גם הבנקים בישראל נפלו ברשת

מאמר בכתב העת "בנקאות", גיליון 17, פברואר 1998

OCR (הסבר)
בנ קקאות באינשרנט שמ לי ה בתי אב בעולם משתמשים ברשת האינטרנט לקבלת שירותים בנקאיים, על-פי התחזיות, מספרם יגיע ל-18 מיליון עד לשנת 2002. באמצל נובמבר 7 ניתן גם בישראל היתר למתן שירותים בנקאיים באינטרנט והבנקים כבר נערכים למתן השירות בטכנולוגיה החדשה האתר של בנק ישראל ב בנקאות התפתחוקת כלכליזת = | פרקומים ומידע אתרתות. 8 | 1 נאורה שם-שאול המפקח על הבנקים, זאב אבלס, התיר באמצע נובמבר 1997 מתן שירותי מידע בנקאיים באמצעות האינטרנט ללקוחות הבנקים הישראליים. בשלב ראשון מוגבל ההיתר רק לקבלת מידע ברמה של לקותח בודד, אבל בעתיד הקרוב יותרו פעולות בנקאיות של ממש. 1998 צפויה, אם כן, להיות שנה של פעילות בנקאית עניפה באינטרנט. הבנקאות באינטרנט אינה מחייבת אח הבנקים להשקיע הרבה בחדירה לתודעת הלקוחות - כי אלה מחכים לשיפורים המקוונים כבר זמן רב. בשנה האחרונה התמסחרה רשת האינטרנט ולקוחותיה כבר אינם חוששים מסוגיית אבטחת המידע והחלו נהנים מן היתרונות של סחר אלקטרוני. לבנקים עצמם היה קשה יותר להתרגל לרעיון. קודם כל, משום שבשלבים שונים הם לא האמינו שמגמת הבנקאות באינטרנט תתפתח. שנית, בעיית הבטיחות הטרידה את הבנקים מאוד, מפני שבמקרה של פירצה ברשת הם הנפגעים העיקריים, עוד יותר מן הלקוח הפרטי. אבל היום כבר ברור שהמגמה של בנקאות באינטרנט הולכת ומתפשטת וכדי לא לפגר אחרי הבנקים בעולם, גם הבנקים בישראל צריכים להציע שירותים ברשת. הבנקים בחו"ל החברה הניו יורקית זשוקט[, הבוחנת מגמות באינטרנט, ערכה בשנה הקודמת סקר על היקף הבנקאות באינטרנט. מסקנות הסקר קבעו כי על הבנקים להיכנס מיד לתחום האלקטרוני, לפני שחברות סחר אלקטרוני, שאינן מן המתחרים המסורתיים של הבנקים, שמדות ומטבעות. /ץ נ'זא ישתלטו על הבנקאות באינטרנט. על-פי הסקר, ב-1996 קיבלו 2.5 מיליון בתי אב את שירותיהם הבנקאיים דרך האינטרנט. הסוקרים צפו כי עד סוף 1997 הם יגדלו ל-4.5 מיליון, ועד שנת 2002 יהיו 8 מיליון בתי אב מחוברים לבנקאות באינטרנט. כ*70 בנקים בעולם כבר מציעים את שירותיהם ברשת ומספרם גדל בקצב מהיר. על-פי הערכות הסקר, בשנת 2000 יהיו בארה"ב 600 בנקים מקונים. לדברי הסוקרים, הבנקים יכולים להנות מן העובדה שבעלי אתרים מסחריים באינטרנט כבר שילמו את מחיר הפיתותח הראשוני של כלים בתוליים. עליפי ההערכה, ההשקעה בפיתוח מערך מקוון לאינטרנט היא בממוצע לחברה 174,000 דולר והאחזקה השנתית היא 104,000 דולר. מחירים אלה נמוכים בהרבה מכל השקעה שנעשתה בטכנולוגיה אחרת שהוטמעה עד כה בבנקים. לגבי אירופה, הנתונים דומים. על הגישה החיובית לבנקאות באינטרנט ניתן ללמוד מדברים שאמר פיליפ מולינייה, ראש המכון הפיננסי האירופי, בכנס שנערך ב-1997 באוניברסיטת וויילס: "האינטרנט מאפשר לספק מגוון רחב של שירותים למספר גדול של לקוחות בו זמנית, בעלות נמוכה מאוד. לכן, הוא אטרקטיבי מאוד כאמצעי לשירתים פיננסיים", אמר מולינייה. לגבי שוק הברוקרים המקוונים, הנתונים מרשימים עוד יותר. הסקרים מצביעים על מיליון וחצי חשבונות השקעה הקיימים ברשת היום והתחזיות מנבאות שמספר המשקיעים און-ליין יגיע ל-10 מיליון בשנת 2001. מחקר שנערך לגבי שוק ההשקעות המקוון, צופה שעד לשנת 2001, 17% מבתי האב ישתמשו באינטרנט לשירותים בנקאיים, והעסקות שייעשו בו יהיו בסכום אינטרבנק 44 מידע בנקאי על חשבונותיך של 524 ביליון דולר, שהם 8.5% מהיקף העסקות שנעשות בבורסות האמריקאיות. מה מותר ומה אסור לדברי אביגדור לוי, דובר בנק ישראל, ההחלטה לעשות פעולות בנקאיות באינטרנט התקבלה עם סיום בחינת סוגיות האבטחה הקשורות לפעילות בנקאית באינטרנט, תוך שימת דגש על היבטים המיוחדים לתחום הבנקאות, ולאתחר התייעצות עם חברה בין לאומית המתמחה בתחום זה. לאור זאת, גובשה בפיקוח על הבנקים המסגרת הנאותה למתן שירותים בנקאיים באינטרנט, תוך שמירה על טובת הלקוחות וסודיות המידע. בשלב הראשון, לקוחות הבנקים יוכלו לקבל מידע באמצעות האינטרנט ברמה של חשבון בודד, כמו: בירור יתרה, תנועות אחרונות, שיערוך כללי, חיובים עתידיים לכרטיסי אשראי, שיערוך הלוואות שיקליות, פק"מ, קופות גמל וחסכונות, תיק ניירות ערך, יתרה ותנועות במט''ת. בשלב שני, יורחבו השירותים לתחומים נוספים, כך למשל, יותר בהדרגה מתן הוראות ביצוע בחשבונות הלקוחות. לצורך אבטחת סודיות המידע, יורשו הבנקים להציע את השירות רק ללקוחות המוכרים להם לפחות שנה אחת. פמו כן, הבנקים יידרשו להסביר ללקוחותיהם את סדרי האבטחה הננקטים להגנת המידע המועבר ברשת האינטרנט. "אין זה פלא שבבנק ישראל שמים דגש רב על נושא אבטחת המידע, שכן זהו נושא קריטי בהפעלת שירותים מסחריים ופיננסיים ברשת האינטרנט", אומר אשר יושפה, מנכי'ל חברת סקיוריטי-7 הישראלית, המתמחה בפתרונות אבטחת מידע לאינטרנט. כדי להדגים את הבעיה, מזכיר יושפה מחקר חדש שפורסם בארצות הברית שבו התגלה כי רוב החברות המפעילות אתרים מסחריים כנק המוזרחי לס סניף והשמו במזן: 6 טספ < ] לחץ כיע 4 | ה יסה 1 [ 0 אכטחת הד גלישה נעימה האתר של בנק הנחרחי שר - ופיננסיים באינטרנט סבלו מנסיונות פריצה לאתריהן. המחקר, שנערך בארצות הברית במאי עד ספטמבר 1997, גילה כי 80 אחוז מן החברות סבלו לפחות מניסיון פריצה רציני אחד בכל חודש. האתרים שהיו חשופים למספר הגבוה ביותר של ניסיונות חדירה, לפי דיווחי האדגונים עצמם, היו אתרים מסחריים הכוללים אפשרות לביצוע טרנזאקציות מסחריות ופיננסיות, ובהם משרדי ממשלה, מוסדות פיננסיים וארגונים המוכרים מוצרים דרך האינטרנט. ואולם, לדברי יושפה, נעשו בזמן האחרון פיתוחים שונים - חלקם עליידי חברות ישראליות הנחשבות למובילות בעולם בתחום - שמאפשרים לאבטח את המידע והרשת ברמה גבוהה ביותר. "העובדה היא שחברות בינלאומיות רבות מבצעות עסקאות במיליארדי דולרים בשנה באמצעות האינטרנט", אומר יושפה. גם יוסי לוי, סמנכ"ל בחברת "מתף" הממחשבת את הבנק הבינלאומי הראשון, אומר דברים מרגיעים באשר לאבטחת הרשת: "מעבר המידע באינטרנט אינו מפחיד יותר מהעברתו בטלפון או בפאקס. להיפך, מכיוון שמודעים ובודקים את הנושא כבזכוכית מגדלת, רמת הבטיחות אף גבוהה יותר. ממה שידוע לנו, מי שלוקח בחשבון את הסיבונים האפשריים ומגן על המערכת שלו בהתאם - אינו נפגע. הפריצות שהתבצעו באתרים פיננסיים קרו רק בגלל כשל או חוסר תיפקוד של המערכת הממגנת". גם שר המדע והטכנולוגיה, מיכאל איתן, תומך במעבר לבנקאות האלקטרונית. איתן מבטיח גם כי תוך זמן קצר תהיה לתושבי המדינה גישה ישירה לכל המידע הנמצא ברשויות, מה שיביא, לדבריו, לשיפור השירות לאזרח. מה מכינים לנו הבנקים מאז הוכרזו ההיתרים החדשים, הגישו כל הבנקים את מסמכי המערכת שלהם לקבלת אישור הפעלת שירות באינטרנט מבנק ישראל. הנה מה שניתן כבר לראות באתרים של הבנקים השונים: פיבי - הבינלאומי מקוון הראשון שקיבל את האישור, כבר בתחילת דצמבר 1997, הוא הבנק הבינלאומי הראשון שכבר מספק את שירותיו באתר שנקרא "הבינלאומי מקוון". לקוח ותיק של הבנק יכול לקבל היום חינם, לט תקופת ניסיון של חצי שנה, מידע פרטני לגבי חשבונותיו, גיירות ערך, חסכונות ומשכנתאות. הלקוחות גם יכולים להשתתף במבצעים מיוחדים לגולשים ברשת, שאינם ניתנים ללקוחות בסניפים הרגילים, כמו חשבונות חיסכון המשך בעמוד 10 בנקאות באינטרנש מ נותו בנקאות ישירה ללקוחות ג לאומי כלים ומידע ללקו כל,ת [ אינטרנט 1 2 ₪ . 7 8 האיבות "ו ו כ ב צר "9 -. 5 והטסד שר תכה למשופחה = > וי כל עודעית דע וי > ; תבות | ם | בני 2 בי 8 כל האתר של בנק הפועלים שערוך כל" |07007 |-20065660| | "1/0707 | 8 ב מ . / / | ו , 4 האתר של הבנק הבינלאומי הראשון |" 0 נ , 11000000 ית וכ עד ד בלש האתר של בנק דיסקונט יו > 4 -- 60 4 | 7008 שירות המאפשר התקשרות אל "המחשב המדבר" של הבנק, באמצעות הקשה על מקשי הטלפון, וניתן בנוסף לשרות האישי ולטלבנק מסופים. השירות ניתן ללא תוספת תשלום. : בשירות זה יתרות ותנועות בחשבונות. מידע על חשבונות מוזבלים. (על סי קובץ מושכי שיקים ללא כיסוי של בנק ישרול). הדוצאוח החירוחר רו"וו וקררוחד ראחודות. . 0 נוסעים לחו"ל האתר של בנק לאומי שערוך כללי כ מ מעולות קודמות התזכות שיקים המתאות מ ו קת בנקאות 9 בנקאות באינטרעש 00נמ || ...0 "2.0088 -שששששתט ה ו אששםט, .דגנ א השר מיכאל איתן ואשר ישפה, מנכ"ל סקיוריטי-7. החברות הישראליות מן המובילות בעולם בפיתוח אמצעים להבטחת מידע מסקנות סקר שערכה חברה לבחינת מגמות באינטרנט קבלו, כי על הבנקים להיכנס מיד לתחום האלקטרוני, לפני שחברות סחר אלקטרוני, שאינן מן המתחרות המסורתיות של הבנקים, ישתלטו על הבנקאות באינטרנט סו בנקאוג המשך מעמוד 9 בתנאים מועדפים, קבלת ייעוץ ממומחים שונים על שוק ההון ובקרוב גם לעשות שימוש במכשירים וכלים לחישוב חסכונות או זיכויי מס. את הקוד להתחברות יקבל הלקוח בסניף הבנק שלו, ויחויב לשנות אותו בעצמו מיד לאחר ההתחברות הראשונה ובהמשך - כל שלושה חודשים. דוברת הבנק הבינלאומי הראשון מסרה שכבר בשבועות הראשונים הקצב היומי התייצב על מאות מתעניינים ביום, שרובם גם הודיעו על רצונם להשתמש בשירות המקוון. אינטרבנק - מזרתי בנק המזרחי הוא הראשון שנכנס לאינטרנט, והאתר הפרטומי שלו כבר מוכר מזה זמן ללקוחות בארץ ובחו"ל. דובר הבנק, ישראל גור אדיה אומר, כי באתר יינתנו כל השירותים המותרים מטעם המפקח על הבנקים, וגם בעתיד הם יממשו כל היתר חדש לבנקאות מקוונת. לקוחות אינטר-בנק, נכון לעכשיו, פטורים מתשלום עמלה. פועלים באינטרנט ממבט באתר של בנק הפועלים אפשר לראות שהם מוכנים להתחיל בשירות. הבנק כבר העמיד לרשות הגולשים המזדמנים הדגמה מקפת של כל האופציות האפשריות בשירותים החדשים. מאות פניות של מתעניינים כבר הגיעו לאתר, והבנק צופה שתהיה בו פעילות עניפה. השירותים שהבנק מעוניין לתת באתר הם: העברה מחשבון לחשבון; מכירת ניירות ערך; ביצוע תשלומים שונים; הזמנת פנקסי שיקים; הזמגת כרטיסי אשראי. ההדגמה הפועלת כבר היום באתר מרשימה למדי, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת מגוון השירותים. ואולם, בינתיים קיימת גישה באתר רק לשירותי מידע, בנוגע לחשבונות עו"ש, השקעות ואשראי ולמידע כללי בבנקאות, כמו מילון מונחים בנקאיים או שערי חליפין. קליק-בנק לאומי בנק לאומי הקים מערכת בנקאית ביתית באינטרנט הנקראת "גלישה ישירה". הגישה, כמו אצל שאר הבנקים, תתבצע דרך דפדפן סטנדרטי, ותהיה זמינה לכל לקוח ותיק מספיק שיירשם בפניף הבנק. ההדגמה באתר מתמקדת בשירותי המידע לגבי חשבון עוייש במטבע ישראלי. כחלק מן השירותים הניתנים ב"גלישה ישירה" של קליק-בנק לאומי, יוכל הלקוח להגיש שאילתות ולנהל ארכיון ממוחשב של דפי החשבון במחשב האישי שלו. טלבנק אינטרנט - בנק דיסקונט. לדברי מנחם רוזנשטרייך, מנהל טלבנק דיסקונט והימ"מ, בין השירותים שהבנק מתכוון לספק באתר הם: מידע על יתרות בחשבונות הלקות, תצוגת 32 תנועות אחרונות מחשבון עו"ש, מידע על תיק ניירות הערך ומידע מפורט על פקדונות שקליים. שירות זה יינתן ללא תשלום. לבנק דיסקונט יש כבר זמן רב שני אתרים פרסומיים. אתר באנגלית - שבו ניתן מידע לגבי שירותי הבנק, נתונים כלכליים על ישראל וכן יש בו גלריית ציירים מכובדת ואתר בעברית - עם שלל השירותים המקוונים של הבנק. לדברי דורית הררי, דוברת הבנק, דיסקונט יפעיל באתר תוכנה ייחודית, שתיכנס לפעולה בקרוב, שתזהה מי מן הגולשים לאחד משני האתרים האלה הוא לקוח של הבנק. את אלה "תגלישיי התוכנה הישר אל השירותים האישיים. הופיעה מהדורה חדשה של 67906 קת ]תג 157301 6הך החוברת - בשפה האנגלית - סוקרת את התפתחות הבנקאות בישראל, מתארת את מבנה ופעולת מערכת הבנקאות, מבנה שוק ההון, מקורות ושימושים בארץ ובחו"ל, ניתוח פעילות חמש הקבוצות הגדולות וסוקרת את התקנות והחקיקה המוניטרית הנהוגה בישראל. החוברת נכתבה על-ידי ד"ר מאיר חת והנתונים המופיעים בה מעודכנים למאזני 6. עיצובה המיוחד של החוברת מתאים ליוצאים לחו"ל - לשלוחות ולנציגויות - = ולמבקרים בארץ החפצים במידע על הבנקאות הישראלית. להשיג באיגוד הבנקים. ₪ ב כל "ל אפ ושכע לי מזאורץ 5 עפו גפ ₪ ו!<זי! שר