מעשה חושב – גליון אוקטובר 1987, כרך י"ד גליון 5

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. כנס איל"א ה־22 בירושלים

OCR (הסבר)
| 6 ב נשו רי תשמ 4 "ח ורוי וו | (|וםםח.) [שם ₪00.46 עתיר המחטבים טמוו בפלטור. ברורכי מערכות המחטבים היוס ברורכ רנוטל הו המתסדמות ביוררבעולם. יור מר000, % אוהגונים בעולם משתמ ללא תיווד מרכצי, באטר המחטבים (גם ביניהם באופ חופש". הל מציעה לך את כל היתרונות ול חברה ביו- לאומית גדולה לחר עם המעלות ל חברה בה מבירים אוותך אזישיוזו מודעים ומחויבים לצרכיר 1 ג וביחך אית עונים עליהם. המרושנות עפ "י (שיסות הנסשורת טל שיס ברשתת פסשורתי יל דיגיסיל, אם אזונם מאותו יצרו) משוחחים / - יש מ הו הז ג | 1 ,ן 0 במחשבה שני:.. חחח ְ מע ברך "ד גליון 5 > אוקטובר 1987 = תשרו תשמ"ח 4 תוכן הענינים: המיחשוב כמנוף לצמיחה בלבלית גול ויזר אול"א - אוגוד יוצר עזרא בן-כוכב תקצירי ההרצאות בבנס ה-22 של אול"א הסכנות הטמונות בטיפול שטחי במערכות מומחה לואיס פרייד תופעת ההעתקה הבלתי חוקית של תוכנה בישראל א. אלקלעי, ש. לזר, ע. מזרחי הנדסת תוכנה: תחום עולה ר. גולדברג הדרושה רויזיה לחלק בי של חוק הגנת הפרטיות? עו"ד ז. אוטנזוסר תמונת השער והתמונות המופיעות לאורכה של החוברת לקוחות מתוך ספרו של דוד קרויאנקר "פתחים בירושלים" בהוצאת "זמורה ביתן". איל"א ומערכת "מעשה חושב" מודים למחבר ולהוצאה על הרשות להשתמש בתמונות מתוך הספר. 159% 8% עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: אליהו הכהן מיבאל חנני שאול לבוא הדר מטמון עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגמים: יעקב מיטב, תמר אלמוג כתובת המערכת: אילי'א, ת.ד. 13009 ירושלום, טל. 02-420257 02-415032 משרדו אול"א בכפר המכביה 0 03-7157722 דפוט "חדקל" בע"מ, ת"א כל הזכווות שמורות המודעות על אחרוות המפרסמים בלבר 5-8 ץק 0 שה ח 5ג 0 אסא ?או האוגוז הישראלו לעיבוז אינפוו מציה / , 1 רציתי להופרד מכם. ב דמותו העבשוית של העיתון הינחו אותי העקרונות - בחירת מאמרים על פי איכותם ולא על פי מקורם, כתוצאה מכך רוב המאמרים מתורגמים ומיעוטם כחול/לבן. - סולוק החלק הפרסומי המוסווה. - וותור על היומיום. אין טעם להיכנס לתחום המכוסה בצורה שוטפת ועדכנית ע"י העיתונות והמוספים לנושאי מחשבים. | - מתן משקל רב לעיצוב האסטטי. עריבת העיתון היתה בראש וראשונה עבודת צוות, וזו הזרמנות להודות למערכת מעשה-חושב על תמיכתה האוהדת. ולסובום, בתקוה שהמאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות הוו לבם לתועלת ולענין, אסוים בצוטוט מתוך שיר של דוד אבידן שירים שמושיים שִירִים שָמוּשָיים הֶם שִירִים שאנשים שמוּשִיים יכוּלִים לקרוא לי אב את שָמוּשִיוּתֶם בתוצאה ישרה מִקְרִיאֶתֶם , נת 7 כ שלפחות מִבַּחִינָה טְרִיטוּרְיָאלִית אִם ג לא מִבְּחִינָה מְטָרִיָאלִית הַסְּבִיבָה הַאת הִי דִּי אִידְאָלִית לשירים שמוּשִיים שָאִיש לא מִבִין וְהַּוּפָר יִכְפוּר שאולה הייטנר "ח *מעשה חושב" אוקטובר 107 תשרי תשמ 1 השנה בחרנו כנושא המרכזי של כנס איל"א את המיחשוב כמנוף לצמיחה כלבלית. העיתוי אינו מקרי - בחודשים האחרונים חלה התעוררות חיובית במשק והתוצר המקומי אמור לעלות ב-1987 בכ-5%. אני מקווה כי הסימנים הנראים לאחרונה יביאו בשנה הקרובה לתחילתה של צמיחה בלבלית. המיחשוב הוא כלי ראשון במעלה בצמיחה כלכלית. הוא מסייע בתחליבי קבלת ההחלטות, בשליטה בתהליבי הביצוע ובהתמודדות עם בעיות ואתג- רים שונים אשר המשק ניצב בפניחם. צמיחה כלכלית אינה אפשרית ללא יצור תעשייתי. מפעלים מודרניים במדינות המערב מתבססים כיום על אמצעי מיח- שוב ואוטומציה. השליטה במידע מאפ- שרת לתכנן בצורה נכונה את המוצר על פי דרישות חשוץ. נוסף לכך מפחית המיחשוב את עלות המוצר ומאפשר עמידה בלוח זמנים נוקשה, החל מקבלת ההזמנה ועד המוצר המוגמר. המפעל ו הממוחשב מטוגל להפעיל קרת איכות מירבית, להפיק מוצר זופ מוד בסטנדרטים בינלאומיים. "מעשה חושב" אוקטובר 7 תשרי תשמ"ח יסוד נוסף בצמיחה הכלכלית הוא הי- צוא, וכאן שמור למיחשוב תפקיד מרכ- זי. התחרות בשוק העולמי מחייבת שלי- טה במידע רב וגישה למאגרי מידע ונתו- נים חיוניים. נוסף להגברת היכולת להתחרות בשווקים הבינלאומיים, מאפ- שר המיחשוב לשלוט בצורה מירבית בתהליכי השיווק, תוך השתלבות מלאה בסחר הבינלאומי. יסוד שלישי בצמיחה הכלכלית הוא הצר הפיננסי. במיגזר העסקי המיחשוב חיוני לתכנון נכון של ההשקעות ולניהול פיננסי, בהיבט הלאומי מסייע המיחשוב באכיפת גבייתם של המסים השונים ובניהול טוב יותר של תקציבי המשרדים הממשלתיים, כן מאפשר המיחשוב לה פחית למינימום תהליכים בו 0 ו ו ביורוקרט - ו עצמו הוא מקור לצמי- ו כלית. בענף המחשבים מועסקים 2 מקצוע מעולים שהם אחד ממשא- -. העיקריים של "שראל. בעזרת כח - דם המעולה יכולה ישראל לוצור ית- 1 טכנולוגי, אשר יביא מצד אחד לפיתוחם של מוצרים מתוחכמים ומצו שני להשקעות של חברות רבילאומיות בארץ. ענף המחשבים יבול לסייע ל ברת קניות הגומלין ע"י היצרניס 5 ולקדם שיווק של מוצרים 0 היעזרות במערכות השיווק ש המחשבים. ּ ום להירתם ,ו ₪ אנו, חברי איל"א, חייב באפשרר" / למשימת הצמיחה ה תנו לתרום רבות, ל וה או בפנינו אפשרויות שונות ב - | עול מקווה כי בשנה ית להמשך ביסוסה של בר בלשל חנה ולמעבר לצמיחה בלכלית = הל ענף המחשבים יהיה אחד מנו העיקריים בתהליך זה. אול"א - אוגוד יוצר ושראל עוברת שינוי טכנולוגי, ושינויים טכנולוגיים מתחרים זה בזה. שיני טבנולוגי הוא אקולוגי, נטמע בתרבות, ולא תוספת לתרבות הקיימת. איל"א מהווה בחברה הישראלית טוכנות יוצ- רת למסרים של השינויים החלים בתר- בת | ובחברה ‏ הישראלית, ולפיכך טכנולוגית המידע נוטה להיות מיטית, דהיינו חלק אינטגרלי של הסדר הטבעי של הדברים. אירוע הכנס ה227 משמש תמרור לצפיה על פעילות איל"א במרוצת השנה ועל תרומת לקידום טכנולוגית מערכות המידע בחברה הישראלית. רוב פעילות איל"א מבוצעת בהתנדבות: חברי המועצה, חברי ההנהלה, יו"ר וע- דות, יו"ר קבוצות עבודה, יו"ר איגודים מתמחים, רכזי איזורים, עורכת "מעשה חושב" וחברי המערכת, ועדות כנסים למיניהם וכן פעילים רבים אחרים בתחו- מים שונים. אנסה למנות את הפעילות במרוצת השנה, ואין זו ספירת מלאי, כי אם העב- רת מסר ברור, המאמת את הפתיח לרשימה זו. איגודים מתמחים בינה מלאכותית, אמיא (משתמשי וניד קס), מחשבים וחינוך, גרפיקה ועיבוד תמונות. התמסד הקשר בין איל"א לבין הנהלות האיגודים המתמחים ואיל"א תורמת ארגונית ותקציבית 0 האיגודים המתמחים קיימו השנה כנסטים, בהם השתתפו מאות חברים - כנס מו"ח ה-4 וכנס משתמשי יוניקט. בתכנון כנס בינה מלאכותית וכנס גרפי קה ועיבוד תמונות. ועדות הוועדות מלוות, יוזמות 0 בתחומים המרכזיים של ה ו ו ב הפרטיות. ועדה לנושא תקנות --. 0 ועדה זו מפיקה בימים א 4 המפרטת את הנושא ה ואקקה | הו ויבים יצירת ומורכבות נושאי הענ"א מח זה קודקס אתיקה של העוסקים בענף, נמצא בהכנה. ועדה לנושא תקנות ה משמשת סוכן תקשורת בענף לבין חברת הבזק. בין העוסלים ועדה לנושא מכ ס ומיסוי מחשרי 4 כנה: השתתפה שבים ותו בעיצוב שינויי המכס י וכן מצויה בדיון עם רשויות המיסוי והמכט על שינויים נוספי 6 חום הענף. ספים בת קבוצות עבודה קבוצת העבודה היא "ב נפגשים אנשי המקצוע ה זהה, להחלפת מידע ולקידום רעיונות. השנה נוספו קבוצות חדשות ופעילות כל הקבוצות ניכרת בתחומי עיסוקן. הקבוצות הן: ניב'מו המשרד הממו- חשב; שפת 4א; המחשב בשיקום; הנדטת תוכנה - ובמסגרת זו היתה איל"א שותפה יחד עם הסניף הישראלו של 5 בארגון הכנס השני להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה, בחודש מאי 1987; היבטים משפטיים בענ"א - יחד עם קבוצה זו מעבד משרד המשפטים את תזכיר חוק המחשבים; אבטחת איכות ותקשורת נתונים. יכר השוק" בו עוסקים בנושא "מעשה חושביי בטאון איל"א - שתרומתו הסגולית לנקרא בעברית במגזרי המחשב השונים אינה מוטלת בספק - הפך בשנים האחרונות לחוברת עיון מבוקשת בכל תחומי הענף ואצל תלמידי מדעי המח- שב. שאולה הייטנר סיימה שלוש שנים כעו- רכת העתון. כולנו חבים לה תודה על פעולתה הברוכה. במקומה מונתה, בעו- רכת העתון, בת-עמי סדן, ואנו מאחלים לה הצלחה. פרסי אול"א בכנס איל"א ה-22 יחולקו חמישה פר סִים ושתי מלגות: פרס אול"א על ישומים במינהל ע"ש וונתן ושדי ז"ל. ל אולי"א בישומים טכנולוגיים ומדעיים. פרס איל"א במדעי המחשב. פרס איל"א במערכות מידע וח 7 פרס אילי"יא במערכות מידע בת שיה. , בל פרס בסך 1.500 ש"ח. למיי תואר שלישי, לת מלגת חביון בל מלגה בסך 4,000 חוללה השנה ל"2, ש"ח. ועידת ורושלים החמישית | (ועידה ו בהילוך - יי מתוכננת למאי 1989. נבת התבנית והארגון. בנטום בינלאומיים (1988) בשלב תכנון נמצאים שני כנסים: - מחשבים בחינוך; - בסיסי נתונים, פעולות אוזורית זו מתקיימת באיזור ירושלים ובאיזוך תל-אביב. בחיפה ובבאר שבע לא הצל- חנו לקיים פעילויות. נושאים שונים - השנה הופץ לראשונה לחברים כרטיס חבר מפלסטיק, שניתן יהיה לחדשו ב"3 השנים הקרובות. - ועדה לסקר מחשבים לאומי, שהוקמה על ידי איל'א במטרה לקדם תחום החסר כל כך בעבודתנו היומיומית, גיב- שה עקרונות פעולה, אך ישומן נרחה בשלב זה בגלל העלות הגבוהה. הנושא לא נזנח. לא יתכן שבמדינת ישראל אין מידע ונתונים סטטיסטיים על הענף. - תקציב איל"א אפריל-רצמבר 1987 גלגולו של רעיון בעבר רגילים היינו למזכירות איל"א, למזכירת איל'א - רות קופרמן. רעיון מנכ"ל לאיל"א?? מיגוון הנושאים בהם עוסקת איל"א מצדיקים היום, ללא ספק את תפקיד המנכ"ל ואת בחירתו של משה גוטליב, מנכ"ל איל"א - העושה מלאכתו בא- מונה ותוך הרגשה של מילוי שליחות. כולנו חבים לו תודה! מילות סיום התלבטתי בעת הכתיבה - הלהזכיר בשמותיהם את כל הרבים העוסקים במלאכה שלא על מנת לקבל פרס, למען קהילת אנשי המחשבים, למען החברה היותר טובה בישראל, ולא הזכרתים בגלל קוצר היריעה. אני מבקש להודות להם בשם כל אחד מחברי איל"א. אילי"א מסייעת לקהילת אנשי המיחשוב להפעיל את הטכנולוגיה, אך בו בעת האדם הישראלי לא יופעל על ידה, לא והיה נכנע לה ומשועבד לה - הוא נותר אדם חושב המתמודד עם אתגרי המיתח שוב מעבר לגבולות פעילותו היומיומית. בשמי ובשם כל חברי ההנהלה והמוע- צה, אני מברך את כל קהילת המוחשוב , בארץ בשנה טובה, שנת שגשוג וצמ חה. עזרא בן"בובב, ויר הנהלת איל"א (שמ"ח "מעשה חושב" אוקטובר 7 תשרי תי ו | שר 4 שיש שיש יל יי תכנית הכנס 'יתכנו שינויים בתכנ המיחשוב כמנוף לצמיחה כלכלית | תרבות, תל"אביב) יום שני 6 באוקטבר, 987 (היכל ה ן 0 10 ג מפגש חברים, כולל כיבוד הווש ה יבוד אינפורמציה 0 -17.30 מושב פתיחה חגיגי ל איל"א 2006 - "-, יב בורשטיין, ממ"ן, התעשוה ברכות והענקת פרסים ומילגות ש [טובר, 1987 ד , ו האוורות המורת הפילהרמונית הצעירה. מנצח: שלום רונלי-ריקליס שוקו פוק, חב' ישראלות לשולוח בינלאומי בע"מ ן יום שלישי, 27 באוהטובר, 1987 ביני האומה, יחשליםו המיחשוב בתעשיה רת מפו, | 0-ו תהמיחטוב בתעשיה פיתוח במנוף להתייעלות לניהול שת פתרונות ממוחשבים | | יחה בתעשיה -- גורי מלצר, כור מחקר | וול ובקרת אוכות | ומיפ וסכנלויה לחשות התעשיה -- דר אל מ ו אל וצמיחה - סיכויים בחברת סא בתהלובי הסחר | ה לניהול ולהצלחה העסקית של אלתא -- ד"ר ניגו לוי, אלתא וסיבונים סאוטקט הבינלאומו | המיחשב לטשרות היצא טימוש במיחשב במו"ס מיחשוב לשרות היצוא אוירודינמיקה חישובית - אלישע מזלי, הדרים מחשבים תמונת מצב וסיכויי ישום רימון אריאלי, רפא"ל 6 הי -- . 5 -- ה לאיסוף וניתוח | תהליך הסחר הבינלאומי מחולק לשלושה / : חה זה6הושקהתג/א עזווְטכ)) | מישורים : . תעשית המחשבים, כטפקית של פתרונות 1). המערכת מיועדת לאיסוף -- לת ו , ה ז , בו מטהד חומרה ותוכנה, התפתחה בעשרות השנים | היררכי מתחנות עבודה או תהליכים במפעל | לים מסמכי הרשויות, הבנקים המות 0 מיתשוב המפעל התעשיתי המיחשוב בתעשיה כמנוף להתיעלות וצמיחה -- סיכויים וסיכונים דב בורשטיין, ממ"ן, תע"א הי אש המפעל המודרני הממוחשב ו "27 ינ | יע דיגיטליות האחרונות יותר מכל תעשיה אחרת, כספקוה | "צור ושמירתם במסר נתונים טבלאי. המע" | השינוע והמישור האינפורמטיבי, המעלוב שמשון בן דב, ישקר מעלות או : . ו של פתרונות ניהול היא הנחילה לנו אבובוה | רכת מאפשרת לאחזר מידע בצורת רוחות | ומקשר את הגופים השונים הקשורים במישו- מיחשוב בקרת איכות במפעל פתרונות ממוחשבים בתהליכי הסחר הבינ"ל מאמן תותחנות טנקים לרוב, כאשר הפער בין מדדי הביצוע של טבלאיים, דוחות סטטיסטיים, גרפים ושאיל- | רים אלה. יגאל לזי, סאיטקס שוקו פיק, חברת שילוח גדעון הראל, רפא"ל הטכנולוגיה ומדדי הביצוע של המשתמש תות 6חו!-חס למסך, בהתאם לדרישת המש- | למרות התעסקות של גופים רבים בניהול | ב 00000 ו יוי-כהפררר-., הר קיו קה יקוק אנת הולך וגדל. תמש. המערכת פותחה כ"תוכנת מדף" | הסחורה לא קיים קשר אמיץ ביניהם. קיימים | 0 ה תצתית מיחשבר לאומית מערכות פיננסיות (צימוש במויחשוב בס"פ מבחנים סטטיסטיים שהקיפו ארגונים רבים, וניתנת ליישום בכל סוג תהליך ובכל סוג | מספר פתרונות למישורים השונים - אך אין / | קישור בין רשתות תכנה לחיזוי פיננסי מערכת למיחשוב הרכבות רכיבים לא גילו שום מיתאם חיובי בין רמת מוחשור | תחנת עבודה. פתרונות כוללים. ישנם סטנדרטים ומערכות | ב6אואמסאודטאם דאו מאיר פכד, הטכניון אלקטרוניים וטיב הניהול והיעילות של הארגון נראה המערכת פותחה ונכתבה בחברת סאיטקס, המנסות להתמודר עם הבעיה, אשר יוצגו ן : נחום זיסמן, י.ב.מ. מאיר גוטמן, אלתא איפחות, שלא: נהתך לינדותי מחשבים בבעוות ע"י צוות מיחשוב הייצור, בשפת דור רביעי | במשך ההרצאה, תוך נסיון גיבוש תפיסה | , ן על מחשבי גג/0זט). רחבה לבעיות בתהליכי הסחר. הפריון וארגונים שניהולם הבסיסי גרוע "זו- | הנעת עובדי מיחשוב בישראל בנק : | ] המזרחי בתקשורת כלי פיתוח למערכות עיבוד " משה צבירן, אונ' תל-אביב בינלאומית ממוחשבת אותות דיגיטליים 0 ו - | דני דותן, מחי"ש , , [ ק | ////// 0 . גדי שביט, צורן מיקרואלקטרוניקה יש למדוד במושגים של אפקטיביות ולא בא- : | עמוס סלע, עורק - רשת זהב בע*מ תכנון ו כלכלית תיכון אינטראקטיבי של חוז ההוצאה המוקדש לנושאי ענ"א בתקציב 8 | 0 ד"ר עקיבא אופנבכר, בנק ישראל שאו וסוס במערכת הארגון. | | 8 סד עם זאת, בחינה מפוקחת של תנאי התחרות דיר לוונל סולמן, תדיראן, קבוצת קשר חולון | | ו ו 0 פ | | וו וו ז של "פועלי ה ; 1 15 ו ום רביעי, 28 באוקטובר, 1987 יי המה יחשלם, המפעל - איננו יכולים שלא להכיר במיחשוב 511110 161 ו : 0 פעילות חברות רב לאויות ככלי נשק אסטרטגי עיקרי במאבק להישר" אלושע מזלו, הדרום מחשבים בע"מ 6 [ו 0 דות ולצמיחה. הפעלתו המוצלחת תלויה, א : שראל כספקית מוצרים וטכנולוגיה לחברות רב"לאומיות - גיל ויזר, דיגיטל ישראל אבל, בשילובן הנכון של מערכות המידע מיחשוב לשורות שיווק לושראל בע"מ לוו וגאל, סאיטקס, הרצלוה ב | מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות בארץ -- ד"ך י , הדדיות כלכלית ביחסים בין לאומיים .-- - 0 ו ו . וטכנולוגיה -- יִבַמַ בתוך ה"תרבות התעשייתית" של הארגון חסצם | וגו 2 = , ו ו 1 ותו 0 וצשא חוסרה ותוכנר ת לקניות גומלין והתאמתן לסביבה הטבנולוגית, הארגונית, פרו הדר ה60ל 85 0 - ו / .1 6 תקשורת במהירות האור -- המיחשוב בסקטור הציבורי כללי כ ו .. ו זגווות 4 תסחגזל 9816 ו עשור של הישגים המיחשוב במערכת החינוך הטכנולוגי יחוקית של תוכנה בישואל שירותי המידע ייעשה כחלק אינטגר . -- 01 קחסות8 60780805 | משה לוין, פיברוניקס עוזי מלמד, ושת אורט ה הי הרחת יחל תהליך התכנון האסטרטגי ופתרונות המיכון צה לשיווק פרי הדר הינה גוף מבר 1 םסוומוטתו 106 0008605 זסקטק שורד | ו ד"ר שיזף רפאלי, האונ' העב וים יועמדו במבחן ההצרקה העסקית. הרגונית ברחבי העולם וריכוזי ברמת תהליבי % . ג 6ומתזסו41/ .ספחהתסא6 עזבזוווח | וז 0 006 / י ן - חומרה כנגד כל הסיכויים המשרד הממוכן והשלכותיו על שילוב נתונים ממסדי נתונים - בהמשך תוצג מתודולוגיה מפורטת ו ו ההחלטות. תהליבי ה ו 4 חן 511005 מט6אוזטס 63115 קחוזנוסז | עקב הרבסט, אי.אי אס. העלאת הפריון הטרוגניים: בסיס ל"ואוס בר מ להגביר את הסיכויים ולצמצם את ה מהפררסים בארץ ער הקונים ו הלובום | .06-01 0 סקס ו 0 0 עמנואל כהן, מקורות ציון ירום, רפא"ל שביישום משולב של מערכות מידע ניהו | תו שמירה על רמת איכות, וט כ | 906 6 חס 0005 6 וק 0 שק ל / מינהל מ גישת ביזור מערכות בשלטוו אוטומציה תעשייתית ותיכון בעזרת מחשב. מורכבים ביותר. תחרותת ל בושר שר | חסווסט[%0 106 6040160 ו ה . . תאכל לחם י? מקרקעין (בנוי ית ומוצ הסנת סוט 8 . זוהר זיסאפל 2 קרפלו זע'! (בנו' ערים) ממוכן לעיריות המקומי בישראל 7 4 יות תימרון פיננסיות בות הבעיה. 0 6857 985 ומש 61 זחסותט1קותו , רד תקשורת מחשבים קומפל עקב כוכב דן גבעול החברה לאוטומצ ה מור מוגבל מוסיפים למורב + הדרים מחש 6 שש 6 6 0016 חסו מו וומפ?וט (83) בע"מ : ו בישרא ותחו ע"י ה ,56 6ת1 חן 5 2 במינהל השלטון המקומ -. מערבות ו 5 מחשבים בתקשורת -- סו וטו 1 8הלמתטתזסוקוח1 2-2 הבהרות איל"א לחוק אב ים ו מבטיחות העברת המירע ו חן 6 0% 306 01 וח 5 16307 | רב שיח. ''צרנות והתזיעך הפרטיות ודרכי יישום בינ"ל. ל מקום בו הוא נמצא ו % קישייוי ו 0 . ו ₪ יז , אמינה . 1 06 משתתפים: עְ ות בשרות הציבורי 3 ל ; בת"א, בצורה רציפה 6 0 5001 5006 ל . קבלת וי . ח"כ מאיר ש יטרית הבלו / מהירה. תרומת המיחשוב , מנהל המכס ו ומע ומה 0 'איר רבינוביץ, 0 והגברת 'צרנות בסקטור ה ה לניהול גב" - *מעשה חושב" אוקטובר דפ תשרי תשמ"ח - 5 המיחשוב ככלי מרכזי 2-0 ו | ה - - יפ ו ו תגביית המס נתן מאיר, המשנה לחשב קצב המ המיחשוב ככלי מרכזי בניה! ו ו ==<-- | | | | | | / ת זהב הפתרון הממוחשב של בנק ה 5 סלע עמוס, עורק בע"מ, רש משני חלקים: ו יחו מורכ, גדעון הראל, רפא לעזרת קשר .1.8.1 .5 וקשר טלקט, טנסו שורותי מיחשוב תפיסת הפתרון כוללת בקרה ריכוזית מאמן תותחנות [ מבוזרת ואינטגרציה בי יישומוב - "י גישה היצוא שורותי מחשב מהווים מרכיב חשוב במיוחד בשיפור ובולתו של הארגון התעשיתי להתמודר בהצלחה בשוקי היעד. הדבר מתבטא ביבולתו של הארגון להגיע במהירות למידע נדרש, המצוי במקורות שונים, להפי- צו ולשלבו בתהליכי קבלת החלטות ובתהלי- בי הביצוע. "רשת-זהב" מעמידה לרשות היצואן הישראלי שירותי מידע ותקשורת, הבוללים מאגרי מירע מקומיים ובינלאומיים בתחומי העסקים, השיווק והטכנולוגיות, כלים חזקים ויעילים לאיחזור מידע, דואר אלקטרוני בינלאומי ומקומי להפצת מידע, ויישומים המאפשרים עיבוד המירע ושילובו בתהליכי התפעול של המשתמש. הפתרון מיושם על מחשב מרכזי שימוש ברשת התקשורת הארצר 17 כזו הפרושה על פני כל הארץ מאילת |" חמק שמונה ובה כ"1,500 מסופים בר- 7 לית ומחלקות. 9 סניפום היעדים שהושגו עם יישום המערכות: - הגברת הפריון ושיפור . יות של - התועלות הכלכל. - חסכון בכח אדם בגין התייעי בסביבת "אפס ליקויים". - חסבון כספי משמעותי. - גידול במספר הלקוחות. - שיפור שביעות רצון של נמעני ב"עולם החיצון". מאמן תותחנות טנקים משמש באמצעי לתירגול תורת התותחנות תוך כדי חסכון בשעות מנוע ותחמושת. המערכת מתרגלת את התותחן ואת מפקד הטנק כצוות כאשר הם נמצאים בעמדותיהם בטנק וצופים לעבר מטרות ונופים אמיתיים המוצגים מעל גבי מוניטור צבעוני. מחשב שולט על פעולת המאמן ודוגם בזמן אמיתי אותות הנשלחים מהטנק. בהתאם לאותות אלו הוא מפעיל נגן וידאו-דיסק ואפקטים המדמים את תהליך הירד לות ותיפעול 0 המערכת נחום זוסמן, יבמ ישראל קישור בין רשתות - ן ְ ל לוגו תקשורת "-"₪ ה שביט גדי, צורן מיקרואלקטרוניקה פתואז0ו)6מיז6+תד כלו פותוח למערכות עיבוד אותות ספרתיים מידע עוצמה המאמר סוקר את הגידול המשמעותי אשר חל בעולם לאחרונה בדרישות למידע בכל תחומי החיים, תוך הבאת נתונים ומספרים, המבוססים על המחקרים האחרונים בתחום זה. כמו כן סוקר המאמר את קביעת המדי- ניות של המרכז הלאומי למידע אשר נערך קשר בין מערכות המידע של ארגונים כלכל- יים הינו אחד התנאים המוקדמים לשיתוף פעולה יעיל ביניהם. להקמת קשר זה מספר אלטרנטיבות. העדיפה שבהן היא קישור רש- תות התקשורת של הארגונים. ההרצאה מציגה מספר גישות עקרוניות לקישור בין רשתות תקשורת עצמאיות. לבסוף, תתואר שיטה לקישור רשתות שיושמה בישראל כלי תוכנה לפיתוח מערכות עיבוד אותות ספרתיים פותח בצורן. הכלי מספק סבינת עבודה להגדרה, סימולציה ובדיקה של חומי ו טכנולוגית ותפישתית מול השינויים הקורים. | רה. הכלי נכתב בצורה מיבנית וקלה להרחז בהקשר זה נידון אספקט הבטיחות בקישור בה. מרכיבי הכלי העיקריים הם: מחולל 0 הרשתות. אותות ספרתיים, סימולטור, מימשק משת ש מש, ספרית מודלים של רכיבי עיבוד אותות ספרתיים, כלי לתכנון מסננים ספרתיים חר מימדיים, שפה לתיאור מסננים חד וור מימדיים. למרבומוו המאמר מתאר את כלי הפיתוח ה השונים. הכלי נוצל בהצלחה בפית דני דותן, מחיש שירותו מחשב בע"מ, בנק המזרחי משה צבירן, הפקולטה לנוהול, אוניברסוטת תל-אבוב = 0 מערכות חדש בצורן. . ורות תועלת בתקשו- ונעת עובדי מיחשוב . רת בונלאומית ממוח- שבת מערכת התקשורת של בנק המזרחי המאוחד ההרצאה סוקרת ומנתחת את מאפייני כוח האדם המקצועו בענף המיחשוב ומערכות תעשיות המ , בע"מ גישה לי של צרבים, מוטובציה, למידע וכ על רוכ | רקסנ אלה , ועבודה וכו'. + מלאח ההרצאה מבו הבנקאיים בין כל היישומים | אלקטרוניקה בקרב עובדי ב ב התקשורת ה 0 של 2 חברות וארגונים . ףּ ובו בארץ, במהלך השליש בנק יש צור . ב הראשון של שנת ך בקשר ל"עולם החיצון": קשר ת כון אונטראקט בינלאומי וקשר פנים"ארצי מידע ולביצוע עסקות. יחד עם ההתפתחו + לקבלת והעברת 6 וו במערבת ' 8שט] 82 000818ידי* במהלך ההרצאה יושוו התוצא בארץ מול אלו שנתקבלו בארה"ב. ות שנתקבלו במחקר זהה שנערך ת ה זטכנולוגית ויישר מיחשוב כל פעילויות הבנק, אותרו 6% תפעוליות, תקציביות ואנושיות בקשר זה ₪ מיגוון הבעיות הבי חשב. ובא לצהקף בפתרון ממו- אלגורותמל ב-0ז101?' מוצעת גישה חדשה לוו עבור מעבדים מקביליים העובר 6 "מעשה חושרי חושב אוקטובר 7 תשרי תשמ"ח התיבון האינטראקטיבי מתבסט על: , היצוג רב"רבדים של עצמים בטחווטקוק; כ מסד ידע מפורט של ארכיטקטורת המעבר המקבילי. בהובחה לגישה נבנתה מערכת מבוטסת על בללים "ּפָט ‏ 6 88 > נדון בהרחבה בעצמים אשר בייצוג, בכללים הנחוצים לבק- רת האינטראקציה ובמימוש המערכת. בובב יעקב, קומפלוט (83) בע"מ מינהל מקרקעין ממוכן ניהול נושאי המקרקעין בעיריה בצורה ממו- כנת שתאפשר אגירת נתונים לצרכי איחזור למתן מידע. אפשרות תכנון אורבני בעזרת המחשב. אפשרות שילוב תשתיות לצרכי מידע, תכנון ותחזוקה. פתרונות לכל החומר המילולי (אלפא-נומרי) וגרפי (מפות תכניות בינוי עיר ומפות תשתית). יעקב הרבסט, או.או.אס. יצוא חומרה כנגד כל הסיכויים - הקשיים ביצוא חומרה - תנאים הכרחיים ליצוא בתנאי תחרות - חשיבות ייחודיות המוצרים - חשיבות שירות באמצעים עצמאיים - משמעות המחויבות לשביעות רצון הלקוחות - משמעות המחויבות ארוכת הטווח מלמד עוזי, אורט ישראל מיחשוב מערכת החינוך הטכנולוגי שיטות הייצור והניהול החד ן יְ ורי את אנשי הטבנולוגיה להיות בעלי ן מחט חדשים. ההתנהגות בסביבה עתירת ישות מחייבות ם ב שונה י באופן מהו -. תי מזו שאין בה 0 הטכנולוגי צריך 0 - 4 ח בעלו ידע וכישורים 0 ] המחשבים, כשהמחשבים עצ כים שונות, מ ו שמש "₪ כלים המאפשרים פי- ות היד והכישורים הללג. ב ל פי השינוי בסביבת . ה חד עם העבודה, ו / בטביבת הכיתה. יחול גם שיו עמנואל כהן, חב' מקורות יישום מערכת משרד ממוחשב בחברת מקורות בחברת מקורות מיושמת בהצלחה מערכת משרד ממוחשב בתפישה ארגונית כוללת, אשר הופעלה בצורה הדרגתית ושיטתית במשך מספר שנים. ההרצאה מציגה את עקרונות המערכת, הפתרונות הטכניים, שיטת היישום וההפעלה בחברה, הלקחים וההישגים של המערכת ואת המגבלות והתכניות להמשך פיתוחה בעתיר. ציון ירום, רפא"ל שולוב נתונים ממסדי נתונים מבוזרים הטרוגניים: בסיס ל-611 בר מימוש וּסָה לממש את א כת שתשלב בין מקו מיחשוב ענ"א, תיב"מ, א6), מיחשוב מעבר (שנמ טרוגניים . שנמ"ה 5 = השונים בארגון. ו 5 מארבע תת-מערכות ל מ ע בנויה ש נוהול נתונים ( מהול מימשק ל המבוזרים), גניום 4 הטרו ים. 0 ותקשורת בין מחשב בה ה 3 ו למערכת מגוונת, כפי ַ "ל, הו . היה הברח לבצע, באופ שיטתי, זיהוי ארכיטקטורות שנמ"ה האלו בתום ניתוח צרכים מפורט ובחירת ה המועדפת לרפאל זחלופה דן גבעול, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בישראל גישת ביזור מערכות בשלטון המקומי בישראל החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקו- מי בישראל מיישמת גישה של "ריכוז התכנון = ביזור הביצוע" ברשויות המקומיות. עיצוב חבילות תוכנה נעשה בהיגוי ציבורי רחב בו מיוצגים כל המשתמשים. לחברה רשת תקשורת, הפרוסה ממטולה ועד אילת ב1607 רשויות, מותקן ציוד קצה: 1500 מסופים, 6 מרכזי חישוב גדולים בערים הגדולות, 10 מיני מחשבים, פיתוח, תמיכה, אחזקה. הדר- כה לתפעול מערכות ענ"א ברשויות נעשה באמצעות סניפי החברה. בהרצאה יפורטו יתרונות וחסרונות. בת שבע שיזף, הנכל - תעש הבהרות איל"א לחוק אבטחת הפרטיות ודרכי וושום לקראת ובעקבות קבלת חוק הגנת הפרטיות = תשמ"א (1981), החלה. באיל"א פעילות מקצועית במטרה להקל על מנהל יחידות יא ביישום התקנות הנובעות מהחוק. --- זאת הוקמה 8 ועדה = ורכבת מאנשי ענ"א - מנהלי יחידות / מ ועובדים - ו ל 0% ל ל במטרה להקל ו ידע ליישמם. על מנהלי מאגרי מ " מסמך זה מוצג במסגרת הו 2 - אין הועדה הואה את המ - ו שהוציאה כסוף פסוק. 0 3 .. להמשיך במלאכתה. ומזמינ ה איל"א להפנות אליה שאלות, בקשו רות. (שמ"ח "מעשה חושב" אוקטובר 7 תשרי תי בואו לראות אותנו באיל את מבחר ענפי היצוג של בינת תמצא בביתנים 4, 125, 126 מפלס א' בבניני האומה. במשךהתערוכה יי | יס 0-6 4-54088 פרסים - בבית בינוז בתערוכה. 1 ו 18 הסכנות הטמונות בטיפול שטחי במערכות מומחה ו ר1987, הרגס מתוך ₪1 סאוממידטקואס0, 29 ביוג באדיבה ת מערכת "אנשים ומחשבים". | | = בינה מלאבותית ו[ ו כנולוגית מערכות מבוססות- 1 0 רע א וכלי- הן נמצ לוה בו הין מערכות לניה באמצע שנות הס ר קית ביותר, רק מ ועט של אנשים יוד- ש בהם בצורה תקינה ורק מעט מהם יכולים לקמוע מה וכו [ ור 3 - הפ לארגון כ היו יתרונותו במחקר שנערך לאחרונה ע"י [החסוז, התברר שחברות חות או משתמשות ביישומים של מערכות מומחח (פוחטן9צ5 חשקצט), מזהות את היתרו- נות המובילים של יישומים מבוססי-ידע, בקרב החברות, צוין שיפור בתחליך קבלת ההחלטות ע"י לא-מומחים, החלטות עקביות יותר שהתקבלו בפחות זמן, שיפור בהדרכה וחסכון בעלות התפעולית. אולם, אף אחת מהמשתתפות לא יבלה לכמת במדויק את היתרון הכספי הטמון ביישום. ברור, סקרי היתכנות מתאימים חייבים להתבצע לפני שמנסים להשתמש בטכנולוגיה זה הצורך בסקר היתכנות חשוב במיוחד מנקו- דת המבט של עלות בנית היישום בשלב זה של בגרות הטכנולוגיה. -חזשות ]9% אמריקאיות המפת- עלות ממוצעת גבוהה מחקרה של 581 ציין את העלות הממוצעת של פיתוח היישום - להוציא את העלויות הכרוכות בחומרה, כלי תוכנה וזמנם של המומחים התורמים לבסיס הידע - 8700 מל (טוז) או שווה-כלל. העלות הממוצעת ל פותוח יישום היא %260,000. עלויות פיד 7 היישום נעות ממערכות נסיוניות ו אשר בהן השקעת הירע ההנדסי ה 0 ליותר מ-1.5 מיליון דולר ביישו מ -- להדגיש שהעלויות ה 2 9 עבור הנדסת הירע ו ל משתמש הקצה והיישום ע 4 ו ו ב - (6 160 אצות ע"י מהנדסי הידע שהושקע ו ל משהו שהוא מוצלח ש מימוש : -ירע למעשה, ושום של מערכת ה מעבר לויש ל לגזול השקעה מס מבנה"על (6זגווסטזזצגזותו) בסיס הידע ותרומה מתמשכת של כללים חרשים או מעודנים שתבוא מהמומחים. כל זאת תובע בצדק הבטחת גישה נכונה באמצעות סקר היתכנות לפני שמבצעים השקעה כזו ולפני תחילת השימוש בטכנולו- גיה זו בצורה שתיטול סיכון מזערי, בהצגתה הראשונה | של הטכנלוגיה- מבוססת-הירע מזהים ארגונים רבים מטפר גדול של יישומים פוטנציאליים. סקר ההית- כנות מתמקד תחילה בגורמים המענינים כל אחד מהיישומים המועמדים למימוש, מדרג את היישומים לפי סדר רצוי ובוחר שלושה ער חמישה היישומים המבטיחים ביותר. לאחר תהליך בחירה זה, נבחנים מועמדים אלה שוב, בפירוט"יתר, עשרה גורמים קריטיום תהליך הדירוג והבחירה מתמסר באמצעות עשרה גורמים קריטיים אשר זוהו במהלך שלוש שנות פיתוח ויישום של מערכות מבוססות-ירע ועי"כ מאמת את תוצאות סקרי ההיתכנות. קריטריונים אלה, המוסברים בהמשך, מאפשרים לארגון לבחון את נכונו- תה והתאמתה של הטכנולוגיה מבוססת- הירע ליישום. גישות חלופיות לפתרון הבעיה אינן זמינות. בהינתן העלות הגבוהה של פיתוח יישום של מערכת-מבוססת"ירע, הרי שאין לבחור ביי- שום הנדון לפיתוח אם קיימים אמצעים חלופיים לפתרון הבעיה והם נראים יקרים פחות. יישומים ממוחשבים קונבנציונאליים ונוהלים משופרים יכולים לפתור לעיתים תכופות בעיות בצורה מהירה יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר מערכות"מבוססותרידע. נוסף לכך, יישומי מערכות-מבוססות-ירע - אם אינם מקומיים וקטנים - יררשו הקמת מחלקה מנהלית שוטפת בתוך הארגון, על מנת לשמל על עדכנותם של בסיסי הידע ופיתוחם הרצוף כך שיענו לצרכי הארגון. אם מחלקה בזו אינה קיימת, לא יעזור כל פתרון ממוחשב. על אף שת חלקי בלבר, בסקר היתכנות אחד, למשל, היה צורך -- את המסמכים ההנדסיים כך שניתן וי לשלפם בסטים מתאימים. הארגון לא העסיק שיטת מיספור מובנית למסמבים ההנדסיים, לא שיטת סיווג מאורגנת ולא נוהלים לבקרת ינויים הנדסיים. ל המליץ על אימוצם של נוהלי מיספור וסיווג וכן על פונקציה לבקרת שינויים הנדס" יים ורק אח"כ לשקול את השימוש בטכנולו" גת מערכת ניהול בסיס נתונים כיסוד ליישום קונבנציונאלי לשימור מלאי המסמכים ההנדסיים. של הסתב להגיע למסקנה. 8860 6906 של עובדות בנקודות זמן נתונות. סביבת קבלת ההחלטות אונה ניתן לתאר את הבעיה בכזו שבה נקודות החוזק של המערכות-מבוססות-ידע מתגלות בותרון. = מערכות-מבוססות-ירע | עובדות היטב בסוגים מסוימים של יישומים. הם כול- לים את אלו בהם החלטות מתקבלות באמצ- עות תבחינים (08%8ח6/89), סיווגים, הערכה, בחירה, שיערוך פרמטרים (כקלטים להדמיות או למודלים, לדוגמה), תיכון, תצורה, מיטוב, תכנון, תזמון או ניטור לבקרה. לך תפעולו. גם אם רשימה זו אינה ממצה, היא מייצגת מאפיינים אותם צריך לחפש מהנדס ידע במהלך הסקר. הסיכויים הם שאם היישום המוצע נוטה לטפל בנפחים גדולים של תנועות-נתונים, לדוגמה, הוא לא יתאים לטכנולוגית המערכות-מבוססות-הידע של ימינו. חום ההיתכנות. ימינו עובדות על תמונות מצב. תמונת מצב היא המידע המתייחס לאירוע או לסט שפ נסיבות אשר בהן ניתן לבצע ניתוח תוך שי- מוש בבסיס הידע אשר עבורו יש פתרון דוסקרטי (בולל הפתרון "המסתבר ביותר") בר"השגה. לדוגמה, במערכת בקרת תהליך בזמן אמיתי, יכולים הנתונים הזמינים בנקודת זמן ספציפית לשמש כתמונת מצב לניתוח ע"י המערכת. ביישומים עסקיים, ניתוח חכי- רה או רכישה של ציוד ניתן גם הוא לתיאור כזה. ידרוש שתמונת המצב תוצג למערכת שוב כבעיה חדשה. במרבית הנסיבות אילוץ זה הוא עלול להוות גורם קריטי בקביעת הית- כנות היישום. מרחב היישום חסום והגבולות ידועום. מערכות-מבוסטות-ידע נוכחיות אינן יצירת- יות - כלומר, הן אינן ממציאות ידע מעבר הבנתם נכשל בגבול הידע שלחם. ילר קטן ל כוס חלב נשברת, יגלוש החלב "ד יכתים את השולחז וע ו ן ויישפך בחיקה ר דע הגיוני פשוט זה יכול להיות זמין למערכת-מב - וססת ידע רק אם כל הפעולה ומסקנותיו של 9" צער של ויתכנות היא בהגדרת גבולות הידע שיש לשבצם ה . הבעיה היתה לקבוע כשהם מז 5 דיו יגרמו למוצרים ו עורבים יח הצירופים הידועים אינה לה להיראות כזו מנק הצירופים הידועים. מונות מצב מכילות לפעמים מידע או שהמידע המוצג למערכת ילול להיות סובייקטיבי או מנוסח בערכים רויות - ניתן עדיין ברוב המקרים על אף שכמה גישות למערכות-מבוססות- ודע (-6גז] 00006 146% ,פאוסוט 16קו1!טו | מ) נוטות להשתמש בגישה מו- בנית ולא בגישת תמונת-המצב, הרל:כל הג" שות חייבות לטפל בבסיס ידע מסוים ובסט נדיפה (0198116+) מדי. אלמנט זה דן בבעיות הנדיפות בשתי נקודות: במהלך פיתוח היישום ובמה- אם סביבת קבלת ההחלטות היא כה נדיפה עד שצריך לערכן בצורה רצופה את בסיס הידע במהלך שלב הפיתוח, אזי פיתוח היי- שום לא יסתיים לעולם. נדיפות כזו עלולה להצביע על קיומה של מומחיות בלתי- מספקת בבנית היישום או שתחום הידע יכול להשתנות כל כך הרבה עד שבעצם מתברר שהגישות למערכת המבוססת-ידע אינן בת- מנקודת המבט של פעולת היישום, הכרחי לזבור את קונספצית תמונת-מצב. היות ומערכות-מבוססות-ידע פועלות על תמונת- מצב, הרי כל שינוי של נתונים או של בסיס הידע המתרחש במהלך תמונת-מצב ישבש / את התהליך ויביא לתוצאות שגויות. לבן, ניתן לאתר תמונות"מצב (456)) לתיאור הסביבה לא יבולה להיות כה נדיפה - המערכת. המערכות מבוססות-הידע של שנתוני תמונת המצב או הכללים ישתנו במהלך תהליך קבלת ההחלטות. כל שינוי אינו מהווה בעיה, אולם, ביישומי זמן-אמיתי זה הקיים. משמעות הרבר היא שתהליך ברורה. אך, היא לא נשמעה מוב גבן ר לתי אשר הבער ל ניתנת לתיחום שרירותי אן מוגדר ,- [ אנ ייט שיישום אמין להא נדיר במומוע ,לג ה פתרונות המושגים ע"י המערכת להוכחה כתקפים. הבעיה כאן נוב ניתנו / שאם אינך יכול להגיד שהפתרונות - מכך ע"י המערכת הם נכונים, אזי אונך כ מוך על אף החלטה של המערכת ג, ל המבט של סקר ההיתכנות, הכרחו ות האם קיים אמצעי אובייקטיבי אשך ו ניתן לבדוק אם המסקנות אליהן ל 1 המערכת מדויקות, עקביות ותקפות. שיטה אחת להשגת הוכחה כזו חוא לצבו- סט של מקרים ומסקנות מבחן המבוסט על ניסיון קודם. סט זה צריך לכלול מעט מסקנות אשר התגלו כבלתי-תקפות. אף מקרים אלה לא מסוגלים לבחון את בל הפרמטרים של המערכת; אולם, תתקבל הוכחה אובייקטי- בית שתהליך הבנת המערכת תואם לתהליך המתרחש אצל מומחים בני-תמותה. יצרן רכב פיתח יישום למערכת-מבוטטת. ידע לאבחון בעיות במנועים. שימוש במקרי בדיקה מתבצע ע"י בחינה איטרטיבית של המערכת עד אשר היא עומדת באמינות של 1% בתנאי מעבדה. צוות היצרן העריך שבדיקות מעבדה מהוות קירוב בלבר לתנאי העולם האמיתי, אי-לכך המערכת נמסרה לבדיקות בקרב קבוצה קטנה של מפיצים. בדיקה איטרטיבית בקבוצה הובילה לאמינות שדה של 90% בקירוב באבחון בעיות במנו- עים. ברמה זו המערכת יכולה לספק שיפור משמעותי ברמות השירותים של המפיצים. ברור, במקרה זה, ניתן לקבל הוכחה אוביקטיבית לאמינות ודיוק המערכת. היכן שאפשר, יהא זה רב-ערך להשוות את דרגת השיפור בתהליך קבלת ההחלטות שהושגו ע"י המערכת בעזרת שיטות שהשתמשו בהן לפני יישומה של המערכת. קיימים מומחים בעלי-ודע ומשתפויפעולה ויש להם הזמן לתרום את ו שום. בדיקה טובה של הידע הצבור 2 ל הפוטנציאלי יכולה להיות הכרה -. 00 עולמי של יכולתו בתחום. אולם, ו זמינה רק לעיתים נדירות. לכן, בתוך הצלחה הכרחי לסמוך על הוכחת ביצועים, ה בפתרון בעיות והכרה. , המומחה חייב להיות מובן ל דו"צדדי. מהנדס הידע חייב -. מתאר להבין את המומחה. בעוד 0 למקרי את תחום הבעיה ומספק ה את דברי ופתרונם, חייב מהנדס הירע לנת כונספציות המומחה: האם המומחה 5 ורעיונות בצורה ברורה, בשפה ה לכאלה שאינם מומחים בתחום? בסקר היתכנות לגבי יישום מ המומחית הביוכימיה, למשל, התגלתה מום: היא כנלהבת וקולנית אודות ה ם הור היתה מקובלת בקרב העוסקים כ בצורה שלה והיא יכלה לשוחח עם עמ גת למהגרל במקומות בהם הגבולות מטוש | בלתי"ידועים, ניתן יהא 9 טשים | הידע וְלַא היה אף מהנדס אחר זמין שגילה רמת הבנה גבוהה יותר. בנסיבות אלה הוי- שום מאבד את היתכנותו, על אף שניתן היה להדריך ביודכימאי עמית בטכניקות של הנדסת הידע ועי"כ להביא את היישום לידי מימוש מוצלח. לבסוף, המומחה חייב להיות קואופרטיבי, מומחים ידועי"שם יכולים לטעון שאין לחם זמן להשתתף בפיתוח הפרוייקט. אחרים וצי- גו לוח נסיעות עמוס. אחרים יחששו מהטכנולוגיה או יהיו מודאגים לבטחון מקום עבודתם לאחר תפעולה של המערכת. מהנדסי הידע חייבים להקפיד לא להרוס את הגישה הקואופרטיבית הפוטנציאלית של המומחים. על מנת לעשות זאת, חייב מהנדס הידע לתאר את הכישורים והמגבלות של המערכות-מבוססות-הידע בפני המומחים. נוסף לכך, לדעת המומחים חייבים לדעת שמרבית המערכות מבוססות הידע מסוגלות למַען 80% מתחום הבעיה בצורה כזו שיה- פוך לשגרה יחסית. הדבר מאפשר למומחה לטפל בצורה יותר נמרצת ביתר 206 של הבעיות הדורשות את יצירתיותו. גם כשב- סיס הידע הופך למעודן יותר ויותר, יכול המומחה להוסיף בעיות נוספות אשר יהפכו לשגרה עבור המערכת. מימדיו של בסיס הידע הם מעשיים. מספר שיקולים נכנסים בקביעת גודלו המוערך של בסיס הידע וקביעת האילוצים בהם חייב הייד שום לפעול. שיקול-מפתחח הוא הסביבה הנצפית לקליטת המערכת. אם היישום ניתן לתפעול מנקודה מרכזית בארגון, אזי התקנת היישום בתחנת עבודה גדולה כמו מכונה המבוססת על 1182 והמשמשת לפיתוח היישום, הופכת לממ- שית. אולם, בהתחשב במחירה הגבוה של תחנת-עבודה כזו, הרי הפצתה בקרב הארגון בקנה מידה משמעותי תחרוג מכל תקציב שיוגדר, לחילופין, תפעול היישום באמצעות מסופים המחוברים למחשב מרכזי או דרך מחשבים אישיים יכול להוות פתרון ביצועי. בהינתן יחסי המחיר/ביצועים הנוכחיים של מני מחשבים או מחשבי-על בהשוואה לתחנות עבודה ומחשבים אישיים ומגבלותיהן - תצורות התצוגה במרבית 4 גישת המחשב המרכזי אינה אופציה כ בדרך-בלל. מחשבים אישיים יכולים להוות מנגנון -- "עיל אם הם מקיימים את התנאים ה * בסיס הידע אינו גדול מדי ביחס הזכרון הזמין. /- , בסיס הידע ניתן לפיצול (פחזחסוו1 וז ) יעיל, יטת זמן התגובה יהא בהתאם ולפי ש הפיצול ו/או מימדיה. , מור כמות ח'יהבנה" אינה מפורטת או כבת מדי, לסיכום י סביבת ה מציבה : ושימוש הצפ ו אילוצים על יי במערכת | למשפ מימדי בסו . אם היישום צריך להת הוו גבולות מעשיים לווש סיס הידע אשר הממוקמת ע"ג ברטיס - 1 משובץ בין בקרין של כלי רבב, הרי שיהא צורך בפותוח 5 על - ליישם את המערכת. אולם, במסגרת נסיבות אלה יהא זה מעשי לרכוש מעטפת מערכת-מבוססת-ידע מתאימה מספק מסח- רי המסוגל גם לספק תמיכה מתמשכת. ום. אם היישום 9 או שאין לפתחו על מערכת שונה. יחרוג מאילוצים אלה חרי כ?? אר שיש לחשוב 9 ויערכת מימדין י של בסיס היד . האספקט המסובך 3 ידע מהווה את רמות נוכחיות 1 חר בסקר ההותכנות. של נטיון בהנדסת י שאספקט זה של המו 0 ק : ּ ור הוא אומנות יותר - מדע. קרוב לודאי שאין תחליף לנסיון תוח ראשוני של היישום על מנת לספק ו ו לסוג זה של אומדן. ל וימים יכולים לסייע בתה- 8 הכרחי לשקול את הכלים שניתן נצל ביישום המערכת. כלים שונים מציגים תחומים משתנים של יבולת. הגישה הנצפית בתיכון המערכת עשויה להיות מבוססת על כללים, מסגרות או טקסונומיה, או שתנקוט טבניקות אחרות. כל אחת מגישות אלה בנושא התיכון הארביטקטוני של בסיס הידע תשפיע על מימדיו של בסיט הידע. הכלים העשויים לשמש במימוש היישום עשויים לספק או לא לספק את כל שלוש האופציות הארכיטקטוניות. יש לשים לב שכלי ₪ אינם מספקים בדרך-כלל יותר מאשר אחת מהאופציות הללו. שנית, חשוב שמהנדס הירע ימחיש, בדרך כלשהי, את ארביטקטורת עץ ההחלטות האינהרנטית ליישום, וינסה לזהות את מספר התנאים | והמסקנות | האפשרים (או ההיפותטיים) ליישום. הדבר מבוצע באמצ- עות תהליך ראיון בו מציגים בפני המומחה דוגמאות - בחינה של בעיות אותן מתעתד היישום לתקוף. אין ספק, ברגע ששינה הקונה את התוכנה המסחרית, לא יוכל המוכר להבטיח את ביצועיה של המערכת ולא יספק את התחזו- קה הנדרשת לגירסה המתוקנת. לכן. אם התוכנה המסחרית תדרוש שינויים מהותיים, על המשתמשים לשקול את החלופות הב" אות: * בחר סט שונה של כלים מסחרים הקרוב ביותר לעמוד בדרישות היישום. * קבע אם ערכו של היישום ועלות התחזוקה המתמשכת יבטיחו פיתוח של התוכנה הנדונה עבור בסיס הירע. * אלץ את היישום כך שיתאים לכלי (בהנחה שיישמר מספיק יתרון לצורך הצדקתו הכלב- לית של היישום). * דחה את פיתוח היישום עד אשר יהיו כלים מתאימים זמינים מסחרית. סוג השינויים המיוחס לחלופות שצוינו הוא כזה שישנה את המבנה הפנימי של המערכת או שישנה את הקוד הקיים. מערכות רבות דורשות שהתוספות לקוד המסחרי יפותחו כך שניתן יהא לבצע פונקציות ספציפיות הדרושות ליישום. תוספות כאלה ניתן לבצע ע"י יציאה מתוך קוד המסופק מסחרית בנקודות ספציפיות בעיבוד וחזרה אליו בנקודה מתאימה לאחר שתת-השגרה הושלמה. הדבר לא ייחשב לשינוי מנקודת מבטו של ספק התוכנה. בהתחשב בנסיון הקודם ההכרחי להערכת מימדיו של בסיס הידע, אין זו הפתעה שנעשו ניסויים רבים ע"י טירונים לפתח יישו- מים שכּשלו עקב תת"הערכה של מימדי בסיס הירע או לפתח מערכת בסביבה מוג די . -- מימדיו של בסיס 0 ו לעשות קירוב של גודל ה 3 - מכונת ההקשה (60ח0ז6]הו). עצ ל 0 המערכת המשווקת ב האנושי. בו מכונת ההקשה ותוכנת המי 0 - -- לפחות, לשבון בזברון על מנת לעמ שות ביצועים סבירות. יש גם צורך לציין שמרבית מעטפות מערכות המומחה מתוכננות כיום כך שתשמשנה באופן פיתוחי ע"י מהנרסי ידע. באשר היי- שום מוגש למשתמשים הסופיים, חייב המיז משק החיצוני של המערכת לעבור שינוי כך שיתאים למטלותיהם ולכישוריהם. הספקים תוכנה ון צורך בשונווים מהותיים בכלי הת א רה הרוה< 242927 .2 לא יכריזו על שינויים במימשק האנושי בעל שינויי תוכנה וכך תישמר רציפות התחזוקה. אם המימשק האנושי נשען על תצוגה גרפית, הרי שהזזת היישום לסביבת חומרה שונה לצורך תפעולה עלולה להיות יקרה וממור שכת. ותרונות מימוש היישום ניתנים להגדרה והם מהותיים. ראיון המומחים יוביל להגדרה מסוימת של היתרונות אותם מציע היישום; אולם, הכרחי בדרך-בלל לראיין את הנהלת הארגון בה יתפקד היישום על מנת להשיג הגדרה מקיפה יותר. להלן רשימת היתרונות המושגים מתוך מי- מוש של יישום מבוסס-ידע (לפי תדירות הציון): > שיפור בקבלת החלטות ע"י לא-מומחים. * קבלת החלטות עקבית יותר. * קיצור זמן התיבון וזמן קבלת ההחלטות. * הדרכה משופרת. * חסכון בעלויות תפעול. = שימוש טוב יותר בזמן המומחה. * מוצרים או רמות שירות משופרים. * אמצעי לאחסון ותחזוקת ידע. * צבירת ידע נדיר או מפוזר. . . . . ₪ י תקשורת מהירה יותר של שינויי הבללים. שיפור בתמיכה בלקוח. צמצום צוות העובדים. עליה במכירות. הפחתת הסיכון העסקי. תוצאות מחקר משופרות. היתכנות מוכחת של שימוש במערכות- מבוססותדידע. ברשימה זו, עולה מספר היתרונות הבלתי- ממשיים על מספרם של הממשיים - לפחות במונחי יכולת הקצאה ישירה של ערכים בספיים. למרות העובדה שהדבר נכון גם למרבית השימושים של הטכנולוגיה, הרי בכל מקום שניתן להעריך את הערך הכספי, יש לעשות זאת. סובויים מיטביים לות, ‏ להשתמש בחומרים לת מק להצלחה ביצועם של עשרה צעדים אלה בנית - את היישום המבטיח ביותר מק ב לצורך המשך המחקר. אם זהו 0 הראשון של הארגון במערכות ל וש לבחור את היישום על -- הסיבויים הטובים ביותר להצלחה ולא - בסיס ותרונותיו הפוטנציאליים. כשלון של הארגון במימוש יישומו הראשון בשימוש בטכנולוגיה זו ידבא נסיונות חוזרים לפיתוח עד אשר הלחצים התחרותיים יכפו מימוש חוזר. אז ישלם הארגון מחיר גבוה בדי להד- ביק את הפער בתחרות. וח, רב מערכות-מבוססות-ידע יכולות לשמש לפת- רון בעיות עסקיות שאינן מצייתות לפתרונות היישומים הממוחשבים הקונבנציונאליים. כמה מבעיות אלה עלולות להפתיע. לדוגמה, חברה גדולה לאריזת מזון עמדה בפני בעיה קשה. היא הפעילה קשת רחבה של קווי אריזה אשר ארזו מוצרי מזון שונים במפעלים בכל רחבי העולם. בשטח זה, חייב מהנדס האריזות לשקול שלושה אלמנטים בנושא תיכון האריזה על מנת להימנע מבעיות ייצור העלולות לגרום להשבתת הקו ולהפסד במזון שנשפך: > סוג המכונה שבשימוש: תכנונה, מהירותה ומגבלותיה. * סוג החומר ממנו עשויות האריזות, בולל נושאים כמו: האם הוא חזק מספיק לעמוד בתנאי העבודה של המכונות? האם החומר זמין במקום במחיר סביר? האם המוצר הנארז מגיב בצורה מזיקה עם חומר הארי- זה? הנרסת אריזה אינה נושא לימוד באוניברסי- טה; היא נלמדת מתוך נסיון. החברה ידעה שמתוך חמישה מהנדסיה, שניים עומדים לפ- רוש לקצבאות בשנה הנוכחית והאחרים יפרשו תוך חמש שנים - וטרם הודרכו מחלי- פים מתאימים לתפוס את מקומותיהם. ברור, ה הראשון היה להתחיל לאמן מחליפים 0 אולם, החברה חשה שאם תצליח ספוג מהמהנדסיט הפורשים כמות ידע ומומחיות רבה כבל האפשר יעמוד לה זה ולהתעלם מאילוצים שהוכ האריזות. | יתר-על-כן, וההנדסה היו נתונות ב דיבר זל עם זה התוצאה היתה שהיישום פותח, שו מון הצוות ההנדסי, תוחזק השב 7 ל . וות ההנדסי אך נמסר למחלקת 0 כמערכת הממליצה להם על אילוצי ות באריזות. ‏ השיווק וההנדסה המשו תיכן לדבר, אך הן השתמשו במערכת 8 בתיכון אריזות, ועי"כ הפחית שר ך את בעי הייצור בתיבוניהן של אריזות חדשות 2 תבו ע'ד מחלקות יישומים של מערכות-מבוססות ירע אפשר- יים וניתן להפיק מהם ערך אסטרטגי חשוב המיושם בארגונים בתעשיות רבות. חקר ההיתכנות מיועד למזער את הסיכון ולספק רמת בטחון להצלחתו של מימוש המערכת. נסירן קודם בפיתוח מערכות-מבוססות"ודע יבול להבטיח הכנה במישור התחרותי וכן לשמש ככלי-עזר בבחירת היישום הנכון. כאשר הסקר מבוצע. ע"י אנשי מקצוע אוביקטיביים, מבטיח הארגון שהטכולוגיה המתאימה תיושם לפתרון הבעיה; בחירת החומרה והתוכנה תהא משביעתררצון, ושכל הסיכונים להם חשוף הארגון ימוזערו. קול קורא להגשת מאמרים 618 8 6 פתוזט0 06ת8551818 6 86 1116 566085ע5 סז ותזס!חו 19-22 8001000 8 8 6 אוסצן 3661076 800 עפאיס!1301 9 עזג החפ חופת ו תוכנה | אלקלעי אבי, לזר שלמה, מזרחו עפר ה ח, התמחות במ ערכות מידע, בות חדירת המחשבים אל כל תחומי החיום לוותה בתופעה חדשה - העתקה בלתי חוקית של תוכנה מאמר זה סוקר מחקר ראש ון מסוגו בארץ, מחקר המנסה לשפוך אור על המניעים והמאפיונום של תופעת גניבת התוכנה בישראל. מבוא בשנות ה-70 הופיע בעולם סוג חדש של פשע - פשעי מחשב. עם הזמן התחום של פשעי מחשב הלך והתרחב וכיום הוא מאגד בתוכו את העבירות הבאות (20) : 1) פגיעה פיסית במחשב. 2) פגיעה בתוכנה של מחשב ומניעת פעולתו התקינה. 3 פגיעה בתוכנה או שימוש בה כדי להשיג טובת הנאה. 64 שימוש במחשב (ללא פגיעה בו או בתו- כנה) לשם תכנון עבירה אחרת. 6 שימוש במחשב ללא סמכות (למשל לצר- כיו הפרטיים של העובד). 6 פגיעה בצנעת הפרט. 7 הסתמכות על יוקרת המחשב להשגת טו- בות הנאה. 8 פגיעה באמינות המחשב, ע"י שימוש לרעה במסמכים בוזבים בהסתמך על אמינותם. גניבת תוכנה (או מידע) ע"י העתקה. קיימות ארבע צורות עיקריות של העתקת תוכנה (14) והן: = הוספת שינויים ושיפורים בתוכנת המקור. המחקר התמקד בהעתקת תוכנה באמצעים אלקטרוניים ממדיום מגנטי אחד לשני באמצ- עות מחשב. גניבת תוכנה היא בעיה חדשה יחסית שהופיעה לראשונה רק בתחילת שנות ה807. כיום, בעירן בו המחשב חודר לכל תחומי החיים וקונה לו אחיזה איתנה, ישנה חשיבות רבה לגניבת התוכנה. באנגליה ארגון בשם -50 828051 ח0ו606191 6זפשי העריך בשנת 1986 שקיימים חמי- שה עותקים לא חוקיים על כל תוכנת מקור. ארגון זה גם העריך את הפסדי בתי התוכנה הבריטיים בב-150 מיליון ליש"ט כל שנה -. חברת סזקסזטוא (יצרנית מעבדי -. בדוגמת ז0:0:8/%) העריבה בשנת 0 ארבעה עותקים לא חוקיים על 3. שלקיימים חברת לוטוס (יצרנית קור (3. כל תוכנת מק 1 100 תבעה חספאות על העתד רה ב קת והפצת 08 1 בצורה 0 המורהים) פיה (13). 0 6זטוו ור חברת -טק בנושא נעשה על ידי ה 5. המחקר 2 וים 0 סַם בינואר 1995: ליתרון. מנהלי החברה הציעו שידע זה ייאג, ו העתקת התוכנה באמצעים אללו | | ו בארה"ב ו בארה"ב המשתמשים במערכת"מבוססת"ידע. 6 1 |[ 06ח6ז6ת0> 0 ממדיום מגנטי אחד לשני. סקר חברות 1 תובנות עסליות, ובעקבותיו במהלך סקר ההיתכנות, התגלה שמהנדסי א -/ ב " 6 7 7 יצירה מחדש של תוכנות מקור 1% | במחשב אישי -- א חוקי אחר על 5 . ק האריזות נדרשו לנתה ל 0 - 1 5 וי - 8 הוערך טיט מל זה הוא ל בכל המפעלים ברחבי העופם זה ו 7 העתקת קטעים מסויימים מהתוכנה. לוב 3 החכות העסקיות. בלומר ב מזמנם הוקדש לנסו - חלק ניכר | 806 ת6וע8 8ח851הסזטוק חב !סז 0 3 7-07 | בָל סוְגיי התוב ות באופן בלת יכולה לשל . נסיעות. התברר שהמערכת 5501 ה158110ח8קזס 91066 נות עסקיות שמו ה החברה ל ְּ - | תוב תת לש ככלי ו ככלי הדרכה אלא גם 6 דה מיוחדת לדיר שיזף רפאלי אשר ליווה והי חוקי יותר ב של תוכנה ב-1985 ייצור, : ו 4 : נחה אן ות החוק בפני המעת ב 6 55ץ81ח8 זס] 165 16 הותסוט /-. , תנו לאורך ביצוע המחקר. וכם העסק , ואם ה פיתוח המערכת, תהו מהנדסו : ות | רות לתוכן המאמר מוטלת על צוות המחבריט ו מלארד ווק האפערות להעת מתרחש .2 6 בד, 1 = בלו שהאריזות תוכננו - בשות לצרה התגלה | 9₪ו9ע5 166הוחסזטה 10 05הססזקק ה 0 | נתי קים היתה תוכנה : ע'י מחלקת השיווק אש 0 התפרט ת של הכנס הש ל השקרי חיה למשוך צרכנים השחה ו חנע שפ או יב הרצה ו 2 ₪ . [ 5 2 0 שטח מדף אופטימלו. ולתפוס | .804155 60והוחסזגוה 6חם 00וגזם חב חקו 3 אוקטובר לפת ענין זה הביא את 060 הספר למינחל עסקום, של תו האונוברסוטה העברית, ירושלים בלתו חוקות מדובר על קיום הפסד של כ"800 מיליון דולר (9). הדוגמאות שהובאו כאן ממחישות את החשיבות הכלכלית והעסקית של תופעת העתקה בלתי חוקית של תוכנה בעולם בכלל. בישראל חשיבות רבה לנושא זה: רבות דובר על הפיכת ישראל למעצמת תוכנה, תוך ניצול ההון האנושי הקיים במדינה, אך בעק- בות קיומה של התופעה לא ברור אם זה כל כך אפשרי. בעולם כולו נערכו מעט מאוד מחקרים בנושא זה, ובארץ התופעה עדיין לא נחקרה, דבר המייחד את המחקר שייטקר בהמשך. המחקר התמקד בתופעת העתקה בלתי חוקית של תוכנה בארץ, בעיקר בתחום המיקרו מחשבים. השערת המחקר השערת המחקר היא שתופעת העתקה בלתי חוקית של תוכנה בישראל מוסברת על ידי הגורמים הבאים: א. תועלת למעתיק ב. הזרמנות ג. חוסר מודעות לעבירה שבעצם ההעתקה ך. מוסר ונורמות חברתיות ה משתנים דמוגרפיים ה ה הדפש5ל4 "הא הרבה ה 12 0 " מעשה חושב אוקטובר 7 תשרי תשמ"יח הגורמים מסודרים בסדר יורד של מידת החשיבות שלהם. בך למשל תועלת למעתיק הינה, לדעתנו, הגורם החשוב ביותר בהסבר תופעת גניבת התוכנה. נוסף להשערה זו נבדקו במחקר קשרים ומאפיינים נוספים של תופעת העתקה בלתי חוקית של תוכנה, כמו למשל השפעת התופ" עה על ענף התוכנה בארץ. א. תועלת למעתיק , - העתקה בלתי חוקית של תוכנה מביאה ת לת למעתיק ובהקשר זה ניתן לדבר על בכמה דבריטו > הסכון בספי מאי קניית תוכנה - העתקה בלתי חוקית של תוכנה חוסכת למעתיק כסף כיוון שאינו צריך לקנות את התוכנה. > מחיר התוכנה בחנות נראה למעתיק מופרז - לדעתנו במקרים רבים המעתיק תופס את מחיר התוכנה בחנות במחיר מופרז. אם ה" עצמו עולה כ-15005 ותוכנת 3 84% פטווק למשל נמברת בארץ ב-1100%, אזי מחיר התוכנה יבול להיתפס כמופרז. * רווח כספי ממכירת תוכנה מועתקת - במהלך המחקר הסתבר לנו שישנן חנויות לשיווק תוכנה המעתיקות באופן בלתי חוקי תוכנה ומוכרות אותה. ישנן חנויות המציעות "עסקת חבילה" הכוללת מחשב פלוס תוכנה שבעל החנות מעתיק באופן בלתי חוקי. בלו- מר נעשה כאן שימוש בתוכנה גנובה כגימיק שיווקי למכירת חומרה. * אספנות (תחביב) - בשם שבשנים עברו ילדים אספו והחליפו תמונות של שחקני בדו- רסל (17), כך כיום ילדים (שיש בביתם מחשב אישי) מחליפים תוכנות משחק. האספן הטיפוסי ישתדל תמיד להשיג תוכנה לא על ידי קנייתה אלא בדרכים אחרות (למשל העתקה בלתי חוקית מחבר). * אתגר בפיצוח ההגנה, במידה וישנה - ישנם אנשים שתוכנה מוגנת מעוררת אצלם אתגר "לפצח" את ההגנה. הם מבלים חלק מזמנם בניסיון "לפצח" את התוכנה (11). זה גם מתקשר, לדעתנו, לתסמונת שהופיעה בשנות ה807 בארה"ב ונקראת "9806 זג /": * מעתיק התוכנה ה בהקשר זה ברצוננו לצ לשבור צופני הגנה של ניס ולדים מוכשרים מז משרד ההגנה. מריקאים, ות אמריק יסית ל עם תובנה בעלת הגנה 8 ל מאצד ל שק רו = הפ מסורבלת בשימוש. לדו ה שביצע נוחות גמה: תוכנה על שני דיסקטים ה ניתן להעתיק אותה לדיסק קשיח זה נוח מאשר להחליף כל פעם - 09 = חיסבון בזמן המוקדש ו תובנה - אם אתה בא במגע עם -. פית ויכול להעתיקה באופן בלתי חוקי, אזד אינך צריך להקדיש זמן לחיפוש חנות המו ברת את התוכנה הספציפית הזו. קניה של מוצר יקר קשורה בד"כ בתהליך חיפוש ובהתלבטויות. העתקה בלתי חוקית של לי תוכנה במקום קנייתה חוסכת את תהליך החיפוש וההתלבטויות. משיג בהעתק הערות: ל 6 רוב הגורמים שצינו מובילים לכך שההעתקה מעניקה הרגשה של הצלחה. לדעתנו, הדבר נכון לגבי חלק מהמעתיקים תוכנה באופן בלתי חוקי. למשל, לאלה הרו- אים אתגר בפיצוח הגנה מוענקת הרגשת הצלחה כאשר הם מצליחים לפצח הגנה. אספן המשיג תוכנה שאין ברשותו מרגיש שהוא מצליח בתחביבו. רוב האנשים שמשי" גים דבר שווה-כסף בלי להוציא לשם כך כסף מרגישים, לדעתנו, שהם מצליחים. > ניתן לעשות חלוקת-משנה של גורמים אלה. רווח כספי ממכירת תוכנה מועתקת הינו גורם בעל אופי פלילי בולט. כל שאר הגורמים אינם בעלי אופי פלילי בולט וניתן, במידה מסויימת, להבין ו"לקבל" אותם. ב. הזדמנות לדעתנו, לחלק גדול מהמעתיקים תוכנה באו- פן בלתי חוקי יש גישה חופשית לתוכנה במקומות שונים. למשל, מקום הלימודים, מקום העבודה ואצל חברים. ההעתקה עצמה פשוטה מאוד, מהירה וקלה מאוד לביצוע. לדעתנו, ככל שאדם בא במגע רב יותר עםט מחשב (במסגרת עיסוקו, לימודיו או בזמנו הפנוי) הוא ייטה יותר להעתיק תוכנה באופן בלתי חוקי כי מספר ההזדמנויות הנקר בפניו גדול. כ ו לעבירה שבעצם העתקת תוכנה שא המודעות יש להבחי 3 ובח [ בין שני מצבים חוטר מודעות - המעתיק א ב התוכנה הינה עבירה על החוק אלון למשתמשים קיי ֶּ ויימת שאלה שמטרתה ברוק האם ה ומשתמש יודע שיש העתקת תוכנה בישראל. ‏ . 2% קנ זיום מודעות - המעתיק יודע שהעתקת ת וכנה הינה עביר ה על החוק. בד במצב זה עושה המעתיק תהל + בדרך בלל ינו מודע לכך יך מחשבתי ה שמצדיק בעיניו את 0% זעבירה. תהליך הרציונליזציה יכול ל , בכמה צורות: ו תופס את העבירה כעבירה חן שעל עבירות "מעשה חושב- + חושב אוקטובר 7 תשרי תשמ"ח חמורות (רצח, שוד, גניבה) יש ע לסו ו שחצי. בור מודע לקיומו. כאשר אדם לא יוך קיים בכלל עונש על פעולה מסויםר- |" האט שלנו העתקת תוכנה), חרי יתכן מאן קרה מניח שהפעולה אינה מהווה עבירה . שהוא שהפעולה הינה עבירה קלה מא כלל או המשתמשים אף כתב בשאלון "לגנוב תן זה כמו לגנוב תרנגולת מהלול בתקופת ו מ"ח" - כלומר זוהי פעולה חברמנית. 9 = מעתיק התוכנה תופס את העבירה כיעב. רה ללא קורבן". בקרימינולוגיה קיים נושא הקרוי "פשע ללא קורבן". קיימת קבוצת עבי- רות (כמו זנות ויחסים הומוסקסואליום, המוגדרות בעבירות אך נתפסות כחטרות קורבן. יתכן מאוד שמעתיק התוכנה סבור שהעתקת התוכנה היא עבירה ללא קורבן ניסינו לבדוק השערה זו בשאלון למשתמשים כאשר שאלנו את המשתמש האם לדעתו הנזק הנגרם ליצרן התוכנה הינו אפסי. % מוסד לימודים שמעתיק תוכנה גם מבצע תהליך של רציונליזציה: "ובכן אולי זה קצת לא חוקי אבל זה למטרה טובה" (11). סבור מאוד שגם משתמשים אחרים המעתיקים לצרכי לימוד חושבים כך. 5 תהליך הרציונליזציה יכול להתבצע גם עיי כך שהמשתמש חושב ש"כל חברי מעתיקים תוכנות" או "אחדים ממשווקי התוכנה מוכ- רים תוכנות מועתקות". כאן המעתיק עושה רציונליזציה ע"י כך שהוא רואה את ההעת- קה כתופעה כלל חברתית קיימת. % פרקר, בספרו המפורסם -קוח60 עֶ2 6חוז זטוט מצטט את פרופסור 270568 .4 6גחס, קרימינולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. פרופסור :016 טוען שפושע המחשב יוצר לעצמו בעזרת תהליך של רציונליזציה הצדקה לפשע, כמו בדוגמה של אדם שמדמה שהוא לווה כסף ולא לוקח אותו, והוא מאמין שבתקופה טובה יותר הוא יחזיר את הכסף. הד ד. מוסר ונורמות חברתיות * בהקשר של תוכנה עולה ויכוח מוסר ישנם אנשים הטוענים שתוכנה היא סט ש רעיונות ולא ברור מוסרית וחוקית האס מישהו יכול להיות בעליו של רעיון. חוק הפטנטים למשל מפרט שחוקי טב לא מוחשיים ונוסחאות מתמט ו ו הלל חזקה או קנין של מישהו. רעיונות שד מהטבע, הם נתגלו ולא יוצרו. - 5 9 שתוכנה היא סט של רעיונות נ'תן ית עיי תיאורית הקנין של עבודה --) ום אדס %: "לכל אדם יש זכות על 8 הרחבה לא שייך לאדם אחר". העבודה היא את מה לגוף האדם ולכן אם מישהו מחרים שיצרת הוא למעשה לוקח חלק ממך. החור * בין הסיבות המובילות להעתקה בלה שאי קית של תוכנה העלינו את -. 5 שרל נשים אינם ישרים מטבעם 0 פשרות אפשר (ובמיוחד כאשר ניתנת לה באו לרבר קלה וחסרת סיבון). בהקשר זז בה חברי על התופעה של סטיה ה באשר תית היא הפרת נורמות חברתיו בפטטיקהלהיקה ולה לוליד היליטסק ות הן הסכמים או תמימות דעים בדבר התנהגות שחברי הקבוצה חייבים לקיימה או להימנע ממנה. ונורמות משפטיות הן חלק בלתו נפרד מן המערכת הנורמטיבית הבול- לת של החברה (22). בדיון פילוסופי ניתן הגור שאנשים ישרים הם אנשים שמקבלים את הנורמות החברתיות ומצייתים להן. בוחה של נורמה תלוי כמובן במידה רבה ביעילות של העברתה והפצתה. במקרה של העתקת תוכנה ישנו חוק כתוב של זכויות ווצרים ושמגן על התוכנה), שאנו מניחים שאף אחד לא מודע לקיומו (דבר שנבדק בשאלון למשתמשים). לכן לא ברור האם בעיני המשתמש הישראלי אי העתקת תוכנה מהווה נורמה חברתית והעתקת תוכנה מה- ווה סטיה חברתית. בהקשר זה ניסינו לברר היכן המשתמש ממקם את גניבת התוכנה בין מספר עבירות וסטיות חברתיות. > מידת השימוש בתוכנה מצומצמת ואינה מצדיקה את קנייתה - יש אנשים הסבורים שמידת השימוש המצומצמת שהם עושים בתוכנה אינה מצדיקה את קנייתה. יש כאן "נורמת צרכנות" ישראלית: אם אין ניצול מלא של המוצר אין סיבה לקנות אותו וכדאי להשאיל אותו או ל"השיג" אותו - כמו ע"י העתקה בלתי חוקית. ה. משתנים דמוגרפוים ניתן, לדעתנו, לאפיין את מעתיקי התוכנה באופן בלתי חוקי גם על פי משתנים דמוגרפ- יים כמו גיל, השכלה, עיסוק ומין. גול - ילדים ובני נוער - לדעתנו, יעתיקו באופן בלתי חוקי בעיקר תוכנות משחק. השכלה - סטודנטים - יעתיקו באופן בלתי חוקי מיגוון רחב של תוכנות, ובעיקר אלה שתשמשנה אותם בלימודיהם, כמו מעבדי תמלילים. הסיבה המרכזית להעתקה הבלתי חוקית תהיה אי יכולת לקנות את התוכנה. לדוגמה, מחירה של תוכנת 1.008 הוא כז 0% משכר הלימוד השנתי באוניברסיטה. בגלל מצבם הכלכלי הדחוק והידיעה שהסיכויים להיתפס ולהיענש אפסיים הם בכל זאת יעתיקו תוכנה. עוסוק - מנהלים - יעתיקו באופן בלתי חוקי מיגוון רחב של תוכנות, בעיקר אלה המשמ" שות אותם במסגרת עיסוקם. מון - משתנה זה לא נבדק במהלך המחקר. שיטת המחקר המחקר התמקד בתחום המיקרו מחשבים, במסגרתו הופצו שני סוגי שאלונים בין: חברות המיצרות תוכנה. 2) משתמשים. שלו- ו "צרני התוכנה ומעניהם נלקחו מ י מקורות: א) אלפון חברות מחשב ותובנה. בישראל (אנשים ומחשבים, אוקטוב 06 ,ף זאמו 5 קטלוג תוכנה למחשב האישי ש (מירב בע"מ, יולי 86) ג) ק וטלוג יישומי ואמ ו ₪7 של בתי תוכ מא 465 נה למערכות 5 שאלונים נשלחו לו חתקבלו תשובות 1 ל צרני תוכנה באך 1 : ₪ ה 7 צרני תוכנה, כלומר בוצת המשתמשים היו אי שאלונים א משתמשים: * 52 מנהלים בכיר, 09 - ו בקורט מיקרו מחשבים. בגו 3 ה הם יוקראו סטודנטים "רגילימיי . ה שנראו עובדים במעבדות [ בים כשבר שותם קופסת פלסטיק המיועדת לאחסנת 0 דיסקטים. בגוף העבו. ר יקראו סטודנטים אלה סטודנטים "מקצו- ענים". סטודנטים אלה מיומנים בשימוש במחשב וכפי שנראה בהמשך יש להם מעור- בות גבוהה בהעתקה בלתי חוקית. 9 ותה מידגם לא אקר- ה הופצו בשלוש קבוצות בשני : קורסים לניהול עסקי ניתוח המימצאום יצרני תוכנה סוגים של יצרני תוכנה - כזכור נשלחו שאלונים ל-135 יצרני תוכנה. התקבלו טבלה 1: סוג התוכנה המוביל של יצרן התוכנה (התפלגות באחוזים) | וג תוכנה מובול תוכנה לשימוש עסקי 7+ תוכנה לשימוש מדעי תוכנה משרדית משחקים ב א . ₪ מ הנדגמים עליהם מבוססים הנתונים) תשובותיהם של 82 וצרני תוכנה, בלומר ת של ב"% יענר - הט שבהם נמצאו סתירות . לוגיו בתשובות, ונשארו 71 -- ה מתחלקים כך: . התוכנ יצרני ה בים וד - חי תוכנה למיקרו מחש ב 1 יצרני תוכנה 0 -- | ו תוכנה ל"6ח₪9 ו כול . ו ות יצרני התולנה ה וגם הערה: או ה צרים תוכנה ל אחרים לת וצרנים - |לסוגי מ שב חשיבות ה ת הגבוה מצבין % קר זה אחוז הענו רוי התובנה ל . טַ 1 הדב וצרנים *ף ל . על בך שסף סוף מס המל מחתו לפונית וי ] זו. מושהו חוקר תופעה יצרני תוכנה למיקרו הנקודות העיקריות בשאלון הן: 61 סוג התוכנה הנגנב | 2 סיבות לגניבה 6 הערכה של שיט התופעה של ה תוכנה. ות להתמודדות עם עתקה בלתי חוקית של סוג התוכנה המוביל של יצרן התוכנה כ"61 מיצרני התוכנה למיקרו 271 מיצד רני = התוכנה האחרים מיצרו סק יצרים תוכנה לשימוש "צרני התוכנה האחרים אינם מיצרים כמוצר עיקרי שלהם תוכנה לשימוש מדעי, תוכנה משרדית, משחקים ותוכנה אינטגרטיבית. רק מיצרני התוכנה למיקרו מיצרים משח* קים. יתכן שתופעת ההעתקה הבלתי חוקית של משחקים, הנפוצה בעיקר בין בני נוער, היא הסיבה לכך. יתכן כי תוכנות מדעיות מפותחות במכוני מחקר אקדמים (כגון מכון ויצמן) אליהם לא פנינו במסגרת מחקר זה. אחוז התוכנה הנגנב לשאלה "האם התוכנה שלך מועתקת באופן בלתי חוקי?" נתקבלה התפלגות התשובות הבאה: וצרני תוכנה אחרים כל היצרגים התשובה בהחלט לא במעט שלא לא יודע במידה מסוימת בהחלט כן ו = א סוג תובנה תוכנה מדעית תוכנה משרדית תוכנת משחקים תוכנה אינטגרטיבית יישומי תקשורת סיבת ההעתקה הצרכן רואה את מחיר התובנה במופרז חיטכון הנובע מאי קנית התוכנה סירבול וחוסר נוחות כתוצאה מהגנה פיסית ארב טבלה 3: סוג תובנה נגנב (התפלגות באחוזים) 16 ה 0 וצרני תוכנה אחרים | רני תוכנה למיקרו | 7 7 וצרני תוכנה אחרים | כל היצרנים 0 פ "60% מיצרני התו כנה 0 מיצרני התוכנה ה + למיקרו וכ"7196 : ו סבורים שהתוכנה 0 א מועתקת או כמעט שלא ז פן בלתי חוקי: לפי ההערכות 1 קיו באנגליה (ראה ו התופעה חרי שהדיווח של 0 , 0 אופטימי מדי החל ותוכנה ה , אחרים אופטימי . יצרני התוכנה למיקרו, לדעת ה ע מהעובדה שתוכנה למיני )הוה נדרשת בעג . 0 לא ב ל ל ארגונים ומוס- ו ב כמו כן תובוו. 15 בהעתקה דידותויה 1 מורכבו ו ב < קשות 3 פחות שי ראותו יכול 9 העתקה כל ו ספק הוצ- שונה לגמרי. בוק סוג תוכנה נגנב שאלה: "מה הם סוגי התוכנות להעתיק באופן בלתי חוקי? סמ שמרבים הידועים לך (לאו דווקא של סונו לה 3 מוצגים האחוזים של הארמ > בטבי על העתקה בלתי חוקית. חלק מהיצרנים סימן יותר לכן בחיבור עמודות כל המיקרו נקבל יותר מ100%7. דוגמאות לסוגי תוכנה אחרים שחו בשאלונים: מערכת הפעלה, מערכו - חה, תוכנה הנדסית, תוכנה קל 0 לימודית (לומדות). 0 שדיווחן מסוג תוכנה אחך היצרנים וצו וכנה אחוז גבוה מיצרני המיקרו וגם מיצרני החן- כנה האחרים מדווח על גניבת תוכנה משר- דית ותוכנת משחקים. אחוז הרבה יותר נמוך מדווח על גניבת שאר סוגי התוכנות (עסקית, מדעית וכו'). יתכן והסיבה לכך היא שתו- כנות אלה מורכבות יותר מבחינת תפעול ואחזקה. תוכנות אלה קשורות לפעילויות אופרטיביות חשובות של הארגון/חברה (כמו למשל הנהלת חשבונות). סביר שבסוג פעילויות כה חשוב תהיה נטיה להשתמש יותר בתוכנה קנויה, שאתה יכול לקבל עבו- רה שירות, הדרכה ויעוץ. סיבות לגניבה שאלה: "הערך את המידה בה הסיבות הבי אות מובילות לגניבת תוכנה מחברתך". התפלגות התשובות שהתקבלה מופיעה בטבלה 4. הנתונים בטבלה הם סבימה של אלה שענו 4 (במידה רבה) או 5 (במידה רבה מאוד). הערה: יצרני התוכנה נתבקשו באן להעריך סיבות המובילות לגניבת תוכנה מחבותם: האחוזים הנמוכים בטבלה נובעים מכך שנ % מכל יצרני התוכנה ענה עבור שאלה זו "התוכנה שלי לא נגנבת". אחוז יצרני התוכנה למיקרו שענה 4 (במירה רבה) או 5 (במידה רבה מאוד) הינו נמך עבור רוב הסיבות שהוזכרו בשאלון. ו הסיבות שקיבלו את האחוז הגבוה ביותר 7 1 חסכון כספי הנובע מאי קניית התוכנה 2 רווח כספי ממכירת עותקים גנוביס 5 אספנות במופרו 4) הצרכן רואה את מחיר התוכנה לוטין / על יצרני התוכנה האחרים פסלו לח סלו רוב הסיבות. שלוש הסיבות שלא נפ ידם הן: 07 חיסכון הנובע מאי קניית התוכנהי 2) רווח כספי ממכירת עותקים ו בבל 5 אנשים אינם ישרים מטבעם ויג שרק אפשר. שו מיצרני התוכנה למיקרו ו"0% מיצרני התוכנה האחרים סבורים שאחת הסטיבות לגניבת תוכנה היא שהצרכן רואה את מחיך התוכנה כמופרז. על ההיבט של מחיר התו- בנָה נעמוד בהמשך. הערכה של שיטות להתמודדות עם התופעה של העתקה בלתי חוקית של תובנה. שאלה: "הערך את השיטות הבאות להתמוד- ות עם תופעת ההעתקה הבלתי חוקית שפ תובנה וציין אם חברתך נוקטת בשיטות אלה" עבור כל שיטה חיברנו את אחוז חמשיבים שענה 5 (אפקטיבי מאוד) או 4 (אפקטיבי). התפלגות התשובות שהתקבלה מוצגת בטב- לה 5. הדירוג עבור עמודת כל יצרני התוכנה הינו מהשיטה היעילה ביותר לפחות יעילה. דירוג ההערכות של יעילות השיטות והדיווח על השימוש בשיטות מצביע על כמה מס- קנות: > ארבע השיטות שדורגו כיעילות על ידי כל יצרני התוכנה הן הגנה פיסית, שירות זמין ללקוחות רשומים, הגברת התלות בתיעוד כתוב והתאמת תוכנה ללקוח ספציפי. שיטות אלה.הן בעלות צביון התמודדות פסיבי וקשו- רות לתוכנה עצמה בצורה ישירה. השיטות האחרות שהינן בעלות צביון אקטיבי זכו לדירוג נמוך אך יש לזכור ששיטות אלה אינן קשורות באופן ישיר בתוכנה ספציפית (כמו פעולות חינוך, משפטי ראווה, הגברת אכיפת החוק וכו'). ניתן גם לראות שהשיטות הפסיביות שייכות לתחום המיקרו בעוד שהשיטות האקטיביות הן בתחום המקרו. כיום, היות ומרבית חברות התוכנה אינן מאוגדות תחת ארגון אחד, הרי ברור שכל חברה מתמקדת בבעיות שלה (תחום המיק" רו) ולא בבעיה בכללותה (תחום המקרו). כדאי לזכור שהשקעת הכסף בתחום הפסיבי שהוזכר הינה גדולה: תכנון הגנה פיסית, הכנת תיעוד הכולל בניית מנגנון שיעדכן שינויים כל הזמן, שירות והתאמת תוכנה ללקוח מחייב מערך שירות נרחב בגלל חוסר הסטנדרטיזציה. לדעתנו, החברות מעדיפות להשקיע בתחום המיקרו היום והן עושות חשבון של חוסר כדאיות בהשקעה בתחום המקרו (כמו למשל חינוך והסברה) - השק" עה שיכולה לעזור גם למתחרים. * זניחת הצד המשפטי - בעוד שבעולם המערבי המגמה של יצרני התוכנה היא לזנוח ואפילו להסיר את ההגנה הפיסית '?התמקד יותר בהגנה משפטית (16), הרי כארץ עדיין מושם דגש על הגנה פיסית. יתכן "חדבר נובע מכך שבישראל. ההליבים המשפטיים מסורבלים ואורכים זמן רב. דבר עשוי להרתיע יצרני תוכנה מלפנות לבתי חמשפט. תביעות ראווה, כפי שהזכרנו בס הקודם, שייכות לתחום המקרו שבאמור פחות מלהיב יצרנים ישראלים כיום. רה * האספקט החינוכי - פעולות חינוך והסב 177 ע"י פחות מרבע מהיצרנים ביעילות. 7 זה יכול להתפרש כחוסר מורעות לאט פקט החינובי. כתוב התאמת תוכנה ל ספציפי ראווה החמרת העונשים הנקובים בחוק המשטרה 0 עובדים הגברת התלות בת תביעות משפטיות של הוררת מחיר התוכנה פעולות חינוך והסברה הגברת האביפה ע"י יעוד למעלה מ207 עובדים 66 = א ₪ ₪ ₪ גם | ש ₪ | וש | 6 שיטת הורדת המחיר (ו2) - רק 37% מהיצרנים דרגו כיעילה את שיטת הוררת המחיר, שמטרתה להפוך את ההעתקה לפ" חות כדאית. בניתוח של הסיבות לגניבה (לדעת היצרנים) ראינו שרק 9% מיצרני התוכנה סבורים שמחיר התוכנה מהווה סובה להעתקה. בהמשך נרחיב . שיטת העלאת המחיר (4) שמטרתה לפצות ע נפסלה במעט לחלוט וצרני התוכנה. ין מבחינת מספר המועסקים בחברה אח ₪ רים הנר יותר. - שיטה זו, ל הנזק הנגרם מהעתקה, ועילותה ע"י ום בולטת התופעה - בגלל המורכבות 6 | דוווחו על דיווחו על | דרגו בועוס שימוש 3 6 10 - שהן יגישו תביעות משפטיות של ראווה, בגלל משאבים כספיים מוגבלים שיש להן. בבלל, כ"5790 מהחברות למיקרו הן בעלות 0 עובדים ופחות. יתכן שריבוי חברות קטנות הינו סימפטום לענף צומח שיש בו שפע הזדמנויות (כמו פיתוח תוכנת מחשבים חדשנית). ה 20 2-1 שש אש א ג טבלה 7: מספר שנים שהחברה קיימת מספר שנים 5 שנים ומטה 6 שנים 7 שנים ויותר ו = א אחוזים) טבלה 8: השפעת גניבת תוכנה על תחזית המכירות (התפלגות ב התשובה בהחלט לא במעט שלא לא יודע במידה מסוימת (התפלגות לאחוזים) יצרני תוכנה ה תוכנה אחרים בל היצרנים ן 2 וו א . ו . 16 ---4- ---- , 8 1 13 + 9 4 5 7 וו סִ 1 / [ 9 = א טבלה 10: השפעת גניבת תוכנה על נתח השוק (התפלגות באחוזים) מספר שנים שהחברה קיימת ענף המחשבים בארץ התחיל להתפתח ולצ- מוח בשנות ה807. בדיקה מעניינת שכדאי שתיערך היא של מספר החברות הקיימות התשובה וצרני תוכנה למיקרו וצרני תוכנה אחרים כל הוצרנים בענף, כמה מתפרקות וכמה מוקמות כל שנה, על מנת לראות את המגמה בענף. הא- חוז הגבוה יחסית של חברות שקיימות יותר מ-3 שנים 7399 מעיד על יציבות יחסית בענף למרות תופעת גניבת התוכנה כך שית- כן שוה מאשש את הדיווח האופטימי של החברות על היקף קטן של גניבת תוכנה. בזפוה % מיצרני התוכנה למיקרו וכ"719 9 5 התוכנה האחרים דיווחו שהתוכנה שלהם לא מועתקת או כמעט לא מועתקת באופן בלתי חוקי. השפ עת גניבת התוכנה על המכירות ו על תחזית יו שו האם תחזית המכירות של בית התו- ו ך מתחשבת בהעתקות לא חוקיות?י ותפלגות התשובות שנתקבלה בטבלה א 7 1% מיצרני תוכנה למיקרו וכל יצרני התו- 5 האחרים בהחלט לא או במעט 0 ה שבים בגניבת תו ו כנה כאשר הם עורכים טַ רות. מימצא זה עקבי עם הדיווח היקף גניבת התוכנה עלון דוו ווחו יצרנו התוכנה. יש לזכור שרוב חברו ת "מעשה " י חושב אוקטובר 7 תשרי תשמייח התוכנה, כפי שציינו קודם, הן חברות קות בפיתוח ויתכן מאוד שהאלמו,. = % סי לוקה בחסר. החברות הקטנות מורר "וי הנראה רובן ככולן ממפתחים כ - שיווקי כך שהתפלגות התשוב יבולה להיות מוסברת ע"י חוסר ידע ש אלמנטרי. השפעת גניבת תוכנה על מחיר התוכנ- לצרכן ו שאלה: "כיצר משנה (באחוזים) תופעת הגניבה את המחיר לצרכן של התוכנר שלך?" התפלגות התשובות שנתקבלה בטב' לה פ. בקביעת מחיר התוכנה 82% מיצרני תוכנה למיקרו ו929%7 מיצרני התוכנה האחרים לא מתחשבים בגניבת התוכנה. מימצא זה עקבו עם המימצאים בחלק הדן בשיטות להתמוך- דות עם גניבת התוכנה. גם כאן רואים שוצ- רני התוכנה כמעט ולא עושים שימוש באסטרטגיות השיווקיות של העלאת מחיר או הורדת מחיר. יתכן והסיבה לכך היא שיצרני התוכנה לא מודעים כלל לחשיבות התחום השיווקי. לא ידוע לנו האם יצרני התוכנה (במיוחד הקטנים שבהם) מעסיקים אנשי שיווק. התופעה של אי הכרה בתחום השיווקי אינה ייחודית רק ליצרני התוכנה, תופעה זו מאפיינת תעשיות טכנולוגיות אח- רות בישראל. לתעשיות אלה פיתוחים והמצ- אות מעולים שלא מצליחים לעבור את שלב המעבדה ולהפוך להצלחה מסחרית. השפעת גניבת תוכנה על נתח השוק של התוכנה שאלה: "כיצד משנה (באחוזים) תופעת הגניבה את נתח השוק של התוכנה שלך?" התפלגות התשובות שהתקבלה בטבלה סו. % מיצרני התוכנה למיקרו ו93%7 מיצרני התוכנה האחרים סבורים שגניבת התוכנה לא משנה את נתח השוק שלהם. 0 - עקבי עם הדיווח האופטימי שהרא יי לגבי היקף גניבת התוכנה עליו דיווחו התוכנה. השפעות נוספות ום שתופעת אחוז ניכר של היצרנים חושב " גניבת התוכנה מקטינה ומחלישה את התוכנה בארץ: 7 ב שהתופעה מלטינה א% מספר החברות. קינה את" % טסבורים שהתופעה מק תוח התוכנות החדשות. % סבורים שהתופעה בוא של תוכנות חדשות. % סבורים שהתופעה כות התוכנה. וצרנים אונם נקודה זו הינה חשובה בי רוב ה 4 ל מורי סבורים שנגנבת מהם תוכנה אך על על עות לכך שהתופעה אכן קיימת ומ וצרנים ענף התוכנה. יתכן שישנו מצב בו ה מקטינה את ה' ₪ מקטינה את % מאמינים ש"לי זה לא קורה". אחוז ניכר שפ היצרנים אינו יודע איך משפיעה תופעת גניבת התוכנה על הענף הזה וזה שוב יכול לרְמוז על היעדר גורמים שיווקיים באותן חברות. ו נבונות להצטרף לארגון יצרני תוכנה ושראלי שיילחם בתופעת גניבת התוכנה הנבונות הגבוהה שהראו יצרני התוכנה להצטרף לארגון שיילחם בגניבת התוכנה וראית קצת תמוהה לאור הדיווח האופטימי של היצרנים על היקף התופעה. ותכן שהחברות רואות בהצטרפות למועדון חברים של ארגון יצרני תוכנה מעין השתיי- כות למועדון יוקרתי. בכל אופן, הנכונות לשלם דמי חבר שנתיים של 500 ש"ח ומעלה על מנת שהארגון יחיה גם אפקטיבי נמוכה מאוד (15%). מעורבות בגניבת תוכנה המימצאים מראים שהיצרנים מאמינים שלאנשי מחשבים, חברות פרטיות, תלמידים הלומדים במוסדות לימוד וגברים יש מעור- בות גבוהה בגניבת תוכנה. מנקודת מבטם של יצרני התוכנה ישנה מעורבות נמוכה של מוסדות ציבור בגניבת תוכנה. מימצא זה תומך בגישה שנוקטות מספר חברות שאינן מגינות על התוכנה שלהן. חברות אלה מעריכות שהצרכנים הגדולים הם הצרכנים המוסדיים והם לא יסתכנו בגניבת תוכנה. לאנשי מחשבים מיוחסת מעורבות גבוהה בגניבת תוכנה. מימצא זה מעמיד בספק את יעילותה של ההגנה הפיסית. אם איש מחש- בים פיתח הגנה פיסית הרי קיים איש מחש- בים אחר שיוכל לפצח אותה. משתמשים כדי לנסות ולהסביר את תופעת ההעתקה הבלתי חוקית של תוכנה פנינו אל אוכלוסית המשתמשים במיקרו מחשב. אוכלוסית המי" דגם נחלקה ל-3 קבוצות עיקריות: לכלה 12: אוכלוסות המשתמשים (התפלגות באחוזים) סטודנטים "רגיליםיי 70 2 טטודנטים "מקצוענים" קבוצת הסטודנטים ה מחשבים, נטים הלומדים בקורל תב לשו 'חלימוד הוא באמצעות מחשב איש" התוכנה (התפלגות באחוזים) התשובה סטודנטים "רגולוםי טבלה 4: סוגי תוכנה ברשות סטודנטום " : דיווחו שהעתיקו תוכם. ם "מקצוענום לפחות פעם אחת דיווחו שלא העתיקו תוכנה אפילו פעם אחת המשתמשים (התפלגות באחוזים) תוכנה משרדית תוכנת משחקים תוכנה אינטגרטיבית 0 5 3 יישומי תקשורת מ אנ קבוצת הסטודנטים ה"מקצוענים" כוללת סטודנטים שנבחרו בדרך הבאה: הצוות נתן שאלון לסטודנטים שעברו על מחשב אישי ושלידם היתה מונחת קופסת פלסטיק לאח" סנת 10 דיסקטים. מהסטודנטים ה"רגילים" והמנהלים דיווחו שהעתיקו תוכנה לפחות פעם אחת. סוגי תוכנה ברשות המשתמשים לשאלה "ציין את סוגי התוכנות הנמצאות ברשותך..." נתקבלה התפלגות התשובות המתוארת בטבלה 4ו. לדוגמה: 119 מהסטורנטים ה"רגילים" דיווחו שיש ברשו" תם תוכנה עסקית. הלים בוללת אנשים משני קורסים מרבית המשתתפים בקו- ך ניהולי בחברות פרטיות מתוך 52 המנהלים 39 קבוצת המנ לניהול עסלי בביר, רס הם בעלי תפקי ובמוסדות ציבוריים. משתמשים במיקרו מחשב. תיערך עו יוצרנים מול ו נקודות ב לנואה לגבי נקודות אלה נה מו השו\, /. המו של יצרני התוכנה מבטו ג ל המשתמשים: קתובנה אל תופעת העתקת הת -- ַ וח מורים על הילף הסטורנטיט המימצאים ת התוכנה. ב , ש ופעת העת למעלה 0 - מקצו מס" ו 1 ה" שש % אקטומר ו תשרי תת שה חושב" ימע ו | רווח בספי ו התוכנה הנמצאת בשימוש הרב ביותר, כפי שלמדנו מהשאלונים ל-3 קבוצות המשתמ- שים, היא תוכנת משחקים. תוכנת המשחקים היא סממן לתרבות פנאי חדשה יחסית שנוצ- רה בעולם המערבי: ישיבה מול המחשב על מנת לשחק בכל מיני סוגי משחקים. תוכנת וזים) טבלה 15: גניבת תוכנה לפו סוגי תוכנה (התפלגות באח ולא בשימוש ע לים. סטודנטים "מז בסוגו תוכנות אלה מקור המשחקים מאופיה הינה בד" יותר מכל תוכנה אחר שכת את תשומת הלב היקף השימוש בתוכנות הינו גבוה. הסבר אפשרי הוא רמת הידידותיות הגבוחה של תוכנות אלה. אצל סטודנטים ‏ , להשתמש מעבר בתוכנות עסקיות תמלילים ולוטוס) בא עות להם בעבודותיה קבוצת הסטודנטים בשימוש הרב שהיא תוכנה אינטגרטיבית בכל "מעשה חושביי אוק קצועניטיי מוצע טודנטים מנהלים מ "רגולים" ס סוג תוכנה סטודנטים "רגילי 0 / 3 1 זרת תוכנה עסקית 0 - - 9 תוכנה מדעית 20 0 | - 20 תוכנה סטטיסטית 8 - 75 6 1 תוכנה משרדית 21 + - - | 28 5 2 משחקים | 5 | | . | 25 תוכנה אינטגרטיבית 0 5 . : 8 20 יישומי תקשורת | 0 % ו , אחר 5 4 5 | ₪ וה 4 0=א טבלה 16: הסיבות המובילות להעתקת תוכנה (התפלגות באחוזים) : | הסיבה ן סטודנטים "רגולים" | סטודנטים "מקצוענים" מנהלים | מחיר מופרז 5 70 1 2 | חסבון 7 מקצוענים" ראינו נטיה לתוכנות המשחקים גם ומשרדיות (כמו מעבד שר תוכנות אלה מסיי- ם באוניברטיטה. ה"מקצוענים" בולטת עושה בכל סוגי התוכנה. ויישומי תקשורת "* סטודנטים השגת התוכנה העבירה נעשית בבס" מקום ב טובר 1987 תשרי כ "ידידותית" ת, קלה להפעלה, ומו- עסקיות ומשרדיות . מעבר לשימושיות, כמעט "הגילים" ומנה- ו יש מחשב תשמ"ח אישי, כמו מקום לימודים, מקום עבודה חברים בעלי מחשב אושין בקומר ה "ל מעתיק במקום הזמין עבורו. יש לצו שתמש ליך ההעתקה הינו קצר ביותר וביצול ו רה נעשה, לדעתנו, ללא כל היסוס ה ללא מודעות לעבירה שבעצם ההעתקה" - כדאי להפריד בין מעתיק לצורך שימוש נתיק למטרו 9 ב" רווח יתכן ויהפוך את ביתו ומחשבן לדית ן עסק ושם יעתיק תוכנות בכמויות מכ ות. המעתיק לשימוש הש תיק לפמ כקסום בו מצא את התוכנה. | גניבת תוכנה לפי סוגי תוכנה התוכנה הבאה נגזרת מהטבלאות שקדמו לה. לדוגמה: 21% מהסטודנטים ה"רגיליםי דיווחו שהעתיקו תוכנה עסקית. ההעתקה עצמה בוצעה באחד משלושה המקומות הב- אים: אצל חברים, מקום העבודה או מקוט הלימודים. התוכנה שמרבים להעתיק אותה היא תוכנת משחקים. כפי שכבר ציינו, תוכנת המשחקים היא סממן לתרבות פנאי חדשה יחסית. היקף גבוה של גניבה דווח עבור תוכנה עס- קית, תוכנה משרדית ותוכנה סטטיסטית. אחד ההסברים לכך הוא רמת השימוש הגבוהה בתוכנות אלה בקרב שלוש קבוצות המשתמשים. הסבר נוסף הוא רמת הידידות- יות הגבוהה של תוכנות אלה. יוצא שמאמץ היצרן לשפר את איכות התוכנה ע"י הפיכתה לידידותית פועל כבומרנג נגדו ומגדיל את היקף גניבת התוכנה. הסטודנטים ה"רגילים" וה"מקצוענים" הינם בד"כ בעלי הכנסה נמוכה כך שהעתקה לא חוקית המתבצעת במהירות וללא סיבון חוס" כת להם סכום כסף ניבר. התוכנה הנגנבת מסייעת לסטודנטים בלימודיהם באוניברסיי טה ואף מהווה מקור הכנסה, כפי שנראה לגבי הסטודנטים ה"מקצוענים". בהקשר זה עולה השאלה הפילוסופית הבאה: ה העתקה בלתי חוקית לצורך לימוד מותרת? (2). אצל סטודנטים מקצוענים ה הנטיה להעתיק תוכנות עסקיות ומ אלל (כמו מעבדי תמלילים ור מסייעות לסטודנטים בלימודיהם -. 0" טה. חלק מהסטודנטים 0 - טיפוסים הרואים בפיצוח הגנה פיס תוכנה אינטגרטיבית ויישומי ל ולא נגנבים ע"י סטודנטים "רגילים ת גבוהה לסטודנטים "מקצוענים" יש מעורבו יחסות גם בגניבת תוכנות אלה. נה סיבות בטבלה ( או 5 הסיבות המובילות להעתקת תוכ המשתמשים התבקשו להעריך מספר המובילות להעתקת תוכנה. ה הם סכימה של אלה שהעריבו 4 (מסב (מטכים בהחלט). שלוש קבוצות המשתמשים שתי הסיבות ב ומוננטיות המובילות לגניכת תוכנה הן: מחיר התוכנה המופרז החסכון הנובע מאי קניה. אוו להדגיש שגם המנהלים שדיווחו יותך האחרים על קנית תוכנה חושבים שמחיך התוכנה מופרז. יש לזכור שכיום מחירי החומרה (מחשבים אישיים) יורדים. תוכנת ריסקט במחיר המתקרב למחיר מחשב אישי של נתפסת כבעלת מחיר מופרז. באן המקום לפנות אל יצרני התוכנה במספר שאלות: % האם המחירים הנקבעים לתוכנות השונות מייצגים שולי רווח המקובלים בענף המחש- בִים בכלל או שהם תלושים מהמציאות? % האם יצרני התוכנה בישראל מנסים לאמוד את פונקצית הביקוש למוצר, את גמישות הביקוש למוצר ביחס למחיר? התחושה נוכח מימצאים אלה היא שהיצרנים לא מתיחטים לנתונים אלה. > אם אכן המחיר מבטא את העלויות של היצרן, האם מבנה העלויות הקיים יאפשר ליצרנים להתחרות עם תוכנות בחו"ל או עם תוכנות המגיעות מחו"ל? התשובות לשאלות אלה מצויות בידי חיצ- רנים בלבד, ויש מקום לתת עליהם את הדעת. זאת מכיוון שרמת המחירים מגדילה את תופעת ההעתקה הבלתי חוקית של תוכנה. סיבה חשובה נוספת המובילה להעתקת תוכנה הינה השימוש המצומצם בה. 28% מהסטודנטים ה"רגילים", 30% מהסטודנטים ה"מקצוענים" ו41967 מהמנהלים הסכימו שסיבה זו מובילה להעתקה בלתי חוקית. ניכרת פה תרבות של "צרכנות ישראלית": יש לנצל עד תום מה שקונים. אם יש צורך בשי- מוש חלקי הרי ודאי שאין סיבה לקנות את המוצר. כדאי להשיג אותו בדרך אחרת ובמקרה שלנו קל יותר להעתיק אותו. הסיבה המייחסת רווח כספי למעתיקים לא נמצאה דומיננטית באוכלוסית המשתמשים אותה בדקנו: 11% סטודנטים "רגילים", 5% סטודנטים "מקצוענים", ו0%7 מהמנהלים. נשיחותינו עם בעלי חנויות לשיווק תוכנה חובהר לנו שהתופעה אכן קיימת אך לא לצאו אותה באוכלוסיה אותה בדקנו. היות 'אוכלוטיה זו היוותה מידגם לא אקראי אין שלול או להסיק שתופעה זו לא קיימת. ות אחרות שהעלינו במידגם הלא אקראי ג נמצאו כבעלות משקל נמוך יותר אך גם 1 אין לשלול. למשל, להערכתנו אספנות היא סיבה דומיננטית בקרב ילדים אך סומנה 4 2" 4% מהסטודנטים ה"רגילים", 10% לח"מקצוענים" 12071 מהמנהלים. אתגר בפיצוח, במידה וקיימת הגנה ל - מהסטודנטים | ה"רגילים", ו / לקצוענים" ו27967 מהמנהלים ל סיבה המובילה להעתקה בלתי ח 9 5 לזכור שזה מתאים. במ"וח. בע "5 מסויים המסתכל על ההגנה העתקת תוכנה לתת לאחר להעתו ל תוכנה שברשותי עישון במסעדה ו שהמנצח בו הוא זה שמצליח לפצח 3 4 7 עם אנשים בעלי ידע בנושא זוברר נו שהמעתיקים לצורך רווח מנצלים את קיום התופעה: הם משיגים תוכנה שהג- נתה פוצחה" וקל כעת להעתיקה. טירבול בשימוש כאשר התוכ גורם חשוב באינטראקציה אדם-מחשב כאשר % מהסטודנטים ה"רגילים", פו מהסטודנטים ה"מקצוענים" 29971 מהמנה- לים הסכימו שזו סיבה המובילה להעתקה לא חוקית. נה מוגנת הוא 9% מהסטודנטים ה"רגילים", % מהסטודד גטים ה"מקצוענים" ו27997 מהמנהלים מאמי- נים שאנשים אינם ישרים מטבעם. יש כאן מעין הצדקה לתופעת ההעתקה: זה טבעו של האדם, אין התופעה מראה בהכרח על נורמות מוסר נמוכות אלא על עובדות חיים. המודעות של המעתיק לעצם המעשה בעבירה על החוק % מהסטודנטים ה"רגילים", 5% מהסטורז נטים ה"מקצוענים" ו119%7 מהמנהלים טו" ענים שאין עונש ויתכן מאוד שהם חושבים שהעתקת תוכנה אינה עבירה. אך 87% מהסטודנטים ה"רגילים" 75% מהסטודנטים ה'מקצוענים" ומד מהמנהלים טוענים שלא ודוע להם על עונש. בלומר, יתכן שהם חושבים שהעתקת תוכנה הינה עבירה אך לא א ודוע להם מה העונש וקרוב לוראי שוה ל רת העבירה שהמע" תם כלל. חומ ריד או 0 - מבצע אינה רק בלפי 7 פגעה ביצרן התוכנה. ו 7 0 בה שיש באן " המחשבה ו - . המסווג בתודעה של האדם > . . / הפו אף באי סטיה מנורמה חב קלה ורות נוספות מ ריך אותן 6 -. של חומרה ב ₪ הם גות = החומרה. האחוזי ו 5 ל של אלה שהעריכו 5 סכימ ז פלמור מטבלה זוי האפשרות לאחר סטודנטום "מקצוענים" להעתיק נחשבו בשלוש קבוצות המשתמשים כעבירות הקלות ביותר מבין העבירות שהיצגנו לחם. חוסר המודעות כאן בולט במיוחד משום ש"סחיבה" מסופרמרקט קיב- ה את האחוז הגבוה ביותר של חומרה. העתקת תוכנה מהווה גם היא גניבה ומב- חינה כלכלית הנזק הכרוך בה גבוה הרבה יותר. נשאלת השאלה הבאה: מרוע "סחיבה מסופרמרקט חמורה יותר מהעתקת תוכנה? האם המעתיקים סבורים שגניבה מהסום- רמרקט היא גניבה פיסית הכרוכה בסיכון רב יותר לעומת הסיכון הכרוך בגניבת תוכנה? אנו חושבים שנקודה זו חשובה מאוד עבור חברות התוכנה במידה ותנסינה לעבור למא- בק "אקטיבי" בתופעה ע"י פעולות כמו חינוך והסברה. 2) אוכלוסית המידגם שלנו הינה בעלת מוד- עות גבוהה לנורמות מוסריות וחברתיות וותכן שגם זו סיבה מדוע בולטת כל כך תופעת גניבת התוכנה עם האחוז הנמוך יח- סות. יתכן מאוד שהתופעה קשורה לתהליך הרציונליזציה אותו עושה המעתיק ובכך מקטין עד מאור את דרגת חומרת המעשה. המעתיק, בעזרת תהליך הרציונליזציה, פותר את הרילמה המוסרית בכך שהוא מגדיר לעצמו מערכת נורמות בה העתקת תוכנה אינה מעשה חמור כל עוד בחברה אין איש המערער על קביעותיו. לגבי זריקת פסולת % - / / % ער 1 8 / ו ו ברחוב 74% מהסטודנטים ה"רגילים", 75% מה"מקצוענים" 899671 מהמנהלים סבורים שזו עבירה חמורה. לגבי אי עמידה בתור % מהסטודנטים | ה"רגילים", = 55% מהסטודנטים ה"מקצוענים" ו61%7 מהמנה" לים סבורים שזו עבירה חמורה. פה נשאלת השאלה הפילוסופית עד כמה בני אדם מיישד מים נורמותאלה באמת ובתמים במציאות, כי בחברה שלנו בן אדם ממהר לא יהסס לחצות כביש באור אדום או להידחק בתור. עד כה סקרנו את משתני ההזדמנות, התוע" לת, חוסר המודעות (פחות את המשתנים הדמוגרפים היות והאוכלוסיה שלנו אינה מהווה מידגם אקראי) אשר הינם פרמטרים חשובים בתהליך הדיפוסיה של תוכנה גנובה. אנו ממליצים לערוך ניסוי שינסה לבדוק את תופעת התפשטות התוכנה המועתקת בארץ ע"י הפצת תוכנה חדשה ומעקב אחר התפשטותה. נקודות מבט נוספות של המשתמשים נקודות מבט נוספות של המשתמשים מצאנו בבדיקת חוות דעתם על מספר משפטים הכתובים בטבלה 18. האחוזים בטבלה הם סבימה של משתמשים שענו 4 (מסבים) או 5 (מסכים בהחלט). מימצא בולט הוא הערכת האוכלוסיה לגבי הנזק הנגרם ליצרן התוכנה כתוצאה מההעתקה. רק 12% מהסטודנטים ה"רגי- לים", ‏ 10% מהסטודנטים ה"מקצוענים" ו- % מהמנהלים חושב שנגרם נזק אפסי ליצ- רן. מימצא זה מורה על מודעות לכך שנגרם נזק ואינו מאמת את ההשערה שמעתיק התוכנה תופס את המעשה ב"פשע ללא קור- בן". חלק נוסף מתהליך הרציונליזציה הינו: "כל חברי מעתיקים תוכנות ולכן גם אני מע- תיק". ‏ 18% מהסטודנטים ה"רגילים", ‏ 30% מהסטודנטים ה"מקצוענים" ו39%7 מהמנה- לים הסכימו עם משפט זה. מימצא שעשוי לעודד את יצרני התוכנה הוא אחוז המשתמשים הסבור שכדאי לקנות תוכנה על מנת לקבל תיעוד: 20% מהסטוד- <- טבלה 18: בזבוז לקנות תוכנה בשניתן , ופ להעתיק אותה ללא תשלום בל חברי מעתיקים תוכנות ולכן גם אני מעתיק אחדים ממשווקי התוכנה מוכרים תוכנות מועתקות 2 אוני מרבה להשתמש בכל התובנות ולכן לא בראי לי לקנותן 2 אני מעתיק תוכנה כדי שאוכל להחליף עם חברים הסיבוי לגילוי מעתיק תוכנה הוא אפסי 46 הנזק שנגרם ליצרן התוכנה מההעתקה הוא אפסי / 12 בדאי לקנות את התובנה על מנת : לקבל את התיעוד 20 אני לא נותן לאחרים להעתיק תוכנה שהעתקתי 10 מוסדות ציבוריים מעתיקים תוכנה 88 - קל מאוד להעתיק תוכנה 1 ו שוטות להתמודות עם העתקה בלתי חוקית של תוכנה חינוך והסברה תלות בתיעוד כתוב שירות זמין ללקוחות רשומים התאמת תוכנה ללקוח פרס למלשינים נטים ה"רגיליםיי . 6098 מהסטודנטים ה" ענים" ו62997 מהמנהלים ו היצרני : ם צריכים לשק פוך את התוכנה לפחות ידידותית למשתמ ש. השיטות שנוקט התופעה מנקוד המשתמשים חוות הדעת של המשתמשים ע יםיצרני התוכנה נגד ל ת מבטם ש ל השיטות "מעשה חושבי שב" אוקטה בר 1987 תת שרי תשמ"ח נקודות מבט נוספות של המשתמשים (התפלגות באחוזים) 1 סטודנטים "רגילים" סטודנטים "מקצוענים'י 2 | ₪ 0 50 20 43 | 5 20 10 65 22 00 סטודנטים "מקצוענים" 55 15 9 90 7 5 מופיעה בטבלה 19. האחוזים בטבלה - סכימה של משתמשים שענו 4 (יעיל) א (יעיל מאוד). תַ המשתמשים דרגו את הורדת המחיר ה חשיטות היעילות ביותר להתמודרות גנובת התוכנה. וט" מעניין כי 90% מהסטודנטים המל, עוטה רואים בהגברת התלות בתיעוד כתו תמשים יעולה. היות וסטודנטים אלה מש | 8 ו מנהלו ם . לוו . ו 15 4 70 5 5 20 צ 6 א / היזיווידה השילפל 0-02 ובנות בתדירות גבוהה ולצרכים מתוחכ- - הם זקוקים פעמים רבות לתיעוד. לכן יש בו שגם מעתיקים אלה ירכשו תוכנות שהתיעוד הכרחי להפעלתם. גם בשתי חקבו- צות האחרות נמצא כי תלות בתיעוד כתוב הנה שיטה יעילה: כ44%7 מהסטודנטים ה'ירגילים" ו-59% מהמנהלים דרגו שיטה זו ביעילה. התאמת תוכנה ללקוח הינה שיטה יעילה נגד נויבת תוכנה. לשיטה זו הערכה גבוהה מא- נשים מנוסים כמו מנהלים וסטודנטים "מקצו- ענים". 3% מהסטודנטים | ה"רגילים", ‏ 76% מהסטודנטים ה"מקצוענים" ו58%7 מהמנה- לום סבורים שהשימוש בהגנה פיסית הינו ועול, מימצא זה תמוה במקצת נוכח חוות הדעת של הנשאלים ביחס למשפטים כגון *קל להעתיק תוכנה". הסטודנטים ה"מקצו- ענים" סבורים יותר מאחרים שהשיטה יעילה. יתבן והסיבה לכך היא שמפצחי ההגנה הפי- סית באים בד"כ מקבוצה זו ולכן הם מודעים יותר לקושי לפצח הגנה פיסית. שיטות אחרות הדורשות את מעורבות היצ- רן ושדורגו כיעילות הן שירות זמין ללקוחות רשומים והתאמת תוכנה ללקוח. ממוצע משוקלל מראה ששליש מהמשתמ- שים סבורים ששימוש בתביעות "ראווה" והחמרת העונשים הנקובים בחוק הינן שיד טות יעילות. מימצאים אלה עשויים, לדעתנו, לעודד יצרנים השוקלים נקיטת אמצעים משפטיים. יצרנים מול משתמשים סיבות לגניבת תוכנה הטבלה הבאה תראה לנו עבור כל סיבה כמה אחוזים מהיצרנים והמשתמשים ציינו שסיבה זו מובילה לגניבת תוכנה. מחיר וחסכון כספי - בולטת התופעה שכל צד תופס את המחיר בצורה שונה. רק 9% מחיצרנים סבורים שמחיר מופרז מהווה טיבה לגניבת תוכנה, לעומת למעלה ממח/ צית המשתמשים הסבורים כך. הגנה פיסית -- היצרנים אינם סבורים 0 בול בשימוש בתוכנה מוגנת מוביל -- תוכנה. בפועל דיווחי המשתמשים המו לנו שההגנה הפיסית גורמת וק ב"50 מימצא זה חשוב לאור ה 1 מהיצרנים משתמשים בהגנה - למנוע מחם דרגו שיטה זו כש 5 )ב הוצרנום גניבת תוכנה. יוצא שכלי בו ל הוא להשתמש נגד תופעת גניבת ל הפיד בעל כמה השפעות: מצד אחד 7 להעתיק סית מונעת ממשתמשים 1 בעצ" את התוכנה, מצד שני החונ |. בר להשיג מה מהווה סיבה לפיצוח ההגנה 5 ַ ?גניב נת כנן תפלגו הסיבה יצרני מיקרו מחיר מופרז חטכון כספי וו רווח כספי אספנות אתגר בפיצוח הגנה סורבול בשימוש אנשים אינם ישרים סיבות אחרות ת באחוזום) > 1 סטודנטום סטודנטים מקצוענים" | "רגולום" 2 , 7 ( וה / 2 ת =] | 8 2א 0=א לבא הערה: האחוזים בטבלה הם של היצרנים שהתוכנה נוחות בשימוש. המימצאים מורים שהיצרנים אינם מודעים לכך שמשתמשים רבים רואים בפיצוח הגנה פיסית אתגר. כלומר, להגנה פיסית יש השפעה נוספת: המשתמשים מנסים ל"פצח" אותה. יוצא שמאמץ היצרן להגן על תוכנתו בעזרת הגנה פיסית פועל כבומרנג נגדו. לגבי הסיבה "אנשים אינם ישרים מטבעם" רואים שהיצרנים בעלי השקפת עולם די אופטימית (ואולי נאיבית) יחסית למשתמ- שים. מימצאים דומים יחסית בקבוצת היצרנים ובקבוצת המשתמשים התקבלו לגבי שלוש סיבות: 1) רווח כספי 2) אספנות 3) סיבות אחרות ן היצרנים למשתמשים בסיסו שביניהם (012. אים את מחיר התוכנה כמופרז % הצרכנים רו 5 בגלל שהם משווים אותה למת עצמו. . הצרכנים הקונים את הת לנסות אותה לפני הקניה 1 וכנה אינם ובולים ברוכה בסיבון 8 קבל אח ו הגנה ל 0 פגומה. בלומר קיים חוטר | וות מוצר פנו קנ 0 = און ה בן מקבל בנת גיבוי ( התוכנה באו יִם את ה ו עבור פיתוח היצרנ 2 ּ אק - לבן הם ימאוכזבים" ממה ח הוגן/ ך ורווח הוגן ל התם מנדרי בגניבה של עב ב ל סוג תוכנה תוכנה נ - - ה תוכנה זו הטבלה הבאה 1 ה צר ש אחוזים. 5'! במה נה נבה מלס וגו שהם בג תמשים ציינו המובילה שלהם כן נגנבת. היצרנים והמשתמשים אותם סקרנו תמימי דעים שסוגי התוכנות אותן מרבים להעתיק הן תוכנה משרדית, תוכנת משחקים ותוכנה עסקית. יש לציין שבנושא סוג התוכנה הנגנב ההשוו- אה קשה וזאת מכמה סיבות: * בעית הגדרת סוג התוכנה (קטגוריזציה) - אותה תוכנה יכולה להיות מוגדרת בצורה שונה ע"י אנשים שונים. > בל יצרן תוכנה ציין עבור כל סוג תוכנה האם ידוע לו על גניבת תוכנה זו לאו דווקא מחברתו. לכן תיתכן הטיה כאשר הערכות היצרנים הן לגבי היקפ גניבת תוכנה מחברות אחרות. לדוגמה, באר כמעט לא מיוצרת תוכנת משחקים. כמחצית היצרנים מציינים תוכנה זו כנגנבת אך זאת על סמך ירע אישי ולא על סמך נסיון. 6 המשתמשים אותם ברקנו הם קבוצות ספציפיות שאותם מענינים סוגי תוכנה מס , מים. סטודנטים "מקצוענים" ועתיקו במעט בל סוג תוכנה שהם יבולים לשים עליו יד, בעוד מנהלום ‏ וסטודנטים "רגילים" יהיו יותר סלקטיביים. , שיטות להתמודדות עם גניבת תוכנה טבלה 22 הבאה תראה לנו עבור כל שיטה כמה אחוזים מהיצרנים ומהמשתמשים דרגו שיטה זו כיעילה נגד גניבת תוכנה. ניתן לר- אות בטבלה גם כמה אחוזים מהיצרנים דיוו- חו על שימוש בשיטה זו. כ"70% מהמשתמשים סבורים שהורדת המ- חיר היא שיטה ועילה וזה עקבי עם האחוז הגבוה של המשתמשים שסבר שמחיר מופרז של תוכנה מהווה סיבה לגניבתה. רק 37% מהיצרנים סבורים ששיטה זו יעילה. מתקבל חיזוק למימצא שגילינו בקטע הרן בסיבות לגניבה: היצרנים לא מודעים לכך שמחירו של המוצר נתפס ע"י המשתמשים בגבוה מדי. המימצאים מורים שהיצרנים לא מודעים לשיטה של העלאת מחיר, בנראה בגלל גישה שיווקית לוקה בחסר. היצרנים, כפי שראינו כבר, מאמינים ביעילו- תן של שיטות פסיביות ונוקטים בהן. השיטות הן: הגנה פיסית * שירות זמין ללקוח * תלות בתיעוד כתוב * התאמת תוכנה ללקות היצרנים נוקטים בשיטות אלה מכיוון שהם מנסים להתמודד עם הבעיה הפרטית שלהם ולא עם התופעה בכללותה. המשתמשים מסכימים לכך ששיטות אלה יעילות אך אין זה אומר שהס מקבלים אותן ב"אהבה". סביר ששירות זמין והתאמת תוכנה הם דברים שהמשתמש מעונין לקבל. לגבי הגנה פיסית הרי יתכן שהמשתמש לא מעונין בה בגלל הסירבול בשימוש. מצד שני היא גורמת למשתמש להרגיש שהוצאתו הבספית אינה לשוא כיון שהתוכנה שרכש אינה ניתנת להעתקה בקלות. היצרנים ממעטים לנקוט בשיטות אקטיביות והן: * הגברת האכיפה ע"י המשטרה * פרס למלשינים * תביעות ראווה * חינוך והסברה אחוז נמוך מהיצ ביעילה את השיטה של זה נובע לדעתנו מנורמ שבה צריך להיות סטיגמה מכוערת. דיברנו כבר על תהליך הרצ מעתיק התוכנה. דעתם של השיטה של חינו החמרת עונש הנקוב בחוק בממוצע כשלוש מהמשת ששיטות אלה יעילות, א הם סבורים כך. היגענו למסק פעולות חינוך והסברה נגד של העתקה ידוע לבל (ככפ וצרני מיקרו | = יצרנים אחרים 16 7 9 7 1 3+ 43 |תזבנת משחקים 50 תזבנה אינטגרטיבית 13 . חשומי תקשורת וו 0 אחר 14 6 1=א ך טבלה 21: סוג תוכנה נגנב (התפלגות באחוזים) כל היצרנים | מנהלים | סטודנטים "מקצועניםי 14 21 65 50 8 9 15 7 59 19 ומ טבלה 22: שיטות להתמודדות עם גניבת תובנה (התפלגות באחוזים) סוג תוכנה יצרני מוקרו | יצרנים אחרים חינוך והסברה 8 9 (שימרש) 3 ו תלות בתיעוד כתוב 6 5 (שימוש) 5 43 - שירות זמין (שימוש) 9 > דד | 3 התאמת תוכנה 65 70 (שימוש) 5 45 פרס למלשינים וו פ (שימוש) 6 0 הגברת אכיפת המשטרה 3 18 (שימוש) 5 0 תביעות ראווה 5 8 (שימוש) החמרת עונש נקוב בחוק (שימוש) העלאת מחיר (שימוש) הורדת מחיר (שימוש) הגנה פיסית (שימוש) אחרות "מעשה חושביי אוקטובר 7 25 21 0 17 3 1 14 56 רנים ומהמשתמשים דרג פרס למלשינים. דירוג ת התנהגות ישראלית "חברמן" ולהלשנה יש יונליזציה שעושה המשתמשים לגבי ך והסברה והשיטה של מענינת מאוד. משים סבורים גו ניסינו להבין מדוע נה שברגע שיש התופעה, והעונש שהעונש חמור 8 תשרי תשמ"ח וו 0 15 3 3=א 0=א 4=א | | כל היצרנים | מנהלים סטודנטים |סטודנטים "מקצוענים" | "רגוליםיי 4 55 15 3 10 08| 59 90 44 91 0 17 55 4 15 66 4 5 16 | 1 10 16 0 15 5 ו 20 6 20 | 4 5 1 5פ 19 155 28 70 88 74 17 14 3 6 8 1 יותר כך אנשים מודעים יותר לחומרת העבי- רה) הרי שיקשה יותר לעשות רציונליזציה. לא ניתן יהיה לחשוב "הרי אף אחד לא מחנך גד העתקה, סימן שאין בה פסול". או לחשוב "אם אני לא יודע מהו העונש אז בטח זאת לא עבירה ואין עליה עונש. ואם זו כן עבירה אז היא בטח קלה מאוד". 0 היצרנים והמשתמשים מודעים לקיום התופ ה. קיימים הבדלים ביניהם הן בנוגע לסיבות לגניבה והן בנוגע לשיטות להתמודדות עם התופעה. חלק מההבדלים (למשל לגבי -- המחיר) הינו מהותי מאוד ולכן רא ההבדלים המהותיים יכולה לסייע בהבנת התופעה ובצמצום היקפה. | " ו 25קש-- שש ג טובום ומסקנות בשנות ה707 הופוע בעולם טוג פשעי מחשב. עם הזמן התחום והתרחב וכיום הוא מאגד בת טבורות. גניבת תוכנה הוא שהתפתחה בתחילת שנות הט חודר לבל תחומי החיים וקונה לו א ושנה חשיבות רבה לנושא גניבת הת של גניבת תוכנה אינה אופוונית רק קוומת בעולם המערבי בכלל, המחקרים ה שנעשו בעולם המערבי מצביעים על הפסדים בעוה ח 8 בעו | בלכליים עצומים הנגרמים לוצרנו תוכנה כתוצאה מגנובת תוכנה. בישראל ישנה חשובות רבה לנושא זה - רבות דובר על הפיכת מדונת ישראל (העניה באוצרות טבע) למעצמת תוכנה תוך ניצול ההון האנושי הקיים במדינה. קיומה של התופעה מעמיד בספק הפיכתה של משאלה זו למציאות. מחקר זה התמקד באחת מצורות העתקת תוכנה - העתקת תוכנה באמצעים אלקטרו- ניים ממדיום מגנטי אחד לשני באמצעות מחשב. המחקר עסק בתופעת גניבת התוכנה בישראל והתרכז בעיקר בתחום המילרו מחשבים. אנו סבורים שתרומתו של מחקר זה היא הצגת הבעיה והדרכים העשויות להוביל למאבק יעיל ומוצלח יותר בתופעת גניבת התוכנה. דבר זה יתבצע בכמה דרכים ובכמה מישורים: * השגת הבנה טובה יותר של הדברים הב" אום: * הגורמים לתופעה * התנאים המאפשרים את ליומה והתפשטותה של התופעה * האמצעים היעילים ביותר נגד התופ" עה * חצגת שיטות ודרכים נוספות להתמודדות ₪ '"תופעה - שיטות שכפי הנראה חלק לגי התוכנה לא מודעים להן או לא מורי עים ליעילותד. ,,מ'עת בזבוז משאבים של יצרני התוכנה 4 לטות שבפועל במעט ולא מקטינות את - התופעה. מיקוד נבון של המשאבים / *פקטיבי יותר במאבק נגד גניבת התו / : 5 %ת מידת הנכונות של בל יצרן תוכנה / לח'רתם לפעילות משותפת נגד התופ / גחק , לרבז = לארבע הנקודות הנ"ל ניתן ים. "5 ומסקנות במספר נושאים ותחומ השערת המחקר במחקר נבדקה ההשערה שהעתקה בלתי חו- קית של תוכנה בישראל מוסברת על"ידי הגורמים הבאים: * תועלת למעתיק > הזדמנות > חוסר מודעות ההעתקה > מוסר ונורמות חברתיות = משתנים דמוגרפיים לעבירה שבעצם > תועלת למעתיק בהקשר זה נמצא שה גניבת התוכנה אה הבספו מעתיק התובנה תופס את 1 . תועלת העיקרית שמבי. למעתיק, היא בתחום מחיר התו" חוקי ברי לחסוך כסף מפתה להבנת הסי- נושא המ כבאן ה בות לתופעה. ימת בוב יותר מושא זה וצרני התוכנה 1 בהמשך רו ונמצאו ח שוש תועלת בצ - בספ פנות, בבעלות תובנה מועתקת. ה הרגד םל התה בנראה 5 ות לתו" צלחה. סִי ש שה ש 4 הינה ן ₪ ספית לרעתנו, במגי/ לכות - התועלת, לבות אלה לא לת המ יך אותו קיבלו, ל ב בהן. עדיף קל הנמוך למל הלחמה המשק ה אבי המופנים ל ינ ה באופן יחסי גבו א מגיעה לרמה של ה הבגת התופעה. המשקל הג- הגנה וסירבול בשימוש ייע 1 אם תורד ההגנה הפיסות - ובפו ציינו, המגמה בעולם המערבי היא לזנוח 2 ההגנה הפיסית. אפשר להילחם בטיבות - מידת שימוש מצומצמת וחיסבון בזמן על די פעולות חינוך והסברה. ניתן להילחם עיי חינוך והסברה בנורמה של "צרכנות ישרא- לית" שלפיה אם השימוש בתוכנה איננו תדיר אין סיבה לקנות אותה וכדאי להעתיק אותה. * הזרמנות שיערנו שהגישה החופשית לתוכנה במקו- מות שונים וקלות ההעתקה מסבירים גם הם את התופעה. המימצאים מאמתים השערה זו: בבריקת מקור השגת התוכנה נמצא שההעתקה נעשתה בכל מקום בו יש מחשב אישי, כמו מקום לימודים, מקום העבודה ואצל חברים בעלי מחשב אישי. בממוצע למעלה ממחצית המשתמשים הסכימו עם הקביעה שקל מאוד להעתיק תוכנה - כלומר קלות ביצוע העבירה מסבירה אף היא את התופעה. * מודעות, רציונליזציה ונורמות חברתיות בבל הקשור לתנאים המאפשרים את קיומה והתפשטותה של התופעה בולטים נושאי המורעות, הרציונליזציה והנורמות החברת- יות, מימצאי המחקר מורים שחלק מהמעתי- קים בלל אינו מודע לכך שהעתקת תוכנה היא עבירה על החוק, חלק אחר מהמעתיקים | לכר שהעתקת תוכנה היא עבירה על 8 : , ליר מחשבתי של החוק, ובר"כ מבצע תהליך רציונליזציה שמצדיק בעיניו את ביצוע העבירה. / ו ו 7 | | > בדיקת תופעת התפשטות התוכנה המוע- תקת ע"י הפצת תוכנה חדשה ומעקב אחר התפשטותה בישראל. / | * בדיקת ההשערה שתופעת גניבת התוכנה / היא חלק מתהליך של התרופפות נורמות | המוסר בחברה הישראלית. שו רשימה ביבליוגרפית .בז260חו 6 מו 7010010? 50/0876 .1 .קק .1981 ז000ז06) .8715 .הגותשג1] תודג .9 ]זט ז0] 50/1316 ז6וטוקחוס) 8חועקס) ?7 1 15 .565סכתט .סאד ץו60 | 41א50תם? .קחד .961 2 .סק .1983 זסטנחטטסא . צ86ז1? 51ת4931, 5000810 8ַתו601זסזק .3 5 .01 .0א2600551 241/44 .ח10ם הסוחופ 54 סא .זו 50/0/86 01 02051 |363 וד 4% 6 .01 .405 א10זד14את0- א ,60006 [0ז63 2 .ככ ,1984 [חק3 .2 .סח ₪ 99 * התמחות בפיתוח מערכות 8/6 על מחשבי טותגז/ הגוא ]אפ[ * הסבת מערכות ממחשב למחשב ומעבודה 82165 ל-6תו.] 0 א חידוש פני מערכות ישנות תמיכה תעותית + ייעוץ ותמיכה במערכות תקשורת | טורמולה )= שנוסחה להצלחה. ליעוץ ותמיכה במערכות הפעלה (וחטוצאפ) + ילעו ותמיכה במאערי נתונים (שרותי ג פת)- | 6 00 0106100 1.6881 תד 0 001605 .1 1סת .מק ,1984 ץ4/א ,5 סא 27 .1 .46% פד יי 6 6 תס 1 ח0ו01601זק כל 1047108 ,זנק 06 .09 .פס .4 ז261006) ,4 .0 6 [4תסוזגא 4 - עשגטתק סוחוז") ,5ז10קותס2) , 3הזוח6ווכ ץזופתו 6 ותסז) עתסות10511 05510 0) [חקג ,ואה שאד 05 5א0דד64]אט ואס ,4 .א 27 .01 .1984 וי 6 סוחס 10:85 817ה:210) שתוקקג]/ וי .3 2600188 ,6ש506011זסק [63ותקס5ס!ותק 4 ה50תת10 0 .61 ,155085 500141 05 41אתסס .6 .סק ,1984 ,3 .סא .5 .186 קחוזטקוזסכ) סזטזני] - 3616856 פאסאן ,אג.] זהקהעקס) 186 .6 87005זכ1.] ,5010910 11 ./ [118 ,17116 .5 פת8פט5 .9 .סק .1985 עוט1 ,]האתטסנ צת 1184 .1016010 00 :6 תותשק 600 50/0/9816 50ג]/ .]א זוסססת .סק .1985 זסטוח6וק56 ,1 את 0 צת גת 118 .9 4 8:66 121585 ש110 6תט] 122 .חסון!]9\ 7811 6ח8 זסאס[סס מהס1 .0 .סק .1986 1 6 ו 2481 -471/11/ , 5100 .כ 08ת:.1 6חג .₪ 1805 .6 .סק 1986 .אס1דך + תוכניות אב למיחשוב * אפיון מערכות * יעוץ בבחירת חומרה ותוכנה תכנון אסטרטגי של מערכות מידע מתודולוגיות א מתודולוגיות לפיתות תוכנה * מתודולה גיות לאבטחת איכות תה * פיתוח נוהלי עבודה 5 , 1/4 1חקוזץק0) 6תג הזוס -א] ,28% .11 0068 תב זנ 5 עז8 אסודהוותס .5 .סק .1986 עזהטחה1 ,1 .סא 8 .וס -טקות0?) שחוקס[6ש126 ח: 1115078166 5 0 ,5 וז -א] ,2495 .11 תסססת התג זסושגיך 5 7 ג אסודה/ותתסץ .4 .סק ,1986 ע101 ,3 .סא 8 .01 0 זו 16 56 2/17/1710 , הסזו11600 השפ .7 .סא 32 .01/ ,1986 .655חופ קו 6 זו .17 .06 5501 ,וקסע [106 1 .קק ,1987 גוא , ח0ו01601זק ץקס2) 01 סחו[60כ] סמ .18 -%א00 41א2850? | ]סחסות |סהתסווא .שאזדטץ .7 ,1987 עְ18א זט מסוו60וסז? ]0 08 זסתוכ) 86 והקתץקס6 .19 6 -2010018) 140568708 0זק4ו23 1985 זססות6וק50 תסו .1254 08075 [צ ,חפז|6ק 0. היבטים משפטיים של עברינות באמצעות מחשב, זאב אוטנזוסר. מעשה חושב. דרצמבר 1984. 1. תוכנת מיקרו במיקרו מחירים. מחשבים גליון 7 מרס 1986. 2. סטיה חברתית. שלמה גיורא שוחם. הוצאת פפירוס בית ההוצאה באוניברסיטת ת"א. 1978. מוצרי תוכנה * מוצרים לשיפור התפעול במחשב למערכות הפעלה 05/58 |ואץ, וא * מוצריס לשיפור ביצועי מחשב * כלי עזר לאפיון ופיתוח מערכות %" בורמולה (6 בית תוכנה עם הצלחות בשטח. רח' יהודה הלוי 77 תל-אביב 65796 טל. 03-613866 פיברוניקם חטו ₪ מציגה עוד לתרון אופטו ְלה 58 מותקנת אח במערכת, מציגה 3 אמינות גבוהה. 465 ר 1 קולים של ...8 ארגונים גדולי אין לא איפא, ₪ בהשקעה הבסוחד בה לי שאל על בפיברנלה | בי 0 5 - עוד פתרון אופ" קורא יקר, אם עדיין אינך חבר באיל"א, אנחנו מזמינים אותך להצטרף כחבר אישי. חבר אישי באיל"א זכאי: לבחור ולהיבחר למוסדות האיגוד. לקבל את פרסומי אול"א, כולל | בהחלטות ובעשיה. האישית. = == == שה 0 כ 2 וש == ה = הח = == הד 9% ---- האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה ת"ד 919 רמת גן 52109 הנדון: בקשה לחברות אישית באיל"א ובאיגוד מתמחה: בינה מלאבותית/גרפיקה ועיבוד תמונות/מו"ח/אמוא* הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה. לאחר שאתקבל כחבר/ה אמלא אחר הוראות התקנון והחלטת מוסדות האיגוד (אבקש לשלוח אלי את תקנון האיגוד). רצ"ב דמי חבר בסך 20 שקל לשנת 1987. שם פרטי שם משפחה---- ו כתובת למשלוח דאר 77-77-77 ההביה 77 בל מס' תעודת זיהוי 2 ובאט ו טלפון בעבודה שד ב רג ו מט"שה ,בקי ה בכ חבר באיגוד אחר, ציין איזה .וו המלצה בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברים באיגוד. חברים ממליצים: 7-7 וו 7-2 .ב ה כמו כן הנני מעונין/ת להשתתף בקבוצות העבודה;* 1. הנדסת תוכנה 2. היבטים משפטיים בענ"א 3. אבטחת איכות 4. תקשורת נתונים 5. ניהול פרויקטים 6. בטיחות מערכות מירע * הקף בעיגול. חתימה ו וו מספר הטלפון בירושלים 7;: 0241503 מספר הטלפון בכפר המכביה 03-7155772 :0 "מעשה חושב', לכתובתו להיות מעורב ופעיל בהצבעות, הנדטת תוכנה. תחום עולה הנדסת תוכנה הינה תחום עולה ולקשרים חדשים ויגרמו מה שמטרתו ייצור ריווחי של מוצרו תובנה אמינים. תחום זה מתפתח במהירות באשר האתגר העומד בפני העוסקים בו ממשיך להרחיב את מיומנויותיהם. מאמר זה סוקר בקצרה את הרעיונות והדחפים העוקריום שהניעו את הנדסת התוכנה ב"25 השנים הראשונות שלה ומנסה להתבונן קדימה אל קבוצת ההתפתחויות הבאה. החברה שלנו אימצה את השימוש במחשבים בקצב המפתיע את הרמיון. כל חלק בחברה גילה תכניות מחשב ההופכות, כך נראה, את עבודותיו יצרניות יותר. דרישה זו לתכניות מחשב יצרה דרישה לכתיבה של כמויות עצומות של קוד על ידי אובלוסית חולו שהכשרתם והמסורת שלהם הם מן התקופה ד הערכה של מספר התכניות העומדות להיכתב, מכ תל הזמינים ו אלה אמורות למלא, נשענת על מספר המ המתכנתים. כתיבת התכניות. כך, בשאנחנו מגדילים את מספר תים נראה אנחנו גם מוסיפים לעבודתם. בכל מקרה, מספר המתכנת מוגבל, בר על חצאות הדילמה הזו מגוונות. הן נעות בין . ו מ ואוכלוסיה הקיימת של מתכנתים ליצר יותר שת בלים וגישות ל לשנות את דרך ייצור התכניות על ידי המ שים. ובות לחוטר סִ בקצה אחד, היה הלחץ ליצר יותר בעזרת פחות ות רבות ש "'? בקהילית התוכנה בשנות ה-60 וה"סל. היו 4 עלו בהרבה ינת ליצר יישומי תוכנה שהוצאות הפיתוח - בישלון הרסנ. 2 המתוכנן, שלא ביצער את שהובטח ושהיו ו וך לצפות ייצור / חי צפוי. הקריאה שנשמעה היה 3 ו לפחות, היתה הנס1 וכה מראש כמו הנדסה?" התשובה, החלקית אלה. 1" תחום של הנדסת תוכנה שיפתור בעיות לתובנות שיובילו ה השני, נעשה נסיון למצוא עקרונות מדעיים 0 16 " תן / ו [צחז . ו .110 זסקסכ) 65ח1ו30]/( 5סחופט 0 ל זאו 6 סז] ה0 / = |[החזט0, 3065 .4 .08א ,25 .01 ו תוביל בוודאי למוצו טוב יותר. הכיוו בו ע יש ללכת לה מגישה זו וש ו - כמקור התחום של ייצור תוכנה - מדעי המחשב ג'ים ובאונוברט . ישאות, להן היו מחלקות למרעו ו לספק גישות חדשות, כלים חרשים / טכניקות שות פתור את הבעיה של שיפור פיתוח תוכנה. יש לראות את הבקשות לפתרונות מיידיים בהקשר של 25 השנים האחרונות, בהן הפכו יישומי תוכנה מקובלים. במספר מובנים מתב- קשת קהילית עיבוד הנתונים להקל על העברת הטכנולוגיה החדשה לאוכלוסיה בכללה. המוקד בטכנולוגיה"משתנה"במהירות זו הוא על יבולתה לספק תוכנה שימושית לכל סקטורי החברה. המורל שמספ- קים תחומי הנרסה אחרים יבול להועיל בהבנת קצב ההתפתחות והמגבלות העומדים בפני הנדסת התוכנה. כדוגמה ציורית, חישבו על התפתחות הנדסת הבנין כפי שהיא נראית מנקודת הראות המסוגננת של התפתחות הפירמידות במצרים. הפירמידות היו מונומנטים שנבנו כאתרי קבורה על ירי הפרעונים המצריים. כל אחד מהפרעונים ניסה להנציח את שמו למשך מאות שנים על ידי בניית מבנה גדול מספיק על מנת להבטיח את עמירותו בפני נסיונות הריסה. הפירמירות הראשונות נבנו בוודאי בדרך של נסיון וטעיה, עד שנמצאה גישה מוצלחת. המיומנויות שנלמדו בכאב בה רב על ידי דורות בנאים הועברו אז על ידיהם לילדיהם, קרוביהם וליות. - הש ה בשושלת שתבנה עבורו פירמידה גדולה -. ה בנאי, ברורו סה לבנות אותה. אולם הגרלת 0 ש הותה פשוטה בלל ועיקר. היחס בין גובה ה 0 סיס הנררש על מנת לתמוך בה לא היה לינארי, וע . ו וד את היחס המתאים. מצרים מנוקדת פירמידות שה מעירות על השיעורים שנלמדו ב . נלמד היחס הזה. ובו פירמידות יציבות באב. וי הפורמירות פיתחו חוקים . אולם המהנדסים לא הבינו ה מתמטית בניסוייהם לה באותו אופן א וובלו מהנרסי הבנין להשתמש , תו החיים השמו כלי ה על מנת לפתח טבלאות חוקים. בה[ הבאים: ראשית, רעות אפשר להבחין 8 ו ו רת וונות וטעיות. הירע ו % - לדור, מאומן לשו - יי ה ום שגילו המהנרסים "ה החו 0 ללמור הלהב וק מא מו יוכל המהנרס המנל | --ְרענים להלי רע . פוי יותר. ללה קבשרה במוסר ות המלמרים את 9 אנחנו יכולים לבנות "פירמידות" גדולות יותר ובוודאי הגדרנו מה פירמידה. אם מודל זה הינו כללי, ואני מאמין שבך הוא, הרי הגיוני 7 ו משתלב בו פיתוח הנדסת התוכנה. בשנים הראשונות למדו מ . את מיומנויותיהם דרך הכשרה תוך כדי עבודה. באותו זמן התנה ויכוח בדבר הרכבה של תכנית הדרכה מתאימה עבור מתכנת, והדעות נעו בין מתמטיקה בקצה אחד לבין מוסיקולוגיה ושפות קלאסיות בקצה השני. תוצאה בלתי נמנעת אחת של בלבול זה היתה מספר הפרוייקטים בהם התוצאה חרגה מהתקציב, גלשה מעבר ללוח הזמנים ולא עבדה כצפוי. התוצאה של משבר התוכנה, שזוהה רשמית ככזה בועידת נאט"ו ב-1968, היא קריאה לזן חדש של מתכנת שיהפוך המהנדס של פיתוח תוכנה. המהנרס יבטיח עמידה בלוח זמנים ובגבולות התקציב ואת אפשרות תיכנותה של הפונקציה המבוקשת. המהנדס אמור היה להיות המקצוען המעשי המבטיח שחלוקת המאמץ תיעשה ביעילות ושהשפעתה תהיה מורגשת. בפועל הפך רעיון זה להיות נסיון ליצור תכנית הכשרה, אולי אפילו עם תעודה, לפני שזוהה מאגר הידע המוכר. על מהנדס התוכנה היה לפתור בעיות מטיפוסים דומים לאלה בפניהם עמדו בוני הפירמידות: האם יש גוף בעל ידע מעשי ותיאורטי מספיק על מנת להפוך לתכנית לימודים של הנדסת תוכנה? האם יכולה פקולטה באוניברסיטה שהוכשרה לכך ללמד מהנדס תוכנה מתחיל מה לעשות? האם יכולה פקולטה באוניברסיטה שהוכשרה לכך לערוך את הנסיונות הקובעים את המקבילה של היחס הדרוש בין הגובה לבסיס ואחר כך ליישם את התוצאות בפרוייקטים אחרים? האם יכולה פקולטה באוניברסי- טה לנתח את הנתונים הנצברים, להכליל את הידע על ידי שימוש בחוקים מדעיים ניתנים ליישום ולתכנן נסיונות חדשים להרחבת הידע שלנו על הנדסת תוכנה? האם יכול כל זה להיעשות בכמה שנים? שאלות אלה הן רק כמה מן האתגרים בפניהם נצבה הנדסת התוכנה בנסיונה להגיע לרמה ראשונה של התפתחות. תכניות לימודים בהנדסת תוכנה לא היו קיימות מכיון שהיקף הנושא מעולם לא הוגדר. לא פותחה שום מתודולוגיה לניסוי. המודלים הזמינים היו אן מתחום מדעי הטבע, בו קיימים חוקים מדויקים והחוקר מוגבל על ידי טכניקה ודיוק המכשירים, או ממדעי ההתנהגות, שם שונות הנוש- אים גרמה רמה אחרת של אי ודאות ותלות בטכניקות סטטיסטיות אחרות. תוכנה היתה צירוף של שני אלה ודרשה רמה מסוימת של הכשרה מוצלבת לתכנון הנסיונות ולניתוחם. הנסיונות שנערכו, נערכו בקנה מידה קטן ולמעטים מן החוקרים היה הנסיון הדרוש על מנת להעביר את התוצאות לקנה מידה גדול יותר, המשמעותי כשמתכננים כתיבה של (למשל) מיליון שורות קוד. המדידות עצמן נעשו באוירה של אי ודאות מכיון שלא הוחלט מה יש למדוד ובוודאי שלא היו נתונים תקניים לצורך השוואה. לעתים רחוקות מוצגות תוצאות במונחים המראים את הדיוק הטמון במהו- תם של הותונים. לכן, אין זה בלתי רגיל לראות מסמכים המדווחים תוצאות של הערכות שענינן אנשים ומדידות של תכונות פרוייקט מצוטטים ב-4 או 5 ספרות משמעותיות. כל זה מוביל לתקופה של התרגשות גדולה, פיתוח ומבוכה. הנדסת התוכנה חווה קצב גדילה תואם לכל תחומי ההנדסה. אלה מאיתנו המנסים לעזור לה צריכים להיות מוכנים לשינוי בגישה ולשינוי בכיוון ואולי גם לסיפור של הצפרדע המטפסת במעלה דופן באר - צריכים להיות מוכנים ללא הרף לעשות שני צעדים קדימה וליפול בחזרה צעד אחד. מהו הנדסת תובנה? הדיונים בדבר הנדסת תוכנה נערכו כולם ללא הגדרה פורמלית "מעשה חושב" אוקטובר 7 תשרי תשמ"ח מקובלת, ולו רק על רוב הנוגעים בדבר. מניחים שמרחב המחיה של הנדסת התוכנה כולל שלושה תחומי ענין שהם במהותו של התחום, אמינות תוכנה, ניהול תוכנה ויצרנות המתכנת. לבל תחום אפשר בדרך כלל למצוא גוף של עוסקים בתחום, המשוכנעים שתחום זה הוא החשוב ביותר והשניים האחרים - משניים. כך גדל זרם מחשבה המצדד באמינות התוכנה ובדחף לייצר קוד חופשי משגיאות כמטרק העיקרית של הנדסת התוכנה. מיישמי גישה זו פיתחו שפות פורמל. יות ומדויקות להביע מיפרטים ועיצוב. מטרת טכניקות הוכחה בו שהן טכניקות הוכחה בונות, לפי לינגר, מילס ורוויט [1] וממשיכיהם, ובין שהן אקסיומטיות, לפי הואר [2] וממשיכיו, נחשבות המטרה הסופית של מחקר ולימוד הנדסת תוכנה. זרם מחשבה אחר התמקד בהיבטים הניהוליים של הנדסת תוכנה. מיישמי זרם זה בחנו את טכניקות התכנון והבקרה של פרוייקטו פיתוח גדולים בתחומי הנדסה אחרים וניסו להעביר טכניקות אלה לפיתוח תוכנה. הטיעון היה "אם היינו יכולים להציב אדם על הירח על פי לוח זמנים, הרי שצריך להיות אפשרי להשתמש באותן טכניקות לכתיבת מערכת הפעלה". הגישות המדברות על מחזור חיים מסודר, שתוארו במקומות רבים בספרות [3-5], הן דוגמאות לכמה מהתוצרים הסופיים עד עתה של מאמצי קבוצה זו. כל אחת משתי קבוצות אלה מסכימה שיצרנות הינה תוצר לוואי של הליכה בדרך שהיא מציעה. הקבוצה הראשונה מוכיחה שהמחיר של איתור טעויות ותיקונן הוא לפחות מחצית מעלות פיתוח של כל מרכיב תוכנה ולכן מחיקה מלכתחילה של טעות מגדילה בוודאי באופן דרמטי את היצרנות. ויותר מכך, הם טוענים, עם השימוש בכלים אוטומטיים תיעלמנה רבות מפעילויות העבר לאיתור טעויות וכתוצאה מכך תהיה הגישה החדשה, האוטומטית יותר, בעל כורחה יצרנית יותר. לקבוצה השניה טיעון דומה. אם אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, הם אומרים, ואם אנחנו יכולים לתכנן ולפקח באופן יעיל יותר, תהיה פחות צעידה במקום עקב מאמץ סותר ושלא במקומו. התוצאה של תכנון ובקרות מתאימים תהיה הקטנת קצב השגיאות לרמה מובנת וניתנת לשליטה ובו בזמן הגדלת הייצור. הכלים האוטומטיים שאנחנו מכניסים לשימוש, העוקבים אחר המקום בו אנחנו נמצאים, ישמשו כמכפילים (מפוופוווטחז) לעבודת מפתחי התוכנה, ויבטיחו שהנתונים הדרושים על מנת לשפר יותר את התהליך - הולכים ונצברים. כתוצאה, הובילו שתי גישות אלה את הפרגמטיסט לפקפק בתקיפות נסיונו של התיאורטיקן ואת התיאורטיקן להטיל ספק ביכולת הפרגמטיסט להתמודד עם המבנים הפורמליים הנראים הכרחיים לתוכנה נקיה משגיאות. דוגמה לאי ההתאמה הצורמת בין שתי קבוצות אלה היתה המאמץ המצומצם שהושקע, עד לאחרונה, בתיאוריה של בדיקות ובנסיון להבין כיצד יש לטפל בנושאי אחזקה. דוגמה נוספת לבעיה היא מספרם המועט של הקולג'ים והאוניברסיטאות המציעים תואר בהנדסת תוכנה. לא הוגדרה מעו- לם תכנית לימודים המקובלת על הכלל. ממשלת ארה"ב מממנת מוסד להנדסת תוכנה [6] על מנת שיתקוף נושאים פרקטיים. הוא נוסד באוניברסיטת קרנגי"מלון ואחד הנושאים הראשונים על סדר היום של מחלקת ההדרכה שלו הוא יצירת כוח משימה או סדנא שתזהה גרעין של תכנית לימודים לתואר כזה. במאמר זה אנחנו משתמשים בהגדרה המדברת על עבודה, המדגי- שה את האופי הפרקטי של יישום עקרונות מבוססים כך שהפיתוח יהיה יעול: ביסוס השימוש ב ל מנת לש 0 עקרונות (שיטות) הנדסיים מוצקים ע 1 + חסכנית תוכנה שהי ונות אמותוות הק + שהיא אמינה ועובדת על מכ הגד / . מדגישה את הצד ההנדסי בהנדסת תוכנה ומניחה כמובן 6 שעקרונות אכן קיימים, התגלו, או יתגלו בקרוב. היא מניחה . -- 0 הידע הנצבר יאורגן בצורה בהירה כך שבעתיד הלא כל ךַ ] יהיו לנו מהנדסי תוכנה בעלי תואר או תעודה. טמונים בגוף הגדרה זו והנראים בלחו הב בל צעד בייצור פלח תוכנה כך ב ממנה הם: 8 שטום ובלתי ל תוכנה -- ופ ויצור פ נה צמוד תהליך אי עריף: שהעריך גודל ומאמץ המושקע בכל פלח ע שמתחילים ולהשוות עם הנתונים האמית - היה להבין את ההבדלים. ש 1 בודה שוש יים ע חות הנדסת תוכנה. הרעיון הראשון שהוזכר לעול ליישומים בריאים יותר. הוא מאפשר ביך י. למ כב שבנייתה של הפונקצוה תהי ל פונקצוה וותונים בך שבנ - ו | 0 ליה נקיה ככל האפשר. הוא האפשר למתכנן להשיג בקרה אינטלקטואלית על חלק תוכנה מורבב הועיון השני מחדיר את תחום האמינות לכל הרמות. כפי שעל הנגר נמדור תמיד פעם נוספת לפני הניסור, כך על המפֶתח לוודא באותן שלב את דיוק התרגום מ-"תיכנון" למוצר שלם. באופן דומה על מהנדס התוכנה לאשש מוקדם ככל האפשר שמה ש"נבנה זהה למדה ש-צרוך להיבנות. הרעיון השלישי הוא דרכו של המהנדס לפתח תובנות חדשות ְחוקִים על ידי שהוא ניגש לכל חלק מתהליך העבודה עם תודעת המשמעת הזו, מוכן מהנדס התוכנה לאיתותים מוקדמים המזהירים מפני בעיות אפשריות. עם השלמת העבודה, הופכים הניתוחים של הערכות מוצלחות וכושלות גרעינים במטחנת הנסיון. צורוף זה של שלושה רעיונות הוא מה שמפריד הנדסה כתחום מיצירות אד-הוק של אמנים ואומנים כאחד. התפת הנדסת תוכנה: הנושאים העוקריים הנדסת התוכנה התפתחה לאורך של כמה זרמים עיקריים ועברה עם התהליך תקופות שונות שבהן השתנה באופן קיצוני הפתרון לבעיה של פיתוח תוכנה. זרם אחד, שנראה לעין כשמתבוננים בשני העשו- רים האחרונים, הוא הקשר בין תהליך ונתונים. רוס ושומן [89] הבחינו, במהלך העבודות הראשונות על שיטה מובנית לניתוח ולתיכנון (54.07), שנתונים ותהליך מגלים האחר את השניות של חשני. כל אחד מהם מייצג צד אחר של אותה מטבע. טבע השניות חזו נקבע על ידי ההבחנה ששניהם חייבים להיות נובחים כשקורית פעילות. דוגמאות מתחומים אחרים הן שמות עצם ופעלים, אובייל" ם ופעולות, הקולות האקטיביים והפסיביים. אם 0 התחליך שקורה, עלינו גם להגדיר את הנתונים בה ₪ ו ר פירושו של זה הוא שכל ניתוח שמטרתו .. קל שח לכת חייב לכלול מרכיב של ניתוח נתונים ומר תהלוך [0]. נים ותהליך מרמזת ליך ובעוות בנתור ון רמות הפשטה ור מערכת ולת" הכלליות הנראית לעין של האופי הדואלי של נתו ה נושאת הפירות, בה יש להשתמש בעי "= השימוש בגישות זהות בפיתרון בעיות בתה 2 'גמה לדואליות זו יכולה להיות קשרים ב , מערכת ובהפשטת נתונים כמניעים לתיא כנון כעונה. מערכת - של רמות הפשטה בתכנון מערכת 0 ות בל צער עשה בורה הבטוחה ביותר אם ייעשה בסדרה ש של מערכת - ל"'מה, של ארכיטקטורה המייצגת % . ,.. ובולות להיות ₪ 7 על מנת להשלים את השלב ה רגית רבות להגדרת השכבות ה / חרת מ לק 8 מייד אחרי הפעלת החומרה ל מילי התכנון למרכיבים בלתי תלוייס, 0 אוס אחת היישום [12]. האסטרטגיה בה ה מתחת החפש התקשר עם אחרת מאשר השב שי טר ג'שה זו מבודרת פונקציה כך מורכבות ובלתי צפויות. הת המחשבה דמ לש נתונים. מך נמונים ולשמור :1 שמת פונקיות, ה חיה שתורשה ₪ ₪ מכל מרכוב א כבת ובלתי עפויה ו מבלרדמשים, ושתקרה 4 8 ומערכת. אסור + כל אונטו / הרוטינות הנוגשוה" "תוכנה צרך חיה להוווער כ רקציה מור מבנה נתונו הנתונים וכל קומבינציה של שקעה בע לגישות הדואלוות ו 5 רומה ומהווה דוגמה ט כלפי נתונום י ותהליך כאחד. דוגמה - בין שני מאמרים זהים מבחינת תפי- קופינו [14] על מספר המבנים הדרושים על הדרך ליצור תכנית הקשר שי בין מערכות מאגרי נתונים ל - . ו תכנית. קשר דואלו זה נראה כללו למדי, ווש לפ באחד יגרום בסופו של דבר לשיפור סימטרי בשני ו הנרסת תוכנה הוא גבולות תהלוך הפיתוח -- 2 ְ 1 ובו על מנת לנהל פרוייקט פיתוח תוכנה. נקודת הראות שנות ה"50 כללה רק את כתיבת הקוד. זו של שנות ה"60 התרחבה לעבר התכנון מצד אחד והבדיקות מן הצד השני. עד היום הכירו בכך שעל מחזור פיתוח לבלול את כל ההיבטים הקובעים את תוכן מוצר התוכנה לפני היישום ולהתרחב ולשקול מה יקרה בעתיר כשהמערכת לא תשמש יותר. התרחבות זו של טווח מחזור הפיתוח, הרחיבה את תחום ניתוח המערכות לתוך עולם התכנון האיסטרטני של עסקים עבור קהולית היישום ולתוך אסטרטגית המוצר עבור קהילית מפתחי המערכת. עם ההתרחבות הזו באה ההכרה שמרווח הזמן שנלקח בחשבון עבשיו הוא כל כך גדול שתכונות המוצרים המסופקים לא מתאימות יותר לדרישות צרכני המוצר. קצב השינוי של צרכי המשתמש מהיר יותר מקצב ייצור התוכנה התומכת באותם משתמשים. מצב זה מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שאנו עומדים בפני פררוקס. כיצר נכלול כל מה שנררש למחזור פיתוח יעיל בטווח זמן קצר דיו על מנת לספק את צרכי לקוחותינו? במשך השנים בהן התפתחה הנרסת התוכנה, תרמו ו רבים תרומות עצומות ולידמו את הבנתנו בדבר - 0 שות. לא כל ההתקדמויות האלה הוערכו ב ה בלול. בל נסיון לספק כרונולוגיה ולו גם - ב 5 ו לשרטט את עקום קבלת הרעיונות. למשל, רעיו ה ה ב"1970 אולם זבו להברה רחבה רק מ שנות ה קה הוסטורית מועטה בלבר, בזמן קבלתם: יופש התוכנה הן. בערך. אלה: ו ה טמונה היתה בתיבנות המבני. - | הגישה השניה שימוש במתודולוגיה ו סביבת התיכנות -. 8 ופ זה. כך האמינו, יחצור את מ .7 ה תרונות מושלמים. כיו נה - ה ביותר יהיה מהנרס תוכנה , בבושר שיפוטו ו חום הנרסי אחר. ב הידע. ה שהתפתחותה של הנדסת ה - -בחותן של דייקסטרה ש""9%0 5 א . ונה. קבח ור ותקופה ה קמאוחרות עם ה רה הראשונה השיטתית 0 לה בשגות ה החלה 1, .בת מחשב משפיעים על החלוו זר הי ל תכנית ב ה שפה ₪ המובנה היא 2 ז וה ת המ נחשב של הררך ור הגותה. מהפיכת ו על מנת באמ לה על ררך התנה צעו לקהילית המת אפשר יהיה דרך ב 2 וזם שהו שהוא אמין וותר, וש בל ראות וחר מוצר הי זר תשמ"ת . אוקטובר כפַפוּ תשרי תשמ *מעשה חושב' ו היחה ההההחחה* הוהי רוהההיקחד הדחה וההלחקקי< ה --- ה אם היית שייך לזרם המחשבה שהדגיש את אמינות מוצרי התוכנה, הרי ראית את הכיוון כמתבסס על הטיעון הבא. כל מבנה לוגי יכול להיבנות משניים או משלושה מבני תכנית לבל היותר, סדרתיות, חזרה ובחירה. פריטים אלה שקולים למבנים התכנותיים של פקודות דאמא, מחח-סכ, או אוהדאט-ספ, ו-155ם-אםזדד-=1. פקודות קפיצה בלתי מותנית הוצאו מהמחזור כיוצרות בעיות (או לחלופין, אם היית בלתי מתפשר, או עד שאי אפשר היה אחרת, אם חשבת עצמך פרגמטיסט יותר). את הפרוצדורות צריך היה להפוך לתכניות מתאימות עם נקודת כניסה אחת ונקודת יציאה אחת כך שאפשר יהיה לייצר אלגוריתם בנוי בצמצום, קטן וקומפקטי, שניתן להוכיח את נכונותו אלגוריתמית בעזרת טכניקת הוכחה ירנית או אוטומטית. האמנת שזמינותם לקהילית פיתוח התוכנה של אלגוריתמים יעילים להוכחת תיאורמות הינה רק ענין של זמן, ואז ייעלמו כל השגיאות. אם היית פרגמטיסט, הדגשת את הגורם האנושי בהשמטת פקודות 0ז0) וצמצום מספר המבנים המרכיבים תכנית. קבוצה זו תרמה את הרעיון של שמות משתנים קלים להבנה כדרך להקטין את מועדותה לשגיאות של התוכנה. "הפסיכולוגיה של תיכנות מחשב" מאת וינברג [17] הוא פירסום הטבוע בחותמה של תקופה זו. בעבודה זו מעלה וינברג את הרעיון של תיכנות ללא אגו בדרך להגברת אמינות התוכנה. הרעיון היה שרבות מן הבעיות הקיימות בתוכנה נובעות מעמדת ההתגוננות שנוקט המתכנת לגבי התכנית שזה עתה סיים לכתוב. מתכנתים רואים את שהם מצפים לראות ואינם רואים אותן "שגיאות" שיגרמו להם להיראות פחות מאשר מושלמים. הפיתרון המוצע בספר הוא קריאת קוד. לכל מתכנת צריך שיהיה הדהף לשתף קוד מקור ולקבל ביקורת. בדרך זו משמשות נקודות ראות רבות לייצור מערכת נקיה משגיאות. קריאת קוד הובילה בהכרח למעברים על התוכנה (מפגוסזחז 41%), לסקירות עיצוב (5א6ו6ז ח8ו069) ולפיקוח כדרכים לאתר שגיאות מוקדם יותר מכיון שהיה זה זול יותר לייצר מערכות בדרך זו. הרעיון של מחזור חיים של פיתוח כבר הופיע, למרות שהחלק החשוב במחזור חיים זה נחשב היה הקידוד. השלבים המוקדמים שענינם הדרישות היו חשובים אבל לא הכרחיים; השלבים המאוח- רים של אחזקה היו רק תוצאה בלתי נמנעת של השימוש בתוכנה. כשיושג התהליך של ייצור תכנית נכונה, האחזקה פשוט תיעלם לאיטה. תקופה זו, כמו אלה שבאו אחריה, מעולם לא הסתיימה באופן רשמי. ישנם אנשים המאמינים שהצגתם של כמה רעיונות פשוטים תפתור את כל הבעיות. העברת טכנולוגיה הינה תהליך איטי, אפילו בתחום המתקדם במהירות רבה כל כך כמו טכנולוגית מידע. מחקר מהזמן האחרון [18] הציע שמשך הזמן הדרוש להעברת רעיון לתוך תרבותם של מקבלים הוא בין 15 ל-20 שנה. בקצב הזה, אם תיכנות מובנה הוצג ב-1968, הרי עד 1985 הוא יתקבל בציבור הרחב. קצב קבלה זה אין פירושו שהכל ישתמשו בתיכנות מובנה (זוהי רק דוגמה), אלא רק שאיש לא יתנגד לכך שיש להשתמש בו. באותם מקומות בהם תיכנות מובנה ופיקוח התמסדו, חל אכן שיפור בניהול. הקצב הכללי היה שלושה עד שבעה אחוזים [20, 19] של שיפור לעומת הזמן שקדם לתחילת השימוש בטכניקות אלה. הובעה ההרגשה שעל מחזור הפיתוח להתרחב; יש ליישם את הגישות לא רק בקידוד אלא גם בעיצוב. אותו חלק של מחזור הפיתוח אותו יש לנהל התרחב וכלל גם עיצוב מן הצד האחד ובדיקות מן הצד האחר. עידון צעד אחר צעד וניתוח מובנה, אם לציין שתי גישות בלבד, תפשו את מקומו של התיכנות המובנה. העיקרון הדואלי הובע בקשר בין כוח וצימוד (פַחווקטס6) בעבודותי- הם של ורדון וקונסטנטין [21] ושל מאיירס [22]. כוח היה קשור למטרתו של פלח התכנית עליו עבדו. ככל שהגדרת המטרה היתה נקיה יותר, כך היה המרכיב חזק יותר. האידאלי היה תיאור המטרה במשפט פשוט ללא מילות קישור - ללא "ו"ים, "אבל"ים, "אז"ים וד"בעוד ש"ים. המחשבה על צימוד הרחיבה רעיונות אלה לתחום הנתונים, שיתוף נתונים במיוחד. האמינו שכל פיסות נתונים או קוד הזמינים באופן הושב" אוקטובר 1987 תשרי תשמ"ח בללי למתכנתים רבים היו מועדים לשגיאה ויש לבטל אותם. פקודת ה-9/0%/א00 בפורטרן, שכה הירבו להללה, היתה עכשיו ברשימת עשרת האויבים הגרועים ביותר של אמינות התוכנה. שני הרעיונות של כוח ושל צימוד, יחד עם העבודה שהוזכרה קודם של פארנאס [13] המתארת אלו קריטריונים יש להפעיל בשבירת מערכות לחלקים קטנים יותר, ביססו את הידיעה מה צריך להיות מודול. ההבהרה שהשיגה ההפרדה בין כוח לבין צימוד החלה את הצעידה הבלתי נמנעת לעבר הקבלה של הפשטת נתונים כתפישה שווה לרמות ההפשטה של דיקסטרה בצד הפרוצדורלי או הפונקציונאלי. התקופה השניה. תקופת המתודולוגיות הונעה על ידי הרעיון שמפ- תח התוכנה זקוק למָטֶַה"גישה כללית על מנת להגדיר בכל שלב את השלב הבא. רעיון זה יבטיח שללא תלות ברמת ההבנה, הדבר הבא שיש לעשותו יהיה ידוע. התפישה הודגמה על ידי כללים כלליים שהוצגו, ונטו להתבסס על תהליכים רבי שלבים. דוגמה לסוג ההור- אות שתועדו כמתודולוגיות תהיה קטע זה מ"- 1608 ח26518] ח180%50 6ףות: 1. שקול את סביבת הבעיה ותעד את הבנתנו אותה על ידי הגדרת מבנים עבור הנתונים והתהליכים. 2. צור מבנה תכנית המבוסס על מבני הנתונים. 3 הגדר את המשימה שיש לבצע במונחי הפעולות הבסיסיות האפשריות והקצה כל אחת מפעולות אלה למרכיבים המתאימים של מבנה התכנית. ו המתודולוגיה שהובעה על ידי ג'אקסון שונה מאוד מזו שהובעה אצל לינגר, מילס וווייט [2] ובעבודותיהם של יורדון וקונסטנטין [21] ומאיירס [22]. מרחב הגישות שהפכו פופולריות בעידן המתודולוג- יות התרחב מעבר לדואליזם של נתונים ותהליך, עם העידון צעד אחר צעד של ווירת' [24] ולינגר. מילס וווייט [2] בקצה אחד. שטח הביניים היה בידה של האנליזה המובנית, כפי שהוגדרה על ידי קונסטנטין ואלה שהלכו בדרכו. לצד הנתונים בספקטרום התמכרו גם ג'אקסון [23] וגם וורנייר [25]. המשתמש לא מצא את ידיו ואת רגליו בבואו להחליט איזו מגישות אלה היתה ההגיונית ביותר. איזו מהן היתה נכונה? אם לא היתה אחת שהיתה מדויקת יותר מאחרות, השתנתה השאלה: איזו המתאימה עבורי באתר שלי? לשאלות אלה לא היו תשובות החלט- יות. במאמר הסקירה שלו רואה ברגלנד [26] גישות אלה מנקודת מבט המאירה את הסיבות לכך שאף לא אחת מהן היתה מושלמת. מאמר סקירה מן התקופה האחרונה, מאת יאו וטסאי [27], מאיר את ההשוואות באור של 1986. הנדסת התוכנה עדיין לא מדרה את ההבדלים בין הגישות, ונראה שנעשה מעט מאוד על מנת לבסס על נסיונות הבדל בין מתודולוגיות שונות. הקרוב ביותר למדידה החלטית מוקדמת סופק על ידי באסילי ורייטר [28] שהראו שכל גישה מסודרת, המיושמת בעקביות, טובה יותר מהיעדר משמעת. לדיון על מתודולוגיות נוסף מימד שני כשאותם אנשים שחשיבתם הונחתה על ידי המתמטיקה החלו לבטא את רעיונותיהם בעזרת מבנים של שפות פורמליות. ההסכמה היתה שרב המשמעותיות של השפה הטבעית יצרה בלבול בשות המערכת ובהגדרות. רב"משמעותיות זו הובנה אחרת על די חברים באותו צוות פיתוח ואי אפשר היה להימנע מבלבול, מחוסר עקביות ומסתירה. הבעיה תיפתר כששפת הביטוי תהיה יר מדו קת המבנים הפורמליים שהוצגו נראו מכוונים לתיאורטיקנים והשאירו את העוסקים בפועל - בחוץ בבחינתם - 2 פיתוח היישומים פרשו ג'ילנסון וגולדברג [10] שת יחד עם פורמליות השפה על דיאגרמה דו- מימדית על מנת להראא צר מ ית להראות את שונות המתודולוגיות ולהשוותן זו לזו החלפה צעד אחר צעד גישת הפיתות פרוצדורה זרימת נתונים עיצוב לפי משואמגצ ממס-משואחג | 090% מבנה נתונים פורמלי מובנה אַדפורמלי רמת השפה האוווטווו-וירכו ור וחור רו > ן. קשר בון מתודולוגיות פיתוח ב ררה- על מנת שהשימוש במבנים אלה יתרחב, יהיה חייב להיות מאמץ הדרכתי רחב המתוכנן לשנות את דרך החשיבה של קבוצה גדולה של אנשים. אם תקופת הזמן הדרושה להעברת טכנולוגיה, שהוצעה קורם בדיון על תכנון מובנה, תקפה, תדרוש כל תכנית הדרכה כזו 15 או 20 שנים על מנת שתהיה אפקטיבית, ובהקשר הזה פירושו של ונר הוא "תהיה מקובלת כדרך הנכונה לעשות דברים על ידי רוב הקהיליה הנוגעת בדבר". תאריך טוב להתחלת תהליך ההדרכה יכול להיות אוקטובר 1977 [29] כשהחלה חסופואו פחסוצץ5 26068 18% *ת תכנית הלימודים המפורסמת שלה, שהועברה אחר כך ליתר | 6 .727 תחילת העבודה ולמדדו עם השלמתה. למ אוכלוסית המתכנתים המסחריים של 181 [30,31]. הסכמה בללית שור במקרה כזה ב-1994 (שוב, לא כשהכל יסכימו שיש להש- יש בשפה כזר). מאמץ זה הוא דוגמה לסיבה שההתקדמות נראית *טית אפילו בסביבה מואצת. - בתקופת השינוי הראשונה, רעיונות בקשר לניהול תוכנה הוצגו 0 חדשה לחלוטין. אם בתקופה הראשונה חשבו רבים על ו : ו מוגבלת של עיצוב, קוד ובדיקות של רכיבים בודדים, ה = מאוחרת יותר הסתכלו על ניתוח עיצוב ובדיקות המערבו; /, / כעל החלק החיוני בתהליך הפיתוח. השוו את 2 - + בשני החלקים של "תהליך פיתוח התכנית" - חלק וחלק 11 [53] מ-1985. ין משימה אחד מהם יכול לשלב הבא. ביצוען הופקו להעריך את רות שכל זה יתור פגמים רשה הצגת ל " משיטה זו נובעת סדרה של שלבים שכל "שיש אומת באופן בלתי תלוי לפני שממשיכים נתחו , סיפקה כמו כן משימות ניתנות לזיהוי שבמשך שוע- 77 שלהם מוצר סופי מוחשי. אפשר היה לכות .. לעין עם תחילת הפיקוח, השיפור - ות "לש בטכניקה זו הוביל להסבמה רחבה '"ל'ות מתקדמות יותר בתקופה הבאה. הרחבת ניהול מחזור החיים ות לתשומ חום הענין לתחום הבדי בלתי ה 3% באחזקת תוכנה התרכ ב ה כפעילו היה ת תפסיק להתקיים. ה 2 .. קיום שלוש פעילויות רשומות -- נפרדוה, 0 - וי כמובן, טיפלה בתיקונים שנדרשר בגלל ך קשורות. הרא שגיא חוסר תשומת לב אן ה אנושיים. הפעילות תוכל להצט רבה יותר במכניזמים לאיתור שגות ו רַ - ב לצורך באחזקה נוצרה עקב ההתפתחות הטבעית של -. קְ ו התכנית. התפתחות זו הובנה כמשהו שפירושו ה בנפחי העסקים, מחלקות חדשות של פונקציות ותבקשו על ידי משתמשי המערכות, ציוד חרש שצריך היה תמוך בו ושינויי ם רבים אחרים שהוחלט לערכם עקב הח עסקיות מוצדקות. ה המחלקה השלישית של פעולות אחזקה הינה פעולות בשל שינויים שחובה היה לערכם. כשממשלת ארה"ב משנה את חוקי הביטוח הלאומי, חייבת כל תכנית משכורות להשתנות בהתאם. כשחברה מחליטה שכל תכניות היישומים ישתמשו באותו מאגר נתונים, מתחייב שינוי כל תכניות היישומים. לא כל בעלי התכניות האלה היו בוחרים מרצונם לערוך את השינוי, למרות שקיימות סיבות עסקיות כלליות בעד שינויים כאלה. לתפקיד האחזקה ניתנה תמיכה פילוסופית כלשהי בעבודתו של פוטנאם [37, 36). הוא למד את קובץ הנתונים במרכז הפיתוח של חיל האויר ברומא ובהתבססות על יישום עבודתו של נוררן [37] על מודלי ראליי לתהליכי פיתוח הגיע למספר מסקנות, שהמפתיעה ביותר היא: (1) עקום ראליי מתאר התפתחות תוכנה ו-(2) הזמן בו מועסק המספר הגדול ביותר של אנשים המפתחים את התוכנה שיש למסור הוא בסביבות זמן המסירה ללקוח, הרי המסקנה הבלתי נמנעת היא 39% מהעלות היא בפיתוח, 61% - באחזקה. למרות שלא הכל מסכימים שמחזור פיתוח אידאלי יתנהג לפי מודל פוטנאם-נורדן, הרי שקיימת הסכמה שיש לצפות לחלוקה של 50750 או 60-40 בין עלויות הפיתוח לעלויות האחזקה. כתוצאה מראיה בוגרת יותר זו של אחזקה, הובן שבלתי נמנע ששינויים ייערכו ללא הרף, ועל הנדסת התוכנה הוטל להתייחס לעיצוב דורות של תכניות "1 בזמן נתון. מנקודת ראות זו מחוזק עוד יותר ולא לגירסה אחת בזמן .. 0 להפוך עיצוב תכנית וקידוד - פשוטים יותר. אין ק ו שעוברת; יש לכתוב תכנית שקל יהיה לשנותה. נוש- לבתוב תכנית , 0 אים כאלה גרמו לתפישה של ניהול 0 -. ו -. טַ 1 ו ל המוקדמת שימשו כמודל תוכנה גדולים. ההצלחות של ה תפישות אלה הן דוגמה לרעיונות לניהול פרוייקט לפיתוח תוכנה, ו אותה תכנית. ה ביס מוקדמים וותר, להעביר לפיתוח תוכנה תפישות קאד ששחעח ן בתבנית החלל. טכניקות תיזמון הרשת רוייקט ולסקירתו) ן- ואק(שיטות המסלול פרוייקט משו בגרפים מבוונים לקשר בין משימות ה - ה שר אחת לשניה. הצירוף של קודם - (66טזק חסו1גזט0) שזוהה עבור נתח עבודה לעין של זרימת הפרוייקט ומזהה את רת תוכנה ניתנת על ידי באזל- ניהול תצו . נמצא בספר ההנחיה של 1555 לנושא זה ומידע נו עשה חושב" אוקטובר לְפָפוּ תשרי תשמ"ח | 55 ימעשה .או 5% 00055225 נש 2 +: / [41]. היו איים מבודדים בהם כל אחד מאלה ו לא היו תמימות דעים וסדר מספיקים בתהליך ה - לאפשר שיתוף עבודה. בכל התקנה היה ו ל ולגלות תחומים שבהם היישום אפשרי. חוסר 0 ל מסורת של סגנונות עבודה חופשיים בתיכנות ה בטכניקות ניהול פרוייקט אלה יעילות פחות מכפי שציפו מעצביהם. אולם הזרע - נזרע. תוספת חדשה לרפרטואר של ה 5 0 -- דינמיקת התיכנות על ידי בלרי 0 -- 0 ו19807 פירסמו השניים 5 הא . % 3 - 7 כות גדולות מצייתות לחוקים של הת ה נלקחה ממכניקה סטטיסטית ומתרמודינמיקה. לגדול ללא הבחנה מבלי שיסבלו מצורה כלשהי של שיגרון. תוספות בלתי פוסקות לפיסות תוכנה קיימות פורעות את השלימות המקורית של התכנון ויוצרות קוד יעיל פחות ומועד לשגיאות. גישה פנומנולו- גית זו למדידות הוכיחה עצמה בתחומי מדע אחרים כמובילה להבנה אקסיומטית יותר של אותו תחום מדע. כאן, כמו בתחומי מדע אחרים, נמצאת תחילתו של מדע מדויק יותר. ערכת המכשירים ששימשה את איש התוכנה המקצועי בעבודתו היתה עדיין אישית מאוד. כל כלי נבחר לספק צורך מסוים מאוד ולא על מנת לספק דרך לקדם את העבודה משלב אחד במחזור החיים לשלב הבא. גם בין חברים מאותו צוות פיתוח, בחרו אנשי מקצוע להשתמש או שלא להשתמש בכלים מסוימים. מובן שכאשר הפיתוח נעשה מורכב יותר, גדל היקף המשימה ואת קופסת הכלים מילאו כלים נוספים שכיסו חלק גדול יותר מתהליך הפיתוח. כמה דוגמאות מוצלחות במיוחד החלו להיות לשימוש, וערכות כלים הפכו דבר שבשיגרה. כמעט אף אחד מהכלים לא עוצב לתמוך במתודולוגית פיתוח מסוימת. כל אחת מהמתודולוגיות הפופולריות נשארה מתודולוגיה של המחשבה שענתה על השאלה: מה הדבר הבא שעלי לעשות? אף אחת מהמתודולוגיות לא היתה מעוגנת בתהליכים אוטומטיים של פיתוח תוכנה, למרות שהובן עכשיו שזה צריך להיות השלב הבא. השימוש במתודולוגיה מסוימת לא הביא את הקפיצה הקוונטית ביכולת לה ציפו אחדים; היצרנות גדלה ב-7 אחוזים בשנה בלבד. השיחה על תקופה זו לא תהיה שלמה ללא תיאור הצגתה של *הסג, שפת התיכנות שאמורה היתה להכיל כל מה שנלמד על הנדסת תוכנה עד אותו רגע. אחד המשתמשים הגדולים ביותר של תוכנה הוא משרד ההגנה של ארה"ב (פספ). הוא השתמש למעשה בכל שפה ובכל ארכיטקטורת מכונה שנוצרה. התוכנה נעה במורכבותה מתכניות פשוטות לתכניות מורכבות של תקשורת, פיקוד ובקרה משובצות במרכיבי חומרה. בשנת 1975 החל חיפוש אחרי שפת תיכנות טובה יותר שתוכל לשמש בכל יישומי משרד ההגנה. שיאו של החיפוש היה תחרות שפות שבה נבחר עיצוב השפה שתהיה 423. לקראת סופה של התחרות החל נסיון דומה להגדיר את הסביבה תומכת התוכנה של פג, כלומר את כלי התמיכה שצריכים להילוות לשפה [44]. בוש [45] מכיל סקירה היסטורית של לוח הזמנים ושל המאורעות שהובי- לו לתיאור העכשוי של ג כיום כבר מוגדרת השפה, מתוארת בחומר טכני ובטקסטים פופולריים כאחד, והמהדרים ההתחלתיים כבר נכתבו. מהדרים בהיקף מלא ומערכות גדולות יבואו בקרוב. משרד ההגנה מִיסר כמה יוזמות בעיבוד מירע. שתי אלה שהוזכרו כבר הן הגדרת 4 ויסוד המוסד להנדסת התוכנה באוניברסיטת קרנגי-מלון. יוזמה שלישית היא התכנית לטכנולוגית תוכנה למער- כות אמינות וניתנות ליישום (51:485) [46]. 51/85 הובילה לזיביון של המוסד להנרסת תוכנה. 51/85 מבקשת ליצור סביבה ממוכנת משולבת שתבסה את כל מחזור החיים של הפיתוח בעזרת מערכת ניהול ומדידות שתיישם את הטכנולוגיה החדשה ביותר מהר ככל האפשר. הסביבה מערבת מדידות, ניסויים, כלים והדרכה. התקופה השלישית. מה אם כן יש לעשות על מנת להגדיל את , לחיצר תוכנה גבונה? כל הערכה את גבולות הדרישה הצבי- כלים העוזרים למפתח עה על סביבה בה המגבלה העיקרית על יישומי תוכנה חדשים הו האספקה הבלתי מספקת של מתכנתים. המגבלה היתה פועל ו, של אי"אפשרותה של קהילית התוכנה לייצר את התוכנה בכמות שנדרשה ובמורכבות שהיגדרה על ידי הדרישות. נראה. חוק שאוטומציה היא הפיתרון. במקום שתהינה מתודולוגיות ידניות שייתמכו על ידי קבוצה של כלים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו החלו המפתחים לדבר על סביבות תוכנה המכילות קבוצות כלום משולבות המשרתות את הפיתוח מן הדרישות אל העיצוב, הקידוך והבדיקות. הכלים יצברו את הסטטיסטיקות הניהוליות הדרושות ויהפכו קטלוג של חלקי מרכיבים. הקטלוג של חלקי המרכיבים ייצג את רשימת החומרים לייצור מוצר תוכנה. אפשר יהיה לקשר כל דרישה לכל מילוייה בקוד והקשירות השרשרתית הזו בין החלקים התלויים תבטיח שהשינויים הבלתי נמנעים לא גרמו תופעות לוואו שלא נצפו מראש בחלקים אחרים של התוכנה. תח ניהול ופיקוח תצורת התוכנה זכו למידה רבה יותר של קבלה והחלו לחדור לעולמו של המתכנת. בתקופה זו, השלישית, התוכנה, כמוצר שאפשר שיישא רווחים, הלהיבה את דמיונם של מנהלים וקבלנים באחד. יחד עם הרווח האפשרי באו גם טכניקות ניהול ייצור מוצר שנמצאו הכרחיות בסביבות ייצור אחרות. משמעת השימוש במתודולוגיות פיתוח הובילה למשמעת פיקוח פרוייקט. טכנולוגית הפיתוח קיבלה את הרעיונות של נתונים ופרוצדורות מופשטים. השימוש בסביבות הכריח התקדמות לכיוון דרישות וש- פות עיצוב המוגדרות פורמלית יותר מכיון שאלה נדרשו להיות ברות מיכון. המעבר מהתעקשות על כך שכל היבטי העיצוב ייכללו בתכנון להתעקשות על כך שהם יהפכו ברי"הרצה הינו צעד אינטלקטואלי קטן בלבד. לדרישה זו כוח משיכה חזק מכיון שבתה- ליך יימשך מימשק מכונה-מתכנת גבוה יותר וחלק מהשיפור ביצ- רנות ובאמינות יבוא כתוצאה מביטול חלק גדול מן הקידוד. קידוד כבר הוגבל ל"ס1 עד 20 אחוזים [47] מהמאמץ המושקע בפיתוח תוכנה. השפות המבוססות על 82/4 המתפתחות עכשיו מאפשרות אימות טוב יותר של העיצוב והקוד הנובע ממנו. הן פורמליות יותר ולכן מכילות פחות (אם בבלל) כפילויות שאין להן פיתרון המובילות לשגיאות בעיצוב המוצר המושלם. 4024 הציגה את תפישת האריזה [45] כקבוצה של משאבים ברי תיכנות הנמצאים תחת גבול יחיד. קודם, שימשו הפרוצדורות המופשטות והנתונים המופשטים ביישו- יוות שמטרתן היתה לבודד את המפתח מן המכונה, ועל ידי כך להקטין את אפשרות השגיאה. תפישת האריזה לוקחת רעיון זה עוד צער אחד קדימה על ידי שהיא מאפשרת למעצב לבחור את הרעיו- נות האלמנטריים שהם במהות הענין בהיבט הפיזי של הבעיות האמיתיות שיש לפתור. כך, בעיות הקשורות בעיצוב מערכת ליישום בקרה מקוונת על תנועת הספרים בספריה יוכלו לזהות חבילות המייצגות שמות עצם כמו "אוסף" ופעלים כמו "לשאול", יילשמור", "להחזיר". כך יוכל הספרן לקחת חלק יצרני יותר ביצירת יישום התוכנה ובבדיקת תקיפותו. העיצוב, שהוא תוצאת התהליך הזה, צריך להיראות כמו תיאורו של המומחה את היקף העבודה, מומחה היישום מעצב את האריזות ומייצר את לוגיקת הקישור המחברת יחד את נסיבות העולם האמיתי מן ההיבטים של זרימת הנתונים. זהו צעד אחד קרוב יותר לתפישת עיצוב בצורתן ברת ההרצה וצעד אחד קרוב יותר לפיתרון בעית 0 המשתנות מהר יותר מיכולתנו לייצר את הקוד המיישם מתודולוגיות איתור הפגמים כוללות קבוצה דמוית תבנית של בדי" 7 המתאימות לתפרים בין השלבים הנפרדים של תהליך הפיתוח. 8 מבינים עכשון כמה חשובות מתודולוגיות אלה ומרחיבים את 8 לאתר שגיאות מוקדם ככל האפשר. בגרף שצויר על ידי - 1], נראה היה שהיחט בין העלות היחטית לתקן בעיה קטן 0 ככל שהבעיה מאותרת מוקדם במחזור הפיתוח. הבדילות שצמן זכו לניתוח תיאורטי ותשומת לב רבה יותר מוקדשת לברילת בייצור מוצר נקי משגיאות, אפס פגמים בב רומה לאפס בתרמודינמיקה - א רל אתה יבול להתקרב לכך מאוד, וא ה התרחקה מאיתור פגמים לכיוון האס שלגום: אותן יכול מפתח יחיד להפעיל, מאפשרות ימו . והקוד שלו הם תרגומים מדויקים של ה שהעיצר תאפשר על ידי הזרמת הרעיון מן ההגדרה ל בשפות דומות אם לא זהות. הסביבה התומ ו בא להשלמת הסביבה התומכת קורה כשהכלים ה ו הּ תומכי הצער בשפות עיצוב מתמזגים לתוך הכלים התומכים ב ₪77 ש ק הנו = ליך הפיתוח. התזוזה לעבר איסטרטגיה של ל 2 ש הכנסת השגיאות לתוך מוצר. בדיקות דרושות בכדו טל את ל 0 ל ולהוציאן. אולם, שגיאות בש השמטה, הקורות מכיון שמו- ה מבצע פונקציה לא מתאימה או שנשכחת הכללתה של % הררושה מאור למשתמש הקצה, עדיין לא בוטל משוָאות של השמטה גורמים רבים, כולל איסוף בלתי מספק של יחשות בתחילת פיתוח התוכנה ובעיות בעקביות, בשלמות ובנכך הררישות לכמה מהחלקים הבלתי תלויים. לרוע המול, מעך ה הדרוש לייצור מוצר תוכנה ארוך ורבים מהסימפטומים של עגיאות השמטה אינם מופיעים אלא כאשר המוצר מוגמר. הנדרת השגיאות היא בעיה המופיעה ברשימות הבעיות שיש לפִ- תור, מן הראשונה [48] לרשימה האחרונה שנערכה [89]. נקודת הראות של הנדסת התוכנה המוקדמת ראתה את הבעיה כדורשת שפת ביטוי פורמלית יותר. השימוש בשפה טבעית הוביל לרב- משמעותיות, לאי שלמות, לחוסר עקביות ולסתירה. השימוש המס- תייג בגישות כמו .251/25 (שפת הצהרת בעיות/ניתוח הצהרת נעיות) [50] שיפר במשהו את המצב אולם לא עבור כל אחד ולא נכל מקרה של שימוש בהן. גישות דומות שנגזרו מ28/7/ 251 משתמשות במודלים של קשר בין שות לתכונות על מנת לתת שם לאובייקטים שתכונותיהם מודגמות נמוצר תוכנה ולהראות כיצד מתקשרים אובייקטים אלה זה לזה. אובייקטים אלה מתוארים במונחים של התכונות שלהם ושל הדרך נה הם מתקשרים לאובייקטים אחרים המתוארים באותו אופן. ברגע שטבלאות המידע הוכנסו באופן שמבונה יכלה לקרוא אותן, יכלה לחיבנות רשת של קשרים המשמשת למציאת ההגדרות שתיאוריהן בריקת מרכיבים של פיתוח תוכנה * תואמו עקביות, ו ג ישה אח דרישות נו -- חא מכונת הי רכת שיישומה מוצע משל , הופ ל ו [ או של נים מסוימים, גה זו ו ה אם מפָתח בר ו - פונקציונליות ולהגדור חן / 0 7 4 וביצת הררישות עבורה ב "ות אפשרית. -- 77 כל טכניקה מסוגלת לספק ען | *ר עדין בלתי מסוגלת ו ו יי תונה ד ראת הבעיה השלמה של השלמת מוצר את צרכי דרישותיהם תל הלקוחות כזמן שהם מקבלים אותף 0 הם להשיג, פַ נה את הפעם הראשונה שאפשר יהיה להשתמט וש ל ת ומר, אי אפשר לפגוע במטרה נעה. : ראייתנו את תהליך פיתוח התוכנה היא כמו ה""צ'י הגדול בעיוך מס. 2. מנקודת ראות זו החל 0 ק העליון של הזרוע השמאלות של 0 יצג את השלבים המוקדמים - הדרישות, והחלק העליון זרוע חימנית של ה" מייצג את הקבלה על ידי הלקוח. כשאתה מצייר קווים אופקיים לרוחב ה""'', הזרוע הימנית מאשרת את תקיפות העבודה הנעשית בזרוע השמאלית. לכן, השלב המוקדם ביותר של בריקת תקיפות הדרישות הוא כשהלקוח מקבל את המערכת. למערכות גדולות דבר זה קורה שנים רבות לאחר שנער- כה ההצהרה על הצרכים. הפיתרון לדילמה בלתי אפשרית זו, שהוצע במקור על ידי ברוקס [52] והתקבל על הכלל בתקופה השלישית, הוא בניה מהירה של אבי טיפוס. הרעיון הוא לבנות מודל עובר, הדמיה, אינטרפרטציה וכיו"ב של המוצר הסופי ולאפשר למשתמש "לשחק" באב הטיפוס ולהציע שיפורים לתפישה. אב הטיפוס הסופי הופך ההגדרה המשמשת במתודולוגית העיצוב, שתיושם באופן יעיל וריווחי. הקבלה של בנות אב הטיפוס כשלב בפיתוח התוכנה נתקלה 7 מוקדמים; המבשלה היתה בגישה שהרעיון של אב טיפוס הוא לייצר מרכיבים מוצר כושל שייזרק אחר כך. אפשר היה במעט לראות את המפתחים חושבים: "אם הוא ממש רע, העבודה אינה שווה מאומה; אם הוא טוב במידה כלשהי, נשפר אותו ונשווק אותו." 0/0 נקודת ראות מתאימה יותר היא להתייחס לבניית ממחזור פיתוח עצמאי שבו הפלט הסופי הוא מיפרט ממנו תיבנה המערכת האופרטיבית. ה-'"י: שתואר למעלה יוחלף על ידי "אוזי לא סימטרי, בו יכולות לקרות שלוש פעולות נפרדות: ראשית, ניתוח הדרישות הגולמיות מוביל לקביעת תוכן המערכת; שנית, תיאור מצבים סופיים, שיכול להיות בר-הרצה, לבדיקת השלמות הלוגית של החלקים המוצעים; ולבסוף, קבוצה של עיצובי מסכים קשורים שאפשר לנסותם ושבעזרת המשתמש יכולים להוביל להערכה מוק" דמת מאוד של המערכת. התוצאה היא הגדרת מימשק לבניית המוצר העובד. נקודת ראות זו מוצגת בציור מס. 3. היתרון הניהולי בפעולה לפי תסריט מטיפוס כזה הוא ההגדרה של כל אחת מן הדרישות שעל המוצר הסופי לספק והיכולת לעקוב אחר כל אחת מהן. השימוש בתיאורים אותם יכולה מכונה לקרוא על מנת להכריח עקביות, שלמות ונכונות מייצר גירסה של הדרישות שאפ" שר להכניסה למאגר הנתונים של ניהול התצורה. אב הטיפוס המתקבל, שאמור להפוך למיפרט, מגדיר קו בסיס כסמן מולו אפשר למדוד ולרשום את כל השינויים. הצירוף אמור לספק מכניזם למעקב אחר כל פונקציה דרך מוצר, כמו מעבד רשימת החומרים והדיאגר- מות של פירוק (105/08קא6) חלקים במערכות ייצור. מה שהתפתח בתקופה זו של פיתוח סביבות היא קבוצה של כלים משולבים המאפשרים למעצב להתפנות למאמץ היצירתי שבעיצוב. טוב יותר להניח למכונה את הניירת הביורוקרטית הדרושה למעקב אחר הפרטים. המאמץ גוזל הזמן הנדרש על מנת להבטיח שלא שינינו בטעות שם או תכונה נעשה כך באופן אוטומטי. אפשר עכשיו להרחיב את תחום השאלות שעל מנת לתת להן תשובה הומצאה רשימת החומרים (כלומר, איפה משמש כל חלק שיש לו שם? אלו הם המרכיבים בכל תת-מערכת?) גם לבניית התוכנה. תכנית זו מתחילה לספק אריזת ספריה משולבת ועקבית למצאי החלקים ולבקרת גירסאות. להשלמת החלום הזה יידרשו כמות עצומה של כוח מכונה ושל זמינות מכונה. נראה שהפיתרון הוא לספק לכל מפָתח תחנת עבודה מסירת המערכת שהושלמה (ם6ח6טזסש) ממוחשבת אישית הפועלת לבד או בתיאום עם מחשב | מארח או עם רשת עולמית של מחשבים דומים. פיתרון זה יוצב דרישות מורכבות של עיצוב תוכנה משלו, בהן קשורים כללים שפ עיבוד מבוזר וארכיטקטורת תוכנה לנושאים של פיקוח ניהולי. אנו מגיעים עכשיו לשינוי בסגנון הניהול, לעברו צועדת התקופה השלישית. שם אחד לגישה זו הוא ניהול פיקוח תהליך תוכנה [53]. הוא שואל את רעיונותיו מסביבות פיקוח תהליך אחרות ומיישם בתהליך פיתוח התוכנה טכניקת ניהול כמותית. הוא מנסה לשנות את תבניות המחשבה של מנהל פיתוח התוכנה על ידי יצירת אוירה בה לכל צעד, גדול כקטן, קודמת הערכה מספרית של מה שצריך להיות מיוצר במונחים של גודל, עלות, רמת איכות, זמן וכו'. המנהל מודרך לסיים כל צעד במדידה של מה שהושג ובתבנית מחשבה ששואלת את השאלות: האם הישגתי את המטרה? מדוע? מה לא בסדר? מה ההשלכות על הערכות אחרות שעשיתי? האם אשיג את המטרות? התוצאה היא פיקוח טוב יותר ופעולות שיפור אינקרמנטליות. גישה זו היא דוגמה לניהול תוכנה מודרך למדידה .]54,55[ הגישה שתוארה למעלה בקוים כלליים היא גידול טבעי של איסטרט- גית הפיקוח שהוצגה על ידי פאגאן [34] לפני שנים רבות (בכרונולו- גיה של הנדסת תוכנה). היא תלויה ב-"קריטריונים הברורים של כניסה ושל יציאה" המתארים שלבים ונתחי פיתוח מוחשיים. במינוח של "ניהול פיקוח תהליך" הקריטריונים לכניסה וליציאה אליהם מתייחסים למעלה תורגמו לפרדיגמת (00ו28190) "אשיי (כניסה- משימה-בדיקת תקיפות-יציאה) של ארכיטקטורת תהליך התיכנות של א18 [56]. כתוצאה עתידית של השימוש הגובר במדידות (61110וח) לפיקוח על תהליך הפיתוח, מסופקת סוף סוף דרך למעבדה אמיתית להנדסת תוכנה. בפעם הראשונה ניתנת למנהל פיתוח התוכנה הדחיפה להשתתף בפעילות איסוף הנתונים ולקחת חלק פעיל בקידום הידע של הנדסת התוכנה. ציור מס. 4 מסכם את שלוש התקופות דרכן התקדמה הנדסת התוכנה. מימשקים | מוגדרים לגמרי דרישות גולמיות עיצוב ברמה גבוהה | אימות הזרימה מערכות - הלוגית קידוד ובדיקות רכיב בודךד 3: חר'יאויי של פיתוח תוכנה טכניקה למשל: תיכנות מובנה מתודולוגיה - עידון צעד אחר צעד - ניתוח מובנה 4 שלוש התקופות הראשונות של הנדסת תוכנה -- 2 ₪==₪=תשסררככיייצוווי העתוד אנחנו עדיין חוקרים את היתרונות הצפויים מיצירת תחנות עבודה וסביבות פיתוח. הרבה מהמידע על יתרונותיו של כלי במבנה משולב ילמר מהסביבות של ,כ41.. אין ספק שאם בכוונתנו לשפר את תחום ההנדסה שלנו, הרי שעלינו להמשיך את הצעידה הקבועה במסלול הפיתוח. הטכנולוגיה המתפתחת תפיק את המירב מתהליכי הפיתוח המשמשים עכשיו. במידה שנוכל לייצב תהליבים אלה למשך זמן מסוים, באותה מידה נוכל ללמוד הרבה יותר על הדרך בה קורה פיתוח. שיפור עקבי מתרחש אך ורק דרך צבירה מתמשכת של תונים. נסיוננוו בפיתוח התעשייתי של תוכנה אינו מספק לנו דוגמ אות של שיפורים בולטים לעין שהגיעו לבל רחבי התחום. אין רעיון יד שהתפרץ קדימה ושינה את טבע הפיתוח, היה זה שיפור קבוע שמשך שנה אחר שנה. ניתן לשמור על קצב כזה אך ורק על ירי ישה ממושמעת וצבירה מתמשכת של ידע. "ינה לחסרונם של שיפורים פתאומיים אינה ירועה. אפשר שיש שוט לחכות את משך הזמן הדרוש על מנת להעביר את הטכנולוגיה ו מספיק של האוכלוסיה ואז אפשר יהיה ה עה הגדולה. אפשרות אחרת היא שפשוט פספסנו הש - המובילים לפריצת הדרך לשיפורים יוצאים מן הכלל. ₪ חות איטי אן 0 היא שאין גישה חבויה, ושנמשיך להתקרם בקצר מבלר 1 ו לצירוף הקרוב ביותר למציאות, ע השפר את הצ" ו וא וקבועה חינה הטכניקה הבטוחה היחירה הירע העומר ות האמינות השעלינר ל חתויל, ה לבל ביץ קטגוריות חזגות יא זה נכון, הכיוון העתודי חייב ליפו המבנחמים של 75 אנו יכולים לשפר את הדרך בה עובדים אנו יכ שר "1 זר "יגזר לבסוף האמצעי האפשרי 7 שנוותר על מו מ חדרך בה עובדים המכניזמים ₪/ 3 | באופן קיצוני וימי או נעצב מחדש סדרת שלבים לי משאמים: נוד / ל מנת להשיג אותה עבודה בעזרת ב ,ו בפי שאנו ₪ + לוש יהיה ניסוח מחדש של מחזורי הלט על השלי | אותם היום. לבסוף, אנחנו יבולים לוותר לה הלצה 5 בייצור התוכנה פשוט על ירי שניתן | שוצור המיל בעיותיהם ונשתמש בתיאורים אלה ְ 7 חדרושים. לינו להניח שעבו" ללמור, ל הפותוח לתהליבי זרימה אסוף נתונים, לנתח ולהפר את תהלובו י בקו אחד זוהי משימה . הוא דוגמ ה לגישה המיישמת גוני התוכנה ודרישה ל ה אולם חי רק הכנת הבמה לעבודה . - הרמה הבאה של שיפור אחהי יכיוונון הולכים וקטני גבולות ל היצרנות שאפשר להשיג בדרך זו לי 1 טִ 4 רבי האפשרי בעזרת תהלוך הפיתוח של םי ו הינה טוק הדורש עבודה רבה. ה היות עיצוב מחדש של דר זב פיתוח תוכנה, ום הוא 4 ל"ו, מכיון גישה צריבה אם כן ך המחשבה הבסיסית שלנו לגבי דרך אם שאר תחומ י ההנדסה נלקחים כמודלים, הרו לזהות. או לפתח אנני בנון של זרי שגישה הגיונית היא תוכנה שניתנות לשימ באפליקציות רבות. כפי שחלקי חילו ה וף איפשרו למהפכה התעשייתית להגיע לצרכן הממוצע ולהציע לו מוצרים, באותו אופן השימוש בחלקי תוכנה ברי חילוף עשוי לאפשר צמצום אותו מרכיב הדורש עבודה רבה כל כך בפיתוח התוכנה. גישה זו נבחנת ברצינות. חוברת של פרסומי 1858 על הנדסת תוכנה הוקדשה לאחרונה לנושא זה [57].. דוח אחד מטושיבה [58] תיאר "בית חרושת לתוכנה" מפוקח תהליך בזמן אמיתי בו קיבלו הצרכנים שווה"ערך ל"4 מיליון שורות קוד אסמבלר, שמהם 50% היו קוד בשימוש חוזר. דוחות אחרים המסתובבים בקהילית התוכנה מבטיד חים או רומזים על שיעורי שימוש חוזר של 85%. אם טמון פוטנציאל עצום כזה לשיפור היצרנות בשימוש חוור עקבי בקור, מדוע לא השתמשנו בביליוני השורות שהושלמו כבר להקל על עומס עבודתנו? שימוש חוזר רחב בקור קיים נמנע מפאת שלושה גורמים לפחות: הראשון הוא תוצאה של השפות הרבות שהיו ונה יבולה להתקיים פופולריות. כל אחת מהן ייחודית בדרכה ואינה ה - ותו עם חבניות שנבתבו בשפה אחרת בלי רמה כלשהי יי לבתיבת התכנית מחדש. השווה לכתיבת ה , ודו ער עולח מהתלות של פיסת התוכנה בסביבה בה הא שנ ז 0 פות עיצוב ששימשה בעבר, ושנראה היה שיש לה שוכנת. פילוסו הזתה לעתל נתונים בי מורוליס ותת-שגרות של ף מנת שאפשר יה , ובתוצ הצגת ההפשטה כאל בוע מתי מרכיב מסוים נבתב כבר. המיוה ךִּ לקו מודפס שהופק ואשר ה היא כיצ מר ה ! הבל = מתיללל לכ .ה לאוחזור מלדע ית מידע" ' 8 : . עתורת המידק ול בנבירה באיתור המסוגלים 5 - ד 6 מם ומאוחסיט באפ 7 המלה הכוזש מסורת עתיקת מבנה החבילה של 4043 צריך להגדיל את הפוטנציאל לשימוש חוזר ולהוביל לשיפור בשיטות פיתוח 0 ידשום נוסף של גישה זו הוא לשקול א עיצוב - קוד נייד פחות מעיצוב והפך עתה ל פחות בתהליך הפיתוח. העיצוב הבסיסי של אלגוריתם -- ניתן להעברה על פני גבולות ארכיטקטורה. אלגוריתמי מיון, , הם לעתים רחוקות נושאים של חשיבות חיונית. הבנו מזמן את היתרונות היחסיים של כל אחד מהאלגוריתמים ואנחנו יודעים כיצר לבחור את האלגוריתם שיעבוד באופן הטוב ביותר עבור צורך עכשוי. קיימות דוגמאות נוספות ממחלקה זו, וכאשר שפות מיפרט נעשות פורמליות וממוכנות, נתחיל לצבור ספריות של חלקי עיצוב שאפשר לאחזר ולתרגם לארכיטקטורה של המכונה עליה אנו עוב" דים. יתרון נוסף של תוכנה הניתנת לשימוש חוזר היא האמינות הגדלה של המערכת המיוצרת. אפשר יהיה לבחור מרכיבים שהיסטורית הפגמים שלהם ידועה ושהוכיחו התנהגות אמינה. רינגלנר [60] דיווח שחל שיפור באמינות מוצר התוכנה כתוצאה משימוש חוזר בתוכנה. ת השימוש החוזר בחלקי גם את האלטרנטיבה השניה - שינוי התהליך וויתור על שלבים - מנסים במרץ. הרעיון מאחורי גישה זו כולל את רוב הטכניקות של שפות הדור הרביעי [61] שנשאו פירות בעבר הקרוב. הגישה היא של "תכנית כמעט שלמה". מעצבי המערכות מייצרים מחוללי יישו- מים לשימוש כללי שמושלמים על ידי היחיד שצריך לייצר תכנית עיבוד נתונים. פיסות הקוד הסטנדרטיות הדרושות על מנת לגשת למאגר נתונים או לציוד קלט/פלט כתובות כבר. השפעת צירוף זה היא יצירת סביבה שבה רק הפרטים של הבעיה הנידונה צריכים להיכנס למחולל הידשום. רוב נושאי העיצוב הטפלים, אלה הקשורים בפרטי החומרה והמערכות בהן שוכנת הבעיה, נפתרו כבר עבור המעצב, וכך מושג שיפור ניכר ביצרנות. נכללים במחלקה רחבה זו מחוללי דוחות, מעבדי שאילתות ועזרים בעיצוב מסך. גישה זו זכתה להצלחה הרבה ביותר בתיכנות יישומים, במיוחד אותם יישומים בהם יעילות ההרצה היא הפחות קריטית. אולם, חייבות להיות פריצות דרך מספקות על מנת להפוך גישה זו שימו- שית בייצור מערכת. היא אכן מצביעה לכיוון בו סביבה התומכת ביישום תוכל לספק עוד כמה מהפונקציות השכיחות ולשחרר את מהנדס התוכנה מהצורך להמציא שוב ושוב מרכיבים דומים החוז- רים על עצמם. יש לשים לב שזהו מקרה פרטי של יישום העיקרון של שימוש חוזר. דוגמה אחרת לשינוי תהליך הפיתוח היא השימוש באב-טיפוס של תוכנה כפי שתואר לעיל, אב-טיפוס יאפשר למפתחים לקבל אזהרות מוקדמות על מקטעים בעיתיים במערכת התיכנות כפי שהם רואים אותה. נוסף לכך, אב-טיפוס יוכל לשמש בעזר פעיל בעיצוב. המפת- חים יעבדו עם המשתמשים הסופיים שיציעו שינויים לגירסה ההתחלתית. כל שינוי יביא את הנוסח הסופי קרוב יותר לצרכים של אותם אנשים עבורם נוצרה המערכת [62]. גישה זו כוללת מערכות בדיקות כחלק מתהליך הדרישות וכך קושרת את מה שהיה השלב הראשון למה שהיה השלב האחרון. באותם מקרים שזה ניתן ליי- שום, לגישה זו הפוטנציאל לשפר את המהירות בה נמסרות תכניות. גם את האלטרנטיבה השלישית, ויתור על התהליך, יש לחקור. שפות הדור הרביעי נעות בכיוון זה. השימוש במערכות מומחה על מנת לאבחן את דרישות המשתמש הוא צעד נוסף בכיוון. ידע על היישום בדמותם של תקנים, שלד של טפטים, זרימת המידע, תיאורי עבודות ומבנה ארגון יכול להיות מותאם לקטלוגים של חלקי עיצוב, למילונים של הגדרות נתונים שהובנו כבר ולמודולים ולתכניות שנכתבו כבר, שהם בעלי פוטנציאל לשימוש חוזר. מהנדס התוכנה ינהל תהליך של התאמת תבניות במסגרת קבוצת חוקים או אקסיומות המתארים את הרצוי ובכך מתקרבים באיטיות לעבר עיצוב מערכת. שיטה זו הינה תהליך מודרך, בה מספק מהנדס התוכנה אינטואיציה ונסיון והמ- חשב מספק התאמת תבניות מהירה. למרות ששיטה זו אינה ניתנת לביצוע כיום, החלו בכמה יישומים של הנדסת ידע ושל אינטליגנציה מלאכותית [63,64], 240 "מעשה חושב" אוקטובר 1987 תשרי תשמ"ח אלטרנטיביות לשיפור מניחות שאנו יכולים לבחור כין חירות אינטליגנטיות. הנושאים העיקריים של ושל פיקוח ניהולי מניחים שיש בידנו כמות מ הגישות ה עתידיים ב טבנולוגיה מידע לבח הנדסת תו סוף סוף לה סִי התוכנה ונים הכנטת ים ל ספקת של ור את הכיוון בו אנו רוצים להתקדם. המעבר לתחום של כנה מתחיל כשהמירע שיש לנתח - זמין. מעבר זה החל תרחש. תהליכי פיתוח תוכנה מתחילים להתייצב ומהנך. קיבלו את התפישות של ניהול מכוון למטרה. ו עבשיו לזהות שלבים בפיתוח בהם יושלמו פיסות ספציפיות של עבודה ולהשוות את המטרה שמציבה ההנהלה בתחילת הפיתוח עם מה שהושג למעשה. השוואות עם מקרים קודמים של שימוש בתהליך זה עוזרות להציב את המטרות, והיציבות הופכת את ההשוואה משמעותית. ביום בשלה הבנתנו את מה שיש למדוד. אפשרי להבדיל בין אותן מדידות המתמקדות בראש ובראשונה במרכיב התוכנה, אלה המתמקדות במייצר התוכנה ואלה המודדות תהליך תוכנה. המדי- דות המתרכזות במרכיב התוכנה עוסקות בנושאים של יעילות הריצה, הנפח הנדרש על ידו, מספר השגיאות שהוא עדיין מכיל (אף אחת מהן לא אחרי משלוח) וכו'. המדידות העוסקות בתפקיד המייצר ענינן ביצרנות ובאיכות העבודה של אותו פרט. למשל, ידוע שהשונות בין מתכנת למתכנת היא בסדר גודל של 10:1. מדידות של תהליך התוכנה ענינן בשאלה עד כמה משרתת קבוצת צעדים את צוות הפיתוח (או את היחיד) בייצור המוצר הטופי. המדד הוא היעילות בה הופכים המשאבים להיות המוצר המוגמר. דוגמאות לכך יכולות להיות יעילות שלב הבדיקה / במציאת שגי- אות ויכולת כלי 8 לנתח נכונות של הכרזת דרישות. על ידי הפרדת אמצעים לקטגוריות שונות של ישימוּת, יכול מהנדס התוכנה להבדיל בין היכולת של תהליך פיתוח לעזור לייצור התוכנה לבין השפעתה של טכניקה מסוימת. יכולת זו היא עדיין בחיתוליה, אולם היא משמעותית מבחינה תפישתית. עריכת השוואות בין סביבות מגוונות עדיין בלתי אפשרית. אולם, ההשוואה ניתנת להיעשות בסביבות מובנות היטב ומקומיות, באותו מיקום, אותו טיפוס יישום או אותה ארכיטקטורת מכונה. טרם הגדרנו קבוצה של אמצעים אוניברסליים שניתן להשוותם על פני גבולות שונים. אולם, התחלנו אכן לנסות [65] וזה יוביל בסופו של דבר להבנה טובה יותר של האמצעים ושל שימושם. כוחו של המחשב האישי מוביל לשימוש הולך וגובר בבלים משולחנו של המתכנת. תחנות העבודה של המתכנת מספקים את כוח העיבוד הגולמי הנדרש לכל יחיד לבצע עריכה ובדיקות שדרשו קודם מכונות גדולות. כשההיסטוריה של התפתחות עיבוד הנתונים תיכתב בעוד כמה עשורים מהיום, כלי המפתח עליהם יצביעו כמי ששיפרו את גורלו של המִפֶתח היחיד יהיו העורך והתמלילן. כלים אלה פתחו את הדרך לרישום מהיר של מידע על תכניות ולטיפול ישיר בתכניות. זה, בתורו, הוביל לבודקי התחביר המקוונים, למנפים (8ַפַ0990) ובו' המרכיבים את תחנות העבודה של המתכנתים שיתמכו בסביבות עתידיות. לבסוף, יש להדגיש את תשומת הלב המוקדשת לבדיקת תקיפות ואמיתות המוצר הסופי. בין אם זהו הדחף שהחל בשנות ה-60 עם תפישות של תיכנות מובנה ובין אם זו ההדגשה של הניהול את היצרנות ואת הפיקוח, הנקודה המרכזית היא שהסביבה היצרנית ביותר קיימת כשאין צורך בעבודה מחדש והנסיון הראשון הוא הנבון. תפישה זו מאחדת את כל האלמנטים בייצור תוכנה ברעיון ח ד והיא דרישה מוקדמת לבל צעד. ב אם היה עלינו לתאר לעצמנו משהו כמו סביבת פיתוה הגי / ת מתי שהוא בעשור הבא, אפשר שהיינו כוללים בתיאור את 0 אהי צוות הנדסת התוכנה מקבל משימה לייצר מערטה; ו מחברי הצוות תחנת עבודה בלתי תלויה לפיתוח תובנה ה לשלוח, לקבל ולשתף קבצים עם כל החברים האחרים זפ חוח. הגדרת העבודה מפרטת את יעדי התבנית ומט ה צוות מצמצמים את היעדים לקבוצה של מוצרי עבו ו עס עבודת הניירתיי ונוונה הת המידע שמסופק, מזחים המעצביט - עותיות ללל. היא ברת"ביצוע, עבור המוצר שיש לתכנן. א (8), ל צף מודמה, ניתן למשתמשים לטיפול ומנוסה על ידי 8 ל בשמתקבל אב-טיפוס משביע רצון הופך תורו "ית זל לאב של מנהל הפרוייקט. המפתחים משתמשים בא 6 למ קר חלסי עיצוב שהושלמו כבר ותו חר חלק פרים אותם יחד. ה ה מזוהים ומוחלט אלו מהמרכיבים ייכתבו מחדש ב ן יה. זה, -. מאמץ העבודה על ידי חבילת תיזמון נטציה). חבילה זו עוקבת אחר המודולים והקשרים של ווולים אלה לכל חלק. מעקב זה מתקשר אל הצהרת היעדם המטרות בה החל הפרוייקט. עם כל שינוי בעיצוב, אפשר יחה צוע מי הם כל מוצרי העבודה הקשורים לשינוי זה. כל מבח עמאמת מוצר בר"שיווק (613016או061) נקרא באופן אוטומטי לאחר 0 שונוי. כל חלק שלא היה לו שימוש קודם נבדק בקפידה רבה, ממון שחלקים משומשים תמיד טובים יותר. תריט זה אינו כל כך בלתי אפשרי. הוא יכול להיות ואכן מופעל מום. השוני הוא באחוז החלקים הזוכים לשימוש חוזר ובאיסטרט- ות הכלי המשולב שקושרת את המרכיבים יחד. השינוי בגישה עמבשר תסריט זה הוא הירידה המהירה במאמץ הקשור לשימוש נחלקים אמינים. גישת אבן הבנין מאפשרת למהנדס להתרכז נפרגמטיזם של הפרוייקט, לא בעיצוב האלגוריתם שלו. יש לאמת כל פיסת תוכנה הנוצרת עד רמת הנכונות השווה לזו של החלקים 'המשומשים". 1 התדסה הינה תחום המתרכז ב-"תן וקח" פרקטי. מהנדסי תוכנה חייבים גם הם להתרכז ב"תן וקח", לא כזה הקשור בעלות הייצור : הבדיקות, אלא זה של גודל לעומת ביצוע ותיפקוד לעומת עלות. תפקיר המדע של פיתוח התוכנה הוא למצוא את החוקים של פיתוח תוכנה, את האלגוריתמים, כללי הטרנספורמציות וטכניקות ההופ" נות יישומים חדשים אפשריים. השימוש במחשבים נעוץ ביכולתם להצביע על טכניקות לשיפור הזרך בה אנו עושים את עבודתנו. עבור צרכן הכוח התיכנותי יש שות את הפרטים של תיכנות ושל הנדסת תוכנה - שקופים. ל מחלקה זר של משתמשים -- התהליך ייעלם. הוא יוחלף על יר לרכות תוכנה מעוצבות ובנויות על ידי מדעני תוכנה ומהנרטי תוכנה, ל מבנים שלהם החן י, ההנאה שבטובים עקרונות הם אותם, ת וצירתיות המה להשלמת האנלוגיה לבנית פירמידות, עלינו לשקו שְ מגדל אייפל, הגודרל של מרכז המסחר העולמ בבתינך והיופי והספונטניות שבארמונות חול. ה 7 שונה, והכל נגזר ממסורת המדגישה א גדט העובד בשי הרת - ש תוף עם המדען. חפירמן שלה מתקופת ורה וכנה מתחילה את הצעידה המה ות במהלך הדרך. . "17 לעבר מגדל אייפל. תהיינה שגיאות רבו וש שמקצועו 0 הכיוון ברור. סבלנות, רצון טוב ויצרנותו של -. 'בילו לתחום שיהיה חבר נאמן בקהילית ההגרסה. זנעת תו ו . ערבות ל פע "תי המוסד להנדסת תוכנה והמוסר לחקר מ ות טיפחו אוון. . הדיונים הרבים בתריסר השנים האחרונות. . ות מקצועית: ₪ ל ת" תלויה שעודרה אצל העובדים % היו ו שקראו ובדקו את המאמר, הצעותיה ' לעדיין נותרה הינה באחריותי בלבדי וז | 9 8חותפווטטק 1 1 ו מ ו ' 0 בק 0 ₪ - 4 -₪ : 19775 גא 8 0 סא = ב יש 2 ₪ .> סק = ב ₪7 ו " 0 (1969) 6 -* קוווותק 0 תש שח[ תק ן -- 110 6 ."א ([68חגת = 060% .חן ,1ב 00 פופו ו ה א (1981) א .1/6 ,006 . אס .6 וגוז -ח0ק 0חג כ הת ופה 0 8 ; (1985) 21 ! ' 5 וסו1םומזס מ 6.3 .20 5000 "וגו 1920 ו ג 5 6סזטוסנתופ" זר ל 0 1 זז 6ז 0 = .> 300 805 .ד 0 ור = 0 0 וה 7 1 035750 סוד 2 (1977) 16-33 .1 .0 ,6-3 7 0010065 .ל תפ מספחון/0 .1 .ו .10 וס בווסווןודס) 4 :105087 056לםום1 מס ,ץמחה = 1984) 01% 06 ,06ח6ו0חטוח1-צטוו -55 8 וק סק [טגח- 110 1" 0 6זטוטנתז5 16" .תפאוש .₪ .11 ץגוי() 341-346 .6 .סא ,11 46 0106 6105 תוס ",תסו (1968 -06%61 [167316109 [5 106 ]0 אושותשאס ת " שופ .א .8 .12 5|שווווסזוו1 = שוזשסתוק 5076 שוח ות6ותקס %זס ל 46 ,.0-) קתומפווסט 6ת101!2]-מחסצ זסוו6ם .6אחטו .3 .5 . .(1980) 0 הו 66 ל 10 בשוחש 0" ,צגוחגץ .1 .כ .13 2 .סא ,15 46041 6 ]0 5מסוזם)חוווקוזלס) 006.7 סוחד : (1972 ז606) 1053-1058 קט גו סה" 0 .0 0 0 6 .14 0 "ונח חסוומוותס] סאוו עוחס הזוגי 6קהטקַתג! 86 - (1966) (366-37 ,5 .0 ,0/4019 מס ו אפ .15 ל הד 1 " ששוחוסק 806 33/5 זטסת!1או - וח 5 -% 1 שזסו[/50 זס 10% )192-197 .2 .סא .55-12 שחו 6 גת 513166 10 60" מוצאוות . .ם .16 4 וו ]0 ות 9 : 220 7 4 פופָטוזם] / / וז .5 006 0 8 . 1979) 8.1 ו 05 4 5 ₪ = - סס ב 60 1 | וו 0 605 ות , 0 אַטטון? 16 ו \ 16 תג ו זסצ ו 8 0 ןו 36 669386 .1 שחו 0 מו 2% " הסווגזנוובוז (08ות 1 שו90" .0" 15 יי 4 .95 5 08 0100866/מ0) א ככ וחשוו1 שי ל 6 חסוקתו ור שחשוגת ]2 5 ח ( 0 ק 008 כ 2 וחק 10 - טועפ 6 4 [םווזווס?, 7 8% . , א , 1 0 ,--2 269-0500 ]ו ווס]. 5515 82% ] 7 ח0ו011601 86 0066165 :06656זק זת6תת .(1986) 76-78 ,2 .סא ,24 ,16 .תס6זטס ל ,6015(סזק שזם/50 פָתו]!סזומס-) 60 .ד .(1982) %זס ש6א 6 .ג 6ח4 .גזטהות 8 צ .ך ,וד .ך-. שי 0 ץ 6 ,5 6001546 :5פַח2700000 7 ץ610000108וח 1066גו₪ זוא .1 . .(1985) 6 ,חסזקתוח5ג/ | שסםן .ג .א 0ח3 ,1 ,011378 .0 .ג חס .א .א גת .אא + -:ע5 18 8101000116 00055זק תור 3 זקסזק 4" .76[[4) .(1985) 79-90 ,2 .סא ,24 ]טחזווס. 0785! חס 155006 [6018ק5) קַמוזססתופַח שזםשיו/50 מס 5מסוו500תםדד 1555 > .(1984) 5 .סא ,55-10 (ע60540111 50416 86 פתוזסותסזק הו 065ה6ה6ק64 5006" .סזסותטפוג)א% .ל . -5ח170 120 "66|5,7| 40511401 ז6קוח תו תסוזג1ת656זק 6 3 ,5 .סא ,52-10 קמועה 6ז0 50/9 חס 5ח0ו00 .(1984) -5001 8ַח1ז0גת60051 10 מ040זק30 0סגזכ] 16 7 ,פזססתקוטא .וא .1 + 50% חס 770050011085 1008 15.7 חח סק 60 6054016 התסז] זג .(1984) 564-574 ,5 .סא ,55-10 קַָתִסאְתִוַפַח זו ".קט סז 1ח6ותק06%6[0 4 חן קהח66הגקה6 50/1816" , 6הג]פחו .₪ . .(1984) 533-559 .6 .סצ ,14 ק6ח616קא 080 60ווססז סזם/50 ]66-11 .65פַפָת1.0 תסו]םזת26) וס חודוב)א 13065 . .(1985) [א ,61108 006א16פַח0 ..6ח1 2 :5060107108 .5+ 8תוקץזסזסז" ,ותת306 ./ .3 .2 פָוזַסְתִ1ַפָח 6זטו/50. מס צמסו5001ת0ז1 155 "זח6ותת6קא6 .(1984) 290-303 ,3 .סא ,55-10 0 160010065 6086-08566!שסחא פחוץ|קק ג" ,ו6הגזג1 .ך .וא ₪ .סא 6 8ח!]ווקו מס חן 2050001165 ",1 תתקס|66%6 5016 .(1986) 14-21 זט 560 4 :61106 זקק ג 5 וה קסזק 716 שוג .0 -55 פתוזס6חופ 50/16 חס 5מ0ו5001תםזד 1210 ".ה . .(1985) 1296-1320 ,11 .סא ,11 -ה6ותהת6קאם" .פחשחסזט1ז .11 .כ חב .צסו56 . .₪ ,ופצת | א 50% חס 1050011075 100 "שהת66תנקת6 50816 חן מסטוגו .(1986) 733-743 .7 .סא ,55-12 פַחזזסחִוַפָח] שזם א -צש רע עס רימת 412 "מעשה חושב" אוקטובר 1987 תשרי תשמ"ח -- א ל 1 הכר 7 ₪ ב | 6% % ו ה לחצק ו ל 8 4. 5. 4 2 5 ווה ) ו וע 0 ו 8 :251./256" ,111 1161806 .., .1 806 עוססזת6וד .כ 092 506 ]0 ע6זט5 7 ₪ 5 0 146 65 [זסשתושת:] 506 תס דד 1 1 0 (1986 שח[ 713-721 ,6 ,סא 7 תגוחטת וס ח0ו31קו1פסחו ת7/8 1 מסווס א .3 0חה ו[ו885 אץ 12 .סא ,12 וק 6.7 קס[6690 506 תו 0015ב " .(1979 כ 8 ,הנקת 501876 01 0 ו 19 [6מזוו10, 516015 101 7 התגזקסז שת ח66תושה6 וז (1980) 421-431 ,4 .סא ג 6356 עזווהט()" .ה8 !114 .6 .11 חג זט 6 .₪ וא [מזווס. ומ6זע5 187 7 6ווופח1 פה ח6טתנפתם זה 50 פ']אמן .(1986) 121-133 .0 ,24 יי חחח 0שת6 5071/876 שחופט השופסכ]" .56 .וא -ז0ז10/ 810 .1000061885 ,הבז פסזכן |8 600081100 םג ןס ש6ו6צס 7 וו 50 סט ) [םתסוזנת .9 .סק .(1985) 26] ,חסן ]10 16 -1706655 ]תשוהקס61ש0כ1 מוםזפסזת שור ,חסזג .כ .1 , 1 ,3646108 ,.00 8חות8ו!סט 65|6/א-4.001500 סז (1974 וס זקסז] 116 :2700655 ]משהוקס!6ס12 תוםזפסזק 1716 תסזג .₪ [ 4 א ,8ח46301 ,.20) פתות8ו[סגו 6516 /%-ת08150. 10 פתוות .(1983) 60 166006 10 1506011005 6066 206 ת8ופס2]" .ח8קג] .ם .וא 3 .סא ,15 ]10000 51510015 ]1 ",וח תקס|6צ06 הזגזקסזק הו .(1976) 182-211 תו 6ז50/!0 ,תספתהשפ .8 .ם 6ח8 טתשו] .תק כמ ]א ,8תו630 ,.00 פחותפו!סט 150-6516 100 .(1980) 600 66ע)-6]ן.1 מ ותו 2051 סזטין 50 ]סוסורד 6 ,חסוקהנתפ/ל ,1555 ספוא סזי/50 16 שתוו60 .(1980) 66860 3071166 ]0 [006ות 4 זס] פתוזוח 6תט6" ,ת66זסצן .יק 00 ]0 | זווס1. 181 7 .פת1[ט60ח50 וחסותקס|66%6 חב .(1958 צֶ|ט1) 232-248 ,3 .סא ,2 ]מסומקסןשסת ",זח6ח6קהתוה תסגובזטקהת60 ]0 תסנוט!סע* ,5ת3426[8 ,תת (1985) 37-46 ,5 .סא ,10 צשוסא פִַזזסְתִופַת1 506 46 סשת 5 פָתוזססתופת -|סזומס6 מסווסזוושמס 6 6 6656 0 בק .11.8 זשטקם/ע .(1968) סוס 50 זס] 0ז00ת00ו5 מסם] .(1983) אזס צ אסא ,שסם1 ,פחסוע 50 .0 .5 80 08606 .-) ,מגעום .א . (1980) 6 תוחפ 1 0 הסווםזוושמס6 ותגקסזק 6קזמן ]0 7 ,164 .1א .]א 806 6120 .ג .1 22-22 2 .סא ,15 ]וס 15ל5/6ע5 1800 ",חס קסוסש6 .(1976) 6 | 800 ,00165 11/5 ,5הת8זפסז]" ,תהותת6 1 .וא .וא 6 ,9 6 ,68 155 16 ]0 בפַמ[00000זק =" חסגזט[סצ6 .(1980) = (1981) 6 .0 ,14 (408 :15506 |506018) זס!ווקומס6 3 400 זור ססות 50/6 ,טס .0 .(1983) 0/4 ,231% 0[ח16א ,פפחווח 0 ,16 (ז סז 57/85 כזסכן 16 :1996 [618ק5) זש/ווקוזלס) .(11)1983 6 76 "500016 חו 65 פ בסו וסנ סז" ,36106 .אי 26 1/0 ,06655 סוס תלזס/מ1 /0 165ומסת (1982) אזס ץצ 146 101675016006-ע1[6 ,611018 ,תחס-1 .1 006 4 5 קתש 16ב 50" , הזם06ם . לְחגם 50 חס ססמסזקןמס-) [המסו[מתזסותד 4 5 .1 ,(1979) 26 ,מסזקתותפג/ ,ספת ל ו וו כ 6 א ה מסוזסחזזס/מ1 > 0 100 ]0 31806 658 חס .2.8 .(1985) 26 ,חסזקמות5ג/ ,286 . ה 1410 וס 5066 זס] 6נוף 1001 31006 0 ז0ו506תסדך עמס] ",5751605 8ה006581זכ מסווגוחס)ת1 -66 7 8 1 .140 ,5-3 קִַוְזססוַזַפַח5 ססר ז₪ ו .2 800 דג .2 ,ח8זה 13560 > א ו 6וווו-1681 ]0 קַת16511 15-08806הסת6זונוף עשופ = 71-7819622 4 .סצן ,18 זס]ווקומס) ",עזו[נ80וגט1 656 1 : 7 [סוו/זעות 76 , .זנ צאססזם .2 + (1975) 1( ,5686108 ,.0-) פחנחפווסט? ש, הו 1881 סד" , עזמקמתטז .5 .א * 7 1. 3. 4 5. 6. 17. 3% 9 10. 4 42 44 44 45 46 47 4% 9 0. | | נמועצה המיעצת לענין ההגנה על הפרטיות מאנרי מידע שבמערכות ענ"א התעוררה האלה מהו מעמד לשבות השירות לענין מ בי לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- ָוו, לאמור האם מעמד לשכות השירות באשר למאגרים של לקוחותיהן המעובדים אצלן הוא מעמד של "בעל" המאגר או של יהמחזיק" בו או של "מנהל" אותו המאגר, או שמא צירוף של תוארים אלה. השאלה התעוררה לאור טענות של מספר קטן של לקוחות לשכות שירות הטוענים את הטיעון | המוזר והנוגד את האינטרס החיוני שלהם עצמם, לפיו לשכות השירות המעבדות מאג- וים שלהם הן הן "הבעלים" של המאגרים שלהם (של הלקוחות) וכי על כן חובת הרי- | שום של מאגריהם (היינו של מאגרי הלקו- חות המעובדים בלשכת שירות כלשהי) חלה | על לשכת השירות ולא על הלקוחות. במלים = אחרות, אותם הלקוחות הטוענים כך מפקי- עם מעצמם את הבעלות למאגרי המידע = חשייכים להם והמעובדים בלשכות שירות = מאגרים שעלות הקמתם לעיתים עצומה ושבלעדיהם לעיתים משותק לחלוטין ארגון הלקות - וכל זאת כדי להתחמק ולהימנע ג רישום המאגר אצל רשם מאגרי המי- 4 כמתחייב מהוראת סעיף 8 לחוק הגנת פרטיות, התשמ"א-1981. השאלה מ וש הנכון חשנר צטמצמת למעשה למציאת הפיד למונח "בעל מאגר מידע" שבפרק -% חוק, בתקנות הגנת הפרטיות, ה 198177 ובתקנות הגנת הפרטיות, 6 "חנו "הבעל. מע- = בל" של מאגר מידע, בין אם הוא מעב" במערכת שבהחזקתו ובין אם הוא אותן -. ערכת ענ"א של לשכת שירות, הוא ע | בעלי ויש על כן לפרש מונח זה של 770 מידע" כפשוטו ולפי משמעותו "חק ד שיינית. לא יתכן כי מונח זה יהיה לש 7 וכי תהיה לד משמעות שונה *ותן בנ ה"בעלים" של המאגר מעבד לעב מ לעומת המקרה בו אלמוני שו = המאגר בלשכת שירות, מה עוד זכעט, ל"קק עצמו עושה הבחנה בין ב 1 "המחזיק". בכנס בחפזון והועבר ה דון ובדיקה קודמים כמקובל ב תקינה. אכן, לפרק ב' לחוק גם לא 4 1 הצעת חוק בצורת החוברת הכחולה. וצאה מכך מתגלה רשלנות מרובה בנוסז הסעיפים השונים של פרק ב' עם סתירות ולקונות לא מעטות. בפרק ב' נמצא את המו- נחים. "בעל" ו"מחזיק" לענון מאגרי מידע בעוד שהמונח "מנהל" מופיע לראשונה בת- קנות ההחזקה. בחוק ובתקנות אין הגדרות למונחים "בעל" ו'מחזיק" בעוד שבתקנות ההחזקה ישנה הגדרה למונח "מנחל מאגר". מונח זה הוגדר שם במלים הבאות: "מנהל מאגר - המנהל הכללי של הגוף שבבעלותו מצוי מאגר מירע, או מי שהוא הסמיכו לכך לענין זה." (הרגשה של - ז.א.). מכאן, שגם להבנת הגדרה זו חשוב לדעת מי הוא "הבעלים" של מאגר מירע. בהיעדר הגדרה בחוק למונחים "בעל" ו"מח זיק" יש לפרש מונחים אלה במובנן השימושי רך פרשנות זו עולה גם גול ובלבד שר חר מורוש הסביר של כוונת ושל התקנות. לפי שיטת ל מאגר והיה האדם או וה לפי שיט שבשליטתו ל ומחשבים 0 ו ובלבד שהמאגרנמצא את ה קעיבודיםי 0% - ם במשך הזמן 0 . -- או 3 אם היה זה מאגר של לקות . של צר של ל טוח זו היא הפר: שפת שורות. לרעתנו 5 היחירה שבן 2 הסבירה ול*לל. ‏ ר קוצאות שהר" שנות חרת תביא עלב 9 שלשבת שי ת א 9 מו שיטתנו ה המצויט אצלה רות- - המעובדים אצל - הש בוְדִים - לקוחותיה משן הזמן ל וחות. שעה פוסית גם לו" של מאגר וו הנתונים ו ליבע ד ה לעתים תהפוך ולו יודע ' וא פילו ם ללקוו שאין ה רים ו שבאותם מ ק מ | וו שת : כזבור נחקק פרק ב' לחוק מותנה בהם. היתכן שלשכות - 0 של קבצי לקוחותיהם ובכך / 1 נה על עצמז אחריות לתוכנם (למשל ו מט הכנסה) או שעל יחי כך תוכלנה להשתמש באותם קבצים לצרכיהן ואולי אף לסחור בהם? רוב לקוחות לשכות השירות לא יסכימו לתאוריה מוזרה כזה השירות תהפו- ציונן שהפרשנות הנקוטה על ידינו לענין זה עונה על ההגיון והסבירות וגם על כוונת המחוקק. לענין האחרון נעיר כי סעיף 9 לחוק שנושאו "בקשה לרישום" איננו קובע מי יגיש את הבקשה. בנדון קובע סעיף פ(א): "בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם". סתם המחוקק ולא פירש על מי חובת הרי" שום. מאידך קבע המחוקק בסעיף פ(ב) מה הם הפרטים שיש למסור בעת הרישום והמ" עיון בדרישות אלה יגיע למסקנה כי חלק מהפרטים הנררשים ידועים רק ל"בעלים", למשל "המטרות שלשמן הוקם מאגר המירע ונועד המירע". הפירוש שלנו, היינו שהמאגר וורשם על ודו "הבעלים" גם אם הוא לקוח של לשכת שירות, מתיישב עס המסקנות שיש להסיק מסעיף 9. 2 צר סעיף 10(ב) לחוק תומך אף הוא בפרשנותנו שהרי סעיף זה מאפשר רק ל"בעל" המאגר לערער לביהמ"ש המחוזי על סירוב רשם מאגרי המידע לרשום המאגר בפנקס. רישום זה הוא חיוני ל"בעל" המאגר שהרי בהיעדרו אסורים הניהול וההחזקה של המאגר לפי סעיף 8 לחוק, שהפרתו מהווה עבירה פלי- לית שעונשה עד שנה מאסר. מכאן גם של"בעל" ישנו אינטרס חיוני בכך שהשליטה על הבקשה לרישום תישאר בידיו. הפרשנות הנקוטה על ידינו מתיישבת גם עם הוראות החוק באשר לזכות העיון "של כל אדם במידע שעליו, המוחזק במאגר מידע" [סעיף 13 (א) לחוק]. לפי סעיף 13(ב) לחוק, זכות העיון הינה כלפי "המחזיק" במאגר. ההגיון דורש ש"זכות העיון" שמימושה הוא ב"זכות התיקון" תהיה כלפי "בעל" המאגר, שהרי ה"מחזיק" כאשר אין הוא גם "הבע- לים" של המאגר, כמו במקרה של לשכת שירות, איננו קובע את תוכן המאגר ואת יעדיו, וגם אינו אמור לדעת נושאים אלה שהרי תפקידיו העיקריים הם עיבוד הנתונים שבמאגר לפי הוראות "הבעלים", שמירתם ודל שש 0 * למשל, בחינת המונח "בעל מאגר מידע" מב- חינה משפטית. אם יש משמעות משפטית למונח "בעל מידע" זולת כאשר מדובר במידע המוגן על ידי פטנט, ע"י חוק זבויות היוצרים או ע"י הסכם סודיות? מה הנפקות המשפטית בהקשר זה להגדרת "כתב" שבפקודת הפרשנות לעומת הגדרת ‏ "כתב" בחוק הפרשנות התשמ"א-ו198 שאיננו חל על חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 שתוקפו לפני תחילת חוק הפרשנות? "מעשה חושב" אוקטובר 1987 תשרי תשמ"ח בסודיות ואבטחת בטחונם של הנתונים מפני שינויים בלתי מורשים או אובדנם. ההגיון מחייב על כן ש"זבות העיון" וה"זכות לתיקון המידע" יהיו ביחסים שבין הפרט, שלהגנתו נחקק החוק, לבין ה"בעלים". כאמור לעיל הפרק השני לחוק נחקק ברשלנות ובפזיזות, כמעשה "גנבים בלילח", ולכן בטעות נקבע בסעיף 15(ב) שה"מחזיק" יציג את המידע שבמאגר בפני המבקש, על אף שה"בעלות" בנתונים ובמאגר היא של "הבעלים". בחוסר עקביות - שאיננו מפתיע בחוק זה - בא סעיף 4, שנושאו "תיקון מידע", וקבע כי הדרישה לתיקון מידע שגוי תופנה ל"בעלים" (זולת אם הוא תושב חוץ) ובעקבות הגיון נכון זה קובע סעיף 15 לחוק, שכותרתו היא "ערעור לבית המשפט", כי ערעור על סירוב "בעל" מאגר מידע לתקן מידע תוגש לבית משפט השלום נגד הבעלים. למה ערב על כן סעיף 15(ב) בענין זה את "המחזיקי? שמא מחמת חקיקה רשלנית? כאשר סוגיה זו הובאה לבעלי המקצוע בעת התקנת תקנות העיון היה ברור למומחים המקצועיים כי בסעיף 15(ב) העוסק בחובת ה"מחזיק" להציג את המידע בפני הפרט המבקש לממש את "זכות העיון" נפל משגה. ההגיון הרי מחייב שהפעלת "זכות העיון", כמו מימוש "זכות תיקון המידע", תהיה מו- פנית כלפי "הבעלים". כתוצאה "מגילוי" זה שינה מתקן "תקנות העיון" את מצוות הסעיף 3(ב) וקבע בתקנה 1 לתקנות העיון כי הבק- שה לעיון במידע תוגש ל"בעל מאגר המידע או למחזיקו". מאלף כיצד התחלפו היוצרות - הנושא נבדק ע"ו המומחים, בעוד 4 פי סעיף 13 (ב) "המחזיק" חוא בעל הדב- ה מבקש המידע, הרי לפיתקנה 1"בע- ם" הוא בעל הדברים הראשון בסדר ובמע- לה ורק אחריו בא "המחזיק". רק אצל המשווקים המורשים של יבמ ובסניפיהם תוכל לקבל תשובה מלאה ומוסמכת על שאלות אלו ואחרות מחוקק המשנה של תקנות העיון גם קיבל 0 0 | הצעת מומחים מענף עיבוד הנתונים וקבע ה 0 | בתקנה 4(ב) לתקנות העיון כי ה"בעל" או קרליכך 29, תל-אביב | ה"מחזיק" של מאגר מידע רשאי לדחות ל - 5 | בקשה לעיון כאשר "מאגר המידע הוא ב - ההשו | לשכת שירות המעבדת ומחסינה מידע בעד 0 | לקוחותיה - אם הפנה את המבקש לבעל --. 0 | המידע שלמענו הוא מבצע את שירותי העי 7 | בוד או האחסנה". לרגו הראל | הפרשנות הנקוטה על ידינו הינה גם הפר- ל ג שנות היחידה המתיישבת עם "תקנות ההחז- ל ה קה". 2 משוב באר-שבע ההסתררות 73, באר-שבע לדעתנו אין מנוס מהמסקנות הבאות: 1 42 לו 34 4 "הבעלים" של מאגר מידע, בין כשהוא 5 ו 0-4 ירושלים 4 מרכז כלל, התיפב ה ו מנוחל ומעובד על ידי "הבעלים" ובין אם 5 ה ו " 2 רד צ משו : הוא "מוחזק" ומעובד על ידי לשכת 0 צ מניפו--- 03-000908 רות, הוא ה"בעלים" כפשוטו בשפה ו - קומפיוטרלנר משמעותו העסקית-ענינית. צְ קרליבך 43 תל-אכיב כ 2 פרק ב' לחוק הוחק ב-1981 בחשכת ליל, 6 7 ללא דיון ציבורי מוקדם, בפזיזות וברש" 3 ה ו לנות והגיעה העת - לאחר בשש שנים לקיומו - לבחון את זכות קיומו ו/או את השינויים שיש להכניס בו. העובדה שלר" שם מאגרי המידע לא ניתנו למעשה משאבים כלשהם, לרבות בח אדם, בצי רוף העובדה שהיום לאחר 6 שנים לקיומו של החוק אין אפשרות להצביע על תוע לת ממשית שהחברה הישראלית הפיקה אסדור ו זכונוו 8 הצירר 29 רמתיגך 0 7 סנטר מהפרק השני של החוק, מצדיקים ב ה זו, שצריכה הפעם להיעשות תוך דיון אל ציבורי פתוח בהשתתפות כל הגופים לשמור "וו המעונינים, כמו הגופים שמטרתם = שש< כ על זכויו ים עצמם, כלי שכם = 5 ת האזרח, האזרח ל סכמ מדם. 5ב התקשורת, הבעלים של מאגרי מ וש לשכות השירות, איל"א כארגון היציג ענף. עיבוד הנתונים האוטומטי וכמובן האקדמיה*. ה ההבד בין ורדמיל 8 אין הבדל. כל מעבדת תמלילים של מנפאואר המגיעה אליך, מתאימה בדיוק היא מכירה היטב את סוג הציוד והתוכנה שברשותך ויודעת להפיק מהם את המירב שבהם. לתוצלתך. זה הייחוד של מנפאואר. ו 0 סלה זת איוש גכוהה ביותר, ץ מנפאואר שהגיעה אליך מנפאואר 2 י החבצלת 5 , 0 ל :