מעשה חושב – גליון יוני 1987, כרך י"ד גליון 3

יי ו ו וי הישראלי לעובו 9 6 נמרימים כוסית ל 80386... הבטח מקומך* ב- )2 האירוע הגדול ביותר של אינטל בארץ שי (בשיתוף עם חברת איסטרוניקס) במסגרת האירוע תועבונה במקביל כ- 50 הרצאות בנושאים שונים, ותוצג תערוכה ובה מגוון מוצרים בתחום הרכיבים והמערכות, בחלקם מוצרים שהובאו במיוחד לתערוכה זו. האירוע יפתח בסקירה כללית לכל המשתתפים, על התפתחויות חדשות קיימות, וכיווני התפתחות עתידיים. בהמשך יתחלקו המשתתפים לחדרי הרצאות שונים וישמעו הרצאות בנושאים: טכנולוגית רכיבים - סדרת הרצאות אשר תכלולנה נושאים כמו רכיבים צבאיים, רכיבי זכרון, רכיבים פריפריאליים, מיקרו בקרים, מיקרו מחשבים. טכנולוגית מערכות - סדרת הרצאות בנושאי ערוצים, תקשורת, מערכות הפעלה, כרטיסים, מערכות מחשבים וכו'. ההרצאות ברמות שונות ומיועדות לכל העוסקים בתחומי המיחשוב. רשימה מלאה של נושאי ההרצאות תשלח למעונינים. המעונינים להשתתף מתבקשים למלא את הטופס המצורף ולהחזירו אלינו בדואר, או להתקשר לאינטל בתל אביב טל' 03-498080, למחלקת המכירות. להתראות ב- אזגת תמדאז * מספר המשתתפים מוגבל לכבוד אינטל סמיקונדקטורס עתידים, הקריה לתעשיות עתירות מדע, ת.ד. 43202 תל אביב 61430, טלפון 03-498080 הנני מעונין להרשם ל- 2418 .1161 שיערך ב- 15, 16 ביולי 1987, בכפר המכביה. ם ליום אחד של הרצאות ותערוכה במחיר 90 שקל + מעל"ימ. ם ליומיים של הרצאות ותערוכה במחיר 130 שקל + מעיימ. המחיר כולל ארוחת צהרים וחוברת ההרצאות לאותו יום. השם --------------כתובת------------ 0 טלפון שם המפעל - = כתובת המפעל טלפון חתימת המזמין --0--------7]-₪7₪-- --------------- לימור- פרסום טופט הרשמה ל-- 418 1-ב מעשה חושב ‏ - כרףייד גלוון 3 6 יונו 1987 6 סיון תשמ"ז ₪ זפגחפו זס אסזדג455001 6א005551ע אסודג1אתס+או 8 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה תוכן הענינים: כלי פריון בגדו בהבטחות לנירונה של 115א גופל קאפור מדיניות ביזור כזרז להטמעת טכנולוגית המיחשוב א. בורון, צ. חיימוביץ מעבר לגיר וללוח: תמיכת מחשב לשיתוף פעולה ופתרון בעיות בישיבות מ. סטפיק, ג. פוסטר, ד.ג. בוברו, ק. קאהן, ס. לנינג, ל. זוכמן הנדסת מערכות ממוחשבות והנדסת תוכנה נ. גבעולי סביבות מיחשוב הטרוגניות ד. נוטקין, נ. הצ'ינסון, י. סניסלו, מ. שוורץ 155% 28% עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: אלוהו הכהן מיכאל חנני אבי בהן שאול לביא הדר מטמון עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגם: יעקב מִוטָב כתובת המערכת: איל"א ת.ד. 919 רמת גן 52109 בפר המכביה טל. 03-715772, 03-715770 משרדי איל"א בירושלים טל. 02-420257, 02-415032 יזא 9 9 א .ואת מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל. 03-253192 דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א כל הזכווות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבר 13 17 11 2 כלי פריון בגדו בהבטחות לנִירְוְנָה של 115 אם אתה שוכר יועצים חיצוניים על מנת לספק הדרכה, הבטח שיהיה לך זמן לבדוק את הרקע שלהם, תוך שימת דגש מיוחד על נסיון שצברו לאחרונה. אם ברצונך להעשיר עוד יותר את פריונם של מתכנתיך ולשפר את איכותה של התוכנה המופקת, עשה להם טובה גדולה - למד אותם כיצד לכתוב היטב. אחרים 3% 4% תיעור 7% שגיאות קידוד קובוע לא תקין 20% מדיניות ביזור כזרז להטמעת טכנולוגית המיחשוב המאמר מציג תפיסה מערכתית להחדרת טכנולוגית המיחשוב בארגון באמצעות ביזור מבוקר של משאבי המיחשוב. הגישה מוד- גמת באמצעות מיזם הנמצא בשלבי ביצוע ראשוניים במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. מעָבר לגיר וללוח: תמיכת מחשב לשיתוף פעולה ופתרון בעיות בישיבות ה למרות שהשימוש הפרטי במחשבים נפוץ למדי, אנו נוטים לזנוח אותם בישיבות. במר- כז המחקר של חברת אסזשא, נבנה חדר ישי- בות ניסויי הנקרא 60185 על מנת לחקור את נושא תמיכת המחשב בפתרון בעיות, תוך שיתוף פעולה, בישיבות פנים מול פנים. המטרה לטווח הארוך היא הבנת דרך בנייתם של כלי מחשב אשר יהפכו את הישיבות ליעילות יותר. סביבות מיחשוב הטרוגניות [ קריאת 7 הרה קריאה לפרדצערורה 2% 6 קריאח 4 חורה , 1 2 ב ב 5 2 -- ב ב העתיד במיחשוב |אישי מתחיל הי מערכת אישית יבמ/2 היא משפחת העתיד של מחשבים אישיים. עתיד המתחיל היום. עקרון העתיד המערכת האישית יבמ/2, הצעד הראשון במסלול גירול אהוך טווח, בנויה בארכיטקטורה חדשנית. ארכיטקטורה זו מבטיחה את עקרון העתיד במיחשוב: אחידות פיתוח ושימוש בישומים לכל אורך קו המוצרים של יבמ. עקרון זה מבטיח את השקעתך לאורך זמן. מעתה עסקים וארגונים קטנים כגדולים, יוכלו להנות מטכנולוגיה מתקדמת ביותר בלי לחשוש להתיישנותה מחר או מחרתיים. העתיד מהיר יותר המערכת האישית החדשה קובעת סטנדרטים חרשים במהירות עיבוד וביכולת אחסון נתונים. דגמי המשפחה החדשה מהירים פי 3.5 ויותר מהמחשבים האישיים הנוכחים של יבמ. 4 מיליון פקודות בשניה, 16 מיליון בתים של זכרון מרכזי ו2307/ מיליון בתים בתקליטים קשיחים, עושים .את הדגם הגדול במשפחה אחר המחשבים האישיים החזקים בעולם. עזרים לשמירה על השקצחך עתיד המבטיח את העבר המערכת האישית יבמ/2 מהווה המשך משוכלל של המחשב האישי של יבמ. כך, כל מה שהשקעת עד היום בציוד ובתוכנה, תוכל לעשות בו שימוש יחד עם המשפחה החדשה. -חטו)בזטקזט-) ]111 +ה1 ]0 1141600078 ג או 2/חוו5 3 [בהטפז-ן [91]1+ 1 למרות החידושים הרבים, והעוברה שבמערכת האישית יבמ/2 משתמשים בתקליטונים בגודל שונה מאלה שבמחשב האישי, תוכל, בעזרת אמצעים שיבמ פיתחה, להמשיך להשתמש בתוכנה הקיימת אצלך, להפעיל יחידות חדשות בצר יחידות קיימות וכן להעביר מירע בין מחשבים משני הסוגים. כרטיסים ומתאמים משולבים במערכת מילת המפתח: חסכון הודות לטכנולוגיה המתקדמת של המערכת, חלק ניכר מהאבזרים הדרושים לפעילויות שונות כבר מותקן בתוך המערכת האישית יבמ/2 כחלק תקני ממנה, ואין צורך לרכוש אותם בנפרד כבעבר. כרטיסים ואביזרים לתקשורת, למדפסת ולמצגים בנויים על "לוח האם" של כל מחשב ועוד נותר מקום לכרטיסים אחרים, לצורך גידול בעתיד. כל הדגמים של המערכת האישית יבמ/2, הם בעלי עוצמה גדולה בהרבה מהמחשבים האישיים הקיימים - אך קטנים במימדים. במשפחה שלושה דגמים שולחניים וחמישה דגמים שהותאמו לעמוד על הרצפה. המצג והמקלרת תופסים מקום צנוע על השולחן. ארכיטקטורה חדשה המאפשרת ביצוע מספר משימות'במקביל ארכיטקטורה וטכנולוגיה חדישות המערכת האישית יבמ/2 בנויה בארכיטקטורה - ח, האופיינית למחשבים בינוניים וגדולים של יבמ 85ש01פדוהסחג שאאהמס סמסוא המאפשרת ביצוצ מספר משימות במקביל, מבנה זה מעניק למחשבי המשפחה עוצמה ללא תקדים בתחום המיחשוב האישי ן --) אפשרויות גידול ו חב 1 | כל דגמי המערכת בנויים בטכנולוגיה חדישה של מיזעור ואינטגרציה, ובחלק מהם אף שולבו רכיבים זהים לאלה שבמחשבי הענק של יבמ. חירושים אלה איפשרו שיפור דרמטי ביחס עלות/ביצוע של המערכת האישית יבמ/2 ופתיחת אפשרויות חדשות רבות בפני המעונינים לפתח ישומים חדשים, לעסוק בעבודות הדורשות משאבי מחשב רבים, לשלב מחשבים ברשתות תקשורת ועוד. במ פתיחות: כל הדרכים מובילות ליבמ/2 תקשורת רב תכליתית בהווה ובעתיד גורם חשוב בעתיד הוא הפתיחות: פתיחות לחידושים טכנולוגיים ולתקשורת מסוגים שונים. ורשבסקי פריליך דובר 1 110916 ל 4 ו 00% מבחר צבעים: 262,144 אפשרויות העתיד נראה היטב העתיר במיחשוב אישי נראה טוב , הרכה יותר מהעבר. על גבי המצגים החדשים תקבל תמונות ותמלילים חדים וברורים, באיכות דומה לתמונות ודפים מודפסים. מגוון הצבעים שניתן להציג בו-זמנית רחב יותר ומגיע ל-256 מתוך 262,144 אפשרויות ! גם המסמכים המודפסים ייראו טוב יותר כשיודפסו באחת מארבע מדפסות האיכות החדשות המצטרפות למערכת החדשה. %בי-אבגדה עברית מ-א' עד ת* עברית כמו תמיד יבמ פיתחה עבור המערכת החדשה תמיכה מקיפה בעברית, התואמת את התמיכה העברית במחשבים האישיים של יבמ ומאפשרת למשתמשים בישראל להנות במידה מירבית מהיתרונות הנובעים מתכונותיה של המערכת החדשה. התחל את העתיד כבר היום. הכנס אל אחד המשווקים המורשים של יבמ ובקש לראות את המערכת האישית יבמ/2. לפרטים על המשווקים המורשים של יבמ טל' 03-618500. המערכת האישית יבמ/2 תתקשר למחשבים מרכזיים גדולים יותר, למחשבים אישיים קיימים, עם מחשבי העתיך של יבמ וגם עם מקורות מידע אחרים. אין אלה רק יחידות ליישום בודר. אלה מערכות אישיות מקיפות, שניתן לחברן זו עם זו, להשתמש בהן לצרכים רבים 8 בעזרתן בו"זמנית משימות רבות, פיברוניקס מציגה עוד פתרון אופטינולי -=1| \ וכל המחשבים חברים 1 ] הטפ עם אהו -אה. ספ זה חס דאו 5סואסחפו, הכל מדברים עם הכל. כל מסוף מדבר עם מחשבים שונים, וסוגי מחשבים שונים מדברים ביניהם. בקיצור - תקשורת מושלמת. מערכת אאו= בנויה על בסיס דשאח=ד= (802.3 סש6!) ופרוטוקול התקשורת קן/קסד. פו/קסד הינו פרוטוקול התקשורת שאומץ כתקן מחייב ע"י מוסדות צבא, אקדמיה ותעשייה בארה"ב ובעולם כולו. פרט לפתרונות הסטנדרטיים, מאפשרת מערכת אב וו= פתרונות ייחודיים כמו - רשת סיבאופטית מלאה וקישור מהיר של מחשבי ואפ גדולים אל רשת ה- דםאחשהדם. אה !ו -עוד פתרון אופטימלי. שאל עליו בפיברוניקס. 5 אההאסה תקשורת סיבאופטית רח' אחימאיך 27, רת אביב ג', 69992. של 8 ) וופתרן האדפטיןולי )2008[ 3 | יותר. והתובון. של מחזור חיי התכנית. פריון המתכנת הוא המַנטרָה החדשה של ה-18)א המהדהרת בהיכלות הקודש של מרחבי אמריקה. במילים אחרות, מנהלי ה- 5 יורדים מתחזיות החומרה הנדרשת להם, מקצצים את הפיגור בתחזוקה, פונים לארמונק ומדקלמים: "תנו לי פריון או תנו לי מגה-מיקרוס!" חלומם של מנהלים אלו מתרכז בסילוקם של המתכנתים. תעשית עיבוד הנתונים (?5) יכולה לבוון את שעוניה לפי האוונגליסטים ההולמים הדוהרים לאורכה ולרוחבה של המדינה ומעבירים סמינרים הנושאים בכנפי- הם את בשורת החברה - נטולת - המתכ- נתים. אולם אם הבטחות אלו לא תתגשמנה, אזי יש להפוך את המתכנתים לפוריים יותר ע"י כתיבת קוד מהיר יותר באמצעות מחוללי קוד, שפות דור רביעי ותחנות עבודה אינטגרטיביות (663חטטאזסש). למרות כל ההגזמה, עדיין מגיעים אותות מצוקה מהתעשיה. המתכנתים אינם מפיקים תוכנה איכותית, רק פרוייקטים מעטים עומ- דים בלוחות הזמנים שלהם, משתמשי הקצה אינם מאושרים ומרבית מנהלי ה-15]א מבי- טים בשקיקה באור שבקצה המנהרה - קרוב לודאי שזהו אורה של הרכבת הבאה מולם. מיקום הפריון במחצית שנות ה-70 הפתרונות שנישאו באויר לבעיה המטרידה של פריון המתכנת כללו מתוך 082/ו0758ק/א00, ו בדצמבר 1986, באדיבות מערכת "אנשים ומחשבים". הנדסת 0 בלו פרוון בגדו בהבטחות לנִרְוָנָה של 188 > מנהלי ה-118א (מערכות למידע ניהולי) הוכו בסנוורים נוכח ההבטחה לקבלת מתכנתים מהירים > מרבית הפגמים מופיעים במהלך שלבי המפרט > דרושים: גילוי ומניעת תקלות בשלבים המוקדמים מתודולוגיה מובנית, צוותים בהרכב של מתכנתים בכירים, 11120 (קלט, תהליך ופלט מדרגיים, וטקוטכ) טטסז? .וטקח1 [השותסזפזטו1 - אחרים טוענים שראשי התיבות הם אט]1 חס טסץ פוט 1א18), תיכון מלמעלה למטה ופיתוח מלמטה למעלה ובדיקות כריך (סנד- ויץ). כאשר כל הכלים הללו נכשלו בהשגת שיפור ראוי לציון בפריון, היתח ההבטחה הבאה קשורה ביצירתה של החברה נטולת המתכ- נתים. התעשיה הוצפה במטיפים אשר הבטי- חו ישועה ע"י ניבוי הסתלקותו של המתכנת. מדהים עד כמה דומים מופעים אור-קוליים אלו לחזיונות על חדרי מחשבים נטולי מפעי- לים אשר הובטחו ע"י מפתחיהן של מערכות ההפעלה. ממה שאותם ספקים התעלמו היה שמערכות הפעלה אלו למחשבי-על יובילו ליצירתו של מועסק ששכרו לא יסולא בפז - מתכנת המערכות, בעוד שמספר המפעילים הנדרש להרצת התקן ?2 ירד אך במעט. זה מזכיר את החידה "כמה מתכנתי מערכות דרושים להחליף נורה שרופה?" (אף אחד, זו בעית חומרה). שנות ה-80 הביאו לנו את שפות הדור הרבי- עי (אולי אנו כבר בשפות הדור החמישי?). ספקי שפות הדור הרביעי הבטיחו לא רק חברה נטולת מתכנתים אלא גם משוחררת ממנתחים. איזה מחזה מלהיב. חזיונות אלו הבטיחו שניזקק לגדודים של מיקרו-מחשבים; מיקרו'ס חזקים ביותר הומלצו על מנת להשיג זמני תגובה סבירים. גם משתמשים ידידותיים היו נחוצים. לִמָה שבאמת ייחלוּ הספקים היו משתמשים פת- יים, הידועים גם בשם משתמשים ידירותיים למערכת. חבילות גרפיקה בשלל-צבעים הוכנסו לתפריט על מנת להופכו למושך יותר. עידן תקלות המתכנן החל זה עתה. ספקי שפות הדור הרביעי טענו ששפותיהם קלות ללימוד ובנויות כמשחק ילדים. השאלה הברורה כאן היא, מדוע. אם כן, יש כל-כך הרבה סמינרים הנמשכים ארבעה ימים כדי ללמד שפות אלו, הפשוטות כביכול? תוך זמן קצר ביותר הבינו משתמשים רבים שיותר מאשר להפיק תועלת מהפריון המו- בטח, הם בעצם עדים לתוהו ובוהו מוחלט. תוהו ובוהו בטכנולוגיה החדשה הפתרון המאוחר ביותר הנישא בפי כל הוא "תחנת-עבודה" (השתטפאזט). | ההבטחות לזמני תגובה קצרים משניה, עיבוד תמלילים בקצות אצבעותיהם של המתכנתים ובודקי תחביר היו רק כמה מהאופציות הזמניות עבור כמה אלפי דולרים למתכנת. המיני"מנטרה החדשה של ה-א היא "תחנת-עבודה על שולחנו של כל מתכנת". נאמר לנו שהפריון יעלה מעל לכל התחזיות משום שתחנת-העבודה מפעילה, מנתקת, טוענת, פורקת, ממתגת ערוצים ובודקת תח- ביר. מדוע לעיתים כה קרובות אנו מבלבלים פעי- לות עם פריון? החלק המבדח של טכנולוגית תחנת העבודה הוא שהתכניות חייבות עדיין להיבדק במחשב-על, כאשר זמן התגובה נופל אך לעיתים נדירות מ-30 דקות (זאת בהנחה שה1507 פועל). מרגיז שיצרני תחנת-העבודה צריכים עדיין להבין מהי הבעיה האמיתית של פריון המת- כנת. מתי יציעו ספקים אלו כלים המטייעים באמת לפתור את בעיותיו של הפריון הנמוך, ולא לספק לנו עוד מעבד מהיר אשר סיסמתו היחידה לקשירת זרי תהילה לראשו היא כי הוא "עושה" חלונות מרובים? כל האבסורדיות הזו מזכירה לי חוויה שהי- תה לי עם קבלן בניה שהגיש לי הצעה לבנות בית. הוא היה נרגש מאוד ממוצר מהפכני: אח (קמין) מיקרוגל. "מדוע אני זקוק לאח מיקרוגל?" שאלתי. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 5 בעינים זורחות ובחיוך רחב הוא ענה. "תוכל לקבל ערב רוגע שלם תוך 15 דקות". הזמנתי שניים. הגדרת הבעיה פריון המתכנת יכול להיות מוגדר תוך שי- מוש בקריטריונים הבאים: * הפריון נמצא ביחס ישר למספר הפונקציות התקינות המסופקות ליחידת זמן. > הפריון נמצא ביחס הפוך למספר הפגמים שהכניסו המתכנתים במהלך תיכון, קידוד, ניפוי ובדיקת התכנית. * הפריון נמצא ביחס ישר למספר הפגמים שהתגלו במהלך תיכון, קידוד, ניפוי ובדיקת התכנית. > הפריון נמצא ביחס ישר לאחוז קוד המקור שלא נכתב מטיוטה. הבעיה הבסיסית בפריון מתכנת היא שמאפ" ייניה של החברה נטולת המתכנתים וכליה מגדירים את בעית הפריון במונחים של איט- יות בזמן התגובה, בפיתוח הקוד, בבדיקת התחביר, בהידור (קומפילציה) התכנית ובבדיקות. אולם, המכשול היחיד האמיתי של פריון המתכנת הוא חוסר מהירות בבדי- קה. כשנתונה הגישה האופיינית לפיתוח תכנית, האצת שני השלבים הראשונים רק תמקד את הבעיה של העברה לייצור של תכניות שהוגדרו, תוכננו ונבדקו בצורה כוש- לת - מקרה של פריון הפוך. היחס המופרז של זמן המוקדש לבדיקות אינו מעיד שמרבית התוכנה המועברת לייצור אכן נבדקה היטב. כמות ניכרת של זמן בדי- קה של תכנית קונבנציונלית מוקדשת לגילוי ותיקון שגיאות חזויות אשר ניתן היה למנוע בקלות, הנגרמות ממפרט לא תקין ולא שלם, מתיכון באיכות נמוכה ומקידוד לא זהיר. כל אלו מצטרפים לחוסר הקיים בטכניקות טו- בות לפיתוח נתוני בדיקה מתאימים. המחקר והנסיון מוכיחים שפריון נמוך אינו תוצאה של איטיות בכתיבת הקוד, בדיקת התחביר או הידור התכניות. נתוני התעשיה מראים שהקידוד מהווה רק 18%-14% ממאמץ התיכנות, בעוד שהבדיקה מהווה עד 40%. נוסף לכך, הקידוד אחראי ל25%"7 בלבד מהפגמים בתכנית (ראה תרשים 1), כאשר רוב הפגמים הוכנסו במהלך צעדי המפרט והתיכון. אם כן, מדוע מנותבת הפעילות בקדחתנות לעבר האצת קידוד המתכנתים? ברור, הגדלת הפריון אפשרית - לא ע"י שיפור יכולתו של המתכנת לכתוב קוד מהיר יותר אלא ע"י יצירת שיטות ונוה- לים למניעתם וגילויים של הפגמים במהלך השלבים המוקדמים של מחזור חיי התכנית. כל גישה המתירה את אי-גילויים של הפגמים לאורך יחידת זמן כלשהי תתרום לפריון נמוך. למעשה, כל פגם המסתנן ללא גילוי במשך יותר משלב פיתוח אחד מתחיל בהתחזות כמאפיין של התכנית והופך קשה ביותר לגילוי. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז מום בתיכנות ל הפג תרשם 1: מקורותיהם ₪ צום לא במהלך מרבית הפגמים - 75% = צ במהלך שלבי התיבון והניתוח. שגיאות תיכון 2% קובוע לא תקין 200% שלבי הקידוד של פיתוח התוכנה אלא אחרים 3% תיעוד 7% שגיאות קודוד 25% מפרט התכנית הבעיה העיקרית בכלי פריון קונבנציונליים שהם משובצים במשחק בשלב מאוחר ביותר של מחזור חיי התכנית, בדרך-כלל במהלך זמן הקידוד. בפועל, אם מפרט התכנית שגוי, יבולה תחנת העבודה או שפת דור רביעי להקל ביישום מהיר של פתרונות לא נכונים, על אף ששימוש בשפות דור רביעי להגדרה ולאימות של צרכי המשתמשים יכול בהחלט לסייע. פיתוח תכנית כולל, בדרך כלל, את השלבים הבאים: מפרטי תיכון, קידוד, בדיקה ותיעוד. למעשה כל מתודולוגיות פריון המתכנת פרט לאב הטיפוס (פַחוְץוסוסזק) מתעלמות ממפ- רט התכנית, השלב החשוב ביותר במחזור חיי התכנית. הדבר מתרחש על אף העוברה ששלב זה הוא היחיד בו ניתן להשיג את מירב הפריון בהשקעה הקטנה ביותר. לדוג- מחקר הראה ש-82%%87 מכלל השינו היו נותנים למניעה - תוצאה של שגיאות מפרטום מעורפלים 16% שגיאות הדפסה 6% שונווום בפונקצוות התכנות 18% תרשים 2: מקורותוהם של השונויום במפרטים יים שבוצעו במפרטי התכנית לאחר שהתיכנות החל פונקצוות שתוכננו לתכניות שגויות 12% מה, כל התיכנות המוּבנה וחלק הארי של מאפייני הפריון מדלגים למעשה על שלב מפרט התכנית. לפני שלוש שנים ניהלה חברת קאפור מחקר כדי לגלות אילו סוגי פגמים נבעו ממפרט לקוי. חקרו 68 מפרטי תכניות מהרגע בו נמסרו למתכנתים ועד 12 חודשים לאחר שהתכניות הועברו לייצור (יותר מ-18 חוד" שים). כל השינויים שבוצעו בתכניות במהלך הזמן הזה נרשמו. בסוף תקופת המחקר קובצו. השיניים לקטגוריות (ראה תרשים 2). התוצאות מצביעות על כך ש-82% מהשינויים שבוצעו היו תוצאה של שגיאות שניתן היה למנוע במהלך כתיבת המפרט. שיפור שיטות כתיבת המפרטים יפחית ללא ספק את מספר השינו" יים שיידרשו בתכניות אלו. בטבלה 1 סט של מצבי תיכון בהם ניתן להשתמש על מנת לשפר את איכותו ושלמותו של תהליך פיתוח המפרט. 7 שגיאות במפרטים 26% השמטות במפרטים 22% שגיאות ברות-מנועה (82%) 2 טבלה 1: מחקר: עד כמה מקיפים מפרטיך? סמן עיגול סביב המספר הנכון עבור כל פריט למטה כפי שהוא ישים לפרוייקט הנוכחי שלך. עבור מרבית החברות שנסקרו, מרבית התגובות היוו או2 מפרטי התכנית כוללים שגיאות והשמטות (חבויות) החלטות התיכון מבוססות על העדפות אישיות תהליך תיכון התכנית הינו בלתי-רשמי מתכנתים מתחילים לקדד לפני שהושלם תיכון התכנית יעדי תוכנה המוגדרים בצורה בלתי תקינה מתכנתים מקדישים זמן רב מדי לתיקון שגיאות המופיעות כתוצאה ממפרטים עלובים תקנים הנכפים בצורה רופפת ובלתי מתאימה תורמים לאיכות עלובה של התכניות יותר מדי השמטות ושגיאות מתגלות לאחר היישום מחויבות בלתי מתאימה לתוכנה איכותית מצד ההנהלה מחויבות בלתי מתאימה לתוכנה איכותית ע"י המשתמשים הסופיים מהתוצאות לעיל ומנסיונטו בהערכת מספר גדול של מפרטי תכניות, נוכל להגיע למס" קנות הבאות ביחס לאיכותם של נוהלי פיתוח מפרטי התכנית: > מרבית התכניות חסרות מפרט מלא. > מפרטים הכתובים בצורה לקויה דורשים תיקון חוזר באורח קבע של התכנית במהלך הפיתוח. = מתכנתים מנסים לעיתים קרובות ליישם פתרון בלי לקבל תמונה מלאה של הבעיה. > השמטות וטעויות רבות מדי מתגלות לאחר שהתכניות הועברו לייצור. נוסף לבעיות אלו, מציג תהליך כתיבת המפרטים האופייני של תכניות כמה מגרעות. רמת הפירוט וזרימת המידע המפותחת למפ- רט תכנית באותו פרוייקט שונה בצורה משמעותית ממחבר למחבר. למעשה רמת הפירוט וזרימת המידע עלולה להיות שונה במפרטי תכניות שונים שנכתבו ע"י אותו מחבר. אם מחבר מסוים אינו זמין, הרי קבי- עת מצב מפרטו או התקדמות עבודתו, במר- בית המקרים בלתי-אפשרית. חובה על מנהלי ה-15א להיאבק בבעיה זו ולפתח תכנית ברורה לשיפור תהליך כתיבת המפרטים. מומלצים הצעדים הבאים: הקם מערכת לפיתוחם של מפרטים באיכות גבוהה, כתובים היטב ומאורגנים היטב, תוך שימוש במיתאר מתוקנן המסייע לכותב המפרטים להימנע ממכשולים פשוטים. להלן סט תקני של פריטים היוצרים את המפ- רט של תכנית אופיינית: לוגיסטיקת התכנית > מספר התכנית (כ1), שם, סוג. > תקציר פעילויות. > שם המערכת/פרוייקט. >= מספר הזמנת עבודה /מספר סעיף תקצי- בי. = מוביל הפרוייקט / נציג המשתמש. מחבר המפרט. = עדיפות "כ ולו"ז למסירה. מידע תפעולי > תדירות הריצה. * סביבת הפעולה: תכנית קודמת, תכנית הבאה, דרישות לכניסה חוזרת, זמן תגו- בה חזוי, ציוד, שפה וקדם"מעבד, מערכת הפעלה, מגבלות אחסון ובטחון. נפחי נתונים. מסרים מהתכנית. רשימת המסרים מהמסוף/מדפטת. נוהלי הקמה / איתחול מחדש / גיבוי. לוגיקת התכנית זרימת נתונים ותרשים 1/0. מידע בסיס נתונים. תכניות ומכלולים / שגרות נקראות. נתוני תקשורת. ניתוח יציבות תפקודית. נוהלים מוצעים. דרישות ביקורת ובקרה. השפעה על תכניות ומערכות אחרות. הוראות "כיצד ל"". תכנית מקטסזח:-א[4. תכנית בדיקות. אישור מפרטים. רישום השינויים במפרט. תכתובת / הערות. בכל פרוייקט נתון, תופר מוביל הפרוייקט יחד עם המנתחים והמתכנתים את רשימת האב על מנת להתאימה לצרכים היחודיים של הפרוייקט. חשוב לציין שברגע שרשימה זו נסגרה, חייבים המפרטים של כל תכנית לעיתים תכופות לעיתים רחוקות 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 3 4 5 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 5 4 5 1 2 3 4 5 בפרוייקט להכיל את הפריטים היחודיים של רשימה זו. אם פריט מסויים אינו נדרש לתכנית יחודית, מכניס המחבר את ראשי התיבות. 4/א (680[6ו1קק8 זסה). רשימת פריטי האב נתמכת בטקסט מלווה המסביר כל פריט בפירוט מלא. השתמש | בתהליך| כתיבת | מפרטים אינטראקטיבי, הדבר יסייע רבות לכותבי המפרט. על מנת להקל עוד יותר את תהליך כתיבתם ותחזוקתם של מפרטים, פיתחנו תכנית כתי- בת מפרטים אינטראקטיבית המאופיינת ביכולת לתפור את רשימת פריטי האב לפי הצרכים וכמו-כן לפתח מפרטי תכניות בצו- רה אינטראקטיבית. יתר-על-כן, התכנית מצוידת במסכי 16/0 המכילים הסברים של כל אחד מהפריטים ברשימת האב. נסיוננו מורה שגישה זו לפיתוח מפרטי תכ- ניות מובילה הרחק לעבר פתרונן של בעיות המפתח שנזכרו קודם. המפרטים המופקים מושלמים וקלים יותר לתחזוקה ומספקים סט מתוקנן של תיעוד עבור כל התכניות המשובצות בפרוייקט. נתח וסקור בקפדנות את מפרטי התכנית לפני התחלת תיכון וקידוד התכנית. ערב משתמשים בתהליך זה וקבל את אישורם למפרט. התנגדותם של המשתמשים למפרט היא אבן הנגף של ה-18וא. מדהים שכל"כך הרבה מתכנתים התחילו לתכנן ואף לקדד תכנית בלי להראותה למשתמשים לצורך מסקר או אישור המפרטים. אסור למתכנת להתחיל תיכנונה של תכנית בלי לקבל את אישור המשתמש למפרט. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז אישור המשתמש אינו מחייב איסור הכנסת שינויים בעתיד. משמעות הדבר שהמשתמד שים פשוט קראו את המפרטים והבינו אותם. נוסף לכך, המפרטים מגדירים בצורה שלמה וברורה את הצורך או הבעיה בפי שהובנו, נכון לעכשיו. לבסוף, המשתמשים נותנים אי" שור למתכנת להתקדם לעבר תיכנונה וקידו- דה של התכנית. בעבודתנו ביועצים אנו דורשים שכל מפרט תכנית ייסקר ויאושר בחתימת יד ותאריך הן ע"י מוביל הפרוייקט של המשתמש והן ע"י מוביל הפרוייקט מטעם 118א. לאלו המוצאים מכשולים בגישה זו, אנא שימו לב שמסקר וחתימות דומות נדרשים בשרטוטים הנדס" יים, תרשימים ומפרטים. התנגדות למסקר ואישור אלו של מפרטי תכניות מעידים על חוסר מקצועניות. לפי נסיוננו גישה מאורגנת היטב לבנית מפר- טי תכניות מסייעת למניעת וגילוי פגמים במהלך השלבים המוקדמים של מחזור חיי התכנית. בהתחשב באמינותה וביעילותה, גישת פיד תוח מפרטים זו עשויה היתה להתקבל בכלי מעשי ומקובל בתעשיה. לצערנו העוברות רחוקות מלעודד. במהלך השנתיים האחרונות סקרנו 37 הת- קנות 118א גדולות והתיחסנו לתהליך פיתוח מפרטיהן. תוצאות סקר זה הראו בבירור שתעשית ה-18/א עשתה מעט מאוד על מנת לתקוף את הבעיה החשובה של מפרט פושר. במהלך הראיונות עם מספר מובילי פרוייקט ומתכנתים, ציין חלק ניכר את הצורך בגישה מתוקננת לפיתוח מפרטי תכנית, אך רבים מהם התלוננו שמנהליהם ומשתמשיהם לא ישתכנעו בקלות. בראיונות נפרדים אמרו מספר מנהלי 15/א שהם רואים בעין יפה את הרעיון אך נטו להסתייג מלשאול את אנשי צוותם והמשתמשים הסופיים לדיסציפלינה בזו. יָשֶם נוהל בקרת שינויים על מנת להבטיח את קשירות מפרטי התכנית. ברגע שמפרט עבור תכנית נסקר ואושר, חייב כל שינוי להידרש בצורה רשמית, תוך שימוש בטופס בקשת שינויים מתוקנן. ההצעות הבאות עשויות לסייע בניהול שינו- יים במפרטי תכניות: = בל בקשת שינוי חייבת לעבור הערכה אודות השפעתה על שלמות המוצר הסופי, יתרונותיה למשתמש והשפעתה על אמינות התוכנה, לו"ז הפרוייקט והעלות. > אם בקשת השינוי מאושרת, חייב מפרט התכנית להתעדבן. > המפרט ששונה חייב להיסקר ולקבל את אישור המשתמש. נסיוננו מראה ששימוש בשיטות שתוארו לעיל יגדיל בקלות את הפריון מ20%7 ל40%7 ויפחית את הפגמים ב-209% עד 30%. תיכון התבנית הצעד הבא במחזור החיים של תכנית הוא "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז אחד או לשרטט תרשימים ה מ . וותר לבעיה. מאכזב ו משרטטים ולו תרשים אחד ומו תת נות אפשריים רבים מתוכם 7 ה הטוב ביותר. מתכנתים בוט ה טוענים לעיתים קרובות: "אנ 5 תרשים לעולם; אני ניגש ישר לק פרט". נסה להגיד זאת למהנרס ה מחקר שערכה חברת בר 7 פס אודות מספר ה אופיינית, במהלך תיכונה של תכנית > קבצים הראה שקרוב ל"70% מהמתב ביצעו שתי שגיאות רציניות או יותר ו פתרונם. מחקר שהקיף 317 מתכנתים במהלך 14 ו-פַפ לא גילה הפחתה משמעותית בסוגי הטעויות. הטונו שפותחו ע"י המשתתפים במחקר המאוחר יותר חשף את אותם פגמים בבמקורי: תבניות לוגיות לא תקניות, קצב גבוה בצורה בלתי קבילה של טעויות שהין ניתנות לחיזוי ומניעה ושימוש נדיר במודלי תכניות מתוקננים. תת-קבוצה נבחרת של המתכנתים בשני המחקרים התבקשו 0 ו 0 בלוגיקה התרשימית שלהם. ק מהקבוצה נטשו את תרשימיהם במחצית הררך בעת קידודם משום שהם גילו שיש יותר מדי טעויות בתכנונם או שהם גילו שהתיכון קשה לתרגום לשפת קור. בל המתכנתים הללו תכנט מחדש את פתרונותיהם בעודם כותבים את הקוד - גישה מסוכנת מנקודת המבט של אמינות תוכנה וכמו-כן הפסד בפריון המתכנת. המחקר המקורי חושף שכ"80% מכל התב- ניות שנכתבו בסביבה העיסקית ניתנים לסווג לסוגים עיקריים החוזרים על עצמם: > אימות נתונים / תכניות עריכה. * שגרות לטיפול בשגיאות. > בחירת ושליפת נתונים. > תכניות לעדכון קבצים. בתת-קבוצה, זה כולל עדכוני קבצים סדרת- יים ולא"סדרתיים. תת-קטגוריות אחרות כול- לות תנועה אחת או יותר לכל קובץ"אם. > תכניות דיווח - במספר רמות צבירה. > שגרות לטיפול בטבלאות. ניתן לעדכן רשימה זו ע"י תוספת תכניות לצביעת מסך, הכנסת נתונים מקוונת ומוד- לים לאימות נתונים. נקודת החתך של רשימה זו מציינת פשוט ש60-70%7 של בל קוד ה-15/ אונו צריך להיכתב מטיו : טה, ועי"ב יפשט את תה כתיבת הקוד. ך תאר לעצמך, למשל, תכנות סדרתי. כל אחר שכתב תכני יודע שיש מספר שגיאות אופיינוות המבוצ- ₪ ע"י כל המתכנתים, כולנו יודעים עך 0 טראומטי הדבר להגיע לסטאטוס ₪07 - 0 במהלך של תכניות כאלו. מתכ- ם רבים מוצאים זאת כמעט בלתו-אפשרו לכתה ב לוגיקת 0% בלו ל מרובים מורכבים. השתמש במתגים לעדכון קובץ ת כזו אודפעם פיתחנו מודלים לתכנית תקנית, או תרשימי לוגיקה, עבור כל סוג תכנית שהופיע ברשו- מה מוקדם יותר. גישה זו לא רק מבטיחה מבני לוגיקה נטולי טעויות אלא גם יוצרת תכניות מתוקנגות קלות לתחזוקה. בל מודל תכנית מלווה בפתרון פסאודו-קוך על מנת לנתב את המתכנתים בקידוד תכניותיהם הספציפיות. לגישה זו יתרונות רבים: > היא מתקננת פתרונות לסוגים שונים של תכניות. 6 בעזרת השימוש בתרשימים ששורטטו מקודם, המלווים בפסאודו-קוד, לא ניתנת למתכנתים הזדמנות לבצע שגיאות בטוחות [בגון דחיפים (5ז6ש:ז6) לוגיים, מסלולי לוגיקה ופונקציות עיקריות]. > השימוש במודלים תקניים ופסאודו-קודים שלהם מפחית את רמות הקוד המקורי שנכתב ע"י מתכנתים. כמות הקוד המסופקת ע"י המודלים משתנית בין 40% ל-70%7. מימצאים ומסקנות אלו חוזקו ע"י חוקרים רבים. לפי דברי החוקר קייפרס ג'ונס, 75% מכלל תכניות הישומים, 50% מכלל תכניות המערכות ו70%"7 מתכניות התקשורת מכי- לים במויות משמעותיות של פונקציות זהות. לצערנו, תעשית ה-15!א הקדישה רק תשומת- לב מועטה לשימוש במודלים תקניים - תרשימים ופסאודו-קוד - בפיתוח תכניות (ראה תרשים 5). בעוד מתכנתים מעתיקים מפעם לפעם קודים מתכניות קיימות, יותר מדי מתכנתים כותבים עדיין תכניות מטיוטה תוך שימוש בתרשימים אשר גם אותם הם פיתחו מטיוטה - גישה בלתי-פוריה לחלוטין שאינה מניבה קוד מתוקנן. ממחקר זה מתברר שהתעשיה מיקדה מאמץ מועט כדי לקדם מודלים של תכניות ככלי פריון חיוני ויעיל לעבודת המתכנת. הנדסת תוכנה חלק חשוב נוסף של תיכון התכנית ופריון המתכנת הוא הנדסת התוכנה. תכנית הבנויה היטב מבחינה הנדסית קלה להערכה לצורך אפיון שלמותה, נכונותה ואמינותה (היעדר פגמים). נוסף לכך, תכנית הבנויה היטב מב" חינה הנדסית קלה הרבה יותר לתחזוקה, ומשמעות הדבר הפחתה ניכרת של העלויות. תעשית ה-8!/א עשתה מעט מדי בטיפולה בשטח חשוב זה. בהיעדר כל דיסציפלינה הנדסית ממנה ניתן ללמוד, לומדים מרבית המתכנתים לתכנן ולקודד ע"י חיקוין של תב" ניות באיכות דלה, שכתבו אנשים אחרים, במקום לבנות בסיס מוצק להנדסת תוכנה ולתיכון. כדי לתאר את חשיבותה של הנדסת התוכנה, דמה בנפשך שלוש מערכות - בנקאות, מרכ זת טלפון ובקרת תנועה אוירית - כל אחת מכילה שני סוגי פגמים: שגיאות בלוגיקה ובעיות הגורמות לנפילה של המערכת. במערכת הבנקאית, בעיות הגורמות לנפילה תרשים 3: האם 2 מאמינה בתקנים? סקרים הראו שמחלקות 22 רבות אינן מנצלות את יתרונותיהם של נוהלי התיכנות המתוקנן כדרך להפחתת שגיאות. סקר מפרטי תכניות האם לארגונך רשימת פריטים מתוקננת החייבת להיבלל בכל מפרטי התכנית של כל הפרוייקטים? האם לארגונך נוהל לבקרת שינויים במפרטים מתוקנן ונאכף היטב? האם ארגונך עוקב אחר שינויים המבוצעים במפרטי תכניות? אם ענית "כן" לשאלה הקודמת, האם נתונים אלו מנותחים במחקרי טיבה והשלכה? 7 לא 1 בן קבילות הרבה יותר מאשר שגיאות בחישו- בים. במרכזת טלפונים, שגיאות (קישור לָקוי של קווי טלפון) קבילות הרבה יותר מאשר זמן נפילה. אולם, במערכת לבקרת תנועה אוירית לא קבילים כלל שגיאות וזמני נפילה. הגישה והמאמץ לתכנן, לסקור ולבדוק תב- ניות בשלושת המצבים הללו יהיו שונים לגמ- רי. חשוב שמתכנני התוכנה והמתכנתים יהיו ב"ראש אחד" עם המטרות היחודיות הניצ- בות בפני תכנית נתונה. יעדים אלו כוללים אמינות, כלליות, סיבולת לתקלות, הנדסת אנוש, תאימות, בטחון ויעילות. נסיוננו מראה שהשימוש במודלי תכניות תק- ניים ובמבנים לוגיים ישפר בקלות את הפריון מ20%7 3077 ויפחית את מספר השגיאות ב"20% עד 30%. לאחר שצעדים אלו ייושמו בהצלחה, התחל להוסיף כלים אחרים כגון מחוללי קוד, שפות דור רביעי ותחנות עבו- דה. קשה להאמין למידת ההרס שגרמה שפה פשוטה כמו הקובול לתעשית ה-118א. קובול משתמשת באוצר-מילים מוגבל, מבנה פשטני ודקדוק ברמה של פרק מתוך "רחוב ההפת- עות". אף-על-פי-כן, התוהו ובוהו שנגרם ע"י השימוש הלקוי בה הינו בלתי-יאומן. תכניות סקר שימוש במודל תקין האם לארגונך איזה שהוא מודל לתכנית תקינה (תרשימים לוגיים וקוד מפתח) לשימוש ע"י המתכנתים? 0 לא ו האם לפרוייקט הנוכחי שלך יש מודל לתכנית תקינה (תרשימים לוגיים וקוד מפתח) לשימוש ע"י המתכנתים? אם ענית "כן" לשאלות 1 ו27, האם נדרשים המתכנתים להשתמש במודלים אלו בעבודתם? לא 5 האם אתה מאמין שהשימוש במודלים לתכניות תקינות (תרשימים לוגיים וקוד מפתח) תורם לפ" ריון ולהמעטת מספר השגיאות? -/ר כ + ע] כ רבות הן קצת יותר מאשר שרבוט של משפ- טים חסרי-קשר שקובצו יחדיו או בעלי משפ- טים אבסורדיים בלתי מושלמים, בעלי שמות חסרי משמעות המסופקים ע"י המתכנת ובע- לות יכולת קריאוּת נמוכה עוד יותר מזו של ההירוגליפים המצריים. מרבית המתכנתים מסרבים לתחזק את הקוד של מתכנת אחר ומצהירים שהקוד חסר ערך. מענין לציין שתעששית ה-קכ, כולל כל ספקיה המהוללים, לא יכלו לשבת יחדיו ולהפיק סט של נוהלים וקווים מנחים מתוקננים לשימוש "טוב" בקובול במשך שני העשורים האחרו- נים. הדבר אינו מבשר טובות למקצועני ה-18וא האחראים להפקתם של יותר מ90%7 מהמי- דע הדרוש להריץ את העסקים במדינתנו. בפועל, הגיבוב חסר השימוש שנכתב אודות הוראה אחת פשוטה (6010) יכול לבסות יותר עמודים מאשר צירוף הספרים "שוגון" ו"מלחמה ושלום". עם זאת, יש קונצנזוס קטן אודות השימוש הנכון בהוראה זו. קוד אופיני של תכנית קובול נופל לאחת מהקטגוריות הבאות: סט של נתונים שהוגדרו ע''י המתכנת ושמות נוהלים. קובול, עם האפשרות לשמות באורך 0 תווים שהופקו ע"י המתכנת, מַקָל על המתכנת המקצועני ליצור שמות וכינויים בעלי משמעות. אולם, מספר גדול של מתב- נתים "מקצועניים" אלו מתעקשים על כתיבת שמות כגון /5, 1ו5, 188 2ע, ק2, פאטזזד, דפסאפאטצ, תפסאוק אמכאנ, ]אוגת, דאזתקתתסא הפאז (ששת האחרונים לקוחים מתוך תכנית תשלומים). הלוגיקה לאתחל, לעבד ולסיים תכנית. חלק זה של הקוד יכול להיות מתוקנן ב90%7 אם מישהו משתמש במודלים לתכניות תקניות אשר תוארו בתחילת המאמר. לוגיקה לנתוני 0. הוראות אלו מתייחסות לקריאתו ולכתיבתו של סט מוגבל ומוגדר מלכתחילה של מבני קובץ. למעלה מ90%7 מקוד זה יכול להיות תקני אם מישהו משת- מש בשגרות 1/0 מתוקננות. קוד להתמרת נתונים. זה מורכב מטיפול נתונים, חישובים מתמטיים והוראות לקבלת החלטות. רק האחרונות הן המורכבות מכל. אחוז ניכר של קוד התמרת הנתונים אינו דרוש לכתיבה חוזרת שוב ושוב מתוך טיוטה. לדוגמה, שגרות לאימות מספר מזהה של לקוח, שגרות לאימות חלקים, אימות נתונים ושגרות התמרה ומיגוון רחב של פונקציות משותפות דומות המשתלבות בכל מערכת עסקית. מתוך ארבע קטגוריות אלו של קוד, צריך המתכנת לכתוב קוד חדש רק עבור התמרות הנתונים הלא-תקניות, כלומר רק 20% ער % מקוד המקור צריך להיכתב מתוך טיו- טה. גישה זו לא רק שתסייע לשפר את פריון פיתוח הקוד אלא אף תסיע בהפחתת ההזדמנויות להחדרת שגיאות בתכנית. בבואם לשקול את פריון המתכנת, על מנהלי ה-18/א לשאול את השאלות הבאות: > מדוע הינך מאפשר למתכנתים לכתוב את כל הקוד הנחוץ להם באופן מעשי מטיוטה? * מה תהא ההשפעה על בעיות הכרוכות בקידוד - שגיאות, מורכבות, ניפוי ותחזוקה - אם המתכנתים לא יורשו לכתוב קוד פשוט שוב ושוב? > מה תהא השפעתו של קוד הניתן לשימוש חוזר על פיתוח תכניות ותחזוקת תכניות? המסקנה היא שהקוד לשימוש חוזר מגביל את ההזדמנויות לביצוע טעויות. > האם לארגונך תקנים מוגדרים היטב ונוה- לים להנחיית המתכנתים בכתיבת תכניותי- הם? הערה חשובה ביחס לשאלה האחרונה: הבטח שצוותך משתתף בהגדרתם ובפיתוחם של תקנים, נוהלים וקווים מנחים. כפי שצופה זאת דורתי דִרְן, מנהלת מערכות מידע למחקר בפאלו-אלטו של חברת סינט- קס: "מתכנתים המקבלים הזדמנות להשתתף בפיתוחם של תקנים ונוהלים נוטים יותר "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז להטמיע קווים מנחים אלו מאשר מתכנתים עליהם נכפה סט של כללים נוקשים המונח כחרב על צוארם מכיוון ההנהלה הראשית". הצעד הבא להבטחת תכנית באיבות גבוהה הוא השימוש ברשימת תיוג מפורטת להע- רכת איכותו של קוד המקור. רשימת תיוג זו מכילה שאלות המכוונות להעריך את האי- כות האמיתית של תכנית קובול. תוצאתה של ביקורת שהשתמשה ברשימת תיוג זו היא אינדקט לתחזוקת תכנית. הדבר מציין את איכותו של מבנה התכנית, ארגון, השימוש בשפה, דבקות בתקנים ותיעוד. כעת אל תספר לי ש"גישה זו מגבילה את יצירתיות המתכנתים". כל מתכנת המוצא שכתיבת קוד מתוך טיוטה היא עבודה יציר- תית צריך להירתם לסייע למתכנתי המערכת להתמיר את המספרים הבינריים להקסה- דצימאליים. ניסיון אחר הראה שהשימוש בשיטות שתוארו לעיל ישפר בקלות את הפריון ב- % עד 509% ויפחית את מספר הפגמים ב"20% עד 3096. אם היה עלינו להוסיף תחנות-עבודה, בודקי תחביר, מחוללי קוד וכלים דומים אחרים לרשימה למעלה, היינו משפרים את פריון המתכנת בצורה ראויה להערכה. בדיקה בדיקה עבור מרבית המתכנתים היא הצעד של אימות הקוד. זה, לצערנו, מבט מוגבל וצר ביותר על תוכן הבדיקה. על מנת להשיג את מטרתה, חייבת הבדיקה להתחיל הרבה קודם, לקראת סוף שלב המפ- רט, כאשר עלות גילוי ותיקון הפגמים נמוכה והסתברות מציאתם ותיקונם בהצלחה גבו- הה. השיטה היחידה לבדיקה במהלך שלבי המפ" רט והתיבון היא שיטת "ללכת-דרך" (-או פָטסזם!ו). מעברים אלו מספקים את השיטה היעילה והבלכלית ביותר לבדיקה של מפר- טים, תיכון וקוד. לדאבונו, מעברים לא מבוצעים כלל או שהם מבוצעים בצורה עלו- בה - לעיתים תכופות גורמים ליציאה החו- צה. איכותה של בדיקת המכונה נמצאת ביחס ישיר לאיכותם של נתוני הבדיקה המוזנים לבדיקת התכנית. אם נתוני הבדיקה מפותחים יחוש שוות-ערך, מותוח ערכים גבוליים, ניח טעויות וכיסוי מצבים מירבי. : נתוני בדיקה נוספים עבור תכנית - 5 רים על מנת לבדוק את ה . . ואת סגנון הקידוד המשמ 7 - . להשלים זאת, האדם האחרא ו הבריקה חייב לקרוא את קוד התכנית [ נתוני בדיקה לצורך אימות מבנה וסגנון הת % 0 יבול להיראות משעמם ודורש זמן רב, אך ללא גישה כזו, תהא איכות המוצר רחךן ה ממשביעת רצון. 1 מזאת, הנסיון הוכיח בוודאות שבאשר המשתמשים הסופיים אינם מעורבים ביצי רתם של נתוני הבדיקה ובהערכת תוצאות הבדיקה, האפשרות לעמור בדרישות המשר תמש שואפת לאפס. לא לערב את המשתמש הוא להזמין בשלון. נקודת ענין אחרוז היא חוסר בנתונים הנאס- פים ביחס לפגמי התכנית. ארגוני %115 מעטים מחזיקים נוהל רשמי לקיטלוג וסיווג הפגמים המתגלים במהלך המעברים, הבדיקה והיי- צור. לרוגמה, מידע מועט ביותר זמין לגבי סוגי שגיאות שכיחים ביותר בסוגים שונים של תכניות, כיצד והיכן נכנסות שגיאות אלו לת" בנית, מדוע הן אינן מתגלות וכיצד ניתן לש" מור שהשגיאות לא תיכנסנה למערכת. מרבית המתכנתים שרואיינו התנגדו לכל רי- שום רשמי של הפגמים משום שהם חששו שההנהלה תשתמש במידע זה להעריך ולה- עניש את המתבנתים - ביקורת עצובה לגבי הנהלת 115א. כלים וטכניקות אם הינך רציני אודות ייצורה של תוכנה נקיה משגיאות ושיפור פריונם של מתכנתיך ב- % או יותר, אנו ממליצים בצורה מודגשת שתפתח תכנית לישום פריון המתכנת וכן כלים וטכניקות להפחית את מספר הפגמים; * מפרטי תכניות מתוקננים. * תהליך ממוכן או אינטראקטיבי לכתיבת מפרטים, * מיסקר ואישור משתמש למפרטים. * נוהלי בקרת שינויים קפדניים, בתיבנות היא לפי שיטת 6 אשר בה המשתתפים אינם לומדים כיצד לנתח בעין; 1 ולא כיצר לגזור פתרון מושלם. לצערי, מספר אנשים שלימדו וכתבו אודות תיבנות מוּבְנָה, מתנדנדים על קצה הבורות התיכנותית עם ניסיון מתועד קטן ביותך בפיתוחה של תוכנה הבנויה היטב מבחינה הנדסית ונטולת-שגיאות. אני מציע תכנית הדרכה קפדנית לצוות המתכנתים שלך, שתינתן ע"י מדריכים מיומנים אשר צברו ניסיון בתיכנונה ובישומה של תוכנה באיבות גבוהה. אם אתה שוכר יועצים חיצוניים על מנת לספק הדרכה, הבטח שיהיה לך זמן לבדוק את הרקע שלהם, תוך שימת דגש מיוחד על נסיון שצברו לאחרונה. אם ברצונך להעשיר עוד יוותר את פריונם של מתכנתיך ולשפר את איכותה של התוכנה המועקת, עשה להם טובה גדולה - למד אותם כיצד לבתוב היטב. עובדת חיים מצערת אחת היא שמספר גדול של מתכטתים ומנתחים מגלים קושי רב בכתי- בה ברורה, מושלמת ותקינה של מפרטים. וםם ."אואש כל ההבדל בין "אין בריריייי לחופעו הבחידרה | / 60 האם יש לך מושג כמה ארגונים היו משנים את מעוכי החומרה ₪ \ [] ₪ שלהם, אילו רק יכלו לשמור על השקעותיהם בתוכנה? 6 האם גם אתה נמנה איתם? אם לא, אתה בר מזל או שהציוד שלך הוא ציוד אואש. ₪3 כשאתה משקיע בציור | אואש כל האופציות שלך נשארות פתוחות וכל התשקעות ממשיכות להניב פירות. זה מה שנקרא חופש הבחירה. / 0 אך זה רק צר אחד של המטבע, הצד השני הוא 601. וסס הינה 7 /? החברה המובילה בישראל בתחום ה-"" אואש. בישראל מציעה לך 661 יתרון חשוב ובלעדי; 6 6% אחד ממרכזי הפיתוח החשובים של 601 נמצא כאן. לידך. ₪ וזהמה שנקרא תמיכה צמודה. צ/ מתכנתים נדירים שמער על /0 וחטוחטום 6די "56 שנכתב ע"י סטראנק ו"וויט. קנה עותק ו תקני, נוחלי וקווי הנחייה לתוב לכל מתכנת ומנתז בצוותך וודא שיקראוהו. מעברים המנוחלים היטב 9 למהנדסים יש פתגם: "אם אתה הולך בכיוון קנות. ויטב ומתוזמנים בדיי- המוטעה, תן לנו לקוות שאתה צועד לאט". יצירתם של נתוני בדיקה טובים אימרה זו בודאי תופסת במקרה של תיכנות. ה י מתכנת הח בשגי- תוצאות הבל המשתמש הסופי לגבי. | אות ו באשר 0 ₪ * חינוך והררכה באה "נתנו לו הכלים להפו ב התיכנות. שלך. איכות מעולה של צוות | אם חינך = 9 ל באמצעות הפריט האחרון מחייב כ ת השימוש בתחנות"עבודה ובשפות מחדור מהנראה. מצאתי שמרבית הרביעי, אתה פשוט משלה את עצמך וגורם - השבלה נמוכה ועב שירות דב רציני לארגונך ולמקצועיותך. הולמת. הדבר קורה בעו עלק לצפות לניסים והתחל ביישומם ש כלים וטכניקות מעשיות וכלבליות. * מודלים מתוקננים לתכניות ומבני לוגיקה ללא שימוש בשיטות שהוכבחו בוודאות, לא לתכניות. יספקו נתוני הבדיקה אימות קפדני של הת- כנית. הפרקטיקה הגרועה ביותר היא השי- מוש בנתונים חיים (נתונים הנגזרים מקבצי הייצור) - בדיקה כזו לעיתים קרובות נטולת- ערך. אנו משתמשים בצירוף של בדיקה בתלות בתפקוד (קופסה שחורה) ובדיקה בתלות בנוהל (קופסה לבנה) על מנת ליצור נתוני בדיקה. 60 מציעה מערכות מחשבים מסדרת השאוסם הידועה ולמעלה מ-3,000 מערכי תוכנה, ביניהן: מערכת המשרד הממוחשב של ו66, ך-. ] מעכות פיננסיות, מלאי, שווק, תעשיה, שכר. נסיעות,. תוכנות 65 - הנדסיות ומדעיות, בסיסי נתונים, מחוללי יישומים ועוד. \ ה 0) -. 00 + אואט - אם חופש הבחירה חשוב לך! טי.ט'.א". ו העוצמה החדעוה רח' תע"ש 1, רמת-גן 52521, טלפון: 03-7510255 שומת-לב יותר המתכנתים חם רו הדרכה בלתי קר משום שההדרכה היעד העיקרי הוא ליצור נתוני בדיקה המבטיחים את מירב כיסוי הבדיקות. נוהלים כוללים ניתוח מורכבות מחזורי, חלוקה סו "מעשה חושב" יונו 1987 סיון תשמ"ז אמהאסה סליחה. האם היית נותן למשכחותך למוסעם כל אחד? וו םוז ודד בארץ ובעולם שכבר רכשו 2 , האמיתי" שאין לו ל - 4 הדבר = *מעבד 8086 נכנס רק עכשיו לשימוש במחשבי 00 //8/ ידיצידידידיצידיד ציזר ור 2-) : : : - ב וסוס - לא תמצא תעוובה טובה יותר. מפיצים מורשים ידושלים:"פלרון" . -. 0 / חר בע'מ, טל 03-7516879 04-6644028 חיפה:"אליסופט" - 04-729937;"קומפיוטרלנדי - 166 77 -03-335978;קומפיוטרלנד' -03-202525. 5" קומפיוטרלנד -04-535636, אולת: לדנר מחשבים"- 971693 ( עו רכ מ 0 2 2 -06-578055, רמאללה:"סודת" - 02954574 כשמדובר בשרות, בדייקנות, בבטחון ובאמינות - שום דבר אינו טוב מדי בשבילך. רק חברה בעלת מוניטין בינלאומי. יכולה להבטיח לך המראה מושלמת, נחיתה רכה ...כל מה שביניהן. לכן, במחשבים, כמו במטוסים - השאר את הסיכונים לאחרים, כי, בדיוק כמו שאתה דואג לבטחון משפחתך בטיסה, עליך להבטית את הטוב ביותר עבור העסק שלך. אם אתה מחפש מחשב מהיר מעולים - לך רק על בטות. לךעל אוליבטי, החברה המובילה באירופה במתשבי 6, מבטיתה לך גם מחשב מעולה וגג דייקנות, בטחון ואמינות לשנים רבות. הצטרף אל מאות אלפי בעלי העסקים עם ביצועים אוליבטי 24/], ם שרות, אוליבטי 24 - תראה איך שהוא טס בעולם ! 4, המחשב המהיר של אוליבטי, מצטיין בביצועים מהירים במיוחד. הסיבה: מעבד 8086 (דו8 16 אמיתי, 80₪2) המופעל באוליבטי, החברה החלוצה בתחום המעבד המהיר, מתוך ראיה של טכנולוגיה עתידית*. לאוליבטי ₪24 תאימות תוכנה מלאה ל-8/00/ ולאלפי התוכנות הסטנדרטיות בשוק, ומסך גרפי רב"גווני בשלוש רמות רזולוציה. אוליבטי - ₪24 - עוד מחשב מעולה מבית טוב, שכל חיקוי שלו ינר אלא... חיקוי בלבד. א. בירון, צ. חיימוביץ מערכות "ידע מדעי, בדומה לשפה, הינו באורח מהותי תכונה של קבוצה או שהינו לא כלום. כדי להבין זאת, יש לנו 1 בתובנה למאפיינים המיוחדים ש הקבוצות אשר מייצרות אותו ומשתמשות בו". תומס קוהץ (תתטא .5 45מוסם'1'): מבנה המהפכות במדע. מבוא טכנולוגית המיחשוב הינה כיום באופן מוב- חק חלקת "האלוהים הקטנה" של מומחים טכניים. לעומת זאת, משאב המידע היו נחלתם של רבים בכל ארגון, אשר בלעדיו אין להבין את תפקודו הסביר של אף ארגון. כיום עולם המיחשוב והמידע משופע במתווכי מידע ותוכנה מסוגים שונים: מהנרסי מער- כות מידע, מנתחי ומעצבי מערכות, תוכני- תנים, שירותי לשכות שירות, מחלקות ענ"א, חברות יעוץ, שירותי מידע מתמחים בתחו- מים שונים ועוד. נבואת המחשבים האישיים, שירותי וידיאוטקס, הוראת מחשבים במוס- דות להשכלה גבוהה ואף בבתי הספר, עדיין לא שינתה באופן מהותי את היקף הידע המחשבתי אשר קיים אצל המשתמשים בארגונים אותם הם מפעילים ומנהלים. כתוצאה ממצב זה, שומה עלינו, המופקדים על מיחשוב הארגון והעלאת רמת שירותי המידע בו, לחפש וליישם אסטרטגיות של התמחשבות אשר תהיינה בעלות השפעה (6צג6//601) רבה יותר ביצירת קהיליה ארגו- נית מתמחשבת וממוחשבת. המאמר מציג תפיסה מערכתית להחדרת טכנולוגית המיח- שוב בארגון באמצעות ביזור מבוקר של משאבי המיחשוב. זזגישה מודגמת באמצ- עות מיזם הנמצא בשלבי ביצוע ראשוניים במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. * כל הזכויות שמורות למחברים 60. יעולות, השפעה והנעה ארגונית אנחנו אמונים על עיון היררכי בארגונים. דפוס מקובל של ניתוח ארגוני הינו הגישה הקלסית, ההיררכית, המבחינה ב-4 רמות פעילות: * הרמה העסקתית - בה מתרחשים האירו- עים הפיזיים והרישומיים בפועל. * הרמה התפעולית - העוסקת בניהול היום- יומי של הרמה העסקתית. * הרמה של תיאום ובקרה - המגזר בארגון העוסק בתכנון ובקרה בטווח הביניים ומו- פקד על ניהול מגזרים תפקודיים של האר- גון. * הצמרת הניהולית - מופקדת על הניהול הכולל של הארגון ועניינה - קביעת האסטרטגיה של התפתחות הארגון, הקצ- את המשאבים בהתאם לסדרי העדיפות וניטור ובקרה של יעילות והשפעת הביצו- עים, לעומת המשימות אשר הותוו ליחי- דות השונות, ובכלל זה שירותי הענ"א. לתפיסה היררכית זו השלכות משמעותיות על ישימות הגישה הביזורית של משאבי מיחשוב. מקובל לנתח את התוצאות של פעילות אר- גונית בשני מישורים עיקריים: - יעילות (ץ6ח6ו6106), | שענינה השימוש במשאבים מינימליים להשגת המטרה. - השפעה (פ:6תטצו6]!001), שענינה הערכה, למידת הקירבה אליה היגענו בהשגת המטרה. מדוניות בוזור כזרז להטמעת טבנולוגות המיחשוב* שני סוגים אלו של מדדי ביצועים עושים שימוש שונה בתפוקה המתקבלת מתהליך מוגדר, בין בהתייחסות מקומית ובין בהתייחסות לכלל הארגון. דואליות זו של הערכת הביצועים מכתיבה באופן מעשי את ניסוח היעדים אשר הארגון רוצה להשיג ומדדיהם. מבחינה היסטורית מרבית מערכות המיח- שוב התפתחו על בסיס התפיסה הריכוזית אשר גרסה ועדיין גורסת כי היבטי היעילות צריכים להיות מכריעים בשיקולים להקמת מערכות המידע, בשל העלות הגבוהה של ההשקעות. בעבר דגשי העלות היו בתחום החומרה: תקפות חוק גרוש(ח010%6) עבור מערכות החומרה של שנות השישים והשב- עים תמכה בתפיסה של היתרון הכלכלי לגו- דל ועוצמה. כיום, מקובל נימוק אחר להצ- דקת הגישה הריכוזית, לפחות בכל הנוגע לפיתוח מערכות, והוא כי פיתוח ותחזוקת תוכנה הינם עתירי כח אדם מיומן ולפיכך, ביזור משאבי המיחשוב יביא בבוא העת גם לפיזור משאבי הפיתוח ולכפילות במערכות התוכנה הישומיות, ומכאן לגידול נגיכר בהוצאות. לגישה הריכוזית מספר מיגרעות טכניות, אשר החשובה שבהן היא כי המשאבים הדרושים לשם שליטה ובקרה במערכות גדו- לות ומורכבות הינה לרוב פונקציה מעריכית של הגודל והמורכבות. נוסף לכך, רמת המיו- מנות והידע הנדרשים לניהול ובקרה של מערכות מונומנטליות, אינה בדרך כלל בנמצא גם אצל בעלי ניסיון רב, כלומר מיו- מנות זו הינה משאב במחסור (חמור). ככלל, למנהלי ארגונים נוח להתייחס למדדי יעילות כאשר מדובר בבדיקת המוצרים והשירותים שהארגון מספק, משום שאלו לרוב מדדים בעלי משמעות כלכלית או שהתמרתם הכלכלית ידועה. המשאבים אותם יש לאמוד לקביעת היעילות הינם: > כח אדם: כמות משאבי כח אדם ליצירת יחידת תפוקה אחת. > מכונות יצור: זמן המכונה המושקע ביצי- רת יחידת תפוקה בודרת. > חומרים: כמות החומרים הנצרכת ע"י יחי- דת תפוקה בודדת. > הון: המאפשר לעיתים להביא את כל המשאבים למכנה משותף אחד. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 13 14 כאשר באים לדון במונח היעילות בסביבה מחשבית הנושא מסתבך. המדדים הכלכליים מאבדים חלק מהמשמעות שלהם, מחמש סיד בות (לפחות): > כוהני המיחשוב אינם יודעים לדבר "בלכ" לית". = המימדים הטבעיים אינם כלכליים אלא טכניים - זמן יע"מ, כמות אחסנה משנית, כמות אחסנה ראשית, זמן סבב, זמן תגו- בה. > ערכי המדדים הטבעיים תלויים בעיצוב ותיכון מוצרי התוכנה; אנו בורים למדי לגבי הדרכים ההנדסיות אשר באמצעותן נשפיע על הבונים את מוצרי התוכנה לספק מוצרים בעלי מדדים טבעיים רצויים - זמן מינימלי, אחסנה מינימלית וכו". > כתוצאה מכך אנו לא מכירים, בניגוד למצב בביזור המוצרים או השירותים, את פונקציות ההתמרה הכלכליות בין המד" דים הטבעיים, דוגמתם ציינו קודם לבן, לבין ההשקעה הדרושה או המתוכננת. > המנהלים בארגון אינם יודעים לדבר "מחשבית". חוסר מכנה משותף בין "כוהני הבלכלה" ל"בוהני המיחשוב" מביא לכך שכאשר באים לעיין בסוגית יעילות מערכות המיחשוב מתקיים דו"שיח של חרשים, דהיינו, "חלקת אלהים הקטנה" של "כוהני המיחשוב" נשארת עלומה מעיני המנהלים ואלה מצידם מתוסכלים בשל היקף ההוצאות שאין להם שליטה עליהן. מישור ההתייחסות השני - רמת ההשפעה - עשוי להביא ליתר הבנה בין הצדרים של הדו-שיח. כדי ליצור מסגרת התייחסות נוחה להמשך הדיון נציג בתמצית שלושה מישורי מדידה של השפעה הנוגעים לענ"א: = עותוו: מבטא באיזו מידה השירות מתקבל במועדר כדי לסייע למשתמש בביצוע מטלותיו. > אוכות: מבטאת באחו מידה הנתונים המתקבלים עונים לתבחינים מהסוג: דיוק, מובנות, עדכניות, אמינות, שלמות. מדדים אלו, של האיכות, מחייבים הגדרה ביצו- עית נאותה אשר תהיה מובנת וקבילה על המשתמשים. > שמישות: מבטאת באיזו מידה השירות שהצרכן מקבל משתלב בעבודתו. מדרים אפשריים להערכת שמישות יכולים להיות אופן השימוש בנתונים, תדירות השימוש בשירות, קלות השימוש. ידוע היטב הפתגם השגור "הרגל הופך טבע". בארגונים קיים מצב של התמדה קבוצתית או ארגונית. עפ"י ג'. קין (1) הסיבות העיקריות להתמדה זו בהקשרה למערכות מידע הינן: - המידע מהווה מרכיב קטן בלבד בתהליך קבלת החלטות בארגון. - עובוד המידע/נתונים ע"י האדם הוא נסיוני - חוויתי ותלוי בהפשטות. - ארגונים הינם מורכבים ושינוי הוא תחליך ת מצרפי-מהפכני: פסיעות גדולות נמנעו ת ניתוח זה עומד בנגוד בולט לקביעות אחרו בו משאב המידע עשוי ל להיות יותר קריטי מאשר ל הבספיים של הארגון. אפשר בהחלט להע 2 על הדעת חברה המפסירה מספר שנ ברציפות ועדיין תמשיך להתקיים, אולם ישנן כבר דוגמאות של ארגונים אשר התחסלו לאחר שמרכז החישוב שלהם נהרס. הפער בין שתי הגישות האלו נובע מכך שבארגונים רבים ישנו חוסר תשומת לב נאות להחדרה של טכנולוגיות מיחשוב ושירותי מידע אצל מנהלים ומשתמשים. החדרה ש כל טכנולוגיה מחייבת איתור סוכן "לדבר עבירה". ‏ אשר ישמש כזרז (קטליזטור) בהעברה וקליטת הטכנולוגיה מן החוץ לתוך הרבדים השונים של הארגון. קין במאמר הנ"ל מדגיש כי תהליך השינוי צריך להיות מבוסס על: > השקעת עבודת רקע מקיפה בתכנון השינוי. השינוי חייב להיות מונע"עצמית (ע"י המשתמשים) ומבוסס על "צורך מור- גש", כך שיש בסיס לחוזה בין המשתמש למפתח שיהיה מושתת על אמינות הדדית. איתור הקשיים העומדים בפני הארגון במיסוד מערכות המידע ושיכונן הפורמלי בהקשר הארגוני, כך שהתיפקוד יימשך לאחר שהסוכן יפסיק את פעילותו הזרזית. * יכולת המשתמש והמפתח להגיע להבנה ביעדי התפעול של המערכת ולהגדרת מדרי ביצוע לקביעת הצלחה או בשלון. גישה טקטית זו לקידום שירותי הענ"א באר" גון מצביעה על חשיבות המעורבות היסודית של המשתמש בתהליך המיחשוב ובן שנקו- דת המוצא צריבה להיות במונחיו הוא. יוז- מת המפתח כלפי המשתמש צריכה לאפשר להם לחבור יחד באותו מקום אשר בו נוח וקל למשתמש להתקדם. מישור מטלות המשתמש והשפעת ביצוען, הינו באופן טבעי מישור נוח יותר מאשר יעילות ותפוקה טכנית של מערכות מיחשוב. פיתוח מערכות מיחשוב תועלתיות לארגון בכללותו מחייבת שימוש בשני דפוסי התנה- גות שונים: * יצירת תשתית של שירותי מידע לדרגים ה כיוון שבלעדי זאת לא נובס - ארי נתונים אמינים שהם יסוד של ו 0 לשמו. זהו תהליך בניה 4 ע + במונחים של המבנה . 5 שוחותים הולמים לדרגים הניהוליים 4 ם, במיוחד לצמרת הניהולית אשר קְ רה מחייבת גישה של מלמעלה- מטה. | "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז וסְוְח השירותים במונחים תקפים עבור המשתמש מתחיל מן השאלה = מה נכון לעשות? תפיסת שירותים מרובדת, עפיי המבנה ההיררכי של הארגון, שהינה אחת מ האסטרטגיות המקובלות בפיתוח שירותי עניא, עשויה לא לענות על הצרכים, בעוקר בשל פער הזמן הרב אשר עובר עד שגישת הלמטה-למעלה מצליחה לספק שירותים לצמרת הניהולית. לפיכך הדבר הגכון לעשות הוא לבחור אסטרטגיה המאפשרת תפיסה אנכית של אספקת שירותי ענ"א, בצורה כזו שתועלת השירותים תהיה מוחשית אצל כל רובדי הארגון תוך פרק זמן קצר יחטית. המשמעות העיקרית תהיה שהצמרת הניהו- לית, מלבד מעורבותה בהנחיה הכוללת לפו- תוח משאבי המידע וקביעת עדיפויות הנוש- אים להתמחשבות, תראה בעין גם תועלות מיידיות עבור מטלותיה בתחומי תכנון, בקרה וקבלת החלטות. התפיסה הביזורית והטעמתה כטכנולוגיה הנהלה בכירה בבואה להקצות משאבי האר- גון במסגרת התכנון האסטרטגי, טקטי או תפעולי אמורה להתייחס, עפ"י הדגם המוד- רני, לששה 6א, מהם חמישה קלסיים: ממון (הון, מזומנים) ץ6מס)א כח אדם תשא מכונות 6חותסה וא חומרים וא מנגנונים ושיטות טכנולוגיות 5 מידע/מיחשוב/מסרים 5 לגבי חמשת הראשונים קיימים דפוסי חשיבה ותפיסות ניהוליות שונים אך ידועים: מתי וכיצד מן הראוי לבנות את הארגון באופן ריכוזי או מבוזר ובאילו אופנים יוקצו המשאבים. בשל ההילה היחודית והעלומה כלשהו של המיחשוב, מהות הביזור של משאבי המיחשוב ונתוני הארגון אינם תמיד מובנים או נהירים, הן לדרגי ניהול ולעיתים אף לדרג הטכני. במגמה למקד את הדיון נאמץ את ההגדרה [כפי שהיא מופיעה ב-(2)]: ככלל, פעולה תיחשב מבוזרת אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: + אותה פעולה יכולה להתבצע ביותר מאשר צומת אחד (ברשת תקשורת). * הפעולה אינה יכולה להתבצע בשלמות בצומת בודד וחלקים מסויימים שלה מתבצעים בצורה מתואמת בצמתים שונים. עבור כל אחד מהתנאים המאפיינים ביזור, אנו זקוקים בצומת לכשרים הבאים: - המידע הדרוש לביצוע הפעולה מאוחסן בצומת. - היכולת לבצע את תהליכי המיחשוב הדרושים קיימת לפחות חלקית בצומת. - בצומת קיימת היכולת לדרוש מצומת אחר לבצע אותה פעולה או (וגם) חלקים ממנח. תפיסה זו של הביזור הינה מרחיקת לכת ומחייבת ארכיטקטורה מתקדמת של מער" כות החומרה, תשתית התקשורת והפרוטוקו- לים העומדים לרשותנו, אולם במיוחד של מערכות התוכנה הבסיסית והסיועית. ניתוח מפורט של הדרישות מארכיטקטורה, כזו מו- פיע בד(2). בבוא ההנהלה לקבוע מדיניות מיחשוב ואסטרטגיה של פיתוח מערכות מידע היא יכולה לבחון אסטרטגית ביזור עבור כל אחד מן המשאבים אשר היצגנו לעיל. הלחצים הקיימים לגבי שיקול הביזור מול ריכוז ניתנים לסיכום עפ"י מק פארלן ומק קיני (3) כפי שהם מובאים בטבלה 1. בדי להגיע לעיצוב מושכל של המבנה של המערכת המבוזרת עלינו לעיין במספר גור- מים: = שיטת ביצוע הפיתוח: מחזור חיי המוצר ופעילויות נלוות. שיטת התפעול של המערכת: התצורה הפיזית וחלוקת תחומי אחריות. = שיטת הבקרה ותחולתה בזמן פיתוח המערכות ולאחר מכן בעת התפעול. > כושר הארגון לקלוט ולהטמיע את טכנולו- גית הביזור. ג'. בוכאנן ור. לינווס (4) מציעים ניתוח של שלושת המרכיבים הראשונים. לצרכים שלנו, במסגרת הנוכחית, רמת העידון של הניתוח טבלה 2: תחומי פעילות לארגון וניהול פיתוח תוכנה ביצוע תפעול ניתוח מערכות הכנת תכניות תיכנות מערכות מנהלה של מאגרי נתונים | תפעול חומרה תיעוד מערכת תפעול הרשת סגנון הצמרת - תפקודי המיחשוב ריכוזי מראשיתו תחזוקת תוכנה ישומית שלהם מספקת, היא מובאת בטבלה 2. הקו- רא המעונין בניתוח מזוית ראיה שונה ימצא אותה ב"(2). הכרת המרכיבים אותם יש לשקול אין בה די כיוון שהטמעה של טכנולוגיה בין ע"י הפרט ובין ע"י הקהיליה הארגונית הינו ענין עדין ומסובך. מודעות למצב זה צריכה להביא לתכנון מדוקדק הן ע"י הסוכן הטכנולוגי והן ע"י ההנהלה של הארגון. ניתוח השלבים של הטמעת טכנולוגיות שונות בתחום המיחשוב, הביא לגיבוש מח- זור הטמעה בן ארבעה שלבים (3). להערב- תנו הניתוח המובא שם אינו מעודן די הצו- רך, לפיכך נעדיף להציג מחזור בן 7 שלבים: > איתור ואבחון נגעות הטכנולוגיה. > רכישת הטכנולוגיה ופיתוח ידע בסיסי. > ישום מבוקר ומתוחם היטב, עבור נושא מוגדר מאד. > שילוב הטכנולוגיה בטכנולוגיות אחרות וקידום הדיפוזיה שלה בארגון. ישום קהילתי ומתרחב של הטכנולוגיה למיגוון ניכר של תחומים ונושאים. > דעיכת משימות עקב הופעת טכנולוגיות חילופיות או מיצוי הפוטנציאל שלהן. = סילוק - מסודר ומתוכנן או מתאחר עקב התמדה נטולת שינוי. טבלה 1: תמצית הלחצים לרוכוז מול ביזור המיחשוב סוגי הלחצים גישה ריכוזית גישה ביזורית בקרה ניהולית תפעול יותר מקצועי בקרה ע"י משתמשים גמישות בגיבוי תגובתיות טובה למשתמשים ניצול יעיל של ב"א בקרה פשוטה יותר אמינות מקומית משופרת היבטים טכנולוגיים היקפי אחסנה גדולים יעילות של יתרון לקוטן ניצול יעיל של קיבולת הקטנת עלות התקשורת היבטי הנתונים גישה רובית לנתונים משותפים יתר קלות בגישה לנתונים אכיפת תקנים קלה יותר לנתונים = התאמה לצרכי השטח בקרת בטיחות פשוטה יותר ניהול נתונים נגעים בלבד שירותים מקצועיים צוותים מתמחים יציבות בצוות הקטנת פגיעות לתחלופה מסלולי קידום למשתמשים העשרה של מסלולי קידום התאמה ארגונית סגנון הצמרת - ריכוזי סגנון הצמרת - ביזורי דרישות עסקיות - מפוזר גיאוגרפית בקרה בטיחות מערכות קביעת עדיפויות תקנון מטלות הרשאת גישה לנתונים תזמון מטלות תכנון כ"א תיקצוב הערכת מוצרים/שירותים לבל שלב פעילויות יחודיות וכן מאפייני כשל והצלחה. מיצוב הארגון במחזור ההטמעה של טכנולוגיה נתונה, כגון ביזור, הינו חיוני כדי לקבוע את תחומי האחריות שאפשר להוציא מידי "כוהני המיחשוב" ולהעבירם למשתמשים. כמובן שנוסף לעיון בטכנו- לוגיה בודרת עלינו לעיין גם בהשתפעלות (ח0וז16786ח:) שבין טכנולוגיות שונות, נוגעות לאותו נושא או לתחום העשוי להיות נשוא החלטת ביזור. המסקנות שיש לגזור מן הדיון הן שארגון המחליט לנקוט באסטרטגיה של ביזור חייב לקחת בחשבון את כושרו (של הארגון) להטמיע את הגישה הביזורית ולתכנן את צעדיו בהתאם. רמות התכנון שהיינו מצפים למצוא חופפות במובן מסוים את ההיררכיה של המבנה הארגוני?: - תכניות מסגרת אסטרטגיות. - תכניות פעילות טקטיות. - תכניות עבודה תפעוליות. זאת כדי ליצור מסגרת מתואמת ומתמשכת ליישום הגישה הביזורית בארגון. היבטים אחדים של ישום הגישה הביזורית ביזור שירותי המיחשוב, במידה וייבנה בת- בונה, יסייע לארגון ליצור תרבות מיחשוב שורשית. ישום מושכל של הגישה הביזורית יכול גם לשפר את הפריון של המגזרים השו- נים בארגון. כדי להצליח בישום הגישה יש צורך בעירנות להיבטים התנהגותיים המני- עים את הדיון בנושא ריכוז מול ביזור. ניתוח מסוג זה מובא ע"י ג'והן לסלי קינג בד(5): > הצורך לספק יכולת חישוב לכל היחידות הארגוניות הדורשות זאת בצורה לגיטי- מית. > הצורך לתחום את ההון ועלויות התפעול של שירותי המיחשוב שמספק הארגון. * הצורך להשביע צרכים מיחשוביים יחוד- יים במחלקות המשתמשים. > הצורך לשמר אחידות ארגונית בפעולות התלויות במיחשוב. * הצורך במענה לדרישות למידע הבאות מהנהלת הארגון. > הצורך באספקת שירותי המיחשוב בררך אמינה, מקצועית והולמת מבחינה טכנית. * הצורך במתן עצמאות מספקת ליחידות ארגוניות בניהול מטלותיהן, כדי להביא ליצירתיות מיטבית ולרמת ביצועים גבוהה בדרג היחידתי. + הצורך בשימור עצמאות בין יחידות ארגו- ניות ואם אפשר להגדיל את השפעתן במבנה הארגוני הרחב יותר. > הצורך, בכל מקום שזה מתאפשר, להפוך את עבודת המועסקים למהנה ופוריה. במירה ובעת ישום הגישה הביזורית, נאמץ רשימת דרישות זו, או אחרת דוגמתה, כיע- דים וננסה לאזן באופן שקול בין המגמות המנוגדות המסתמנות מכל דרישה בנפרד, אנו עשויים ליצור תשתית להצלחת הגישה הביזורית גם במונחים ארגוניים. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 16 במישורים של העיון הטכנולוגי חשוב ביותר שהמשתמשים ולא רק המקצוענים יהיו ערים לנסיבות בהן הביזור מהווה יתרון ובאילו הוא עשוי להביא רק לפיתוח מערכות עם סיכויי כשל גדולים. הסיבות העיקריות אשר בגינן מעיינים בביזור מטעמים עניניים, נעו- צות בתכונות של הנתונים ובמאפייני הפעו- לות המבוצעות עליהם. תכונות ומאפיינים טבעיים לביזור כוללים: > הנתונים נמצאים בשימוש ככלל באתר בודד; הם נדרשים לעיתים רחוקות באתר אחר. > הדיוק, הפרטיות והבטיחות של הנתונים הינם באחריות מקומית של המשתמש. = מאגרי הנתונים ניתנים לארגון וניהול ע"י שיטות ארגון קבצים פשוטות, ולפיכך אין יתרון בולט לעשות שימוש בתוכנת בסיסי נתונים מתוחכמת. > תדירות העדכונים גבוהה במיוחד ועשויה לחנוק בנקל מערכת מרכזית בודדת. > ישנו היקף גדול של שאילתות הניגשות לקבצים עפ"י מפתחות משניים בסביבה בה הקישור בין הקבצים חלש. רשימת תכונות ומאפיינים זו, ככל רשימת תכונות תקפה אחרת, צריכה להידרש מול המטלות אותן מבצע המשתמש, בדרך שת- ביא אותו להיות שותף לשיקול הדעת, אשר יקבע את הישום הראשון והשני אשר ימומ- שו בסביבה המבוזרת. חשוב לזכור שמספר הישומים שארגון מש- רוב קטן ורצוי מאד ל ו "אין דבר המצליח שיהיו אלה הראשונים כי כמו ההצלחה". הסוכן של השינוי הטכנולוגי יצליח ביצירת ידע מחשבי אצל המשתמשים אם ינקוט גישה זהירה בישום טכנולוגית הביזור 0 ישומים פשוטים בעלי השפעה רבה המשתמש. החדרה של טבנולוגיה חדשה, כל טבנולוגיה, ‏ הינה תהליך ארוך ואי הש! נקלטת ע"י המשתמשים עד שנוצרת תחושה של עמיתות בין המשתמש לטכנולוגיה המש רתת אותו. ספרות ו פטר חי וו. קין. מערכות מידע ושינויים ארגרר נוים. מעשה חושב - כרך י"א, גליון 1, מרס 4 2 א. בירון. שיקולים בהתקנת בינה מבוזרת בקוה נצרן תעשייתי גדול. מחשבים - גליון 3, מאי 3 ווארן פ. מק. פארלן, ג'יימס ל. מק קיני. מערכות מידע ניהוליות בתפיסה ארגונית - נושאים העומדים לפיתחה של הצמרת הניהולית. הוצ" את ריצ'ארד אירווין. 4. ז'אק ר. בוכאנן, ריצ'ארד ג'. לינווס. הבנת ער בוד נתונים מבוזר, הבר (188!). יולי-אוגוסט 5 ג'והן לסלי קינג. ריבוז או ביזור המיחשוב. מאמר שתרגומו הופיע במעשה חושב כרך י"אז, גליון 6-5, דצמבר 1984. קבוצת העבודה לניהול פרויקטים החלה בפעילותה. נרשמו לקבוצה כ-80 חברים. הפגישה הראשונה התקיימה ב197 במרס 7 בכפר המכביה. מר עמיחי בן-דוד מחברת די.סי.אל. הירצה בפגישת ההקמה על הצלחת פרויקט במחיר קבוע. גב' דליה אבן-צור, רכזת הקבוצה, הציגה את הנושאים המוצעים לדיון במסגרת הקבוצה ואת אופן הפעולה. המשתתפים בפגישת ההקמה מילאו שאלו- נים, לפיהם נקבעו הנושאים העיקריים בהם תעסוק הקבוצה: הערכות עלות. בקרת איכות בניהול הפתוח. כלים ממוכנים לניהול פרויקט. ניהול תצורה. ניהול תחזוקה. 3 ₪ ₪ רת המחשבה הדיניסילית מעניסו אזת חופש ניהול התסשורת (00א) 6% 00 "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז ניהול רשת תקשורת [אעןא אגא אתסאו אא דיגיטל מעמידה לרשותך סט כלים חדיש המאפשר לך לנהל בצורה יעילה יותר, את רשת התקשורת ולבקר אותה. כידוע, במערכות תקשורת מקומיות (אג.)) או מורחבות (אג\) קיימות בעיות של נפילת צמתים בגלל תקלה במחשב או בקו תקשורת וכן עומס יתר על צומת ספציפית. במקרים אלה אתה וקוק להתערבות חיצונית או אוטומטית להגדרת ערוצי תקשורת אלטרנטיבים בין צמתיס, לעקיפת צומת מושבת או פיזור עומט בין צמתים שונים. אם יש לך רשת תקשורת מקומית או מורחבת עכשיו יש לך גם את הכלים לנהל ולבקר אותה. ינ ו במחשבה שניה.. , ריניסול מחשבים ל מערכות משרד תו 56 .1 ,קַהותתב1 .5 ,הת .6 200 .2.02 2050010 .2 506180 .זא מְעַבר לגיר וללוח: תמיכת מחשב לשיתוף פעולה ופתרון בעיות בישיבות למרות שהשימוש הפרטי במחשבים נפוץ למדי, אנו נוטים לזנוח אותם בישיבות. במרכז המחקר של חברת אסז6א, נבנה חדר ישיבות ניסויי הנקרא על מנת לחקור את נושא תמיכת המחשב בפתרון בעיות, תוך שיתוף פעולה, בושיבות פנים מול פנים. המטרה לטווח הארוך היא הבנת דרך בנייתם של כלי מחשב אשר יהפכו את הישיבות ליעילות יותר. ישיבות משמשות למעשה כלי ביצוע לכל מטלה אינטלקטואלית הדורשת תיאום או הסכמה בין מספר אנשים. מחקרים סטטיסטים מצביעים על כך שעובדי המשרד מבלים עד כדי 30-70 אחוזים מזמנם בישיבות (26). פרדוקסאלית היא העובדה שעל אף הפיזור הנרחב של מחשבים, מרבית המערכות הנמצאות בשימוש מטייעות לעבודתם של פרטים נפרדים ולא תומכות בעבודה בקבוצות. בישיבות, ננטשים המחשבים מאחור לטובת עזרים פסיביים יותר, דוגמת לוח וגירי או דפדפת גדולה. עזרי התצוגה משפיעים על מהלכה של הישיבה משום שהם ממצים בצורה חזקה את משאבי התקשורת והזכרון של המשתתפים. לו- חות, לרוגמה, מספקים זכרון משותף וממוקד בישיבה, תוך הענקת אפשרות למיקום גמיש של טקסט ותמונות, המשלימים את הכישו- רים האנושיים בטיפול בזכרונות מרחביים. אולם, המרחב מוגבל והפריטים נעלמים כאשר אותו שטח משרת צורך אחר, וסידור מחדש של הפריטים אינו נוח משום שיש לציירם מחדש ידנית ולמחקם מאוחר יותר. כתב היד על הלוח עלול להיות בלתי קריא. לוחות אינם מהווים אמצעי אמין לאחסון מידע: הם משמשים בחדרים בהם משתמשות קבוצות רבות וטקסט ותמונות הנוצרים בישיבה אחת עלולים להימחק במהלכה של הישיבה הבאה. אם נושא מסוים דורש מספר ישיבות, יש למצוא אמצעי אחר לאגירת המידע בפרקי הזמן בין הישיבות. מרבית הפונקציות המתגלות כחלשות או בלתי-אפשריות בלוחות, מיושמות בנקל במחשבים. מערכות חלון ועזרי רישום, לדוגמה, מספקים גמישות בסידור מחדש של טקסט ותמונות. מערכות קבצים מאפשרות שליפת מידע שנוצר בפגישות קודמות, דיון בטיעונים שהועלו בעבר, הצגת ההיסטוריה של סידרת הטיעונים והמשכת הדיון מנקודת ההפסקה האחרונה. תחנות עבודה עצמאיות מאפש- רות למשתתפי הישיבות להחליף דעות, להצביע על יעדים בדיון ולעבוד על תשקופות שונות של הבעיה בו-זמנית, כאשר התוצאה היא שהמשתתפים יכולים להרגיש פחות כחבר בועדה ויותר כמש- התף פעיל בבנית מפעל משותף. על מנת לחקור רעיונות אלו, הוקם חדר ישיבות ניסויי, הידוע בשם 0), במרכז המחקר של חברת אסז6א. ב001857 תומכים מחשבים בתהליכי שיתוף פעולה בישיבות פנים אל פנים. ה-97ג601 מתוכנן עבור קבוצות עבודה קטנות המונות שניים עד שישה אנשים, תוך שימוש במחשבים אישיים המחוברים ברשת תקשורת מקומית. מטר- תו של פרוייקט 89ג!60 היא להעלות את רמת היעילות של הפגישות המתקיימות בין מדעני מחשב וכן לספק הזדמנות לניהול מחקר כללי יותר אודות צורת השפעתם של כלי מחשב על התהליכים בישיבות.? חלק ניכר מהמחקר המוקדם התמקד בשימוש במחשבים ובטכנולו- גית תקשורת כדי לתמוך בוויעוד-מרחוק (פחוסתטזט]תססטוטו) (18, 19) ובמה שידוע כוויעוד מחשבים (6ו,17), המדגיש את השימוש במחשבים על מנת לתמוך בתקשורת ובדיונים אסינכרוניים על פני רשת מחשבים. ה-60180, מנגד, מתמקד בפתרון בעיות בישיבות פנים אל פנים - הסוג הנפוץ ביותר של ישיבות בקבוצת המחקר שלנו ובנקודת ההתחלה שלנו. כלים לשיתוף פעולה ובד משרד המשתמש במחשב יבחר תכניות שונות על מנת להשיג מטרות שונות. השלמת פרוייקט אחד עשויה לשלב את השימוש במספר כלים שונים, תכנית גיליון אלקטרוני, מעבד תמליל ותכנית רישום. במישור דומה, קיימות פעילויות במה- לך הישיבה אשר דורשות תכניות תמיכה שונות. במאמר זה, אנו 1. המונח לוח (6031890310) מתיחס במאמר זה לכל מישטח כתיבה מחיק, התלוי על הקיר והמשמש בחדרי ישיבות, בין אם הוא לבן, שחור או בכל צבע אחר ובין אם הסימנים עליו מבוצעים בעזרת גיר, עפרון או דיו. אנו משתמשים במונח זה על מנת למנוע אי-הבנות אודות המילה לוח שחור (06%0007/), אשר בין יתר משמעויותיו יכול גם לסמל מוצר הזמין מסחרית בויעוד מרחוק, או ארגון תיכנות במערכות בינה מלאכותית. אנו נמנעים גם משימוש במונח לוח לבץ (0זגסטטוות>), אשר יכול להתפרש כמישטח כתיבה מתכתי לבן עליו כותבים בעטים צבעוניים, או ככלי לבסיס 7 לחה ,401 6ח] ]0 פחסווב6ותטותוחס2) .הסופפווחזטק 0 8166!פהגזיך נתונים גרפי מיוחד אשר פותח במרכז המחקר של אסזטא 2. לוסי זוכמן. המחברת האחרונה של המאמר הנוכחי, הינה אנטרופולוגית אשר עבורה 60188 מייצגת חלק ממחקר רחב יותר אודות שיתוף פעו- לה פנים-אל-פנים והטכנולוגיה הנלווית אליו. ו "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז ניהול ממוחשב של עדרי בקר לחלב. מאת דליה גל. קבוצת "גביש" לפיתוח תוכנה וציוד שבקיבוץ גבעת ברנר, השלימה בימים אלה את פיתוח תוכנית ניהול העדר, שהוצגה בפני משתמשים פוטנציאליים בארץ ובחו"ל וזכתה לתגובות חיוביות. תוכנית ניהול העדר משלימה סידרה של 3 מודולים נוספים העוסקים בניהול הרפת: תיכנון קווי, ה"בקרית" ותובנית המזון. התוכנות עובדות ביחד באופן משולב וניתן לרוכשן בחבילה או כל חלק בנפרד ב"גביש" - גבעת ברנר באמצעות אורגוני הקניות הארציים. החקלאות היום מודרנית וממוחשבת. מפעל "גביש" לפיתוח תוכנה וציוד שבקיבוץ גבעת ברנר תורם לנושא המיחשוב בחקלאות. בימים אלה הושלמה תוכנית ניהול העדר שפותחה במפעל "גביש - לפיתוח תוכנה וציוד" שבקיבוץ גבעת ברנר. התוכנית הוצ- גה בפני משתמשים פוטנציאליים וזכתה לתגובות אוהדות. עם השלמת תוכנית זו נוצרה תוכנה אינטגרטיבית המקיפה את כל נושאי ניהול הרפת בחבילה אחת. את תוכנת ניהול העדר ניתן להזמין ב"גביש" - גבעת ברנר בשילוב עם שלוש תוכנות נוספות שפותחו במפעל והעוסקות בניהול הרפת: ו. התוכנה לתיכנון קווו, עומדת להתקבל כתוכנית בסיסית בלימודי תכנון הזנה לחקל- אים באוניברסיטת "דייויס" בארה"ב. התוכנה של "גביש" נבחרה ע"י אוניברסיטת "דייויס" מתוך תוכנות רבות שהוצעו לה ללא תמורה. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז "בקרית" - מערכת ממוחשבת להזנת בקר (פותוח: "גביש" - גבעת ברנר) התוכנה לתכנון ליניארי פותחה ע"י ד"ר חיים אבני וניתן באמצעותה להרכיב את המנה הזולה ביותר העונה על דרישות תזונתיות מסויימות. למשתמש ישנה אפשרות לכוון את הפתרון לפי שיקולים נוספים כגון: טעם, עיגול מספרים, יחסים וכדומה. התוכנה ידידותית, יעילה וקלה לשימוש, היא מתאימה במיוחד למשק מושבי וקיבוצי, ובן למפעלים המשתמשים בה לשם הקצאה ותי- כנון משאבים. 2. ה''בקרית" - מערכת הבוללת ציוד ותוכנה להזנת בקר. זוהי המערכת היחידה מסוגה הקיימת בשוק לצורך פיקוח על חלוקת מזון ברפתות ושיעילותה הוכחה במשך למעלה משתי שנות פעולתה, כמעט ללא תקלות. ה"בקרית" עובדת היום בכ"ס7 רפתות ברחבי הארץ לשביעות רצונם המלאה של כל הרוב- שים. ה"בקרית" הינה מערכת, המורכבת על עגלה לחלוקת מזון ברפת, המצויידת במחשב והקשורה למאזניים אלקטרוניות לשקילה מדוייקת, לוח לחצנים להעברת הנחיות מהמפעיל למחשב וצג ספרתי להעברת הנח- יות למפעיל. לאחרונה נרכשו "בקריות" על ידי ק קיבוצים ומושבים רבים, ביניהם: יקום, יוטבתה, כר- מיה, מגן, אשדות יעקב, כפר עזה, מולדת, גן שמואל ועוד. מחיר ה"בקרית" הנרכשת בנפרד הוא 3,800 דולר, אולם, רכישתה יחד עם תוכנה א חת או יותר מוזילה בהרבה העלות לרובש. 7 ה"בקרית" שווקה גם להולנד והתאקלמה שם. 3. תוכנית מזון, המקבלת את נתוני ה"בקרית" ומעבדת את הנתונים. כל התוכנות עובדות בצורה אינטגרטיבית באמצעות מחשב - 6 |א18 ותואמיו. במסגרת עיסקת החבילה ניתן לרוכשו ב"גביש" יחד עם התוכנות וה"בקרית". ייחודה של התוכנה לניהול רפת של "גביש" הוא בשימוש בטכנולוגיה של "חלונות" המאפשרת גישה קלה ונוחה לכל נתון ונתון. לתוכנה מחולל דו"חות, המאפשר למשתמש לבחור את הנתונים אוחם הוא רוצה לראות ללא עזרת מתכנת, ולשמור אותם. לתוכנית יכולת מיון, תיחום וסיכומי ביניים של הנת- ונים עלדפי הצורך. ניתן לומר, שהתוכנה מהווה דור חדש לגבי התוכנות הקיימות בשוק. יש לה אמינות נתונים מירבית, היא נוחה וקלה למשתמש, למרות תיחכומה הרב (ואולי בגללו...), השי- מוש השוטף בה אינו מצריך שימוש ביותר מ4-57 קלידים. קבוצת "גביש" קיימת מאז 1980 וכוללת היום עשרה אנשים. מטרתה לטפח בקיבוץ ענף שלא יעסיק שכירים, אלא ימשוך את בני המשק ואף כוח עבודה מתאים מבחוץ. מוגש באדיבותה של חברת גביש משתמשים במוגת ישיבות" כמייצג תכניות התומכות באינטראקציה קבוצתית ובפתרון בעיות בישיבות, והמונח "לי 0" מתיחט לכלו ישיבות המפותחים במיוחד לשימוש ב-0ג001. דרישה יסודית מכלי ישיבות היא שהם יספקו מימשק מתואם לכל המשתתפים. מימשק רב-משתמשים זה מיועד לאפשר למשתתפי הישיבות ליצור אינטראקציה עם האחרים בצורה קלה ומיידית באמצעות תווך ממוחשב. המונח 516 / (861 וסץ וגהתאו ו 0 טס זאחאי) משמש בדרך כלל לתיאור מעבדי תמליל אשר בהם התמליל מופיע בשלב העריכה בדיוק כפי שיופיע בשלב ההדפסה. על מנת לתאר הפשטה חשובה של כלי ישיבות הגדרנו מונח אנלוגי 5 (וגחצו 85 506 נוסץ זמתעי 6 ], ויש לבטאו קאי עלטוהאי'י) אשר מתיחס להצגתן של תמונות עקביות של מידע המשותף לכל המשתתפים. כלי ישיבה היו .1/5 35 לחלוטין אם כל המשתתפים בישיבה רואים בדיוק אותו דבר וכן להיכן מצביעים האחרים. 5 יוצר את הרושם שחברי קבוצה מבצעים אינטראקציה עם יערים משותפים ובני השגה. הוא מתפשט לעבר שיחה קבוצתית ומאפשר נגישות משותפת למידע הנתפס ע"י שני אנשים הרוכנים יחדיו מעל גבי תרשים מסוים. 5//ת1/1/5 הוא הרעיון הקריטי. הוא מכיר בחשיבותה של היכולת לראות את עבודתם של האחרים ואיזה חלק מהעבודה נמצא בהתקדמות: "לראות היכן טמונות ידיהם". בעזרת כלי ישיבות, ניתן לממש ביטוי חזותי זה באמצעות מצביעים המכוונים לעבר העבודה הנמצאת בהתקדמות וכן ע"י גילוי יעדים אשר לקראתם חותרים. על אף ש-5//ת1/5/ו מוחלט יתן לכל אחד אותה תמונה ע"ג צגיהם, הרי בפועל מצאנו שהמונח מגביל למדי והעדפנו להשתמש בגירסה מקלה שלו (32). לדוגמה, שימושי שנבדיל בין חלונות אינטראקטיב- יים ציבוריים הנגישים לכל הקבוצה, לבין חלונות פרטיים בעלי נגישות מוגבלת (לדוגמה, דואר אלקטרוני אישי). חלונות פרטיים ו בו חזטי סק פחסוןג 51 א וס [4ח50ז6 צוור 1. תמונת המסך של ה-₪037000007 כלי הישיבות, זטוסח0ז803, המשמש ב-טג601, מופעל, אך נמצא בשלבים הראשונים של הפיתוח. תכונת-מפתח שלו היא שהוא מספק שטח גדול לשרטוט חופשי. מתחת לשטח הכתיבה יש "מגש גירים" המכיל מספר אמצעי רישום: פיסת גיר, מחק, מכונות כתיבה זעירה ומצביע. כרי לשרטט על הלוח, נוטל פלוני את הגיר ע"י לחיצה על עכבר או עט מעל ציור הגיר; כדי למחוק הוא נוטל את המחק; כדי להצביע הוא נוטל את המצביע. היות ויתכן שיידרש יותר מלוח אחד מלא של מידע במהלכה של ישיבה, "גליון החותמת" של לוחות המכווצים לגודל של חותמת בתחתית מאפשרים השגת לוח נקי או חזרה ללוח שנוצר קודם. מפרים את התפישה של 8//ת5ע/ כפי שעושה ההקלה במצגי המצביעים. על אף שהצבעה הינה דרך יעילה להתיחס לדברים בשיחה, הרי שהצגת הסְמָנִים של כל המשתתפים הפעילים מסור- בלת למדי. הצגת המצביעים רק לפי דרישה מתגלה כפשרה יעילה. הקלה נוספת של 1///30%/5 מתירה לחלונות ציבוריים להופיע במקו- מות שונים ע"ג מסכים שונים כך שהמצביעים הציבוריים ניתנים לתרגום לקואורדינטות-מיוחסות-חלון. הדבר מקריב חלק מהיכולת להתייחס לדברים ע"י מיקום המסך, אך הוא מאפשר מערכי מסך אישיים. ישיבות, בדומה לתהליכים אחרים, יכולים להיות יעילים יותר כאשר מספר דברים מבוצעים מיד. היות וכלי 5ג!60 תומכים בפעולה בו-זמנית, הרי נושא מפתח בתכנון כלי הוא הכרה ותמיכה בפעילו- יות אלו הניתנות לפירוק כך שתהפוכנה למקביליות. עבור פעולה מקבילה, יש לפרק מטלה למספר פעולות בעלות מימדים סבירים, אותן יכולים לבצע בצורה עצמאית פחות או יותר חברים שונים בקבוצה. אם הפעולות קטנות מדי, הן תהפוכנה להדדיות מדי והמימשק יסכל כל מקביליות משמעותית. למשל, על מנת ליצור תמליל משותף, האינטראקציות לא יכולות להיות ברמה של הקשת מקשים אינדיבידואלית. מנגד, אם הפעולות גדולות ללא צורך, אובדים הסיכויים למיצרפיות (סינרגיזם). היכולת לעבוד במקביל על מטרות משותפות טומן בחובו גם פוטנצי- אל לחיכוכים. אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים תידרשנה במספר מקרים, אך נוכל לעיתים קרובות להסתמך על אילוצים חברתיים. מערכת לגילוי קונפליקטים או "קו תפוס" מתריעים גרפית בפני המשתמשים שמישהו נוסף עורך או עושה שימוש אחר כלשהו בפריט; פריט תפוס מוצג מיד על פני כל המסכים. יעדנו ההתחלתי היה ליצור כלים לתמיכה בסוגי הישיבות המאפי- ינים את קבוצתנו, המשתרעים בין ישיבות רשמיות ושאינן רשמיות. אחד מכלי הישיבות הלא-רשמיות אשר פיתחנו. ה-ז0ו637680, מחקה בצורה קרובה למדי את תפקידו של הלוח והגיר (ציור 1). "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 19 מערכת עצמאוית להפקה והוצאה לאור (מחשב 05מו30 1/1 ומדפס/: ז6זות אי 8561 [) וכו 1265/10 !פס)הוסג קד 01058ו1/]40. פתרון מלא על שולחנך. כמו כל עסק בעולס (חברה, מפעל, משרד) אתה מציג את עצמך גם שעל הנייריי. אתה נעזר במכונות כתיבה, מעבדי תמלילים, ומכונות לצילוס מסמכים, ובמקריס רביס גם | בגורמים תיצוניים כגון בתי דפוס, מכוני ן שיכפול, משרדי פרסום וכדי. זה יקר, זה מסורבל, וזה לא תמיד בדיוק כמו שרצית. = 4 --+ המכון המרכזי למתקר ולס טטי סטיקה בישראל - | בישרה--- מים ‏ מיום ( 20101873 בבעספת בשראל יול כפידה על 2 - ל ידה' במ ירת הקשר שמרו היטב יה בכל ל( ודותיה ‏ > מה בחתימתו בה תקפה. לה, לשרותכם ן מרבזי לקבלת ץ, 03,254227. כיצד תשקיע עכשיו? המפתח להבנה: הרכב הסל גם עם הצמדת ב הוגדלו סכומי המעויכה יחודיות ומדפסת ה 1.350 של סופ בלי לקום משולחן העבודה שלך, אתה יכול להוציא לאור מסמכים איכותיים כמו אלה שאתה רואה כאן למטה. מה אתה *כול לעשות עס מערכת קד 105תו0הד? סקית שלך, לתכנן טפסים, לעצב את הנלירת העסק לסגנן מכתבל מכירות, דוייחות כספיים, דוייחות סטטיסטים, תוכמות והצעות מסחריות, דפי מידע פנימיים, דפי מידע ללקוחות, עלוני פרסומת, הזמנות לאירועים, תוכניות סדר לוס לאירועים וישיבות, שאלונים, דפי מוצר, בטאון לקוח! גליון מםם4ו 7 מטבעות החדש: שכאטר ‏ חל ש . הדולר אין זה בהכרה מערכת היתחסים הפוך בש > בל וא) עם סטבעות חשובים אחרים. האחר. ביצד מוספע הסקל ביצו לחסב את הדולרז בכל חישוב הכרוך כשינוי של ות הסחיר של דולר אסריקני אחר ולא את שיווי של המסכע האחר בדולרים. (הנטייה לבלבל בין סתי מספרים אלח נובע מאי, עירגות , בקירוב, ר ההוץ בין המדינות, וללא שינוי בסחירים שבין סטבלות הסל (פרס לדולר), בקלות ובפסטות, | ב פבא וקכוצת ‏ ישראדבנק, עשרות החברות שבה. [ הסאותדו וּם !1 בוצמ תכם כ-[3 סיליארר סקלים חדשים. ‏ גידול של 0% לעומת השנה הקודמת הגידול נובע בעיקר סל הכנק בסוק ה ללקוחות ישרא,בנק המחזיקי וס או ישראד קרדיס, 250ש*ח בסקום/ 195 עד היוס בקרוב תורחב רסת ישרא"מם ותהפוך לרסת הבנקומטים | כהסכורג, גרטנית הנדולה בישדא" .מל | סר כל ההון העצמי 0 כיפיליארד ‏ ש"ח ן הסאון הסאוחד), ירי בגליון הב בורסמו הדוחות הכסביים כמחזיקי כרטיסי ישראמט של ישראבנק לעונת 1986 2 גידול בהון העצמי " דווח נק' 428 מ' ש"ת שקפים, קטלוג מוצריס עס המחשה ויזואלג שרטוטים, הוראות הפעלה ושימוש, תעודו עיתון, חוזיס, מאמרים, חוברות הדרכה.. לך כבר יש, ודא?, רעיונות נוספים. : ת ת, , מערכת 277 ב105ת461 )1 מקטינה את ההוצאות ההשקעה שלך במערכת קיד תוסג ]א חוזרת אליך במהירות. כל פעולה שאתה מבצע איתה היא חסכון ישיר בהוצאות. את הטקסטים מדפיסה הכתבנית שלך. את / העימוד והעריכה הגרפית (כולל הגדלות ן והקטנות של האלמנטיס השוניס) אתה יכול לבצע במו-ידיך, או בעזרתו של אחד מאנשי | משרדך. נותר השלב האחרון - קביעת מספר | העותקים והוראת הדפסה. זה הכל. פשוט, מהר, חסכוני - והתוצאה נראית כמו זה עתה הגיעה מבית הדפוס. ת ישראבנק ו 6-49 ₪ .3 61 5 ל תעשיות פרמצבטיות אנהל חדש ופניך אנו סאחלים לו בתפקיזו החדש. דשה מתוצרתנו רמוי דלקות שר תיוניות ות הגכו ז של חבנק וה סך המזומנים והיתרות | של ישראזבנק הסתכמו בי2! מיליארד ס*ת (11.3%! בשנה קודמת), חלה עלייה גם כהיקף פקדונות הציבור, חיקף ההלוואות, פקדוגות מט"ח וכרווו מפענלו רגילות. פוהסם. לאתהּונת בעיתוגים מסוימים, % לג בנובמבר, 1986 נבותיס של | חספשיסא, שהם נדירים אצל תרופות בהרכב זרב ל-זו חסטץזוסא, ‏ בקרב רופאים בארהיב גו תוצאה של 0 כתרופת מט' 1 השוואת הוצאורו :בור להפקת עלון 4 עמודיס בשיטה הרגילה 0 שייח במערכת קד סגא 5 שייח התהליך סדר עימוד 5 שייח 0 שייח צילומי בינייס | 150 שייח 5 שייח זמן ביצוע שבוע ילוס אחד סהייכ 5 שייח 0 שיח מערכת רבת משתמשיס - עד 32 מחשבי מקינטוש ו267 ]18% מחובריס ברשת מערכת שיד2 051:מ1401/ יכולה להתרחב למערכת רבת משתמשים. סביב מדפסת לייזר אחת יכוליס להתחבר ברשת א16181פ0// עד 32 מחשבים וציוד היקפי - דיסקים קשיחים, כונניס, סרטפ גיבוי, תוויניס, מדפסות קונבנציונאליות, מחשבל 6 זא18 וכדי. כתב אחריות למעוך עונתיים מתוצרת דגם ת תוצאות הבדיקה המעבדתית שערכט עתה ל- | הסמץאסות :ח אחריות מלאה למוכ"ז תקינה של. / הרכישה. ,עודה זאת, כאשר פרטיה חתומה, חברת אלקטריק ול ואלקטרוניקה בע"מ ת עבור כל פגם טכני ו/או 1 אשך נגרמו לא כתוצאה ק על הוראות השימוש וצורפות למוצר. שהינכם זו אינה חלה על שברים * פנימיים שנגרמו כתוצאה מכה, או עקב הפעלה שלא יראות המצורפות. :רת האחריות , מתחייבת, * לתקן ו/או להחליף כל ללא גביית תשלום כלשהו, ,ובר תאריך המוכר |ונח כתובת 0-2 חתימה . חותמת המוכר ייק מוצרי תשמל ואלקטרוניקה בע"מ וזאת במשך שנתיים ימים מיום * חכרת "אלקטריק" מלפידה על טיב המוצרים המשווקים על ידה. כמו כן, שוקדת החברה על שמירת הקשר עם לקוחותיה: , י אנא עזרר לגו לעזור לכם. שמרו היטב על תעודה ואת והציגוה בכל עת נדרשים המחלקה הטכנית שלנו. * תעודה שאינה חתומה בחתימתו ובחותמתו של המוכר אינה תקפה. * בכל מקרה של תקלה, לשרותכם המחלקה הטכנית. טלפון מרכזי לקבלת הודעות מכל חלקי הארץ, 03,254227. ת.ד. 0000, תל אביב קד ב05זמוסגוא. המערכת שכבשה את ארהייב בארהייב מוגדרת מערכת :127 ה5סזחוסב ו כפריצת דרך חשובה ביותר בתחוס מיחשוב המשרד. מאות אלפי המערכות, הנמכרות בקצב חסר תקדים, שינו את פניה של תעשיית המיקרר מחשבים והפכו את מקלנטוש של 6ופס א למחשב הפופולרי ביותר במשרדיהס של חברות. ומפעלים מחוף אל חוף. מערכת 27 חפסזתו6ג]א הביאה לכך שיותר ויותר משימות עסקיות נעשות היוס באופן עצמאי, בתוך תחומי המשרד, על ידי הצוות הקיים. יטות מנהל:ם למשך למשד -טיס לעיל כפופים לתנאי אי הכוליסח לכניטתו לתוקף, ש"ת| נמלא. סכום תודשי של ז|יגיא' ביטות וסף למקרה כטות לבןובת הוול ע"ס יכתח (כטור ממס תכנטת, ש'ח קבלתס לביטוח של מועמריס ככי זךָ ההנתה שמועמר יתקבל לניטות בתגאי קנלה רגיליס, אולס אין זתכרח לקכל סועטד בתטאי קכלת רגילים או בתנאיס אחריס. כלשהס. ח נכנס לתוקטו רק לאחר שהתנוח הוזיעה במטרש על הסכמתת בוא לראות במו-עיניך מה אתה יכול לעשות במו-ידיך מערכת 2715 ת5סזתוס13א% מאפשרת לך לבצע כמעט כל הפקה באופן עצמאי, תוך הגדלת השליטה הישירה שלך על הביצוע ועל התוצאה. היא פותחת בפניך שפע עצוס של אפשרויות חדשות ומציבה את כולן במרחק הושטת יד. והיא מעניקה לך איכות תוצר ברמה של בית דפוס מעולה, בלי ההוצאות הרבות הכרוכות בכך ועס חסכון משמעותי בזמן. ס שיש לך את זה 4 השכלה שנים מתחילת הביטות שניט מתחילת הביטוח שניס מתחילת הביטזה שיקבעו == נציגיסם בישראל: ידע מחשבים ותוכנה בט"מ שירח, מאיר 8 שקולניק 4 הטירה : ו המכון | המרכזי : = למתקר - . 7] | ולסטטיסטיקה בישראל המר תקוכת הגיטוח שדסית שיח )תלת ביצוע מוצעת | נישואים חפעסיק | תשלומים ע'י תפועפד לביטות 0 לשרותיה של שניס ש"ת 2-4 קר ה פ ו 212 . בצורה חזקה על העב" הוא מיועד לישיבות בלתי-רשמיות הנשענות . מנת לצייר על גבי ה רת מידע בסגנון חופשי ובלתי רשמי. על ז6ז0ת6ז₪03, עושה פלוני שימוש ב"גיר", וב"מחק" - על מנת למחוק. אם ברצונו להדפיס הוא משתמש ב"מכונת הבתיבה" הזעירה ואם הוא מעונין להצביע, הוא משתמש ב"מצביע". כדי לשרטט ריבוע עם ה7ז016ת80370, "נוטל" פלוני "את הגיר" ומבצע ארבע הקשות. גירסה מתקדמת של ה-ז016ח86376 תפרוץ את המסגרת הקיימת של הלוח והגיר ע"י הוספת כישורים בגון העתקה, הנעה, שינוי מימדים, התקשרות עם קווים של סרטי גומי, הקבצה והחלקה (ניקוס וכן לשימוש בבחירת קנה מידה (9ח:%31) לתמונה רצויה מתוך סט ש תמונות שנשמרוּ בעבר. כלי 60|35 אחרים מבוססים על מודלים פורמלים הרבה יותר של תהליך הישיבה. במאמר זה אנו ממקדים את תשומת לבנו על שני כלים כאלו: זשוסא00, בלי לארגון רעיונות בתכנון הצגה; ר7ז0/0ז1/, בלי לשיקול והערכה של הצעות חלופיות. על אף ששני הכלים מיועדים לספק תמיכה חישובית מתאימה בתהליכי ישיבות מובנים, הרי שהניגוד בין שני התהליכים יבליט את מיגוון ההזדמנויות הקיימות בישומה של טכנולוגית מחשבים בתווך זה. ארגון רעיונות להצגה תוך שימוש ב020007) 7 וסקס הינו כלי 60/30 המשמש להכנת הצגות בצורה 1 קולקטיבית. תפוקתו היא מִיתאֶר של רעיונות וטקסט נלווה. השתמשנו ב-ז000ח608 על מנת להכין מיתארים לשיחות ומאמרים, כולל זה. במספר מובנים הוא דומה לתכניות אחג'ד-אחו 1 ,16ע10650 (25) ר676%7טוסא (34). כולן משמשות לאר- גון רעיונות, אך ז06ח609 יחודי בכך שהוא מיועד לשימוש קולקטיבי ע"י קבוצת אנשים. תהליך ה"זטוסח008 מחקה את סגנון הישיבה לכתיבה בשיתוף פעולה בו השתמשנו במרכז המחקר של אסזטא ללא התמיכה המחשבית במשך מספר שנים. בדרך-כלל אנו פותחים בפתגם ברור: הרעיונות נמצאים בראשנו ומאומה לא נכתב. הבעיה בנקודה זו היא ביצד להתחיל. זה לא עוזר להתחיל בשאלה: "ובכן, אנו זקוקים למיתאר. מה נרשום ב-1.א.1?" במקום זאת, תכנונה של הצגה דורש שהקבו- צה תחליט מה הרעיונות, אילו מהם חוברים יחדיו, אילו יוצגו קודם, סדר ההצגה, ולבסוף אילו רעיונות יש להשמיט. זטזסחק0ס) מארגן את הישיבה בשלושה שלבים ברורים - הסערת מוחות, ארגון והערכה - כל אחד מהם מדגיש סט שונה של פעילויות. ככל שהקבוצה מתקדמת לאורך השלבים הרלבנטיים, מתרחב סט הפעולות האפשריות: לדוגמה, הסערת מוחות, המודגש בשלב הראשון, ניתן לביצוע גם בשלב האחרון. קבוצות המוצאות את האילוץ הנוקשה של השלבים כמגביל מדי יכולות לדלג מידית לעבר השלב האחרון בו כל הפעולות אפשריות. כוונתנו היא להת-" נסות בשיטות לעידודם של תהליבי ישיבות מסויימים וסגנונות התנהגות ללא הפיכת הכלים לקשיחים ומגבילים מדי. הסערת מוחות היות ושלב הסערת המוחות כרוך ביצירה הראשונית של הרעיונות המשמשים בהצגה, חשוב לעודר שיתוף פעולה באינטראקציות הקבוצתיות ולא להפריע או לעכב את זרימתם של הרעיונות (10), בחזטוטחקטס, לכן, הרעיונות אינם מעובדים או נגנזים בשלב זה, ותשומת לב מועטה מוקדשת לארגונם (ראה ציור 2). במקום זאת, יש פעולה בסיסית אחת: משתתף בוחר מרחב פנוי בחלון ציבורי ומדפיס מילת-מפתח או משפט-מפתח המתארים את הרעיון. המשתתפים יבולים לפעול בו-זמנית, להוסיף פריטי רעיונות ולתמוך 3 השם שזשוסמקָס6 נובע מצירוף המילים זש0וו-600 ( זטו)טה חסוזומקטט 3 ) א זטו-0חש-60 (לדעת יחדיו). "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז זר וה תפז היוה הכוז ושחש 53ו ו 5 ₪ 1 וזו רז 7 ו 005ו5ה6זא6 6/52866הוך יי % זזש :ו 5 1 וו זאו וו + וזכומפיור ןת ות שויובו ם ו ייבוין:ו וש זו ןה =<רזרבתמו זוה זר ו זו יה הפרש גו ומ זזה וס רז 7 זב ו31 60 3 >ורן [ב זוויו!י ו זוי | ופנ יז צוור 2. הסערת מוחות עם ז6080066) בשלב הסערת המוחות, יכולים משתתפים להוסיף רעיונות וטקסט נלווה. ביקורת או השמטה של רעיונות חלשים. רעיונות מוכנסים לחלון ע"י הקשה ע"ג העכבר שברקע החלון והדפסת כותרת קטנה או משפט המייצג את הרעיון. הסבר הטקסט והרעיונות בפירוטייתר מוכנס ע"י בחירת הפריט עם עכבר ואח"כ שימוש בעורך טקסטים בחלון נפרר. בטקסט בכל זמן שהוא, אך אסור להם למחוק פריט (אפילו אם הוא שלהם), למרות שמותר להם לסובבו. תמיכה בטקסט משמשת להבהרת משמעותו של פריט וליסוּד מינוח להצגה. ברגע שהוכנסה, היא ניתנת להצגה בצורה ציבורית או לעריכה נוספת ע"י כל אחד מהמשתתפים. כאשר החלון מתמלא לגמרי במה שנראה כצבר רעיונות ברמות שונות, המתחנן לארגון, מתחיל לחץ לנוע לעבר השלב הבא. ארגון בשלב הארגון מנסה הקבוצה לקבוע סדר לרעיונות שנוצרו בשלב הסערת המוחות. בעזרת זטוסתפָט ניתן לקבוע את סדר הרעיונות ה הררגתית תוך שימוש בשתי פעולות בסיסיות: קישור רעיונות סדר ההצגה והקבצת רעיונות לתת-קבוצות. נוסף לבך, פעולת הנעת הפריט מאפשרת דיון בפעולות אלו טרם ביצוען המעשי ע"י ב הפריטים קרוב זה לזה לפני הפיכתם לאשכול או קישורם ה הבסיסית היא פשוט לוודא שרעיון אחד יבוא לפני האחר. קְּ שור מלווה בדרך-כלל בדיון מילולי כלשהו. לדוגמה, משתתף יכול 0 "אני שם 'כלי 60189" לפני 'נושאים פתוחים' משום שאתם 40 6 להבין את מה שעשינו קודם לפני שתוכלו להבין מה יבוא 1 ך". הסידור מצוין ויזואלית ע"י עורקים המנותבים בין הפרי" 5% ו בציור 3. משמעות העורקים היא טרנזיטיבית, כלומר, אם ו ב , וץ בא לפני ? אזי א חייב לבוא לפני ?. העורקים משמשים 7 4 קטיבית על מנת לקבוע את הסדר המושלם של ההצגה. ו אף הם להתחבר לאשכולות ולנוע לחלונותיהם, 0 ו 8 נוצרת קבוצה, עומד פריט ממוסגר כנציגה של - 4 ו הפריטים המקובצים עצמם מוצגים בחלון סמוך. ו רים על פני הקבוצות; עורק המגיע ויוצא מפריט ממוסגר ' 43ו חר פאר:אט: פאז פנכתם 115 כ רת 5 6/52466חזוך 6 הו ₪ תכ -י- ₪ הושזקפום / ו כיזם ציור 3: יצורת סידור הרעיונות ב"זשוסווק66, מסורר סדר הרעיונות בצורה הדרגתית. הפעולה הבסיסית היא קביעת איזה רעיון יבוא לפני מי והתוצאה מצוינת ויזואלית ע"י חיצים בין הפריטים. המשמעות הינה טרנזיטיבית, כלומר, אם א בא לפני צ וצ בא לפני ?, אזי א חייב לבוא לפני 7. מצרפית, קובעים הקווים את סדר הצגת הרעיונות. ניתן להוסיף קווים או להשמיטם ע"י הקשה בעכבר מעל הפריטים הרצויים. הפריטים יאופיינו בדרך-כלל בקו אחד או יותר שיקשרם לפריטים אחרים. מטופל כעורק ומקבוצה שלמה. בעזרת פעולות טרנזיטיביות ודיסטריבוטיביות אלו, יבול מספר קטן של עורקים מפורשים לאלץ במידה ניכרת את הסדר הסופי של הרעיונות. הערכה השלב השלישי, הערבה, קובע את הצורה הסופית של ההצגה. = | = : וגוה 1 ]ו וכ 7 05וה6זא] 6 ן ו < רשוי וכוסד] - 16003:0גח02) 6חז 0ה0ע86 5 המשתתפים בוחנים את המבנה הכללי על מנת לסדר מחדש את הרעיונות, משלימים פרטים חסרים ומשמיטים רעיונות לא רלבנטיים. ב"זטזסח608, תהליכי קבלת ההחלטות השונים נחלקים לפעולות נפרדות וברורות. השהיית ההשמטה עד השלב האחרון, לדוגמה, מספקת בסיס בולט יותר לטיעון, במובן זה שהקריאה להשמיט רעיון מפני שאינו רלבנטי עשויה להיות משכנעת יותר כאשר הרעיון לא קשור בצורה נראית עם האחרים; או שהטענה בדבר אי-חשיבותו של רעיון יכולה להיראות משכנעת יותר אם הרעיונות המתחרים זמינים מיידית לצורך השוואה. באותו מובן, טיעון שיש עודף חומר יקבל משנה תוקף כאשר ניתן לראות את כל החומר, או טענה שרעיון הינו מעורפל תתגלה כמשכנעת יותר בנוכחותם של רעיונות אחרים המבוססים במידה רבה יותר. השהיית ההשמטה נושאת עמה יתרונות נוספים בתחום הדינמיקה הקבוצתית: השמטת רעיון במהלך שלב הסערת המוחות יכולה להתפרש בקלות כביקורת ועלולה לעכב משתתפים מסוימים מלה- ביע רעיונותיהם או לגרור חיכוכים, בעוד שויכוח אודות התאמתו או אי התאמתו של רעיון בשלב ההערכה מביאה את חברי הקבוצה להבהיר או להרחיב את יריעת הנושא שהעלו. פעולות אחרות פרט להשמטה נדחות אף הן עד שלב ההערכה. למשל, טיעון שרעיון לא מוקם כיאות נשמע תקף יותר כאשר מקומות אחרים חלופיים נראים על המסך: זה הזמן הטוב לשקול את סידורם מחדש של הרעיונות. היות ופעולת הקישור המתרחשת בשלב הארגון מבוססת בדרך-כלל על שיקולים הסמוכים לשני רעיונות, ראיית ההצגה המלאה, כאשר מרבית העורקים מוצגים במקומם, מאפשרת למשתמש להעריך את המבנה הכללי ולהרהר בשיקולים כלליים יותר, כגון איזון. טח מספק תהליך שיטתי למענה על השאלה "מה נשים ב- 1.א.1?" ניתן גם לזהות בשיטתיות נקודות פתיחה להצגה: אלו הם הפריטים ללא עורקי כניסה. זטוטתעט) מסייע אחר-כך בסידור הסופי של הרעיונות ע"י הכנת מיתאר וציון אותם רעיונות המסודרים שרירותית. ע"י היפוכו של גרף הפריטים, נוצר מיתאר, המלווה או הנטול טקסט צמוד. במובנים רבים זטוטחטט) תומך בתהליך השונה למדי מאותם כלי הדגשה דוגמת גחו אחווו1. פרט להבדל הבולט ביותר, העובדה ש"זטוסתטט) מתוכנן לשימוש בו-זמני ע"י מספר רב של משתתפים צוור 4. הקבצת פריטים ניתן לקבץ פריטים לקבוצות המיצגות רעיונות אשר יעובדו יחדיו. לכל קבוצה חלון נלווה להצגת פרי- טיה. קבוצה מקבלת שם כאשר היא נוצרת ושם זה מופיע בפריט מסוגר בחלון המקורי. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 23 (על אף שהתהליך שהוא משקף יעיל גם ו מחלק ז006ח608 גם את תהליך החשיבה לסוגי צערים ק ות יותר, המתגלים כאינקרמנטליים וכיעילים. ב-חג'חוחד הרע מאורגנים תמיד במיתאר - אין מקום אחר בו ניתן להניחם - בעוד 00 מפריד בין מטלות יצירת הרעיונות לבין סידורם. 608000 גם מספק סידור הדרגתי במהלך פעולת יצירת העורק באשר הסידור החלקי של הרעיונות מעודן בצעדים עד השגתו של הסידור המור שלם. פעולות הטרנזיטיביות וההקבצה מאפשרות לארגן את הרעיו נות בצורה יעילה עם מספר קטן של עורקים. : מספר חלקים חשובים בתהליך תכנון ההצגה אינם מפורשים ב זוסהקס0. לדוגמה, 06הקס0 אינו מתחקר את הקהל, יעדי המאמר, או הטיעונים להשמטה או סידור הרעיונות. שינויים ב"ז6000 יכולים להפוך שאלות כאלו למפורשות, אך כרגע הן נמצאות מחוץ לטווח הכלי הנוכחי. 0 הוא כלי ה-0ג/60 היעיל שפותח והוא נמצא עדיין בשלבי התפתחות. אנו מנסים כעת הקלות שונות של קונספצית ה" 5 בגירסה הנוכחית של ה-ז6ו0ח009, לדוגמה, חלונות המר" אים עורקים ופריטים הינם ציבוריים, אך מיתאר ופריטים העורכים חלונות הינם פרטיים. היעדרם של מציינים ויזואליים המראים אלו מהם ציבוריים ואלו פרטיים עלול להביך את המשתמשים ה"ירוקים". הנסיון שצברנו, המשתרע על פני מספר חודשים, בשימוש במימשק הרב-משתתפי של ה"זשוסתק60, מאפשר לנו מציאת פשרות (11806-018) בתכנונו של הדור הבא של הכלי (32). גיליון טיעון להצעות (6וסחקז)* זטוסחשָזג., כלי ה"סג|60 אשר פותח להצגתן והערכתן של הצעות, נמצא כעת בשלבים המוקדמים של תיכון וישום והוא מוצג בעיקר כתנגודת לז 00 ), ישום וניסויים ב-זסוסתפָז מהווים כעת את המוקדים העיקריים של פרוייקט ה601897. דומה ל"זטוסתפַ60. תהליך הישיבה הבסיסי הנתמך ע"י זטוּסתפָז עשה, במשך מספר שנים, שימוש בקרב אנשי קבוצתנו ללא העזר החישובי. ישיבות הצעה מתחילות כאשר אחד או יותר מחברי הקבוצה מעלה הצעה למשהו שיש לעשותו, בדרך-כלל, תיבון לתכנית או תכנית עבודה למחקר. יעד הישיבה מתבטא, אחר-כך, בבחירת ההצעה הטובה ביותר. ההצעות מעובדות, לפחות חלקית, לפני הישיבה, בניגוד לישיבות זטוסחפס6, המתחילות בלוח נקי. היות ומשתתפי זטזסתפַז ג השקיעו כבר כמות מסוימת של עבודה ביצירת הצעות אלו, נושאות הישיבות בקרבן פוטנציאל גדול יותר לויבוח וְאי- הסכמה. גילוי, הבנה והערכה של אי ההסכמה מהווים, לבן, חלק חיוני של קבלת ההחלטות המיודעת בישיבות אלו. בפיתוח תיכון - המהווה למעשה שפת קישור בין המטרות והאפשרויות - מתחילים בדרך-כלל המתכננים בלי לדעת במדויק מה רוצים או מה אפשרי. הם מגלים חלקים ממרחב התיכון כשהם מונָעִים ע"י המטרות הנוכחיות שהוצבו בפניהם, וחידודן - כשהם לומדים מה אפשרי. במטלות תיכון משותפות, חייבים המתח והאינטראקציה בין היעדים והחלופות להתגלות בתקשורת בין המשתתפים. תחילה יעדי התיכון אינם משותפים בהכרח; עיבודו של סט משותף של יעדים הינו חלק מתהליך שיתוף הפעולה וכולל את הפיתוח ההדרגתי ובחירתן של חלופות התיכון. האינטואיציה המנחה את תהליך ה"זטוסחעַז היא ההכרה שמרבית הויכוח ואי ההבנה הצצים בישיבות אודות הצעות התיכון נגרמים בעטיין של שלוש סיבות עיקריות: עמדות אישיות, כלומר, נגיעה אישית לעמדות מסוימות: הנחות לא מוצהרות וקריטריונום בלתו- מוצהרים. מכאן, אבן יסוד מרכזית בתיכון ה"זטוסועַז א הינה שחלו- פות הופכות למפורשות: ההצעות עצמן מפורשות, בדומה להנחות ולקריטריוני ההערכה. 4. השם זשוסושָזג; מכוון למונח זשוסח ותשהטועָז, כלומר, בלי לסיוע בארגו והערכה של טיעונים. 1 24 "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז מורכבת משלושה שלבים נפרדים .. ךר במספר מובנים דומים לשלבים המקבי- דיים על מנת להצדיק את תיאורם. בעיקרון, ישיבת ה-:ז010ח8 הצעה, דוון והערכה - - לום ב"ז6ו0ק60, אך שונים הצעה בשלב ההצע בתיאור טקסט קצר, ה, מוצגת ההצעה בצורה מפורשת: כל הצעה מלווה וקרוב לודאי סקיצה והיא נקראת לפי מאפייניה או תיפקודיה. ב"ז6זסחקז תיווצר הצעה ותוצג ע"י סט חלונות קישת הנקראים "וצרי" ההצעה, העשויים להיות פרטיים אן 9 וצרי הצעות ציבוריים הם 1/5/9//5//, בעוד יוצר פרטי מופיע רק ע"ג מבונת המשתמש המבקר אותו. יוצרים פרטיים מבטיחים שכל משתתף יוכל לצפות או ליצור הצעה חרשה ללא הכרח לשתף אחרים בשימושה. חלונות אחרים יאפשרו צפיה על פני בל אחת מההצעות הנדונות בישיבה. הצעות חדשות נוצרות עיי שינוי של אחת מהן או צירופן של תכונות משתי הצעות שוגות אן יותר. הצעה חרשה יורשת באופן אוטומטי טקסט, סקיצות והצהרות הנגזרים מהצעות האם שלה. אף במצגים בעלי רזולוציה גבוהה ותצורה רחבה, המשמשים ב- מוגבל שטחם של החלונות: הצעה המוצגת על הטקסט שלה. הסקיצה וטיעוניה תופסת כרבע מסך. תצורת ברירת המחדל מאפ- שרת מרחב צפיה מספיק עבור שני יוצרי הצעה ציבוריים, יוצר פרטי אחד ומיגוון של יוצרים אחרים. אולם, מצגים מהסוג הזמין במרבית המחשבים האישים יתגלו כבלתי תואמים לצפיה אפילו בהצעה אחת ולא יתאימו היטב למרבית כלי 60189. טועו ו הבא מורכב מהצגת הסיבות לבחירת או אי"בחירת ההצעות הפרטיות. הטיבות חייבות להיות כתובות. בלוח וגיר, נכתבות הסי- בות כהצהרות המופיעות מתחת להצעות. כל אחת מזוהה כהצהרת "בעד" או "נגד" והיא מכילה תיאור טקסט קצר כמו "יקר מאוד" או "בלתי"ניתן לביצוע בפחות משישה חודשים". מבנה החזטוסחפז ה מעודר משתתפים לכתוב הצהרות "בעד" ו"נגד" אודות כל ההצעות, ולא רק הצהרות "בעד" עבור אותן הצעות שהם בעדן והצהרות "נגד" עבור היתר. היות והצהרות ה"בעד" וה"נגד" פרושות לעיני כל וממתינות להתבוננות, נוטים המשתתפים ליטול זמן ע"מ לנסחן במשנה זהירות. הצהרות סתמיות בדומה ל: "אני פשוט לא מחבב את הצעה א" תהיינה בעלות שיקלול נמוך יותר מאשר הצהרות יחודיות וממוקדות. לשם השוואה, ניתן לאפיין בשלב הטיעון הצהרות בעד או נגד לעומת הצעות במונחים של תאימות, עלות, זמן פיתוח, יעילות, היתכנות, פשטות ותועלת. בעזרת תמיכה מחשבית, ניתן ליצור 0 טבלאות עזר המשוות בין ההצעות בהתבסס על איפיונים אלו. בשלב הטיעון, משתתפים יכולים להוסיף הצהרות או לשנות הצעות קיימות. הרבר וטה להאיץ את המצרפיות בין הרעיונות, לאגד -. להצעות ולסיבות ולפתח בצורה שיטתית את ההסבר זמקבי ' בין ההצעות. לפי פלאט (27), סוג זה של שיתוף קבוצתי ו של הצעות מרובות וטיעונים רבים מוליך לעיתים קרובות תהליך קבלת החלטות פורה למדי: הקונפלי ל ליקט וניפוי החלופות ההכרחי להסקה אינדוקטיבית וחדה היה לעיתים פות קונפליקט בין אנשים אשר לכל ל אימת שכל אדם כל אחד מהט כללי שיפוט משלו. אך כ לקונפליקט ה לאמץ לעצמו מספר הנחות עבודה, הופך הדבר אף אחת מה 1 בין רעיונות... למעשה, כאשר יש מספר רק של הנחות אשר [ לא מהווה את "רכושו הפרטי" של משתתף כלשהו וכאשר יש ניסויים קשים לבחון אותן, הרי החיי ינים ומרגשים כפי שלא היו 0 זחיים היומיומיים במעבדה הופבים למענינ קישורן של הצעות רבות וטיעוני שלב הבא - הערכה - במו עוניהן מוביל באורח טבעי לעבר ה חוריה לטות המפריך בין לבין טיעונים הנוגעים להצעות עצמן הערכה ראשית, בוחנת ההערכה את ההשערות העומדות בבסיסם של הטיעונים האינדיבידואליים. השערות ב-זטזסחאָז מבוטאות כהצה- רות אודות הצהרות: לדוגמה, ההצהרה "ניתן להניח שאפשר להתעלם מעלויות העבודה" יכולה להתייחס להצהרה "הצעה זו בלתי יקרה". בעוד שבלוח וגיר היינו כותבים השערות כאלו סמוך לטיעונים המתאימים, הרי שב"זטוסת8ַז/ אנו נספק התקנים לצפיה במבנה הטיעונים במונחים של קשרים בין ההצהרות. משתתפי הישיבות אינם מסבימים, לעיתים תכופות, אודות תקפוּתן של ההצהרות: אדם אחד יכול להאמין ש"שבבי זכרון בנפח של 16/8 יהיו זמינים מוכנית תוך שישה חודשים" ואחר לא. ב"זטוסתפז ה ננסה ליצור מודל מהבדלים אלו בעזרת "תצהירי אמונה" מפורשים. תצהיר אמונה הינו מיפוי סט ההצהרות לקטגוריות תקפות (מאמין) או בלתי-תקפות (לא מאמין). סוג זה של דיגוּם אינו ניתן לביצוע בצורה יעילה בגיר על לוח. פעולת יצירת תצהירי האמונה המפורשים מאפשרת ל-ז6ו0חפז, לפעול בעין גיליון טיעונים אשר בו נצפית הצעה ומוערכת ביחס לסט נקוב של אמונות. תצוגת ההצעה נוצרת ע"י פסיעה בעקבות טיעוני ההצעה, נבירה בהשערות ואח"כ הצגת אותם טיעונים הנתמכים בתצהיר האמונה הנקוב. תצהירי אמונה רבים יכולים לחיות בדו- קיום, וכל משתתף יכול ליצור (או לסווג) תצהירי אמונה. תצחירי האמונה מיועדים לאפין נקודות מבט שונות (לדוגמה, ליברליות מול שמרנות, שיווק מול פיתוח). בדיוק כמו שגיליון עבודה אלקטרוני מספק כלי לגילוי צרכים של יחסים מספריים היפותטיים, כך גם גיליון טיעונים כמו ה"זטוסתפז מספק דרך לגילוי צרכי אמונה. תכנית גיליון עבודה אלקטרוני לא מספקת הבנה לעומק של משמעות שער הריבית, שיעור המס או ההכנסה החודשית, אך היא מחשבת את הסיכומים הדרושים ומצי- גה שינויים בערכים הנגזרים כל אימת שערכי הקלט משתנים. בדרך דומה, זטוסחאָז לא צריכה להבין את משמעויותיהן של הצעות התיכון: היא רק צריכה להבחין בין ההצעות, הטיעונים, ההשערות ותצהירי האמונה ולחשב את יחסי התמיכה הלוגית הרלבנטיים. יש להקנות יכולת לפלוני לשנות את הקצאת האמונה ואח"כ לראות מיידית את השינויים הרלבנטיים בהצגת ההצעה. הבדלים בנקודות המבט ניתנים להבלטה (למשל, ע"י הצגת ההצעה תחת תצהירי אמונה שונים). הערכות אחרות, בדומה לניתוחי רגישות, ניתנות לביצוע תוך שימוש באותו מידע. בשלב הבא, נבחרים ומדורגים קריטריוני ההערכה. ערכיהם של הקריטריונים הספציפיים מדורגים, לעיתים קרובות, בצורה שונה ע"י משתתפים שונים: היתכנות, לדוגמה, נשקלת בדרך כלל כחשובה, אך ייתכנו חילוקי דעות אודות הפשרות בין עלות ותועלת או מרחב כנגד זמן. קריטריוני ההערכה והאמונות מייצגים מימדים שונים של תהליך ההערכה. שני משתתפים יכולים להסכים שעלות היא קריטריון ראשון במעלה, אך לא יסכימו ביניהם אם הצעה מסוימת יקרה; ומנגד, הם יכולים להסכים אודות עלויותיהן של הצעות שונות, אך יתכן ודעותיהם תהיינה חלוקות בחשיבות העלות כקריטריון. תוך שימוש ב"זטוסחז., אנו יכולים לנסות דרכים שונות של קריטריוני דירוג ולספק מנגנונים לעיון בהצעות לפי דירוגים אלו. השערת עבודה מרכזית, עליה נשען תיכון ה-זטוסוועז/, היא שיצירת מבנה הטיעונים המפורש מקל על השגת קונצנזוס ע"י הפחתת אי ההטכמה הצצה מהבדלים לא-מבוטאים. היות והמשתתפים המשתמשים ב-זטוסחקז. מטכימים תחילה על הקריטריונים ואח"כ מיישמים אותם בצורה שיטתית בהערכת ההצעות, מתברר בפועל האם ניסויים אלו בהתנהגות כזו אכן מזרזים את השגת הקונצנזוס ועד כמה זטוסחקז מעודרת באמת התנהגות כזו. בתהליך קביעתם של סוגים מיוחדים של הצהרות כמפורשות והשא. רת האחרות - מרומזות, יכולים מתכנניהם של כלי 9142 להטות בשגגה את תהליכי הישיבה. הן ב"זטוטחקס6 והן ב"זטוסהקז, חוסר היצוג המפורש של יעדים עבור הישיבות עלול לפגוע בדיון בזמנים מסוימים. מתכנניהם של כלי 60120 יוצרים, בהכרח, יותר מאשר סתם כלים: הם גם מתכננים ומאלצים תהליכי ישיבות. אנו רואים "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 25 26 ב60]807 מעבדת עבודה להעשרת הבנתנו בתהליבי ישיבות ובחינת השפעות כלי התמיכה המחשבית על הצעות אלו. נושאים וקונספציות בתיבנות עשי תי ההשערות הבסיסיות אודות ארכיטקטורת החישוב של | הן: (1) בל משתתף בישיבה חייב להיות מצויד במחשב אישי וכל המחשבים מחוברים ביניהם באמצעות רשת מקומית; (2) כל המחשבים מריצים אותה תוכנה. במבט לאחור, גישה זו מציעה סביבת עבודה נוחה והיא מתגלה כהגיונית: היא מאופיינת גם בקצוות פתוחים עד הרמה בה ניתן לחבר מעבדים לרשת כך שיבצעו מטלות יחודיות וכן ניתן להוסיף תוכנה מיוחדת לחלק מהמחשבים. תכניות המפולגות על פני מספר מכונות קשות ביותר לכתיבה וניפוי. עובדה זו, יחד עם הצורך שלנו לנסות ולשנות קודים בצורה תכופה, הניעה אותנו לפתח כלי תיכנות על מנת לפשט את הפיתוח, הבדיקה וההגהה. כלי 00!95 מאפשרים לאנשים לחלק ולהגיה במשותף מידע המוצג במצבי ישיבות. לצורך דיון כזה, יעיל לחשוב על מידע זה כאילו הוא שוכן בבסיס נתונים של מחשב המאופיין בתכונות מסוימות. בנקודה זו, אנו מותירים את גרעיניות פריטי הנתונים הלוגיים בלתי מוגדרת, למרות, שבפועל, גודל הגרעין נקבע ע"י בוונותינו אודות עצמאיותם של פריטי הנתונים. תיכונו של בסיס נתונים מהווה נקודת התחלה להבנת נושאי וטכניקות התיכנות המשמשים בתיכונם ובביצועם של כלי 0ג!60. המטרות הבאות עולות באופן טבעי מתוך ישומו של ה-0130 ומשקפות את הציפיות הכלליות הנובעות מהשימוש במחשבים האישיים: > ההשהייה בקבלת המידע חייבת להיות קצרה ביותר. על מנת לחולל תצוגות מידע, צריך זמן השליפה הממוצע להיות בסדר גודל של מספר מיקרודשניות. = ההשהייה בשינוי המידע צריכה להיות קצרה. על מנת למנוע הרגשה של איטיות, יש צורך להקנות, בדרך-כלל, אפשרות לשנות מידע תוך שבריר שניה. 9 1 ו צריך להתכנס במהירות למצב יציב ועקבי. ו / הנתונים להיות פגיע לפעולות אקראיות של משתתף או לִבָשֶל במתכונתו של משתתף אחר. תחזוקת בסיס הנתונים == לתחזק את בסיס נתוני ה7פ00/8 ערכנו ניסויים בעזרת מספר ה 0 המודל הריכוזי, מודל המנעול הריכוזי, המודל 1 4 , מודל גילוי התלות ומודל המנעולים הנודדים. המודל הריכוזו. הגישה הריכוזית הישירה, אשר נוסתה בהצלחה 8 דומים אחרים (20, 30), מבטיחה שכל המשתתפים משתמר ו יש רק עותק יחיד של בסיס הנתונים ובקרת 0 ה א ישירה. על מנת לתאם בין שינויים בו-זמניים יש ד 0 במנגנוני התנועות של בסיס הנתונים. המודל הריכוזי . ַ - ה-9ג!0) משום שלא יכולנו להשתמש במנגנונים א . ורך שליפת הנתונים במהירות מספיקה על מגת לעדכן את . תר-על-כן, באפשרנו לתכניתנו להשתמש במחשבים אישו = תים, אנו גורמים להשהייה נוספת בתקשורת הרשתת ו 8 המנעול הריכוזי (10061 16% - המוחל המפולו קן את בעית השליפה האיטית של המודל הריכוזי עו ; : נתונים בכל אחת מתחנות העבודה. נתונים עבור התצוגה הויז 2 ו :6 ישירות מהזיכרון המהיר (6006) והם מ 4 - - ם אלו מתקבלים. מספר וריאציות של גישה זו מתוא- במודל זה, כל מחשב מצויד ב מסוגל לבצע שינוי בפריט אלא ו 0 הבטחת בעלות על נתונים פירושה השגת מנעול %- ב לים הריכוזי. יתכן ויחיה מנעול אחד עבור בל בסו 0 מנעולים נפרדים לחלקים שונים שלו. ו בעזרת מנעולי לבצע שינויים על פני חלקים שונים בבסיס הנתונים --. -] . כאשר "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז וש רק מנעול אחד, רק משתתף אחד יכול לבצע שינויים משום שבל שינוי דורש את נעילתו של כל בסיס הנתונים אחרת היא הקצאת המנעולים מספקים ניפוי הדרי של תהליכים הכותבים נתונים, ן יים בבסיס הנתונים מסודררים ע"י הסררות המספריוה. ,שי" ש המעעולים. הדבר מבטיח שהמכונות יתכנסו לאותו מצב. ל בעל א מהתנועות דורשות בעלות על יותר ממנעול אחד, אזי ו הרגילות והטכניקות להימנע ממבוי סתום (15,7) - תקפות (למשל תנועות הרורשות מנעולים רבים חייבות לרכוש את כולם מיד) לדאבוננו, ישומו של מודל זה בעבודתנו הוביל עד כה להשן בלתייקבילות בהשגת המנעולים; השהיות אלו יש לזקוף לחו היעררו של מתזמן תהליך בסביבת התיכנות שלנו, כלומר, הו רת מונע אותן. אין דרך להבטיח חסמים להשהיות במערמ . אינן שהמעבדים אונם בפופים לסולם עדיפויות והם יבול ו שופ זמן שרירותית בלא להניב כלום. ץ כמות היות המודל השותופו. במודל השיתופי, הגישיה אותה אנו נוקטים כיום בל מכונה מצוירת בעותק של בסיס הנתונים והשינויים מותקנים עיו שידור השינוי ללא כל סינכרון. בשלעצמה, גישה זו גוררת את תנאי המרוץ האינהרנטיים הבאים: אם שני משתתפים מבצעים שנויים באותם נתונים בו-זמנית, נערך מרוץ, המצביע בסופו אילו שינויים ישפיעו ראשונים, והתוצאה יכולה להיות שונה במכונות שונות. שני גורמים מקלים נגד מגבלות גלויות אלו. הראשון הוא שמרבית סדרות השינויים בבסיסי הנתונים מפיקות תוצאות שאינן תלויות בסדר בו הן מבוצעות. יתרה מזאת, משתתפי 00135 ערים לבעיה ומשתמשים במציינים מילוליים ("מנעולי קול") על מנת לתאם את התנהגותם; אי-לכך נדיר שמשתתפים ישנו אותם נתונים בו-זמנית. הגורם השני, די רחוק מהמנגנונים להבטחת שלמותו של בסיס הנתונים המפולג, שב-00199 אנו זקוקים לספק מנגנונים המתאמים את ו המשתתפים והתומכים במנגנונים החברתיים הן עבור ו החלוקה והן ההגעה להסבמה שעליהן מושתת אופיין של 0 ות. מנגנון אחד כזה הוא הקו התפוס שתואר מקודם. ע"י ב מסך הנמצאים בשימוש, מתריע האיתות למשתתפים -] ו א לשנותם (ראה ציור 5). אולם, היות ויש השהיה אינהר- [ הרגע בו מתחיל פלוני לעבוד על פריט לבין הזמן שהקו ו צדום 1 ו ומד ->ו ו +|כשרי | 59553 גא ו בו צוור 5. פרוט תפוס כאשר מספר רב ש ל להתרוש קונפליקט, ו מבצע אינטראקציה לעצם משותף, עלול דעה במהירות למשתמשי גילוי מוקדם של קונפליקטים - אות "תפוס" = וצים חברתיים; דרך א ם שמישהו אחר מבצע עריבה עייג פריט ומחסלת חת לציון פריט תפוס היא ע"י האפרתו מנעול נפרד לכל נתון. "צוניות התפוס משודר לאחרים, קיימת אפשרות שמשתתף שני יתחיל לעבוד על מהדורה לא תואמת. במקרה זה מבטיח הקו התפוט ששני משתתפים יגלו במהירות שהם עובדים בדרך שתביא לעימות ביני- הם. לסיבום, איננו מרוצים מתכונותיו של המודל השיתופי ואנו מתכננים לחקור חלופות מספר שהוצגו ב-(2) לשימוש בנעילה דו-שלבית ובחותמות-זמן. היות והמשתמשים המידיים של בסיס הנתונים שלנו מאופיינים בולם בתקשורת ויזואלית ומילולית, ברצוננו לשקול את הצורך בהפרעה ידנית במקרים מיוחדים של תקלה בסינכרוניזציה (בלומר, להקריב כמה קורבנות על מנת להשיג את רמות הביצוע הרצויות). שתי גישות ספציפיות שאותן אנו שוקלים הן שתי האחרו- נות שנדון עליהן כאן: מודל גילוי התלות ומודל המנעולים הנודדים. מודל גולוי התלות. מודל גילוי התלות מתקן כמה ממגרעותיו של המודל השיתופי ע"י פירוש הנתונים בחותמת המתארת את המחבר ואת מועד השינוי. כל בקשה לשינוי נתונים משדרת מספר דברים: הנתונים החדשים, חותמתם וחותמת הגירסה הקודמת של הותונים במכונה המקורית. באשר מכונה מקבלת שדר בקשת שינוי, היא בודקת תחילה האם זהה החותמת הקודמת בבקשה לחותמת שבב" סיס הנתונים. אם הן שונות, נוצר איתות של "קונפליקט תלות". הקונפליקט נפתר מאוחר יותר ע"י תהליך המשלב התערבות אנוש (לפחות לפעילות המושעית זמנית), המביא להתפשטות ערכי הפת- רון עבור הנתונים או ליצירתן של גירסאות רבות. ותרונה של גישת גילוי התלות היא התגובתיות. שינויים בנתונים אינם דורשים תחילה סידרור או השהיה בהשגת מנעול. המערכת מניחה שניתן תמיד לעשות שינוי, אך יתכן ויהיה צורך לתקן דברים מאוחר יותר אם יתגלה קונפליקט. בדומה למודל השיתופי, מודל גילוי התלות מכיל תנאי מרוץ אינהרנטיים, אך הוא מסוגל לגלותם לאחר ההתרחשות. אם שני משתתפים משנים נתונים באותו זמן, לפחות אחת המכונות תגלה את קונפליקט התלות המתואר לעיל. אולם ניתן לקלוט "התראות- שוא" אם המסרים אודות שינויי הנתונים ממקורות שונים מגיעים ללא סדר בלשהו; נקבל אז איתות כוזב אודות קונפליקט תלות שלמעשה אינו קיים. באורח דומה, אם שני משתתפים מבצעים סידרה כמעט בו-זמנית של שינויים לנתון מסוים, תיתכן הופעתן של התראות שווא רבות. היכולת לאבחן התראות שווא ניתנת לשיבלול ע"י שימור פרק ארוך יותר של השינויים בעבר. עדיין אין ברשותנן מספיק נסיון על מנת להחליט אם מודל גילוי התלות [הקרוב יחסית לגישה המכונה אימות (2)] הינו הכרחי או מעשי. מודל המנעולים הנודרים. מודל המנעול הנודר מנסה לקצר את ההשהיה בהשגת המנעולים הנגרמת במודל המנעול הריכוזי עיץ הפצתם של תהליבי "מענק הנעילה" במקביל לבעלות על המנעול. הדבר שונה ממיקום פשוט של מנעולים בנתונים; הכוונה כאן לפלג את הבקרה על פני פריטי נתונים ספציפיים לעבר המשתמש האחרון, דבר המוביל לסוג של ייסט עבודה" (8) עבור המנעולים. בתרחיש זה נוטה מכונת המשתתף לרבוש את סט המנעולים עבור אותה תת- קבוצה של בסיס הנתונים אשר עליה היא עובדת בפועל. מרבית הבקשות למנעולים לא ידרשו תקשורת כלשהי עם המכונות האח- דות. עם השגת הנגישות הראשונה, תהא ההשהיה בהשגת מנעול משמעותית רק במקרים בהם המנעול נמצא במכונה מרוחקת, כלו- מר, כאשר שניים או יותר משתתפים מתחרים למעשה על אותם חלקים של בסיס הנתונים. גם אם מודל סט העבודה תקף למנעולים, אנו חוששים שהצלחתו של מודל זה עשויה להיות תלויה בעובדה אם הוא מצויד במתזמן קורם אשר יחסום את ההשהיות בהשגת מנעולים מרוחקים. יש צר בניסיון רב יותר בעבודה עם מודל זה על מנת לקבוע האם המנעולים הנודדים אכן מהווים פתרון מעשי. תמיכת שפה תוכנת 00185 בנויה על גבי מכונות 18 של 0%ז%6 המחוברות ע"י זמחסתום (23). התוכנה כתובה ב-005ס.1 (4), הרחבה באורינטצית עצמים של 185 (28) הדומה ל-53113-80 (14) בכך שהתכניות מאורגנות במונחים של עצמים המסוגלים לאגור נתונים. המיחשוב מתקדם עם שיגור של מסרים בין העצמים לבין עצמם. ק0פ.1 תומכת בציון עצמים קבועים אשר זהותם נקובה ע"י מזהה יחיד אשר לו מובטח מעמד יחיד על פני כל המכונות. גירסאות של עצמים קבועים אלו יכולות להתקיים על גבי מספר מכונות בו-זמנית. אסוציאציה הינה סט יצוגים המופיעים במכונות מרובות המיצגים אותו עצם; היצוגים הפרטיים נקראים אסוציאטים ויש להם מזהה יחודי. ב001857 אנו משתמשים במונח שיחה בהתיחסותנו לצירוף של סט מכונות, כלי 019 ומשתתפים הפועלים יחדיו על מנת לפתור את הבעיה. עם הצטרפותו של משתתף חדש לשיחה, מיודעים כל המשתתפים אודות כניסתו ואף הוא מתוורע אליהם; מכונתו של המצטרף החדש מקבלת עותקים של העצם המייצג את בסיט הנתו" נים. תצפיות ראשוניות ושאלות מחקר ם מחשבים צריכים לספק כלי ישיבה יעילים יותר, אנו זקוקים להבנה טובה יותר של תהליכי הישיבות. על אף שישיבות הן משהו שרובנו מכירים היטב, הן מופיעות תחת הכותרת של אותן פעילויות יומיומיות שלמרות שאנו מכירים אותן כל-כך טוב, נותרות ברובן לא-נחקרות. תכנון ה-₪013 תבע מאתנ שנבחן היטב את ארגון הישיבות ואת טכנולוגית הישיבה; בו בזמן ה-0ג1 במתכונתו הנוכחית מספק קביעה ניסויית התואמת קווים אלו של מחקר. בתצורתם העכשווית, משקפים כלי 60/80 את ניסיוננו, רעיונותינו ואת תהליכי העבודה שלנו, במיוחד אלו המיועדים לכתיבה ודיון בצוותא. אסטרטגית המחקר שלנו היא לשרטט תחילה נוהלי עבודה מוכרים ואח"כ למקמם בתוך תחום רחב יותר של ישיבות פנים אל פנים בקביעות שונות עם משתתפים שונים. ה-9ג!60 נוסה מוקדם יותר בהפקת מאמר זה ולמרות שלא צויד עדיין בציוד הקלטה אודיו"ויזואלי או בתוכנת תיעוד, סיפקו פגישות אלו סט של תצפיות מוקדמות אודות היחסים בין כלי זּסמאַ00 לתהליך הכתיבה, וכן את התיחסותם לתהליכים של כתיבה בצוותא. מבנה תהליך הכתיבה תיכונו הנוכחי של ה"זטוסחפסס משקף סט של ניחושים המתיחסים לתהליך הכתיבה, החל מהשלב הראשון של יצירת ופיתוח הרעיון ועד יצירת מסלול או מיתאר לצורך הצגה סופית. השימוש המעשי ב"זשוסחקס) חשף לא רק את נקודות ההתאמה בין התכנון לתהליך, אלא גם את חוסר הרציפות ביניהם. לדוגמה, הנחת התכנון של ז0₪חק00 היתה שחלון הסערת המוחות יהיה מקום אחסון בלתי-מובנה לרעיונות. זמינותו של החלון הציבו- רי, אשר בו אנשים יוכלו להכניס בקלות ובצורה ספונטנית תמליל חדש תאפשר לקבוצה להכניט מספר רב של רעיונות "על גבי הטבלה" ללא צורך בדיון או במשא ומתן מייגעים. אידאלית, צריך לאחר שלב הסערת המוחות לבוא שלב הארגון, אשר בו מעבדים חברי הקבוצה את היחסים בין הרעיונות ודנים בשכנוע הדדי. אולם בפגישות קודמות עם זטוסחק60, מצאנו שאף לפני המעבר לשלב הארגון, התחילו חברים להשתמש בהקבצה מרחבית בחלון הסערת המוחות על מנת לגלות יחסים בין הרעיונות. אפילו אחרי שהפריטים נקשרו מפורשות, סייעו המציינים המרחביים להציג את היחסים בין הפריטים; מציינים מרחביים אלו היו חשובים ביצירת ההסברים. תהליך הארגון וההערכה הקל על ההחלטה אם סט של רעיונות אשר נוצר במהלך הסערת המוחות אכן מושלם. על אף שהשערת התיכון הראשוני שלנו היתה שהשימוש בכלי מיתאר ישלים את שלב ההערכה, בפועל, משתתפים מצאו את כלי המיתאר שימושי גם בהצגת מצבי ביניים של המבנה המתפתח. תצפיות אלו מציעות "חיבורים" שונים במקצת בתהליך מאלו שהינחנו בתחילה. בפגישות עתידיות נתבונן היטב בארגון הטבעי של תהליך הכתיבה הקבוצתי, "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז לראות את המבנה וחס בין השערות ם בכלים. הדרך בה משתמשים אנשים בכלים הזמינים כדי המתפתח של טיעוניהם הקולקטיביים, ואת ה 0 התיכון התחיליות לבין השימושים המעשיים שעושים שימור שיתוף הפעולה . הנחת ההתחלה של ה-0ג608 הינו שנגישות 7 ל פתרון בעיות מעכבת את סוג תפות ְּ ל בצורה אידאלית את שיתוף הפעולה, במיוחד ו מקום שם נראה שיתוף הפעולה כזירה אידאלית לא לערב כ 2 שנקבעה מראש או חלוקה קבועה של העבודה בקרב המשתתפ : המימשק הרב"משתתפי תוכנן להתגבר על מכשול זה ע"י מתן אפשרות למשתתפים לפעול בו-זמנית, לבתוב בצורה בלתי-תלויה ולהבניס טקסט חדש לבסיס הנתונים המשותף - למעשה בו-זמנית. ע"י השוואת הנגישות לבל המשתתפים לתצוגות ולנתונים משותפים, מגביר מימשק ה-00190 את הגמישות בנוגע לתפקירים ומחליש את הבקרה על פני הפעילות ע"י כל אחד מהמשתתפים. אולם, דיוננו הקודמים הראו שהאילוצים הנכפים ע"י הטבנולוגיות הנוכחיות אינם רק מגבלה על שיתוף הפעולה אלא שבכמה מובנים הם מהווים משאב. במיוחד העובדה שטכנולוגית כתיבה מאפשרת לאדם אחד בלבד להכניס טקסט בו-זמנית, מאלצת סוג מסוים של מוקד משותף (כלומר, מוקד על פעולותיו של אותו אדם) השומר על קונטקסט משותף עבור הקבוצה. כאשר רק לאדם אחד יש נגישות בזמן נתון לטכנולוגית הכתיבה, נצפים התפקידים בצורה מוחשית ביותר, מיד; יתרה מזאת, מה שנעשה על התמליל שקוף בפעולות המבקרות את טכנולוגיות הכתיבה. רבים מהנוהלים הנלווים - קימה על מנת ללכת לעבר הלוח, השתלטות על לוח המקשים - ניתנים לצפיה כמשאבים עבור המשתתפים במובן זה שהם רואים מה מתרחש ומספקים בסיס להעברה חלקה של התפקידים. האפשרות לפעילות כתיבה עצמאית והכנסה בו-זמנית של תמליל חדש מציבה תביעות חדשות בפני המשתתפים כך שייוותרו מיודעים על מעשיהם של אחרים. הקלת דרישות אלו של נטילת רשות הדיבור ע"י מתן אפשרות לפעולות מקבילות מחייבת דרכים חלופיות להשלמת מה שמשלימה מערכת רשות הדיבור, כלומר, העברה מסודרת של רשות הדיבור ממשתתף אחד לבא אחריו ופיתוח אינקרמנטלי, קוהרנטי-סידרתי של פעולות החיבור. בישיבות ה7ז006ח09 המוקדמות, פעולת שימורו של המוקד המשו- תף היתה ברורה בהמשך הישיבה. במהלך שלב הסידור, במיוחד כאשר נחקרו הרעיונות, נטו המשתתפים לבצע אינטראקציה מילו- לית. משך מספר דקות הסבירו את היעדים המידיים והיתוו תכניות פעולה לזמן קצר ואחריהן ישבה הקבוצה והבריעה את "הקצאו- תיה" בהדפסה מרוכזת לזמן-מה. לאחר דקות מועטות של עריכה במקביל, היו האנשים מאבדים את החוט המקשר עם פעילויותיהם של האחרים ולכן לא ידעו מה לעשות הלאה. הקבוצה היתה מפסיקה אז את האינטראקציה עם המערכת ודנה שוב במהות עשייתם הנוכחית והעתידית. מעברים אלו בין פעילות מקבילה למכונסת דרשה מפעם לפעם משא ומתן. ביחוד, פרטים אשר היו מעורבים בפעילויות שונות לא היו מגיעים למקומות המעבר בו- זמנית והם לא היו נתונים באופן שווה להפסקה בזמן נתון. דיוני ה"זטוסתט הראשונים היו מורכבים ממספר מחזורים כאלו של "0 מחדש, סיכום, תכנון חיבורים ומאוחר יותר, פעולה מקבי- 2 יחד עם האינטראקציה האישית, מושג המו פניה לעצמים משותפים. יעדה של 080000 הוא לאפשר למשתתפים להתייחס לעצמי השונים של התיחסות יעילה כמר 85או56 קד המשותף באמצעות , כבדוגמת הלוח והגיר, ם משותפים דרך הסוגים והצבעה. על אף שאידאלון- 5. ₪ פירושו התיחסות למשהו מילולית (לדוגמה מעבר לבביש") או ע"י הצבעה. 6. מתג הוידאו של ה07ג001 מאפשר את ניתוב תב למסך אחר; הוא תוכנן במקור לסייע בניפוי על פני , "הבית האפור ולתו של מסך בלשהו מכונות מרובות. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז בירה בכך שפניה יעילה תלויה במבט המש ה, צצה ועולה בעיה המיוחדת לטביבו גבול בין עצמים לוגיים ופיזיים הוא מטוש ום, במישור אחד, בכך שההקלות של 2% ץ מאמשרות למשתתפים לתפור את תצוגתם הפרטית למבד -. לעפל מפרטיהם הם. אולם, משמעות הדבר הוא, שעל = 7 שאנשים יבולים להתייחס ל"אותה" פיסת תמליל, = ו תמליל להימצא באתר שונה לחלוטין במצגיהם המתאימים. בעזרת לתל בחלונות שניתן להזיז, לעצב מחדש ולגלגל, נדרשות הועידות למנוע מצבים בהם אדם אחד מנסה לראות תמליל מסוים בקצחו על מעבר ארוך בעוד אחר מנסה לראות תמליל בתחתית, או שאחך מחברי הקבוצה מקים חלון ציבורי רחב ביותר, ומעכיר את תצפיתן של כל אחד אחר (מצבים אותם בינינו בצורה בלתי רשמית "מלח. מות גלילה" ו-"מלחמות חלונות"). צות 17/51/18 מ העבודה שיש לסיימ סות מחשב והיא שה הדבר מייצג יתרון עצ ותף עפ ת מבוט- נוסף לאימות ועילותו של המבט הבודד על הרישום הקבוצתי, זיחה מחקרנו המוקדם ב"ז6000016 אלמנטים מורכבים יותר של מוקז משותף. בעזרת התקן תצוגה יחיד (לרוגמה, לוחו וגיר או תחנת עבודה), יכול אדם אחד להיות מוקצה לביצוע מטלה של הכנסה מעשית של תמליל חדש, אך פעילות הכתיבה עצמה נראית ע"י יתר המשתתפים. אולם, בתכנון הנוכחי של 009ח608, העריכה המעשית מבוצעת בחלונות פרטיים, כאשר רק התמליל הסופי משודר למשתתפים האחרים. החלטת תכנון זו, בעודה מעודדת פעילות במקביל, מציבה מספר בעיות חדשות ומענינות בתהליך השיתופי. משחתפים בישיבות המוקדמות הביעו תסכול מהעובדה שאינם יכולים לראות מה עושים האחרים; במיוחד מאחר שלא יכלו להביט כאשר אחרים היו עסוקים בכתיבה. נראה היה שהמשתתפים זקוקים לנגישות לא רק למוצר הכתיבה של כל אחד מהאחרים, אלא לתהליך הכתיבה עצמו. היעילות הבלתי-חזויה של מתג הוידאו, המאפשר לכל אחד למתג בין המצגים?, מדגישה את חשיבותו של המבט המשותף לצורך שימור המוקד המחובר. תסכוליהם של המשתמשים במובן זה פתחו מחדש את השאלה בדבר גודלו האידאלי של הגרעין בו מתרחשת הטרנסאקציה הפרטית או הקבוצתית ואודות היחס בין המבטים הפרטיים והציבוריים. בדרך-כלל תצפיות מוקדמות אלו אומתו ע"י סט קטן של ניסויים מבוקרים אשר הורצו באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בניסויים, מספר זוגות של סטודנטים אשר לא התוודעו לעולם ה-לג!60 השתמשו ב"ז6ו0ח608 או בלוח וגיר על מנת לתכנן את מתאריהם של מאמרים. התוצאות הראו שהמימשק של ה-7ז0ו002₪0 מורכב דיו כדי לדרוש תירגול כך שניתן יהא לנצלו ביעילות. ניסויים מעמיקים יותר עם קבוצות רחבות יותר ייאלצו להמתין עד השלמת הקלטות הוידאו וכלי ניתוח הישיבות המפותחים כעת. שאלות מחקר שאלתנו המנחה היתה מה תהליכי שיתוף הפעולה אשר עבורם מהווה המחשב כלי מתאים ואלו כלי ה"0180. המיוחדים שניתן לתכנן על מנת לתמוך בתהליכים אלו? תחילה הניחו 6020000 ו שני תהליכים נוגדים של כתיבה וטיעון שיתופיים, אשר שניהם נגזרו מניסיוננו. 0 נוקט הצגה משותפת ביעד ומעודר קונצנזוס ע'"י תמיכה בנקודת מבט יחידה, בעוד 4188006 מעודר - לצעות מתחרות ומשהה את הקונצנזוס ע"י מתן אפשרות לתצוגה והשוואה של תצפיות רבות. עם זיהויים של התהליכי ים, אנו צריכים לחקור א, ותהליכים השיתופיים ועידון הכלים הנלוו המוה דקור את כלליותן של השערותינו. מהו הגבול של עבודתיי * או נוגדת מצבים אחרים ומשתתפים אחרים? האם בל ע"י שינוי ל ו 0 0% למפורש, יכול גם לנוידו בקרב הקבוצות [וקים לס ום ש במצבים שו לסט כלים אותם ניתן לתפור למשתמש נסיבות אנו ? באילו נסיבות רצויים מבנים מפורשים, ובאיקן ואחרותת ו למזער את גודל המבנה של בְלִינו? שאלות א ה ככל שנרחיב את התיכון והנסיון בישומו: עבודה נלווית אפשרות שמחשבים ישמשו לתמיכה בפתרון בעיות ב צות נצפתה ע"י "מנבאי עתידות" הרבה לפני שהיתה אפשרית באופן מעשי. ב-1945 הציג בוש מערכת היפות- ות שכונתה "אטוחט!א" אשר כללה בסיס נתונים אינטראקטיבי (6) שבעזרתו "שבילים" אסוציאטיביים של גילוי ניתנו לאחסון על מנת לקרוא להם שוב או לשלפם בזמן מאוחר יותר. בוש האמין שבסיס נתונים אנציקלופדי מקובל של מידע ששולב משטחים רבים בהם עוסק האדם ישכלל את איכות פתרון הבעיות של החברה. בשנות ה-60 החלו מערכות ניסיוניות. דוגמת 1א8%/א5/400.וא (וו,2ו1), להשתמש במחשבים על מנת לתמוך בשיתוף פעולה. ה- ידא1.5/400%8א תמכה בקישור מסופים, דואר אלקטרוני, שיתוף קבצים ו"צפיה מרחוק" - היכולת "להעביר את הפטיש" בין מספר אנשים העובדים יחדיו במסופים נפרדים. אנגלברט ראה את המכו- נות כספקיות של תווך חשוב לתקשורת ונודע בפיתוחם של מימשקי משתמש חדשניים כגון העכבר. אנגלברט היה גם מראשוני העוסקים בהיפרטקסט, מערכות שארגנו חלקי תמליל ברשתות מפורשות (פאזסאוזזת 800018160). עבודה זו ממשיכה במספר מערכות נוספות בולל טקסטנט (35), סנדו (24), נוטקארדס (54) ואנולנד. קבוד בזמן שמערכות משותפות-זמן דוגמת טנקס (5) הפיצו את הדואר האלקטרוני וקבצים משותפים, מספר צופים [לדוגמה לדרברג (21)] דיווחו על הבדל איכותי בדרכים בהן הם מבצעים אינטראקציה עם עמיתיהם. במחצית שנות ה-סל בנו חוקרים במעבדת. הבינה המלאכותית של סטנדפורד מרכזית מיתוג לצפיה, שמיעה ולוח מקשים אשר איפשרה למשתמשים בתחנות עבודה רבות לשתף פעולה מתחנות עבודה נפרדות. באותו זמן המשיך קו עבודה אחר את השימוש בהתקני תקשורת על מנת לאגד יחדיו אנשים שפעלו באתרים שונים. עבודה זו, הידועה בשם ויעוד מרחוק (19.18), נמנעה משימוש רב במחשבים והתפתחה באיטיות, בעיקר עקב עלויות התקשורת הגבוהות ליצירת תמונות. בינתיים פיתחו אחרים מערכות לויעוד מרחוק אשר הסתמכו בעיקר על מחשבים ולא על וידאו. מערכות אלו, הידועות בשם ויעוד מחשבים, כוללות את הדואר האלקטרוני, עורכים, מנגנוני הצבעה, קבצים משותפים וגני" זה, אך הן אינן מספקות מבנה לועידות המבוססות על אחד המודלים של תהליכי פתרון הבעיות בקבוצות. בסקירתם של הילץ וטורוף (16) נובל למצוא ביבליוגרפיה מעמיקה אודות מערכות אלו; הדוגמ- אות העיקריות הן ₪188 (ל1) וכמה חלקים של 1א18א15/200א (ד1). על אף שמחשבים נוצלו ניסיונית בישיבות על מנת לתמוך בתהליכי פתרון בעיות יחודיים לפחות מאז 1972 (35), השפעתם היתה פחות דרמטית מאשר בישומי מחשב אחרים (20). מרבית מערכות אלו מאורגנות סביב המודלים הפורמלי והמתמטי של קבלת החלטות, דומה למודלי התועלת הרב-מיתארית וניתוח עלות-יתרון. שיטת דלפי (22) ושיטות הקבוצה הנומינאלית (20), למשל, הינן טכניקות לבנית פתרון בעיות קבוצתי אשר נוצלו עם וללא תמיכת מחשב. מודל דלפי שנשקל ע"י טורוף (35), מתוכנן לחיזוי טכנולוגי ע"י קבוצות הפזורות גיאוגרפית בעוד שהקבוצה הנומינלית 0 ליך יצירת-קונצנזוס בישיבות פנים-אל"פנים; - - ו ניות אך תמימות" (20). היות ונסיוננו עמן מועט, אימות עצמאי, אולם, נציין שתהליך הישיבה המשמש ב-00!80 דומה לשיטות הישיבה הנלמדות בצורה מקובלת בתכניות הדרכה בחברה. ד מערכת אנלוגית במידה מסוימת ל"0ג]00, ה פותחה ע"י סוניל סארין מ-.1.1.7א (30), מאפשרת 8 שים להחליף מידע בצורה סינכרונית בין בסיס נתונ - מה97ג601 יומני שנה על מנת לתזמן ישיבה עתידית. יי סבימת בפשרות מסוימות של תקשורת מחשב (לדוגמה, לפתרוז בעיות, אך ניהול בסיס נתונים ריכוזי) והיעדר מודלי תהליך - ות בזמן היא דומה בכך שהיא משתמשת במחשבים 0 העוברים דרך אמיתי ושומרת על תצפיות עקביות של המסרים עיי אפלגייט הרשת המקומית (29). פרוייקט מחקר אחר, שדווח ע , "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז קונסינסקי ונונמייקר (1), דומה אף הוא ל-9גו00 בכך שהוא מספק מחשבים אישיים למשתתפי הישיבות סביב שולחן הדיונים ומשתמש במטול וידאו על מנת לספק תצפיות ציבוריות גדולות; הוא גם מספק כלים להסערת מוחות ולניתוח. אולם, שלא בדומה ל-0ג!60, הוא מרוכז סביב מודלי תמיכה בהחלטות לתכנון ולניתוח כמותי. כמו-כ[/ היות והוא בנוי ממיקרו"מחשבים בעלי שטח תצוגה מוגבל ביותר, יש אפשרות מועטה לחוות חלונות או מימשקים רב-משתתפים פרטיים וציבוריים. קרמר וקינג (20) צפו שיש מעט מאוד חדרי ועידה ממוחשבים מוצלחים, אם בכלל, ואפילו מערכות אלו תקועות עקב קשיי חומרה. כמכשולים העיקריים בדרך להצלחה, הם ציינו את אי הנגישות למשאבי החישוב, מטולי וידאו בלתי-אמינים ויכולת גרפית מוגבלת. אולם, הם העירו, ובצדק, שבשנים האחרונות טכנולוגית המיחשוב וההטלה הפכו לאמינות הרבה יותר וליקרות פחות. אנו מסכימים עימם שמרבית הפעילות בועידות נתמכות-מחשב בשלוש עד ארבע השנים הבאות תתמקד במחקר ובפיתוח. במונחים של טכנולוגיה, היו מספר התקדמויות אשר איפשרו לעבו- דה זו להמשיך בקצב מואץ הרבה יותר, ביניהן, תחנות עבורה אישיות חזקות יותר, רשתות מקומיות, סביבות תיכנות מתקדמות (31), תיכנות מפולג וטכנולוגית מימשק. התקדמויות אלו תאפשרנה את פיתוחן של מערכות אבי-טיפוס בצורה מחירה למדי ומבאן, לנסות מוכנית את הכלים החדשים. מסקנות התמקדות בפיתוח ובהבנת "מחשבי צוות" (כלומר, מערכות משתפותר"פעולה עבור ישיבות קבוצתיות), הפיק פרויחקט 9ג!0 חדר ישיבות שימושי ומספר כלים ביצועיים. ברשותנו לוח"חי תפעולי אך לא משולב במלואו עם תוכנתנו. כשנתחיל להשתמש ב-טג!00 על בסיס שוטף, הוא יציע מעבדה לחקר השפעות הכלים על ישיבות שיתופיות. חדר הישיבות של ה-00139 מצויד בעת בציוד ההכרחי להקלטת דיוני 00199 פעילים. אנו נשתמש ב-0ג!001 על מנת לנסות להבין מדוע פתרון בעיות שיתופי מאורגן כפי שהוא, קשריו של ארגון זה לטכנולוגיה הקיימת והפשרות המעורבות בהחלפתם של הרגלים ישנים בטכנולוגיה חדשה. בשמנהל של אחת החברות האמריקאיות הגדולות, שתפקידו להח- דיר טכנולוגית מחשבים מתאימה לרמת הדרג הניהולי, שמע אודות ה7פג001, הוא סיפר לנו סיפור מעניין. לאחר שעבד בשקידה מספר חודשים לעדכן דברים ולרענן פעולות בעזרת כלים כמו דואר אלקטרוני, עיבוד מסמכים, בסיסי נתונים וגיליונות עבודה אלקטרו- ניים, הוא נותר ספקן אודות רמת ההצלחה שהשיג. יום אחד, תוך שיחה כנה, אמר לו אחד מעובדיו שלמרות הכוונות הטובות ביותר, הוא חש שהמחשב אינו גורם להבדל משמעותי והוא מעריך שהחס- כון בגינו לא עולה על 30 דקות ביום, למרות שלמד כיצד להשתמש בו. הסיבה היתה שאדם זה לא היה במשרדו יותר מ-30 דקות: הוא בילה את מרבית יומו בישיבות! לקח: מוכון משרדי פשוט לא מגוע לאנשים הנמצאים הרחק ממשרדיהם, המביא אותנו חזרה להנחתו של פרוייקט סג/60: ישיבות הן חשובות. הן נמצאות בגרעינה של הדרך בה עושים עסקים במרבית הארגונים. ככאלו, כלים דוגמת 099 נוגעים בצורה יסודית לדרכים בהן אנו נפגשים ומקבלים החלטות בצורה קבוצתית. : 5 אאתזפת 1 קטסז 3 .| .זסאה התוא 6חב ...8 ,ואפתץפהסא ,.1א..1 .6ו4קטוקק א .1 -וחגקזס ח! 30819515 15506 חב 860131100 668 זס] הת5/516 )זססקט5 חספ -זש1גוקוחט") חס 66ושזט]הס5) 16 ]0 5אווטשסטזק ה[ .פַהותתגוק [אחסו81? סד .זסץ סא ,1 .(066 ,.א6ד ,חווט ה) אזטא! שטוופזטקטס) נשוזסקק 5 6 0. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 4 הד חס ל6חזזטסתס0) .| .0008 86 .0 חופת , ה ,13 .50 .]ווקוחס6 46 .551608 שי שי 2 7 וז קה1ות6ות6וקות] .[.8 ,תספ(פצ! 88 ...4 ,[[פזזות , ו ות 0 ,0? אסז6א ,83-7-.251) 400 .ת60ך / סק א סז .|וווז8)/ 1.0005 7% .[.1א ,510% חב 0 .4 .81.3 ,0ו[4. 5 ,חספת![ וס 0 .עתפזגוא ..ם[ ,61 תסזטם .2.6 ,שוסזפסם ,5 2% ווח .0 6מ1 זס] וח5516 קת1ז8ת6-5חו1! פאק 8 .אשאמך ; ' 7 (1972 .זג/א) 3 ,15 -01 1945 6חטן) 1 .176 .מסא 4//81/ .אחות! עו ו 45 .תפ , ו ו . ,50531 6ח8 ..[.1א ,6%ותק!ם ,5.6 .ת8ח 0 . | .8 1971 6תט[) 2 ,3 .טזו5 ,ווקוווס 40 (1970 .56% 3 ,2 .טזוו5 .וווקוזס) 46 . עזסותסות [8טז1/ .7 ,פַהותתסכ] .8 .19 [100 0318856 1631 3זה :110008105 / .[ ,160 800 ,.[ ,6טתהחסכ .9 , .1 ,1986 .חב[) 1 ,4 .5951 .]1 .]00 .ודד 40% ץז זל 5תהו066/ 10% 10 וס .כ .511805 8 .)א .פועס .10 .4 ,0 46% ,ק0ז0) קַתות8ו!פטק ,דאם)א00ה הז 5חסופוטסזק !זסקקט5 ה01180078110) .0.6 ,160876פת .11 ססוג 066 45105 1984 116 ]0 5פַ0060ז ת1 01865 84 0 ,4 ,הסוס ,105:./ ,(20-22 .60 .8111 ,165קַת4/ 1/05) ל - .יק קתו חסחזפטוה זט זט!ת66 656870 .8.ל ,הווח 806 ,2.6 ,60376ופַת .12 ]וס )וקו חס חוס[ ]1 116 ]0 5פַו6664סז ה[ .16[1601ת! תאחזגות 8 ,4175 .(9-11 .260 ,.28111) ,01500ת8ז1 ת58) .0 .יפס :ה ז56ט-11 גורת 0ת8 5516815 601]80018/108 .00 ,0516 .13 ,ח0ו015501181 [200)073 .סע 0613)106ק600 זס] 10015 08586-ז16 00 .6 ,ע267%6[6 81 8ותזס![03 ]0 .טנת() ,הסו5וע21] 501606 זטוטקתז0) .וט 06 170 .1986 -חז] 115 זג מו 1 76 :80-01/81%וז5 .כ] ‏ תספטסת 48 ..א/ .מז0010056 .14 .1855 ,קַה6801 .0/0516-ת168150 .וסן/0]משומטוק ספת ,1160-118[1ח6ז] .65!קו6חוז 5506 קוו והזקכ) .7.8 .ה56ה118 .15 .3 .]א .0116 -6חווותוחס) מחזגו1] :זוסו!ג] אזסטוושא 76 .]א ]]סזטד תה .5.8 ,כו!וו .16 8 .1855 ,קת16801 , ע65[6/ל-ה08150/ -ז6!וקומס) םוט וסו] -הסס 3 תן זסוטה8ת6כ זספ ]0 תסנוט!סט6 76 .]א ]סזטד 0ת8 ...5 ,כו[וו .17 (1981 .טס) 11 ,24 ]40 .וזחומט) .הת57516 קתוסת6ז0]ה60 611206טוכ .2 -]0 16 חן 105 תגוחזווזס) :8600 8וום וזש 701600 .₪ ה6פהההס[ .18 ְּ .4 .זט ל אופא ,100-1111 .שזגוווו] 1/6 ]0 6 -1ח 160 :5פָ16610 6והסז/5166 .א ,זס[קתגק5 80 ,-[ .4[166/ ,₪ ,הספתגתס[ .19 .1856 ,8ת/680 ,ע005[6-ה400150 .001665 500181 גוו 5ט11םווזשו41 681 .13 :1005 06ת616] חס 160זסקקט5 זס!טקוחס6 ..1.[ ,פתוא 6חב ...1 ,וזא .20 36 הסנוהותזס]ה1 0 .תס .5000 וז 36] ]0 51806 8 01 וזסק6ז [פחות .1983 .260 ,6ח1טז] .18הז0ו/281) ]0 .שות(1 .5016006 ז6וטק וס 00 16 80 תח טתזתז60 [018018 .| ,ש001ז1606 .21 .8 ( ;1978 .טסא) 11 ,66 555] .706 .ע16780/] אופת 6הך גפ וחווד :4סוווטוא וקוש שולד .וא ]סזטד חב ...1 .סתסופת11 .22 -5 .1855 ,פה 4680 ע65[0/-ת80150/ .וס וקש -ת110ו5 8001 וצו :ופחזסוןום .2.8 .80685 6חג .א .04[10ו6וא .23 .(1976 ע!נו[) 7 ,19 4001 זווחזווס) .%5זסטווסח ז)טוקוחס6 [1068 זס! התג .20 6 1606 .0665 שטוו . 7 חספוסא .24 8 5ז066550זק 6חו[1ט2) .[.₪ .זסתחס:)'כ) .25 .201 . 8 ,1964] 2 ש|קטשק [סואוושיד .//2) .אזסצו 01866 .₪8 .סאג .26 "ו .(1964 .061) 2 ,46 500006 .876006!ח] קַתסזו5 .ח.[ .ווק .27 . 0 ,36הק אסא .[ווםת ש6חשזט] 6 קפו!זטוח] .31 61 ..וא .018ח58 .28 ו 6ז]|-חס 6שו861ז16ח] .א.5 .תוז68 .29 .1984 .260 .1855 ,סק 0וזפרת08) ,.ד11א .330-₪ך 0 1 60ת8 .5 .ח1ז53 .30 , . 3 [1985 .0061) 10 ,18 זש)טקווו60 .5וח16 .(1983 .60:) .05 ות 8זפסזק 5 5 ו .8 .31 14 ור .5 1931 300 .5 ,8חותח1/8 ,.2) זסופסק ,וא .אחספ .32 לי ה זסותו ונת )וצ 6010605 ע[זב :51/15 ץצ "מ זט חס ) חס סז ו0) 6+ ]0 אוהו /-- .פוט 06 .אזסץ אופא ,)400% .(.066 ,.א6ד .תו 2 :ד אדאד .וא תפוסל תג .6 ,קפוד .33 / ו 0 1 1 ו 1 599 ]ח] .0 .פוופזד 40 .הַחו[0חאת ו%סו סק 5 .1 .1181852 806 ...1 הפו ת0ט5 .5 ,עשוזד .34 ספ ו5- וגווס ; ה ו ה וס )ז]ווס2) 1186 ]0 אקוון6ש066זש ח] -6)028705וסאן . אופא .206 ,7 ,חווטה ) סלו אוזטקס ה חווש לחז .6 ד 0 60 ותק[06 .וא ]סזטיד .35 . 1 3 או .506 8ו6051 זט ,[0ווו/0ש .ץווהתהעהסתה .1 ..28 ,5811010706 ,ת150 .(1984 .2 ע[ט[) 8]ז0ש01]ה] .חס סו /5/ ידוא .כ .606760065 -55 קַח01ת616)ת סט הנדסת מערכות מממוחשבות והנדסת תוכנה הכבינוס הישראלי השני נחמן גבעולו לאיש מדעי המחשב, הנדסת מערכות היא תורה מדעית מעמיקה, המספקת שיטות פורמליות לפיתוח מערכת ממוחשבת דרך כל שלבי בנייתה - החל בשלב הדרישות, או קביעת המיפרטים, וכלה בשלב הסופי של בדיקת הנכונות והשלמות של המערכת. המעבר משלב לשלב נעשה, לפי התיאוריה, בהתאם לכללים אחידים, כשכל שלב מהווה כעין מיפרט לשלב הבא. למנתח המערכות המצוי, לעומת-זאת, הנדסת מערכות אינה אלא דרך מעשית לת- כנון ולהקמת מערכת ממוחשבת, באמצעות שיחות, ויכוחים, הרבה נפנופי ידיים, איד הבנות, כתיבות ומחיקות, ניסויים, תיקונים, ביטולים והתחלות מחדש. סטנלי רוזנשיין מארה"ב (העושה עתה בשנת שבתון באוניברסיטת ת"א), דיבר על כך שב- רוב התוכנות, כולל אלו של בינה מלאכותית, אמורות פעולות המחשב להתבסס על מידע החלטי. ברם, במציאות לא תמיד קיים מידע החלטי. רובוט הרואה לפניו קיר "יודע" שאינו יכול להמשיך להתקדם. ההיפך אינו תמיד נכון: כשאינו רואה קיר, אין הוא יכול לדעת לבטח שמותר לו להתקדם; יתכן, למשל, שהקיר הוא שקוף, או שהרצפה היא רעועה. במקרה זה יצטרך אפוא הרובוט לפ- עול לא על-סמך ידיעה, אלא על-סמך "אמונה" בלבד. במרכז הבינה המלאכותית בסטנפורד פותחה אפוא לוגיקה העוסקת גם במצבים של ידיעה משוערת בלבד של המע- רכת. אמיר פנואלי, איש מכון וייצמן, דן בשאלה - מהי בעצם הסיבה לניגוד הזה בין הגישה התיאורטית והמעשית, ומדוע מעדיפים בוני המערכות, ברוב המקרים, את הגישה הבלתי"מדעית. התשובה, לפחות לגבי מער- כות פשוטות יחסית, היא שהגישה הפורמ- לית מייקרת מאד את הקמת המערכת. אין צורך בכלים עיוניים כה כבדים בכדי לבנות מערכת לניהול חשבונות, למשל. מאידך גיסא, יתכן שלפיתוח מערכות מסובכות מאד, כמו זו הדרושה ליישום יוזמת ההגנה האסטרטגית ("מלחמת הכוכבים"), אין לוו- תר על השיטות והכללים הריגורוזיים שמכתיבה התיאוריה. אבי הראל מרפא"ל דיבר על הנדסת הממשק שבין המשתמש והמערכת. המשתמש המת- חיל מעוניין במערכת ידידותית, אך ככל שהוא נעשה מיומן יותר, עלול עודף "ידידותיות" להיות עליו לטורח. הממשק האידאלי צריך אפוא לאפשר למשתמש להקטין בהדרגה את מידת הינדנוד" של המערכת: לגבי שאלות, אופציות לבחירה, הערות שגיאה וכו' - במקום גיבוב דברים יוכל המשתמש, לאחר זמן, להסתפק בניסוח לקוני; המרקע לא יהיה חייב להיות צבוע בצבעים עזים כדי להבליט ניגודים; לא יהיה צורך בהפרדה לכמה מסכים דלילים, כבשא- פשר לדחוס את כל המידע למסך אחד; וכן הלאה. שמענו על ממשק גמיש כזה שפותת ברפא"ל. בכינוס שעסק בנושאים אלה בחודש מאי במלון הילטון בתל-אביב, התקיימו במשך יומיים הרצאות בשני מושבים מקבילים. בש- עות הבוקר ואחה"צ המוקדמות נדונו בעיקר היבטים תיאורטיים של הנדסת מערכות והנדסת תוכנה, ואילו לפנות ערב נערכו "מושבים מטחריים", שבהם הוצגו יישומים ומוצרי תוכנה שימושיים. אחד היישומים המעשיים ששמענו עליהם בכינוס נדון בהרצאתו של אורי בן-שלום מהתעשיה האוירית, על עיוף מטוסים. "עיוף" אינו מלשון עוף, כפי שאפשר לסבור בטעות, אלא מלשון עייף. המדובר במטוס או בחלק ממנו, כגון מוטת הכנפיים, העובר מבחני מאמץ ועומס באמצעות מערכת ממוחשבת המפעילה כוחות בנקודות שונות. אין הכוונה להדמייה, או למודל מוקטן של המטוס, אלא לכוחות ממשיים המופעלים על מטוסים ממש, כמו הכפיר והאסטרה. המעה רכת מנצלת עד ססו ערוצי פיקוד אנאלוגים וספרתיים, ועד 500 ערוצי משוב. למרות מורכבותה, אין זמן התגובה שלה נחות מזה של המערכות הקטנות יותר שיושמו בתע- שיה האוירית בעבר. ריצירר זיפל מארה"ב דיבר על הצורך בשפות עיליות, הגבוהות בכמה רמות מהשפות העיליות הקיימות, כגון שפת פסקל. מה הסי- בה, הוא שאל, שאותו הסבר הניתן לאדם במשפט קצר אחד, הופך לשגרה ארוכה ומייגעת בתכנית המחשב? מסתבר שהרמה הסמאנטית של שפות התיכנות הקיימות אינה מספקת, ואנו חייבים משום-כך "להס- בור" למחשב דברים שלגבי אדם הם משתמ- עום מאליהם. זוהי גם הסיבה שהתכניתן נאלץ לעיתים קרובות לפרט שוב ושוב מוש- גום ותהליכים החוזרים ומופיעים בתכניותין השונות. המרצה הציע דרך להתגבר על בעייה זו בתחום של תיכון"באמצעות-מחשב (ש64). זהו רק מדגם קטן מ-28 ההרצאות שהושמעו בכינוס, בעברית ובאנגלית, מפי מרצים ממוסדות עיון, מחקר ופיתוח בארץ ובא- רה"ב. בנוסף להרצאות, הוצגו גם מערכות תוכנה של כמה יצרנים, במיוחד כלי-עזר להנדסת תוכנה. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז =2( סביבות מיחשוב הטרוגנוו דו"ח על סדנה שנערבה על-ידי קבוצת הענין המיוחדת של 461 במערכות הפעלה (4681 %) בנושא יישום הטרוגניות הסדנה של קבוצת הענין המיוחדת של 401 במערבות הפעלה שנערכה בדצמבר 1985 באיסטבאונד, וושינגטון, היתה פורום בו יבלה קבוצה בינלאומית של חמישים חוקרים לדון בנושאים סביבת מיחשוב הטרוגנית מורכבת מקבוצות של מערכות חומרה או תוכנה השונות זו מזו והקשורות ביניהן. בגלל הגיוון, קשה יותר קישור המערכות זו לזו בסביבות הטרוגניות מאשר בסביבות הומוג- ניות, בהן המערכות מבוססות על חומרה ותוכנה זהות או קשורות קשר הדוק. סביבה הטרוגנית יכולה להיות, למשל, רשת אליה מחוברים שלושה מחשבי 4 ש, 6 מחשבי א511 ו67חוח86ח 1.150 6ו[0פוחץ5 אחת; רשת אליה מחוברים 250-2060 אחד, 1881-4341 אחד ו207 מחשבי 1891 ד-0; או - רשת אליה מחוברים 12 מכונות 2 של אסו6א - 6 מהן מריצות קגוח6וח1 ו67 מכא. בניגוד לאלה, סביבות הומוגניות יכולות להיות רשת של מחשבי 058וח901]א קשורים זה לזה על-ידי -6פק 4 א|3ד: רשת מחשבי 4% /-0ז0ו]א המריצים אחוונ!: רשת מחשבי א(ז5 המריצים אא( ו"פפא; רשת עליה רצה ח₪66 [1]: או רשת עליה רצה 10 [12]. הטרוגניות הינה, לעתים קרובות, בלתי נמנעת. היא נוצרת בשהתפתחות צרכים ומשאבים גורמת לרכישה או לפיתוח כלי חומרה ותוכנה מגוונים ושונים זה מזה. עם התפתחותה של סביבת מיחשוב, נוצר מתח בין הרצון לשמור על הומוגניות לבין הצורך לרכוש סוגים חדשים של מערכות. כיון שיש משימות המתבצעות טוב יותר על מערכות שונות מהקיימות, חייב מתח זה להיפתר לעתים לטובת ההטרוגניות. למשל, קל יותר לחקור אנימציה המבו- ססת על אילוצים על מכונת א53114 מאשר בסביבה של תחנת עבודה מקובלת יותר. אפשר לגשת להטרוגניות בדרבים רבות: סגנון הסביבה ההטרוגנית נובע מקבוצה ספציפית של הנחות יסוד. דוגמאות: האם על מאפיין מסוים של המערכת, כמו ביזור, להיות נסתר? האם שירותים ברמה נמוכה, כמו קריאה לפרוצדורה מרוחקת (0411 016ססזם טוטוח6ה), יש לספק בבל המערכות? האם יתרונותיו של מאפיין מסוים, כמו - .7 .60 ,0081 טח )0 5ח0ו631והטוח וס וחסץו חטופפווחזטק עט 60ו4[פחזיד "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז הטכניים הקשורים לסביבות מיחשוב הטרוגניות. רשת שקופה מבחינת גישה לקבצים, מצדיקים את עלות הפיתוח הנוסף? איזו מידה של הטרוגניות צופה כל סגנון? הנחות שונות המתאימות לסגנונות שונים של הטרוגניות מובילים לנושאים ולבע- יות טכניים שונים. בעיות הנוגעות להטרוגניות מתעוררות במספר תחומים: קישור. ביצד על המערכות ההטרוגניות להתקשר? האם העברת הודעה היא התבנית המתאימה יותר, או קריאה לפרוצדורה מרו- חקת? כיצר אפשר לקשר בין מערכות או שפות שלהן דרך הצגת נתונים (כמו סדרת בתים או תבנית רשומה) שונה? קבצום. איזה סוג של מערכת קבצים נדרש בסביבה הטרוגנית? האם על מערכות הקבצים לתמוך בטיפוסים? כשמערכות הטרוגניות משתפות נתונים בעזרת מערכת הקבצים - היכן ייעשו התרגומים הנחוצים? 5 כיצר תומכת מערכת הטרוגנית באישור? מה מקורות אי זאו מון והגיווץ במערכת כזו? כיצד מספקת הסביבה ההטרוגנית אוטונומיה של מערכת בנושא האישור? 0 ביצד ניתנים שמות במערכת הטרוגנית? לאיזה אובייקטים ] שם המוכר עלזידי כל המערכת? כיצד ניתן להם השם? ביצד מתפתחת ה 0 סביבה כשמשתלבות ב ישות חר שות לבחירת שמות? ה מערכות חדשות וגישות מימשקו ו כיצד מספקות המערכות ההטרוגניות מימשלים שונים ל 0 "> וכיצך הן משתפות מימשקים אלה? כיצד מריצים - 4 המשתמש רואה שיישום שלו רץ על מכונה אחרת? הלכו 6 מש של היישום הבסיסי מפוצל והאם רציס קים המפוצלים על מערכות נפרדות? סגנונות של הטרוגניות דרך גישה יחידה נכונה לבעיות של הטרוגניות - אינה קוו מ יי רבים ושונים. לכל אחד מהם ה ומטרותיו. במהלך הסדנה זיהינו הנחות בסיסיות וגישות המשמשות את המשתתפים 0 אין ספק שישנם סגנונות אחרים של הטרוגניות שלא הוצגו על-ידי משתתפי הסדנה ואי"לכך אינם מוצ- גים כא[. אונטגרציה רופפת בעזרת שירותי רשת המוטיבציה לבניית מערכות מחשב הטרוגניות בסגנון זה הינה סביבה המורכבת ממספר רב של טיפוסי מערכות וממעט פריטים מכמה מטיפוסים אלה. למשל, בסביבה כזו יכולים להיות מחשבי אצ ו-א0ו5 עם א1א(1, 6הוחסגוח 1155 טועפ אחת או שתיים ומספר פרוטו-טיפוסים שלהם ארכיטקטורה למטרה מסוימת. כאן, גבוה כיום מחיר הוספת מערכות חדשות. באוניברסיטת וושינגטון חוקרת קבוצת יישום סגנון כזה של הטרוג- ניות [4]. גישתם לבעיות אלה הינה להקטין את ההוצאות הכרוכות ' בהוספת מערכת חדשה ולאפשר לה להשתמש במאפיינים בסיסיים (0קא, שמות ואישור) ובשירותים בסיסיים (קבצים, דואר, הדפסה והרצת תכניות מרחוק). באופן כללי, גישה זו אינה מחייבת את שקיפות השימוש במאפיינים ובשירותים אלה, אולם דבר זה אפשרי במקרים שהשיקול הכלכלי וזמינות קוד המקור מרשים זאת. במקום זה, הגישה היא לבנות סביבה המבוססת על משתמשים פשוטים ושרתים (6619:) מתוחכמים. קישור משתמש חדש, כך שיוכל להפיק תועלת מהשרתים הקיימים - אינו צריך להיות יקר. שיתוף בין תרבויות שונות של שפות תיכנות סגנון שני של הטרוגניות מבוסס על הרצון לשתף תכניות הכתובות בשפות תיכנות השונות זו מזו באופן קיצוני, להגביר את השימוש החוזר בתכניות על"ירי קבוצות מחקר שונות של מתכנתים מתרבו- יות (פסו!טס) שונות של תיכנות, כמו 1182 ו6107. על תכניות מתרבות מסוימות להיות מסוגלות לקרוא, באופן שקוף, לתכניות מתרבות אחרת. סגנון כזה מצפה למספר רב של פריטים מכל טיפוס מערכת. לכן, המאמץ המושקע בהוספת כל טיפוס מערכת יכול להיות גדול יותר מאשר במערכות בסגנון הרופף של אינטגרציה שתוארו קודם. קבוצה במעבדה למדעי המחשב (1.05) ב-11א לומדת יישום סגנון זה של הטרוגניות. גישתם נשענת על שני מרכיבים: מנגנון הרצת תכניות וקבוצה של מימשקים המגדירים שירותים משותפים. להרצת תכניות - שוקלת קבוצת 1.05 מנגנון ₪0 התומך בביטול יזום עלדידי הקורא, בפרמטרים וב-6311980% בפרוצדורות, בטיפול בחריגות, בטמנטיקת כשל, באטומיות, בטיפוסים מופשטים (06/! 80ז8081) כפרמטרים, בשפת הגדרה לטיפוסים ולמימשקים לתכנית ובאישור. למרכיב השני, קבוצת 1.05 מתכננת לכלול שרתי שמות, אחסון אובייקטים, מאגרים ארכיוניים, שרת אישור ואפשרות לקטלג תב" ניות, מימשק מישק (5פטו) וטיפוסי נתונים מופשטים. קטלוג זה מכיל מתרגמים (013וז6עמ60) בודקים (6060%619), נוסף להגדרת האובייק- טים. חזיתות (0ח1-2ת0ז/) למערכות קיומות רבות טגנון אחר של הטרוגניות מתייחס לסביבה המורכבת ממערכות קיימות רבות שאין עליהן שליטה ואין אפשרות שתהיה. למשל, שימוש במחשבי 206 לגישה למאגר נתונים משותף. על-ירי שנוסיף למחשבי ה"0? (אותם ניתן לשנות) הבנה של מאגר הנתונים, יוכלו המערכות להשתמש במאגר הנתונים בסביבת 6?. "מחולל פרוטוקו- לים" למימשקי משתמש יוכל לעזור בסגנון זה. הסגנון הזה הוצג בסדנה על-ידי דייב ריד מהאיגוד לפיתוח :1.010. גשרי מערכת הפעלה שקופים (1058) צורך בסגנון כזה מתעורר בסביבה שבה סוגים שונים של תחנות עבודה המשתפות משאבים דרך קבוצה משותפת של מכונות שדרה (9ח0ט90%ט) קשורות ברשת (למשל, אוסף מכונות 20-005. שעמוד השדרה המטפק להם שירותים הוא מכונות א1א(1 או 1.005 [12]). היכולת של תחנת עבודה מטיפוס מסוים מורחבת על-ידי גישה שקופה למשאבים מרוחקים, אבל המשאבים המרוחקים נראים כאלה של תחנת העבודה המסוימת, ואין צורך שהמשתמשים בסוג מסוים של תחנות עבודה יבינו את תכונות מכונות השדרה התומ- כות. באותו זמן יכול המשתמש בתחנת עבודה לנצל את היתרונות שביבולת הייחודית של מכונת השדרה בכל עת שיזדקק לכך. המעבדה למערכות מבוזרות (30017ז1.300 5ות916ץ5 6פוטסחזפו) ב- 4% לומדת את הנושא של יישום הטרוגניות בעזרת גשרי מערכת הפעלה שקופים (1058). המטרות מושגות על-ידי קליטת הקריאות למערכת ההפעלה במערכת המקומית והעברת קריאות מתאימות לתהליך שרת במערכת המרוחקת - ער השלמת הקריאה. גישה שקופה למשאבים מרוחקים פירושה שתכניות שתוכנתו לסביבה של תחנת עבודה מסוימת יכולות לנצל, מבלי שיידרשו בהן שינויים, משאבים מרוחקים. המקרה החשוב ביותר הוא הגישה השקופה למערבת קבצים מרוחקת; אולם גשרי מערכת הפעלה שקופים יכולים לתמוך במיגוון של שירותים, כולל גישה ישירה של תכניות מקומיות לקבצים מרוחקים, יצירת תהליכים מרוחקים על-ידי תכניות מקומיות, תקשורת בין תהליכים מקומיים ומרוחקים וגישה ישירה של תהליכים מרוחקים לקבצים מקומיים. ישנם מספר עקרונות כלליים לבניית גשרי מערכת הפעלה שקופים, אולם כל זוג מערכות הפעלה מציג אתגרים ייחודיים והפתרונות אינם נוטים להיות כלליים במיוחד. גישה זו מתאימה ביותר, אם כך, לסביבות בהן מערכות הפעלה הינן מספר מועט יחסית של טיפוסים. בהירות (6006768066) בסגנון זה מושגת אחידות על-ידי הגדרה זהירה של שכבת תוכנה המאפשרת יישום על חומרות שונות ומספקת בכך את הדרישה להטרוגניות. כיון שסיפוק בהירות הוא ענין יקר, הרי שבהירות כזו אפשרית אך ורק בסביבות שבהן מערכות ממספר מועט של טיפוסים ומספר רב של פריטים מכל טיפוס. סגנון כזה אומץ בכמה סביבות לימודיות. פרויקט 116 של 0וא0 [8] ופרויקט 410688 בדד!!א [6,2] מציגים בהירות בבירור רב. בפרויקט 116 קיימת בהירות בעיקר ברמה של שירות הקבצים המרכזי שהוא, לוגית, מרכזי. בפרויקט גחטחוה הבהירות היא בעיקר במימשקי תיכנות היישומים. שני הפרויקטים מתבססים על מערכת הפעלה בסיסית אחידה, א1אש, ועל מערכות החלונות שלהם, שכל אחת מהן היא מוצר מקומי. נושאים בסיסיים בהטרוגניות חלק הארי של הדיונים התמקד בנושאים ספציפיים שיש לשקול בשעוסקים בהטרוגניות - קישור, קבצים, אישור, שמות ומימשקי משתמש. קישור שכבת ההעברה (וזסקתגזו) במודל 150 היתה מוקד נמוך מדי לדיון. השיחה על קישור מערכות הטרוגניות נגררה לשיחה על הדרך הנאותה לתקשורת בין תהליכים הרצים על צמתים (80065) שונים. שני המנגנונים הבסיסיים לתקשורת בין תכניות: העברת הודעות וקריאה לפרוצדורה מרוחקת (6491 6זט66ססז ₪60016) - נדונו. העברת הודעות מתבסטת על העברה אסינכרונית של הודעה מתה- ליך אחד לאחר, כך ששני התהליכים, השולח והמקבל, ממשיכים לעבוד במקביל. 8?6, כפי שהוגדרה על ידי בירל ונלסון [10,5], מספקת סמנטיקה על פני רשת זהה כמעט לקריאות מערכת בשפת "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 34- ! קרלעה שות | |" חשה ו ----| | לקות קריאה לפרוצדורה מקומית חזרה קריאה ו חזרה | קריאה ו ו 1 ו ו ו ו חורה קריאה [ חזרה קריאה ן 1 ו ו צוור 1. קריאה לפרוצדורה מרוחקת תיכנות סטנדרטית; 826 הוא מנגנון סינכרוני: הקרוא עוצר עד קבלת תשובה או עד ביטול הקריאה. בהעברת הודעות, המערכת מכירה את הנתונים כזרם בתים, בעוד שב-₪26 לנתונים מבנה מסוים וטיפוס הנתונים נבדק. התהליך השולח או הקורא מכוּנה בדרך-בלל הלקוח; התהליך המקבל או הנקרא מכוּנה השרת, ציור 1 מדגים כיצד עובדת 826 בדרך-כלל. הציור מתאר כאילו קרא הלקוח לשרת ישירות בעזרת מנגנוני קריאה שגרתיים לפרוצדורות. להדמיית קשר זה על פני גבולות הרשת (המיוצגים על-ידי הקו המקווקו היורד במרכז הציור) נדרשים שני מישקים: מימשק הלקות למישק שלו זהה לזה של השרת; מימשק השרת למישק שלו זהה לזה של הלקוח. מישק הלקוח אחראי לתרגום הארגומנטים לפורמט מתאים למשלוח דרך הרשת וכן להעברת הארגומנטים המתורגמים למנגנון התמסורת. מישק השרת אחראי לעומת זאת לקבלת הארגומנטים ממנגנון התמסורת ולהסבתם לפורמט השרת. בין המישקים למנגנון התמסורת יכולות להיות קריאות רבות, בהתאם ליישום למעשה של ה-886. כמו שיש לבצע חיבור של פרוצדורות לפני שהן יבולות לקרוא אחת לשניה, כך יש לקשור לקוחות ושרתים לפני שאפשר לבצע 0פ8. למרות שהאופי הסינברוני של ₪26 מתאים ליישומים רבים, נדרש מנגנון המאפשר הרצת תכניות במקביל: תהליכים קלי משקל (5/ו.1) המרשים לתכנית יחידה להגדיר מספר זרמי בקרה, הם הפתרון המקובל. תהליבים קלי משקל משתפים מרחב כתובות יחיד, המאפשר מעברי הקשר בין תהליכים כאלה המהירים הרבה יותר ממעברים מסורתיים בין תהליכים. השילוב בין ₪26 ל-ק/ו.1 טבעו; כל קריאה מרוחקת מתבצעת בתוך ?ש.1 משלה וכשקריאה זו נעצרת, נוצר ו.1 אחר. כך פעילים זרמי הבקרה בשני התהליבים, הקורא והנקרא, כאחד. נקודת ראות אחת היתה שתבנית ה-820 מספקת רמה מתאימה של הפשטה בתקשורת בין תכנית על פני צמתים. בהינתן ההגדרה המדויקת של 820, הפכה השאלה להיות: "האם הסמנטיקות האלה מספיקות?" התשובה היתה שבאופן כללי, כן. אולם, ישנן פעמים בהן מתחייב השימוש במודל גמיש יותר של תקשורת. דוגמאות למקרים כאלה הן פעולות אסינברוניות כבשתהליכים קלי משקל אינם זמינים. "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז בתבנית תקשורת נדדה לבעיות הקשורות היכזה חוהר תחומים אחדים הדורשים גמישות מפאת ההטרוגניות שלהם. פרוטוקולי תמסורת, כמו ?6 ו-פא<, שונים על - רשת. ביצר נקבע באיזה פרוטוקול ידברו תהליך לקוח ותהליך שרת? דרבי הצגת נתונים, במו סדרות בתים או נתונים מובנים שונות וביצר הם מיושמים? | סמנטיקה ומערכות טיפוסים שונים משפה 0 ביצך ניתן לשמור על סמנטיקת ה-870 בין שפות השונות זו מזו במובן זה? נשקול, ראשית, הצגת נתונים. ישנן לפחות שלוש דרכים לבחור הצגת נתונים לצורך תמסורת: אחת - הגדר והשתמש בהצגה סטנדרטית וחידה. שתים - שלח את הנתונים ודרוש מן הצד המקבל להבין אותם. שלוש - דון בהצגה בזמן הקשירה (כלומר, כשלקות ושרת מסוימים מחליטים בפעם הראשונה להתקשר). לגבי פרוטוקול תמסורת, אפשריות ואריאציות של הדרכים הראשונה והשלישית (הדרך השניה אינה אפשרית לתמסורת כיון שתמסורת משותפת נדרשת על מנת לתמוך בייזום השיחה). הקשר בין יעילות ואחידות, בקשר עם הצגת נתונים, נדון באריכות. מצד אחד, מספר אנשים היו מוכנים לקבל מידה מסוימת של אי יעולות בהצגת הנתונים כמחיר לפשטות. ביל ג'וי מ-א/50 הסכים שלעבודה הנדרשת על מנת להקטין למינימום החלפת בתים, למשל, רווח מועט כיון שהזמן המושקע במילוי חבילות נתונים הוא חמישה אחוזים בלבד מזמן הריצה. מצד שני, במקרים רבים אפשר בקלות רבה למדי להקטין הוצאות אלה. ההטרוגניות הנכפית על"ידי מודלים שונים של סמנטיקה וטיפוסים מטופלת בדרך כלל על-ידי השימוש במישקים בכוונה לגרום ל-₪70 שתיראה כמו קריאה רגילה לפרוצדורה. כמו שנראה בציור 1 המישקים האחראיים בדרך כלל לאריזת נתונים ולהתקשרות עם שכבת התמסורת, יכולים להיות מורכבים למדי. על מנת לשחרר את המשתמש מכתיבת מישקים מורכבים, מסופקים לעתים קרובות, יחד עם מערכות 826, גם מחוללי מישקים. למרות ששימוש במחולל מישקים גורם בדרך כלל לשוני תחבירי בין שפות, הפיכת הסמנטיקות תואמות לכל השפות הקיימות היא, במקרה הטוב, קשה והפיכתן לתואמות לשפות שיתפתחו בעתיד - בלתי אפשרית. שפות המתארות מימשקים (1015) הן לעתים קרובות בסיס למחוללי מישקים [13,7]. האם אפשר להגדיר שפות לתיאור מימשקים ולהש- תמש בהן מיד? אימוץ שפה יחידה לתיאור מימשקים אינו מוציא מכלל אפשרות קידוד ידני של מישק ליישומים מסוימים או עקב דרישות מקומיות. הועלתה האפשרות של מחלקות שונות של שפות לתיאור מימשקים עבור מחלקות נפרדות של שפות. קבצים אנדרו בלייק מאוניבר טבלה (ציור 2) שסיו סיטת וושינגטון הציג את נושא הקבצים בעזרת גה מערכות קבצים מבוזרות קיימות (סקירה על ו ו יי ות מבוזרות מופיעה ב-[11]). הוא הראה שלמרחב שת ושמתכנני מערכות קבצים החליטו החלטות . נדוטו אחדים ממימדי ההטרוגניות. דים אלה, בהתייחס להשפעות 0 מהשיחה. התמקד בתכונות הקבצים, במיוחד טיפוסי = - צד אחד, ברמה מסוימת, כל הקבצים הם מאותו "טיפוס" - 0% ו או בלוקים. מצד שנו, לכל קובץ מוגדר, שלא את אופי הנתום שלו, במובן זה שתכניות הניגשות לקובץ מניחות זנתונים. אם הנחותיהן אינן נכונות, הנתונים יכולים להיות מובנים שלא כהלכה: זוהי שגיאה בטיפוס. אם קבצים מוגדרים ₪8 | לא, נעילות אוחט | אווגרטי -‏ | | ₪ | לא, נעילות אוחט | אויבוסלי | לא (הוספו טרנזקצי ב ור . לא, ללא נעילות קש"ק, אולם כל אש5 לא לא לא קש"ק מספר זהות של מוגבל הקובץ צוור 2. השוואה של מערכות קבצים [4] ב גישה שקופה שמות שאינם שיכפול תו וחידת העברה . תלויים במקום 6 אי [ 1 1 / סאחנ כן - 50166 |/ש מס 1 שיק לטל | | אלע | ל 0 כן . אוניברסלי מסופז6ט קות0518וחוז 000 כן (באמת) אוניברסלי לא, טרנזקציות וש אוניברסלי לא, 00 אופטימלי קש"ק לעמודות הטבלה המשמעויות הבאות: קריאה בלבד? האם הקבצים לקריאה בלבד (כן) או שניתן לבתוב עליהם (לא). אם לא, איזה מנגנון מונע כתיבה בו זמנית של שני מקורות? ! ! 6 ₪ 5 ! ₪ - ₪ בלבר כן (דרך משקפיים 33 | דפים דפים בגודל משתנה ונעילות ורודים) לא, נעילות קש"ק מאוחסן אצל לא לקוחות פא הת הו לא, ללא נעילות ל נעלות וט הקובץ | למסכ | שמוחעה | 5 | תק | חש | ₪ | 5 ]| תס | כן, חס 81/0316ח1 6 (עבשיר כתיבה) שי הווי דפים לא לא מספר זהות של הקובץ אוניברסלי/קש"ייק? האם שירות הקבצים מספק גישה אוניברסלית לקבצים במערכות קבצים קיימות, או שהוא מספק סוג חרש של קובץ (קובץ שרת קבצים, קש"ק) שיש ליצור אותו במפורש? גושה שקופה. האם מערכות ההּפעלה המארחות מסתירות את ההבדל בין גישה למערכות קבצים מקומיות ומבוזרות? שמות שאונם תלויים במקום. באיזו רמה (אם בכלל) לא תלוי שם הקובץ במקומו? שוכפול. האם שיבפול הוא שירות סטנדרטי, אופציונלי או שאינו קיים כלל? קו6ג6. האם מבוצע אַח63601? אם כן, באילו יחידות? יחודת העברה. איך מועבר הקובץ מן השרת? מבחינת הטיפוס, הרי ניתן לאתר שגיאה כזו לפני שהקובץ יהפוך לגיבוב של ביטים. מערכת הקבצים של אזא הינה דוגמה מעניינת ללימוד של סיווג לבצים לפי טיפוס. תפישת אזאש את הקובץ כסדרת בתים שאינה מפורשת - פשטנית מאוד; על המתכנתים לספק כל הפשטה נוספת, ברמה גבוהה יותר. תפישה כזו הופכת משימות מסוימות לקלות ""תר אולם אחרות לקשות יותר. למשל, קונבנציה לבנית רשומות א!אש ולשיתופן - אינה כפויה. מצד שני, תכניות שירות בלליות נכתבות בקלות כיון שהקבצים הם מטיפוס אחר בלבד. ליווג קבצים לפי טיפוס הוא נושא משמעותי יותר בסביבות ה₪ ל נות בהן מכונות שונות משתמשות בפורמט נתונים שונה. למשל, ?ידוד תוים שונה וסדרות בתים אחרות. סיבה אחרת היא --- כ הרב יותר של מבני קבצים. אם לקובץ מוגדר . ה הקבצים יכולה לבצע את תרגום הנתונים, ההכ הינה לספק "לו לבצע את התרגום בעצמו. אפשרות אחרת הינה טיפוסי נתונים המתארים את עצמם, כלומר, אובייקטים המכילים בתוכם את המידע על הטיפוס שלהם. היתרון בכך הוא שרק על היישומים המטפלים בטיפוס מסוים, להכיר אותו. נדון הקשר בין טיפוסי קבצים לבין הבעיות המתעוררות ב-₪26 לגבי הצגת נתונים. אפשר להסתכל על קבצים בעל ישויות המספקות תקשורת "מוזזת בזמן", מעט כמו ₪26 באיחור. כיון שהקורא והכוחב אינם מתקשרים בינם לבין עצמם ישירות, הרי שבאחריותה של מערכת הקבצים להעביר את המידע שמערכת 820 היתה מעבירה בזמן קשירה ולהגדיר את טיפוסי הנתונים כמו שמערכת ספת הותה עושה. זה יכול להיעשות על-ידי תרגום תוכן הקבצים לנוסח ביניים משותף, או על"ידי רישום הנתונים בנוסח השולח יחד עם מידע מפורש על הנוסח. דרגת השיתוף של קבצים משפיעה על תכנון מערכת הקבצים. על מנת להגיע להחלטות הנכונות, יש לקבוע האם השיתוף הנתמך על-ידי מערכת הקבצים הוא בפועל או רק בפוטנציה. ב"שוווטוא אין למעשה שיתוף לטווח קצר. הוצעה מדידת "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 55 תבניות שיתוף לפני קבלת ההחלטות. מדידות באלה יכולות להטעות, כיון שתדירות נמוכה של שיתוף בפועל אינה מצביעה בהכרת ששיתוף כזה אינו נדרש. הועלו ונדונו בקצרה מספר שאלות אחרות. לקבצים מתייחסים בדרך כלל בשמם; כיצד יכולה מערכת קבצים הטרוגנית להתאים עצמה לשיטות שונות של שמות? מה קורה כאשר יישומים דורשים ממע- רכת קבצים מרוחקת יותר מאשר מערכת הקבצים המרוחקת יכולה לספק (למשל, נעילה וגישה לרשומות)? האם הרעיון של "קובץ" מוגבל מידי לסביבה המגוונת שאנו צופים? (למרות שהוצעה גישה תומכת באובייקטים, הרי עובדה היא שמערכות קבצים קיימות אינן תומכות, ברובן הגדול, באובייקטים). אישור ( ח1690:0)מ106ט9) השיחות על אישור והרשאה במערכות ממוחשבות הטרוגניות התמקדו במחלקות של בעיות, יותר מאשר במכניזמים ספציפיים לאישור. שלושה תחומי בעיות נרחבים כוסו: (1) מקורות של אי אימון(51גתז/6) וגיוון, ביחס לאישור; (2) זיהוי התפקיד בפועל של מערכות אישור והרשאה; (3) סיפוק הצורך באוטונומיה של מער- כות מקומיות במסגרת סביבות האישור הגלובליות. מקורות אי אימון במערכות הטרוגניות כוללים רשתות, שערים, חומרה, מערכות הפעלה, מערכות זמן ריצה, תוכנה יישומית, סטוד" נטים, חוקרים עמיתים, משפחה ואפילו אתה עצמך. מקורות של גיוון כוללים חומרה (במיוחד כזו התומכת בהצפנה), סביבות תיכנות, סוג הבעיות הנפתר, מירווח העלות, פרוטוקולים לסיפוק מידע על אישור ולשימוש בו, גודל פיזי ומינהל שונה. למרות שהיתה הסכמה בדבר מקורן של הבעיות, הויכוח בשאלה האם מטרת מנגנון האישור הינה ענישה או מניעה - היה לוהט. אם הענישה היא המטרה הסופית, אזי אפשר להשתמש במגנונים פסיביים למדי, בצירוף רישום ובקרה, לאיסוף המידע המאפשר זיהוי העוברים על החוק ותפישתם. מניעה דורשת שימוש במנגנון מורכב ואקטיבי יותר שיבקר ביצוע פעולות לא רצויות, זדוניות או רשלניות. בבסיסה של הביקורת על גישת הענישה היו הקשיים המתעוררים בשמנסים לעקוב אחר פעולות המתפרשות מעבר ל-"גבול" אחד. ההשלכות המוסריות והמינהלתיות של יצירת "כוח משטרתי רשתי" על מנת ליישם ענישה נחשבו גם הן בעיות רציניות. נטען שהעולם האמיתי מתפקד על-ידי בקרה ורישום ושעל המערכות הממוחשבות יהיה להתאים למערכות האנושיות ולא להיפך. בוהקשר לזה צוינה הבעיה של אישור מידע המעקב. כדוגמה לדרך ביניים, הצהיר ג'רי סלצר מ-דחא: "פרויקט גחסחו בונה שרת אישור בעיקר מפני שבעליה של כל תחנת עבודה פרטית הוא סטודנט וכל תחנת עבודה ציבורית תפושה על-ידי סטודנטים מסוימים כסופר-משתמשים. בהינתן מצב זה, חייבת להיות דרך להגן על השירותים, כמו דואר, מדפסות ומערכות קבצים, משגיאות הנובעות מרשלנות. המטרה היא לבלום שגיאות, אולם לא בהכרח למנוע זדון." הגישה המונעת דורשת הסכם בין כל שתי ישויות המתקשרות ביניהן. רוג'ר נידהם מאוניברסיטת קמברידג' הצביע על כך שגישה זו מסורבלת; הוא ומיכאל שרדר הראו דרך לשפר אותה בסביבה הומוגנית על-ידי בניית שרת אישור גלובלי בעל יישום מבוזר [9]. כמה בעיות, כמו הבטחת מניעת השימוש בשירותי אישור שאין לבטוח בהם, הופכות רציניות הרבה יותר כשמדובר בסביבה הטרו- גנית. בעיות אחרות מתעוררות מכיון שלסביבות שונות יש לעתים קרובות ראיה שונה בדבר רמת ההגנה הנדרשת או הרצויה. יותר מכך, באותה מערכת יכולים להיות גבולות שונים של אישור ושל הרשאה (למשל, במעבדה אוניברסיטאית, לניגשים לתת-רשת מחקרית יסופ- קו זכויות אחרות מאשר לאלה הניגשים לתת-רשת לימודית). דבורה אוסטרין מ-1(56 הצביעה על כך שכל תכנית אישור לסביבות הטרוגניות תדרוש שיתוף פעולה בין יחידות אוטונומיות מבחינה מינהלתית. בהקשר זה, ישנן מקבילות רבה בין בעית האישור לבעית השמות. 16 "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז + אישור והרשאה קשורים בדרך כלל קשר הדוק למערכת ל המקומית ומסתמכים על כך שהם בנויים בתוכה על מנת למנוט וסאתר הפרעות. האם אפשרי בסביבה הטרוגנית מבוזרת לספק תלויות ברמה בה נמוכה של מערכת ההפעלה? ₪ שיר מס מנה מחלקות של פתרונות לבעית האישור: בניית ממ גודל מתאימים ברי לא לעודד פריצות מקריות; פעולות רישום בכל צומת; הפעלת כפל בדיקות בפרקי זמן קצובים על מנת להבטיח עקביות: הגדרת "כוח משטרתי רשתי"; חינוך והפעלת לחצים חברתיים על משתמשים והענשת אלה שנמצאו אשמים. רשיד שוחח בקצרה על הרשאות. נקודת המפתח היתה שטיפוק הפיתרון לבעית האישור אינו אלא מחצית המלחמה. על מידע האושור להיות מתורגם באופן עקבי על פני כל המערכות. מנגנון לביצוע תרגום זה הוא בעיה בפני עצמה, קשה לא פחות מהבעיה המקורית של אישור. שמות ג'ון זהוריאן מאוניברסיטת וושינגטון זיהה ארבעה נושאים שיש לשקול במתן שמות במערכת הטרוגנית: מתן פיתרון לגדילה אבולוציונית של המערכת, מבנה השם, שקיפות ואופן מתן השמות. הדיון הדגים רעיון שעמד בבסיסה של הסדנה כולה: אנחנו יודעים כיצד לספק סגנונות רבים של שירותים, אולם איזה מהם הם ה- "נכונים"? וכן, האם גישות "נכונות" רבות יכולות להיות משולבות באלגנטיות זו בזו? בבעית מתן השמות גלויים לעין מספר מימדים נפרדים. שאלת מפתח אחת היא האם על השמות להיות יחסיום או מוחלטים. שם מוחלט מתייחס לאותו אובייקט ללא קשר ל"הקשר" (כלומר, האתר, המש- תמש ואולי גם היישום) בו משתמשים בו. שמות מוחלטים מקלים על השיתוף כיון שבשימוש בהם מתקבל למעשה מאגר שמות משותף בעזרתו אפשר להתייחס לאובייקטים. שם יחסי תלוי בהקשר. דוגמה שכיחה המדגימה את השימוש בשמות יחטיים היא שמות כינוי המשמשים בדואר אלקטרוני. כל משתמש מכין לעצמו קבוצה של שמות כינוי שקל לו לזכור אותם, הוא משתמש בהם במקום לציין שמות של תיבות דואר, שהם מסורבלים ותלויים ברשת שם הכינוי 66!, למשל, קל יותר לזכירה מאשר השם המלא: .שט!ןק !סווסקג 6ט. דוגמה אחרת לשימוש בשמות יחסיים היא שמות קבצים במערכת קבצים משותפת. מנגנון סטנדרטי המספק שמות אלה מביא או מעלה חלק ממרחב שמות זר ומחבר אותו ל""שורש" מקומי (מודל זה שימש במערכת הקבצים *6ז0ח4 [8]). יתרון מרכזי בשמות יחסיים הוא האפשרות לבחור לאובייקטים בכל הקשר שמות נוחים, ללא תלות בהקשרים אחרים. גמישות כזו היא נכס יקר במיוחד בסביבה הטרוגנית כיון שלהקשרים שונים יכולות להיות דרישות מתכנית מתן שמות השונות באופן בסיסי זו מזו. שאלה הקשורה קשר הדוק לזו של מוחלטותם או יחסיותם של שמות היא האם קיים במערכת מרחב שמות יחיד גלובלי והומוגני או שישנם מרחבי שמות מקומיים רבים. מרחב שמות גלובלי נראה רצוי, אולם שיתוף הפעולה ומידת השינויים הנדרשים על מנת ליישם אותו גדולים, במיוחד בסביבה הטרוגנית. הטרוגניות הסביבה יכולה להיות בחלקה מפני שתת-מערכות אינדיבידואליות מעדיפות או דורשות 5 משלהן למתן שמות. אובחן שבאין מרחב שמות גלובלי, לא ניתן לתת שמות לכל האובייקטים בכל מרחבי השמות, כיון שלכמה ספוגות שונות לא תהיה דרך לתרגם שמות מסויימים. . 7 ו כל כך חשוב, רוב שירותי השמות הקיימים מספקים מוחלטים. אולם, סביבות מבוזרות, הטרוגניות (ואחרות) ו בדרך כלל גם טיפול כלשהו בשמות יחסיים. ב"צט0ס.1, משל, יכול משתמש להריץ תכנית מבלי שידע על איזה מכונה תרוץ. במקרה זה, נדרש מנגנון בעזרתו יוכל שם אחד להתייחס לבל א . "₪ קבצים ברי"הרצה, שכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של (צ . 7 כמה סקירות קצרות על ההיבטים של נושא השמות. דיויד ו | מאונבירסיטת סטנפורד תאר את מערכת השמות במערכת ץ [5]. בניגוד לרוב המערכות המציגות שירות יחיד, שהוא, לוגית, מרכזי, הרי ניהול השמות ב-/ מבוזר בין האובייקטים האחראיים ליישויות להן ניתן השם. זה יכול להיות יתרון, במיוחד במערכות הטרוגניות בשהפעולות ותחביר השמות יכולים להיות שונים במידה משמעותית מאתר אחד לאחר. תומס מורטג מאוניברסיטת פרדיו הציג את הרעיון שלו בדבר שמות נחמדים, כלומר, שמות שקופים מבחינת מיקום וסמליים, בהם אפשר להשתמש כדבק תחבירי על מנת לבודד את המשתמש מה-"לכלוך" בשיטת מתן השמות המופעלת למעשה. מורטג הסביר ששמות נחמדים הם מקומיים, לא גלובליים, והדרישה להם נובעת מצרכי התוכנה היישומית. דייב קלארק מ-111א אמר שרעיון כזה, של שמות נחמדים, יכול לעבוד בשירות שמות מבוזר כללי בהנחה שאפשר להעביר את השמות כנדרש (כלומר, שאפשר אכן לשמור אותם מתלות במיקום). האפשרות של שימוש בשמות נחמדים היא באופן בללי פונקציה של השירותים הקיימים בשפת הפקודות, יותר מאשר של הפרימיטיבים של מערכת ההפעלה. אפילו אז, שמות נחמדים וכולים לסבול מחסרונות היחסיות, כלומר, דחיסת מסלול ומציאת מסלול אלטרנטיבי יכולים להיות קשים מאוד כשמשתמשים בשמות נחמדים. קארן סולינס מ-ד1/א דנה בנושאים המינהלתיים המתעוררים בטיפול בשירותי שמות. במרחב שמות היררכי טיפוסי "מנהלים" אנושיים אחראיים לתת-עצים של מרחב השמות ברמות שונות של עץ השמות. כיון ששירות שמות מספק כמה מן המפתחות הנדרשים על מנת לגשת למשאבים שניתן להם שם (ובמקרים אחדים את כל המפתחות), יכול להיות שיהיה צורך לתת למנהל מקומי בקרה על הגישה ואפשרות לעדכן הרשאות. זה הופך את ניהול שירות השמות הכללי קשה יותר - יכול להיות שעריכת שינויים כך שיתאימו לכל השרתים התומכים - תהיה בלתי אפשרית. קלארק ציין שלהיבט הדינמי של שמות ניתנה עד עתה תשומת לב מעטה בלבד. האוטונו- מיה המאפיינת מערכות הטרוגניות דורשת אמצעים להתאושש מכשלונות מערכת ומשינויים מקוונים במרחב השמות (לדוגמה, מסלול לתיבת דואר ששונה, או אובייקט שהוגדר מחדש). במובן מטוים השיחה התמקדה יותר במערכת ניהול השמות מאשר במרחב השמות. מימשקי משתמש בהצגת הנושא הצביע מארק וויזר מאוניברסיטת מארילנד על כך שמימשקי משתמש שונים מבחינה איכותית מנושאים בסיסיים אחד רים: לבל מערכת יש כזה; לפי הגדרתם, אי אפשר להסתירם מהמש- תמש; ובלתי אפשרי לבנותם כשירות מרכזי. ישנן שלוש דרכים לספק מימשקי משתמש. האחת היא מישלוח - יישום נשלח למערכת שיש לספק את בקשותיה. השניה היא מיטוך (8חו35%וז) - היישום נראה כאילו הועבר, אולם למעשה הוא רץ כולו על מכונה אחרת. השלישית היא מיפוי (פתוקקפוח) - מימשק המש- תמש מועבר, אולם לב היישום - לא. מאפייני כל מערכת צריכים להיות ממופים למערכת האחרת. וויזר הגדיר ארבע רמות של הטרוגניות של מימשק משתמש: (1) מה שהמשתמש רואה; (2) מה שהתוכנה היישומית רואה ומספקת; (3) מה שמערכת החלונות רואה ומספקת; ו-(4) מה שהחומרה מספקת. דרכים שונות לספק מימשק משתמש ישימות יותר ברמות שונות. למשל, משלוח הוא אמצעי טבעי לספק את המימשק בין הרמה השלישית לרביעית, אולם מיפוי מתאים יותר למימשק בין הרמות שתיים ושלוש, היו חילוקי דעות לגבי עתידן של מערכות החלון בסביבות הטרוג- ניות. צד אחד טען שהן גדולות מידי ושקשה מידי לשלב יישומים לתוך מערכות חלונות, וקבע שיישומים מתוחכמים רוצים במעט תמיד להשתמש במסך בצורתו ה-"גולמית". צד זה המשיך וקבע שכל מערכת חלונות שמתחילה לפעול מפסיקה לעבור על מימשקי משתמש לפחות לשנה וחצי כיון שרוב המערכות מחליטות החלטות רבות מידי לגבי המימשק למשתמש ובכך מונעות אפשרות ליוזמות חדשות. הצד השני השיב שישנן דוגמאות של יישומים מתוחכמים (כמו המוצר 25 של ]663וח1 על מחשבי סווסקק4/ ודאע5) בהן אפשר היה להגיע ליעילות הדרושה להצלחה ללא שימוש במסך בצורתו הגולמית דווקא. כל מערכת חלונות שאמורה לפעול בסביבה הטרוגנית צריכה להיות מסוגלת לתמוך במימשקי משתמש שונים (למשל מורעף, 8864, ומרובד, 1866ז06), במימשקים שונים לתכניות (למשל א וחלונות- א5) ובתבניות קלט חדשות (למשל, שפה טבעית, דיבור ותמונות). נחקרת האפשרות של תמיכה בכל אלה על-ידי אימוץ פרוטוקול סטנדרטי ניתן להרחבה. גישה אחרת, שתוארה עללידי קית' לאנץ מאוניברסיטת סטנפורד, מציבה את תחנת העבודה כחזית כל המשאבים הקיימים, מקומיים ומרוחקים. בדרך זו, מבודדר המשתמש מהמערכת ההטרוגנית שבב- סיס. האינטרקציה עם כל המשאבים, מכיון שהיא מנוהלת על-ידי תוכנה מקומית - עקבית וטבעית. על המימשק למשתמש לתמוך בארבע רמות של הידברות: ניהול מסוף, קבלת פקודות וטיפול בתשובות, הידברות ספציפית ליישום והידברות רב-יישומית. נוסף לכך, יש להרשות למשתמש לעצב את מרכיבי התוכנה של המערכת על מנת שיענו על העדפותיו האישיות. הבעת תודה אד לזובסקה וג'ון זהוריאן השקיעו זמן ומאמץ רבים ועזרו ליצור ולערוך דו"ח זה עבור 085וו69תטווחותס). החברים האחרים בפרוייקט מערכות מחשב הטרוגניות באוניברסיטת וושינגטון, כולל אנדרו בלייק, דניס צ'ינג, הנרי לוי, ג'ון מלוני ומארק סקווילנט תרמו גם הם. דייב קלארק, טרי גריי, פול ליץ' ומארק ווייזר סיפקו הערות, הצעות ובמקרים אחדים טקסט עבור הדו"ח. פיטר דנינג עודד אותנו להגיש את הדו"ח ל-5ת0וו63ותטותותס) ואחר כך הציע מספר הצעות מועי- לות לשיפורו. תודה גם לאנדרו בירל, ביל ג'וי, ג'ים מוריס ולחברים אחרים של הוועדה המארגנת, וכמובן, תודה למשתתפי הסדנה. 5אפתפזפת 06 16 .0.[ ,06 6ת3 ...₪ .14200588 ..? 4 .8186% ...02.7 .65חז1א/ .1 .1 .ות .עוו]50 .5וופדד 1555 שוש [168הת60! 4 :ת510 5 (1985 .ח1)[3 זפ תאו תו אַתן!טקוס0) .קת .36166 8ת8 ..5 .תפחזז.] .₪ .ה6וטסא[88 .2 .(1985 .שסא)11 .28 40 .ווטזמותס) .06ת16זקא6 8ה6ת41/ 6ת'ד :תסו631ט60 114 .5 0660076ז 66 קתוו תתתט!קוה! .[.8 .הספ!טצ! 306 ...א .![6זזו .3 .(1984 .1:00 ,2 .51 .ווועווו) .וופזד 46 4 .48[0ת58 . 2 .חואוסא .11 .עְע6.] .= .14200583 ...א .136% .4 .160 . /011ח0אַ0ז616 300000918 0! ת6הסזקק3 4 .[ .ת8(ז0ת23 .חסואַת351/+ 1 .טנת() .561606 זוטקותס) ]0 .61 .85-10-04 .קפ .(1985 .6) ספת 15160ז0151 10 860655 תתזס!וה(] .7.7 .תת18( 0ח8 ...0 .הסווזסת:) .5 וס 66וושז1/6ו0;) 1ב טוש וז6!גו] 4/1 1/1 ]ט פָוו60ט)טזק ת] -חסו6!81זקז6!וחו (1984 צ8|/() .צנווי51ש5 [ושוווטוזופום .0615 וז וזס) זשוהוז50 1א155) ה[ .ת6ת41/ 661(סזק .[ .061175 .6 . .(1984 חט[) םג :ז4%0ותת316וא .₪.וא .תספקותסג'ד 0הב ...ה . 0ות35ת .1.8 .65חס[ .7 -0זק ח] .8ה!6655סז 0096 זס) אהַּטפַחג! ת0ו506010031 1306ז16ח1 חָווווחוווזפָסזץ ]9 וז גוס ותוזפסקוש5 46/1 ווו2 1 שו 0 ווחש .(1985 .ח8]) .65ְאָפווּעָוו] .ןו ...וא .זסתתס0) .א .ח8ת8ש808:3ע581 ..11.[ .וזזסוא .8 -זס זו 4 :ש6ז0ח4/ .0. .חו(ות5 308 ..5.81. .41ה!ת3056 .(1980 .ז9/א)3 ,29 40 .ןווס .זה6והסז(טת6 אַהווטקתזס6 [5008 11 -11ח6ג1נו3 זס] תסווקץזסת6 קתוע .0 ,5606001 0ה8 ...3 ,ות660(8א .9 160 ,21 401 .חוזוחס .65)גוקותסס ]0 25זסשווסת 6פָז8! תג ה0ו91 .197.9 .6 .160 .ח01556718110 .].ת .0811 16ט660סתק 260016 .[.8 .תספוטא .10 ,.עות() ה16[!0א-6גאַָת28) ,5016066 ז6)נוקנ 00 ]0 .וק6 .05-81-119-(1!א) .(1981 ע8א) ‏ , .581605 15150160 4 סשת זס] 56:65 6|ו' ..] .5000008 .11 .(1984 .40000 ,16 .שז50 .וווקוח60 46/0 -0ז מ[ .59816 פוקס 0051700166 1062005 6 תד .81 61 .8 -זסא|ג ל .12 .ווח 5500 תו !דוק כ) וס וחגוופסקחזן5 40 ₪ו9 שו( ]0 5פָוו6064 .(1983 .06) ו [[68 16ט0060זק 016ת6ז 136 :זתטס0) .תסוו8זסקזס) אסז6< .13 .(1981 .066) .038112 515 "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז 17 מה ההבד בין מנפאואר ? 00 50 סוד 6 3 ודוס ניתן לרכוש כרטיס ₪62 5 3 1 7 ₪ 86 4112( ו 51 1 1 | כל מעבדת תמלילים של מנפאואר המגיעה אליך, מתאימה בדיוק לדרישותיך. היא מכירה היטב את סוג הציוד והתוכנה שברשותך ויודעת להפיק מהם את המירב שבהם. לתועלתך. זה הייחוד של מנפאואר. באמצעות תכניות הדרכה מיוחדות , מהמקצועיות ביותר בארץ, אנחנו מכשירים את העובדות לעבודה על כל מערכות המשרד הפופולריות ובאמצעות מערכת חיזוי ביצועים (065אה טחסתתםק > וה ד6וסם=חק) אנחנו מצליחים להגיע לאיכות איוש גבוהה ביותר, שפירושה: עובדת מנפאואר שהגיעה אליך היא בדיוק העובדת שאתה צריך. מנפאואר. מתאים לך. בי החברה הגדולה בעולם לעבודה זונית ירושלים: רח' החבצלת 5, טל. 02(233436) תל-אביב: רת' אידלסון 13, טל. 03(298877) תיפה: רח' העצמאות 104 טל. 04(530051) באו-שבע: רח' רמב"ס 31 טל. 05779523) רתחובות: רח' הרצל 190 טל. 08461717) 5וא ו חש דטקווסס 5 צוספושטסו-וד >ההווסה מנפאואר איתך במפעל ובמשרד הממוחשב. + יסנט טי .- .‏ ... . קורא יקר, אם עדיין אינך חבר באיל"א, אנחנו מזמינים אותך להצטרף | האיגוד. כחבר אושי. ימעשה חושב", לכתובתו חבר אישי באול"א זכאו: האישית. לבחור ולהיבחר למוסדות לקבל את פרסומי איל"א, כולל | בהחלטות ובעשיה. איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה לבבוד האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה כפר המכביה ת"ד 919 רמת גן 52109 הנדון: טופס בקשה לחברות אישית לשנת הכספים 87/88 הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה. רצ"ב המחאה ע"ס 20 שקלים. שם פרטי ושם משפחה בתובת פרטית ...ה כתובת מקום העבודה תפקיד 9" חבר באיגוד אחר, ציין/י איזה סמן/י א בכתובת שבה הינך מעונין/ת לקבל דברי דואר. המלצה בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי האיגוד כחברים ממליצים: ו > שם כתובת... תאריך חתימה מספר הטלפון בכפר המכביה 0: 03-7715772 מספר הטלפון בירושלים 7:; 0274150325 "מעשה חושב" יוני 1987 סיון תשמ"ז להיות מעורב ופעיל בהצבעות, אין צורך במחטב כדי לחשב כמה יתרום "מעטוה חושב" לקידום מוצריך. החישוב שלך פשוט: "מעשה חושב" - היוצא לאור ע"י איל"א - הוא כתב עת מקצועי בנושאי מיחשוב. תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים עדכניים על המתרחש בארץ ובעולם. כל מי שחושבים מחשבים קוראים בו. 2-ל מובן מאליו כי כל מודעה המתפרסמת ב''מעשה חושב'' מגיעה הישר למקבלי ההחלטות בענף. והרי אלה הם בדיוק המטרה שלך. החישוב שלך נכון. תוצאות פרסום מודעתך ב'"מעשה חושב" יוכיחו. לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך ב'ימעשה חושב'' פנה אל: פרסום אמיר כהן טל' 03-253192 תל-אביב כהל מ יימעשה חושב" המעשה הנכון אם אתה חושב פרסום. והוושחוו-וזווווח -ש/5600/0. מעבד תמלילים רב לשוני התומך בשפות רבות: עברית/ ערבית/ אנגלית/ רוסית/ יוונית/ מתמטיקה ועוד... וכל זאת על אותו מסך (68= ,664 ,5 |0סחפהז), בעת ובעונה אחת. > מאפשר כתיבה בעברית עס נקוד. >קפול עברית--ערבית/אנגלית נכון. > עברית, ערבית-כתיבה מימין לשמאל, יתר השפות-משמאל לימין. * תמיכה מלאה במדפסות : סיכות 9 פינים, 24 פינים, לייור. > אפשרות ליצירה ועריכת פונטיס (הכנסת פונטים תיצוניים עייי הפא 50) > שליטה מלאה על צורת הפונט בהדפסה: רוחב, צפיפות, גובה אות. > ניתן לראות את המסמך בדיוק כפי שיופיע בהדפסה, כולל מימדים אמיתיים וניקוד על פני המסך ב-ם כ סו /וםוצ 0 תוכנית סואפס הכוללת את כל האופציות למעט גודל מסמך והדפסה במחיר 50 ש''ח. 8 מעבד התמלילים ה 50301 והטסאווודוטא: ‏ גירסה מלאה: מחיר מבצע 699 ש'יח. = כולל תמיכה בלייזר: מחיר מבצע"999 ש''יח. 6 תמיכה מלאה מבית אלישים. * המחירים אינם כוללים מע"ימ 50000 עיצוב גרפי . גילה ואמנון זמיר וזו % | ש2 ₪ 060 ז ₪ | 8 אלישים מקרומחשבים בע''מ, מערכות תוכנה וחומרה, ת.8691.7, רח' כורש 2 חופה טל. 04-523601.