הכרזה על מערכת IBM System/370

בחוברת: עוצוב קלסיקה ארביטקטונית יבמ 9370: המחשב הבובש כל (מ)חלקה טובה הפעלה אוטומטית של מערכות מחשב עודד יושפה וישום מערכות משרד ממוחשב בחברת מקורות עמנואל בהן פונקציות הדפסה מתקדמות ארכיטקטורות התקשורת של יבמ מערכות הביניים בארביטקטורת 370: כוכבים ברמה עולמית העטיפה: עולים ויורדים. ליטוגרפיה משנת 1960. .ספאג.ס-א רהדת אסספתסס 6/0 אמז0567 .וא 1988 10117צק 0 22 24 2 יבבון וז 1 2 עיצוב קלסיקה ארכיטקטונית יבגו)ווט1 ם מערכות (א.8) - ציון הדרך של יבמ - תקל על ותשפר את היצונות בכך שתיצודר הרמוניה חשב השונות. ו בלל, בעיצוב בניגים ובהקמתם. שיחה כ 00 מחשבים מתייחס המונח "ארכיטקטורה" למשהו אחר: 5 0 - החלקים השונים של מערכת מחשב. : 0 מספר סגנונות בארכיטקטורה של בנינים - גותי, ביזנטי, - רמועל - כן קיימת, עבור מחשבים, יותר מאשר ארכיטקטורה אחת. - חת ממשפחות המחשבים של יבמ מוגדרת על ידי ארכיטקטורה 7 מעחפת 370 למחשבים גדולים עד בינוניים במרכז, מערכת 3% - למחשבים בינוניים וקטנים, והי של יבמ לתחנות עבודה אינטליגנטיות. בעיצוב מחשבים, כמו בעיצוב בנינים, על הצורה לשרת את הפונקציה. ארכיטקטורת המחשבים האידאלית לתחנות עבודה אינה מתאימה למחשב מרכזי. למחשבים ארכיטקטורות שונות מפני שהם מבצעים משימות שונות ואין ארכיטקטורה יחידה העונה על כל צרכי המיחשוב. במשך השנים התפתחו מחשבי יבמ מבחינה טכנולוגית - כל משפחה פחות או יותר באופן בלתי תלוי באחרות. בתייעסק, ממשלות, בתי ספר וארגונים, להם מיגוון רחב של צרכים, משתמשים במחשבים ממשפחות אחדות וכך, ביותר מאשר בארכיטקטורה אחת - כי זו נמצאה הדרך הטובה ביותר לפתרון בעיות. אולם, עד כמה שהשימוש בארכיטקטורות שונות סייע בפתרון בעיות, היה קשה להעביר יישומים בין משפחות מחשבים ולשנות תוכנה שעבדה על ארכיטקטורה אחת כך שתעבוד על ארכיטקטודה אחרת. לבן, הצעד הבא בהתפתחות המחשבים הוא פישוט התהליך הנ'"ל. יבמ צועדת את הצעד הנוסף הזה עם הפיתוח של ארכיטקטורת יישום מערכות (6זט)41601166/ ח0וז68\!קק\, 18ת516ע5). "אנו טוענים כבר זמן דב שהיקף הפעילות והתחום הרחב של קו הייצור של יבמ דורשים ריבוי מערכות חומרה ומערכות הפעלה," מסביר ארל ווילר, סגן נשיא יבמ לנושאי תיכנות. "אמרנו גם, שיש מקום לשיפורים בכל הנוגע להצגת מערכות אלה למשתמש הקצה ולאנשים הכותבים עבורו תכניות. .54 יספק עתה הצגה יחידה ועקבית זו." 4 ישפר את הקישוריות על ידי שיאפשר למשתמשי המחשב לקבל מידע בלי תלות באיזה מחשב ממשפחת המחשבים הוא מאוחסן. הוא יקל על השימוש במחשב על ידי שיאפשר למשתמשים לעבוד עם מסכי הצגה אחידים לכל משפחות המחשבים ויגדיל את הרווח המופק מתוכנה, על ידי שיאפשר כתיבת יישומים לשימוש בכל משפחות המחשבים ללא צורך בשיכתוב מסיבי. 4 יהוה מסגרת עבודה משופרת לפיתוח יישומי תוכנה; להעברתם של יישומים ממשפחת מחשב אחת לשניה ולהרצת אותם יישומים על מחשבים מכל המשפחות. "חשוב להבין ש-54.4 אינו מוצר," מסביר פיטר דנס, מנהל קבוצה לנושא ניהול תוכנה ב-קטסז) 551605 חסווהותזס]ם1 %'18. "'אינך יכול לקנות 4. זהו יעד לטווח ארוך, בעל משמעות ללקוחותינו, ועיצובו עדיין לא שלם. זהו מסע אותו רק התחלנו." "אפשר להשוות את הצגת 54.4, באמצע מרס 1987, להכרזת מערכת 360 של יבמ ב-1964 ולהצהרה על 6 אזסע)6צ] 57516015 ב-1974," מוסיף דנס. ארכיטקטורת יישו השימוש במחשבים מרכיבי הארכיטקטורה החדשה ין הכוונה טכנית, של מימשקי תוכנה נבחר של ניירות טכניים וספרי תפעול. למשתמש הטירון ופרוטוקולים אלה ית יהיה המעבר בין משפחות המ בנו מן הסתם רק על ידי אנשים עם המבינים מה מניע את גלגלי המחשב. 54/4 מהוה קבוצה ים, מוסכמות ופרוטוקולים, הנראה כמו ערימה מספיק לדעת שברגע שמימשקים, מוסכמות פשו את מקומם במערכות תוכנה קיימות וחדשות, חשב שקוף יותר למשתמשים ולמתכנתים. הרמוניה ארכיטקטונית באותו אופן, השאלה עליה מחפש המשתמש הטירון תשובה אינה מה הוא 54 אלא מה הוא עושה וכיצד הוא יעזור לו. *= תקשורות משותפת -‏ 544 מפשט את זרימת האינפורמציה בין יישומים ובין משפחות מחשב מכיון שמערכת להחלפת מידע בנויה בתוכו. התועלת למשתמשים מתקשורת משותפת היא היכולת לקבל מידע הדרוש להם, בזמן ובמקום הרצויים, כאשר המידע יכול להיות מאוחסן במקום שנוח ביותר לאחסן אותו. * גישה משותפת למשתמשים - 544 מספק למשתמשי המחשב ''"תחושה ומראה'' אחידים, בלי תלות ביישום או במחשב עליו הם עובדים. אדם משתמש במחשב על ידי הקשה על לוח מקשים והתבוננות במסך. 4 מאפשר עיצוב דומה של מסכי הצגה, הן לתחנות עבודה אינטליגנטיות והן למסופים הקשורים למחשב המרכזי. לאחר לימוד השימוש במוצר יבמ, ייראה השימוש בכל מוצר אחר, טבעי וקל, דבר המגן על ההשקעה של ארגונים בהדרכת משתמשים, מקצר את משך הזמן הדרוש ללימוד יישום חדש ומונע את התסכולים הכרוכים בכך. בקיצור, משתפרת יצרנות המשתמש. מימשק תיכנות משותף - מתכנתים יכולים להשתמש בקבוצה אחידה של שפות ושירותים לכתיבת יישומי תוכנה, אותם אפשר יהיה להעביר, במינימום שינוי, בין משפחות המחשב השונות. באופן זה יתפרשו כישורי המתכנת בתוך ארגון, על פני מיגוון רחב יותר של משפחות מחשב. 54.4 יקטין את המאמץ והעלות הכרוכים בהקמת יישום ובתמיכה בו. > יושומים משותפים - שימוש במימשקי 54/4 יאפשר ליבמ, לחברות תוכנה ולמתכנתים לכתוב יישומים חדשים שיתאימו ביותר לצרכי הארגון. יותר מכך, ההשקעה בתוכנה תהיה מבוססת יותר מאי פעם בעבר, אומר דנס. "לקוחות לא ידאגו איזו חומרה יש או תהיה ליבמ. נוכל להכניס לשימוש חומרה חדשה, והיישומים בהם השקיע הלקות ירוצו על הציוד החדש כמו על הציוד שבידו. הלקוח יוכל להתחייב לטווח ארוך על שימוש בקוד מסוים.' יבמ פירסמה השנה סקירה על 4 54. ספרי עזר מפורטים ומיפרטים פורסמו בסוף 1987. לא כל המוצרים של יבמ יחסו מתחת למטרית ה-54.4. שינוי של אחדים מן היישומים העובדים על מחשבים מרכזיים - כמו שירותי ההעברה בהם משתמשות חברות התעופה או מערכות ניהול מידע המשמשות בפעולות על מאגרי מידע גדולים - רק כדי שיתאימו לתחנות עבודה, איגו נראה סביר. באותו אופן, אין זה נראה הגיוני לבזבז את כוחו של מחשב מרכזי על ידי שימוש בו להרצת יישומים המתאימים ביותר לתחנות עבודה. מה שכן נראה הגיוני הוא פיתוח קבוצת יישומים, היכולה להגדיל את היצרנות על ידי מעבר בין ארכיטקטורות. התכנית היא להתחיל ממערכות הקיימות כבר על מוצרי יבמ, כמו משרד ממוכן ומערכות תומכות החלטה - המבצעות עיבוד תמלילים, ניהול ספריה, שירותים אישיים ופעולות אדמי- ניסטרטיביות ולצרף אליהן, עם הזמן, יישומים מסחריים ותעשיתיים. התגמול השכר והגמול הן אפשרויות השימוש הנרחבות והרמה הגבוהה יותר של יצרנות. ייהביצוע של כל אחת מהארכיטקטורות המגוונות שיש לנו היה יוצא מן הכלל,"' אומר ווילר. "עכשיו הגיע הזמן לכנס את כולן תחת מסגרת אחת, שתספק יצרנות טובה יותר ללקוחות ותשפר את קלות השימושיי. וזה מה שארכיטקטורת יישום המערכות (4 54) תעשה. '"מערכות המחשב הראשונות היו חומרה," מסביר ווילר. "אחר כך הוגדרה מערכת מחשב ככוללת חומרה, מערכת הפעלה ויישומי תוכנה. היום אנחנו מדברים על יישומים החיים בסביבה משולבת. זוהי מערכת המחשב העכשוית. 54.4 הוא המאפשר הגדרה חדשה זו של מערכת יי מערכות גדולות: סיכום הכרזות 1987 מערכות 3090: 1. בינואר 1987 הכריזה יבמ על סדרת המשך חדשה במשפחת ה-3090 - סדרת מחשבי ₪ הדגמים המשופרים | מציעים כיום ללקוחותינו ביצועים מצועים בתחום העיבוד המסחרי ובתחום ההנדסי/מדעי. לכל הדגמים החדשים ניתן להוסיף זכרון מורחב (886ז510 88066ק0א6) והתקנים וקטוריים (ע1461118 זסזסטט). הכרזה זו כללה גם הכרזת המחשב הגדול ביותר במשפחת ה*3090, ה-מ3090/600, שהוא מחשב בן 6 מעבדים המספק ביצועים בתחום ה- 5 יוייותד. בכך הציבה יבמ שיא חדש בטווח הגידול של מערכות 370. מה-9370 הקטן ביותר ועד ה-3090/6008 ניתן לגדול עד פי 160. . במאי 1987 הכריזה יבמ דגם כניסה חדש במשפחת ה3090/27 - ה-מ3090/120. דגם זה מאפשר ללקוחות הבינוניים להיכנס לתחום סדרת מחשבי הענק 3090, בתחום הביצועים התואם לדרישותיהם. ע"י הגדלה בשדה ניתן להרחיב ולהגדיל את ה-3090/120₪ | עד מעדרכת הענק %, ובכך לשמור על השקעות הלקוח בציוד ובתוכנה לטווח ארוך. . ביוני 1987 הכריזה יבמ על הכפלת הזכרון המורחב -5)0:886 6660ח8קא6- עד קיבולת של 202. הזכרון המורחב שהגישה אליו מתבצעת באופן סינכרוני למנות בנות 8, מאפשר לקבל זמן תגובה משופר, להגדיל ‏ את | מספר | המשתמשים האינטראקטיביים| ולחסוך\ בערוצים, ביחידות בקרה ובדיסקים. . ביוני 1987 הכריזה יבמ על תמיכת חומרה במספר מערכות אורחות מועדפות במחשבי ה-₪/3090. תמיכת חומרה זו במחשבי ה-ת/3090 תאפשר להריץ במקביל, תחת מערכת ?4-5 א/וא/י, עד 4 מערכות אורחות מועדפות על אותו מחשב. באופן זה ניתן להריץ באותו מחשב גם מערכת 8/5/370א וגם /פצ]א א או מספר מערכות ‏ 4א/1/5א לצורך בידוד היישומים. כל זאת תוך קבלת ביצועים מירביים בכל אחת ממערכות הייצור הללו. יבבוןופז המחשב החדש לב.מ. 0 מאת מנחסם פלוק [ך](פעפיפ ומוסדות קטנים ובי- נוניים לא יכלו עד היוס לרכוש לעצמם מחשב אלקטרוני נוכח מחי- רם הגבוה יחסית של המחשבים וקיבולתם הגבוהה, העולה על צר- כיהס והיקף עסקיהם של מפעלים ומוסדות מסדר גודל זה: עתה, עם הכנסתו לייצור שוטף של המחשב החדש -- דגם 1440 -- הגוד עה שעתס של מפעלים אלה: ביכלתו של מחשב זה, אשר נבנה ותוכנן במיוחד לשימושם של מוסדות ומפ- עלים קטנים ובינוניים, לשלוט שלי- טה מינהלית מלאה בכל הנעשה במפעל או במוסד, כגון : ניהול כח האדם ; חישוב פרמיות ושכר; ניהול ופיקוח על מלאי המחסנים ; תכנון עומס המכונות ; פיקוח על הייצור ומחלקות השרותים; קבלת תמחיר מפורט לכל הזמנת עבודה ; הנהלת חשבונות כספית ותמחירית ; ניתוח שוטף של מכירות; קבלת תחזית מכירות לעתיד -- ובהתאס לכך, תכנון הייצור. דוגמאות אלה ואחרות הן רק חלק מן השימושים הרבים שניתן לעשות במחשב, ובכך להשיג מערכת ניהול מושלמת, שאינה תלויה בכושר וב- תנאים הסובייקטיביים של כוח הא- דם, והכרוכה בהוצאות נמוכות יח- מתוך "מחשבות", בפברואר 1963 מערכות 4381 הכרזות 1963: זה מה שהיה סית -- התואמות את יכולתם של מוסדות ומפעלים קטנים ובינונייסי ביצד נעשה הדבר? אף כי קיבולתו של מחשב '5י.ב.מי 0 קטנה בהשואה למחשבי הענק, ומחירו נמוך יחסית, כלולים בו שכד לולים טכניים יסודיים, כגון, שיטה חדשה לאיחסון נתונים עסקייס, ההופכים אותו למכשיר יעיל וחס- כוני לניהול עסקים קטנים ובינוניים. המחשב קולט את הנתונים העס- קיים, לאחר שנוקבו קודם לכן בכר- טיסי הניקוב הוגילים, ומאחסן אותם נצורה המאפשרת גישה מידית אל כל נתון ונתון בנפרד! לפי תכ- ניות הפעלה, המאוחסנות אף הן במחשב, מדפיס המחשב חשבונות ל- לקוחות, תלושי-שכר, דו"חות-ייצור ויעילות, ניתוחי-מכירות וכיו"בי הקלש (דטקאו) השלב הראשון בהפעלת המחשב הוא הזנתו בהוראות ההפעלה, המועברות אליו באמצעות כרטיסי-ניקוב והז מאוחטנות בתוכו. מכאן ואילך, מו- כן המחשב לעבד את הנתוניס ולהד- פיס את המסמכים השונים בהתאם לדרישותינו- כאשר רוצים לבצע עבו- דה אחרת, יש להזין את המחשב בהוראות-הפעלה חדשות ובכרטיסי- נתונים אחריס. לאחר שנוקבה, מו- כנה תוכנית-הפעלה תמיד לשימוש, ויש רק להעבירה מפעם לפעם לפני כרטיטי-הנתונים: במידה שיש צורך בשינוי כל שהוא בדרך החישוב או בצורת ההדפסה של החומר, משנים את הכרטיסים המתאימים בתוכנית- ההפעלה ומקבלים תוכנית חדשה. החלשוב (6א2065551) לפי הוראות-ההפעלה מעבד המחשב את הנתונים המועברים אליו- הפעו- לות הן פעולות חישוב מתימטיות, פעולות השואה, והחלטות לוגיות בהתאם לתוכנית ההפעלה: האחשון (9708405) אחסון הנתונים נעשה בעיקר על גבי תקליטים מגנטיים, המהווים את החידוש המהפכני של מכשיר והי תזרים הנתונים דרך מערכת י.ב-מ. 1440 במאי 1987 הכריזה יבמ על סדרת המשך חדשה במשפחת 4381. סדרה חדשה זו, הכוללת 4 דגמים, מהווה דור שלישי במשפחת 4381. הסדרה החדשה משפרת את ביצועי משפחת 4381 בכ"30% לעומת הסדרה הקודמת ומציעה תצורות זכרון מודחבות המתאפשרות עקב שימוש חדשני בטכנולוגיה צפופה ומהירה יותר של שבבי 18א1. הסדרה החדשה 4381/28 מקוררת אויר ומשתמשת באותו שטח רצפה מצומצם כמו הסדרה הנוכחית. מינימליים מאפשרים למערכת 4381 להיו מרוחק, כמערכת מבוזרת לשימוש משתמשי הקצה. ע''י הגדלה בשדה ניתן לעבור מהדורות הקודמים של 4381 לדור החדש ובכ להמשיך ולשמור על השקעות הלקוח בציוד ובתוכנה לטווח ארוך עובדה זו ושאר הדרישות לתנאים פיזיים ת מותקנת באתר מרכזי או באתר ך תקליטים אלה, המופעלים בקבוצות בעלות ששה תקליטים כל אחת, מסוגלים לאחסן 2,000,000 ספרות או אותיות, והס ניתניס להחלפה בששה תקליטים אחיים תוך פחות מדקה: כיוון שאפשר להשתמש בקבוצות אלה ללא הגבלה, הרי שאין כל הגבלה גם ליכולת האחסון של המחשב. על גבי התקליטים המג" נטיים אפשר לשמור אינפורמציות שונות, כגון : רישומי-השכר והמש- כורת, תוכניות-הייצור, תקני-התו- מרים למוצרים, מלאי-המחסנים וד הנהלת-החשבונות, כשהם מוכנים בכל עת לעידכון, הדפסה או דיוות- עיסקי. יתרונם העצום של התקלי- טים הוא ביכולתם לספק לנו תשובה מידית על כל שאלה המתעוררת לגבי נתון כל שהוא, בלי שיהיה צורך לעבור תחילה על כל יתר הנתונים או הכרטיסים. הפלש (צטטצטס) הפלט מן המחשב יכול להתבטא בכמה צורות- הצורה הוגילה היא הדפסת מסמכיס ודו"חות: במסגרת זו מצוי אף *דו"ח חריגים", המשמש כלי רב-ערך בידי ההנהלה- כך, למ- של, בחריגים כגון חוסר חומר במח- סן; חוב לקוח מעל למותר, או עומס-יתר באחד משלבי-הייצור, מספק המהשב להנהלה דו"ח מיידי, המאפשר לה לנקוט בעוד מועד בצע" דים הדרושים. צורה שניה של פלט מן המחשב היא ניקוב תוצאות של חישובים או פר- טים מיוחדים על גבי כרטיסים, לצו- רך עיבודים נוספים ב-1440 בשלב מאוחר יותר: פלט מסוג אחר מתבטא ברישום שו- טף על גבי התקליטים המגנטיים- כך, למשל, עדכון מלאי מחסנים על פי התנועות באותו יום: המלאי המדוייק לסוף היוס נרשם מיד במ- קוס הנכון על גבי התקליט, והוא מוכן לשמוש כל אימת שנרצה לדעת מהו המלאי המדוייק של כל פריט ופריט: פריטי המחשב 1480 המחשב כולל את הפריטיס הבאים : יחידת-קריאה וניקוב כרטיסים, יחידת-חישוב, יחידת התקליטים המגנטיים, תחנת-החקירה ויחידת- הדפסה: את אפשרויות הקיבולת של המחשב ניתן להגדיל עם גידול הצרכים, ע"י הוספה של יתידות- קריאה וניקוב-כרטיטים, וכן יחידות נוספות של תקליטיס, המסוגלות לעבוד במקביל. במידה שהצוכים עוליס על אפשרויות אלה, מן הראוי לעבור למתחשב גדול יותר -- כמו י-ב-מ. 1401 או 1410 --- אשר המעד בר אליו אינו כרוך בקשיים מרובים בשל אופי המערכת והתכנון, המות- אס מלכתחילה למעבר מעין זהי יחידת הקויאה והניקוב 1442 דרך יחידה זו מוזנת רוב האינפור- מציה לתוך המערכת. היחידה גם מנקבת כרטיסים, כפלט מהמחשב, אם התוכנית דורשת זאת: ביחידה זו השתמשו בתאים טולריים להשגת פעולות מהירות ומדויקות ביותר: מהירות הקריאה היא עד 400 כר- טיסים בדקה, ואילו מהירות הניד קוב היא עד 160 טורים בשניה (בכרטיס 80 טורים): יחידת החישוב 1441 היכולת הלוגית והחישובית של המת- שב מצויה ביחידה זו- ההוראות של תוכנית-ההפעלה מאוחסנות ביחידה זו ועל פיהן פועל המחשב. היחידה מבצעת את ההוראות של התוכנית המאוחסנת, מחשבת את כל הדרוש ומכוונת את פעולות כל הפריטים גוד ו יחידת התקליטים המגנטיים 1311 יחידה זו מקנה למחשב את תכונתו החשובה ביותר.: כיוון שניתן להחד ליף במהירות את קבוצות התקלי- טיס, אפשר בדרך זו לאחטן את כל הנתוניס הנמצאים במפעל: לכל תהליך עיבוד משתמשים בקבוצת תקליטים המאחסנת את הנתונים הנוגעים לו- כל קבוצה כזאת, המכי- לה ששה תקליטים, שוקלת פחות מחמישה ק-ג וניתן להחליפה בכל קבוצה אחרת תוך פחות מדקה. עם זאת, קיימת גם האפשרות להפעיל במקביל ובעת ובעונה אחת עד ארבע יחידות כאלה. כל האינפורמציה המאוחטנת על קבוצת תקליטם כזו יכולה להקרא ולהכתב מחהדש תוך שלוש דקות ! לצורך זה קיימות חמש זרועות, "הסורקות" את התקליטים במהירות, ואגב כך עוברות על האינד פורמציה המוקלטת לפי סדר הנתו- נים, או ניגשות באופן ישיר אל כל נתון נדרש, בלי לעבור תחילה על כל האינפורמציה המצויה עד לאותו נתון: תחנת החקיוה 1447 בעזרת תחנה זו, מפקת מפעיל- המחשב על כל פעולות המערכת. ל עולוהזווג 60901 פוחות 266%44 פאוץ 6- %פ%ום אנ צס 100 6ודד עס מאס דג כפאסזפסי] 3125 ודוה - אא האחרים של המערכת- מהירות החי- שוב גדולה ביותר- כך למשל, לחיבור 0 מסטפרים בני חמש ספרות כל אחד, נזקק המחשב לשניה אחת בלבד. ביחידה זו אפשר גם לאחסן 0 ספרות או אותיות, ואף להג- דיל מספר זה, עד ל-8,000, 12,000 או 16,000 ספרות או אותיות: במי- דת הצורך, אפשר להשתמש בתק- ליטיס המגנטיים לשם הגדלת הקיד בולת של יחידת-החישוב: הכרזות 1988: זה מה שיהיה * ארכיטקטורת 370/85 נוסף לכך, יכולה התחנה לכלול מכונת כתיבה מיוחדת, המקשות באופן ישיר בין המפעיל לבין המחשב. באמצעות מכונת הכתיבה, יכול המפעיל להפנות אל המחשב שאלות ביחס לכל נתון המאוחסן ביחידת החישוב או בקבוצות התקליטים, ותוך חלקיק-שניה -- מוצא המחשב את הנתון הנדרש ומדפיס אותו במכונת הכתיבה. חברת יבמ מכריזה על ארכיטקטורת המשך לארכיטקטורת ‏ א/1/5א הנקראת ארכיטקטורת .254 /370. הארכיקטורה החדשה משנה את כל צורת ההתיחסות לנתונים במערכת המחשב. הארכיטקטורה החדשה תאפשר להביא את הנתונים הדרושים לצורך העיבוד קרוב יותר למעבד כך שהגישה אליהם בעת הצורך תהיה מהירה, באותו סדר גודל של מהירות הגישה וההבאה לזכרון הפקודה הבאה לביצוע. התוצאה של החזקת הנתונים קרוב למעבד היא שחרור ה-(01 מחלק מעבודת ה-1/0 ובכך אפשרות ניצולו למטלות אחרות. כדי להגיע למטרות שאותן מציבה הארכיטקטורה, הוכרזה מערכת הפעלה חדשה /5/55/4///, המספקת שירותי מערכת חדשים ומנצלת את הזכרונות הגדולים המסופקים במערכות 3090 ע"י הזכרון המורחב 5101386 666ח08א3 (עד 20). נוסף לכך מכריזה חברת יבמ על מערכת אחסון מנוהלת ע"י מחשב -- %68ץ5 86 ס6שפַַַתג]א. מערכת זו מאפשרת למתקני מחשב להשתחרר מצואר הבקבוק של הניהול הידני של יחידות האחסון של תקליטים וסרטים מגנטיים. בעזרת המוצר בצ תכ דרך המרכיב %85א₪25 מתבצעת הפרדה בין הניהול הלוגי לבין הניהול הפיזי על אמצעי האחסון החיצוניים. המשתמש יוכל להשתחרר מהצורך להכיר ולהתחשב בסוגי אמצעי האחסון במתקן ובמיקום הנתונים על אמצעי אחסון אלה. נושאים אלה יעברו להיות באחריות המערכת. בכך יושג ניהול טוב ויעיל יותר של אמצעי האחסון ויחסכו עלויות הן בציוד והן בזמן מתכנתי מערכות ומפתחי יישומים. + מחשבים נוספים במשפחת ה"3090 שני דגמים חדשים מתווספים למשפחת ה- 0: - 3090/280₪, שהיא מערכת ?]א בת שני מעבדים. ביצועיה מוערכים כביצועי 3090/2005 ב"826ח1 816חו5 וכשני מחשבי 3090/1805 ב-006ח ח000זז8/. ניתן לגדול ל"ם280 מ180/180. 2805 גדל ל-400₪ בלבד. - 3090/500₪, מערכת ]א בת חמישה מעבדים. כן מוזכר אביזר חדש הנקרא פריסמה [א8/אץ - זַטקַבחג]\ %ת5/516 / 110500106 ז6550ססזק, המאפשר לחלק מערכת ₪/3090 עד 4 מחיצות נפרדות כאשר בכל מחיצה ניתן להריץ מערכת הפעלה נפרדת כמערכת עצמאית נפרדת לכל דבר. לכל מחיצה ניתן להקצות משאבי (671, זכרון מרכזי, זכרון מורחב וערוצים מסה''כ משאבי המערכת. * מחשבים נוספים במשפתת 4381 במשפחת 4381 מוכרזים שני מחשבים חדשים 4381/05 ר0922/א/4381. מחשבים אלה ייכללו בארכיטקטורה החדשה 370/55 וכן ניתן יהיה להריץ עליהם את מערכת ההפעלה 75/2584 ַרקקע עם 5פ5סקק, ולקבל את יתרונות הארכיטקטורה החדשה בכל הקשור לניהול נתונים. ובנז וטן 5 6 יבמ 9370: המחשב הבובש כל (מ)חלקה טובה יבנוזזופ] ובמ על מחשב חדש מתוצרתה: מערכת או המחשב הביזורי, לו המתינו מ לבסס את מעמדה בשוק מערכות מחשב זול, קל לתפעול ולתחזוקה, ל מערכות יבמ הגדולות, ונהנה משפע ב-7 באוקטובר 1986 הכריזה 0. היה זה המחשב המחלקתי, משתמשים רבים. המחשב איפשר ליב הביניים, כשהיא נותנת למשתמשים הפועל בסביבת ארכיטקטורת 370 ש ת היישומיות לסביבה זאת. התוכנו בחודש ולו אפ הותקן המחשב הראשון מסידרת 9370 בארץ, במסגרת ניסוי שטח משותף ליבמ ולחברה לאוטומציה, ומאז הולך וגדל קצב ההתקנות. לטו משלושה מאנשי יבמ לספר על התקנות מחשבי 9370 בישראל. אין אלה סיפורי התקנה בלבד. בין השורות ניתן לקרוא, וללמוד, על תכונותיו של מחשב יבמ 9370, ההופכות אותו לסיפור הצלחה בארץ ובעולם. בבנק דיסקונט מקבלים החלטות "בלי חשבון" בנק דיסקונט הוא הבנק היחיד בחבורת הבנקים הגדולים בישראל, שעיקר ציוד המחשבים בו אינו מתוצרת יבמ. בעוד שרוב מערכות המחשבים בדיסקונט הן מתוצרת יוניסיס (בורוז), הרי כשאנשי הבנק רצו מערכת שתסייע להם בקבלת החלטות, הם רכשו מחשב יבמ 9370, עליו הם מפעילים מערכת 45 - מערכת תומכת החלטות של יבמ. על הדרך הארוכה, שהובילה לכניסתו של מחשב יבמ 9370 לבנק דיסקונט, מספר בן דולינר, נציג עיבוד נתונים בכיר בענף כספים ושירותים באגף השיווק של יבמ ישראל: '"בנק דיסקונט היה במשך חמש שנים לקוח של לשכת השירות של יבמ, בה פיתחו והפעילו עבורו יישומי תמיכה בקבלת החלטות על מערכת 45 (ות5/506 5חסוז08ו1קק/). בכל אותה תקופה ניסינו לשכנע את אנשי דיסקונט שעלות רכישת חומרה להרצת 48 בבנק תהיה זולה מהתשלום ללשכת השירות, אך לא הצלחנו". בשנת 1987 הציעה יבמ לבנק דיסקונט מערכת מבוססת 9370, שיכולה לעמוד באופן עצמאי מול משתמשי הקצה, במינימום התערבות של אנשי מקצוע, תוך כיסוי הצרכים לטווח מיידי ובינוני בתחום תמיכה בקבלת החלטות. המשתמשים במערכת זאת הם אנשי המחלקה הכלכלית, מחלקת השיווק, כוח אדם, תכניות חיסכון ומשתמשים מזדמנים אחרים. עיקרה של הצעת יבמ היה, שברכישת חומרה מתאימה יוכלו אנשי דיסקונט לקבל את כל שירותי 45 בלי כל מגבלות תקציב וזמן לאישור פעילויות. "למעשה", אומר בן דולינר, "דיסקונט הגיע למסקנה, שההוצאה על השימוש בלשכת השירות של יבמ הופכת לגדולה מאוד, ואז ננקטה פעולה ראשונה: הגבלת משתמשים והקפאתם"". אנשי לשכת השידות, יחד עם אנשי דיסקונט, פיתחו במשך השנים יישומים ייחודיים בתחום קבלת ההחלטות על מערכת 45. בין היישומים: הערכות כלכליות של גופים חיצוניים לצרכי אשראי, ניתוח כוח אדם ומו'"מ עם הוועדים בבנק, נושא תכניות חיסכון, שיווק והערכות שיווקיות של סניפים. במשך הזמן היו בבנק יותר ויותר משתמשים מכירי 45 אך הגבלות השימוש מסיבות תקציב ועלות הביאו גם להפסקת הפיתוח. בתחילת 7 נפלה ההחלטה בדיסקונט, להחליף פיתרון מגביל זה. הפעם, ואחרי שאנשי בנק דיסקונט שוכנעו שניתן להתגבר על הבעיות שהועלו, הוזמן המחשב: יבמ 9370 עם דיסקים של כ-1.768, | זיכרון 8 בקר תקשורת ל-4 קווים חיצוניים, בקר מקומי של 32 פיד 00, כונן סרטים חיצוני 22 4, מודמים, תחנות עבודה ןו ל ,1 שורות, דגם 4245). + ומדפסת מרכזית (200 באשר לתוכנה: מערכת 2 הפעלה - ]/, חיישום - 45, ורת: 1/8 ומספר תוכנות עזר. ב חלק מתחנות העבודה המחוברות למחשב יבמ 9370 בבנק דיסקונט הן מסוג 0, המתחברות ברשת מקומית או מרוחקת. כך ניתן לראות שימוש בשתי רמות: א. 26 כתחנת עבודה לא חכמה כלפי 9370 ביישום 8א; ב. 26 כתחנת עבודה עם תוכנה משלה, העושה שמירה ושילוב קבצים, והעברת נתונים מול 9370 ותחנות עבודה אחרות. דרך אגב, ה-0? יכול לשמש גם כתחנה כלפי מחשבים אחרים בבנק. עם התקנת המערכת השתחררו אנשי דיסקונט מאימת פעימות המונה בלשכת השירות, אך לפני שבן דולינר מתאר את המצב הנוכחי בתחום 45 בדיסקונט, הוא מסביר את הבעיות שבדרך, ומתאר את מבצע התקנת המערכת והפעלתה. לשכנע את הלקוח אנשי יבמ היו צריכים לשכנע את הלקוח, שהוא מסוגל, בלי להשקיע מאמצים מיוחדים בכוח אדם מקצועי, לתפעל מערכת בסביבה שאינה מוכרת לו. מטרתם של אנשי בנק דיסקונט היתה לתת למשתמשים שירותים, שמבחינת תוכנם יהיו לפחות באותה רמה אותה קיבלו בלשכת השירות של יבמ, ולהיות בטוחים שיקבלו זמן תגובה מתאים, לטווח הבינוני והמיידי. בעיה נוספת שניצבה בפני הצוות המקומי של יבמ: כל ה-2/4414 והתכניות היו בלשכת השירות של יבמ על מחשב מרכזי ומערכת הפעלה 5/וא (עליה הורצה תוכנת 45 בגירסה מותאמת למחשבים גדולים). אלה היו אמורדים לעבור למחשב אחר ולמערכת הפעלה שונה, בלי להשפיע על המשתמשים, תוך שמירה על סודיות, בטיחות נתונים, והבטחת המשכיות עבודה גבוהה ביותר בין שתי המערכות. כשהתקבלה בדיסקונט ההחלטה לרכוש מחשב יבמ 9370, נרתמו אנשי המקצוע של יבמ למבצע. בן דולינר מספר שההסבה עברה בצורה חלקה, "המשתמשים עמדו כל הזמן מול מערכת עובדת. הם עברו ממערכת הפעלה 5/]א ל-]א/\, קודם כל בבית יבמ ואחר כך בדיסקונט, בלי הפסקה, אף לא של יום אחדיי. "לפי מיטב הבגתי, כל ההבטחות שלנו לדיסקונט קויימו, ואף יותר מכך'י. אם נראה שהדרך להחלטת דיסקונט על רכישת מחשב יבמ 9370 היתה ארוכה ומורכבת, הרי ממש לפני ההתקנה בבנק צצה שאלה: האם המחשב באמת מסוגל לעשות את הצפוי ממנו בנושא עוצמה? על הבחינה שנעשתה מספר בן דולינר: "לקחנו את כל העבודה ממרכז המחשבים (היה זה בשלב הביניים של הפעלת 45 על מחשב א308 ב-]א/), והעברנו ל-9370 בבית יבמ. הוזמנו משתמשי דיסקונט, ונעשתה בדיקת עומסים, כשכל המשתמשים ניסו להריץ בו"זמנית את כל העבודות האפשריות, בעומס הגדול ביותר. התוצאות הפתיעו לטובה ועלו אף על הביצועים המופיעים בטבלאות יבמ''. נכון לעכשיו את המצב הנוכחי, לאחר התקנת מחשב יבמ 9370 והרצת מערכת 8 במשך חודשים אחדים, מתאר בן : * הטיפול של אנשי המחשב המקצועיים של הבנק במערכת, עדיין קרוב לאפס, כך שאין השקעה של הבנק באנשי מחשב. לאחר הדרכה מינימלית לאנשי ההפעלה הקיימים, הם קלטו את המערכת, ומטפלים בה בלי בעיות ובלי מפעיל צמוד. המסקנה מכך: הקמת מערכת מרכז מידע סביב יבמ 9370 מבוסס 8/א/ יכולה להיעשות כמעט בלי להעמיס על אנשי המחשבים של הלקוח. יבגזזומ1 8 יבנזוופן ייבבית'', המשתמשים יכולים להסיר את מגבלות השימוש במרכז תמיכה בהחלטות לות פעילות בודדת. המשאב עומד לרשותם, והם יכולים להשתמש ו המקצועיים (בלכלה, שיווק, כוח אדם וכו'). 0 יצירת שחת ליישומים נוספים: במקביל למערכת 45 ניתן לנצל את פע היישומים הקיימים למערכת ההפעלה ]א, ובתוספת שולית ניתן ל 0 כמו משרד ממוחשב, מסד נתונים טבלאי מסוג .501 לשומה הדפסת איכות פנים-ארגונית, השתלבות ברשתות תקשורת יצוני רכות מומחה ועוד. 0 הוה שק מהמערכת, ובן דולינר "מתלונן" על כך שהוא עסוק ה בהסדרת ביקורי לקוחות פוטנציאליים, שרוצים לראות גם את המעיכת תומכת ההחלטות וגם את מחשב יבמ 9370 בבנק דיסקונט. + לאור העובדה שהמחשב המחסום המחשבתי אודות מערכת הביטחון בוטחת ב-9370 מטבע הדברים, חלק גדול מפעילות מערכת הביטחון הישראלית הינו חסוי וסמוי מהציבור. כך חסוי גם חלק גדול מפעילותה הענפה של יבמ ישראל במגזר זה. ובכל זאת, לא רק שמחשב יבמ 9370 חדר למערכת הביטחון, אלא שישראל קורן, מנהל ענף ביטחון ביבמ ישראל, מוכן לגלות טפח מהתקנות אלה. בסוף 1987 התקינה יבמ מספר מערכות 9370 במערכת הביטחון, כאשר מגוון היישומים עבורם נרכשו המחשבים מייצג את עוצמתה הגדולה של מכונה זאת בתחום עיבוד הנתונים. "הותקנו מכונות בתחום ברור של מכונות מחלקתיות'', אומר קורן. "אחד הרעיונות לגבי השימוש במכונות אלה היה התקנת מערכות ענ'י'א קלסיות, שדורשות רמה גבוהה ביותר של בטיחות נתונים, שאינה מאפשרת למערכת להיות מותקנת במחשב הגדול (גם הוא מסידרת 370)". לדברי ישראל קורן, ההתקנות בתחום זה היו מהירות מאוד, ותוך פחות מחודש הן באו לביטוי ושימוש. סוג שני של יישומים, שעבורם הותקן מחשב 9370, הוא יישומים יעודיים- ספציפיים. במקרה זה מדובר בהתקנת מערכת 9370 במפעל בטחני, שמטרתה לשרת את לקוחות מערכת התיב'ים 6808 של המפעל. גם כאן, ההתקנה היתה מהירה מאוד, מוצרי התוכנה הותקנו תוך 3 ימים, כולל התקנת תוכנת התיבי'מ. כמו במקרה הקודם, גם כאן נעשתה הפחתת עומס (1086 08) ממחשב גדול יותר. המטרה היא ששני המחשבים יעבדו יחד, כש-9370 משמש למטלה היעודית, והמחשב השני יבצע את משימות העני'א הקלסיות של המפעל. גם לפיתוח תוכנה ישראל קורן מספר ש-9370 הותקן גם כמערכת לפיתוח תוכנה, בשיתוף עם בתי תוכנה, לפיתוח מוצרי תוכנה לתחומים כמשרד ממוכן ואיחזור מידע. תחום נוסף בו ישתמשו במחשב 9370 במערכת הביטחון, הוא להסבת מערכות מארכיטקטורות אחרות לארכיטקטורת 370, תוך ניצול כוח המכונה בתחום עיבוד הנתונים והקישוריות הטובה שיש לה לכל סוגי המערכות, של יבמ ושלא מתוצרת יבמ. בחלק מהמערכות המפותחות עתה, מתחילים לשים דגש על הקישוריות בין 9370 ובין המערכת האישית/2 של יבמ (25/2) כתחנת עבודה. קורן אומר שהציפיה לעתיד היא שהמעדכות ייקלטו היטב וימשיכו להתפתח בקצב מהיר. הוא רואה לפחות יישום נוסף אחד של 9370 במערכת הביטחון: מכונה המרכזת את התקשורת באתר מבוזר, ומהווה צומת בין מחשבי 0 ו-25/2 בקצוות, ובין המחשב המרכזי הגדול של יבמ, המצוי במספר אתרים במערכת. נושאים נוספים שנמצאים בתחילת דרכם, וקורן מצפה מהם לתוצאות, הם בטווח הקצר משרד ממוכן, ובטווח הארוך יותר מערכות מומחה. בעוד שיש תוכנה יעודית למערכות מומחה, שרצה על 9370 (חשקאם 5 ,15ח516ץ5), הרי ישראל קורן אומר, שבראיה לטווח איסטרטגי, מערכות מומחה לא תעבודנה בפני עצמן, אלא תשולבנה בתוך מערכות הלקוח, המבוססות על ארכיטקטורת 370 וכלים כמו 282 ו5001.7, אליהן תהיינה קשורות מערכות המומחה. "הכוח של המכונה, והאופטימיות שלי ממנה, נובעים מהשילוב בין ארכיטקטורת 370, שהיא סטנדרט בתעשית המחשבים, והעובדה שניתן לספק בארכיטקטורה זאת מחשב במחיר כניסה נמוך יחסית, לאתר בהיקף של 15 משתמשים ומעלה", אומר קורן. 0 עוזר לחברה לאוטומציה לשפר את השירות לאזרח הישראלי החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בישראל, או כפי שהיא ידועה בשם הקיצור שלה, החברה לאוטומציה, היא הלקוח הראשון בישראל אצלו הותקן מחשב יבמ 9370. במקרה, או אולי לא במקרה, התקבלה בהנהלת החברה לאוטומציה החלטה איסטרטגית על ביזור מערכותיה, סמוך להכרזת יבמ על מערכת 9370. החברה לאוטומציה הוקמה בחודש מאי 1967, ובין מטרותיה, כפי שמופיעות בהחלטת הממשלה על הקמתה: לתכנן ולתכנת מערכים ארגוניים להפעלת אוטומציה ברשויות המקומיות ובגופים הקשורים בהן, לייעץ ברכישת ציוד ולהדריך בהפעלתו, לתאם את התכנון של השלטון המקומי עם תכניות כלל ארציות בשטח עני'א, ועוד. היום מנהלות יותר מ-220 רשויות את מערך השכר שלהן באמצעות החברה, 230 רשויות משתמשות בשירותי תוכנה וענ'"א של החברה להנח'"ש ולניהול תקציבים. 120 רשויות מקושרות ביניהן ולמרכזי מידע במשרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, מפעל הפיס, משרד החינוך, ועוד. ב-30 עיריות פועלות חבילות תוכנה ייחודיות לניהול מערכת החינוך. עם גידול המערכת החליטה החברה לאוטומציה כי במקום שיהיו מרכזי חישוב גדולים, שיתנפחו עקב גידול ביישומים ובמסופים, יחולק כוח המיחשוב ויובא לרשויות עצמן. דורון נתנאל, נציג שיווק לענף ממשלה ביבמ ישראל, מביא כדוגמה את עירית כרמיאל, בה יותקן בקרוב מחשב 9370 (9373 מודל 20). יישומים קריטיים, שצריכים להיות מקוונים (6תו!-חס) וקשורים במסוף עובד, פועלים במחשב המקומי. המחשב יחובר במשטר /א5 לסניף החברה לאוטומציה בחיפה. ההחלטה על 4א5 גם היא איסטרטגית בפעילות החברה לאוטומציה. כיוון שכל הרשת תהיה /%א5, המערכת תנתב באופן אוטומטי פניות ושאילתות במערכת כלל-ארצית. יבמ פועלת עתה לחיבור משרד החינוך ב-4א5 לסניף ירושלים של החברה לאוטומציה (בידי החברה קובץ התלמידים הארצי). כך, שאילתה ממסוף בכרמיאל תעבור למחשב 9370 המקומי וממנו לחיפה - לת'"'א - ולירושלים. כל זאת ב- 4א, תוך שניות. בעתיד יתאפשר גם חיבור למליים (מירשם התושבים), שיממש את תפישת הרשת השקופה, המקשרת בין גורמי שלטון ‏ | במדינה, ומאפשרת מתן שירות יעיל ומהיר לאזרח. ₪ יבבז51ן -- 9 4 למה 19370 דורון נתנאל 0 ל הל רו חל החבתת'לאנטומצית בתחומי הנח'"ש, גביה, מינהל חינוכי, ה מקרקעין וכו', היה על מערכות 370. 0 שעובדת ב- 4 א4//8י1/ יודעת להשתלב במנגנוני שליטה -- של ניהול רשת מחשבים, טוב יותר מאשר במחשבים אחרים. כ יש דרישות פיזיות נמוכות, היא חסכונית בחשמל ובשטח רצפה, , יר מיוחדות. ל את המחשב במנגנוני שליטה ובקרה מרחוק. 5 אפשר להפעיל את מחשב כרמיאל מחיפה. כל סבב עיבוד הנתונים (הרצות 84716:11) מתקצר, כי דברים נעשים במקום. קבצים חשובים לרשות לקבלת החלטותיה, ממוקמים במחשב ומ ואם מחברים מחשבי 05/2 ומשתמשים בקבצים אלה מתקבל כלי ניהולי חשוב ומתוחכם לקבלת החלטות ברשויות. עד היום הותקנו 4 מערכות 9370 בחברה לאוטומצית: 1. 9377/90 בסניף החברה לאוטומציה בב'"ש, נועד לשרת את עירית בייש ורשויות מקומיות בדרום הארץ. 2. 9375/60 בסניף החברה לאוטומציה בת"א, המיועד לעבור לסניף החברה בעירית ר''ג ולתת שירותים מקומיים לעיריה. 3 9373/20 בסניף החברה לאוטומציה בחיפה, המיועד לעבור לאתר מקומי כקרית אתא או כרמיאל. 4. 9373/20 המוצב כבר בעירית אשדוד ומספק שירותי גביה מקומיים. כ אחדים משיקולי החברה לאוטומציה לבחירת מערכת ביזורי או מחלקתי "9370 אמור לתת שירותים לגופים קטנים הקשורים לאותו ארגון, או לתת פתרונות מחלקתיים'', אומר נתנאל, ומסביר את ההבדל. מחלקה היא חלק מגוף גדול, והיא מטפלת בנושא מסוים. גוף קטן עוסק בכל התחומים, כמו גוף גדול, בהבדלי סדרי גודל. יש בארץ גופים גדולים רבים, בהם יכולות היחידות לבצע בעצמן חלק גדול מהפעולות, ולהגיע למרכז רק לביצוע שאר העיבודים. כך ניתן להגיע בבנקאות עד 9370 פניפים, ובארגון שיווק גדול יכול המחשב לשמש לניהול מלאי ברמת סניף או חנות. נתנאל אומר, כי בחברה לאוטומציה הפתרון הוא יותר ביזורי מאשר מחלקתי. גופים עירוניים גדולים (כמחלקות גביה, הנדסה וכו') יכולים להשתמש ב-9370 כמחשב מחלקתי, המקושר למחשב העיריה המרכזי, שהוא בדרך כלל סניף החברה לאוטומציה. המחלקה תבצע את עיבודיה, תוך קשר למחשב המרכזי, וממנו לגופים שלטוניים אחרים בארץ, בתקשורת 4 אפ. דוגמה אחת לכך היא מחלקת תחבורה עירונית, שרוצה לברר פרטי רכב לא ברורים בדו''ח חניה, וממסוף 9370 יכולה לבצע שאילתה למשרד הרישוי. כך גם מחלקת חינוך עירונית, שיכולה לברר בתקשורת 5%4 ממחשב 9370 פרטי תלמיד במחשב המל"ם. ואלה רק מקצת > מהאפשרויות שפותת 9370 למחלקות עירוניות. = מסתבר ש-9370 יכול גם לפייע לרשות מקומית לקבל כסף ממשרד | הפנים. הרשות מקבלת הקצבות לפי מספר תושביה. 9370 מאפשר | להעביר הודעות על שינוי כתובת למשרד הפנים במהירות, בלי צורך | בניקוב ובתהליכים גוזלי זמן אחרים. מסכם דורון: "מחשב 9370, והאפשרויות הטמונות בו, מייעלים את עבודת הפקיד ברשות המקומית ואת עבודת מקבלי ההחלטות. המחשב מייעל עבודת גופים שלטוניי ם כלפי הרשויות המקומיות, משפר את השירות לאזרח הישראלייי. | ו צגים ובקרים מסדרת 3270: סיכום הכרזות 1987 בקרי 3174 יחידת הבקרה מאפשרת חיבור מקומי במהירות ערוץ וחיבור ברשת תקשורת לתחנות עבודה שונות: מחשבים אישיים, צגים ומדפסות. הבקר מנהל את תחנות העבודה המחוברות אליו ומוריד עומס עבודה מהמחשב המרכזי. תכונות עיקריות: 1. הבקר מאפשר לצג אחד לנהל עד 5 'שיחות' עם יישומים שונים באותו מחשב או במחשבים שונים. 2. ניתן להתחבר מצג אחד לשני בקרים שונים. ניתן להגיע כך עד 10 'שיחות' לצג. 3 ניתן לנהל את עדכון רמת המיקרוקוד בבקרים מרוחקים מבקר מרכזי. 4. הבקר יכול לנהל רשת טבעת הסמן (1/8) או לשמש גשר (ץ8608) לרשת טבעת הסמן. 5. הבקר מדווח למנהל הרשת על בעיות ותקלות במערכת, כולל זמני תגובה. דגמי הבקרים: 0 מתחבר לערוץ במהירות 318 1. ניתן לחבר עד 32 תחנות עבודה. 740% מתחבר בתקשורת מרוחקת במהירות עד 64%. ניתן לחבר עד 32 תחנות עבודה. ממתתבר לרשת טבעת הסמן. ניתן לחבר עד 32 תחנות עבודה. 8% בבק בינוני לתקשורת מרוחקת. ניתן לחבר עד 16 תחנות עבודה. 8% בבקר בינוני לתקשורת לחיבור לרשת טבעת הסמן. ניתן לחבר עד 16 תחנות עבודה. 8% בקר קטן מרוחק. ניתן לחבר עד 8 תחגות עבודה. צגים הצגים הינם באיכות גבוהה, בעלי תמונה יציבה ללא ריצוד ועם תכונות ארגונומטריות משופרות. תכונות אלה מאפשרות לעבוד מול הצג ללא הפרעה במשך כל יום העבודה. תכונות המסך: ניתן לצידוד והטיה עמיד בפני כתמים מקטין את השתקפות האור עמעם אוטומטי הצגת מיקום הסמן ובחירת מהירות סמן תמיכה במדפסות אסינכרוניות תכונות לוח המקשים: פרופיל נמוך עם זוית הטיה אפשרות להקלדה מראש עד 1500 תווים אפשרויות רבות להתאמה לעבודה (קש56) קיבולת מסך: 0 תווים (80 > 24) 0 תווים (80 > 32) 0 תווים (80 א 43) 0 תווים (132 א 27) וכן שורה למידע עבור המפעיל. הדגמים השונים: צג עם אותיות בצבע ירוק על רקע שחור "14 3191010 (24 ו-32 שורות) צג עם אותיות בצבע ירוק על רקע שחור "15 3192010 (כל האפשרויות) צג צבעוני "14 3191010 (24 3271 שורות) צג צבעוני "14 319110 (כל האפשרויות) \ צג עם אותיות בצבע שחור על רקע לבן "15 10/ו3191 (כל האפשרויות) | = הפעלה אוטומטית מערכות מחשב ניתוח בעיות במצב קיים הגידול בעוצמת החישוב של המפעיל. הדבר מתב המחשב, ובגידול במספר בשנים עברו ראינו בחדר בעיקרה החלפת כונני תקליטים, חלק קטן וחסית מתעסוקתו הי של מעבדים גורם גידול מקביל בהיקף עבודתו טא בגידול בכמות ההודעות הנשלחות למפעיל המקרים בהם דרושה התערבותו. המחשב קונסול בודד למפעיל, ועבודתו היתה הרכבת סרטים וטיפול בנייר במדפסת. ה העבודה מול קונסול המערכת. כיום : , היקף העבודה להרכבת סרטים פחת, ה 0 ו ה של התהליך, וחלק שת במדפסות מקומיות שבאחריות משתמשי הקצה. 8 היא שנותר למפעילי המערכת בעיקר לעקוב אחר המתרחש 0 ו מתבצע בעזרת סוללה של מסופים - 10 ויותר - ותגובה לת טלפוניות של משתמשי קצה. בד"כ הטיפול בקריאות טלפוניות 0 הוא ע'"י בחינת מצב באמצעות הקונסול ומתן פקודות שגרתיות 0 של פונקציה ש"נרדמה". קצב הגעת ההודעות לקונסול ו משתנה בהתאם לאופי וכמות העבודה המתבצעת, הקצב יכול להוא לעיתים למספר הודעות בשניה. בקצב כזה המפעיל אינו מסוגל לו לעיין בהודעה -- וברור שאינו מסוגל להגיב על הודעות הדורשות תגובה מיידית. בלי פתרון בעית הטיפול בהודעות המגיעות לקונסול והורדת מספר המקרים בהם המפעיל צריך להגיב להודעה ע''י הקשת פקודה למערכת, לא ניתן יהיה לגדול בעוצמת החישוב של מערכות מחשב. הסיבוך בטיפול בהפעלת מערכת זו יהווה צוואר בקבוק שימנע התפתחות המערכת. בעיה נוספת היא הפעלתן של מספר מערכות במקביל. המערכות השונות יכולות להיות באותו חדר מחשבים, או באתרים שונים. נוסף לכך, יתכן ובכל מחשב מופעלת מערכת הפעלה שונה. כיום לכל מחשב דרושים הקונסולים שלו - הן לתפעול החומרה והן לתפעול התוכנה, ובכל אתר דרוש צוות הפעלה משלו. לכל תת-מערכת במחשב - 18א], 6105, תקשורת וכדו', דרוש קונסול או קונסולים משלה, וכן מפעילים עם הכשרה מקצועית מתאימה. הדבר דורש הגדלת צוותות ההפעלה והכשרתם לעבודה בסביבה מגוונת. המפעיל הוא הגורם היחיד במערכת מחשב המקיש פקודות ישירות למערכת הייצור. תוכניתן או תוכניתן מערכות בודק את הקידוד שלו לפני שהוא מעבירו למעדכת הייצור. למפעיל אין הזדמנות לבדוק או לנסות, הוא חייב לדייק בהקשת הפקודות והפרמטרים, ולעשות זאת בלחץ של זמן כדי לעמוד בקצב עבודת המערכת. קשה כיום להשיג מפעילים מיומנים. טעויות בהפעלה גורמות לאחוז ניכר מתקלות מחשב, הטעות יכולה לנבוע מהקשה שגויה של פקודה, שיקול שגוי בבחירת התגובה, טיפול איטי או חוסר טיפול בתקלה. העלאת רמת הזמינות של מערכות מחשב מחייבת טיפול בבעית שגיאות מפעיל. פתרונות הפתרון המוצע לבעית ההפעלה מורכב מכמה אלמנטים: * ניתוב כל הודעות המערכות לנקודה מרכזית אחת. מעקב אוטומטי אחר ההודעות ושימוש בשפת תיכנות פשוטה וגמישה לטיפול אוטומטי ומתוכנת מראש בהודעות המתקבלות. העברת חלק בלבד מכלל ההודעות למפעיל, לתגובה ולידיעה. (כל ההודעות נרשמות בקובץ וניתן לעיין בהן). מעקב שוטף אחר המתבצע במערכת המחשב וטיפול אוטומטי במקרים של מצב החורג מהרצוי. > גיבוי טוב למע זמינות גבוהה. כל אלה לגבי מערכת מ מערכות באתרים רכת שנועדה לבצע את עבודת המפעיל, כך שתובטת חשב אחת, מספר מערכות באותו אתר, או מספר שונים. הפתרון מיושם באמצעות 82 6₪ו/ז6א, 6 עם אביזרים מתאימים, ותוכנה מתאימה ב-20 וב-11051. כל ההודעות למפעיל ה''זורמות"' במערכת מגיעות ל-א16/ז6אז. באמצעות טבלת החלטות ניתן: > לדכא הודעות כך שלא תופענה על צג המפעיל. = להגיב על הודעות ע''יי הפעלת תכנית מוכנה מראש. > להציג את ההודעה למפעיל. בטבלת ההחלטות ניתן להתנות את הפעולה בקוד ההודעה, לפי קטע מתוכן ההודעה. לדוגמה: > הודעה שמופיעה בה המילה ">תוחזגאי** בפוזיציה 25. > הודעה שמופיעות בה המילים "1806 )0 6ח6** במקום כלשהו. התכניות להפעלה אוטומטית תיכתבנה בשפת פקודות מיוחדת הנקראת 77). בתכנית ניתן לקבל את תוכן כל ההודעה (גם אם היא בעלת מספר רב של שורות), לנתח את תוכן ההודעה ולהגיב בפקודת מפעיל למערכת או לאחת מתת המערכות, להשאיר אינדיקציה בתוך שפו/)טא שהיתה הודעה כזו. ע''יי השארת האינדיקציה יכולים ליצור קשר בין הודעות, לדעת שהודעות על תקלה חוזרות ונישנות, או לברר אם צירוף מקרים מסוים קרה במערכת. הניתוח של צירוף המקרים ייעשה ע''יי תכנית מתאימה. מוצר התוכנה ש6ו/61%א1 מהדורה 2 יעבוד על מערכות ההפעלה 8/]א (4< ו3707), ]אש ו-םפ/. ע''י קשר בין שתי מערכות ש16/ז6א], באמצעות קו תקשורת או 0104 (ז08016//-061מ10-008-!6הת0[8)) ניתן להגיע להפעלת מספר מערכות מחשבים מעמדת מפעיל אחת. תחת ש6ו/61א1 מפעילים מספר מטלות. חלקם מתפקדים כמפעילים ונקראים 5צ81010-5, הם נועדו לטפל בהודעות ע''י הפעלת תכנית מתאימה. השפה לטיפול בהפעלה הינה פשוטה וקלה ללימוד. כתיבה, הוספה או עדכון של תכנית במערכת הם תהליך פשוט של עריכה ועדכון באמצעות תוכנת עריכה מתאימה (=157, 88017 או כלי עריכה אחר). שימוש ב-שש16/%)6א1 ככלי עיקרי להפעלה מחייב זמינות גבוהה של המוצר. כדי להבטיח זאת ניתן לבצע מספר דברים: - להפעיל יותר ממערכת ש6ו61%א אחת במחשב, אחת פעילה והשניה לגיבוי. מערכת הגיבוי תבדוק כל הזמן אם הראשונה פועלת, וכאשר הגיבוי מגלה שהראשונה אינה פועלת תיזום מהלך התאוששות. - הגיבוי יכול להתבצע ע''י ש6ג/61א1 הפועל במחשב שכן. - ניתן להשתמש ב-3270/20 כמערכת חיצונית לגיבוי. הפעלה באמצעות א61/16צ1 מחייבת מערכת א6ו/61א1 פעילה במערכת המרכזית, וכן במערכת השכנה או המרוחקת, אותה רוצים להפעיל. כדי להגיע לרמה של הפעלת החומרה - 0005016 5/51011, ישנה מערכת הבנויה על 26 עם אביזרים מתאימים. תוכנה מיוחדת ב-06? נועדה לדאוג לזרימת ההודעות מהמערכת המפעילה למערכות המפוקחות, ולהחזיר את התשובות ליעדן. תוכנה במערכת המפקחת יוצרת את הקשר בין ה-0 לזש6ו/66צ. הקשר יכול להיות למחשב הנמצא באותו חדר, או למחשב מרוחק באמצעות קו תקשורת. המערכת בנויה לטיפול בשני 20, אחד פעיל והשני לגיבוי. כאשר הפעיל "ינופליי, הגיבוי נכנס לפעולה. גיתן באמצעותו לבצע את כל הפעולות שמסוגל לבצע מפעיל מחשב - מלבד 0/חס זסשסק. ה-26 המיוחד נועד להפעלה מרחוק של מחשבי יבמ 43%% ו-%א30. למחשבי יבמ 9370 יש אביזר סטנדרטי המאפשר הפעלתם מרחוק (כולל הדלקה וכיבוי - 0/תס-זס/שסק) ללא צודך ב-6? המיוחד. הפעלה אוטומטית במונח ''הפעלה אוטומטית'' אין הכוונה לאוטומציה מלאה של ההפעלה - מצב של 2008ז6ק660-0ת1208116 - אלא למצבים בהם חלק מעבודת המפעיל הועברה לכלים אוטומטיים. מצב של הפעלה ללא מפעיל הוא לות, בבלים שיש לנו היום ניתן ליישמו למשמרת אוטופי במערכות גדו ות, ו מסויימת או לחלק ממערך ה כות ניהול עבודות במערכת כדוגמת ית איננה תחליף למער הפעלה אוטומט וט ומעל של תקליטים כמו ]א15תס. 06 או מערכות ניהו ג >חותתג1ק ח0ו81ז206)) נועדה לניהול עבודות ו החש החל מהכנת תכנית עבודה לתקופה (יומית, ה מה המשך בביצוע העבודה המתוכננת ע''י שיגור שבועית, חודשית 6 . - בדיקה של תנאים מוקדמים לפני ביצוע ל ששו במקרה של תקלה במהלך ביצוע עבודה. כ ו לנהל ולייעל את השימוש בתקליטים מגנטיים; 5 0 טומטי לקבצים, ולאפשר תהליך שיחזור נוח למשתמש; לספק גיבוי או 0% על גבי תקליטים ולהבטיח שטחים פנויים לסייע לחיסכון בש לך העבודה השוטף, וכן לספק מידע שוטף להקצאה דינמית הנדרשת במהלך 06 |-6א115כ עובדים במערכת הה 0 : ההפעלה ו משלימה את קו 0 לה עבודת המפעיל בתחומים: בהפעלה אוטומטית כלולה > תחילת עבודה. = טיפול שוטף בבעיות ובתקלות במהלך העבודה. > מעקב שוטף אחר כל המתבצע במערכת: ביצועי תת מערכות. זמינות שירותים. תקינות מרכיבי ציוד. 6 מעבר ממשמרת למשמרת. > התאוששות מתקלות. > סגירת העבודה בסוף היום. תוכנת 16/6 נועדה במקורה לסייע בהפעלת רשתות תקשורת. היא כוללת בתוכה את תוכנת 166%, המשמשת כבר מספר שנים ככלי עזר להפעלת רשתות תקשורת. במתקנים בהם יושם 00%א להפעלת תקשורת קשה לדמיין כיום שליטה על רשת תקשורת ענפה ללא תאז או ש61/16צן. החידושים במהדורה 2 של א6ו/זסא: = שחרור 16/16 מהתלות ב7א14/, והפיכתו למערכת עצמאית שיכולה לפעול גם ללא ]אגד/. * קישור 61/06 למערך ההודעות של המערכת, כך שכל הודעה המגיעה למערכת מגיעה גם ל-6/16₪אן. > הוספת מרכיבי תוכנה חדשים. חידושים אלה הביאו לידי כך שתוכנת ש6%6א מהווה כלי אסטרטגי להפעלה אוטומטית של מערכות מחשב. תוכנת 16/16 תעבוד בסביבת מערכות ההפעלה 1/5א, 58 ר]אצ, ותוכל לשמש ככלי עזר בהפעלתן. מוצרי המשרד הממוחשב בעברית: סיכום הכרזות 1987 שנת 1987 אופיינה בפעילות אינטנסיבית בכל הקשור למוצרי המשרד בשפה העברית. בשנה זו הוכרזו 3 מוצרים חדשים לצד 3 גירסאות חדשות למוצרים קיימים. חשוב במיוחד לציין את השילוב בארכיטקטורת המשרד של אותם מוצרים הקשורים בתחום הטיפול במסמכים, החל בעריכת המסמך וכלה בהעברתו למשתמשים אחרים באמצעות הדואר האלקטרני. ארכיטקטורות המשרד של חברת יבמ מבוססת על הפרוטוקולים 14/06 אשר עוסקים בהגדרת מבנה המסמך ומאפייניו החיצוניים. מעבד התמליל 370/אוסצ מעבד תמליל על מחשבי 5/370 המיועד למשתמשי הקצה. המערכת מצטיינת בקלות תפעול ובידידותיות למשתמש. המסמכים הנערכים מוצגים על המסך כך שכל שינוי בתמליל או בעיצובו מבוצע מיידית (861-גוסץ-181או-560-15-נוסץ-₪1181). המעדכת מעבדת מסמכים במבנה התואם לארכיטקטורת 2038 (-ותסתטססק 6 0)). התכנית פועלת במערכות הדואר האלקטרוני 208 בסביבת ]אצ ו-1125/01025 בסביבת 6/]א. 6% גירסה 2 מערכת לניהול משרד ממוחשב בסביבת ]א/. פונקציות עיקריות: - אחסון מרכזי של מסמכים. - אחזור מסמכים לפי תאריכים, שמות ונושאים, מילות מפתח ועוד. - הכנה, עיון והדפסה של מסמכים בעזרת מעבד התמליל 112.//370 או עורך המסמכים תכ - דואר אלקטרוני כולל קשר לאתרים מרוחקים של 112808 ו150557. - ניהול לוח זמנים אישי. - תזכרות אוטומטיות. 0-ו מערכת לניהול משרד ממוחשב בסביבת 5/0105/]א. המערכת יכולה להתקשר למעדכות 1/8 אחרות המפעילות 11215055/370 וכן ל-11280075 גירסה 2. פונקציות עיקריות: - שירותי אחסון מסמכים. - שירותי חיפוש ושליפת מסמכים. - הפצת מסמכים והודעות בין המשתמשים. - עיון, הדפסה והפצה של מסמכים. הסבות של קבצים להדפסה. יישום הפעלה אוטומטית הוא תהליך הדרגתי של העברת "תפקידים" מהפעלה ע''יי מפעיל להפעלה אוטומטית ע''י ש6ו/ז6א. המטרות של יישום זה: > הורדת העומס מהמפעיל. > שיפור עבודת המפעיל. | שיפור זמינות המערכת. ישום נהלי הפעלה בצורה חדימשמעית ע''י תכניות מוכנות מראש. שליטה על מערך החישוב - מחשבים, מערכות הפעלה ומערכות יישום - מנקודת הפעלה מרכזית אחת. * שליטה מרחוק על מערכות > יישום הפעלה ללא מפעיל. 0 ללא יישום הפעלה אוטומטית, מערכות גדולות יכולות להיקלע למצב בו 6 % ה מהווה צוואר בקבוק המונע גידול במערכת, או מעכב תהליכים 62 | ברגעים קדיטיים בזמני שיא בעבודת המערכת. 1-5 מערכת תוכנה המתבצעת תחת 0105//85 ומאפשרת למשתמשי הקצה לקבל שירותים ממערכת 112150255/370 בעזרת מסופי 3270. 7/7 יצירת המסמכים יכולה להתבצע גם בעזרת מעבד התמלילים 370/וכ1 ] המייצר מסמכים בארכיטקטורת 64כ. פונקציות עיקריות: - טיפול בדואר נכנס. - הפצת מסמכים ושליחת דואר דרך 11015055/370. - יצירת מסמכים והודעות. - אחסון מסמכים בספריה פרטית. - אחסון מסמכים בספריה מרכזית של 11015055/370. - חיפוש מסמכים לפי פרמטרים ותבניות פרטיות. טיפול ושימוש ברשימות תפוצה. מחשב באתרים שאין בהם מפעיל. יבנזווען 15 4 יצבנזז\מך 6 יבנזזוטן ( המיועד למשתמשים בסביבות 5/)א רוא/י, ו - מספר רב של פונקציות ההופכות אותה לכלי אידיאלי לתמיכה כת כוללת 2 = ו מל ה באמצעות חלונות, תוך 5 מצטיינת בקלות השימוש, המבוססת ע 6 , כת ּ: 5 משופר במסדי הנתונים הטבלאיים 2 ו7פ פונקציות עיקריות: - מחולל יישומים. מחולל דוחות ושאילתות. ניהול פרויקטים. - פונקציות סטטיסטיות נרחבות. ניתוח מודלים פיננסיים. - גרפיקה עסקית. מעבד תמליל מקומי. הדורה 3 (1 ז6)ת06 0/ה1) מה : 0 הינה ה תמיכה בקבלת החלטות המסייעת למשתמש לשלוף נתונים, לנתחם ולהציגם בצורה יעילה. המערכת ידידותית ומנווטת את המשתמש 0 עות תפריטים ומסכי הנחיה מפורטים. המערכת מופעלת בסביבת 8/]/ ובסביבת ]א\. פונקציות עיקריות: - גישה למסדי נתונים 2/2 ו-5001/05. - מערכת דוחות ושאילתות. - תת-מערכת למשתמשים חדשים. - קליטת נתונים ואימותם. - תכנון עסקי ופיננסי. גרפיקה עסקית. מדפסות 5/370: סיכום הכרזות 1987 מדפסת יבמ 3800/6 1) מדפסת לייזר המדפיסה בקצב של 134 דפים בדקה. 2) המדפסת בעלת רזולוציה של 240א240. 3 המדפסת ניתנת לתפעול כמדפסת תואמת 3800/1 או לחילופין כמדפסת הפועלת בסביבת 8תוזתחק-חסווסתט- 080000 \/. 4 יבמ הודיעה על הצהרת כוונות לפיה ניתן יהיה להסב בעתיד את דגם 3800/6 לדגם 3800/3 במתקן הלקוח, תוך גידול של כ*40% בקצב ההדפסה. מדפסת דפים 3812 דגם 2 1 טכנולוגית הדפטה באמצעות דיודה פולטת אור (6:006 שתזזז1ות6 +1180). 2 זכרון של 18א1. 3 הדפסת איכות בקצב של עד 12 דפים בדקה. ההדפסה על גבי דפים בודדים בגדלים המשדדיים 0 המקובלים חוסכת את הטיפול בחיתוך ובהפרדת נייר מספר רב של גופנים (פוחס!) בדף. תמיכה בגופני ברקוד ו-006. 6. הזולוציה של 240א240. + תמיכה בגרפיקה באמצעות טכנולוגית הדפסה המאפשרת נגישות לכל נקודה (474). אפשרות להדפסת תמונות כולל חתימות ולוגו בשילוב עם טקסט. 8 תמיכה בגרפיקה וקטורית (0ו80זק זסזס6ט). 9 הזנת הדפים מתבצעת באמצעות שתי קסטות (בגודל 550 25071 דף). 0. ארבעה כיווני הדפסה: 0, 90, 180 2707 מעלות. 1. ארבעה גופנים בעברית כולל גופן טיפוגרפי. 2. התשלום עבור אחזקה הינו קבוע ואינו מותנה בכמות הדפים שהודפסה. מדפסת מטריצה יבמ 4224 דגמים 2%% מדפסת מטריצת נקודות דו-כיוונית. המדפסת מוצעת ב-4 דגמים: דגם 201 - מהירות מקסימלית 200 סלייש (סימנים לשניה). דגם 202 - מהירות מקסימלית 400 סלייש. דגם 2₪2- מהירות מקסימלית 400 סלייש בתוספת זכרון מורחב. דגם 262 - מהירות מקסימלית 400 סלייש בתוספת זכרון מורחב וצבע. המדפסת מתאימה למיגוון רב של יישומים כתוצאה מהיכולת לשלב פונקציות הקשורות לעולם עיבוד הנתונים עם פונקציות השייכות לתחום עיבוד התמלילים (3 איכויות הדפסה), צבע (דגם 262), טיפול בטפסים ובגרפיקה מתקדמת. > בכל דגם ניתן לבחור ב-3 איכויות הדפסה: כ - קצב הדפסה מקסימלי. אד - מחצית קצב ההדפסה מקסימלי. 0 (ע208[1) ז0ז1.6 ז68צ[) - רבע קצב הדפסה מקסימלי. > צפיפות הדפסה של 3/4/6/8 שורות לאינץ. > צפיפות הדפסה רוחבית של 10, 12 ו157 תוים לאינץ (מ-132 עד 198 תוים בשורה). > קיים גופן (1חס1) בעל מרווח יחסי (לאיכות ואס ו-1.0א). > אפשרות להזנה של נייר מרובה-עותקים. = אפשרות להזנה של טפסים בודדים, כולל כאלה המכילים מספר עותקים. > הדפסה צבעונית בדגם 202 ב-4 או 8 צבעים (בהתאם לסוג הסרט). המדפסת נתמכת בפרוטוקול ההדפסה המתקדם פכקן. גופן "נרקיסים" למדפסות הלייזר של יבמ משפחת אותיות 'נרקיסים" למדפסות הלייזר 3800 דגם 3 ו"6, 3820 ו38127. האות "נרקיסים'יי עוצבה למדפסות יבמ על ידי צבי נרקיס. זהו גופן (זחס)) טיפוגרפי מודרני הנמצא בשימוש נרחב בעולם הדפוס הישראלי. במשפחת 'גרקיסים" 5 גדלים: 8, 10, 12, 16 ו247 נקודות, כאשר בכל גודל אותיות במשקל רגיל ומודגש. גובה האות בגופן טיפוגרפי נמדד בנקודות מן הקצה העליון של הזל עד הקצה התחתון של היק. נקודה הינה החלק ה-1/72 של אינץ. יבנוזוטן 7 ו | על הארגון מים לצרכנים ברחבי הארץ, באחזקת קת באספקת חברת מקורות עוסק או לחברה 50 שנה. רשת המים ה ו לאספקת המים, כל אחד לחברה הנהלה 0 ל ן-3 מחוזות ביצוע המבצעים עבודות פיתוח באיזור אחר של 9 למוה הוא יחידה ארגונית-תפעולית עצמאית של משק המים. ו מן המרכז ע"י הנהלת החברה. קיימים מספר כאשר המדיניות 0% והסמכות היא מרכזית בלבד, כגון ניהול כוח אדם 7 ה הפיתוח של החברה והצטיידות ורכש. - - ורות יש חברת-בת -- שח''מ שהיא חברה קבלנית המבצעת ל ועבודות מכניות עבור מקורות וכן בשוק החופשי. מערך המידע הממוחשב בחברה ושילוב המשרד הממוחשב במסגרתו ה הממוחשב במקורות מהווה חלק אינטגרלי של המינהל - 0% מתפרס על כל סוגי הפעילויות המינהליות הקיימות בארגון. בחברה, וה נוסף ב זה קיים תחום נפרד של מערך פיקוד ובקרה משובץ מערכות מחשב, האחראי לתפעול המתקנים בשדה. מערך המידע הממוחשב במקורות כולל 5 תחומים עיקריים: מערכות אספקת מים (צרכנים ומתקנים), מערכות כספיות, מערכות ניהול הפיתוח, מערכות לוגיסטיות (מלאי ורכש), ומערכות ארגון ומינהל (שכר, כ"א). מערכות המידע התפעולי מבוססות כמקובל על בסיס נתונים מסוג 8!אכפ1, והן מופעלות במקוון ובמכלול. מערך המיחשוב בחברה מתבסס על מחשב מרכזי, הממוקם במטה החברה בתל"אביב, ועל רשת תקשורת ארצית מקוונת הכוללת מיני מחשבים מבוזרים באתרים הראשיים של החברה ברחבי הארץ, ומעל 300 עמדות עבודה, כשליש מהן מחשבים אישיים הקשורים לרשת התקשורת. רשת זו פועלת בשיטת 5% של חב' יבמ. עקרונות המערכת מערכת המשרד הממוחשב שהופעלה בחברה מבוססת על מספר עקרונות שלדעתנו היתה להם תרומה חשובה להצלחת היישום של המערכת בחברה: א. המערכת הוחדרה לארגון בשלב ראשון דרך עובדות המשרד - המזכירות והפקידות (כ-120 עובדות) שתפקידן לתת את שירותי המשרד לכלל העובדים בארגון; . המערכת מתבססת בעיקר על עמדות עבודה חכמות מסוג מחשב אישי יבמ, כולל מדפסת איכות, המבטיחות נוחיות מירבית בהפעלה, זמני תגובה מהירים לפעולות המסיביות במשרד הממוחשב וזמינות גבוהה; . עמדות העבודה הללו שולבו בתשתית רשת התקשורת והמיחשוב הקיימת בחברה ובכך נחסכו השקעות מיותרות בהקמת תשתית חדשה ובתחזוקתה; . הקפידו במיוחד על אחידות וסטנדרטיות מלאים בציוד ובתוכנה בכל מרכיבי המערכת, כולל חומדי העזר הנלווים, כגון נייר וטפסים להקלת התפעול, ההדרכה, והאחזקה השוטפת, וע''מ להבטיח תאימות מירבית בין היחידות השונות בחברה; . עמדות העבודה המשרדיות הותקנו בכל יחידות החברה ללא יוצא מהכלל, וכל המזכירות והפקידות בחברה הודרכו בעבודה עם המערכת, שהפכה להיות כלי עבודה סטנדרטי לכולן; . המערכת נותנת פתרון מלא לכל סוגי המסמכים הנוצרים במשרד, ע'ימ להימנע מהצורך להשתמש באמצעי עזר אשר לא משתלבים בה, כגון מכונות כתיבה רגילות או מעבדי תמלילים יעודיים נפרדים; המערכת פשוטה מאד להפעלה, דבר המקל מאוד על השימוש השוטף בה ותורם לקיצור משך הזמן הדרוש להכשרת העובדים; . צוות סיוע מרכזי, הממוקם במרכז מערכות מידע שבמטה החברה בתל-אביב, מטפל באופן שוטף בהדרכת המשתמשים ובסיוע בפתרון בעיות הפעלה ובעיות טכניות המתעוררות בעבודה השוטפת. הפונקציות העיקריות של המשרד הממוכן עיבוד תמלילים והכנת מסמכים מכל הסוגים . דואר אלקטרוני א. הפצת מסמכים ב. הכנה והפצת מיזכרים ג. מיתוג הודעות . תיוק ואיחזור מסמכים ומיזכרים . תזכורות אוטומטיות ניהול זמנים (פגישות, חדרי הרצאות וכו') . יישומים משרדיים מיוחדים עקרונות המערכת . החדרת המערכת הממוחשבת לארגון בשלב ראשון בהפעלה ע"י עובדות המשרד - מזכירות, פקידות, כתבניות, הנותנות שירותים לכלל העובדים בארגון . התבססות על רשת התקשורת והמיחשוב הקיימים בחברה - ביזור באמצעות עמדה משרדית חכמה - מחשב אישי המשרד הממוחשב מהווה חלק אינטגרלי ממערך המידע הממוחשב של החברה, ומיקומו במסגרת תפישת מרכז המידע החותך את 5 התחומים העיקריים שפורטו לעיל. מערכת המשרד הממוחשב פועלת כיום בחברת מקורות בהצלחה מרובה . אחידות בציוד ובתוכנה . פריסה מלאה בכל יחידות החברה ללא תיאור מרכיבי המערכת מערכת המשרד הממוחשב במקורות מבוססת על תוכנת 28075 יוצא מהכלל (516ץ5 211/06) [270108%/008) של חב' יבמ המופעלת במחשב המרכזי של ו ל החברה, ועל מעבד תמלילים איב של חב' "איכות'" המופעל במחשב 8 יושום מערכות משוד ממוחשב בחברת מקורות יבנזזומן כמערכת כוללת וסטנדרטית בכל יחידות החברה, וביישומה הוחל בשנת 3, בצורה מתוכננת והדרגתית. בפונקציות המשרד הממוחשב שיושמו בחברה מערכת המשרד הממוחשב המופעלת בחברת מקורות כוללת 6 סוגי פונקציות עיקריים: א. עיבוד תמלילים והכנת מסמכים מכל הסוגים; - דואר אלקטרוני של מסמכים, מזכרים והודעות בין יחידות החברה; תיוק ואיחזור מסמכים ומזכרים; . תזכורות אוטומטיות; - ניהול זמנים (פגישות וכו'); יישומים משרדיים מיוחדים (כפי ש +4 ₪ ,ב יפורט בהמשך). כל הפונקציות של המערכת יוש כשיטה מחייבת, מלבד שתים יוצאות מהכלל: א. תי א. תיוק ואיחזור מסמכים מופעל בשלב זה בצורה חלקית, עקב מגבלות שיוסברו בסוף המאמר; ב. ני 2 ו נמצא בשלב זה במצב של הרצה נסיונית במספר יחידות אות של הכנט השנתי ה'ג2 של אול"א, 1987 מו הלכה למעשה בכל יחידות החברה האישי, המהווה את עמדת העבודה הסטנדרטית. כ"70 עמדות משרדיות מסוג זה, המפוזרות בכל יחידות החברה, מקושרות למחשב המרכזי באמצעות רשת תקשורת \/58%, כאשר תכנית קישור מיוחדת (מימשק) הנקראת "אזב - 2805 דואגת לשלב את העמדה המשדדית החכמה בצורה אינטגרטיבית מושלמת למערכת המחשב המרכזי. נקבעה חלוקת עבודה פונקציונלית של סוגי העיבודים המבוצעים בין המחשב האישי לבין המחשב המרכזי, המתחלקת ל-3 סוגים: > עבודה מקומית במחשב האישי שעיקרה עיבוד תמלילים והכנת מסמכים אזב, עריכה והדפסת המסמכים, אחסון מסמכים מיוחדים כמו טפסים וכדו', ויישומים מיוחדים; עבודה משולבת בו-זמנית - מחשב אישי - מחשב מרכזי כוללת הפצה וקבלת מסמכים א-ב בדואר אלקטרוני, תיוק ואיחזור במסמכי א-ב במחשב המרכזי; עבודה כמסוף תקשורת רגיל של המחשב המרכזי לביצוע הפצת מזכרים, משלוח הודעות, איחזור מסמכים שנוצרו במעבד תמלילים א-ב ישירות במחשב המרכזי, תזכורות, ניהול לוחות זמנים ויישומים משרדיים מיוחדים. . פשטות מירבית להפעלה - צוות סיוע והדרכה מרכזי מערכת המשדד הממוכן במקורות אתר מרוחק א' וההפפרה-.>₪ משרד ראשי 1. מערכת משרד ממוכן מרכזית - "פשכ)חץי 2. מעבד תמלילים "א-ב'' 3. תכנית קישור "0075אץ - ס6קיי יבנוזווען 19 שיטת הפעולה של העמדה המשרדית עיבודים כמסוף תקשורת ז. הפצת מיזכרים 2. מיתוג הודעות 3. תיוק ואיחזוד מיזכרים ומסמכים 4. תזכורות 5. ניהול זמנים 6. יישומים מיוחדים 7 עיבודיט משולבים 1. הפצת וקבלת מסמכים (אדב) 2. תיוק ואיחזוד מסמכים (אזב) עזבודים מקומיים 1. עיבוד תמלילים - מסמכי "א-ב" 2. עריכה והדפסת מסמכים 3 אחסון של מסמכים מיוחדים 4. יישומים מיוחדים תכנית הקישור בין העמדה המשרדית למחשב המרכזי 1. עבודה באמצעות תפריטים בלבד 2. דו"שיח בעברית 3. מעבר שקוף למשתמש בין המחשב האישי למחשב המרכזי 4. העברת מסמכים בין המחשב האישי למחשב המרכזי 5. תרגום מסמכים מפורמט "אדב'' לפורמט יי=ספ'' ולהיפך 6 העברה אוטומטית של נתוני מסמך ל" פוסק (תפוצה, הנדון, מחבר, תאריך, מס' תיק) 7. העברה אוטומטית של קבוצות מסמכים ללא התעדבות המפעיל שיטת היישום וההפעלה . יישום הדרגתי של הפונקציות השונות . תמיכת ההנהלה הפעלה מלמעלה למטה במבנה הארגוני הדרכה אישית של מפעילות המערכת ארגון מזכירויות מרוכזות שינויים פיזיים במשרדים השקעות מינימליות בפיתוח תוכנה ואחזקה 8 התאמת המערכת לצרכי הארגון בתיאום עם הספקים: "יבמ'י וז''איכות" = ₪ ₪ 2 0 5 ר 0 יבנזזומז 0 מאפשרת למשתמש במחשב האישי לעבור זב - 5 תכנית הקישור א ני באופן שקוף לחלוטין, באמצעות תפריטים ממצב עבודה אחד לש ומקשי פונקציות בלבד. התוכנה דואגת לתרגם במחשב האישי לפורמט ובכיוון הפוך. נוסף לכך דוא הנדון, התפוצ למערכת ה-80%8? במחשב המרכזי, למשתמש. את המסמכים שנוצרו במעבד תמלילים אזב המוכר במחשב המרכזי למערכת 08אע גת התכנית שכל הפרטים המזהים של המסמך, כמו המחבר, ה וכוי יועברו אוטומטית מהמסמך שנוצר במחשב האישי על מנת להבטיח נוחיות מירבית יישומים משרדיים מיוחדים התבססות על המחשב האישי יבמ כעמדת העבודה העיקרית של מערכת המשרד הממוחשב איפשרה להשתמש בו כתחנת עבודה רביתכליתית ליישומים משרדיים מיוחדים. להלן מספר דוגמאות: > מספר עמדות קושרו לבנקים לצורך קבלת נתוני יתדות ותנועות מחשבונות החברה בבנק, ולרשת הטלקס לצורך משלוח וקבלת מברקים בארץ ובחו''ל; 6 באמצעות המחשב האישי נעשה שימוש בפיתוח יישומים אישיים באמצעות מחוללי יושומים 1.01'128, 84.55, דרור וכדו'; = הופעלו מערכות יעודיות, כגון הגשת חשבונות, מעקב אחר החלטות, ניהול כרטסות בטחון, תחבורה וספריה מקצועית; = המחשב האישי משמש גם כמסוף לכל דבר לצורך גישה למערכות המידע הניהוליות של החברה. שיטת היישום וההפעלה של המשרד הממוחשב בחברה המערכת יושמה בחברה בצורה הדרגתית במשך מספר שנים. בשלב הראשון, החל משנת 1983 ובמשך שנתיים, הוכנסו מעבדי תמלילים בכל יחידות החברה, אשר החליפו את מכונות הכתיבה החשמליות. בשלב השני, בשנת 1985, קושרו כל המחשבים האישיים לרשת התקשורת של המחשב המרכזי, הותקנה תוכנת 28006 והופעלה פונקצית הדואר האלקטרוני בכל היחידות. בשלב השלישי, בתחילת שנת 1987, הופעלה פונקצית התיוק ואיחזור המסמכים במחשב המרכזי במערכת 06 את. הפעלת המערכת בצורה הדרגתית ולא בבת אחת היתה חשובה מאוד על מנת להבטיח קליטת טובה שלה ע''י המשתמשים, ויצירת אמון מירבי במערכת. ההדרכה של המשתמשים נעשתה בצורה אישית לכל משתמש ע''י צוות ההדרכה המרכזי בחברה, ולא ישירות ע''י הספקים, דבר זה הבטיח קליטה טובה מאוד של הנושא ע''י המשתמשים. הפעלת המערכת נעשתה בתמיכה מלאה של הנהלת החברה, דבר שסייע מאוד בהתגברות על קשיים ארגונים וטכניים שונים, שהתגלו במהלך היישום. בתהליך ה יישום של המשרד הממוחשב ננקטו פעולות שהתתייבו מהפעלתה, פף הן בתחום הארגוני - ע"י ריכוז מזכירויות משותפות למספר חידות, והן בתחום השינויים הפיזיים במשרדים, כגון הכנסת ריהוט חדש המתאים לציוד, הפעלת אביזרי עזר שונים וכוי. קו מנחה ביישום המערכת בחברה היה להשתמש ככל האפשר בתוכנה מוכנה, ולהזדקק למינימום פיתוח להתאמת התוכנה לצרכי החברה. 2 העבודה נעשתה בתיאום מלא עם שתי החברות יבמ ישראל, וחב' איכות מחשבים, לשביעות רצונה המלאה של מקורות. הישגי המערכת אין זה סוד שלמרבית הארגונים הנמצאים בשלבים שונים של יישום המיחשוב במשרדים, יש קושי להוכיח הצדקה כלכלית, ולשכנע בהישגים של הפעלת המשרד הממוחשב בארגון. יישומים משרדיים מיוחדים בענין זה מקורות אינה שונה. יחד עם זאת, ניתן לציין מספר הישגים חשובים שהושגו בעקבות הפעלת המערכת בחברת: = הפעלת הדואר האלקטרוני בין כל יחידות החברה תרמה לתקשורת מהירה מאוד בין כל היחידות המבוזרות, ובכך לייעול תהליכי העבודה השונים ולהגברת התיאום בין היחידות; = עלתה רמת הפריון והתפוקה של עובדות המשרד כתוצאה מהכנסת הכלים ושיטות העבודה החדשים; 6 התקבל שיפור משמעותי באיכות החומר המודפס ובאמינות ההפצה של המסמכים בדואר הפנימי ובאיתור מסמכים ישנים; כתוצאה מהפעלת הטכנולוגיה החדשה - הונהגה אחידות בטפסים ובמבנה המסמכים בכל יחידות החברה; > קוצרו לוחות זמנים להכנת חוזים, הצעות למכרזים, הגשת חשבונות והגשת דוחות ניהוליים שונים - אשר הביאו בודאי לחסכון כספי, אם כי לא ניתן לחשבו במדויק; > רמת שביעות הרצון והמוטיבציה של עובדי המשרד עלתה בצורה משמעותית; > המערכת נבנתה בצורה פתוחה להוספת שימושים ופונקציות רבות בעתיד, אשר לא יחייבו השקעות משמעותיות נוספות. - קישור לבנקים . קישור לרשת הטלקס . גישה למערכות המידע המיגהליות יישומים אישיים (1.01105) (45) . מעקב החלטות . הגשת חשבוניות . ניהול תחבורה . כרטסת בטחון . ספריה מקצועית 0 ₪ 4 5 9 5 ₪5 ההישגים העיקריים של המערכת . תקשורת מהירה בין כל יחידות החברה לייעול תהליכי העבודה והגברת התיאום בין היחידות . העלאת הפריון ורמת התפוקה של עובדי המשרד 3. קיצור לוחות זמנים להכנת חוזים, הצעות למכרזים, הגשת חשבוניות והגשת דוחות ניהוליים שונים 4. שיפור משמעותי של איכות החומר המתקבל 5. אחידות בטפסים בחברה 6. העלאת המוטיבציה ורמת שביעות הרצון של עובדי המשרד 7. אימון מירבי של המשתמשים במערכת 8 שימוש רביתכליתי בעמדת העבודה החכמה 9. מערכת| פתוחה להוספת שימושים ופונקציות בעתיד ₪ המגבלות וכיווני ההתפתחות בעתיד למרות שיישום המשרד הממוחשב בחברה נמצא כבר בשלב מתקדם, אין אנו רואים בכך סוף פסוק מאחר שלמערכת הקיימת יש מגבלות, ונותר עדיין הרבה לעשות במשך השנים הבאות על מנת להביאה לרמה העונה בצורה מושלמת לכל הפעילויות המקובלות במשרד. ובמבנה המסמכים טרם נמצא פתרון מסודר לבעית החתימה על מסמכים המועברים בדואר אלקטרוני, ובשלב זה קיימת הסכמה להעברת המסמכים כשהם לא חתומים (מלבד מסמך המקור המוחזק ביחידה השולחת). מסמכים סודיים ואישיים מועברים שלא באמצעות הדואר האלקטרוני. בעתיד בכוונתנו להרחיב את השימוש במערכת מעבר למזכירות ופקידות המפעילות אותה כיום, לכלל עובדי המשרד, כולל מנהלים. הפעלת המערכת ישירות על ידי כל בעלי התפקידים תפתור חלק מהבעיות שהוזכרו קודם ותעלה עוד יותר את רמת השירות. המגבלות העיקריות כיום - כיווני התפתחות בעתיד יש למצוא פתרון טכנולוגי לשילוב טבעי של תמונות ומסמכים המגיעים מחוץ לחברה במערכת. (במצב הנוכחי התיוק במערכת הינו מוגבל רק 1 חתימה על מסמכים המועברים בדואר למסמכים שנוצרו במערכת, ואינדקסים למסמכים חיצוניים בלבד). אלקטרוני 2. העברת מסמכים אישיים/סודיים בדואר אנו מצפים לשילוב מערכת המשרד הממוחשב של החברה בדואר אלקטרוני אלקטרוני עם גורמי חוץ, עימם קשורה החברה בפעילותה. דבר זה מותנה 2 תמו לכ כמובן בכך שאותם גורמי חוץ אכן יתחברו לרשת דואר אלקטרוני ארצית 4. התקשרות בדואר אלקטרוני לגודמי חוץ באמצעות חברות מסחריות העוסקות בכך. 5 שילוב כלל עובדי המשרד במערכת באמצעות מסופים 6 שילוב | תחנות משרדיות מרוחקות באמצעות קוי חיוג 7.טיפול בארכיב (תיוק היסטורי) של מסמכים במחשב למערכת הקיימת יש להוסיף בעתיד טיפול בנושא הארכיב של המסמכים, דהיינו, הורדת מסמכים ישנים המאוחסנים כיום בדיסקים מגנטיים בגישה מקוונת (ויקרה) לאחסון על אמצעים זולים יותר, כגון קסטות מגנטיות, תוך מתן אפשרות גישה למסמכים ההיסטוריים בצורה איטית יותר וזמינה פחות מהקיימת. יבנזווען [2 פונקציות הדפסה מתקדמות 2 יבנוזומך .ג ו-קקא, מי המציא אותם? המונח ‏ ?4 היו ראשי תי ופירושו תכונה של מדפסת של נקודות בסריג צפוף. לדוגמה, נקודות לאינץ קיים סריג של 4 2 5 ל רק למדפסות אלא לכל התקן המשמש ו המקביל של ביטוי זה המופיע תדיר בספרות הינו קג1-ו₪1. ה הלל ראשי תיבות של הביטוי 8ח11חוז-חסווסחט-06ת0/8// ו לבות משפחה של מוצרי תוכנה המבוססת על תכונות --- של מספר מדפסות מתקדמות לסביבת מחשבי 370. מדפסות ולה מאופיונות עי'י תכונת ‏ 474, רזולוציות גבוהות (240%240, - 0) ולחלקן היכולת להדפיס על דפים בודדים. בות של הביטוי 0010558016//-זחוסק-!1\/ שבה ניתן לשרטט אות או תמונה ע'ייי השחרה במדפסת בעלת רזולוציה של 100%100 0 נקודות באינץ | מרובע הניתנות יתרונות השימוש בתוכנות 3412 באמצעות השימוש בתוכנת ?4 ניתן להשיגי 6 שיפור משמעותי באיכות הטקסט המודפט. 6 שילוב תמליל, גרפיקה ותמונות. > חיסכון בעלויות. > נוחיות בתפעול. 7 להכניס לעולם המחשבים את השימוש השימוש בתכונת 474 איפשר לה בגופנים טיפוגרפיים (3חס? סוקפזפסקץז) כלומר אותיות שעיצובן נלקת מעולם הדפוס, בניגוד לאותיות החד-מימדיות שנכפו על המשתמשים עקב מיגבלות מדפסות ההקשה הקלסיות. השימוש בגופן טיפוגרפי משמעו אפשרות לעיצוב אות מסוגננת בעובי קו משתנה בנפת פרופורציוני (כל אות תופסת רק את הנפח הנדרש לה). גדולתו של הגופן הטיפוגרפי אינה רק בעיצובו האסטטי אלא בכך שהוא מגדיל את "קריאות'' הטקסט מאחר והעין מזהה מהר יותר את האותיות השונות. השלב הבא בשיפור איכות הדף המודפס הינה היכולת להדפיס אותיות בגודל משתנה ומכאן אפשרות למיקוד יעיל של העין לאורך המסמך: = שימוש באותיות במשקל מודגש (9016) כדי להדגיש קטע של מספר מילים באותה שורה. 6 שימוש באותיות במספר גדלים באותו עמוד כדי להדגיש ראשי פרק/ סעיף באותיות גדולות מאשר האותיות בטקסט השוטף. > שימוש באותיות גדולות במיוחד לכותרות ובאותיות קטנות במיוחד להערות שוליים. כמובן שלצורך מימוש האמור לעיל נדרשים מוצרי תוכנה המאפשרים בקרה מלאה על סוג האות המודפסת (המוצר 20) ומוצר תוכנה לעיצוב גופנים למשתמש הרוצה להרחיב את מלאי הגופנים שברשותו מעבר לסטנדרט (המוצר =1אק). הערה: גופנים טיפוגרפיים נמדדים לפי גובה האות, כאשר יחידת המידה הינה נקודה שהיא החלק ה-72 של אינץ = גופן סטנדרטי למסמכים הוא בדרך כלל בגובה הנע בין 8 עד 10 נקודות. אין כל קשר בין מידה זו ל-671 (תוים באינץ), המשמש כקנה מידה במדפסות השורה הסטנדרטיות. שילוב טקסט,גרפיקה ותמונות השימוש במדפסות המבוססות על טכניקת .7 מאפשר הפקת הדפסה המשלבת תמליל עם גרפיקה ותמונות. קבצי גרפיקה נוצרים על ידי מספר רב של מוצרי תוכנה בהתאם ליישום הנדרש. דוגמאות ליישומים כאלה תהיינה: * תוכנה להפקת שרטוטים סטטיסטיים ועסקיים נוחיות בתפעול הנוחיות בתפעול מושגת כתוצאה מהגורמים הבאים: * אפשרות לעבור לשימוש בגיר בדיד באותם מקומות שנפח ההדפסה 6 תוכנה לשרטוט הנדסי וחופשי 6 תוכנה לשרטוט טפסים קבצי תמונה (1₪8880ו) נוצרים ע"י סריקה של תמונות באמצעות סורקי מסמכים כגון יבמ 3117/3118. יש להביא את קבצי הגרפיקה והתמונה למבנה משותף ולאחר מכן ניתן לשלב אותם במסמך באמצעות תוכנה לעריכת מסמכים כגון עסכ. חיסכון בעלויות החיסכון בעלויות מושג בכמה דרכים משלימות: > חיסכון בניר ובזמן הדפסה > חיסכון בתהליכים חיסכון בגיר ובזמן הדפסה = ע''י מעבר פשוט לגופן בעל גודל אות קטן יותר, ניתן במקרים רבים לעבור מדוחות שהודפסו על ניר בגודל 15%11 אינץ לדוחות על ניר 5 אינץ. הדוח החדש יהיה "קריאי' יותר מהקודם עקב איכות אות משופרת. > בעזרת מוצר תוכנה מיוחד (:1א? או /ק2) ושינוי מקביל בגודל האות ניתן לצמצם את כמות הניר בחצי ע''י כך ששני עמודים רציפים בדות הישן יודפסו אחד לצד השני באותו עמוד. (כל זאת בלי לגעת בתכנית היישום). > בחלק מהמדפסות בעלות דפים בדידים ניתן להדפיס משני צידי הדף. > היכולת לסובב את כיוון ההדפסה ב-90, 180 ו"270 מעלות מאפשרת גמישות מירבית בניצול הניר גם במדפסות ניר רציף וגם במדפסות ניר בדיה. חיסכון בתהליכים * טפסים אלקטרוניים במתקנים רבים משתמשים כיום בניר מודפס מראשו (60וחוזק6זק 5חזס)) לצורך שימוש בטפסים מורכבים המכילים משטחים מוצללים, חלוקה מסובכת לשטחים, ‏ 1080 וכותרות מוקטנות. בעזרת מוצר תוכנה לעריכת טפסים אלקטרוניים (001) ניתן להכין כל שרטוט נדרש ולהפכו לטופס אלקטרוני שישולב בזמן ההדפסה עם הנתונים והטקסט. 6 הוצאה לאור פנים-ארגונית האפשרות להפקת הדפסה איכותית תוך שימוש בגופנים טיפוגרפיים, כמו גם היכולת לשלב במסמך גרפיקה וטקסט, מונעת את הצורך בהוצאת המסמך לבית דפוס חיצוני לצורך עריכתו. הכוונה לחיסכון בהפקת העמוד המוכן לדפוס (9516ו 1680 08678). מאפשר זאת. השימוש בניר בדיד חוסך את הצורך בהפרדה, חיתוך וסידור ומאפשר לתייק את המסמך/דוח בכורכן סטנדרטי. * הדפסה משני צידי הדף מקטינה את נפחי המסמכים. * המעבר לניר רציף בגודל 128.5 אינץ מאפשר טיפול נוח יותר מבחינת תיוק ואחסון הדוח. > השימוש בתוכנה לטפסים אלקטרוניים מונע את הצורך בהצטיידות מראש בניר מודפס מראש, אשר לא פעם מתיישן עקב שינויים ביישום. * שימוש במבנים המתארים את המסמך והעמוד, כגון ?240505 וד" 012 מאפשר לבצע עיצוב חיצוני של הפלט המודפס ללא צורך בשינוי תוכנת היישום. 1 0 7 7 יבנזווםן 23 שורת כ 8 התקשורת בדרכים רבות ושונות. במובנה הרחב ביותר, אפשר לת : ייחילופי רעיונות ומידע'י. אולם השאלה הפשוטה "מהי 8 לה בהכרח לשאלה המורכבת יותר, "וכיצד היא ל לה רעיונות ומידע מחייבים לפחות שני שותפים המבינים כ 2 מידת"מה של מידע משותף בנושא הנדון: הידיעה וההבנה, ה אדם. על"מנת שמידע יועבר מאדם לאדם, יש צורך להפוך ל ביכולתם להגיע אל השותף לתקשורת: קול, כתב, 0 יי אנו יוצאים מתוך הנחה ששותפנו מבין אותנו. . ו - מניחים שיש לו היכולת לשמוע ולדבר. יתר על כן, מ - לים על סמך ההנחה שהוא מבין את השפה שבה אנו מדברים. -- 0 אפקטיבית, זקוקים המתקשרים למערכת של פונקציות 0 במדוקדק משני הצדדים, וכן לאמצעי תמסורת שיעביר את מידע מצד לצד, במובן הפיזי. נוסף לכך, יש צורך בכללים שיבטיחו את - התקשורת באורת מסודר, ויאפשרו טיפול בשגיאות. לדוגמה, כשאנו 0 בטלפון, הפסקה בדיבור פירושה שהצד השני רשאי להתחיל לדבר. "אמור שנית, לא שמעתי אותך" מאפשר לנו לתקן שגיאות בתמסורת או בהבנה. דגם תקשורת תרשים 2-1 מתאר דגם תקשורתי פשוט. שני הקווים המאונכים בדגם מייצגים את השותפים, ואילו אמצעי התקשורת מיוצג על-ידי הקו המאוזן בתחתית. מתוך רמת "ידע/הבנה'' של אחד השותפים, ניתנות הפקודות להפיכת הרעיונות והמידע לאותות שיועברו לשותף השני. אותות נקלטים, שנמסרו עליידי אמצעי התקשורת, מפוענחים באמצעות "פונקציות התקשורת'י של השותף ומועברים אל רמת "ידע הבנה" שלו. במובן הלוגי, חילופי הרעיונות והמידע מתנהלים אופקית בין שתי רמות ""ידע/הבנה", כפי שמתאר הקו המקווקו "מידע''. גם בין רמות ה'פונקציה" של שני השותפים קיימת תקשורת אופקית, שמטרתה להבטיח זרימה מסודרת ונטולת שגיאות של המידע. דגם תקשורת נתונים דגם זה, הגם שהתהליכים המתוארים בו אולי מסובכים יותר, תקף במידה שווה כשמחילים אותו על תקשורת מחשבים. אם נחליף את ה"ידע" וה''הבנה" של תרשים 271 ב"יישום", נקבל דגם פשוט של תקשורת מחשבים. העקרון המתואר בדגם נשאר בעינו. בין אם השותפים הם מחשבים או מסופי נתונים, שני היישומים זקוקים למערכת של פונקציות מתואמות כדי ליצוד את המידע הדרוש ליישום ולהעבירו. כללי התקשורת נהפכים לפרוטוקול תקשורת. מבנים ריבודיים ישנה תלות מדרגית (היררכית) ברורה בין הפונקציות הנחוצות לתקשורת נתונים, כפי שמראה תרשים 2-2. פונקצית הרובד התחתון 6, למשל, מבטיחה רק תמטורת מלאה וחופשיה משגיאות. משמעותו המהותית של המידע הנמסר אינה נוגעת כלל ל"6. לאחר שתיקנה את השגיאות, מעבירה שינויים ברובד אחד מבלי שהדבר יחייב הכנסת שינויים בשאר הרבדים. אפשר לפתח את הפונקציות בכל רובד נתון, לאור שינויים טכנולוגיים או כלכליים, מבלי שהדבר יחייב שינויים ביישום. אם נשווה זאת לאנלוגית התקשורת האנושית, לא היינו צריכים ללמוד שפה חדשה לגמרי רק משום שהמצאת הטלפון איפשרה לנו לשוחח למרחקים ארוכים, ולא רק בטווחים קרובים מאוד. תקשורת נתונים: מבט לאחור בימיה הראשונים של תקשורת הנתונים, היה למעצבי המסופים חופש פעולה מוחלט בכל הנוגע להתקנת פונקציות התקשורת הנחוצות לכל מסוף נתון, ולבחירת פרוטוקול התקשורת שישמש אותו. במצב זה, יצירת יישום תקשורת נתונים היתה ענין מסובך ביותר. ראשית היה על בונה התכנית לשלב את פונקציות תקשורת הנתונים הדרושות במסגרת התכנית עצמה. כאשר התכנית נועדה לתמוך במסופים מסוגים שונים, היה צורך במערכות נפרדות של פונקציות ופרוטוקולים לכל סוג של מסוף. משום כך, היו יישומים ממין זה גדולים ומסובכים מאוד. הואיל ופונקציות התקשורת היו פזורות בכל רחבי התכנית, היה קשה ויקר מאוד לתחזק אותן ולהכניס בהן שינויים. רב-גוניותם הרבה של הפרוטוקולים היתה מכשלה חמורה נוספת. הדבר מנע למעשה את השיתוף במשאבים יקרים, כגון קווי תקשורת פיזיים. מכיוון שפרוטוקולים שונים לא יכלו להשתלב בקו פיזי יחיד, היה צורך בקווים נפרדים, ולעתים קרובות במסופים נפרדים, כדי לאפשר למשתמש תקשורת עם יישומים שונים. ברור מאליו שבמצב זה לא היתה כל אפשרות לבנות רשתות גדולות המאפשרות גישה לכל סוגי המשתמשים, בתקשורת של "כל אחד עם כל אחד'י. ארכיטקטודת רשת התקשורת: 4א5 בספטמבר 1974 נקטה יבמ צעד ראשון לשינוי מבני של פונקציות תקשורת הנתונים והפרוטוקולים שלהן במסגרת קו מוצרי יבמ, בהכריזה על ארכיטקטורת רשת מערכות (/ א5 6זט41001160/ אזסצוזסצ 5וח6ז5צ5). מאז התבגרה ארכיטקטורה זו והתפתחה רבות, ואסטרטגית הרשת המקורית שעמדה ביסודה הוכיחה את עצמה כגמישה להפליא. א5: חשיבותה ויעדיה הארכיטקטורות מיועדות לאפשר התקשרות ללא תלות בטכנולוגיה שבה משתמשים. עצם קיומן של ארכיטקטורות, הוא המבטיח שהתקשרות פשוטה תאפשר תקשורת משמעותית. כיום מיושמות הארכיטקטורות של יבמ במוצרי חומרה ותוכנה רבים. מאז 4 בנתה יבמ את פתרונות הרשת שלה על 4 א5%. ככל שהתעוררו צרכים חדשים, הלכה 5% ושופרה. מידת התפשטותה של /5%, במיוחד במה שנוגע למערכות גדולות, כבר הגיעה לרמה גבוהה ביותר. ברחבי העולם פועלות כיום יותר מ-25,000 רשתות ג/א5. כיום, ולמשך העתיד הנראה לעין, 54 היא הארכיטקטורה האסטרטגית של יבמ לתקשורת. 54 מאפשרת התקשרות הדדית בין מספר רב של מערכות יבמ, אבל מיגוון המוצרים של יבמ עצמה איננו מספר את סיפורה של 5% במלואו. בבריטניה לבדה, למשל, יש למעלה מ-100 יצרנים שמוצריהם מבוססים ארכיטקטורות התקשורת של יבמ 4 יעבבנוןזום1 -) את המידע ל-8. פונקציה זו מחליטה להיכן יעבור עכשיו המידע. היא יכולה להורות לפונקציה 6 להעביר אותו הלאה בתוך הרשת, או לשגר את המידע כלפי מעלה לפונקציה 8. פונקציה 4, לבסוף, מוודאת שהמידע שנתקבל מ-8 ייוצג באודח המתאים ליישום, או אם מדובר בתחנת מצג, מוודאת שהמידע יועלה על המרקע כראוי. סממן חיוני של המבנה המדרגי הזה הוא שכל רובד מקיים תקשורת ישירה אך ורק עם הרובד שמעליו ושמתחתיו. כתוצאה מכך, אפשר להכניס על /א5%. גם בישראל פותחו מוצרים מבוססים על 5%.4. : 2 6זות1 אפ איננה אוסף של כללים שהמשתמש חייב לציית להם, אלא סידרה = .2-1 שזוַמאָה] מקיפה של הגדרות לרבדיו השונים של דגם התקשורת. דבר זה מקנה ב ל 51 את גמישותה הגבוהה. היא יכולה לשמש כבסיס לסוגים דבים של רשתות, החל בהתקשרות פשוטה מנקודה לנקודה וכלה ברשתות מורכבות .2-2 וגאה 10 111601 הכוללות מערכות מחשב רבות ואלפי תחנות עבודה. ןיוו יבנזווטן 25 מבנה 5% - 54 היא דגם תקשורת בן שבעה רבדים, כמתואר בתרשים 2-3. שלושת ים התחתונים (רבדים 1, 2 ו"3) הם רבדי התמסורת. שלושת הרבדים 0 (רבדים 4 5 ו-6) מספקים את פונקציות התקשורת. - - השביעי אפשר לראות כמשתמש רשת \/א5. במקורה, היתה . ו מוגבלת לרבדים 2 עד 6, ועד בכלל. עם ההתפתחויות ו בתחומי עיבוד הנתונים המבוזר (2 2180100160) והמשרד 6 הוגדרו גם פונקציות ופרוטוקולים ברובד השביעי של 4א5. מרכיב חשוב בכל רשת הוא היכולת לספק ניהול רשת, ולא רק פונקצית תקשורת. רשת התמסורת: רבדים 1, 2 ו"3 לרובד 1, החיבור הפיזי, משתמשת .8% בהגדרות הקיימות לאמצעי התמסורת. אלה היו, מלכתחילה, קווי טלפון ממותגים או חכורים, או חיבורי ערוץ. ב-1985 הורחבו ההגדרות כדי לכלול תמיכה בפרוטוקולים של יבמ. 5 ות 0 רובד החיבור הפיזי הם, מלמטה למעלה, י'בקרת ערוץ נתונים" ו'"בקרת נתיב". בקרת ערוץ הנתונים מטפלת בהפעלת החיבור הפיזי. הקישור בין בקרת ערוץ הנתונים לבין האמצעי הפיזי נעשה באמצעות מימשקים תקניים, כגון 24./\. בקרת הנתיב מכינה "נתיבים'" או "אפיקים'' ברשת, תוך שימוש באחד או באחדים מבין החיבורים שמספקת בקרת ערוץ הנתונים. בחירת הנתיב תלויה באיכות החיבור הדרושה. היחידה הלוגית: רבדים 4, 5 ו"6 רובדי הביניים 4 עד 6 ועד בכלל מספקים את פונקציות התקשורת הניצבות בין רשת התמסורת לבין המשתמש. תחילה בקרת התמסורת, המטפלת בפונקצית "נקודה לנקודה'' דרך רשת התמסורת. היא אחראית, בין השאר, לי'שיחות התקשורת" בין משתמשים, להתחלת תעבורת הנתונים בין השותפים לשיחה ולהפסקתה, ולהבטחת שלימות הנתונים. אחריה, בקרת תזרים הנתונים, הדואגת לזרימה חסרת תקלות של מידע בין המשתמשים. היא מונעת עומס"יתר על היחידות השונות וצפיפות יתרה ברשת. הרובד הששי, שירותי היצג, אחראי למסירת הנתונים למשתמש במבנה המתאים. הפונקציות השכיחות ביותר בשלושת הרבדים האלה מקובצות יחדיו ביחידות לוגיות ((1.1). תחילה, מטעמי חסכון, היו לכל יחידה לוגית פונקציות בלעדיות לה 111 למדפסות, 1.2 למצגים, וכוי. אך עם השינויים בטכנולוגיה ובשיקולים הכלכליים, התאפשרה הכללת פונקציות תקשורת כלליות יותר במכשירים ובים. כדי להתקדם בד בבד עם ההתפתחויות הללו, הוגדר סוג חדש של יחידה לוגית המכסה מיגוון רחב של צרכי תקשורת. יחידה לוגית זו, מדגם 6.2 (1,126.2) הולכת ומחליפה בהדרגה את ההגדרות הקודמות ביישומים ובמכשירים רבים, ומגמה זו עתידה להימשך. תקשורת מתקדמת תוכנה-לתוכנה (4276) פיתוחה של 106.2 מאפשר גם את הגדרתה של מערכת יחידה של מימשקי יישום. 220 מספקת למעשה ''שפה'' יחידה העונה על מיגוון רב של צרכי תקשורת בין יישומים. לדוגמה, כאשר יישום במערכת אחת זקוק לגישה לנתונים המצויים במערכת אחרת, 4726 מספקת את הפונקציות הסינכרוניות הנחוצות להבטחת שלימות הנתונים המועברים. היישום: רובד 7 רובד היישו הגבוהה ביו ם מספק את הפונקציות והשירותים בעלי החשיבות הישירה תר למשתמש. היישומים מנצלים את הגדרות היחידות הלוגיות 6 יצבנזווטן נחזור לנושא זה בהמשך. סוגי רשתות צזפ רשתות 5% הראשונות הופעלו בתקופה בה רוב עוצמת החישוב, שוב, מטעמי טכנולוגיה וכלכלה גם יחד, נמצאה במערכות מארחות מרכזיות ולא במסופים ובתחנות העבודה. העיבוד המבוזר עוד היה בחיתוליו, וההתפתחויות בתחום המיחשוב האישי והרשתות המקומיות היו חזון לעתיד ולא מציאות כלכלית. לפיכך, המבנה המקורי של 5% שיקף את טיבן המידרגי של רוב דרישות הרשת. הוגדרו אבני בנין שיספקו מבנה ניהול ובקרה לרשתות כאלה. נוסף ליחידות הלוגיות (1.1) שכבר תוארו לעיל, הוגדרו גם יחידות פיזיות ((1ק) ונקודות בקרה (2?)), והותקנו ברכיבי החומרה העיקריים של הרשת. סוגי היחידות הפיזיות הוגדרו לפי ביצועיהם השונים של רכיבי החומרה העיקריים ברשת, יחידות עיבוד מארחות, בקרי תקשורת ובקרי מסופים, לדוגמה. נקודת בקרת שירותי מערכות (5502) ביחידת העיבוד המרכזית דאגה לבקרה מרכזית, לשירותי מדריך ולפונקציות התפעוליות ברשת, בכוחות עצמה או בשילוב עם 5562 אחרות ביחידות עיבוד אחרות. אלא שבמרוצת הזמן הופיעו דרישות חדשות. פיתוחם של תחנת העבודה הנבונה והמחשב האישי עוררו את הביקוש לתקשורת ישירה בין מערכות ותחנות עבודה, הנקראת תקשורת שווה-אל-שווה. 54 התפתחה בעצמה כדי למלא אחר הביקוש הזה, וכתוצאה מכך יש כיום שני סוגים שונים, אם כי תואמים, של רשתות 4 א5. הסוג הראשון, המבוסס על הגישה המודרנית המקורית, קרוי "רישות תת-אזורי" (קחואזסאזסצ] 6008168), ואילו יכולת הפעולה החדשה, שווה- אל-שווה, ידועה בכינוי ירשת ברמת סף" (פאזסאזסצ1 ץזזתת שוס,1). שני סוגי הרשתות יכולים לפעול יחד. הרשת התת-איזורית משמשת כעמוד השדרה של רשתות השמות את הדגש על יעילותה הכוללת של הרשת, ניהול מקצה אל קצה, אמינות והתגברות על תקלות. רשת ברמת-סף מספקת את הדינמיות הגבוהה יותר הנחוצה למערכות פנים"מחלקתיות ולרשתות מקומיות. רשתות תת-זאיזוריות לרשת מסוג זה יש מבנה מוגדר מראש, שבו היחסים שבין הרכיבים והחיבורים השונים מהווים חלק מתוכנת המערכות המארחות המעורבות בה. יש כמובן מידה מספקת של גמישות להכנסת שינויים בכל מרכיב נתון של הרשת מבלי שיתעורר הצורך לשפץ את הגדרת הרשת כולה כל אימת שיש צורך בשינוי. לדוגמה, אפשר להוסיף לרשת צומת חדש בדרך הפשוטה של הגדרתו בצמתים השכנים שאליהם הוא מחובר במישרין. השלב הראשון בהפעלת צומת ברשת כזאת הוא קביעת מבנה הניהול והבקרה, באמצעות שיחות תקשורת בין נקודת הבקרה, היחידות הפיזיות והיחידות הלוגיות. אחר"כך אפשר לפתוח בשיחות משתמשים בין זוגות של יחידות לוגיות, לפי בקשה, לצורך עיבוד יישומים. תרשים 2-4 מתאר רשת 5% פשוטה ואת היחסים בין היישומים (?4), היחידות הלוגיות ((1.1), היחידות הפיזיות ((21) ונקודות הבקרה. תרשים 2-5 הוא ייצוג סכמטי של רשת ‏ 4א5 מורכבת יותר. המשתמשים הקשורים לרשת זו יכולים להתקשר זה עם זה, להעביר מידע ולסיים את הקשר באורח מסודר. הרשת מעניקה מידה גבוהה של אמינות וזמינות, משום שישנם נתיבים אחדים ברשת, וכל נתיב עשוי לכלול מספר רב של חיבורים פיזיים. נוסף למידת הזמינות הגבוהה, מבנה זה של הרשת מגדיל את קיבולת הנתיבים. מסוף 1, לדוגמה, יכול להתקשר עם יישום 44 בשני נתיבים שונים, כפי שמראים הקווים המקווקווים. נוסף לכך, אפשר לקבוע סדר עדיפות לשימוש בנתיבים אלה. כך יקבל היישום החשוב ביותר את כדי לתמוך בתקשורת שהם מנהלים עם המסופים ועם יישומים אחרים. 4 16 זמ ) א חזותנזדנות] זוח/) קוח .2-5 6זותקו] סוחשא 1 תו[ ", יבנז 19 ' 27 ום הפחות חשוב יסתפק בשירותי הרשת וותר, ואילו הייש השירות הטוב ביותר, הנותרים. 4 אף מאפשרת גם קישורים הדד קישור רשתות 8% (1א8 66חחס א נפרדות להתקשר ביניהן, אך יים בין רשתות אוטונומיות. באמצעות זז %זסזאז 581/4), יכולות רשתות להישאר תחת ניהול עצמאי. 1 0 הצטרפה לסוגים השונים של יחידות לוגיות כדי לאפשר . : כשם ש-2. המת בי תפנות לתכנית, כך חלה התפתחות גם ביחידות תקשורת מתק ן.2, לרישות שווה-אל-שווה. שתי יחידות צומת חדש, הפיזיות. הוגדר סוג 2 וכולות לנהל שיחת תקשורת שווה-אל- צמתים מסוג 1. 0 ב ועד סופה, מבלי להזדקק לשירותיה של נקודת הבקרה שווה ּ , לשירותי מערכת במחשב מארח. תכונה זו מוגדרת בארכיטקטורת רישות ה סף (א1.5 8פואזסצ6א1 ץזותת ש10) של 4א5. פונקציות הניהול 0 לתקשורת שווה-אל-שווה מצויות בנקודת הבקרה של הצומת ו מסוג 2.1. רישות שווה-אל-שווה באמצעות צומת מסוג [. מציע את היכולת להקים תקשורת ישירה בין מערכות נבונות, מבלי להזדקק להגדרה מראש. את התה הטמונים בכך למערכות מחלקתיות ממחיש שירות הרישות המתקדם משווה-אל-שווה (א??.4) במערכת/36. דישות מתקדם משווה-אל"שווה (אקץג) ביוני 1986 הורחבה תוכנת ?55 (ותגזפסז? הסקקטפ ת%00ץ5, | מערכת ההפעלה למערכת/36) עם הוספת א427/. שירות זה מפעיל את הרישות שווה-אל-שווה אם./א5, בצירוף היכולת הנוספת לנתב תעבורה דרך צמתי-ביניים של מערכת/36. בכל רשת 827%, מתאימות את עצמן מערכות/36 השונות באורח דינמי לטופולוגיה של המערכת. כל שינוי ברשת, כגון הוספת צומת חדש, עומד לרשות כל שאר המשתמשים ברשת. לעידכון מעניהם של משתמשים מחוברים ופעילים דואגים שירותי המדריך של כל צומת. לפיכך, בכל עת יודע כל צומת 427% בדיוק מה מצב הרשת. השימוש ב-א427. עשוי לכונן רשתות 4 5% דינמיות ביותר, שבהן יכולים צמתים להצטרף ולעזוב לפי הצורך, ונתיבי כל שיחה נבחרים בהתאם למצב העכשווי. שתי רשתות 420% כאלה יכולות להתקשר ביניהן באמצעות רשת 54 "שדרתית". יכולת זו, לשלב את יתרונות הדינמיות והגמישות של רישות ברמת-סף עם רמת הביצועים והיעילות של רישות תת-איזורי, היא המחשה מצוינת של רב-גוניות .8% כיום. ניבנו גם שירותי ניהול רשת התומכים בסוגים השונים הללו של מבני רשת, ארכיטקטורת ניהול נתונים מבוזרים (זאעפ) ואספ, המוגדר כתנועת 1.116.2, מציע למשתמשים שירותי איתור וגישה לנתונים ברשת. הוא מגדיר שני מבנים, מקור ]אסכ ויעד ]אכק. תכנית מקור ככ פועלת עם יישום תנועה כדי לאחזר נתונים מבוזרים. תכנית מקור 0 מעבירה פקודות תקניות לתכנית יעד וא במערכת אחרת, שבה מאוחסנים הנתונים המבוקשים. תכנית יעד ואפכע תתרגם את פקודות ]אסכ התקניות, תאחזר את הנתונים ותשלח אותם לתכנית מקור ]אכ שביקשה אותם. מיחשוב משרדי בשנים האחרונות חל גידול מהיר בביקוש למערכות משרד. תחילה התבטאה התשובה לביקוש זה בהתקנות מערכות משרדיות נפרדות, מעטות או רבות, עבור קבוצות נפרדות של משתמשים. אך עם הגידול במספר המערכות הללו בחברה, או מספר המשתמשים במערכת אחת, התגבר הצורך ביכולת להעביר הודעות ומסמכים, בגישה למסדי נתונים תמליליים משותפים, או ארכיבים, ובפונקציות תמיכה. למעשה, התועלת העיקרית ששואבים המשתמשים ממערכות המשרד שלהם נובעת במקרים רבים משיפורי הפריון שמעניקה אפשרות התקשורת ביניהן. אחת הדוגמאות לכך היא הדואר האלקטרוני, היכולת לשגר "מסמכים'" אלקטרוניים, המשלבים לעתים גם פלט מהמחשב, תמליל, גרפיקה וקול, ממשתמש למשתמש. הגדרת התהליכים האלקטרוניים למיחשוב משרדי חייבת לשקף את התהליכים הידניים שהוא אמור להחליף. לדוגמה, יצירת המסמך, ההחלטה על תוכנו, עיצוב הפיסקאות וכדומה, כל התהליכים הללו נפרדים לחלוטין, עקרונית, מתהליכי הטיפול במסמך. בעת תיוק מסמכים או איחזורם, אין בדרך-כלל כל צורך לדעת מה מכיל המסמך. לרוב, המידע היחיד הדרוש לכך הוא הכותרת או שם המחבר. ואילו הפצת מסמכים זקוקה רק לרשימת תפוצה הכוללת כתובות. מאפיין מרכזי של הפצת מסמכים הוא היעדר הצורך בנוכחותו הפיזית של המקבל, בשעת משלוח המסמך. כל מקבל מיוצג על-ידי "תא דואר'י שבו אפשר "'להשאיר'' את המכתב. לכן יכול המשתמש "לאסוף" את הדואר שלו בשעה הנוחה לו, באופן אסינכרוני. מאפיין אחר של הפצת מסמכים הוא שאחריות השולח להפצה, או יכולתו להשפיע על התהליך, נפסקת ברגע שהמסמך מועבר ל"מגש הדואר היוצאיי. לשולח אין כל נגיעה לשאלה כיצד ומתי יגיע המסמך ליעדו. יתר על כן, בדרך-כלל אין השולח מקבל כל אימות מפונקצית ההפצה לכך שהמסמך אכן הגיע ליעדו, ושהיה זה היעד הנכון. מאפיינים אלה מוצגים בתרשים 2-6. ארכיטקטורות מידע משרדי .7 זוע החל בריכוזי וכלה במבוזר לחלוטין. : ההפרדה בין יצירת מסמכים לבין הטיפול בהם משתקפת בארכיטקטורות ה 10111001 שירותי התנועות של א5 יישומים, כגון הזנת עבודות מרחוק (815) ומערכות הידברותיות כגון 65 או 5א1 תמכו, בימיה הראשונים של ,/5%, במשפחות מוגדרות של מכשירים, באמצעות הגדרות היחידות הלוגיות המיוחדות לכל יישום ומערכת, כמתואר לעיל. אבל לאחרונה, עם פיתוח 1.6.2 26 א, פותחו יישומים רבים לניצול ההגדרות החדשות הללו, נוסף להגדרות המקוריות. הרובד השביעי של 3א5 הוגדר עתה רשמית כיישירותי התנועות" (טרנסקציות). יישומים שפותחו בזמן האחרון, בתחומים כגון ניהול נתונים מבוזרים ומיחשוב משרדי, פועלים ברובד השביעי הזה של ומשתמשים במימשק המשותף שמספקת 6קק\. אפ שפיתחה יבמ למערכות משרד ולהפצת מסמכים, כמתואר בתרשים 277. הארכיטקטורה של תוכן מסמכים (26.4) מתארת את המבנים התקניים לסוגים שונים של מסמכים. הארכיטקטורה של חילופי מסמכים (213) מגדירה את הפונקציות והפרוטוקולים לטיפול במסמכים, ובכלל זה הפצתם. שירותי ההפצה של א8 (25 4 א5) היא הרחבה של הגדרות 5% עבור חילופי מידע אסינכרוניים (מסירה דחויה) ברחבי רשת \/אפ. הארכיטקטורה של תוכן מסמכים (2064) 4% מחלקת את המסמכים לשתי קבוצות: מסמכי טיוטה ומסמכים סופיים. מסמכי טיוטה עשויים לעבור כל מיני שינויים, בתוכן ובמבנה. מסמכים סופיים מיועדים להעברה למדפסת או למרקע, ואי-אפשר להכניס בהם שינויים. בשעת כתיבתו של מסמך טיוטה אלקטרוני משובצות יבנזזום1 29 לונות, למשל, היכן תתחיל פיסקה חדשה, על לק של התמליל יודגש בקו תחתי. ת המסמך מטיוטה לסופי, לצרכי הצגה. 64, או לאיזה מבנה אחר, בפקודות אי המשובצות בו, ליל בהלכה בעמוד המודפס. את התמ 6 גמישה די הצורך לאפשר שיפורים נוספים בעתיד, כגון שילוב קול, תמונה וגרפיקה, הן במסמכי תמליל והן בהודעות. והמערכת מוסיפה תווי בקרה כדי להציג הארכיטקטורה של חילופי מסמכים (214) 4זס מגדירה סדרות של פונקציות לטיפול במסמכים, כגון אחסון והפצה, כך שפונקציות קרובות מקובצות יחד בסדרה פונקציונלית מוגדרת. צומת מערכות משרד (א05), המכיל סדרה מלאה של פונקציות והמספק שירותים לצמתים אחרים הקשורים אליו, ממלא תפקיד מרכזי במערכת המשרד המוגדרת עליידי ‏ 214. מעוכות משרד שיש להן סדרות פונקציונליות מוגבלות יותר, קרויות צמתי מקור או קבלה (א88). דוגמה ל-א008 היא מחשב מארח שהותקנה בו תוכנת מערכת משרד כגון 58 (מערכת התמיכה במשרד מבוזר). דוגמה ל-א58 המקבל שירותים ממנו ובול להיות מחשב אישי לעיבוד תמלילים. באמצעות פקודות תקניות המוגדרות עליידי 214, יכול המשתמש בתחנת העבודה שלו לבקש מה-א08) שיספק לו שירותי ספרית מסמכים, הפצת מסמכים, העברת קבצים ועיבוד יישומים. כן מאפשרת הארכיטקטורה למשתמש להעניק עדיפות להעברת מסמך, וכן לבקש אישור למסירתו. שירותי הפצת המסמכים של 025% מטפלים בהפצה אסינכרונית, דחויה, משום שהם מעבירים את המסמכים בשעה שהנמענים מתחברים למערכת ומסוגלים לקבלם. גם אם יש מספר נמענים, צריך השולח לשגר רק עותק אחד, וה"א005 ברשת דואג ליצירת עותקים נוספים במידת הצורך. הדבר מתואר בתרשים 27"8. לפיבך, באמצעות 184 יכולה רשת 5% לשמש כבסיס לבנית רשת מערכות משרד בעלות מספר רב של אתרים מרוחקים, השותפים כולם לצומת מערכות משרד יחיד. אולם אפשר להרחיב זאת למספר רב של צמתים, אולי ברשת החובקת עולם. כפי שהוזכר לעיל, נוהל המסירה האסינכרונית של דואר במערכת משרד איננו מחייב נוכחות פיזית של הנמען בעת משלוח המסמך. הפצת המסמכים במערכת משרד מבוססת על עקרון אחסן-ושלח. צומת מערכות המשרד, לאחר שנתבקש להפיץ מסמך, יאחסן אותו זמנית, וגורמים רבים ישפיעו על מועד המסירה בפועל של המסמך. יתכן שה-\025) פשוט אינו יכול להעביר את המסר מייד משום שהצומת הנמען אינו קשור לרשת כרגע, או אולי הצומת הנמען עדיין לא ביקש מסירת דואר ממתין. שירותי ההפצה של א5 (5%425) ו ו - הפצת המסמכים של 21 מהווים חלק מארכיטקטורת מערכות 0 0 אולם הצורך בשירותי הפצה דומים קיים גם בתחומים אחרים, | העברת קבצים או עבודות. לפיכך עוצבה ארכיטקטורת שירות הפצה אסינ 0 תקני, כשירות תנועות העומד לרשות כל המשתמשים ברשת ה והשירותים שמציעה 5/4225 הם למעשה הרחבות של שירותי ו ה של 214. בדומה ל-14ע, משתמש 4258 א8 אינו צריך / 8 נוכח פיזית, או אם המערכת שלו מקוונת כרגע. 8.408 ב 0 ה תיצור עותקים נוספים ותפיץ אותם כנדרש. בי ל אלה "מתי עלינו להשתמש ב-4125/א8 כדי להרחיב את רשת שדד שלנוז" תלויה אך ורק בתצורת מערכת המשרד. אם 0 צבנזזאמן המערכת מבוססת על 08% יחיד, במחשב מרכזי, לדוגמה, או במערכת/ 6, ואפשר לחבר אליה צמתי 5% ללא בעיות, עושים שימוש ב-1. אבל אם, לעומת זאת, יש מספר רב של צמתי א05 הקשורים ביניהם ברשת מערכות המשרד, נעשה שימוש בשירותי אחסן-ושלח ובמדריכים של 25./א5, כדי להתמודד עם בעיות הניתוב המורכבות יותר. תרשים 2-9 מתאר כיצד נוכל להתקין רשת מערכות משרד המבוססת על רשת "שדרתית" של 4.א5. מוביעות בה כמה דוגמאות למוצרים הכוללים פונקציות 2148 או 405 אפ. מנקודת הראות של 218, מעבדי מערכת/ 60 של יבמ כגון 3090, 4381 או 9370, וכן מערכת/36 ומערכת/38, כל -- תומכים במערכות משרד המשתתפות ברשת המשרדית כשותפות ארכיטקטורות תקשורת נתוחות ב-1986 הכריזה יבמ על יוזמת "ארכיטקטודות תקשורת פתוחות'' (ח6ק0 5 תמסנסותטוותותס)). יוזמה זו נבעה מן ההכרה בחשיבותם המכרעת של תקנים בינלאומיים וארכיטקטורות תקשורת פתוחות המשולבות במוצרים, ברשתות הכוללות מיגוון רחב של אמצעי העברת מידע ובציוד מתוצרתם של יצרנים שונים. הארכיטקטורות המרכזיות של 58% פורסמו כולן. יבמ מחויבת לרעיון ולכיוון של ארכיטקטורה פתוחה, על מנת שכל לקוח או ספק השואף להשתמש במוצרים שיפעלו בסביבה המבוססת עליה, יוכל לעשות זאת. סיכום ראינו כיצד התפתחה המסגרת הארכיטקטונית של יבמ לתקשורת מאז הכרזת \/א5 בשנת 1974. המבנה הבסיסי נשאר בעינו במרוצת השנים שחלפו מאז. מוצרים שפעלו במסגרת \/א5 בימיה הראשונים עדיין ממשיפים לפעול במסגרתה כיום, ואין אמת-מידה טובה מזו להצלחתה ולגמישותה של ארכיטקטורה.התפתחויות בא/א5 עצמה ובארכיטקטורות הנוספות שהוגדרו, איפשרו ל-4 5% להישאר בראש הגל, הן בטכנולוגיה וחן במילוי דרישות המשתמשים. חסקצתחד1 .2-9 שזותה1 ו יבנזוום [3 2 מערכות הביניים בארכיטקטורת 0 צופפים ברמה עולמית יבנזוופ] 7 המעורפל על ידי בילבול בדבר מונחים ותקנים. אור אמפירית דרך העננים. 9 שניות לבצע את תרגיל הקורה בדרך למדלית הזהב יה במשחקים האולימפיים ב-1984 ניתן בדיוק אותו ו ביצועי המחשב הם עכשיו מפציעה קרן למארי לו רטון היו 0 בהתעמלות. למתחר פרק זמן. הפרס חיכה לאתלט שהפגין ביותר, את הצעדים המהממים ביותר, בקיצור, ביצוע. תהיה הזירה אש בפרק הזמן שהוקצה לו את המאמץ המרהיב את התנועות המדויקות ביותר. ר תהיה .- התעמלות ברמה בינלאומית או מערכות מחשב י קכל. בכל תחום קיימים קריטריונים ל - 0 0 מערכות מחשב מעורפל נושא מדויקים למדידה. לע , יצוע על ידי בילבול בדבר מונחים ותקנים. 0 רוצים משתמשים רבים לכמַת ביצועים היא על ידי השוואה של ה 0 עבודה, קיבולת, זמן תגובה ומספר משתמשים פעילים וט להתחבר אל המחשב ו/או לבצע עבודות בו זמנית," אומר רוב 2 - מעחלן בכיר של מערכת המחשב החדש של יבמ - 9370. - -. הת בהן יש להתחשב, שכל אחת מהן עלולה להטעות. יבמ ו נתונים אמפיריים ומשיגה אותם על ידי הצבת מערכות בינוניות שלה לבדיקות המרכז שנוסד לאחרונה להערכת ביצועי מערכות אלה - 1/5 י (0885ה6ה6) הנערכים על ידי ה , א 8 פקודות בשניה) כמכשיר מדידה הפכה תקפות קריטריון ה - ו 2 8 7 החלה להשתמש ב-5ק11א כקנה מידה - ו ל בשפת מפוה הז0'ים וה1'ים של המיחשוב. - ל ונה בעלת המקר הרב יותר של 5ק1)א היתה ל מה זה גודם לעתים קרובות שיפוט מהירה יותר. היום, לעומת זאת, קנה ְ לא מאוזן של ביצועים. עקב השימוש במספר יחידות ביצוע, במיקרו-קוד מיוחד לנושא מסוים ובתוכנת מערכת המתוכננת כך שתגביר את הביצועים, ה-1125א לבדם אינם מספרים את כל הסיפור." לפי פרד בותוול, מתכנן בכיר במחלקה לטכנולוגית מערכות, מחשב יבמ 0 וה-ובמ 4381 המשופר (180060ח6) זוכים לתשומת לב רבה מצד הלקוחות ומצד המתחרים, מכיון שהם מציעים רמות ביצוע שאין להן תקדים בזירת המערכות הבינוניות ממשפחת 370. אין תקנים לביצועים המקובלים על כלל התעשיה, אולם ישנם מבדקים (85ז8וח0ת6פ) שיכולים לעזור למשתמש למדוד ולהבין את השוני בדרך בה טכנולוגיות העיצוב משפיעות על כמות העבודה האמיתית שיכולה להתבצע ובאיזו מהירות. בסביבה עתירת חישובים, מספק מבדק 308 קאן.1 בתינה אמינה של יכולת המעבד לבצע את החישובים דורשי המשאבים ביותר. מבדק זה עוצב באופן בלתי תלוי, פותח ומבוקר על ידי המעבדה הלאומית בארגון, מתקן של משרד האנרגיה של ארה'יב. "תוצאות 208א1.1 מראות שלמחשבי 9370 ו-4381 של יבמ מהירויות חישוב גבוהות מאוד בהשוואה למערכות מתחרות," אומר בותוול. השוואות 24.0%א111 לגבי ביצועים בדיוק"מלא (ח0ו8וס6זק |1!) עלביות עם התוצאות של בדיקות ביצועים של יישומים עתירי חישובים מקובלים רבים ממקורות יבמ ואחרים. לסביבה המסחרית אין מקביל ל-0%//קא1,1 שזוכה לשימוש רחב ואשר אושר כסטנדרט. לכן יבמ משתמשת במספר מבדקים להערכת יכולת המעבדים לעשות עבודה המאופינת על ידי רמה גבוהה של פונקציות אינטראקטיביות, שאינן חישוביות. מבדק 8/4/2-6 של יבמ קיים במספר נוסחים, אולם בכל הצורות - כבד, בינוני וקל = קיימת דרישה משמעותית לתמיכה בפעולות 1/0 עם המסוף ועם קבצים כאחד. תנועת 2-6/א/8 כבדה יזומה ממסוף מבצעת יותר מ"17 גישות פיזיות לקובץ וכותבת יותר מ-900 תוים של פלט. עומס עבודה זה אופייני לרבות מתוכנות מאגרי מידע אינטראקטיביות בסביבת יבמ. קיבולת נמדדת במספר תנועות בדקה, הנתמכות על ידי מעבד בניצולת של 70%. "תוצאות המבדק בסביבה מסחרית אינטראקטיבית זו מאשרות את היכולת החזקה של מערכת 370 ההיסטורית של יבמ," אומר סטיוארט. יהבנת הסיבות לביצועים ולקיבולת הגבוהים של יבמ 9370 ו-4381, גם בסביבה מסחרית וגם בסביבה עתירת חישובים, דורשת הבנה של תיכנונם." ניצול מעבד ההוראות מעבדי יבמ 9370, יבמ 4381 ודיבמ 3090 משתמשים בארכיטקטורת ה"370/ ות5%6ץ5, שלה מסורת של תמיכה במשתמשים פעילים רבים, בעומס קלט/פלט גבוה וביישומים שונים זה מזה הרצים במקביל ברשת כלל"מפעלית. "בעידן בו אי אפשר להפריד יותר בין סביבות מסחריות וסביבות עתירות חישובים, מספקות שתי מערכות אלה ביצועים וקיבולת אופטימליים במחיר וקלות שימוש מתקבלים על הדעת במערכת מחלקתית," אומר סטיוארט. "האריזה הייחודית של יבמ 9370 מקלה על התאמתה למחלקה או למפעל שלם. למחשב הסופר-מיני המחלקתי המסורתי ארכיטקטורת אפיק (פטפ) עם מעבד פקודות המבצע את כל הפקודות, כולל פעולות קלט/פלט. מתאם (16ק808) הקלט/פלט של האפיק מספק פשוט את החיבור של הציוד ההיקפי לאפיק.' מצד שני, ארכיטקטודת הערוץ של מערכות 370 כוללת תת-מערכת קלט/פלט - מעבד אינטליגנטי המבצע פעולות קלט/ פלט. "כך פועלת הז[438 - עם תת המערכת ל-0/] המשחררת את מעבד ההוראות לעבודה אמיתית," אומר סטיוארט. אפשר לקבל גם יבמ 4381 בקונפיגורציה עם שני מעבדי הוראות, כלומר משימה יחידה יכולה להיות מחולקת ומבוצעת בוזזמנית על שני המעבדים. רבי מעבדים אלה מזווגים זיווג הדוק דרך זיכרון ראשי מהיר ביותר, המספק ביצוע-על על שתי מכונות נפרדות בקשר רופף או מחוברות באשכול. העיצוב החדשני של יבמ 9370 מתקדם שלב נוסף על ידי הכללת מספר מעבדים המבצעים את כל פעולות ה-קלט/ פלט. כך, אפילו ביישומים עתירי פעולות כאלה מספקת יבמ 9370 תפוקה מירבית. כחלק מהקומפלקס האלקטרוני המרכזי (050) של ה-370/ 5%\6₪ע5, מכילים ה-9370 וה-[438 מעבדים אריתמטיים מהירים מאוד לטפל בחישובי נקודה צפה (וחוסק קַתוסה). כמו כן מכיל ה-050 מעבד זיכרון לניהול הזיכרון האמיתי, הזיכרון הוירטואלי ומעבד שירות. "למעשה 1105 הם מידה של פעולות בשניה המבוצעות אך ורק במעבד ההוראות," אומר סטיוארט. ארכיקטורת ה-60₪6 של 9%6₪/370ע5 מספקת מעבדים נפרדים לאריתמטיקה במהחירות גבוהה, לפעולות קלט/ פלט, לניהול זיכרון ולפעולות שירות. "פירושו של דבר הוא שמספר מיטבי של תנועות (עבודה אמיתית) יכול להתבצע תוך תמיכה במשתמשים פעילים רבים והשגת זמן תגובה מצוין," אומר סטיוארט. מחיר מול ביצוע יש תמיד לראות ביצוע בהקשר למחיר ואמינות. בהשוואת מחשבי יבמ 0 ו-4381 למעבדים אחרים, המציעים רמת ביצוע דומה, האלטרנטיבה היבמית אמינה יותר, עם עלות התקנה ואחזקה נמוכה יותר. שתי המערכות מסופקות עם אחריות לשנה. "השאלה האמיתית היא כמה כח חישוב צריך על מנת לבצע את העבודה,' אומר סטיוארט. "מבדקי משתמשים הוכיחו שה-9370 וה-4381 עומדים בהבטחות לגבי ביצועיהם. תהיה אמת-המידה שלך לביצוע אשר תהיה - תפוקה, ₪1,026)א, זמן תגובה או מחיר - ה-9370 וה-4381 עומדים בדרישות. מערכת מידע יבמ 9370: השוואת ביצועים על ידי 6₪א1.1 בדיוק-מלא ב ל 90500 ססססה 200 ה גג \)ססט סש ב [14ופוכ סה ]0 5וסט6סזק 6זג אג\ 6ת8 אגטסזטו!או .81100 זסקזס:6 זת6ותקוטס= -0קזס;) [260018) 12818 116 01 זסטו0סזק 3 15 צוא/0ס2 .וז -זטק"* , צז300910.] [התסווגא 6ממ20ז 3 :66ז50 6 פופ 5ז6זטק ותסש 5סנז9ע 01 66מ4ותזס1 -תסזו\ת6 א 07 8 חו 6זה 5011 5תסוזבטף6 זב6ת:1 000 ,23 .10 וו םס וש 1601ת700/1 ". ותטות .6 :א 6 355% 406 6חג ע[תוזוטותז 51800810 6תך * 0 ,20 100615( 5516 תסנוהוחזס]ת1 9370 ואו זז 68 5ז006350זק [438 וא8] 6 6ב ,60 .6 זסק 55151 0 זא 16 6ז קור 60 10 0651860 15 [קהזפ וחד * -ותסט 6ש1811ת656זק6ז ה ]וצו 5516 תסוזגותזס]ה1 -5ת5/516 6שו11ז6ק מו 518160 6זה 85ח311ז 866 ותזס] זטק אש קאו.ו שתך * .וא על 60 וזטט |[ וסח 6זה 86 5שס.וא מערכת מידע יבמ 9370: השוואת ביצועים מסחריים אינטראקטיביים ע"י 6-קזאגת [ווקוכ 16 01 5וסטנסזק 6זג ג 6מ8 אהשסזסוואי זסזק 8 5 צזא/20 ;הסוז3זסקזס) ותשוהקוטף: .ת0ן91זסקז6-0 [9ז6ת26) 12818 16 :א ץזסו3זסט3] וא8! חסקט 04560 15 6313 006 * 5תסותתסזושת6 ז6ת01 ת1 56510115 .15ה6ת6זט5ה6ות .51611 זה עבות .זכ 70 15 תסןז1]!28זט 00 * 81] 635100וח 407055 65גת!] 56ה6500ז 36 זסצג/ > 0 ותס-] 166ז4ץ 5751615 תסוזהותזס]ת1 9370 255 תה 0810 [36108 חס 04566 6זב 4105ות1ז65 ואמו () אגש 106 זס! זק6506 15ה6ות76ט645ות 2011%6ז16ח1 צוא ,8000 צוא 0 ,8700 ,8650 ,8550 ,8500 ,8200 5 שזה הסותאו [-20000 צוא 306 ,10000 6חהותזס] ז6ק 7613116 ]0 61315 זס0ת6ש תסקטו 8560 יבנוזוען 33 מערכות אחסון: סיכום הכרזות 1987 מערכות אחסון 3380 !"3390 ההכרזות בשנה זו את ה-3380. דגם [ בקיבולת רגילה - 2.502 ודגם -- שולת - 7.508. כונני דיסקים אלה הם בעלי מאפיינים חדשים ₪ בקיבו ינותם וזמינותם. המשפרים ות בקה יבמ 3990 בשלושה דגמים. 6 משפחה % 2 מסלולי גישה לנתונים ויכולת חיבור כונני דיסקים הדומה ו 0 דגם 3. דגם 2 בעל 4 מסלולי גישה לנתונים, אשר יכול ליחידת הבקרה ה של כונני דיסקים בהשוואה לדגם 1. דגם 3 בעל 4 לחבר אליו כמות לי זכרון 6) מ-32 עד 256%12. לזכרון ה"8006) ישה לנתונים ר4 גד מסלולי גישה 2 , המא מתווסף זכרון שאינו ניתן להריסה (נתמך ע''י סוללה), המאפשר לנצל את -6366 גם לצרכי כתיבה. ה"6 לובה ל"2806) בדגם 3 מספקת פונקציות חדשות: ₪ כתיבה מהירה ל-28606) (1166/%/ 856 0 ₪ כתיבה מהירה לדיסק (6זח/\ 46 אפוכן). יבה כפולה (עק60 [004). 8 ד ל ווכל להעביר נתונים אל המחשב וממנו במהירות של 1 6 ובכך להוסיף שיפור לכלל ביצועי המערכת. 6 יחידה משולבת של בקר/דיסק יבמ - 3380 דגם 012. יחידה זו משלבת בתוכה יחידת בקרה עם שני משלולי גישה לנתונים וכונן דיסק ות 8 יחידה זו מהווה מערכת אחסון זולה במיוחד ללקוחות 0 דורשים מערכת אחסון מינימלית. יחידה זו מאפשרת ללקוח להתרחב עם הגידול בצרכיו ולחבר אליה עוד 3 כונני דיסקים 3380 דגמים 814 ו/או 84 ₪ אביזרים חדשים ליחידת הבקרה 3880 דגמים 3 ר23. אביזרים אלה יאפשרו לחבר ליחידת הבקרה 3880 את כונני הדיסקים החדשים 0 דגמים 1 ו-א. נוסף לכך, מוכרז לדגם 23 אביזר חדש שיאפשר לו, כאשר הוא מחובר למחשב 3090, להעביר נתונים במהירות של 4.5866 בין ה-6866 ביחידת הבקרה לבין המחשב. > תמיכת מערכת 3090 בערוצי 4.5\18/566. תמיכה זו לכל דגמי מערכת 3090, ליחידת הקישוד ערוץ לערוץ 3088 וליחידת המיתוג 3814, מאפשרת העברת נתונים בין מערכות 3090, בינן לבין עצמן ובינן לבין יחידות הבקרה 3990 דגם 3 ו38807 דגם 23, במהירות של 18/60א4.5. תוכנת תקשורת: סיכום הכרזות 1987 ההכרזות בתחום מוצרי התקשורת בשנת 1987 התרכזו בשני נושאים חשובים: ניהול מערכות תקשורת ושיפור הקישוריות. משפחת מוצרי אסו/\)6א* (/א11) הועמקה והורחבה,ומאפשרת ניהול, שליטה ובקרה לא רק בתקשורת אלא גם במערכות. שופרה הקישוריות, הן במסגרת ג/א5 והן במסגרת 0281. ץוג )א - תוכנה לניהול רשתות תקשורת ו6ו)א מהדורה 2 (1/5א ,1 ,058) מהדורה 2 כוללת שיפורים רבים המאפשרים הפעלה אוטומטית של מערכות המחשב, והפעלה מרכזית של מחשבי 9370 מבוזרים. כמו כן הוכרזה. תמיכה ב-5/, שתהיה זמינה ברביע הרביעי של 1988. * (א1) סו ו6אן סימן מסחרי של חברת יבמ. 4 *בנוואמן גוא מהדורה 1.1 (206-205) תוכנה זו, המהווה מרכיב ב-54.4, מאפשרת לשלב רשתות תקשורת מקומיות ומוצרי תקשורת של יצרנים אחרים במסגרת ניהול רשת התקשורת של ש6ן/6א. מהדורה זו מאפשרת גם מתן הוראות מ-שפו/ז16 לציוד התקשורת. 406088 צו6)\/16 (5צ1א) תוכנה זו מאפשרת למשתמשים ברשתות .5% גישה בוזזמנית למספר יישומים שונים, אשר יכולים לפעול באותו מחשב או במחשבים שונים ברשת. 6 )16 ו16/\ו6א (ואץ) מוצר תוכנה ל-ואצ המאפשד הגדרה פשוטה, בעזרת תפריטים, של רשתות תקשורת 4/א5 ומייצר את ההגדרות הדרושות לתת-המערכות השונות. 1010 66ה1ת6]0 ו6ג\)6א מהדורה 1.3 (1/5א ,זאצ) מהדורה חדשה המשלבת את מוצר התוכנה ]אא במסגרת אפו\וטאן ומרחיבה את התמיכה גם למערכות ]א/\. מוצר תוכנה זה מאפשר מדידת ביצועי רשת התקשורת לצורך כוונון ולצורך גיהול הרשת והתפתחותה. זסקהתה1\ הסווטפ1ז50וכ1 צוסו\ )סא (1/5א ,1א) מוצר המשך ל-25% - לניהול מרכזי של רשת מבוזרת של מחשבים. המוצר מפיץ קבצי נתונים ותוכנה בצורה מרוכזת ומבוקרת. וחק 0 135107 116 אוסג\)6צ (1/5א) מוצר תוכנה משוכלל להעברת קבצים בין מחשבים בתקשורת. זהו מוצר המשך ל"2.2 ותהזקסזץ ז6)פתגזיך 6. המוצר מעביר קבצים סקוונציאליים וקבצי 5/1 בביצועים גבוהים ובנצילות גבוהה של ערוץ התקשורת. וא 01 גירסה 3 מהדורה 1.1 (1+5א) מהדורה זו משפרת את הקישוריות בין מערכות ברשת ‏ 5%4. היא מאפשרת תקשורת בין מערכות באמצעות חיבורים ממותגים ובאמצעות קוי מולטיפוינט חכורים. יבגזוום 35