מבוא לתקשורת מחשבים

מבוא לתקשורת מחשבים בתקליטור המצורף: > תמונות של ציוד תקשורת %> תוכנות עזר קרא על התקליטור בנספח ד' ובקובץ 02860 שבתקליטור עורך מקצועי: זהר עמיהוד תרגום לעברית: גלית איטקין 7 | ו8ח1689|0סזק 'זסחוהּד 0 0165510081 שלום נחייסי וושה 15ה3%0ץ5 ייעוץ מקצועי: נגה קרטס עריכה לשונית ועיצוב: שרה עמיהוד שמות מסחריים שמות המוצרים והשירותים המוזכרים בספר הינם שמות מסחריים רשומים של החברות שלהם. הוצאת =(ו) והוצאת הוד-עמי עשו כמיטב יכולתן למסור מידע אודות השמות המסחריים המוזכרים בספר זה ולציין את שמות החברות, המוצרים והשירותים. שמות מסחריים רשומים (5א09ח806 |16015%0700) המוזכרים בספר צוינו בהתאמה. 95/98/05 פ/שססחו//, 2000/דא 5/צסחו// הינם מוצרים רשומים של חברת 670504:!!. הודעה: ספר זה מיועד לתת מידע אודות מוצרים שונים. נעשו מאמצים רבים לגרום לכך שהספר יהיה שלם ואמין ככל שניתן, אך אין משתמעת מכך כל אחריות שהיא. המידע ניתן "כמות שהוא" ("8 85"). הוצאת 05 והוצאת הוד-עמי אינן אחראיות כלפי יחיד או ארגון עבור כל אובדן או נזק אשר ייגרם, אם ייגרם, מהמידע שבספר זה, או מהתקליטור המצורף לו. ב טלפון: 09-9564716 ב פקס: 09-9571582 ב דואר אלקטרוני: |ו.סס.וו00-9ח62ס!חו ב אתר באינטרנט: |ו.1001-3771.60].שש מבוא לתקשורת מחשבים דן יורק 5 זז זס+טכןרוס 0+ הסו+6ווססז+ח! 6 ודחהא= 5560%13!5= חואזסץצז+ :חס 08560 אזסצ ההכ ץ טח וחוג .2 :זסזוס= חוא]! .6 :הס80|פח8זד עש6זס60ר] חסוזוו60 סִהְהּטחָח3! חפוופָח= 6רז הוסזז הס5|30ח8ז1 260וזסתזגוה 9 00 ,הסטפזססזס6 05 עס ססתפוופגוס זס הזוס חב חן 460הה5חה זז זס ‏ 0000660זק0ז 06 עה אססס פוחז זס ההכ סא .6567/60 פוחסח ווה עח3 עס זס בַחוו0ז660ז , פַהוץְהס3זססזסחק ₪ הווחו ,00863 זס סוהסז6!60 ,085 עחה עס זסחפו!סו 6 הס סהטחצ חו הסו5פוחהחסכ זטסחוועו ,הח5/516 |8ש6וז6ז 501306 הסוזהוזוסזחו עס ס6תפווסטכ הסוזווס6 6הְהּטסחבּ! שסזססרן 0 ₪6 צְחִחֶהְץק00 .0 | ווחה-ססר] (6 כל הזכויות שמורות הוצאת הוד-עמי לספרי מחשבים בע"מ ת.ד. 6108 הרצליה 46160 טלפון: 09-9564716 פקס: 09-9571582 |ו.0ס. והח00-8ח6סזחו ||.סס. והחהּ-6)סח.צש אין להעתיק או לשדר בכל אמצעי שהוא ספר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני או מכני, לרבות צילום והקלטה, אמצעי אחסון והפצת מידע, ללא אישור בכתב מאת ההוצאה, אלא לשם ציטוט קטעים קצרים בציון שם המקור. הודפס בישראל 2000 0 פוחטוה ווה ואה-פסה הוור ,6108 .0.8.ק 0 , |םחפ!ן מסת"ב 965-361-273-5 50| תוכן עניינים מקוצר הקדמה 1 פרק 1: הקדמה לרשתות 2 פרק 2: מודל הייחוס 051 0 פרק 3: רשתות מקומיות - א | ל פרק 4: החיבור הפיסי 0 פרק 5: חיבורי אלחוט 0 פרק 6: תמסורת נתוניס - הסו5פווחפההּוד הזה .25-04 100 פרק 7: ארכיטקטורת רשת (שיטות גישור) 1 פרק 8: פרוטוקולי רשת 1 פרק 9: מערכות הפעלת רשת 1 פרק 10: יישומי רשת 1 פרק 11: גישה מרחוק 0 פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות 2 פרק 13: רשתות מרחביות (285)/) 1 פרק 14: האינטרנט 2 פרק 15: ניהול רשת ב פרק 16: מניעת תקלות ברשת 2 פרק 17: פתרון בעיות 2 תוכן העניינים 5 נספח א': טבלאות סיכום 0 נספח ב': מילון מונחים - ו נספח ג': משאבים מומלצים 1 נספח ד': התקליטור המצורף 0 אינדקס ב 6 מבוא לתקשורת מחשבים תוכן העניינים 17 00770 על מה הספר 7 על מה וה לא 0 כיצד ללמוד בעזרת ספר זה ב ה ו 0 כ כיצד ספר זה מאורגן 0 5 ב 0 0 מה בתקליטור - ו תכונות מיוחדות של ספר זה 0 מערכות הפעלה 0 פרק 1: הקדמה לרש( פיפפטוווופפפופפפפיוודופפפפויפפושש2111466 237 מונחי רישות ו 5 ו בש פומ שוכ 5 ונס טבש בול םש 6 וט בלש סמ שוביכב לפ לופו הפוכ ש אית מסום לקוחות, שרתים ושוויוניס - 0 תווך רשת, רשתות תקשורת מקומית ורשתות מרחביות 7 טופולוגיה - 0 פרוטוקולי רשת - | תוכנת רשת ו 6 ו שש רוכ שש שובל 5 וספ ומולש 5 שופ וב בלש 0 מ פוטיפום ומ ביכר סש כ טוג צהמוכת ציעים בשי סוגי רשתות ל רשתות שוויוניות ב רשתות מבוססות שרת של רשתות משולבות ל סוגי שרתים מש פב שש שוב לא מ שנס סבב שבול 6 ב שלש ₪ מישוס יכ ומר וסיכ ב לס שו הפוכ שעת בש ל שרתי קבצים (5ז8עז66 6וו=) ו שרתי הדפסה (5ז567/8 זחוזק) 4 שרתי תקשורת ודואר (567/875 1655806/ח0ו08וחגוחח 00) 0 צְ0/8ז28) 412102 בבש- בצ שרתי יישומיס (9ז6צז56 סִפבּסְ188ה/חסוופּסווססה) ל ופצש בשש תוכן העניינים 7 פרק 2: מודל הייחוס 081 -[//// 0 מסגרת תפישתית 5-0 2 שה רישות בשכבות 0 שבע השכבות של מודל ייחוס |05 07 שכבת היישוס (חסוופּסווססג) .452.20 שכבת ההצגה (ח00ו6560181זק) 4022 שכבת השיח (ח0ו58655) כ שיב ב בש לשב 9ב במ 6ב בשה קמב = שש שי 0 25 סיב ,4/7 שכבת ההעברה (זסספחפּזד) מב 5 שש בטימ ספ עס אש בשע ב סש שמש 26 4.8 שכבת הרשת (אזסשוזפצו) 4 שכבת קישור הנתונים (אחו] פ) 0 השכבה הפיסית (|00/5108) ו שיפורי 802 55=! למודל 051 (תקניס סטנדרטייסם לממשק הרשת) 0 תת-השכבה בקרת קישור לוגי (16 6 0 תת-השכבה בקרת גישה לתווך (6גו) 0 יישוס מודל 05 בעולס המעשה 5 סיכום ב פרק 3: רשתות מקומיות - אג! 5 מהי טופולוגיה! ב טופולוגיית אפיק (פט) 4 יתרונות טופולוגיית אפיק 0 חסרונות טופולוגיית אפיק || 1 טופולוגיית כוכב (ז518) לט ל לו בלב סכ 00ב 06 פוב טפ לצב 5.70 יתרונות טופולוגיית כוכב - ו חסרונות טופולוגיית כוכב 0 טופולוגיית טבעת (פַחו5) 0 יתרונות טופולוגיית טבעת 6 חסרונות טופולוגיית טבעת ב ביא שב 6205 הכלאת טופולוגיות (סוזפעו) 7 כוכב אפיק (05ם ז519) .62.4.54 כוכב טבעת (פָח ז519) 0 סריג (ח65ו) 558 6ב 5 205 פוש בונ ממ מכ 0 ב סוב 5 פוש שו מכ 20 בש 2532ב .011 בחירת הטופולוגיה המתאימה 50 6 סיכום ד 7 הס 7.0 .0.0 ד 8 מבוא לתקשורת מחשבים פרק 4: החיבור הפיטסי 0 ביצוע החיבור 7 כבל זוג שזור (זו9ש 60ופושוד - שד) 1 זוג שזור לא-מסוכך (1ו8ק 1180400 8!060וח8ח/ - שדש) 1 זוג שזור מסוכך 7810 9400ושד 501861080 - 5 ז5) ב כבל קואקסיאלי (080|6 |608%/9) ל כבל 61חחוחד ל כבל 61חאסוחך 9 כבל סיב-אופטי (סס0-זפסו=) 1 בחירת הכבל המתאים 0 סיכוס ו שב פב בש ב סש םסב מב ב 5 2 0 פרק 5: חיבורי אלחוט בג 007 סוגי חיבור אלחוטי 0 5.4-.4.ב..84 הספקטרוס האלקטרומגנטי 0 רדיו שב מ בס שש מל םב ב פיב ב 6 הספק נמוך, תדר יחיד (ץ6ח08ף6ז= פוחָחופ ,זפעוסם צוס ]) 80 הספק גבוה, תדר יחיד (ע6ח6006ז- 6ופָחו5 ,זסששסש חטוה) 7 ספקטרוס פרוש (ח 506000 507680) .0 מיקרוגל (6ע8ששסזסוו/) ל מיקרוגל קרקעי (פטאאוסזסוו |07705178 ד) 0 מיקרוגל לוויני (6ט8אוסזס!ו/| 66ו|ו5819) 9 אינפרא-אדוס (60ז18חן) ב אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה (8760ז1ח! זחוסם-סו-1חוסק) 0 שידור אינפרא-אדוס (60ז118ח! +080088ז) ל יישומיס של תווך אלחוטי בל הרחבת הרשת המקומית בע מ בש בקוע מ שש סש 2 מס בכ ב 9/7 מחשוב נייד ל כ בי ל מ מ כ בש ל ל מבט אל העתיד 7 || סיכוס ל פרק 6: תמסורת נתונים - הסופפווהפחההּוד בוה 1 כרטיסי ממשק רשת (סוצו) ב 2 50 25 1006 הגדרות תצורה ב.2ב4 4124 21.5 102 זט סזה! - | (בקשת פסיקה) 103.25 כתובת בסיס לקלט/פלט - זזסס 0/| 8896 מל 10 כתובת בסיס זיכרון (8007688 עץזסוחסו 2856) 1 שיפור ביצועיסם ב ב כ 107 מנהלי התקנים (פזפטוזס) 108 תוכן העניינים | 9 העברת נתוניס אל הרשת (בקרת הגישה לתווך - 6/ו) .109,022 חסוח%ח 60 (תחרות) 1 0חו2855 ח6אסד (העברת אסימון) 1 עדיפות דרישה - שוחסוזס 0ח8חפס 00 1 השוואה בין שיטות גישה שונות 1 סיכוס בב 115 פרק 7: ארכיטקטורת רשת (שיטות גישור) 11 +6%ח= (מפרט 802.3 =שם!) 1 0 סו ב יב שמש ה מ ל ב כ ל 11 0 סו לםבכובל שש ב 2 9 00 שפיט ימס םוט טס ביבובש סוב מ ששמיס בש ם משך-שש 5 בשש 0/5 12 סוגי מסגרות 61חז6ח1= כ 13 פָחו₪ח השאסד (מפרט 802.5 ==ם)) ...134.2 רכזות בָחו₪ ח6אסדך 135 כבליס ברשת פַחו ח6א>סד 1 איתות (פַחוח26800) 0 לפ שש שש בש סופ עו שוביש שש 2 5 128 ]0 (מפרט 878.1 |פאג) 1 כבלי :50068 1 וספ= (מפרט 9.5ד3א ופ5אג) 1 סיכוס 1 פרק 8: פרוטוקולי רשת 1 תפקיד הפרוטוקוליס 15 פרוטוקולים חסרי-קישור לעומת מוכווני-קישור 1 פרוטוקוליס מנותביס לעומת חסרי-ניתוב -// ו פרוטוקוליס 2 15 סן/קסך ש כ ל 220 בב ב מב במ 2 15 אספ/אקן בש 2 ספוט מ שב טל מש בשע ב משפם ש ‏ ש 5 מל שש בש 760 15 רישות מיקרוסופט (₪ו5/ו615105/%615₪0א) ל פרוטוקוליס אחריס 00 1 הגדרת תצורת פרוטוקוליס 1 התפקידים של פוסא ו- ופס 162 תרגוס שמות 46%8!05 נט לש מש ב מ שש ב מש 162 6|/צ ב ל 4 ב בש במ למנו 106 קובצ 10515 ו-0575 פטס בשע ל ב כו שש לש מ ששמ 56 שיל 16 5אם ו ב בש מ 2 בוה שש ב 5-5 16 סיכוס 40ב .0 165 0 מבוא לתקשורת מחשבים פרק 9: מערכות הפעלת רשת ג 7 10 תפקודי מערכת הפעלת הרשת :167.52 רכיבי תוכנה 9 שש שש ...169 תוכנת לקות (8ז8/וו501 01180%) 16 תוכנת שרת (ז8/ו5017 ז567/6) 1 שירותי רשת (5617/1065 אזסשטסצו) 0 שיתוף קבצים (פְחופַח5 6וו=) 1011-ב 172140 הדפסה ברשת (פַחטחוזק אזסעטסצו) 17 סיכוס 5-0 מ ששב מש ל טב מכ- מ טל בל 176 פרק 10: יישומי רשת 1 יישומיס בסביבה מרושתת 1:1 177 יישומיס עצמאייס 1 גרסאות רשת ליישומיס עצמאייס 1 יישומי רשת בלבד ב שב שש מש מ 2 מס 0 בה שש בש 7.9 1 דואר אלקטרוני 1 פרוטוקולי דואר אלקטרוני 0 טלמל 5 18 חיבור מערכות דואר אלקטרוני 16 תזמון (פָחו|5008000) .2.4204 186 קובצה (8זפשקטסז)) ב 2 שיל סיט שה צם בופ שמ םב ל 5 בא לשמב 87 1 מסדי נתוניס משותפים ב ב 17 סיכוס 1880 פרק 11: גישה מרחוק 1 מודמיס 1 מודמיס אסינכרונייס (פטסחסזחסחץ08) ...1912000 מודמים סינכרוניים (פטסחסזחסחץ5) 19 מודמים דיגיטלייס בש מ שי לב לש שש שב ששה שש 6 192 סוגי חיבוריס 1 תוכנת גישה מרחוק 1 פרוטוקולי תקשורת מרחוק באמצעות קו טלפון || (0+000 +16706ח! 6ח1 1 !6678 (סו 51) שי 176 701060 +חוסק 0+ %חוסק (קקק) מ 20 בכ ביבסמש ל 17 בחירת פרוטוקול לתקשורת מרחוק 1 אבטחת חיבוריס מרחוק 198 סיכוס 199 תוכן העניינים | 11 פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות 20 הרחבת הרשת המקומית ...201 מגבריס (460681675) 2 ל ב שש ששכ לש מש 05ב מע 020 בב מ 2 2/0 גשריס (2700065) ל 20 שילוב רשתות (פַחואזסש6חז16חו) 2 נתבים (פז16טס) 06 ב ב ל 0 20 בש כ :2076 נתבי-גשר (פזפ)טסזם) 21.0 שעריס (פעְא/ו0810) .0 217 סיכוס 2 פרק 13: רשתות מרחביות (5א+) ו סקירת קישוריות רשת מרחבית (8אזסע60! 88זה 06ו//) 21 סוגי חיבוריס 0 חיבוריס ייעודייס (60108160) 2 רשתות ממותגות (0פַח0ושו5) ב מל 6 שש מכ בכ 220 טכנולוגיות א4/ 2 1. מערכת הטלפון 050 00 25 2 מיתוג מנות - 25.%א 2 3 מְמְסור מסגרות (ץ39!8 8חח8ז=) 2 4. שיטת תמסורת אסינכרונית - שאזה 23 סיכוס 2 פרק 14: האינטרנט 2 ראשיתה של האינטרנט .00 256 שירותי האינטרנט 27 גלישה באמצעות דפדפן םי תי סד לכ ה ד ל דואר אלקטרוני 0 2 שרת:י קד (|0ס00ס)סזק ז516ח8זד 6וו=) 2 0 .24.40 קבוצות דיון (5קטסז80שש9צ) 2 %ך 5-כ 56ש ש פמט 2 רח6ז5/5 סַהבּצז הוהוחסכ שחד 2 חיבור אל האינטרנט 2 בחירת ספק שירותי האינטרנט - ספ!| 4 27 קבלת תחום כתובות ₪! תקף מספק השירותיס 7[ הפעלת החיבור כ 2 2 מבוא לתקשורת מחשבים פרק 15: ניהול רשת פרק 16: מניעת תקלות ברשת אבטחה והאינטרנט 7 קיר מגן ||6\8זו= 0 הצפנה באמצעות מפתח ציבורי ופרטי ל ניהול רשת (6זסעאוס! 8 חח519חוח0) 0[ תחומים וקבוצות עבודה (פקוסזסָאזס/ סח8 פחוהוחסס) 7 יצירת משתמשים וקבוצות (5קטסז 0ח8 65ח0ט000 5ז0501) 0 חשבונות משתמש (פ1ח0000/ 5ז50)) ל חשבונות קבוצה (48ח060000 קטסז0) 1 אבטחת רשת ב מדיניות אבטחה (עסווסק ע11ט560) ל הרשאות גישה (005ו7970155 60655) ל הגנת הרשת .0 תיעוד (חסו%91ח6חהטססכ) 0 ניטור ביצועי הרשת (פַחוזסזהחסו 6סח8חזס61ק אזסעשזסצ) ב זסזוחס!/ 06חה8 60 ךא פצססחו/ 2 2 מערכות גיבוי (ק28060) 0 ביאור שיטות גיבוי 7 אל-פסק (עוססט5 זסשוסק 6ופוזקטז6)הוחנ) || ו אחסון דיסק בעל 6סח8זס|סד 8011 0 0 !גח - פַחוקחז5 א8ום שש 1 ₪40 - סַהואפוקטוס/סחוזסזזוו אפוס 4ב 5 !גח - שחזהּק חוזוש פַחוקחז5 אפוסם ב ב לבב ,5 ב שנס 5-5 שר בושנ = פָחוז8ק ז0סו560 ב תוכן העניינים 13 פרק 17: פתרון בעיות סקירה כללית של פתרון בעיות 8[ גישה מבנית 0 הגדרת עדיפויות ב איסוף מידע 0 זיהוי גורמיס אפשרייס 0 בודד את הבעיה ל לימוד התוצאות || | כלים לפתרון בעיות 0 מד מתח דיגיטלי - ושמשטם 0 מד החזר ומן-תחוס - הסדך 2 נַתָח פרוטוקוליסם (ז26ץ|8ח4 |סססזסזק) 8 בוחני כבל מתקדמים (1981918 08/6 080ח0/8) מנטר רשת (זסווחסו אזסעוסא) ל נגד סיוס (זסוהחווח 6 ד) 0 מס משאביס לפתרון בעיות ל 0% ד א80סזסווש 0 +הססקטפ |68וחח66ד 50%סזסוו ב 8 סק זססח6 8 סוס ל שב ב בשש 6 09 שישכ = 5 ב 5 בכוש סיט 2 5 שב 5 פיט כ סוס ב שב בעיות נפוצות יש תל 5 בב בלצ ב ש-בושים רשוק ש-ש2/5 בעיות כבליס 0 כרטיסי ממשק רשת פגומיס 0 בעיות תצורת 6וא (0חו, חסס 0/| 2856) 7 בעיות דרייבר רשת 0 הגדרות פרוטוקול רשת שגויות 1 חוסר התאמה בין פרוטוקולי רשת 0 כשל בהתקן קישוריות (וצו800חח0ס60) 0 גודש בתעבורת רשת 0 סערות שידור (חזזסו5 +080685ז2) ל יישומי רשת 555 בושש ובשש בגש ב שוב כיב:0 ב סוס שפנב ם ומלם > שיש ₪ תנודות מתח 0 4 מבוא לתקשורת מחשבים נספח א': טבלאות סיכום ה נספח ב': מילון מונחים :1 12 אנגלי-עברי ב 05 בר 21 עברי-אנגלי 3 הסבר המונחיס 345 נספח ג': משאבים מומלצים 2 מידע רישות כללי מס שכר 00 הבכש 287 חומרה/תווך 7 אינטרנט 5 שד לה למ הנ 5 מ 286 כתבי עת 2 קבוצות דיון באינטרנט 2 תוכן העניינים | 15 נספח ד': התקליטור המצורף | התיקיה הרלוונטית לספר זה 8 זזה - התקנה 0 קטלוג |ואדח 0 2 מה עוד בתקליטור! 7 התקנת תוכנת גלישה לאינטרנט 5 זפזסוסאם 61חז0זח! ספסזסוו 7 חא הס 39.0.2043 אש דפא 0 +39 אפשרויות השימוש במערכת ו התחברות למערכת הניתוב החדשה של ישראל ל תיקיה ראשית 6ז501//3 ל אינדקט ב 6 מבוא לתקשורת מחשבים הקדמה ייהמחשב הוא הרשתיי התנבא מנכייל חברת א50 בשלהי 1998 ו....בשנת 2000 חזר על זה, אמנס במיליס אחרות, מנכייל מיקרוסופט ביל גייטס, והכריז על דםא.ספסזסוו. אכן נושא התקשורת הוא אחד ממפתחות הכניסה לעולס ההיי-טק. אין ה משנה אס אתה מתכוון להיות | 85%91! ספ/ש, 81ח0ו65 ס6צ), זססחוטח= 6זהּעא, זססחופָחם 28180886, זס6חופחם ה516ץ5, זסז8ז91וחוח0/ הה516ץ5, 4 זסהותפזסָסזק ס6/ וכמובן זטפחופַח= חט69כ אזסשוסא או משרה אחרת בעולס החיי-טק, אתה חייב להבין בתקשורת. אתה חייב לדעת 'ימי נגד מי!יי ולקשר יימה מתחבר עס מהז ואיך1'י. על מה הספר הספר ''מבוא לתקשורת מחשביסיי ילמד אותך מהתחלה את יסודות התקשורת. כל מה שתלמד מעבר לספר זה יהיה קשור, בצורה זו או אחרת, לידע שרכשת בעולם התקשורת בעזרת ספר זה. יכולתך להבין טכנולוגיות חדשות, כגון: =ה/ש, 51סא, 5₪5, א! מושתת על הבנתך ביסודות התקשורת - אותס תלמד בעזרת ספר זה. על מה זה לא זה לא ספר תקשורת למערכות פשססחו/ש ספסזסוו! כמו שזה לא ספר למערכת |ופטסצז או אואש. מרבית הדוגמאות הקשורות למערכת הפעלה מקורן במערכת הפעלה מסוג פוססחו/\ רק בגלל הנוחות שבעניין. זה לא ספר לציוד תקשורת של ו|פוח! כמו שזה לא ספר לציוד תקשורת של 800ו6, 56 או כל חברה אחרת. כיצד ללמוד בעזרת ספר זה הפרקיס בספר זה מיועדים לקריאה לפי סדר הופעתם. כל פרק מסתמך על החומר הנלמד בפרקיס הקודמיס. 17 המדקה‎ כיצד ספר זה מאורגן הספר מחולק ל-17 פרקים, כל אחד מהס מתמקד בנושא מסויס המהווה חלק חשוב בתמונה הכוללת. אי 18 פרק 1, 'יהקדמה לרשתות'י, הוא סקירה כללית של רשתות מחשבים. נסקריס המונחיס הבסיסיים, סוגי הרשתות השונים, והרכיביס המרכיביס רשת. פרק וה מציג גס את עקרונות רישות המחשביס שבהס נעסוק בהמשך הספר. פרק 2, יימודל הייחוס |05'י, מציג מודל תיאורטי של אופן פעולת רשת. יוצג רעיון הרישות בשכבות וכל שכבה של מודל ייחוס !|05 תידון בפירוט. רשתות מציאותיות יושוו למודל התיאורטי. פרק 3, יירשתות מקומיות - אה יי, מספק מידע קריטי לתכנון רשת. יידונו רשתות אפיק, כוכב וטבעת, ותלמד איזו רשת מתאימה למצבים שונים. פרק 4, 'יהחיבור הפיסייי, מתחיל בשכבה הפיסית של מודל 051 ומציג את הרכיבים הפיסיים הדרושים ליצירת רשת מחשבים. יוערכו סוגי תווך שוניס, ויישקלו היתרונות והחסרונות שלהסם. פרק 5, ''חיבורי אלחוטיי, דן בחלופות אלחוטיות לחיבורי הכבלים המתוארים בפרק 4. פרק 6, !יתמסורת נתוניס - חסופפוחפחהזד אוה'יי, מתבונן בפונקציות בשכבת קישור הנתוניס של מודל |05, ובמיוחד בדרך שבה הנתוניס נארוּים לחבילות לצורך העברה על פני התווך הפיסי של הרשת. פרק זה גס סוקר את השיטות השונות שבהן רשתות משתמשות כדי לקבוע איזה מחשב יכול להעביר נתוניס אל הרשת. פרק 7, י'ארכיטקטורת רשת (שיטות גישור)יי, משלב את המידע הנידון בפרקיס הראשונים. חמישה מבנים שוניסם של רשתות יוצגו ויוגדרו בהתאס לטופולוגיה שלהם, תווך פיסי, ושיטת גישת הנתוניס לרשת. תלמד את היתרונות והחסרונות של חמש ארכיטקטורות הרשת ומתי כל ארכיטקטורה מתאימה. פרק 8, יפרוטוקולי רשת'י, מציג את הפרוטוקולים השוניס המהווים את השכבות העליונות של מודל |05. תשומת לב מיוחדת תוקדש ל-סן/60ך, א65/אסן ו-|((05ז6א, מכיון שאלה הס שלושת הפרוטוקולים הנפוציס ביותר בסביבות מיקרוסופט. פרק 9, יימערכות הפעלת רשתיי, דן בתפקיד מערכות הפעלה במסגרת סביבה מרושתת. היתרונות של מערכות הפעלה שונות יידונו עס התמקדות מיוחדת ב- דא פ/שססחוצ ו-2000 פצעוססחו//ש. פרק ,10‏ 'יישומי רשתיי, מתמקד בסוגי היישומיסם הנמצאיס בסביבת רשת אופיינית. בנוסף יישקלו הגורמים הקשורים במימוש יישומי רשת בסביבה אמיתית. מבוא לתקשורת מחשבים אי פרק 11, 'גישה מרחוק", מספק הבנה של הנושאיס סביב מתן אפשרות למשתמשים לגשת לרשת מרחוק. יידונו הטכנולוגיות הקשורות ונושאי האבטחה. פרק 12, יירכיבי קישוריות / רשתות גדולות'י, מציג שיטות שונות להרחבת הרשת עס גידול הארגון. התקנים כגון גשרים, נתביס ושעריס יתוארו ויושוו זה לזה. פרק 13, יירשתות מרחביות (5א8//)'י, מסביר את האפשרויות העומדות בפניך בעת קישור מספר רשתות על פני אזורים גיאוגרפיים נרתחביס. תיכנס לעולם של ראשי התיבות בטלקומוניקציה ותלמד את המשמעויות שלהס. פרק 18, ייהאינטרנטיי, מתאר את אופן הפעולה של האינטרנט ואילו שירותיס זמיניס עס חיבור הרשת שלך לאינטרנט. פרק 15, "'ניהול רשת'יי, דן בנושאיס ובטכניקות הקשוריס לניהול למעשה של רשת. תלמד כיצד ליצור משתמשיס ולהתייחס לנושאי אבטחה בסביבות דא פעצססחו/ ו-2000 פשוסטחו//. פרק 16, 'ימניעת תקלות ברשת''י, מתמקד בשיטות שבהן ניתן להשתמש למניעה (או צמצוס) של הבעיות ברשת. פרק זה יסביר טכנולוגיות אפשריות, את היתרונות שלהן, וכיצד ניתן לממש אותן. פרק 17, ייפתרון בעיותי, מציג את המשאבים והטכנולוגיה הזמינים לסייע לך בפתרון בעיות ברשת. לסיוס, הנספחים בספר וה מספקים משאבים ומידע נוספיס העשויים להועיל בעת הלימוד: א נספח א', ייטבלאות סיכוס". * נספח ב', יימילון מונחיסיי, מספק הגדרות של מונחיס שעליך להכיר כאיש מקצוע בתחוס הרשתות. > נספח ג', '"משאבים מומלצים'י, מציג רשימה של משאבים נוספים (ספרים, אתריס באינטרנט) לקריאה בנושא תקשורת נתוניס. * נספח די, יישימוש בתקליטוריי, מספק מידע בסיסי אודות ההתקנה והשימוש בתקליטור המצורף לספר זה. 19 המדקה‎ מה בתקליטור בתיקיה ₪00%5959304 צירפנו קטלוג של חברת טלדור, ישראל. חברת טלדור מתמחה בייצור כבליס לתקשורת מחשבים, מובילה בתכנון ובייצור כבליס להעברת נפחי מידע גבוהיס במיוחד. המפעל נמצא בקיבוצ עין דור. הקטלוג מכיל פרטים של אלפי הכבלים, כולל תמונות, מפרט טכני, תרשימים ופרטים נוספים. להתקנת הקטלוג יש להפעיל את הקוב 6א6.ק56)0 אתם מוזמניס לבקר באתר של חברת טלדור בכתובת : רהס6. ז16|00. עצ\ בנוסף תמצא בתקליטור: * קטלוג וז של הוצאת הוד-עמי ותוכניות שירות שונות. תוכנת גלישה 5 זפזסו|קאם +6חז9)ח! +ספסזסוו הגירסה העברית. א עשרות תוכנות עזר מובחרות שיחסכו לך גמן הורדה יקר מהאינטרנט. מידע נוסף בנספח ד' ובאתר האינטרנט אתה מוזמן לבקר באתר האינטרנט של הוצאת הוד-עמי, בכתובת |ו.0ס.! ררוהּ-101.צש//: 5+ 0 מבוא לתקשורת מחשבים תכונות מיוחדות של ספר זה בספר זה נעשה שימוש בתכונות הבאות. הערות הערות מציגות מידע נוסף מעניין ומועיל. מידע וה משפר את הבנתך בתחוס הרישות, אולס תוכל לדלג על הערות מבלי להסתכן באובדן מידע חיוני. הערות נראות כך: . ק) הערה: את מרבית היישומים לא ניתן להתקין על שרת קבצים כך שישמשו את‎ כל משתמשי הרשת. במקרים רבים יש לרכוש "גרסת רשת", או לפחות‎ "רשיונות לקוחות" עבור כל משתמש שישתמש בתוכנה. 60 6ח+ ה הערות 60/ 18 חס מציגות מידע נוסף מעניין או מועיל שאינו בהכרח חיוני לדיון והנמצא ב- 60/. הערות על ה-85/ נראות כך: 7 פ- 95 / ארגון התקינה 555! מפרסס תקניס באתר 8זס.666ו.עשאוש//:קח. טיפים טיפים מציגיס עצה קצרה בנושא תהליכים, רעיונות קצרים, או כאלה שיש נטייה לא לשים לב אליהס. אלה כוללים קיצורי דרך החוסכים זמן, או דרכיס לזכור מידע שיסייעו לך בעולס האמיתי. טיפ נראה כך: ט> טיפ: שכבת התצוגה מכינה את הנתונים להיות מוצגים לרשת (אם בדרכם החוצה) או ליישום (אם בדרכם פנימה). רעיון מפתח רעיון מפתח מצביע על אותס רעיונות שהס חיונייס להצלחתך כאיש מקצוע בתחום הרשתות. שים לב אליהם, וודא שאתה מבין את כל רעיונות המפתח. רעיון מפתח כדי שתתרחש תקשורת בין שני מחשבים על רשת +פחזפחזם, על שניהם להשתמש בסוג מסגרת זהה. 21 המדקה‎ בנוסף לתכונות מיוחדות אלו, נעשה שימוש במספר מוסכמות בספר וּה כדי שיחיה קל יותר לקריאה ולהבנה. מוסכמות אלו כוללות שילובי מקשי קיצור, פקודות תפריט, והדגשות סוג אות (061800עו). צירופי מקשי קיצור בספר זה, צירופי מקשי קיצור מחוברים בסימן חיבור (+). לדוגמה, /+0₪1 פירושו: הקש על מקש |זו6 ובעודו לחוץ, הקש גם על /. פקודות תפריט במלל, הוראות לבחירת פקודות מתפריט מוצגות בתצורה הבאה: בחר 8וו=, שפא. פירוש דוגמה וו הוא פתח את התפריט ₪116 ובחר בפקודה שוסאז, שבמקרה זה פותחת קוב חדש. מערכות הפעלה בכל מקוס בספר בו מופיעה התייחסות למערכת ההפעלה 95 פשסטחו/ יש לראות זאת גם כהתייחסות למערכת ההפעלה 98 פשססחו/ או = פאוסטחו\. בדומה, התייחסות למערכת ההפעלה ח90800אזס/ ךא פאוססחו/ יכולה להיחשב כהתייחסות ל- |8ח0ו₪701955 2000 פשוססחו/ץ, אבל ברמת ה-ז587/8 יש לשים לב. לא כל מה שנכון עבור ז%6ז56 דא פשספחו/ נכון וישים עבור ז6שז56 2000 פשוססחו\. | מעבר לכך, למערכת ההפעלה ז8צז56 2000 פשוסטחו/ יש הרבה יותר שירותים מקודמתה. 2 מבוא לתקשורת מחשבים הקדמה לרשתות פרק זה מציג בפניך את היסודות של רישות מחשבים (סַחואזסעאופח זפזטקוחסס), וכולל: א סיבות לרישות, א מונחיס שיש להכיר בתחוס הרישות, * סוגי הרשתות השונות, * התפקידיס השונים של שרתיס ברשת, * ביצוע החיבור הפיסי. למה להשתמש ברשתות? כיצד רשתות מחשבים (פאזסשוז8ח זפ)טקוה0ס6) מפשטות את העבודה? כיצד יכול העסק שלך ליהנות מרישות מחשבים! למה להיכנס לרישות מחשבים! נשקול כל אחד מהמצביס הבאים: א אתה פועל במשרד קטן שבו מחשבים שוניס אינס מחובריס למדפסת. בכל פעם שאתה רוצה להדפיס, עליך לשמור את המידע על דיסקט ולהעבירו פיסית למחשב המחובר למדפסת. במשך יוס עבודה מצב ה יכול לחזור על עצמו מספר פעמים, ובכל פעס אתה מפריע לזרימת העבודה שלך ושל עמיתיך לעבודה. > בחברת הייעוץ שבה אתה עובד, מספר אנשיס צריכיס לעבוד על אותה קבוצת מסמכים. אתה מבלה זמן רב בהעתקת קבציס לדיסקטים ואז מעביר (מעתיק) אותס למחשבים של שאר האנשים, כדי שיוכלו להשתמש בהם. עס הזמן תגלה שקשה יותר לעקוב אחר המיקוס של הגירסה המעודכנת ביותר של כל מסמך. פרק 1: הקדמה לרשתות| 23 כתוצאה מכך, אנשים עלולים לעבוד על גרסאות שונות שאינו תואמות, ונוצרות בעיות רבות בניסיון לתאס דבריס. * לחברה שלך יש מספר משרדים המפוזרים באזור גיאוגרפי גדול. בגלל הצורך בתקשורת בין-משרדית, כל משרד מקדיש ומן, עבודה וכסף ביצירת מידע על מחשבים, ואחר כך - צריך לשלותח פקסים בין משרדים או להכין מסמכים מודפסיס למשלוח עס שליח או בדואר מחיר. * עובדיס בארגון המכירות שלך משתמשים רבות במכשיר הפקס ומבליסם חלק ניכר מיוס העבודה שלהם בהמתנה לזמינות המכשיר. מכשיר הפקס הופך לצוואר בקבוק בדרך לקבלת נתוני מכירות ומידע נוסף. יש לך מודס-פקס על אחד המחשבים, אולס רק אדס אחד יכול להשתמש בו. בכל המקרים האלה רשתות מחשבים יכולות לפתור בעיות עסקים אמיתיות ולהגביר את היעילות והתפוקה של הארגון. ספר וה דן בפתרון בעיות אלו ובעיות דומות רבות הפוקדות את העולס הממוחשב. בין אס התשובה היא שיתוף מדפסות ומכשירי מודם-פקס, אחסון קבצים מרכזי, או אפשרות תקשורת פשוטה ברתבי הארגון, רישות מחשביס הוא הכלי למימוש פתרונות אלה. מהרשת המקומית במשרד אל רשת האינטרנט העולמית, מחשבים מקיפים אותנו וממלאיס תפקיד קריטי בפעילות היומיומית של ארגוניס מכל הגדלים. ספר זה יסייע לך להבין כיצד רשתות אלו פועלות, וכיצד תוכל להשתמש בהן כדי לסייע לארגון שלך. מונחי רישות לפני שנמשיך, עלינו לעצור ולדוו בשפה המשמשת לתיאור רשתות. רשתות תקשורת מחשבים יצרו רשימה כמעט אינסופית של מונחיס חדשים, וחלק ניכר מהקושי בלימוד רשתות הוא הבנת המונחיס האלה. לקוחות, שרתים ושוויונים כל מחשב ברשת משמש כלקוח ח6ו!6) או שרת (ז8/ז50). מחשב שהוא שרת יימשתף" משאביס ברשת. מחשב שהוא לקוח, משתמש במשאבים אלה. בכל אינטראקציה בין מחשביס ברשת, אחד המחשבים ישמש כלקוח והאחר ישמש כשרת. תצורת רשת אופיינית ניתן לראות בתרשים 1.1. בעוד שסוגיס אחדיס של רשתות מגבילים מחשביס לתיפקוד כלקוח או כשרת, סוגיס אחריס של רשתות מאפשריס למחשב לשמש הן כלקוח והן כשרת. כך יכוליס מחשביס אלה להשתמש במשאבי רשת, וגם לשתף מחשבים אחריס במשאביס שלהם. מחשביס הפועלים כך נקראיס שוולונים (8ז60ס). מערכות הפעלה כגון א9 פוססחו\, דא פששססחו/ ו-2000 פשספחוצ תומכות ברשת שוויונית (>זסששזפח ז66כ-0)-667ס). 4 מבוא לתקשורת מחשבים תרשים 1.1: ברשת מחשבים השרתים משתפים משאבים ולקוחות משתמשים במשאביס המשותפים תווך רשת, רשתות תקשורת מקומית ורשתות מרחביות מחשבים מחובריס באמצעות תווך רשת (8ו60 אזסשאופה). ברוב הרשתות, אלה הס כבלי נחושת המחבריס בין המערכות. אולס, תווך הרשת יכול גס להיות סיביס אופטיים, או טכנולוגיה אלחוטית כגון מיקרוגל, או אינפרא-אדוס. בכל המקרים, החיבורים הפיסייס נקראיסם תווך (080/8). מחשב מחובר לתווך באמצעות כרטיס ממשק רשת - 6!א (0870 806ח07)ח! אזוסשטסא), הנקרא גס מתאם ורשת (ז803]6 אזס/צו6ה). כאשר מספר מחשבים מחוברים יחד באזור מצומצס יחסית, כגון בניין משרדים, הרשת נקראת רשת תקשורת מקומית - אג | (6זסשז9א 68זה ו1008). כפי שניתן לראות בתרשיס 1.2, רשת מקומית יכולה לכלול מחשביס רבים ושונים, בנוסף למשאביס אחרים, כמו מדפסות. מגבלות כבלים פיסיים מגבילות במקרים רבים רשתות מקומיות למרחקיס קצרים מ-150 עד 180 מטר (1891 500-600). עם הגידול ברשתות מקומיות אלו וחיבור של שתי רשתות או יותר לרשת מקיפה אחת, לעיתים על פני מרחק גיאוגרפי גדול, אנו משיגיס רשת תקשורת מרחבית - אהג/ש ()זסעש46%! 68ז 66ו/). תרשיס 1.3 מציג רשת מרחבית המקשרת חמש רשתות אזוריות. פרק 1: הקדמה לרשתות | 25 0ח6אזהו תרשיס 1.3: רשת מרחבית מקשרת רשתות מקומיות נפרדות, בדרך כלל על פני מרחק גיאוגרפי גדול לו ָ 9 הערה: המונח רשת תקשורת מטרופוליטנית - ₪3 (68זה חםו|סססזזסו אזסז6), מתאר למעשה רשת המשתמשת בטכנולוגיות אה/ לקישור רשתות אה | באזור גיאוגרפי מוגבל, כמו עיר. לדוגמה, חברה כלכלית גדולה עשויה לקשר מספר רשתות מקומיות בחלקים שונים של העיר ליצירת רשת מטרופוליטנית. רשת זו תקושר לרשתות בערים אחרות ליצירת רשת מרחבית. כלומר, המונח אהו מתאר שימוש, ולאו דווקא טכנולוגיה, או תפישה. 26 מבוא לתקשורת מחשבים טופולוגיה אס תשרטט תרשים של אופן החיבור הפיסי של המחשביס שלך, התרשים ייצג את טופולוגיית הרשת (עפָסוסססן אזסעוופה). קיימיס שלושה סוגיס עיקריים של טופולוגיית רשתות. מונחיס אלה יתוארו בפירוט בהמשך, והס מובאים כאן בקיצור כדי לסייע ביצירת תמונה ברורה של רישות. ברשת אפיק (אזסווו6ח פטס), כפי שמוצג בתרשיס 1.4, כל המחשביס מחובריס בשורה. הודעות מועברות בין מחשביס לאורך אפיק שידרה (490%0008ם) יחיד המקשר ביניהס. בכל קצה של אפיק שידרה זה נמצא נגד סיום (זסוהּחוחזס!) לעצירת אות הרשת. תדשים 1.4: רשת אפיק מקשרת את כל המחשבים בקו אחד כפי שמוצג בתרשיס 1.5, רשת כוכב (אזסטוזפח ז9ו5) משתמשת בְרִכָּזֶּת (פטח) לקישור כל המחשבים. הרכזת משמשת כאתר איסוף וחלוקה מרכזי לכל תעבורת הרשת. לסיום, טופולוגיית טבעת (פָחז) מקשרת את כל המחשבים בטבעת יחידה. כפי שמוצג בתרשים 1.6, המידע מועבר בטבעת רציפה. המונח ארכיטקטורת רשת (6ז190וחסזה אזסעוז6ה) מתייחס בדרך כלל לשיטה שבה מנות נתוניס (0866819) מועברות על פני תווך הרשת (8ו80 אזסעוופח). לדוגמה, כאשר מדובר ברשת איתרנט (פחזפח)=) או טבעת אסימון (בַחוִח-ה6אסז), זאהו תיאור של ארכיטקטורת הרשת. לעיתיס משתמשיס במונח ארכיטקטורת רשת לתיאור המבנה הכולל של הרשת, כולל הטופולוגיה. פרק 1: הקדמה לרשתות | 27 הערה: המונח תווך הרשת (60/3 אזסש)6ח) מתאר את סוג החיבור בין א מחשבים בו יעברו מנות הנתונים. תווך זה יכול להיות כבל, תשדורת אלחוטית, תקשורת מיקרוגל, תקשורת לווין או כל סוג תקשורת אחר. תרשים 1.6: טופולוגיית טבעת מקשרת בין כל המחשבים במעגל 8 מבוא לתקשורת מחשבים פרוטוקולי רשת לאחר החיבור ביניהס, צריכיס המחשביס לדעת כיצד לתקשר זה עס זה. במונחיס של תקשורת בין בני אדס, אס אני אתקשר אליך בטלפון ואדבר בעברית בלבד ואתה דובר צרפתית בלבד, הסיכויים שלנו לניהול שיחה בעלת משמעות הם, למעשה, אפסיים. באופן דומה, שני מחשביס חייביס להשתמש באותה שפה כדי לתקשר. השפה שבה הס משתמשיס נקראת פרוטוקול רשת ((סססוסזק אזסצ60ה), אשר מתוארת בדרך כלל בראשי תיבות כגון: סן/ס6ד, אסן, 6.ום, ואחרים. תוכנת רשת בנוסף לפרוטוקול, דרושה למחשביס מערכת הפעלת רשת (ח519ע5 0ח9זסקס אזסעז6ח) המבקרת על הגישה למשאבי הרשת. מערכות הפעלת הרשת הנפוצות ביותר הן 0 פעוס6חו/ ו- 6ז3//ז6צז |וסצסאז. מעל מערכת ההפעלה נמצאיס יישומי הרשת המתקשרים על פני הרשת. יישומים או תוכניות אלה יכוליסם להיות תוכניות דואר אלקטרוני (וו09ח-6), מנהל הקבצים (3007ח13 116=), מערכות לניהול הדפסה ועוד. נשלב כל זאת יחד ונוכל להגדיר ואת כך: יישומי הרשת שלך רציס על מערכת הפעלת רשת המשתמשת בפרוטוקול כדי לתקשר על פני תווך הרשת עס מחשביס אחריס ברשת המקומית. רשת מקומית זו בנויה בטופולוגיתה מסוימת ומשתמשת בארכיטקטורת רשת להעברת מנות נתוניס בין מחשביס. הבנת! אל תדאג - עד לסוף הלימוד בספר זה, תבין משפט זה היטב! סוגי רשתות ניתן לחלק רשתות מחשבים לשני סוגיס עיקריים: א רשתות שוויוניות (ז0-069)-661ס0), א רשתות מבוססות שרת (088580 ז9/ז50). למרות שרשתות מבוססות שרת הן התקן במרבית הארגוניס כיוס ויהוו את המוקד לחלק ניכר מספר זה, יש להבין את שני סוגי הרשתות. רשתות שוויוניות ברשתות שוויוניות (ז0061-40-060), כמו וו המתוארת בתרשים 1.7, כל מחשב יכול לשמש הן כשרת (משתף משאבים) והן כלקוח (משתמש במשאבים). אין ברשת כזו בקרה מרכזית על משאבים, כגון קבצים או מדפסות. משתמשים שונים משתפים משאבים מתי ועם מי שהם רוצים. כל המחשבים שוויס בכך שאין מחשב בעל עדיפות גבוהה יותר לשימוש במשאביס ברשת. פרק 1: הקדמה לרשתות | 29 תרשים 1.7: ברשת שוויונית, כל מחשב יכול לשתף משאבים וגם להשתמש במשאבים שנמצאיס במחשביס אחריסם הגישה ברשת שוויונית מבוקרת על ידי המשתמש המשתף את המשאב. המשתמש יכול לאפשר גישה מלאה לכל משתמשי הרשת האחרים, לאשר גישה מוגבלת, או לדרוש סיסמה לפני הרשאה להשתמש במשאב השייך לו. מסיבה וו, אבטחה היא עניין מרכזי ברשתות שוויוניות. כל המחשביס מקובציס לקבוצות עבודה (פ5סטסזףָאזסאו), אך אין בקרות אבטחה על כלל הרשת. אס אתה יודע את הסיסמה המאפשרת גישה למשאב כלשהו, תוכל לגשת אליו. החיסרון הוא, שהצורך בסיסמה נפרדת לכל אחד מהמשאביס המשותפים עלול לגרוס למשתמשיס לטבוע ביס של סיסמאות שונות שעליהם לזכור. נושא מרכזי נוסף ברשתות שוויוניות הוא בכך שמחשביס ברשתות מסוג וה בדרך כלל אינס עוברים אופטימיזציה לביצועי רשת. המחשבים מיועדים בעיקר ליישומיס משרדיים, אולס יש להס גס יכולת לשתף משאבים. פירוש הדבר הוא שכאשר משתמש אחר מתחיל להשתמש במשאביםס משותפים הנמצאיס על המחשב שלך, או קשוריס למחשב שלך, תרגיש ירידה בביצועי המערכת שלך. אם אתה משתף את המדפסת שלך עס הרשת, המערכת (המחשב) שלך תואט בכל פעס שמישהו אחר ידפיס בה. ארגון הנתוניס בקבציס או במסדי נתוניס עלול אף הוא להיות נושא בעייתי ברשת שוויונית. אס הכול יכוליס לשתף נתונים, איך עוקביס היכן הם נמצאים: לדוגמה, במשרד קטן, משתמש אחד עשוי לשתף תיקיה המכילה קבצים של גיליון אלקטרוני. משתמש אחר עשוי לשתף תיקיה המכילה מסמכים כלכליים והודעות לעיתונות. אחר עשוי לשתף את מידע המכירות המעודכן. אס אתה מחפש מסמך מסוים, ייתכן ותבטרך לחפש במספר מחשבים לפני שתמצא את הנתוניס הדרושיס לך. ללא אזור אחסון מרכזי, מציאת מידע עלולה להיות משימה מורכבת. 0 מבוא לתקשורת מחשבים חסך זה באזור אחסון מרכזי מקשה גס על הגנת המידע באמצעות גיבוי. אס הנתוניס מאוחסניס במחשבים שונים, יש לגבות כל אחד מהס בנפרד. אין דרך פשוטה לגיבוי כל הנתונים. עס כל הבעיות האלו, למה לבחור ברשת שוויונית! הסיבה פשוטה, רשתות אלו קלות ופשוטות ביותר להתקנה והפעלה. לרוב מספיקים מערכת ההפעלה הבסיסית וחיבורי הרשת הפיסיים. משתמשיסם בסביבה משרדית קטנה יצטרכו רק לחבר את המחשביס שלהם יחד ולהתחיל לשתף נתוניסם ומידע דרך הרשת. רשתות שוויוניות אינו דורשות הכשרת צוות מקיפה, הן גס אינן דורשות צוות תמיכה לשמירה על פעילות הרשת. מכיון שאין בקרה מרכזית, אס מחשב אחד נופל, כל המחשבים האחרים ברשת ממשיכיס לתפקד. עבור עסקים קטניס רביס, זו עשויה להיות דרך פשוטה ויעילה לגישה לנתונים. מספר דוגמאות של מערכות הפעלה שיכולות לפעול ברשת שוויונית כוללות את 5 דא פשססחו// זספסזסוו/!, הסטט8ז5אזסצ ד פשססחו/ א ספסזסוו, 5/א9 פעוססחו/ץ, זסצז56 2000 פעוססחו/ש, ו8חסו1655סזק 2000 פשספחוצ ומערכת ההפעלה ה08וחו80/! של פוססה. + הערה: ז6צז59 ד פשססחו/ יכול לפעול ברשת מסוג ז66ס-661-10ש אם הוא 9 יותקן בתור ז6ז59 זססוחסוח. זסטז56 2000 פשוסטחו/ יכול לפעול ברשת מסוג סק אם הוא יוגדר בקבוצת עבודה (קטסזףָאזס/ 2000 פעשססחו/ש). בקבוצת עבודה, מחשב הפועל תחת ז8ש56 2000 פשססחו/ נקרא מחשב 6חס|0-8ח5+8. רעיון מפתח ברשת שוויונית, יכול כל מחשב לשמש הן כשרת המשתף משאבים והן כלקוח המשתמש במשאבים. 0-> טיפ: כדי להתגבר על בעיית חוסר השליטה, נוהגים לעיתים גם ברשת שוויונית לקבוע כללים לאחסנת הנתונים, כמו למשל הקצאת מחשב אחד למטרה זו. כך אפשר לשלוט באחסנה ובגיבוי בדרך נוחה יותר. יתרונות רשתות שוויוניות לרשתות שוויוניות יש יתרונות רבים, וביניהם: * עד 10 משתמשים (זו אינה מגבלה טכנית אלא מגבלת ביצועים), * קלות יחסית להתקנה, עלות נמוכה, אין בורך במחשביס נוספיס או במוצרי תוכנה נוספים מעבר למערכת ההפעלה, בקרה מקומית על משאביס מבוצעת על ידי משתמשים, אין צורך בצוות מיוחד לתחזוקת הרשת, > %א % % % מחשבים בודדיםס אינס תלוייס בתפקוד של מחשב מרכזי. פרק ו1: הקדמה לרשתות ‏ 31 חסרונות רשתות שוויוניות רשתות שוויוניות עשויות להתאים לסביבות עבודה קטנות, אולס יש להזכיר מספר חסרונות שלהן, וביניהס : > אבטחת הרשת חלשה ומוגבלת להגנת סיסמה בלבד, > משתמשים צריכים לזכור סיסמאות רבות, כדי לגשת למשאבי הרשת השונים, א גיבוי נתוניס המאוחסנים על מחשבים רביס מסובך ודורש זמן רב, * יש ירידה בביצועי המחשביס בגלל הוספת העומס של שיתוף רשת, > חוסר בסכימה ארגונית מרכזית - משתמשים צריכים לחפש מידע במחשבים רבים. רשתות מבוססות שרת רשתות מבוססות שרת (8אזס/ו61ח 08880 ז8/ז58) מספקות בקרה מרכגית על משאבי הרשת, שלא כמו רשתות שוויוניות שנדונו קודם. רשתות מבוססות שרת מוכרות גס כרשתות שרת/לקות (ז8/ז80/ח8ו!6) מכיון שהן מחלקות את המחשביס למחשבי לקוח ומחשבי שרת. כפי שניתן לראות בתרשים 1.8, מחשבי הלקוח משתמשיס במשאבי הרשת ומחשבי השרת מספקים משאבים, אבטחה וניהול מערכת משותפים לרשת. תרשים 1.8: ברשת מבוססת שרת, מחשבי שרת מספקים בקרה מרכזית על משאבי הרשת 2 מבוא לתקשורת מחשבים 'וב פֶ 0 הערה: שים לב שהמונח שרת/לקוח (ז8צז58/ח6וו0) יכול לשמש בהקשרים שונים. כאן הוא משמש לתיאור רשת, אולם ניתן להשתמש בו גם לתיאור היישומים הפועלים ברשת, כגון מערכות בסיסי נתונים ודואר אלקטרוני. מחשבים המיועדיס לשמש כשרתים עוברים אופטימיוציה לצורך שימוש ברשת על ידי הוספת מעבדיס מהיריס יותר, יותר זיכרון מערכת, כונני דיסק גדוליס ומהיריס יותר והתקנים נוספים כגון כונני טייפ וכונני תקליטוריס, אלה בדרך כלל מתוכננים לאפשר למספר משתמשים לגשת בו-זמנית למשאביס משותפים. ברוב המקריס שרתים אינס משמשים לפעולות משרד כלליות, אלא רק לפעולות מיוחדות, כמו למשל אספקת גישה לקבציס משותפים. במקריס רביס השרת ימוקס בחדר נפרד בבניין, הרחק מאזור הצוות. ברשת מבוססת שרת, כל חשבונות המשתמשים (רישומי המשתמשים) והסיסמאות מאושרים או מאומתים על ידי שרת מרכזי כלשהו. לדוגמה, ברשת 66 דא פשססחו/\, משתמשים יכולים להיות חלק מתחום (חוהּהס0). לפני שמשתמש מקבל גישה למשאביס ברשת, בקר התחום (זפו|סזוהס6 הוהחזסס - 6) חייב לאמת את שס המשתמש ואת הסיסמה שלו. בקר התחוס (0) הוא אחד השרתיסם ברשת. רק מנהלי מערכת (8190079והוו4/00 ההפופץ5) יכולים לשנות ‏ את זכויות הגישה (6069!ו/!זק 8000685) ולקבוע למי יש גישה למה. אבטחה ברשת מסוג זה יכולה להיות הדוקה מאוד. הערה: ב-זא פשססחוש) | היו שני סוגים | של 8675!|סח60 חוהחחסס. / האחד נקרא ₪06 (80|!86ח0ס6 הוהּחסכ עזההחק) | והשני נקרא 06ם (ז6||סז1ח60 חוהחחסכ קטא286). ב-2000 פששססחו/ יש רק זפווסזזחס6 הוהחסכ אחד הנקרא 6. ברשת 2000 פשספחו/ כל ה-₪05 מתייחסים זה אל זה כשווים (6619ק). רשתות מבוססות שרת קלות יותר לשימוש מאשר רשתות שוויוניות מכיון שלמשתמשים אין סיסמאות רבות. קל יותר למצוא תוכניות וקבציס במרבית המקרים, מכיון שהס ממוקמים על שרתים מסוימים, ולא על מחשבים שוניס המפוזריס ברחבי הרשת. ארגון מרכזי וה צורך פחות זמן עבודה לניהול ביחס לרשתות שוויוניות ומקל גס על גיבוי הנתוניס. יתרון חשוב נוסף לרשתות מבוססות שרת הוא יכולת הגידול. עם ניהול מרכזי של חשבונות לקוחות ושל הרשת, רשתות מבוססות שרת יכולות לגדול ממספר משתמשים בודדיס לאלפי משתמשים, לפי הצורך. את החיסרון העיקרי ברשתות מבוססות שרת ניתן לסכס במילה אחת - עלות. הן התוכנות והן חומרת השרת עלולות להיות יקרות מאוד. בנוסף, בדרך כלל נדרש מנהל רשת (זס)9ז51וחוחז80 אזסעפה), או מינהלן רשת, במשרה מלאה. משרה זו דורשת לרוב הכשרה נרחבת כדי שמנהל הרשת יוכל לבצע את עבודתו כהלכה. פרק 1: הקדמה לרשתות | 33 בעיה נוספת היא תקלות בשרת. ברשת שוויונית, אם יש תקלה במחשב אחד, האחריס ימשיכו לפעול, אולס הס לא יוכלו לפנות אל המשאביס שנמצאיס במחשב שכשל. ברשת מבוססת שרת, כשל במחשב שרת אינו רק אי-נוחות למשתמש מסוים, אלא עלול להשבית (י'להפיליי) את כל המערכת! ייתכן מצב שבו משתמשים אינס יכוליס לגשת למשאבים, או אפילו לרשת עצמה. רעיון מפתח רשתות מבוססות שרת מספקות בקרה מרכזית על משאבי הרשת וסומכות על מחשבי השרת לספק אבטחה וניהול של הרשת. יתרונות של רשתות מבוססות שרת היתרונות של רשתות מבוססות שרת כולליםס: * בקרה מרכזית על אבטחה, % ניהול פשוט למספר גדול של חשבונות משתמש, א גישה מהירה יותר לקבציס/משאביס כתוצאה מביצוע תהליכי אופטימיוציה, * קל יותר למשתמשים לגשת למשאבי רשת מכיון שהם צריכים לזכור רק סיסמה אחת. חסרונות של רשתות מבוססות שרת למרות יעילותס הרבה, יש לרשתות מבוססות שרת גס חסרונות, וביניהס: * החומרה והתוכנה יקרות יותר, * בדרך כלל נדרשיס צוות נוסף והכשרה נוספת, > אס שרת כושל, כל המערכת עלולה להיות בלתי שמישה. רשתות משולבות מערכות ההפעלה השולחניות כגון =//א9 פששססחו//, | חה800ופאזס/ ךא פעוססחו ו-|8ה0ו01055ז]₪ 2000 פשססחו//% טשטשו את הקו המפריד בין רשתות שוויוניות (0601-10-0681) לבין רשתות שרת (08590 ז9צז90). למעשה, נפוצ מאוד מצב של רשת מבוססת שרת שבה תחנות עבודה רבות של לקוחות מתפקדות כשוויוניות (8919ס). תרחיש אופייני עשוי לכלול ז8עז58 2000 פשססוע רצ על שרתי הרשת, המספק אבטחה ואחסון של קבציס מרכזיים. משתמשי הרשת, אשר מריצים א9 פשספחו/ או חסו5+91אזס/. דא פעוססחו/\ בתחנות, יקבלו הרשאת גישה לכל המשאביס המבוססיס על השרתים, אולס יוכלו גס לשתף את הקבציס או את המדפסות שלהם. לרשתות משולבות (פאזסש6%ח חהסטההווחסס) יש את רוב היתרונות של שני סוגי הרשתות. אולס החסרונות הס למעשה כמו של רשתות מבוססות שרת. 4 מבוא לתקשורת מחשבים סוגי' שרתים במסגרת רשת מבוססת שרת, מחשבי השרת עשויים למלא תפקידים שונים. חלק מהשרתים יועדו לפעולה מסוימת אחת, ואחריס עשוייס למלא מספר תפקידים שוניס. לדוגמה, רשת כמו זו שבתרשים 1.9 יכולה לייעד מחשבי שרת להדפסה (עס מספר מדפסות), להעברת מסרי דואר (הודעות), ולאחסון קבציס. 6 זחוזק תרשים 1.9: רשת מבוססת שרת עשויה לכלול מחשבי שרת המיועדיס למשימה מסוימת שרתי קבצים (5זפצז56 6ו!=) כמעט בכל רשת תמצא שרת המשמש כמאגר מרכזי של קבצים. ניתן להתייחס לכך כאל המקביל האלקטרוני של חדר מלא מקיר לקיר בארונות תיוק. משתמשים יאחסנו את המסמכים, הגרפיקה, והקבצים האחרים שלהס בשרת וה. שותי קבצים (9ז6/ז50 1!6) הס אחת הסיבות העיקריות לרישות, ומהוויס את המרכיב העיקרי של כל תוכנית רשת. אחסון מרכזי זה של נתונים מספק יתרונות רבים, וביניהם: א ארגון מרכזי. במקוס לחפש קבציס במחשבים רבים כמו ברשת שוויונית, יכולים המשתמשים לפנות ישירות לשרת הקבצים לחיפוש הנתונים. > אבטחת נתונים. אס כל הקבצים נמצאים במקוס אחד, קל יותר לגבות אותם להגנה מפני אובדן. שרת קבצים אופייני מחובר בדרך כלל להתקן גיבוי, כגון כונן טייפ, או כונן דיסק אופטי. גיבויים סדירים, המבוצעיס בדרך כלל בכל יוס, יכולים להבטיח שנתונים לא יאבדו כתוצאה מכשל בציוד. פרק 1: הקדמה לרשתות | 35 א מהירות. שרתי קבציס הס לרוב מחשבים מהירים המריצים מערכת הפעלת רשת כגון זהצז56 ד פשססחו//, או 6זפ\ז6 וופצסא, המיועדות במיוחד לניהול והפעלת שרת. מערכות הפעלה אלו עברו אופטימיוציה כדי לאפשר גישה מהירה לקבציס. בדרך כלל שרתים אלה גם מצוידים בכונני דיסק מהירים והתקני אחסון נוספים. שרתי הדפסה (פזסצז59 )חווםש) יעד עיקרי נוסף להקמת רשת הוא שיתוף מדפסות. ברשת קטנה, מדפסת יכולה להיות מחוברת למחשב יחיד, ולהיות משותפת ברשת שוויונית באמצעות מערכת הפעלה כגון 9% פשוססחו/ או ח900ופאזס/ דא פשססחוצ. משתמשיס אחרים ידפיסו למדפסת זו באמצעות שירותי הרשת. מצב וה מתאיס לסביבת עבודה שהיקפה קטן. הבעיה מתעוררת כאשר גובר השימוש במדפסת. המשתמשים במחשב אליו מחוברת המדפסת יגלו שביצועי המחשב שלהס מואטיס כאשר המדפסת בשימוש. בסופו של דבר מצב וה משפיע על התפוקה והיעילות של תחנת העבודה שלהם. בנקודה זו, שרת הדפסה (זפצז0פ זחוזס), כפי שנראה בתרשיסם 1.9, יכול להיות פתרון מתאיס. שרתי הדפסה הס בדרך כלל מחשבים ייעודיים שתפקידס הינו אספקת גישה למדפסות, ולרוב הס מנהליס מספר תורי הדפסה (פפטפטף +חוזס). כאשר משתמש מדפיס מסמך למדפסת מסוימת, הוא מועבר לתור ההדפסה המתאים למדפסת וממתין לתורו להדפסה. מנקודת מבטו של המשתמש, אין הבדל בין מצב זה לבין הדפסה למדפסת המחוברת ישירות למחשב שלו. המשתמש 'מדפיסיי את המסמך לתור ושרת ההדפסה עושה את כל השאר. יתרון נוסף הוא שהמסמך מועבר לשרת ההדפסה במהירות הרשת, ומאפשר למשתמש לחזור לעבודתו בזמן ששרת ההדפסה מטפל בתקשורת האיטית למדפסת. בנוסף לפתרון בעיות מהירות, שרתי הדפסה גם מאפשרים ניצול יעיל יותר של המקוס במשרד. ניתן למקם את המדפסות באזור מרכזי או בחדר נפרד, במקוס להציבם ליד שולחן עבודה מסויס. לשרתי הדפסה יש יתרון שהס מאפשרים שיתוף ציוד יקר בין כל המשתמשים. לדוגמה, מקובל להתקין מדפסת לייור, מדפסת הורקת דיו צבעונית ומדפסת לייור צבעונית על שרת הדפסה יחיד לשירות הכל. בנוסף, מכיון שמכשירי מודס פקס מטופלים בדרך כלל באופן דומה למדפסות, ניתן להקים שירותי פקס מרכזיים באמצעות שרת ההדפסה. 6 מבוא לתקשורת מחשבים שרתי תקשורת ודואר (507/075 69100/11655306 טוח 0 ) הגידול בשימוש הרשתות לתקשורת פנימית, הביא למצב בו מייעדים מחשביםס מסוימיס לתפקיד שרתי תקשורת ודואר (8ז567/8 655806/חסו681והטחורתסס). % דואר אלקטרוני (1ו03 16חסז+160ם). מערכות אלו הפכו כה גדולות ומורכבות, עד שחלק מהן אינן יכולות להתקייס ללא שרת ייעודי. במיוחד במקרים שבהס רשתות מחוברות לאינטרנט, נפוצ מאוד מצב של שרת דואר המתקיים בעיקר לטיפול בתעבורת דואר אלקטרוני מול אתריס אחרים באינטרנט. * קבוצת עבודה או יישום קבוצת עבודה (6זבּשקטסוט זס קטסזףאזסש). תוכנות כגון 68 0%08] אן זס/ז56 סְַחהחהסאם %ספסזסוו מציבות גס הן דרישות כבדות למשאבי חומרה. תוכניות מסוג וה מספקות יותר מדואר אלקטרוני פשוט וכוללות גס לוחות מודעות לדיון (08ז8סס ח60!|טום חסו55ט0180), יישומי ורימת עבודה שוס!= אזס/), ובסיסי נתוניס. במערכות תפעוליות גדולות, הן אינן יכולות להתקיים במשותף על מערכת המשמשת גס לשירותיס אחרים. *> שירותי אינטרנט (005!ש507 6%הז6)ה| ח8 טהותפ!ו|פטס 6%הז6+ה!). גסם אלה משחקים תפקיד גדול יותר בגיבוש סביבות הרשת בסביבה העסקית בה הכל מתקשר ודרך האינטרנט. לדוגמה, מיקרוסופט עס מערכת זז הסוזה ו זסזח! +6חז6זח! - 115 וסדרת מוצרי דשא. אספסזסווש. ]סוס עֶהּ/ש8+0) שירות המאפשר התקשרות של הרשת הארגונית עס רשתות אחרות העובדות (בארגון או מחוצה לו) עס פרוטוקולים אחרים. לדוגמה, מחלקת השיווק בארגון עובדת ברשת מחשבי ₪0 המקושרת למחשב 8ח8ז= חוגו בארגון לצורך שליפת נתונים, וכמו כן היא מקושרת למספר מערכות של לקוחות גדוליס בעולס. שרתי יישומים (567/015 03180856/ח3)10סו!כןסן ) כאשר מתקינים במחשב יישום כגון 01006 070806 עושים ואת בדרך כלל בכונן הקשיח של המחשב, המסומן לרוב '':6'י. ללא רשת, גם הקבצים שלך יאוחסנו בדיסק הקשיח המקומי. עס הופעת הרשתות, רוב החברות החלו להשתמש בשרתי קבצים כאזור אחסון מרכזי. אולס מה לגבי היישומיס היוצריס את אותס קבצים: בסביבות מרושתות רבות, ממשיכיס להתקין את היישומיס (התוכניות השונות, כגון תוכנות 01806, ניהול מלאי, הנהלת חשבונות ועוד) על הדיסקיס הקשיחיס המקומיים. בתרחיש זה, מכיון שקבצי ההגדרות (1!85 5000) וקבצי ההרצה (8!85 8|פ600189א6) הינס מקומיים, התעבורה ברשת מתרחשת רק כאשר המשתמש שומר, או קורא קובצ נתוניס. הבעיה העיקרית בגישה זו היא - מה קורה כאשר יוצאת לשוק גירסה חדשה פרק 1: הקדמה לרשתות | 37 של התוכנה! בדרך כלל מנהל הרשת צריך לעבור בין כל מחשבי הלקוח ולהתקין בהס את הגירסה החדשה. כדי לפתור מצב זה, מנהלי רשת רבים נוהגיסם למקס את כל תוכנות היישוס בשרת קבצים, ולא במקוס כלשהו ברשת. כלומר, לשרת הקבציס נוסף תפקיד של שות לישומים (8/ז56 חסוטפסווסֶס3ּ). כאשר משתמש לוחצ לחיצה כפולה על סמל שעל שולחן העבודה שלו, או בוחר תוכנית מתפריט, קבצי ההרצה נקראים משרת הקבציםס אל המחשב המקומי של המשתמש ומורצים בו. בגישה וו, קל מאוד למנהלי הרשת להתקין גירסה חדשה של התוכנה. הס משדרגיס את הגירסה הנמצאת על שרת הקבצים בלבד, וכאשר משתמשים מפעילים שוב את היישום, הס יקבלו את התוכנה בגרסתה המעודכנת. 'וב 9 הערה: את רוב היישומים לא ניתן להתקין על שרת קבצים לשימוש כל משתמשי הרשת. במקרים רבים יש לרכוש גרסת רשת (חסופזפע אזסשופח) של התוכנה, או לפחות לרכוש רשיון לקוחות (56ח66! זחפו|ס) המכסה כל אחד מהמשתמשים שישתמש בתוכנה. למרות ששיטה זו פועלת, ככל שיותר אנשיס משתמשים ביישומיס משרת הקבציס, פוחתת המהירות שבה הס יכוליס לגשת למסמכים ולקבציס אחרים משרת קבצים זה. כתוצאה מכך, ברשתות גדולות, ייתכן מצב שבו כל תוכנות היישומיס נמצאות במרוכז על שרת *ישומים (ז507/8 חסוז8סווסְק8) נפרד, וכל קבצי הנתוניס ימשיכו להיות על שרת קבציס. בנוסף להגברת מהירות הגישה לקבצי נתוניס משרת הקבצים, הפרדת היישומים בדרך ו מספקת שני יתרונות נוספים למנהלי הרשת. כאשר מנהלי הרשת רוצים לשדרג יישומים, קל לאתר את הגירסה הישנה. בנוסף, שרת יישומים מרכזי מגביר את היעילות של גיבויי נתוניס יומיים. בעוד שיש לגבות קבצי נתונים בתדירות גבוהה יחסית, אין צורך לעשות ואת לקבצי יישומים, אשר בדרך כלל אינס משתנים וניתן לגבות אותס בתדירות נמוכה יותר. שרתי יישומיס הופכים נפוצים יותר בארגוניס המשתמשים בתוכניות בסיסי נתוניס גדוליס. לעיתיס שרתיס אלה גס נקראיס שרתי בסיס נתונים (501/919 08856ַ0818). תווך רשת תווך הרשת (80/8 אזסעצופח) הוא למעשה המנגנון הנושא פיסית מסריס (הודעות) ממחשב למחשב. במונחיס של העולס הפיסי, ניתן לחשוב על סוגי התווך השוניס שבהם אנו משתמשיס לתקשורת בין אנשים. אם ברצונך להעביר מסר למישהו, תוכל לכתוב מכתב, להתקשר אליו בטלפון, לשלוח פקס או דואר אלקטרוני. אס באמת ברצונך להעביר מסר לאדס שקשה להשיגו, תוכל לשדר אותו בטלוויזיה, לפרסס מודעה בעיתון, או לקשור שלט למטוס! כל המנגנוניס האלה הס התווך (₪80/8) שבעורתו אנו מתקשריס. 8 מבוא לתקשורת מחשבים בעולס של רשתות מחשבים, קיימים שלושה סוגים שוניס של תווך: א חוטי נחושת (פזוש זפסססס), * סיבים אופטיים (פסוסס-זפטו), א טכנולוגיות אלחוט (0!00185חח190 855!פזואו). תרשיס 1.10 מציג דוגמאות של תווך אלחוטי. נחושת נחושת (זפסססס) היא תווך תקשורת עיקרי לרישות מחשבים. היא הרכיב העיקרי של מעגלים חשמליים פנימיים. נחושת נמצאת בשימוש למטרה זו למעלה ממאה שנה, ומאפייניה ויכולותיה מוכריס וידועיס. השיטה שבה חשמל זורס דרך נחושת נחקרה לעומק. הנחושת אומצה לצרכים חשמלייס רבים. רוב כבלי הרשת מכילים ציר נחושת מרכצי כמו למשל כבלי טלפון וטלוויזיה. סיבים אופטיים עס כל יתרונותיה של הנחושת, היא אינה יכולה להשתוות למהירות האור. כבלי סיבים אופטייס (00009 זפפו₪) מורכבים מסיביםס אופטיים העשוייםס מזכוכית או מפולימריס פלסטיים שונים, אשר הס בעלי תכונות פיסיקליות וכימיות המאפשרות הלוכה והוזרמת האור למרחקים. הסיבים האופטיים מעבירים אלומות אור. אלומות אור אלו יכולות לשאת אות על פני מרחק רב יותר מאשר כבלי נחושת, והן אינן מושפעות מהפרעות רדיו, או הפרעות אלקטרומגנטיות אחרות. - -50- 08// / 9 - 4 פרטים נוספיס על סיבים אופטיים תוכל למצוא באתר 3 -] א /|ו.86!.60ז65-15חח. ואעצ//:כז1ת החיסרון העיקרי של סיביס אופטייס הוא העלות הגבוהה של הכבלים ושל ציוד הנחו לתמסורת הנתוניס (חסו185ח5ח18 0818). בשל העלות הגבוהה, משמשים סיבים אופטיים בדרך כלל כאפיקי שידרה (080%00089) של רשתות או בין רשתות. ניתן גס למצוא סיביס אופטיים באזוריס המושפעים מהפרעות אלקטרומגנטיות רבות. הפרעות מסוג זה עלולות לעוות את האות החשמלי בכבל נחושת, אולס לא יפריעו לאות האור בסיב אופטי. אלחוט תווך רשת אלחוט (6018 אזסשו60ח 6!055זואו) כולל למעשה מספר טכנולוגיות שונות. המשותף להן הוא שאין צורך בכבל פיסי כלשהו. קיימיס שלושה סוגים של טכנולוגיות אלחוט המקובלות כיום בשימוש: אינפרא-אדוס, מיקרוגל ורדיו. פרק 1: הקדמה לרשתות | 39 רשתות אינפרא-אדום (60ז191ח1) נפוצות במתחס משרדי מוגבל, שבו האותות אינס צריכים לעבור מרחק רב. לדוגמה, אס אתה איש מכירות בחברה וסדר היוס שלך כולל כניסות ויציאות רבות מהמשרד במשך היוס, תוכל להשתמש במחשב נישא בעל מתאס אינפרא-אדוס. כאשר אתה חוזר למשרד, אתה מניח את המחשב הנישא על שולחן העבודה שלך ומכוון את המתאם אל כניסת אינפרא-אדוס שבמחשב האישי שעל שולחנך. כך המחשב הנישא שלך מתחבר מיידית לרשת. עס צאתך, אתה לוקת את המחשב הנישא שלך ועוזב. אין בורך להתעסק כלל עס כבליס או כרטיסי רשת. הבעיה ברשתות אינפרא-אדוס היא בכך שהן בדרך כלל מוגבלות לקו ראייה 6-01-8/000חו!). פירוש הדבר שמתאס הרשת על המחשב צריך "לראות'' את כניסת הרשת המתאימה שלו. בגלל ריהוט משרדי וציוד אחר העלול לחסום קו ראייה זה, רשתות אינפרא-אדומות אינן מעשיות במשרדים רבים, והשימוש בהן מוגבל לטוות קצר בלבד. רשתות אינפרא-אדוס גס איטיות ומוגבלות בטווח. רשתות אופייניות פועלות בפחות מחצי ואפילו פחות מעשירית המהירות של רשת נחושת מקבילה וטווח העבודה שלהן אינו עולה על תשעה מטרים (1880 30). רשתות מיקרוגל (8/6שסזסווח) משמשות בעיקר לחיבור בין רשתות על פני מרחקיס גדולים, או באזוריס שלא ניתן להשתמש בהס בכבלים. למרות שתקשורת מיקרוגל מחייבת יקו ראייהיי בדומה לאינפרא-אדום, היא יכולה לכסות מרחקים גדוליס הודות לתדריס שהיא משתמשת בהם. רשתות מיקרוגל עשויות להשתמש בסדרה של מגדלי ממסר על פני הקרקע להעברת המסרים, או להשתמש בלוויינים לשידור האותות לחלק אחר של כדור הארצ. החיסרון העיקרי של רשתות מיקרוגל הוא בכך שהן מושפעות מתנאי מזג האוויר כמו גשם, או ערפל. רשתות רדיו (0ו80ז) הולכות ונעשות נפוצות יותר עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת חדשות. גלי רדיו יכוליס לחדור דרך קירות, הם עמידיס בתנאי מזג אוויר משתניס, ובעזרת מערכות לווין חדשות הם יכוליס להגיע למרבית המקומות על פני כדור הארצ. יכולות ותכונות אלו ימלאו ללא ספק תפקיד חשוב ברשתות העתיד. טכנולוגיות איתור (פְַחוּסָאס) וטכנולוגיות תאיות (סלולריות, ז8!טוו69) חדשות מציעות גסם הן אפשרויות מתקדמות. המחסומים העיקרייס בשעה זו להרחבת השימוש ברדיו הס עלות הרשתות והחוסר בתדריס אלקטרומגנטייס שבהם ניתן לפעול. אולס, עס התפתחות פתרונות פוליטייס וטכנולוגיים, כדאי לבחון סוג זה של רשת כדי להמשיך לצמוח. 0 מבוא לתקשורת מחשבים 7 ב 018 6:ו||5810 ח5ו0 6א|58101 זסאוס+ סע8עוסזסוו! זאס+ סע8עוסזסווש! זשו600] זסשוסז סו80 / 68 פחסח9!60 0!ס חושוק 6חסח80וד 6חסח0סוד זז ח| | 25 *ך-זידוקיידי"ך בש ]606 זרת הזד תדשים 1.10: קיימות צורות רבות של תווך אלחוטי פרק 1: הקדמה לרשתות | 41 סיכום רשתות מחשבים יכולות לפתור בעיות עסקים אמיתיות, ולהגדיל את התפוקה וחיעילות הכוללות של הארגון. בכל פעילות בין מחשב אחד לבין מחשב אחר ברשת, מחשב מתפקד כלקות (0ח6ו61) בעת שימוש במשאבים ממחשב אחר, או כשרת (ז6צז50) בעת שיתוף משאבים עם מחשבים אחרים. שני סוגי הרשתות העיקרייס הס רשתות שוויוניות (ז0-0606)-ז60ס) ורשתות מבוססות שרת (28860 זפצז50). ברשתות שוויוניות, כל המחשבים שוויס במובן שאין בקרה מרכוית על המשאבים. כל מחשב יכול לשמש הן כלקוח והן כשרת. ברשתות מבוססות שרת, גישה למשאבים מבוקרת באופן הדוק. המשאבים גם יכולים להיות מרוכזים ומאורגניס באופן יעיל. ברשת מבוססת שרת, עשויים להיות מספר סוגיס שוניס של שרתיס במחשבים שוניס, או שמחשב אחד יכול למלא מספר תפקידי שרת. שרתי קבצים מספקים אזור אחסון מרכוי לקבצים. שרתי הדפסה מאפשרים שיתוף פשוט ונוח של מדפסות והתקניס דומיס אחריםס. שרתי תקשורת מיועדיס לאספקה יעילה של שירותי דואר אלקטרוני או שירותי יישומיס לקבוצות עבודה. בסופו של דבר, רשתות מחשביס עוסקות בהעברת נתונים על פני תווך פיסי. התווך (₪80/8) המשמש ברשת עשוי להיות נחושת, סיבים אופטיים, או טכנולוגיות אלחוט כגון רדיו, מיקרוגל ואינפרא-אדוס. 2 מבוא לתקשורת מחשבים מודל הייחוס !05 פרק זה מציג את מודל הייחוס 251 (|08סו 61076006 הסוס6ההססז9זח| 591905 ה8ס0ס) שישמש כמסגרת לדיון במהלך הלימוד בספר וּה. מודל |05 (כך נכנה אותו בקיצור) יתואר בפירוט בהקשר התיאורטי ובהקשר של העולס האמיתי. נושאי פרק זה כוללים: א מסגרת תפישתית, א שבע השכבות של מודל הייחוס |05, א שיפורי 55=! למודל |05, אד יישוס מודל |05. מסגרת תפישתית בסוף שנות ה-70, ארגון התקינה הבינלאומי - 50! (הסו28וח08זכ) 519008105 |פחסוזהחזס)חו) החל לפתח מודל רשת תיאורטי. בשנת 1978, הארגון פרסס את הגירסה הראשונה של מה שהוכר אחר כך כמודל *יחוס 051 (|006ו 61076006 הסו60ההססזפוח! 591008 הסס0). בשנת 1984, פורסמה גירסה חדשה שהפכה לתקן בינלאומי ולבסיס למרבית הדיונים בנושאי רישות (פָחואזסעוזפח). 2 0 הערה: המונח מערכות פתוחות (5/54609 חפקס) מתייחס לכך שהמודל תוכנן במטרה לאפשר חיבורים בין מערכות מחשבים שונות. כך הוא אינו מוגבל על ידי מערכות קנייניות של ספק כלשהו. פרק 2: מודל הייחוס 051 | 43 - 5- 68/ץ . % אתה מוזמן לבקר באתר הארגון בכתובת 005.070/150.00(0|. עועועו//:ק%1ח רישות בשכבות מודל ייחוס ו08 מתאר תקשורת מרושתת כסדרה של שכבות (9ז8/6!). כדי להבין את העקרונות של תקשורת בשכבות, נבחן דוגמה של תקשורת בעולם הפיסי. נניח כי משה הוא מנהל בחברה גדולה בעיר אחת שרוצה לשלוח מסמך לשרה, מנהלת באותה חברה הנמצאת בעיר אחרת. תרחיש אפשרי בקצה שבו נמצא משה יכול להיות כזה: 1. משה כותב או מכתיב מסמך ומעביר אותו לעוזר שלו. 2 העוזר מדפיס את המכתב. 3 העוזר מכניס את המסמך לתוך מעטפת דואר בין משרדי, כותב עליה כתובת, ומשאיר אותה לאיסוף. 4 פקיד הדואר הפנימי אוסף את המעטפה ומעביר אותה לחדר הדואר. 5 צוות חדר הדואר קורא את הכתובת וקובע אס המעטפה מיועדת ליעד מקומי, או ליעד כלשהו אחר. 6. הצוות קובע גם כיצד יש להעביר את המעטפה: אם על ידי שליח או על ידי שירות דואר מהיר. 7 הצוות מכניס את המעטפה למעטפה אחרת על פי השירות שנבחר לשיגור. 8 הצוות ממלא את הטפסיסם הדרושים, קובע את המחיר, ואת אפשרויות התשלוס המתאימות. 9 צוות השירות שנבחר מטפל באיסוף החבילה. בשלב וה החבילה נכנסת לרשת של ספק התעבורה. ברוב המקרים, היא מועברת למרכז ואז למתקן אזורי, ובו היא מוכנסת למשאית כלשהי הנוסעת לאתר של שרה. כעת נבחן את התהליך בקצה שבו נמצאת שרה: 1. החבילה נמסרת לחדר הדואר במתקן שבו נמצאת שרה. 2 צוות חדר הדואר מסיר את המעטפה החיצצונית. 3 הצוות קובע למי הדואר מיועד וממיין אותו לערימה המתאימה לאספקה. 4 פקיד הדואר לוקח את הדואר לאזור המשרד של שרה, ומתחיל לחלק מעטפות. 5 המעטפה של משה מועברת ביחד עס דואר אחר לעוזר של שרה. 6. העוזר פותח את המעטפה ובוחן את החומר. 7 בסיום, המסמך של משה מגיע לשרה. 4 מבוא לתקשורת מחשבים כל הצעדיס הללו נחוציס לאספקת המסמך מהמקור ליעד. ואכן, בגישה שכבתית זו, מסמכים מועברים ממשרד למשרד. שים לב שיש תהליך המבוצע בשני הקצוות של מסלול התקשורת. מספר שכבות היו מעורבות לפני שהמסמך הגיע לספק התעבורה ובאופן דומה, היו מספר שכבות של תהליך לאחר שהחבילה הגיעה למשרד היעד. שבע השכבות של מודל ייחוס 05 מודל 065 מחלק את התקשורת ברשת מחשבים לשבע שכבות : ה 6 | חס)שתפפסוק | | הצגה | | 5 חסו5655 אחו | הזכ קישור נתוניס תרשים 2.1: מודל ייחוס ו05 הוא בן שבע שכבות בראש המודל בשכבת היישום 188 חסופסווסקה) נמצאות התוכניות המופעלות על ידי משתמשי המחשבים. תוכנית מסוג זה יכולה להיות תוכנת דואר אלקטרוני, תוכנית בסיס נתוניס, או משהו בסיסי כמו מנהל הקבציסם או סייר חלונות. בתחתית נמצאת השכבה הפיסית (זסעב | ובּסופצְחק) המורכבת מתווך הרשת המבצע את החיבור הפיסי בין המחשביס. בין שתי שכבות אלו נמצאות כל השכבות הגורמות לתקשורת להתרחש. לפני הדיון בשכבות השונות, עליך להבין מעט יותר כיצד המודל פועל. כאשר יישוס (בשכבת היישוס) שולח נתוניס ממחשב אחד לאחר, הנתוניס מועבריס יימטהיי בשכבות המודל. בעזרת השכבה הפיסית הם מועברים על פני הרשת אל השכבה הפיסית במחשב המקבל. משכבה זו במחשב המקבל הנתוניס עוברים כלפי יימעלה'י דרך שכבות המודל, עד שהם מגיעיס אל שכבת היישוס המצפה להס. קשר זה מוצג בתרשים 2.2. | טופ ] > ו | סו | א 0 אדיי הא ]1 ה מה 1 | א | = ' תדרשיס 2.2: כאשר שני מחשבים מתקשרים, הנתומיס עוברים *מטהיי דרך כל שכבות המודל, עובריס ברשת התקשורת, וייעוליםיי בשכבות המודל של המחשב המקבל + 00 230000900 + 002000900 פרק 2: מודל הייחוס 051 | 45 התהליך עצמו מעט יותר מסובך. למעשה, בכל שכבה של התהליך בקצה השולת נוסף לנתוניס מידע כותרת. בקצה המקבל, אותן כותרות מוסרות, עד שבסוף הנתוניס זמיניס ליישוס המקבל ללא כל תקורה. כל שכבה יכולה לתקשר רק עס השכבה שמעליה או עס זו שמתחתיה. בקשה ממחשב אחד לקבלת קוב הנמצא במחשב אחר חייבת לעבור מטה דרך כל השכבות שבמחשב השולח, ואחר כך לעלות דרך כל השכבות במחשב המקבל. כל שכבה יודעת כיצד להעביר את הנתוניס לשכבה שמעליה או מתחתיה בלבד, אבל אינה יודעת (וגם לא צריכה לדעת) כיצד הנתוניס מועבריס הלאה, אל השכבות האחרות. מי שמוביל את הנתוניס ברשת הוא הפרוטוקול. כל עוד שני המחשביס המחובריס מדבריס האותה שפה (פרוטוקול) אין בעיה, אבל כאשר שני מחשבים מוגדריס לפעול בשני סוגיסם שוניס של פרוטוקוליס. אס מחשב אחד משתמש ב- 55%/אק]ן ומחשב אחר משתמש ב- סן/ק0ז, לא תתקייס כל תקשורת ביניהס. זוב הערה: ניתן להפעיל מספר פרוטוקולים על מחשב יחיד. לדוגמה, מחשב יכול להריץ ק|/ק6ד כדי לתקשר עם האינטרנט ותחנות עבודה אואזש, ויכול גם להריץ %פ/אקן כדי לתקשר עם שרתי הקבצים של וופטסצו. שכבת היישום (חסוופּסווססה) שכבת היישום (ז6ע3 1 חסטפּסוומֶקה) אחראית לקישור היישוס עס הרשת ללא תלות בסוג הרשת. בראש מודל |05 נמצאת שכבת היישום שעסוקה בעיקר באינטראקציה ביו המשתמש למחשב. שירותים ברמה זו תומכים ביישומי משתמשים כמו דואר אלקטרוני, שאילתות לבסיסי נתונים, והעברת קבציס. רעיון מפתח בשכבת היישום (ז6ש3 | חסוזהּסווסק), נמצאים יישומי משתמשים שמתקשרים עם הרשת. שכבת ההצגה (ח00ו190ח656זק) שכבת ההצגה (6ַעב3 | חסוו%8ה858זק) אחראית לתרגוס הנתוניס לפורמט מוכר, להצפנה ופיענוח וברשתות מיקרוסופט להצגת הנתוניס המרוחקיס כמשאביס מקומייס על ידי 6 ]6017600. שכבת ההצגה מבצעת מספר פעולות עס הנתונים. הפעולה העיקרית שלה היא לקחת את הנתוניס משכבת היישוס (80ש8 | חסוו8סווססה) ולתרגס אותס לתצורה המובנת לכל סוגי המחשביס. שכבת ההצגה אחראית על הצפנה, אס נעשת. הודעות יוצאות מוצפנות (וסץזסח=) לצורך ההעברה, והודעות נכנסות מפוענחות (מְץז60כ) עבור ההצגה לשכבת היישוס. 6 מבוא לתקשורת מחשבים לסיוס, שכבת ההצגה עשויה להפעיל סוג כלשהו של דחיסת נתונים, כדי להקטין את נפח הנתוניס לקראת המעבר ברשת. -%+ הערה: ברשתות מיקרוסופט פועל בשכבה זו שירות שנקרא זס)60זו80 (מנתב 0 מחדש). הנתב הזה מציג מידע רשת ליישומים הפונים למשאבי רשת מתוך שכבת היישום. לדוגמה, כאשר אתה נמצא במנהל הקבצים או בסייר חלונות, ורוצה לראות את רשימת הספריות של תיקייה בשרת, מנהל הקבצים מבקש בקשה כמו זו שהיתה מוצגת לדיסק קשיח מקומי; אך כאן, בקשה זו מנותבת (60%00ז601) אל השרת המתאים ברשת. הנתב לוכד את הבקשה ומעביר אותה ברשת. נתב זה גם מטפל בבקשות הדפסה ברשת (מעביר את הפלט אל המדפסת המיועדת). רעיון מפתח חשוב על שכבת ההצגה 18/8 חסוז191ח856זק) כשכבה המכינה את הנתונים לתצוגה ברשת (אם הם בדרכם החוצה), או לתצוגה ליישומים (אם הם בדרכם פנימה). שכבת השיח (ח10ו5655) שכבת ה- ח0ו5659 אחראית לפתיחת ה-ח0ו5655 (פעולה בין שני מחשבים) וסגירתו וכן על העברת הנתונים כולל נקודות בדיקה וביקורת ובכך היא קובעת חוקיס להעברת נתונים. בדרך כלל תרצה להעביר כמויות גדולות של נתוניסם, אולס אתה גם רוצה שאחריס יוכלו להשתמש ברשת באותו זמן. כדי לפתור בעיה זו, יישוברות'" הרשתות את הנתונים למנות (0806919) קטנות לצורך השידור ברשת. כאשר אתה שומר מסמך גדול בדיסק של שרת הקבציס ברשת, הקוב לא נשלח ברשת כגוש גדול אחד. למעשה הוא מחולק למספר רב של מנות קטנות הנשלחות בנפרד. המחשב המקבל חייב לדעת בדרך כלשהי, היכן מתחילה ההעברה והיכן היא נגמרת. תפקיד וה מבוצע על ידי שכבת ה-ח0סו5859. כאשר אתה רוצה לשמור את המסמך, המחשב מסמן לשרת הקבצים שהוא רוצה לפתוח חסו5895 עס השרת. אם הרשאות האבטחה מאשרות זאת, הקשר יתחיל. לאחר שמירה מוצלחת של המסמך, שכבת ה-ח0ו5885 מסמנת שההעברה היתה מוצלחת ומסיימת את הקשר. שכבת ה-ח0ו5898 גס מבצעת פעולה חשובה על ידי הצבה ובדיקה של נקודות ביקורת (פזחוסק80%ח6) בזרס הנתוניס במהלך שיגור הנתוניס. אם יש תקלה זמנית ברשת, המחשב השולח יצטרך לשלוח מחדש רק את הנתונים שנשלחו לאחר נקודת הביקורת האחרונה. רעיון מפתח זכור את שכבת ח00ו58559 כפותחת, מבצעת, ומסיימת ח0ס0ו5655 בין שני מחשבים. פרק 2: מודל הייחוס 051 47 שכבת ההעברה (צוסספחגּזד) שכבת ההעברה (80/ץ1]8 הסספהגזד) אחראית לחלוקת הנתונים למנות (פ61אס08), מספור המנות ואריותן מחדש לנתונים. היא למעשה מבצעת את החוקיס שנקבעו על ידי שכבת ה-ח0ו58859. רעיון מפתח זכור את שכבת ההעברה 18/6 +סספחפזד) כשכבה המבטיחה העברת נתונים ללא שגיאות ובסדר הנכון. שכבת הרשת (אזסשו6%א) שכבת הרשת (1]8/6 אזסצט6א) אחראית לניתוב התעבורה ותרגוס שמות לוגייס לפיסיים ולהיפך (פזפזוסח פועליס בשכבה זו). היא מתפקדת בדומה לחדר דואר. ניתוב וה של הודעות לכתובות הוא האחריות העיקרית של שכבת הרשת 18/8 אזסט6א) ברשת מחשביס. שכבת הרשת אחראית לרישוס הכתובת של המסר ולקביעת הנתיב הטוב ביותר על סמך תעבורת רשת, רמות עדיפות ותנאיס אחרים. רעיון מפתח זכור, שכבת הרשת (6ע8] אזסטו6) מנתבת מסרים לכתובת המתאימה בדרך הטובה ביותר האפשרית. שכבת קישור הנתונים (אחו| בּאהּ) שכבת קישור הנתונים 18/60 אחו! 8ו08) אורוּת את המנות לחבילות ומבצעת מעקב וביקורת. שכבה זו גם אחראית על בקרת הגישה לתווך (80965 פועלים בשכבה זו). בשכבת קישור הנתונים כל המנות שנשלחו מהשכבות העליונות יותר מוכנסות למסגרות נתונים (1787709 0818) כדי שיותאמו להעברה על ידי השכבה הפיסית. בנוסף למידע כותרת, שכבה זו בדרך כלל מוסיפה סיומת 6086 (00906 30000800 ופסווסץ0), שהמחשב המקבל יכול להשתמש בה כדי לבדוק ולוודא שהנתוניס התקבלו בשלמות, כפי שמוצג בתרשים 2.3. שכבת קישור הנתוניס אחראית להבטיח שהמסגרות מתקבלות ללא שגיאות. לאחר משלוח המסגרת, השכבה מחכה לאישור מהמקבל. אס לא מתקבל אישור, המסגרת נשלחת שוב. 8 005 תרשיס 2.3: בשכבת קישור הנתונים מתוספת בדיקת 086 למסגרת הנתונים 8+ מבוא לתקשורת מחשבים בקצה המקבל, שכבת קישור הנתוניסם אחראית לזיהוי ייחודי של המחשב ברשת (בדרך כלל באמצעות כתובת המקודדת בכרטיס מתאס הרשת). כאשר היא מזהה מנה שנכנסת לכתובת שלה, היא מרכיבה את כל הסיביות מהשכבה הפיסית למסגרת, מאמתת את ה-086 כדי לוודא את שלמות המנה, ואז מעבירה את המנה מעלה, אל שכבת הרשת. אס בדיקת 086 כושלת, שכבה וו תבקש העברה חוזרת של המנה. שכבה זו אחראית גס לבקרה על איזה מחשב יכול לפנות לחיבור הרשת הפיסי בכל רגע. כפי שתוכל לשער, אם כל המחשבים ברשת יתחילו להעביר נתונים בו-זמנית, יהיה קשה מאוד לדעת אילו נתוניס שייכים למי. התקן הנקרא מגשרים (99פָ0ו0) פועל בדרך כלל בשכבה זו, לשילוב חלקיס שוניס של רשת לרשת גדולה אחת. רעיון מפתח זכור את שכבת קישור הנתונים (ז6שץ83] אחו | 8318כ₪) כשכבה האורזת נתונים למסגרות, ומספקת קשר נטול שגיאות בין שני מחשבים. השכבה הפיסית (ו₪ו5עֶ5) שכבה וו מגדירה את טופולוגיית הרשת (8068/09ז פועלים בשכבה צו). תקשורת רשתות המחשביס מסתכמת בספרות אפס (0) ואחד (1), שהס פולסים חשמליים העובריס בתווך התקשורת (80|8 אזסששז6ח). בשכבה הפיסית (6ע8] |סופץחש), הנתוניס מתורגמיס לסיביות שיועברו דרך התווך הפיסי המשמש לחיבור בין המחשבים. במחסנית הפרוטוקול, שכבה זו מגדירה את התווך המשמש לחיבור, ואת אופן החיבור שלו למחשב (לדוגמה, כמה פיניס דרושיס במחבר הפיסי). שכבה זו מגדירה את מתח החשמל הדרוש וכל סוג אחר של קידוד להמרת הסיביות לאותות חשמליים. לרוב הרשתות התקניס כמו רכזות (פסגוח), מגברים (5ז6068)0:), ויחידות מקלט/משדר (ז6/ו5066ח18) הפועלים ברמה זו. רעיון מפתח זכור את השכבה הפיסית (זפַעג | ובּסופעְחק) כחיבור הפיסי בין המחשבים. פרק 2: מודל הייחוס 051 49 שיפורי 802 ===! למודל !ו05 (תקנים סטנדרטיים לממשק הרשת) במקביל לפיתוח מודל ייחוס 081 (החסוזס6חחססז)ח!| 8וח516ץ5 ח6ק0ס) על ידי ארגון התקינה הבינלאומי - 50! (הסו280וה0708 518008105 |פחסחהחזסוחו), עסק גס ארגון םשם] (פזספַחופָח 08וח600! 806 |1601008 01 6וט0פח!) בתהליך פיתוח תקניס לכרטיס ממשק הרשת ולחיבור הפיסי. מאמצץ זה הוכר כפרויקט 802 (על שם השנה והחודש שבו הוא החל - פברואר 1980). 9% 0 5- 8/] א % אתה מוזמן לעיין באתר ארגון 55=! בכתובת 0זס.666ו.אוצש//:110ח פרויקט םםם| הניב את מפרט' 802 (5ח5060!00800 802), המגדיריסם את הדרך שבה הנתונים משודרים על תווך הרשת הפיסי באמצעות כרטיסי ממשק הרשת (08708 101806חו אזסשוז6ח). התקניס מתחלקים ל-12 קטגוריות, כפי שמוצג בטבלה 2.1. חסופו!!60 חזוצ 266655 6וסטוטו/! 56ח56-ז6876 (?6חז0חז= זס 060/ג/65) א ]1 הח660ז6 5 08018 / הסופוע18|6 6ו680 טבלת 2.1: מפרטי 802 של =שם! 0 מבוא לתקשורת מחשבים 5שם! ביצעה שיפור חשוב למודל |05. המהנדסים חשו ששכבת קישור הנתונים (חו1 ₪818) היתה וקוקה להבהרה נוספת וחילקו אותה לשתי תת-שכבות (ראה תרשים 2.4): * בקרת קישור לוגי - 1.6] (|סז1חס0 >חו] |8סופס.)) א בקרת גישה לתווך - 46 (|ס]1חס0 00655 6018) חסוזהסווססה 00והספטו | 6 | חסו5659 5 0010 אחו] |168ףס.1 |0ז1ח0) 266655 בוו |5108עח₪ 1 תרשיס 2.4: פרויקט 802 של =שםו חילק את שכבת קישור הנתומים של מודל ו05 לשתי תת-שכבות תת-השכבה בקרת קישור לוגי (6)) תת-השכבה בקרת קישור לוגי ((סז1חס6 >חו] וּסופָ10 - 16)) אחראית לתחזוקת הקישור בין שני מחשביס כאשר הם שולחים נתונים על פני החיבור הפיסי של הרשת. היא עושה זאת על ידי יצירת סדרה של נקודות שירות גישה - 505 (4000589 691106 פחוסק). מחשבים אחריס יכוליס להשתמש בהן כדי לתקשר עס השכבות הגבוהות יותר של מחסנית פרוטוקול הרשת. המפרט העיקרי לתת-שכבה זו הוא 802.2. תת-השכבה בקרת גישה לתווך (₪6) באופן בסיסי, תת-השכבה בקרת גישה לתווך -₪26 (סזוחס 00855 ₪60|8) מאפשרת למחשבים ברשת לשלוח נתוניס לפי התור על פני תווך הרשת הפיסי. תת-שכבה זו קובעת את השיטה לפיה מחשב קובע אם הוא יכול לשלוח מנה אל הרשת. תת-השכבה גס אחראית להבטיח שהנתונים יגיעו למחשב האחר ללא שגיאות. מפרטי 55ם! העיקריים לתת-שכבה גו מוצגיס בטבלה 2.2. קטגוריה 0.3 חסופו!!60 ח!ועו 66655 6|סוטו/! 56ח56-ז0וז 6 סח זס 00/ג651) אג.] החס660ז6ס 10.4 א.] 05ם-ח6אסדך 10.5 אה פַחו-הסאסד 0.12 \.] 206655 עזוזסוזק סהה חס טבלה 2.2: קטגוריות 802 עבור בקרת גישה לתווך פרק 2: מודל הייחוס 051 | 51 יישום מודל 08 בעולם המעשה בעוד שמודל ייחוס 051 מספק מסגרת תיאורטית לדיון ברשתות מחשבים, במציאות מרבית מחסניות הפרוטוקול (אוסף של פרוטוקליס, למשל סו/פסד הוא אוסף שכזה) אינן מתאימות את עצמן לשבע שכבות ברורות ומסודרות. הרעיון השכבתי עדיין קייס, אולס במציאות אין פרוטוקול או מחסנית פרוטוקוליס המיישמיס אחד לאחד את המודל התיאורטי. סיכום מודל ייחוס 051 מהווה מסגרת שבה ניתן לתאר רשתות מחשבים ולהשוות בין הפעולות של מחסניות פרוטוקול שונות המשמשות ברישות. מודל |ו05 מחלק את תקשורת הרשת לשבע שכבות: 41 2 3 7 יישום (חסוופּסווסְסה). מספקת קישורי רשת עבור יישומי משתמשיס. הצגה (ח885001900זק). מכינה את הנתוניס להעברה ברשת. שיח (ח0ו5655). מקימה שיח בין שני מחשבים. העברה (וסספח8זד). מבטיחה תעבורת נתוניס ללא שגיאות ובסדר הנכון. רשת (אזסשוס\). רושמת כתובות על מנות נתוניס וקובעת את הנתיב הטוב ביותר אל היעד. קישור נתונים (%חו1 0818). אורות נתוניס לתוך מסגרות ומקימה קישור ללא שגיאות בין שני מחשבים. פיסית (והסו5עְחש). מגדירה את שיטת החיבור הפיסי בין המחשבים. פרויקט 802 של 5==! מחלק את שכבת קישור הנתוניס של ו05 לשתי תת-שכבות : * בקרת קישור לוגי ((סזוחס60 אחו] וספ 1). מחזיקה את הקשר בין שני מחשביס. * בקרת גישה לתווך ((%0ח00 400688 608/). קובעת איוה מחשב ברשת יכול להעביר נתוניס בכל רגע נתון. פרויקט 802 של ===! גם מגדיר מספר קטגוריות המתייחסות הן לתת-השכבה בקרת גישה לתווך והן לשכבה הפיסית. הקטגוריות החשובות ביותר לזכור הן: א 802.3 (081ז61ח1ם) חסוז26100 חסו00!!!8 הזוע 466685 סוסטוטו 56ח56-זסוזה 6 % 802.4 א/| פטם-ח6אסד * 802.5 אה | פָחוח=-ח6אסד 2 מבוא לתקשורת מחשבים רשתות מקומיות - אא !ו כאשר תתחיל לתכנן את הרשת, אחת ההחלטות הראשונות שלך תהיה בדבר הפרישה הפיסית, או הטופולוגיה של הרשת. בחירה והחלטה זו עשויה להיות תלויה במספר גורמיס הכוללים עלות, ציוד קיים, ארכיטקטורה ומערכות הפעלה. בפרק וה תלמד אודות הטופולוגיות השונות וכיצד לבחור את זו המתאימה למצב שלך. עד לסוף הלימוד בפרק זה תדע כיצד: * לתאר את הטופולוגיות אפיק (פטס), כוכב (ז9ז5) וטבעת (פָחוז). * להבין רשתות המשלבות רכיבים מטופולוגיות שונות. א לבחור את הטופולוגיה המתאימה למצב נתון. מהי טופולוגיה? המונח טופולוגיה (עְפָס!|סקסו) מתאר את הפרישה הפיסית של מחשבים, כבלים, נתביס וציוד אחר ברשת. אס תשרטט את רשת המחשבים המשרדית שלך על דף נייר, כולל שרטוט החיבוריס בין מחשבים, יהיה וה שרטוט הטופולוגיה של הרשת. הטופולוגיה היא בפשטות הפרישה הפיסית של הרשת. קיימיס שלושה סוגים עיקריים של רשתות: רשת אפיק (808), רשת כוכב (ז519) ורשת טבעת (פָחו₪). בהמשך נעסוק בכל אחת מהן בהרחבה. פרק 3: רשתות מקומיות | 53 טופולוגיית אפיק (05ם) טופולוגיית אפיק - רשת קטנה, פשוטה, עלות נמוכה וקלה להתקנה, אך קשה לארגון מחדש. נתאר מצב של חברה קטנה, שבה לכל אחד יש משרד קטן המחובר למסדרון ארוך. אין במשרד מרכזנית, ועל כולס להשתתף באחריות של מענה לטלפונים. בנוסף, אין כל מערכת אינטרקוס. כאשר נכנסת שיחה שאינה מיועדת לך, עליך להעביר אותה תחילה למצב המתנה, ואז לקרוא בקול במסדרון את שס האדם שאליו מיועדת השיחה ואת מספר קו הטלפון שבו התקבלה. האדסם שאליו מיועדת השיחה ירים את שפופרת הטלפון ויתקשר בקו הנכון כדי לענות לשיחה. בנוסף לסיוע במענה לטלפון, אתה גס מקשיב כל העת לשמוע אס שמך נקרא, דבר שיציין קבלת שיחה עבורך. בעוד שמערכת זו פשוטה, היא אינה נקיה מבעיות. כולס צריכים להאזין כל הזמן. עס כניסת שיחות רבות יותר, רמת הרעש במסדרון עולה. אם שני אנשים ינסו לקרוא בקול בו-ומנית, לא תוכל לקבוע מי אמר מה; אנשיס צריכיס לקרוא בקול לפי תור. עס הוספת אנשיס והארכת המסדרון, קשה יותר לשמוע מה אנשיס אומריס בקצה השני של המסדרון. הו למעשה אופן פעולתה של רשת מחשבים המשתמשת בטופולוגיית אפיק (8טס), הנקראת לפעמים אפיק ליניארי (5טם זהסחוו). כל המחשבים מחובריס לאפיק שידרה (פחססאסהּם), או כבל ראשי (אחטזו). כפי שניתן לראות בתרשים 3.1, אפיק שידרה וה מקשר בין כל המחשבים. תרשים 3.1: בטופולוגיית אפיק כל המחשבים מחוברים בשורה 4 מבוא לתקשורת מחשבים כאשר מחשב רוצה להתקשר, הוא שולח אות בכבל. בדיוק כפי שהקול שלך נשמע בכל הכיווניס במסדרון, גם האות של המחשב מתקדם בשני הכיווניס בכבל. כל שאר המחשביס מקבלים את האות וקובעיס אם הפנייה, או מנת הנתוניס מיועדת אליהם. מחשב היעד מקבל את המידע ומתחיל בעיבוד הנתונים, אך כל שאר המחשביס מתעלמים מהאות. טופולוגיית אפיק היא טופולוגיה פסיבית (9צו0859) מכיון שהמחשבים (או הצמתים - 0065ח) ברשת רק מקשיביס ומקבליס את האות. הס אינס מגביריס את האות או משניס אותו בדרך כלשתי. בתרחיש המסדרון, אם שני אנשים יקראו בשמות בו-ומנית, האוזניים שלנו מתוחכמות מספיק כך שנוכל לקבוע מה כל אחד אמר. מחשבים אינס כה תכמים, ולכן רק מחשב אחד יכול לשדר אות ברשת בכל רגע נתון. אס שני מחשבים משדריס מנות נתוניס באותה עת, התנגשות (חסופוווסס) מנות הנתוניס גורמת לאות להיות בלתי ניתן לשימוש. הבדל נוסף ביחס לעולס הפיסי הוא משך האות. אס אתה קורא בקול במסדרון, הקול שלך דועך מהר מאוד לאחר סיוס דבריך. בכבלי נחושת, אות חשמלי יכול להימשך ומן רב וכאשר הוא יגיע לקצה הכבל הוא יוחזר לכיווו השני. האות החוזר ימנע ממחשביס אחריס לשדר, ולכן חייב להיות בקצה הכבל שמשתמשיס בו ברשת אפיק התקן מיוחד לייבלימת'י התופעה. התקן אלקטרוני וה הוא נגד סיום (זסז8חוחח6!) שנמצא בכל אחד משני קצוות הכבל, כדי לספוג את האות ולמנוע ממנו לחזור. אס לא מותקניס נגדי סיוס מתאימיס ברשת אפיק, לא תוכל להתבצע תקשורת כלשהי ברשת. תרשים 3.2 מציג דוגמה של נגד סיוס. תרשים 3.2: ברשת אפיק נדרש נגד סיום בקצוות הכבל כדי לספוג את האות היתרון הגדול ביותר של רשתות אפיק הוא הפשטות של הפרישה הפיסית. בעת שימוש בכבל דק (פחחוחד), לא דרושה כל חומרה נוספת מעבר לכבלי הרשת וכרטיסי ממשק רשת. כבל זפחחוחד גמיש מאוד, זול וקל להתקנה. ניתן להקיס רשת אפיק בין מחשביס בפרק זמן של דקות אחדות. בנוסף, רשת אפיק ניתנת להרחבה בקלות בעזרת מחבר קנה (זסוס6חחסס |פזזהם), כפי שתוכל לראות בתרשים 3.3. פרק 3: רשתות מקומיות | 55 רשתות אפיק המשתמשות בתווך אחר כגון כבל עבה (פחאסוחד) פשוטות גסם הן להבנה, אולס דורשות מעט יותר עבודת התקנה. לרשתות אפיק יש גס חסרונות. כפי שהוזכר קודסם, אס כבל הרשת אינו מחובר לנגד סיוס מתאיס, כל התקשורת תופסק. התקשורת תופסק גס אס יש נתק במקוס כלשהו בכבל. הדבר דומה לשרשרת של נורות חג, שבה נורה פגומה אחת גורמת לניתוק שאר הנורות. אס משתמש מזיז את המחשב שלו ומנתק בטעות את כבל הרשת, כל התעבורה ברשת תיפסק עד לחיבור מחדש של הכבל. מסיבה זו, כשל ברשת אפיק עלול להיות קשה מאוד לאיתור, בדיוק כמו מציאת אותה נורה אחת בשרשרת נורות החג. לאיתור התקלה ייתכן שתצטרך לבדוק כל אחד מחיבורי הרשת, מכיון שהמעגל חייב להיות שלס בין כל המחשביס כתנאי לקיוס התקשורת. + <<" יי 0 4 3 % ו . 9 תרשים 3.3: ניתן להרחיב רשת אפיק על ידי שימוש במחבר קנה /6010חהחסס [6876 6 חיסרון נוסף לרשת אפיק הוא מספר המחשבים שניתן לחבר לרשת. עם הוספת מחשבים, התעבורה בכבל גוברת. כל אות שנשלח חייב להיקרא על ידי כל המחשביס האחריס. בנוסף, בכל פעס שמחשב אחד שולח אות הוא מונע מהמחשבים האחרים לשלוח אותות. אם מחשב אחד מפריע לאחר, שני המחשבים שהתנגשו צריכים לנסות לשדר מחדש את האות שלהם. עם עליית התעבורה ברשת, הביצועיס פוחתים. תצורה מחדש (פְחוזטףח600ז) של רשתות אפיק עלולה אף היא להיות בעייתית. יש לנתק את כבל הרשת בצומת כלשהו כדי שניתן יהיה להוסיף קטע כבל נוסף. בעת ניתוק הכבל כל התעבורה ברשת תופסק. לסיוס, האות ברשת אפיק מוגבל למרחק מסוים. אס המסדרון במשרד הדמיוני שלנו יוארך פי כמה, בסופו של דבר נגיע לנקודה שבה הקול של אדס מסוים לא יגיע מקצה אחד של המסדרון לקצהו האחר. באופן דומה, האות בכבל מוגבל למרחק מסוים, לפני שאיכות האות תידרדר לנקודה שבה האות אינו ניתן לשימוש. ניתן להאריך את טוות החייס של האות על ידי הוספת מגבר (6068)0ז), המגביר את האות לפני העברתו הלאה, אולס גם הארכות אלו נתקלות במגבלות פיסיות. לדוגמה, ברשת אפיק ו המשתמשת בכבל )פחחוחד, כל מקטע (00ח56079) ברשת לא יכול לעלות על 5 מטרים 1890 607). ניתן להשתמש במגברים להגברת האות, אולס האורך הכולל של הרשת לא יכול לעלות על 925 מטרים 1880 3,035). 6 מבוא לתקשורת מחשבים רעיון מפתח בטופולוגיית אפיק (עְפָסוסקס: 5ט0), כל מחשב מחובר ישירות לכבל הרשת הראשי בקו יחיד. יתרונות טופולוגיית אפיק לרשת המבוססת על טופולוגיית אפיק יש יתרונות רבים, וביניהם : א הכבלים והחומרה שמשתמשים בהם זולים מאוד. * ההתקנה יכולה להיות קלה ומהירה. * הטופולוגיה קלה להבנה (הכבל עובר ממחשב אחד לאחר - האם יש פשוט מזה!). אד רשת אפיק ניתנת להרחבה בקלות (בקלות רבה כאשר יש להוסיף מחשב בודד בקצה הקו, ובקלות כאשר יש להוסיף מספר מחשביס באמצע הרשת). חסרונות טופולוגיית אפיק בעוד שרשתות אפיק קלות להתקנה והגדרה, הן סובלות מהחסרונות האלה : א איתור תקלות עלול לחיות בעייתי. מכיון שנתק ברשת במקום כלשהו עלול להפיל את כל הרשת, ייתכן שתצטרך לבדוק כל אחד מהחיבורים עד למציאת התקלה. * עליה בתעבורת הרשת עלולה להקטין במידה משמעותית את ביצועיה. * האורך הפיסי הכולל של הרשת מוגבל. * הגדרה מחדש של הרשת (הוספת עמדות ו/או שינוי מיקומן) דורשת ניתוק פיסי. טופולוגיית כוכב (5191) טופולוגיית כוכב (זפו5) - רשת קטנה, עלות נמוכה (ברשת גדולה העלות מתרחבת), התקנה קלה וכן הארגון מחדש. נחזור אל החברה הדמיונית שלנו, שבה נוספו עובדים והיא עברה למשרד באתר חדש. כעת כל העובדים נמצאיס סביב חדר מרכזי, אולס עדיין איןו ברשותס אינטרקוס. כאשר אחד העובדיס מקבל שיחה, הוא קורא בקול לחדר המרכזי. כמו קודס, כולס חייבים להקשיב כל הזמן, אולס כעת כולס ממוקמיס קרוב יותר זה לזה. בנוסף, ההנהלה תכננה מראש והשאירה משרדים ריקיסם רביס כהכנה להרחבה בעתיד. רשתות מחשביס המשתמשות בטופולוגיית כוכב (עְטָס|סססז ז9ז9) פועלות בצורה דומה למדי. כפי שמוצג בתרשיס 3.6, כל המחשביס ברשת מחובריס לרכזת (סטח) המרכצית. כאשר מחשב שולח אות, הוא עובר לרכזת וממנה הוא מועבר לכל המחשביס המחובריס לרכות. רכזת, כמו זו שבתרשים 3.4, מכילה 16 כניסות (פוזסם). מעל כל כניסה יש נורית חיווי (כם ] זזסק) לציון מהירות העבודה של החיבור. פרק 3: רשתות מקומיות | 52 פ5וזסם 5 לוס א-ופוו/ופוא הסשטט תרשים 3.4: רכזת 05סס16 כך נראה ₪01 מקרוב, תרשים 3.5. את החיבור הפיסי נלמד בפרק הבא. פוו - בע- 4 0 / ₪ א-ופוו. ר]: א ₪ אא כ ₪ -0( תרשים 3.5: מבט מקרוב על רכזת מקובל להשתמש בשני סוגי רכזות: פסיבית (6צו859ק) ואקטיבית (6ש800). ברשתות המשתמשות בִרִכָּזֶּתּ פסייבית, האות מועבר ללא שינוי לכל המחשביםס האחרים. רכזות פסיביות משמשות בעיקר ברשתות קטנות, מכיון שהן סומכות רק על כוח המחשביס להעברת האות. אס המחשביסם נמצאיס במרחק זה מזה, אות הנתוניס ממחשב אחד עלול להיחלש (0601306) לפני שיגיע לאחריסם (הדבר דומה לטופולוגיית אפיק, שבה אותות יכוליס לעבור רק מרחק מוגבל לפני שאיכות האות מתחילה להתדרדר). מצד שני, רכזות אקטיביות, הנקראות לעיתים מגברים מוובי יציאות (9ז7606810 זוססאווטוח), משתמשות במתח חשמלי להגברת אות הנתוניס, ומאפשרות לאות לעבור מרחק רב יותר באיכות גבוהה יותר. רכוות אקטיביות מתאימות יותר לרשתות גדולות, שבהן עשוי האות לעבור מרחקים גדוליס. 8 מבוא לתקשורת מחשבים תדשיס 3.6: רשת בטופולוגיית כוכב משתמשת ברכזת (פטחן לחיבור כל המחשבים יש דמיון מסויס בין טופולוגיית כוכב לטופולוגיית אפיק בהעברת הנתוניס. בשתיהן רק מחשב אחד יכול להעביר אות נתוניס בכל רגע נתון. בנוסף, כל מחשב מקבל את כל מנות הנתוניס וחייב לבדוק את כתובת היעד של כל מנה. כאשר הוא מזהה מנה המיועדת אליו, הוא מעביר אותה לשכבות הגבוהות יותר של מודל |05. המחשב מתעלס מכל המנות המיועדות למחשבים אחריס. אולס, שלא כמו בטופולוגיית אפיק, נתק בחיבור רשת אחד לא יפיל את כל הרשת. המחשב עס הכבל המנותק לא יוכל להתקשר עס השאר, אולס התקשורת בין שאר המחשביס תמשיך ללא הפרעה. מסיבה זו, בדרך כלל קל לאתר תקלות ברשתות כוכב. מתוך הבנת הטופולוגיה גס ברור שאס הרכזת תתקלקל, כל הרשת תיפול. אולס מלבד זאת, רשתות כוכב נחשבות אמינות. קל ופשוט לשנות תצורה של רשתות כוכב. כדי להוסיף מחשב, יש לחבר כבל חדש בין הרכות לבין המחשב החדש. אס ברצונך להעביר כבל מכניסה אחת ברכזת לאחרת, ניתן לעשות זאת בלי להפריע לשאר חלקי הרשת. ניתן לנתק מחשב בכל עת על ידי ניתוק התקע שלו. אס בסופו של דבר אוזל המקוס ברכות, ניתן לרכוש רכות גדולה יותר ולהעביר אליה את הכבליס בקלות רבה. ברשת קטנה, טופולוגיית כוכב יכולה להיות זולה יחסית. מכיון שלרוב נעשה שימוש בכבל זוג שזור לא מסוכך - =דש (ופ 119160 6!060וחפחט) הזול (דומה מאוד לחוט טלפון), הרכיב היקר ביותר במערכת הוא הרכזת. אולס עס הרחבת רשת כוכב, עלות הכבליס עלולה לגדול במהירות. בעוד שכבל בטופולוגיית אפיק עובר ממחשב אחד לבא אחריו, הכבלים בכוכב מחוברים מכל מחשב אל הרכזת. אס יש מספר מחשביס פרק 3: רשתות מקומיות | 59 שנמצאיס במרחק רב מהרכזת, תצטרך למתוח כבל נפרד עבור כל מחשב מהרכוזת ואליו. הצורך בכבליס נפרדיס עלול להציב גס מגבלת מרחק. ככלל, מרבית סוגי תווך הרשת המשתמשיס ברשתות כוכב מגבילים את מיקוס המחשביס למרחק שאינו עולה על 100 מטרים (1891 328) מהרכזת. רעיון מפתח בטופולוגיית כוכב (עְפָס|סקס1 ז613, כל המחשבים מחוברים באמצעות בַכָּזֶת (פטח). כבל נפרד עובר מכל מחשב בחזרה לרכזת. יתרונות טופולוגיית כוכב לרשת המבוססת על טופולוגיית כוכב יש יתרונות רביסס: > כשל במחשב יחיד לא יפריע לתקשורת בין מחשביס אחרים. * איתור תקלות בקלות יחסית, מכיון שהחיבוריסם הס בין הרכות למחשביס יחידים. * קל להוסיף מחשביס לרשת ולהגדיר מחדש חיבוריס. חסרונות טופולוגיית כוכב חסרונות טופולוגיית כוכב כולליס: * כבלים עלולים להיות יקריס בגלל הצורך בכבל נפרד בין הרכות לכל אחד מהמחשבים. * כשל ברכזת יפסיק את כל התקשורת ברשת. א הגבלת מרחק המחשביס מהרכזת, בגלל הצורך בכבליס נפרדים לכל אחד. טופולוגיית טבעת (פַחוא) טופולוגיית טבעת - גישה סדרתית ושווה לרשת, פיסית דומה לרשת אפיק מעגלית. נחזור לתרחיש המשרד. קריאה בקול למסדרון או לחדר מרכזי לצורך העברת הודעות הפכה למעייפת ולא יעילה. בנוסף, הקולות התחזקים ביותר נטו לגבור על אלה עס הקולות החלשים יותר. כעת החברה שלך החליטה להעסיק שליח שיעבור בכל המשרדים ויבדוק אס יש הודעות. שליח וה מסתובב במשרד מקבל ומעביר הודעות. בכל פעס שאתה מקבל הודעה עבור מישהו, אתה רושס אותה על פתק ומניח במקוס שהשליח יאסוף אותה משס. השליח אוסף את ההודעה, מספק אותה לאדם המתאים, בודק שוב אס יש הודעות להעברה, וממשיך הלאה למשרד הבא. בדרך זו, ההודעות עוברות מעובד לעובד ללא צעקות. בנוסף, מכיון שלא ניתן להעביר הודעה עד שהשליח מגיע לאסוף 0 מבוא לתקשורת מחשבים אותה, אף אחד אינו יכול להפריע לאספקת הודעה של מישהו אחר. ולסיום, מכיון שהשליח עוצר בכל משרד, כולס יכוליס להיות בטוחיסם שתהיה להס הזדמנות לשלות הודעה. למרות ששיטה זו אולי אינה קיימת בעולס הפיסי (אלא רק בתיאוריה), זהו אופן הפעולה של רשתות המבוססות על טופולוגיית טבעת (עְפָסוססס? פָחוז). כפי שניתן לראות בתרשים 3.7, כל המחשביס ברשת מחובריס במעגל יחיד של כבל ללא קצוות והאות עובר בכיוון אחד בטבעת. ארכיטקטורות מסוימות המממשות טופולוגיה זו, כגון ופס=, הטבעת עשויה לכלול כבל מעגלי יחיד, ובארכיטקטורות אחרות כדוגמת טבעת אסימון (פַחוח הפאסד) נעשה שילוב של כוכב וטבעת, כפי שנלמד בהמשך פרק זה. תרשים 3,7: טופולוגיית טבעת מחברת את כל המחשבים בטבעת שמכאן השסם). רשת זו קיימת בתיאוריה בלבד. הטבעת היא דוגמה לטופולוגיה אקטיבית, במובן שכל מחשב לא רק מקבל את הנתונים, אלא עושה יותר מכך. לאחר קבלת המנה, כל מחשב מגביר את האות הנקלט ושולח אותו אל המחשב הבא. כתוצאה מכך, רשתות טבעת אינן סובלות מאותה דעיכת אות המתרחשת ברשתות אפיק וכוכב, ככל שהאות עובר מרחק רב יותר. רעיון מפתח בטופולוגיית טבעת (עְפָסוססס+ פֶחוז), כל המחשבים מחוברים במעגל. טבעות רבות מיישמות מערכת של העברת אסימון (חַחו0859 ח6אסו), שבדומה לשליתח בתרחיש המשרד שלנו, מבטיחה שכל מחשב יקבל הזדמנות שווה לתקשורת ברשת. פרק 3: רשתות מקומיות | 61 רעיון מפתח אסימון (ח0%68ס) הוא מנת נתונים קטנה המועברת ברציפות בין המחשבים שבטבעת. כל מחשב יכול לשדר הודעה רק כאשר האסימון נמצא אצלו. יתרונות טופולוגיית טבעת יתרונות טופולוגיית טבעת כוללים : * המנגנון לגישה הוגנת (העברת אסימון) מספק הזדמנויות שוות לכל המחשביס לתקשר. *> התקנה פשוטה. * מכיון שהאות מחודש בכל מחשב, אין דעיכת אות בדומה לרשתות אחרות. חסרונות טופולוגיית טבעת החסרונות כוללים : > כמו באפיק, כשל בחיבור כלשהו עלול להפיל את כל המערכת (שים לב לכך שרשתות טבעת אחדות, כגון אלו המשתמשות בארכיטקטורת וספ=, עשויות לכלול טבעת משנית להפחתת תקלות ברשת). %* תצורה מחדש עלולה לחיות מסובכת, מכיון שיש להפסיק את פעולת הרשת בעת הוספת החיבור החדש. *> המרחק עלול להיות מוגבל כתוצאה ממגבלות התווך הפיסי, חיבורי הכבליס חייביסם להיסגר למעגל אחד גדול. הכלאת טופולוגיות (וזפעו) למרות שאלו הן שלוש הטופולוגיות הבסיסיות, ניתן ליצור מהן גרסאות שונות ורבות. במרבית הרשתות ניתן למצוא מרכיביס מטופולוגיות שונות. שלוש הגרסאות הנפוצות ביותר מתוארות בסעיפים שלפניך: כוכב אפיק (05ם זג3ו5) כוכב אפיק (8ופ ז9ז5) - רשת גדולה, קלה להתקנה הרחבה וארגון מחדש. טופולוגיית כוכב אפיק, המתוארת בתרשיסם 3.8, מורכבת למעשה ממספר רשתות כוכב המחוברות על ידי רשת אפיק. ארגון יכול להפעיל תחילה רשת כוכב עס רכזת אחת. כאשר הרשת גדלה לממדיס בהס רכזת אחת מלאה, ניתן להוסיף רכזת נוספת ולקשר אותה בכבל לרכות הראשונה. עס הוספת הרכות השלישית היא תחובר לרכזת השנייה, וכך הלאה. ניתן גם למצוא תצורה זו בבניין משרדיס רב קומתי. בכל קומה ניתן להציב רכזת (או מספר רכזות) שיחוברו זו לוו על ידי אפיק העובר מקומה לקומח. 2 מבוא לתקשורת מחשבים לטופולוגיית כוכב אפיק יש יתרונות של טופולוגיית כוכב, בכך שנפילת מחשב אחד לא תפיל את כל הרשת ובכך שקל לשנות את התצורה שלה. כמו בטופולוגיית כוכב, אס רכזּת כושלת, כל המחשביס המחוברים לרכזת זו לא יוכלו לתקשר. בדומה לטופולוגיית אפיק, אם יש נתק בין רכזות, מחשביס יוכלו לתקשר עס מחשביס אחרים המחובריס לאותה רכזת, אולס לא עס אלה המחוברים לרכזות אחרות. 8 זו תרשים 3,8: בטופולוגיית כוכב אפיק נראה מספר רכזות שמחוברות ברשת אפיק. החיבור בין הרשתות (בין הרכזות) כעשה על ידי כבל מיוחד. כוכב טבעת (פחוח ז9ו5) כוכב טבעת - רשת כוכב עס גישה שווה לרשת. טופולוגיית טבעת עלולה להיות קשה למימוש, ולכן טופולוגיית כוכב טבעת, או כוכב מחווט לטבעת (פַחוז 60זוש-זפזפ) הינה תחליף מתאים. היא מספקת מנגנון קל יותר להשגת טבעת (ראה תרשים 3.9), כי הכבלים מחוברים פיסית כמו בטופולוגיית כוכב. עס וזאת, בתוך הרכות התקעיס מחובריס במבנה טבעת. רוב רשתות טבעת אסימון ממומשות כך. 0חוז זהוס תדשיס 3.9: בטופולוגיית כוכב טבעת המחשבים מחוברים בכוכב פיסי, אולם הרכזת מחווטת באופן שיוצר רשת טבעת פרק 3: רשתות מקומיות | 63 לטופולוגיה זו יש יתרונות של רשת כוכב בתוספת היתרונות של גישה שוויונית של טופולוגיית טבעת. טבעת כוכב סובלת מחסרונות דומיס לטופולוגיית כוכב, כולל מגבלת אורך פיסי של כבל וכשל ברשת כתוצאה מכשל ברכזת. סריג (ח₪65) סריג (ח65ו/) - רשת מסובכת, עלות גבוהה, ארגוו מחדש קשה אך נהנית מהיציבות הגבוהה ביותר. אס תעבוד עס שלושה אנשים ותשבו כולכס סביב שולחן יחיד, התקשורת תהיה פשוטה מאוד. תוכל להסתכל ישירות אל האדס שאיתו אתה רוצה לתקשר ולהתחיל לדבר. לא יהיה כל צורך להמתין שכל האחריסם יפסיקו לדבר ביניהס, או להמתין לשליח. לכל אחד מכס תהיה גישה ישירה לכל אחד אחר. רשת סרלג (אזסשזפח ה₪85) אמיתית היא כזו שבה לכל מחשב יש חיבור לכל מחשב אחר ברשת כפי שמתואר בתרשיס 3.10. היתרון בכך הוא שניתן להיות כמעט בטות שהודעות יעברו תמיד. אפילו אס הקשר הישיר שלך עס מחשב אחר כשל, תוכל להעביר את ההודעה מהמחשב שלך למחשב אחר, ומשס ליעד המקורי. על רשתות סריג נאמר כי הן עמידות מאוד בפני תקלות (4ח8ז6וס1-1ט18 עוחפָוח). תרשיס 3.10: ברשת סריג אמיתית לכל מחשב יש חיבור לכל מחשב אחר רשתות סריג אינן מעשיות ברוב המצבים. העלות של חיבוריסם מרוביס הופכת במהירות למרתיעה. בנוסף, התקנה ותצורה מחדש של רשתות סריג עלולה להפוך לסיוט. 4 מבוא לתקשורת מחשבים ניתן למצוא רשתות סריג היברידיות (טוזפעח), כאשר לחלק מהקשרים יש חיבוריס יתיריס. לדוגמה, חברה יכולה להשתמש במספר קשרים על פני רשת מרחבית המקשרת בין משרדים, כדי שאם קשר אחד אינו פועל, המשרדים יוכלו בכל ואת לתקשר זה עס זה. חברה המבצעת עבודה רבה על פני האינטרנט עשויה להעדיף מספר קשריס אל ספק שירותי האינטרנט שלה, כדי שהגישה לאינטרנט תהיה זמינה בכל עת. רשתות היברידיות כגון אלו (ראה תרשיס 3.11) מספקות מידה מסוימת של עמידות בפני תקלות, אך ללא העלות העצומה של סריג אמיתי. תרשים 3,11: רשת סריג היברידית מכילה חיבורים יתירים בין חלק מהצמתים ברשת בחירת הטופולוגיה המתאימה הטופולוגיה שבה תשתמש תהיה תלויה במספר גורמים, כולל עלות, מרחק, פרק זמן מוקצב להתקנה, וסביבה פיסית. הגורמיס שיש להתחשב בהס הס: > אם אתה מתקין רשת קטנה בחדר או במשרד ומחפש מנגנון זול לעשות ואת, רשת אפיק, או רשת כוכב יספקו ככל הנראה את הפתרון הטוב ביותר. *> אס אתה יודע שבעתיד תוסיף למערכת או תשנה את תצורתה, טופולוגיית כוכב היא ללא ספק הקלה ביותר לתצורה מחדש. פרק 3: רשתות מקומיות | 65 * אם יש לך מספר גדול של משתמשים באזור מוגבל יחסית, רשת מסוג כוכב אפיק עשויה לספק את כל יכולת ההרחבה הדרושה לך. * אם אתה מחפש מנגנון שיספק גישה שווה לתווך הרשת, ואפילו בתנאים של תעבורת רשת גבוהה, בחר בטופולוגיית טבעת. > אם אתה רוצה ברשת בעלת עמידות גבוהה במיוחד בפני תקלות, בחר בטופולוגיית סריג. סיכום טופולוגיית רשת מתארת את הפרישה הפיסית של רשת מחשבים. הסוגיס העיקריים של טופולוגיות כולליס אפיק (5טם), כוכב (ז59) וטבעת (פַחוז). ברשת המבוססת על טופולוגיית אפיק (עְאַ0|0חח180 פטם), כל המחשבים מחוברים בקו אחד. רשת אפיק זולה מאוד וקלה מאוד להתקנה. החיסרון הבולט שלה הוא שנתק כלשהו בכבל עלול לגרוס לנפילת הרשת כולה. טופולוגיית כוכב (עְסֶס|סססז ז9ו5) משתמשת בהתקן הנקרא רכזת (סטח) כנקודת איסוף מרכזית לכל חיבורי הרשת. כבל עובר ישירות מכל מחשב אל הרכזת המרכזית הזו. כך קל לאתר תקלות ולשנות תצורה של הרשת. כל מחשב הינו עצמאי, ולכן תקלה בחיבור רשת אחד לא תסכן את כלל הרשת. החסרונות של רשתות כוכב כוללים עלות גבוהה כתוצאה ממספר הכבלים הדרושים וסכנה שכשל ברכזת יפיל את כלל הרשת. מחשבים בטופולוגיית טבעת (עְפָסוססס1 בָחוז) אמיתית מחובריס כולס בטבעת כבל יחידה. מרבית הטבעות משתמשות בסוג כלשהו של העברת אסימון (סַחופפה0 ח0>0)), כדי לספק לכל מחשב גישה שווה לרשת. כמו ברשתות אפיק, גס כאן כשל במחשב אחד עלול להפיל את הרשת כולה. כתוצאה מקושי במימוש פיסי של רשת טבעת, מרביס להתקין רשתות מסוג זה כרשתות כוכב טבעת (פַחוז 60זושו-91ו9). ניתן גס למצוא גרסאות שונות לשילוב, ובהן: רשתות כוכב אפיק (פ0 ז98ו5), כוכב טבעת (פַחוז ז9ופ) וסריג (ה85ח). רשתות היברידיות (סוזפעה) אלו מכילות רכיביס מטופולוגיות אחרות. 6 מבוא לתקשורת מחשבים החיבור הפיסי לא חשוב כיצד תתכנן את הרשת שלך, היא מסתכמת בסופו של דבר בהעברת סיביות נתוניס על פני סוג כלשהו של חיבור בין מחשביס. פרק זה יתאר את סוגי התווך שבשימוש ואת השיטות שבהן נעשה שימוש בסוגי תווך אלה. עד סוף הפרק, תוכל: * להבין מונחיס הקשורים לתווך פיסי, * לדעת את ההבדלים בין סוגים עיקרייס של כבלים, * להבין באיזה סוג כבל להשתמש במצבים שוניס. ביצוע החיבור בסופו של דבר, תקשורת על פני רשת מחשבים מסתכמת בהעברה של אות על פני תווך. ברוב הרשתות העברה וו מתרחשת כאות חשמלי העובר בחוט נחושת. בחלק מהמקרים, ייעשה שימוש באור בתוך סיב אופטי. אולס הרעיון בשני המקרים חינו אחד - כיצד מיוצגים הנתוניס האלקטרוניים כפעימות (865!טסחו) בכבלז מרבית הרשתות המקומיות (אא1) משתמשות בתמסורת פס-בסיס (0ה085008 חסופפוותפחהזו) דיגיטלית כאשר סיביות הנתונים 1 ו-0 מוגדרות כשינוייס נבדליס בורימת החשמל או האור. הדבר דומה לתקשורת בלילה באמצעות פנס. האור דולק או כבוי. פרק 4: החיבור הפיסי | 67 כפי שמוצג בתרשים 4.1, קיימיס רק שני מצביס - פועל או כבוי - כל כבל התקשורת עסוק בהעברת נתונים. היתרון בשידור 0ח885908 הוא שהתקניס המחובריס זה לוה יכולים לקלוט ולשדר באותה עת. תדשיס 4.1: בתמסורת 0ח088008 מוגדרות סיביות הנתונים על ידי שינויים נבדלים באות לעומת ואת, תמסורת פס-רהב (הסו55וו5ה3ז1 מְההּטהְבּסזס) משתמשת בתקשורת אנלוגית לחלוקת הכבל לסדרת ערוצים, כפי שמוצג בתרשיס 4.2. לכל ערוצ יש תדר נפרד, וכל ההתקניסם המקשיבים לתדר זה יכוליסם לקבל את הנתונים. טלוויויה בכבלים משתמשת בטכנולוגיה וו להכנסת מספר רב של ערוציס לבית דרך כבל יחיד. כבל דומה לאה המשמש טלוויויה בכבלים יכול לשמש במצביס מסוימים כדי לאפשר הן לקול והן לנתוני רשת לעבור באותו כבל פיסי וזהו היישוס של אינטרנט מהיר. תרשיס 4.2: מספר ערוצי נתונים עוברים דרך כבל יחיד בעת שימוש בתמסורת סז 8 מבוא לתקשורת מחשבים למרות שתמסורת 0ַח3008סזט גמישה יותר, עלות ציוד החיבור בדרך כלל גבוהה יותר. בנוסף, כל ערוץ בקו 800800סזם יכול לשדר רק בכיוון אחד. לתקשורת דו-כיוונית (הדרושה בסביבת רשת מקומית) נדרש ערוץ נפרד לכל כיוון של תעבורה ברשת. רעיון מפתח תקשורת פס בסיס (0ה585808) משתמשת בטכנלוגיה דיגיטלית. טכנולוגיית פס-רחב (0ח8008סזס) משתמשת בנתונים אנלוגיים. ללא קשר לסוג השידור שתבחר, תוכל להשתמש בסוגי תווך פיסי (80/8 |פסו5עחס) רבים. למרות שיש אלפי סוגים שונים של כבלי רשת, ניתן לחלקס לשלושה סוגים עיקריים : * זוג שזור (זוהס-8100ו/א1), א קואקסיאלי (|008%8), א סיב-אופטי (סווקס-זסטו). לכל אחד משלושה סוגי תווך אלה יש יתרונות וחסרונות. חלקס מתאימיס לרשתות מסוימות, בעוד אחריס אינס מתאימיס. לפני שנדון בסוגי התווך השונים, עליך להכיר מספר מונחיס : % דעיכה (חסוזַטח0ש4). משלוח אותות על פני תווך דורש אנרגיה. אס אתה נוסע במכוניתך ומקשיב לתחנת רדיו, תתחיל לאבד את התחנה ככל שתתרחק ממיקוס המשדר. בסופו של דבר התחנה תדעך לחלוטין. באופן דומה בעולס הרישות, דרושה אנרגיה לשידור נתונים בכבל. ככל שהאות מתקדם בכבל, הוא נחלש כאשר חלק מהאות נספג בתווך. תהליך זה, המכונה חסווּפוחס1ה, מציב מגבלות על האורך הפיסי של הכבל. תווך כמו חוטי נחושת דועך במהירות וניתן להשתמש בו למרחקיס קצריס יחסית בלבד. לעומת זאת כבלים עשויים סיב-אופטי, כמעט ואינס סובליס מהיחלשות האות, וניתן להשתמש בהס להעברת נתונים על פני מרחקים גדולים. * רוחב פס (0)7וש0ח243). בתווך רשת, רוחב הפס של חיבור מתייחס למספר הסיביות שניתן לשלוח בכבל ברגע נתון. הוא נמדד בדרך כלל ב-8ספו/ (מיליון סיביות לשנייה), כאשר 05טו/1 פירושו שמיליון סיביות יועברו בכל שנייה. רוב הרשתות פועלות בקצב שידור של כ- 10008, אולס רשתות חדשות רבות יכולות לפעול עד 1001008. רשתות סיבים אופטיים הן כה מהירות, שעבורן קייס המונת 858 (5690000-ז88-0115-06ָ3), או מיליארד סיביות לשנייה. קיימיס חיבורי סיב-אופטי הפועלים במהירות של 2-2000005. * עכבה (06חה0608ח!). עכבה היא התנגדות החוט לשידור אות חשמלי. ככל שהעכבה גבוהה, כך דרושה אנרגיה גבוהה יותר לשידור האות בחוט. עכבה נמדדת ביחידות של אוהס (וזחס). פרק 4: החיבור הפיסי | 69 א הפרעה (66ח1676ז0)ח!). נקראת גס הפרעה אלקטרומגנטית או וואם. אס נסעת בכביש מהיר ושמעת את תחנת הרדיו שלך דועכת כאשר עברת מתחת לקווי מתח גבוה, חווית הפרעה. כאשר אות חשמלי עובר בכבל, חלק מהאנרגיה שלו נספגת בכבל עצמו וחלק ממנה מוקרנת אל מחוצ לחוט. אנרגיה מוקרנת זו, הנקראת גס רעש (6פוסח), יכולה להפריע לאותות של חוטים והתקניס אחרים. באופן דומה, האות מהתקנים קרוביס אחריס יכול להפריע לאות החשמלי שבחוט. הפרעות רבות עלולות לגרוס להתדרדרות האות עד לנקודה שלא ניתן יותר להכירו. סוג מסויס של הפרעה המכונה א|0598זס מתרחש כאשר שני חוטיסם מונחיס זה לצד זה בתוך כבל. במקרה וּה, הרעש מכל קו עלול להפריע לאות בקו השני. - הערה: הפרעות עלולות גם לעורר בעיה של אבטחת מידע בארגון. האנרגיה פו) המוקרנת מכבל יכולה לא רק להפריע להתקנים אחרים, אלא שהיא ניתנת גם אי כעת, 20 לקליטה על ידי מישהו המנסה "לצותת" לתשדורות שלך. אם האבטחה חשובה לך, תווך סיבים אופטיים אשר אינו רגיש ל- וא= עשוי להיות הבחירה הטובה ביותר עבור הרשת שלך. חללי אוורור (וחטח6!פ). בבנייני משרדיס מודרנייס רביס, יש תקרה כפולה שבחלל שלה עוברים מרבית הכבלים (חשמל, טלפון, רשת) התיונייס לעבודת המשרד. חלל זה, הנקרא ‏ חטחפוס, משמש לרוב גם למיחזור האוויר בבניין. במקרה של דליקה, סוג הכבל שנמצא בחלל אוויר זה הוא בעל חשיבות קריטית. למרבית הכבלים יש שכבה חיצונית גמישה וזולה של 6/₪ (6סחסוחס וחוצץוסס). הבעיה עם 6/ש היא שבעת שריפה הוא משחרר גויס רעילים מאוד, העלוליס להתפשט בקלות בבניין דרך חללי האוורור האלה. לכן, כמעט כל נוהלי בטיחות אש דורשיס שימוש בכבליםס מיוחדיס להתקנה בחללי האוויר שבתקרות כפולות ובמרחבים אחריס הקשורים לסחרור אוויר. כבלי וחטחפוס אלה עמידים יותר בשריפה ואינס משחררים כמות כה רבה של אדים, אולס חסרונס בכך שהס יקרים יותר. סיכוך (9חו16!0ח5). להפחתת ההפרעות לאות חשמלי בכבל, דרוש סוג כלשהו של סיכוך שעוטף את הכבל המוליך. הוא עשוי להיות בצורת שכבה מתכתית דקה ((וס) או רשת פלדה ארוגה (ה85 |5188 חפטסעצו). למרות שסיכוך מפחית את ההפרעות בכבל, הוא מגביר את עלות הכבל ומקטין את הגמישות, ולכן מקשה על ההתקנה. לאחר שלמדת מספר מונחים בנושא כבלים, תוכל להמשיך בדיון סוגי התווך ברשת. מבוא לתקשורת מחשבים כבל זוג שזור (1ו₪3 9+60ושד - שד) האס קנית פעס כבל מאריך לטלפון! אס כן, השתמשת ככל הנראה בכבל זוג שזור. רוב הרשתות כיוס פועלות על כבליס הדומיס לקווי הטלפון הרגילים שלנו. 6זוו ז6סקס חס חסוז8!טפח! תדשים 4.3: כבל זוג שזור מכיל שני חוטי נחושת המלופפים זה סביב זה בתוך כבל ווג שזור תמצא מספר רב של זוגות חוטי נחושת, כפי שניתן לראות בתרשים 3. כל חוט עטוף בבידוד הפלסטי שלו בצבע מסויס. אס החוטיס היו מונחיס זה לצד זה, ה-א!055%ז6 בין החוטים היה מפריע לאות עד כדי כך שהחוטים היו חסרי תועלת. במקוס זאת, החוטים מלופפים זה סביב זה. פעולת שזירה זו מבטלת את ההפרעות ביו החוטים. ניתן למצוא שני סוגיס של כבלי זוג שזור: מסוכך ולא-מסוכך. זוג שזור לא-מסוכך (ז81ק 60צ8ועוד 161060ח8ח - שדט) זוג שזור לא-מסוכך, המוכר כ-שד (זו₪8 8160ושד 18/080חפח), הוא ככל הנראה תווך הרשת הנפוץ ביותר בסביבת המשרד כיוס. כבל מסוג שד אינו יקר, גמיש מאוד, וקל מאוד להתקנה ותחזוקה. מכיון ש-ש=דט משמש גס להתקנות טלפונים, הציוד המוגדר לשימוש עס כבלי זוגות שזוריס לא-מסוככיס כבר קייס בשפע. כפי שניתן לראות בתרשים 4.4, זוג שזור לא-מסוכך המשמש למערכות טלפון ביתיות מקובלות מכיל ארבעה חוטים (שני זוגות), ויש לו חיבוריס בשני קצותיו באמצעות מחברי ₪0-11. בדרך כלל, סוג זה של סד אינו משמש ברשתות מחשבים. במקוס זאת, רוב הרשתות משתמשות ב-שד עס שמונה חוטיס (ארבעה זוגות) ומחבר מעט גדול יותר 45-(₪ בכל קצה, תרשים 4.5. פרק 4: החיבור הפיסי | 71 סח 60 3-45 תרשיס 4.5: מחבר 1-45 ושקע החיבור שלו לקיר/ללות חיבורים ואו לרכזת. כבלי ד מחובריס בדרך כלל ישירות מכרטיס ממשק הרשת במחשב לשקע בקיר. מכאן, כבלי שדש מחובריס ללוח תיבורים ((|פח8ק הסוזהס), שבו חוטי חיבור (00105 0ח0810) נוספיסם מחבריס את האות לרכפת (סטח), או להתקן דומה אחר. כבלי סז מחולקים לחמש קטגוריות לפי תקן שנכתב על ידי הום/אוד (חסו5500181/ 0051765ח! 5ה6800וחטו ו 6660 ד ו-הסו5500!81/ 051765ח! סוחסז601ום). תקן "0870ח509 פחוזו\ מחוסווטם |8וסזסו וס 568'י של גוד/אום מפרט מידע כגון מהירות העברת הנתוניס ומספר הליפופים ברגל. טבלה 4.1 מפרטת את הקטגוריות של כבלי שד( נפוציס. רעיון מפתח זכור ש- ד 3 /זס69)60 הוא המינימום הנדרש לרוב הרשתות. 2 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 4.1: קטגוריות כבלי שד לפי 568 הוד/מום קטגוריה | מהירות העברת נתונים | הערות 1 אין ץְוחכ 6סוס/ משמש בדרך כלל במערכות טלפון ישנות יותר. 458 | ד|008 | 3 158 בוב המינימוס הנדרש לרשתות נתוניס. 16/08| 4 | 5 108 = 51 רוב ההתקנות החדשות משתמשות בקטגוריה 5. אלו הן הקטגוריות המרכזיות שלהן נוספה גס 58 /ץז681900. יש עוד קטגוריות. ארגון הוד/הום הציע קטגוריות נוספות שעדיין לא פורסמו כתקן אלא כהצעה לתקן ((8פסקסזק) והס: 6 ,681000 ו- 7 /681000 (שיס לב שקטגוריה 7 אינה שייכת למשפחת סד/( אלא למשפחת ₪ ך7ַ56). 'וב 9 הערה: כפי שכבר הוזכר, כבלי זוגות שזורים לא-מסוככים (שד) משמשים 0 להתקנות טלפון. אולם, אין פירוש הדבר בהכרח שאם יש לך שקעים מיותרים במערכת הטלפון שלך תוכל להשתמש בהם לתקשורת נתונים. לתקשורת קול אין דרישות איכות חמורות כל כך כמו לתקשורת נתונים. לפני שאתה משתמש בחיווט קיים, עליך לבדוק שהוא מתאים לשימוש תקשורת נתונים. כבל זוג שור לא-מסוכך מספק אמצעי קל ולא יקר לרשתות. החיסרון העיקרי שלו הוא רגישות גבוהה להפרעות ולניחות, ומשמעות הדבר היא שהמרחקים שניתן לכסות עס כבליס מסוג ה מוגבליםס מאוד. בטבלה 4.2 תמצא את סיכוס המאפיינים של כבל סדש. טבלה 4.2: סיכום נתונים אודות כבלי סז אורך כבל מירבי | 100 מטריס (י189 328). מהירות העברה | 101005 בדרך כלל, יכול להיות גס 4-100005. התקנה/תחזוקה | קל להתקנה ותתזוקה. גמיש מאוד. רכיביס ומיניס בקלות. [ 1 הפרעות רגיש מאוד להפרעות (06ח6ז16ו6ח!) ודעיכת אותות (חסוְהַטח110). עלות הוול ביותר מבין סוגי תווך הרשת. פרק 4: החיבור הפיסי | 23 זוג שזור מסוכך (ז81ק 5460ושוד 5161060 - 2 ד5) ההבדל העיקרי בין כבל זוג שזור מסוכך - 575 (זוב3ק 8160ושד 161060ח5) לבין כבל זוג שזור לא-מסוכך - ש=דע, הוא תוספת סיכוך בתוך הכבל, כפי שמוצג בתרשיס 4.6. בדרך כלל, סיכוך גה מורכב מרשת ארוגה (במקריס רבים עשויה נחושת) בין החוטיס למעטפת הפלסטיק, אך הוא עשוי לכלול גם מעטפת מתכת סביב הזוגות השוניס. בדרך כלל, הרשת הארוגה בעלת הארקה חשמלית, להפחתה נוספת של כמות ההפרעות הנכנסות או היוצאות מהחוט. בגלל צורך זה בהארקה חשמלית, רוב כבלי זוגות שזוריס מסוככים (51₪) דורשים מחברים מיוחדים. זז וס 0חו16!0ח וזו 0 הערה: יש סוגי כבליס בהם כל זוג חוטיס שוור ומסוכך. תרשים 4.6: כבל זוג שזור מסוכך כולל שכבת סיכוך סביב הזוגות השזורים דוגמאות של רשתות המשתמשות ב-575 הן פָחוח ה6אסד של יבמ ו- %|9ד 8וסְקא של אפל. לשני סוגי הרשתות יש מפרטים ברורים לגבי הכבליס בשימוש. למרות שכבל 515 מספק כבל רשת אמין יותר מכבל סדש, הוא סובל מאותן השפעות ניחות כמו שדש, ובדרך כלל לא ניתן להשתמש בו על פני מרחקיס העוליס על 100 מטרים. 515 יקר יותר מ-סדש, והוא עלול להיות קשה יותר להתקנה בגלל קשיחותו והמחבריס המיוחדיס הדרושים לו. לפניך סיכוס המאפייניס של כבל ₪ ד5 בטבלה 4.3. 4 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 4.3: סיכום נתונים אודות כבלי שז5 0 מטרים 660 328) (וחה ל-קדט). בדרך כלל 16!005, יכול להגיע עד 5כטו/155. התקנה/תחזוקה | בדרך כלל קלה, אולס נדרשיס מחבריסם מיוחדים לכבלים. בנוסף, הכבל בדרך כלל די קשיח. ו הפרעות עמיד בפני הפרעות, אך רגיש לדעיכת אות בדומה ל-דשש. עלות יקר יותר מכבל מסוג שד( או מסוג |08%8ס זפחחוחד, אולס זול יותר מכבל |8וא08ס 61חאסוחד או כבלי סיב-אופטי. כבל קואקסיאלי (680|8 |וא603) רשתות התקשורת הראשונות הופעלו באמצעות כבל קואקסיאלי, המוכר בשס א08%ס. כבל קואקסיאלי, שבאופן יחסי אינו יקר וקל להתקנה, היה בשימוש ברוב רשתות המחשבים עד שכבל שד הפך לזמין. כיוס עדיין ניתן למצוא כבלים קואקסיאלים ברשתות רבות. כפי שניתן לראות בתרשים 4.7, כבל קואקסיאלי מורכב למעשה משני מוליכים המופרדים על ידי שכבת בידוד. הליבה המרכזית היא בדרך כלל חוט נחושת מלא, או מספר סיבי נחושת המלופפים יחד. סביב הליבה נמצא בדרך כלל בידוד פלסטי וסביבו מוליך נוסף בצורת רשת מתכת ארוגה, או מעטפת מתכת. המעטפת חיצונית, עשויה ברוב המקריס מחומר פלסטי, והיא עוטפת את הכבל כולו. הערה: השס א608 מקורו ב-5וא4 חסוחו 60, ציר מרכזי. זז (חסוז ד ,6/ש) חסוזהוטופחו 0 | ₪ 2 6 וזו 60 זס ח68 6זועצ ז6סקס6 6 והוווחוחט|ה תרשיס 4.7: כבכ קואקסיאלי מורכב משני מוליכים המופרדים זה מזה על ידי שכבת בידוד פרק 4: החיבור הפיסי | 25 הנתונים מועבריס בליבה המרכזית. המוליך החיצוני בעל הארקה חשמלית ומספק סיכוך מפני הפרעות ו- א|670559. כתוצאה מסיכוך זּה, כבל קואקסיאלי הוא בחירה טובה לסביבות שבהן יש הפרעות חשמליות רבות. בנוסף, מכיון שחוט הליבה של כבל קואקסיאלי עבה יותר מזה של זוג שזור, הניחות של האות קטן יותר, ולכן ניתן להעביר את הנתונים על פני מרחקיס ארוכים יותר. בעוד שכבל זוג שזור מוגבל ל- 100 מטרים, כבל קואקסיאלי יכול להגיע לאורך מירבי של 185 עד 500 מטרים. קיימים שני סוגיס של כבל קואקסיאלי: א 66חחוחך (56-58) * זפחאסוחד (0-11א, 46-8) כבל )6חהחוחד מלבד כבל שזו, כבל )6חחוחד הוא ככל הנראה תווך הרשת הנפו ביותר. +6חחוחד הוא כבל קל משקל וגמיש וניתן להשתמש בו להתקנה מהירה של רשת. בתצורות 108708 רבות, )6חחוחד מחובר ישירות ממחשב למחשב, ללא צורך ברכזת (פטח), או התקן דומה. כבלי +6חחוחד משתמשיסם בדרך כלל במחבר 586 (זסוס6הה600 |פצ8א הפזחם) בכל קצה, כפי שניתן לראות בתרשים 4.8. סח ה 00 סאם / תרשיס 4.8: לכבל: זסחחוחד יש בדרך כלל מחבר 86 בכל קצה כבלי )פחחוחד מסווגיס בדרך כלל כחלק ממשפחת כבלי 6-58ף. סיווג וה, המתואר בטבלה 4.4, פותת על ידי יצרני כבלים ומפרט את עובי הכבל ואת העכבה (0608000חו), או ההתנגדות (06ח681518) לגרס שבכבל. 6 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 4.4: כבלים קואקסיאלים נפוצים 9 | 75 אוהסם, שידורי פס רחב הסו55והה5ח3?+ 0ח08008ז (סְחהס0סזם), כגון טלוויויה בכבלים. 2 | 93 אוהס, משמש בעיקר ב- 6 א זסעוסא 061 ה ה 'וב / 4 הערה: בעת רכישת כבלי רשת, שים לב להבדל בין כבלי 46-58 לבין כבלי 9. למרות שהם נראים דומים מאוד, אופן השידור בהם שונה מאוד. רעיון מפתח זכור ש- 36-58 משמש עבור 6חחוחד ברשתות מקומיות (אג). בנוסף, תלמד בפרק 7 "ארכיטקטורת רשת (שיטות גישור)", שרק (/56-588 ו- (₪6-580/0 הם חלק ממפרט 5=ם=! לרשתות +6חזסח:₪. לפניך סיכוס המאפייניס של כבל קואקסיאלי זפחחוחד, בטבלה 4.5. טבלה 4.5: סיכום מידע אודות קואקס:אלי )סחחוחד אורך כבל מירבי | 185 מטרים (607 רגל). מהירות העברה | 05םו10. התקנה/תחזוקה | קל להתקנה, גמיש מאוד. ו . ו הפרעות עמיד בפני הפרעות עלות לא יקר. פרק 4: החיבור הפיסי | 27 כבל +6חאס6וחד כבל )6האסוחד שימש כתווך עיקרי בימיסם הראשונים של רשת (8ח67חו5. הליבה המרכוית העבה, שהיא כבל קשיח בקוטר חצי אינצי, מאפשרת לו לשאת אותות למרחקים ארוכים עד 500 מטר (בערך 1,640 רגל). למרות שעדיין ניתן להשיגו, הוא לא נמצא בשימוש נפוץ בגלל קשיחותו ומחירו. שלא כמו סוגי תווך אחרים שנדונו, כבלי 61חאסוחד (מסוג 46-11 או 56-8) אינס משמשיס לחיבור בין מחשבים. במקוס זאת, כבל )פחאסוחד עובר במשרד כולו כקו שידרה. בכל מקוס שנדרש חיבור, מחובר לכבל משדר/מקלט (ז8שו509ח₪8) באמצעות 90 6זוקוחגט (הנקרא גס 80 טחוסזסוס), כפי שניתן לראות בתרשיס 4.9. בצורה זו ניתן לחבר כ- 100 צמתים לכבל זפחאסוחד. מחבר 80 פזוקחחהּע יוצר חור בבידוד של הכבל ומאפשר מגע ישיר עס הליבה המרכצית. מחבר 68016 ססזס מחבר את המשדר/מקלט לכניסת 806פוחו זוחט זהסוהחספזוה (ונם) בכרטיס ממשק הרשת של המחשב. כניסת |(40 היא מחבר בעל 15 פינים הנקרא גס מחבר 8-15. 'וב פֶ 4 הערה: למרות שכבלי )פח)סוחד כבר אינם בשימוש נרחב כיום, עדיין ניתן למצוא כניסות |() בכרטיסי ממשק רשת רבים. כניסה זו נקראת לעיתים גם צזסס אוכ, על שם החברות שפיתחו אותה: [פּווחום, |6זח! ו- אסזסא. כפי שכבר הוזכר, כבלי +6חאסוחד כבר אינס נפוצים ברשתות מקומיות, אולס עדיין ניתן למצוא 61חאסוחד כאפיק שידרה המחבר יחד מספר רשתות זפחחוחד. בטבלה 4.6 תמצא את סיכוס המאפיינים של כבל קואקסיאלי ז6חאסוחד. טבלה 4.6: סיכוס מידע אודות כבל קואקס:אלי 61חאסוחד 0 מטריסם (1,640 רגל). התקנה/תחזוקה מבנה קשיח מקשה על התקנה במקומות צרים. הפרעות חסין מאוד בפני הפרעות. עלות יקר יותר מכל סוגי התווך האחרים, מלבד סיבים אופטיים. 8 מבוא לתקשורת מחשבים %חאסוחד ז/ו506ח8זד ]וחד 6 תרשים 4.9: ברשת המשתמשת בתווך זפחאסוחד, מחשבים מתחברים לאפיק שדרה ]סוחד באמצעות 180 סזוסוח8/ ו- 08/6 מסזס (כבל סעף) פרק 4: החיבור הפיסי | 29 כבל סיב-אופטי (ס6ו1ק0-זססו=) שלא כמו בסוגי הכבליס האחריס שנדונו, הנתוניס בכבל סיב-אופטי מועבריס בצורת אור, ולא בצורת אות חשמלי. זו הסיבה שכבלי סיב-אופטי אינם ורגישים כלל להפרעות האלקטרומגנטיות המפריעות לאות בחוטי נחושת. בנוסף, מכיון שכבלי סיב-אופטי אינס מחוללים הפרעות אלקטרומגנטיות, כמעט בלתי אפשרי לאדס מבחוצ י'לצותת'י לאות שעובר בכבל. כבלי סיב-אופטי בטוחים מאוד ומהירים מאוד, אך גס יקריס מאוד. כבלי סיב-אופטי מיוצרים עס סיב מרכזי מזכוכית (או מחומר אחר), המוקף בשכבת זכוכית הנקראת 0ח1ו6!300, וממעטפת חיצונית מפלסטיק להגנה, כפי שניתן לראות בתרשיס 4.10. 0חו0|800 3|885) (6076) ז0סו1 0108 ה681ח5 זסזוס 001/6זסזק 80660 זס החסס סוזסס-זסטו= זהו6 תרשים 4.10: בכבל סיב-אופטי ליבת זכוכית מרכזית עטופה בשכבת זכוכית נוספת הנקראת 01800108 מכיון שכל סיב יכול להעביר אור רק בכיוון אחד, דרושיס בכבלי סיב-אופטי שני סיביס, שלכל אחד מהם פַחו0!800 ומעטפת מגן משלו. סיב אחד שולח נתוניס מהמחשב לרשת. השני מעביר נתוניס מהרשת למחשב. 0 מבוא לתקשורת מחשבים התקנת רשתות סיביס אופטיים עלולה להיות מסובכת בשל הצורך להניח את הכבליס בכוונון מדויק (חףו|9) ובגלל קשיחות הכבלים. 'וב פֶ | ו הערה: את כבלי סיב-אופטי ניתן לחלק לסוגים שונים: כבלי 008 פּופַחו5 שהם יקרים יותר ומיועדים בעיקר לשימוש עם לייזרים. כבלי 006 !טח שיכולים לפעול עם דיודות פולטות אור - ₪0 1 (06סוכ פחוטוחחם %ח0ו1). בטבלה 4.7 תמצא את סיכום המאפיינים של כבל סיב-אופטי. טבלה 4.7: סיכום מידע אודות כבל סיב-אופט: 2 קילומטר (6,562 רגלו. בדרך כלל 100!005, למרות שהודגמו מהירויות עד 20008. התקנה/תחזוקה | קשה. הפרעות לא נתון כלל להפרעות אלקטרומגנטיות עלות היקר ביותר מבין תווכי הרשת. בחירת הכבל המתאים עס אפשרויות רבות כל כך, בחירת הכבל המתאים עלולה להיות משימה קשה. יש לשקול מספר גורמים וביניהם: * מהן מגבלות העלות הקיימות! כמה מחשבים יחוברו יחד: מה האורך הנדרש לכבליםס! מה רמת התעבורה הצפויה ברשת! עד כמה חשובה האבטחה של הרשת? % % % % > אילו בעיות התקנה (מעברים צרים וכדי) יעמדו בפניך: * מה מהירות הרשת הרצויהז בעולס שבו העלות אינה חשובה וקל לחווט את כל המחשבים והמשרדים, מספקיס כבלי סיב-אופטי ללא ספק את הרמה הגבוהה ביותר של מהירות ואבטחה. אולס מקריס כאלה נדיריס מאוד. אס אתה מחפש רשת זולה, קלה ומהירה, פתרון המבוסס על שד ורכזת (פגוח), או על + וחד לבד יאפשרו לך חיבור מהיר. פרק 4: החיבור הפיסי | 81 כיום, תצורה נפוצה בסביבת המשרד מבוססת על כבלי פזז ברשת תקשורת מקומית (א!) משרדית. אפשר גס למצוא כבלי סיב-אופטי הפועלים כאפיקי שידרה לחיבור רשתות מקומיות משרדיות אלו יחד, כדי ליצור רשת מרחבית (אה/)). בטבלה 4.8 תמצא את סיכום המאפיינים של תווכי רשת פיסיים המתוארים בפרק זה. טבלה 4.8: השוואה בין תווכי החרשת השונים אמצעי אורך כבל מהירות העברה התקנה |רמת עלות מירבי הפרעות סד | 100 מטריס 1858 קלה גבוהה |נמוכה (328 רגל) ביותר קד | 100 מטריס 868 די קלה | נמוכה ‏ | ביניים (328 רגל) %חחוחד | 185 מטריס 15 קלה נמוכה ‏ | נמוכה (607 רגל) %חאסוחד | 500 מטריס 1868 קשה נמוכה | גבוהה (1,640 רגל) יותר סו ס-זפסו= | 2000 מטר 85% - 85סטו/!100 קשה איו גבוהה (6,562 רגל) סיכום בשכבה הפיסית של מודל |05, תווך הרשת עסוק בהעברה של נתוניס בין מחשבים. נתוניס אלה מקודדיס לאות דיגיטלי (שידור פס-בסיס - 0ח088008) או לאות אנלוגי (שידור רחב פס - 0ח8008סזס) ונשלחים על פני תווך הרשת. מרבית הכבלים נתוניס לסוג כלשהו של ניחות או דעיכת אות (חסוז8טח819), ואיכות האות נחלשת ככל שהאות מתקדם בכבל. דעיכת אות זו מושפעת מהעכבה (00ה608קו), או ההתנגדות (08ה99!9!8), של הכבל. כבלים יוצריס הפרעות (1677076006חו), העלולות להפריע לכבליס או התקניס קרוביס אחרים. סוג מסויס של הפרעה הנקרא 07088196 מתרחש כאשר שני כבלים מונחיס קרוב מאוד זה לזה. להפחתת ההפרעות, סוגיס מסוימיס של כבליס משתמשים בשכבת סיכוך (חַחו18!0ח5). תווכי רשת מסווגיס באופן גס לשלושה סוגיס: זוג שזור, קואקסיאלי וסיב-אופטי. כבלי ווג שור מורכביסם ממספר זוגות חוטי נחושת המאוגדים יחד. בכל זוג, החוטים הבודדים מלופפים יחד באופן המקטין את ה-א!0858ז6. כבלי ווג שזור ומיניס בשתי גרסאות: לא-מסוכך (₪ דט) ומסוכך (שד5). 2 מבוא לתקשורת מחשבים כבל זוג שזור לא- מסוכך, המוכר כ-סדו, הוא אמצעי הרשת הנפוץ ביותר והקל ביותר לשימוש. סדש משמש גם למערכות טלפון, גמיש מאוד ורכיביו ומיניס בקלות. שד מסווג לחמש קטגוריות, כאשר קטגוריה 3 היא המינימוס הנדרש לרישות מחשבים וקטגוריה 5 מאפשרת את מהירות ההעברה הגבוהה ביותר. שד רגיש מאוד להפרעות ולדעיכת אות. אורך הכבל המירבי הוא 100 מטר. כבל זוג שזור מסוכך, או ₪ד5, כולל שכבת סיכוך רשת ארוגה המפחיתה את ההפרעות ומאפשרת מהירות העברה גבוהה מעט מ-םד. ₪ז5 גמיש פחות והתקנתו קשה יותר מ-שדש, ואף הוא מוגבל לאורך של 100 מטר. פָחו₪ ח6אסד של יבמ ו- א|8ד8וססא של אפל הן דוגמאות לרשתות המשתמשות ב-₪ זַ5. כבל קואקסיאלי, או '"אפססיי, מורכב מליבה פנימית המשדרת את הנתוניס ושכבה חיצונית של סיכוך מוליך חשמלית להפחתת הפרעות. לכבל קואקסיאלי ליבה עבה יותר מאשר לזוג שזור, הוא רגיש פחות לדעיכת האות ויכול להעביר נתוניס על פני מרחקיס ארוכים יותר. כבל קואקסיאלי מתחלק לשני סוגים : +חחוחד ו- +6חאסוחד. כבל +6חהוחד, כמו שד, קל להתקנה וזול יחסית. הוא משדר נתוניס ב- 10008 ובעל אורך מירבי של 185 מטר. חיבור לכבלי +6חחוחד נעשה בעיקר באמצעות מחברי סא8. כבל +6חא6וחד היה הכבל המקורי ששימש ברשתות )8חז106זם, הוא בעל ליבה עבה יותר המאפשרת לשדר נתוניס עד 500 מטר. בעת חיבור לכבל 86חאסוח1, משתמשים ב- 80 פזוקוחפע לניקוב הכבל וחיבור ישיר לליבה הפנימית, וכן כבל מקלט/משדר (מקמייש) ושקע 40 לחיבור המקמייש עס מתאס הרשת במחשב. כבלי סיב-אופטי (סוזסס-זפפו=) משתמשים באור במקוס באותות חשמלייס להעברת נתוניס. כבלי סיב-אופטי יכוליס להעביר נתוניס למרחק של עד שני קילומטר ובמהירויות גבוהות מאוד. תמורת יכולת זו משלמיס במחיר של הכבלים מסוג זה - הס יקרים יותר בעלות הכבל אך צריך לעשות חישוב מדוייק לבדיקת העלות לאורך חיי המוצר. לסיוס, חשוב שסוגי הכבלים המותקניס בתקרה או בקירות, יהיו מוגניס בעת דליקה (806ז0-וחטח6!םס). יש לבדוק את נוהלי בטיחות האש המקומיים לפני התקנת כבלים. פרק 4: החיבור הפיסי 83 חיבורי אלחוט עס הגידול ברשתות ובניידות המשתמשיםס ברשתות, חיבורים באמצעות כבליסם מסורתיים אינס תמיד אפשרות מעשית. אמצעיס אלחוטיים מספקים מנגנון לביצוע חיבוריס אלה ללא כבלים. עד סוף פרק זה תהיה מסוגל: * לוהות את הסוגים השונים של טכנולוגיות אלחוט, א להבין תקשורת רדיו כפי שהיא מתייחסת לרשתות, א לתאר תקשורת מיקרוגל, א להסביר את השיטות לחיבור מחשביס באמצעות טכנולוגיית אינפרא-אדוס. סוגי חיבור אלחוטי סוגי תווך אלחוטיים יכוליס לספק את היכולת לאספקת חיבורי רשת מרוחקים וגם חיבור רשתות על פני מרחקים ארוכים. תווכיס אלחוטייס מתחלקיס באופן גס לשלושה סוגים : * רדיו, א מיקרוגל, א אינפרא-אדום. כל סוג יוסבר בפירוט בסעיפיס הבאים, אולס תחילה עליך להכיר את הספקטרוס האלקטרומגנטי. 4 מבוא לתקשורת מחשבים הספקטרום האלקטרומגנטי כל תמסורת של אנרגיה מתרחש בצורת גליס בספקטוום האלקטרומגנטי (החטז50901 6|0010800800). תדר אלקטרומגנטי (ע0ח116006 סוזפַחַחָ8וחסזז9!90) הוא מספר מחזורי הגל בשנייה ונמדד במונחיס של הר> (42 - 2חפח). אתה מכיר בוודאי סוג זה של מידה ממחוג הרדיו ברכב שלך. תחנות רדיו 4 פועלות בתחוס התדרים שופחסווא 530-1600 (1,0002 = 02א1), ואילו תחנות רדיו = משתמשות בתחוס 872ה008ו 88-108 (1,000,00002 = 2הו/1). בנוסף, אס תסתכל כמעט על כל מכשיר חשמלי ביתי, תמצא בדרך כלל שהוא מיועד לעבוד ב- 5002 בישראל ובאירופה, וב- 6002 בארהייב. לסיוס, תחוס תדרי השמיעה של בני האדם נע בתחוס שבין 302 לבין 20902. תדר התמסורת משפיע הן על כמות הנתוניס שניתן לשדר והן על המהירות שבה מתבצעת התמסורת. תדרים נמוכים יכולים לעבור מרחקיס ארוכים רצופי מכשולים, אולס כמות הנתוניס שניתן לשלוח מוגבלת מאוד. ככל שהתדר של האות גובר, כמות הנתוניס שהוא יכול להעביר גדלה בהתאם. ככל שהתדר ממשיך לגדול תוכל לשלות כמות גדולה של נתונים, אך עדיין תוך הגבלה לתקשורת בקו-ראייה (ח0ו5 01 6חוו), שבו המשדר והמקלט נמצאים בטווח ראייה זה מול זה. רעיון מפתח זכור זאת כך: תדר נמוך קצב העברת נתונים נמוך על פני מרחקים ארוכים. תדר גבוה קצב העברת נתונים גבוה על פני מרחקים קצרים. פ הערה: רוב המחשבים המשדרים ברשת מקומית על פני כבלים פועלים בקצה 9 הנמוך של הספקטרום, ומשתמשים באותות חשמליים פשוטים או באותות בתדר רדיו (ע6ח6006ז- 0ו₪80 - -5). כבלי סיב-אופטי פועלים בקצה השני של הספקטרום, ומשתמשים בתדרים הגבוהים של אינפרא-אדום או אור נראה. רדיו תדר הרדיו (₪ - עְסח6ט1790 0ו90?) שבתחוס הספקטרוס האלקטרומגנטי משתרעת על פני תחוס התדריס מ- 10902 עד 1072 (670ח93וף). השימוש בתדרי הרדיו בכל מדינה מבוקר על ידי רשויות השלטון. באר עושה ואת משרד התקשורת ובארהייב אחריות זו מוקצית ל- ₪66 (פחסוז81סוחטוח 00 |80678= הסו85וח ו 0ס). פרק 5: חיבורי אלחוט | 85 אס השתמשת פעם בטלפון אלחוטי או צעצוע עס שלט רחוק, קרוב לוודאי שהוא פעל בתחוס 902-928/42. תחוס תדרים אלה זמין כבר ומן רב ומשמש כיוס להתקניס רבים, ולכן גובר השימוש בתחוס 2.4602. מכיון שעלות הציוד עולה גס היא עס התדריס הגבוהיס, תחוס 5.7202 נמצא בשימוש מועט בלבד כיוס. שימוש בתדרי רדיו ברשת מחשביס להעברת נתוניס מחייבת שלכל הֶתקן יהיו הן אנטנה (חח9זח8) והן משדר/מקלט (6צו500ח8]). בהתאס למרחק ולתדריס שבשימוש, האנטנה עשויה להיראות כמו זו של רדיו רגיל, טלפון סלולרי, או מכשיר טלוויזיה. המשדר/מקלט הוא הֶתקֶן שיכול לשדר ולקלוט נתוניס. תקשורת רדיו המשמשת רשתות מחשבים מקומיות מתחלקת לשלוש קטגוריות : * הספק נמוך, תדר יחיד - ע0ח6ף6ז- פוַחָחום ,זסעוסם צוס | *> הספק גבוה, תדר יחיד - עשח6ףסז= פופַחו5 ,זסשסש תסו * ספקטרוס פרוש - חזטזו5060 507880 סוגיס שוניס אלה יידונו בסעיפים הבאיס. הספק נמוך, תדר יחיד (0ח006-] 6 ,זס/צסק ששס.1) בתרחיש וה, הן המשדר (6וחפח9פזד) והן המקלט (6צו₪808) למעשה 'מכוונים" (60ח) לתדר אחד שבו מתרחשת כל תקשורת הנתוניס. ההספק הנמוך של מערכות אלו פירושו בדרך כלל שהאות מונחת במהירות, וניתן להשתמש בו באזור מוגבל בלבד. בהתאס לתדריס שבשימוש, קירות ומכשוליס אחריס יכוליס לחסוס אותות אלה ולמנוע תקשורת. הפרעות מהתקנים אחרים עלולות להתרחש בקלות, במיוחד בתחוס 9022 העמוס. רשתות 1% המבוססות על טכנולוגיות אלו רגישות מאוד גס להאזנה, למרות שההספק הנמוך מגביל את התחוס שבו מישהו יכול לקלוט את האות. טבלה 5.1: סיכום המידע אודות רשתות רדיו בהספק נמוך ותדר יחיד ו הפרעות : רגישה מאוד להפרעות עלות : בינונית אבטחה: רגישות גבוהה לציתות, למרות שהאות מוגבל לתחומי הבניין בשל ההספק הנמוך 6 מבוא לתקשורת מחשבים הספק גבוה, תדר יחיד (ע6ח9408ז= 6ַח51 ,זסשוסש חטוח) כפי שהשסם מרמז, רשתות אלו פועלות בהספק גבוה יותר ולכן הן מאפשרות שידור על פני אזור רחב. בדרך כלל רשתות מסוג וה משדרות עד האופק, או מעבר לאופק, על ידי שימוש במגברים (9ז606810ז) ו/או החזרה (סָחוסחטספ) של האות מהאטמוספירה. למרות שהדבר עשוי להתאיס לתקשורת עס משתמשים ניידים, יש לכך מחיר. רשתות בהספק גבוה ובתדר יחיד דורשות בדרך כלל ציוד שידור יקר יותר, במיוחד עס אנטנות ומגבריס, ודורשות גס רישוי לתקשורת. מפעילי הציוד חייבים להיות מורשי 606- (בארהייב) ולתחזק את כל הציוד בהתאס לנהליס. גס האבטחה היא נושא לדאגה ברשת מסוג זה. כאשר האות משודר על פני אזור רחב, תיתכן אפשרות שהוא ייקלט על ידי ורים המעונייניס לצותת לרשת שלך. לפניך טבלה 5.2 בה סיכוס המאפייניס של רשתות רדיו בעלות הספק גבוה ותדירות יחידה. טבלה 5.2: סיכום המידע אודות רשתות רדיו בהספק גבוה ותדר יחיד תדרים: הכל אפשרי אולס בדרך כלל נמוך בתחוס ה-62 טווח מירבי: תלוי בהספק ובתדירות המשדרים. יכול להיות קו-ראיה או מעבר לאופק מהירות שידור: יכולה להיות 1-1005 ספקטרום פרוש (וטזו5066 680ז50) תקשורת מסוג ספקטרום פרוש (וחטזו60ס5 680ז50) פותחה כדי לענות על החסרונות הרבים של תקשורת בתדר יחיד (הן בהספק נמוך והן בהספק גבוה). במקוס להשתמש בתדר יחיד, רשתות מסוג ספקטרוס פרוש משתמשות במספר תדרים בו-ומנית. הדבר משפר אמינות ומגביר את ההתנגדות להפרעות. בנוסף לכך שהשימוש במספר תדרים מקשה על ציתות, ניתן להדק את האבטחה עוד יותר על ידי הצפנת תקשורת הנתונים. קיימיס שני סוגיס עיקרייס של שידורי ספקטרוס פרוש (וטז50600 680ז80) : % ח800|טוססוח 06ח601-56006זו0 (אפנון רציף), * פחוסקסח-ץ0ח6טף6ז= (דילוג בתדר). פרק 5: חיבורי אלחוט | 87 ג 0ח006ז- 8 ע0חה6 סז 0 ע0ח6 וז זז 00 0+ הזכ תדשים 5.1: אפנון רציף (מסוז0!8סחחז 59000008 901זו0) כרוך בשידור בו-זמני של נתוניס במספר תדריסם אפנון רציף (חסוז000!9וח 06ח59006-+61760%) מחלק את הנתוניס לחלקים הנקראיס שבבים (פקוחס) ומשדר אותס במספר תדריס שונים (ראה תרשים 5.1). התחנה הקולטת יודעת לאילו תדריס להקשיב ומרכיבה מחדש את השבביםס המתקבליס למנות (040%689) נתונים. ניתן להדק את האבטחה על ידי שידור נתוני דמה יחד עס הנתוניס האמיתיים, ועל ידי שידור נתוני דמה בתדרי דמה אחרים. התחנה המקבלת יודעת אילו תדריס תקפים וכיצד לקבוע איה שבביס תקפים. גורס המעוניין לצותת יצטרך למצוא את כל התדרים, ויצטרך להבתין בין הנתוניס האמיתייס למדומיס. רשתות מסוג זה פועלות בדרך כלל בתדריס שאינס בפיקוח (8פט 8180!ט98זחט), והן יכולות להגיע למהירויות שידור של 5ססו2-6. 8 מבוא לתקשורת מחשבים 0 0 000 4 8 הז 0 ע6ח06ז- והז 06 סז 818 110 010 111 0 תדשיס 5.2: בדילוג בתדר (פָחוסססה-ץסח6ף9ז=) נתומיס משודריס בתדריס שונים לפי לוח זמניס קבוע מראש דילוג בתדר (פחוסססה-ש0ה606ז=) שמוצג בתרשים 5.2, ממתג נתוניס בין מספר תדריס. המשדר והמקלט מסונכרנים לשימוש באותס תדריס בפרקי זמן (81065 06 0) שנקבעו מראש. התומון קריטי, ושני הצדדים חייבים להיות מסונכרנים בדיוק כדי שתהיה תקשורת. מסיבה זו קשה לגורס חיצוני לצותת לרשת מסוג זה. כדי לעשות זאת, הוא יצטרך לדעת את הערכיס שנקבעו מראש. רשתות המדלגות בתדר מספקות יותר אבטחה מאשר רשתות הפועלות באפנון רציף, אולס במחיר הפחתת המהירות. למרות שהן יכולות להגיע למהירויות של עד 5ססו2, רשתות המדלגות בתדר מוגבלות בדרך כלל למחירויות נמוכות יותר. רעיון מפתח מערכות רדיו של ספקטרום פרוש (;(ט50600 880זס5) משדרות נתונים במספר תדרים ובטוחות יותר מאשר מערכות רדיו בתדר יחיד. לפניך טבלה 5.3 בה סיכוס המאפייניס של רשתות רדיו בשיטת ספקטרוס פרוש. פרק 5: חיבורי אלחוט | 89 טבלה 5.3: סיכום המידע אודות רשתות רדיו בשיטת וטז5090 507880 בדרך כלל 902-928/42. חלק ב- 2.4642 טווח מירבי תלוי בהספק ובתדרים. במקריס רבים מוגבל, אבל יכול להיות יותר ממספר מייליס מהירות שידור: מערכות 560060086 017606 9021/72 מציעות 005ו2-6. מערכות 2 מאפשרות מהירויות גבוהחות יותר. דילוג תדריס בדרך כלל איטי יותר (מתחת ל- 005ו1) הפרעות : עמיד בפני הפרעות עלות זול יחסית ו התקנה/תחזוקה: | תלוי בתכנון. יכול לחיות פשוט עד מורכב ו מיקרוגל (6טבּאוסזס:ו) מערכות תקשורת מיקרוגל (6שאוסזסווח), המשתמשות בתדרים הגבוהים יותר של תחוס הג'יגה הֶרא הנמוך, מאפשרות קצב שידור נתוניס גבוה יותר. אולס כדי לעשות זאת, המשדר והמקלט חייבים להיות בטווח ראייה וה מול וּה. תקשורת מיקרוגל דורשת בדרך כלל שימוש בתדרים מורשים ולכן יקרה יותר ממערכות רדיו. קיימיס שני סוגיס של תקשורת מיקרוגל: קרקעלי (|08ו07765)) ולוויני (66ו5810). מיקרוגל קרקע' (6טגסזסו₪ |654719זז6ד) אס בעת נסיעה בכביש מהיר הבחנת במגדלים עם 'יצלחות''י לווין בראשיהן (כמו למשל ליד ויכרון יעקב, או בגבעתיים), ראית מערכות תקשורת מיקרוגל קרקעי. מערכות אלו משתמשות באות ממוקד מאוד בתדר גבוה לקישור בין שני אתריס. כל אתר חייב להשתמש באנטנה פרבולית כיוונית (החחפזחה 6ו|0ס8ז8ס |8ח6000זו0) וחייב להיות בקו-ראייה של האנטנה השנייה, כפי שמוצג בתרשיס 5.3. מגדלי ממסר (פז6/וס! ץ6!8ז) יכוליס לשמש להעברת האות על פני מרחקים ארוכים יותר. מערכות מיקרוגל קרקעיות משמשות בדרך כלל לקישור רשתות על פני מרחקיס גדוליסם שבהם כבלים אינס מעשיים, או שעלותם אינה מעשית. בגלל הדרישה לקו-ראייה, מציאת מקומות מתאימים למגדלי ממסר עלולה להיות בעייתית. התקנה של מערכות מיקרוגל קרקעיות קשה יחסית, בעיקר בגלל העובדה שהאנטנות חייבות להיות מיושרות (80ח19ו8) בקפידה כדי לקלוט את האות. בנוסף, השימוש בתדרים מורשים מציב דרישות על הציוד שבשימוש ועל הצוות שמפעיל את הציוד. 0 מבוא לתקשורת מחשבים תרשיס 5.3: תקשורת מיקרוגל קרקעית יכולה להתקיים בין שני בניינים מערכות מיקרוגל בהספק נמוך יכולות גס לשמש בסביבות רשתות מקומיות קטנות. לכל מחשב יהיה משדר קטן שיתקשר עס רכזת מיקרוגל שנמצאת במקוס מרכזי גבוה כלשהו, למשל התקרה. בכל מקרה, צריך להיות קו-ראייה בין כל משדר לרכזת. רעיון מפתח בעוד שמערכות מיקרוגל קרקעיות מאפשרות תקשורת על פני מרחקים גדולים, תחנות השידור והקליטה חייבות להיות בקו-ראייה ברור ביניהן. תמצא בטבלה 5.4 את הסיכוס של המאפייניס של תקשורת מיקרוגל קרקעית. פרק 5: חיבורי אלחוט | 91 טבלה 5.4: סיכוס המידע אודות תקשורת מיקרוגל קרקעית בדרך כלל 4-62 או 2ה21-236 טווח מירבי תלוי בהספק ובתדרים. במקרים רבים מוגבל, אבל יכול לחיות יותר ממספר קילומטרים , [ מהירות שידור: תלוי בתדרים, אך במקריס רביס 808ו1-10 התקנה/תחזוקה: | די קשה ו הפרעות : משתנה עס ההספק, גודל האנטנה, והתדרים שבשימוש. בטווחיס קצריםס ההפרעות אינן מהוות בדרך כלל בעיה. תנאי אקלים (גשם, ערפל) עלולים להשפיע על מערכות במרחקים גדוליס יותר או בתדריס גבוהים יותר עלות בינונית עד גבוהה רגישות לציתות. האות בדרך כלל מוצפן מיקרוגל לוויני (6טּווסזסוו 5819!1166) כמו מערכות מיקרוגל קרקעיות, מערכות תקשורת לווינית משתמשות באנטנות פרבוליות כיווניות וכל אנטנה חייבת להיות בקו-ראייה של חברתה. ההבדל העיקרי הוא, שאנטנה אחת נמצאת על הקרקע והאחרת נמצאת בחלל, על לווין גיאוסינכרוני בגובה 50,000 קיימ (22,300 מייל) מעל כדור הארצ. לוויניס אלה נמצאיס במסלול, בגובה ובמהירות שבהס הס נשאריס קבועיס ביחס לכדור הארצ. ווהי השיטה המשמשת לשידור תמונות טלוויזיה מרחבי העולס. עבור תקשורת רשתות, האות מרשת תקשורת מקומית ישודר ללווין ומשס יוחזר לאזור מסוים של כדור האר (ראה תרשים 5.4). בקצה המקבל, אנטנה נוספת תמיר את האות מהלווין ותשדר את הנתונים הלאה לרשת המקומית שבאתר המקבל. אס שני האזורים קרובים זה לזּה, השידור יכול לעבור בלווין אחד. אס אתה משדר לאתר רחוק מאוד, האות יכול להתקבל על ידי לווין אחד ואז לעבור ללווין אחר לשידור חורה לקרקע. בגלל המרחק הגדול מהקרקע ללווין ובחזרה, השהיות מעבר (9ש06|9 חסוזהּסְססזס) שבין 0.5 לבין 5 שניות הן תופעה נפוצה. התופעה מתרחשת הן בשידור לאתר קרוב, והן בשידור לאתר שבצדו השני של כדור הארצ. התקנת מערכת תקשורת לווינית לקישור בין שתי רשתות היא תהליך מורכב ומסובך מאוד. כמובן ששידור לווין הוא מעבר להישג ידס של רוב הארגוניס, מלבד אולי העשיריס ביותר שבהם, וגם חכירת תדירויות על לוויניס קיימיס יקרה מאוד. לאחר השגת תדרים, קביעת התצורות של הלווין ושל תחנות הקרקע היא נושא טכני מורכב מאוד ועדיף להשאירו לאנשיס שהוכשרו בתחוס. מכיון שהאות המשודר מהלווין יכול לכסות אזור גיאוגרפי גדול, הציתות קל יחסית. לכן רוב שידורי הלווין מוצפניס בדרך זו, או אחרת. 2 מבוא לתקשורת מחשבים אזסץ סא הז ח8 תדשים 5.4: תקשורת מיקרוגל לווינית מאפשרת תקשורת על פני מרחקיסם ארוכים בטבלה 5.5 תמצא את סיכוס מאפייני תקשורת מיקרוגל לווינית. טבלה 5.5: תקשורת מיקרוגל לווינית הפרעות : רגישה להפרעות אלקטרומגנטיות, חסימה (סֶחווחוח8), ותנאי אקליס עלות : יקרה מאוד רגישה מאוד לציתות, בדרך כלל האות מוצפן אינפרא-אדום (60ז13חו) במעלה הספקטרום האלקטרומגנטי, תדרי אינפרא-אדום (5! - 980חו) ממלאיס את התחוס שבין 100672 לבין 72 1,000 (0ז9ח8ז0ו), מעט מתחת לתחוס האור הנראה. הטכנולוגיה המשמשת לרישות אלחוטי דומה מאוד לטכנולוגיות אינפרא-אדוס המשמשות למערכות שלט רחוק עבור טלוויויות או מערכות סטריאו. דיודה פולטת אור - ם5 (08סו פַחזוחח= זחטו1) או לייזר משמשים כמקור אור לשיגור אלומת אור בין המשדר למקלט. פרק 5: חיבורי אלחוט | 93 טכנולוגיות אינפרא-אדוס פועלות בתדריס גבוהים המאפשרים מהירויות העברת נתונים גבוהות. אולס מכיון שהן קרובות לתדריס של אור נראה, הן סובלות מבעיות שידור רבות המאפיינות מקורות אור רגיליס. בדיוק כפי שלא ניתן לראות טלוויויה דרך קיר, גס אותות אינפרא-אדוס אינס יכוליס לעבור דרך קירות או עצמיס גדוליס אחריס. כשיש אור חזק ליד הטלוויזיה, הוא עלול להפריע ליכולת שלך לראות את התמונה. באופן דומה, אות אינפרא-אדוס עלול להיחלש על ידי נוכחות מקור אור נוסף. 'וב פֶ הערה: תוכל לשאול כיצד הפרעה זו מתרחשת ללא מקור אור אינפרא-אדום 9 נוסף באזור. אולם, אפילו נורות להט וגילות עלולות להפריע לתקשורת באינפרא-אדום, וזאת בגלל שנורות להט רגילות פולטות גם אינפרא-אדום בנוסף לאור הנראה. יתרון אחד של רשתות אינפרא-אדום הוא שהן אינן רגישות להפרעות האלקטרומגנטיות מהסוג שמפריע לתווכי רשת אחרים, כגון כבליס קואקסיאלים. כמו כבל סיב-אופטי, מערכות אינפרא-אדוסם יכולות לשמש בסביבות עם הפרעות, כמו למשל מנועים חשמליים או קווי מתח. קיימות שתי טכנולוגיות תקשורת אינפרא-אדוס: נקודה-לנקודה טחוסס-0+%חוסס) ושידור (0806851ז0). אינפרא-אדום נקודה-לנקודה (13160ח] +חוסק-0+-+ח1ס) מערכות אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה משתמשות באלומה צרה וממוקדת מאוד של אנרגיה לקישור שני אתרים במהירויות שידור גבוהות. בסביבת רשת מקומית נמצא מחשבים ניידים רביס ויומנים אלקטרוניים אישיים - שש (9₪18ו |הספזסס 8 שמשתמשים בכניסות אינפרא-אדוס לייעגינהיי עם מערכות מחשב שולחניות, או עס התקנים היקפייס אחרים. למרות שהתהליך דורש יישור מדויק של כניסות אינפרא-אדוס על המחשב הנייד ועל יחידת העגינה, התהליך יכול למנוע את הצורך בחיבור כבלים כדי להתחבר לרשת. ניתן גם להוסיף מתאמי אינפרא-אדוס למחשבים אישיים רגילים, כפי שניתן לראות בתרשים 5.5. תרשיס 5.5: תקשורת אינפרא-אדום נקודה-לנקודה מאפשרת תקשורת בין שמ מחשבים הנמצאים בקרבה פיסית זה לזה 4 מבוא לתקשורת מחשבים טכנולוגיות לייזר הפועלות בתחום אינפרא-אדוס נוצרו כחלופה אפשרית למערכות מיקרוגל קרקעיות. כאשר קיים קו-ראייה, מערכות מבוססות לייזר יכולות לקשר בנייניס במרחק אלפי מטריס. שלא כמו מערכות מיקרוגל קרקעיות, פתרונות מבוססי לייור אינם מחייבים רישוי (של 06= למשל), ולכן קל יותר להתקין ולתחזק אותן בהשוואה למערכות מיקרוגל דומות. באשר לאבטחה, שידורי אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה קשיס יחסית לקליטה. אלומת האנרגיה כל כך ממוקדת עד שכמעט יש צורך להפריע לזרימת הנתוניס כדי לצותת לתקשורת. הפרעה זו תורגש על ידי הקצה המקבל. טבלה 5.6 מספקת את סיכוס המאפייניס של מערכות אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה. טבלה 5.6: סיכוסם המאפיימים של תקשורת אינפרא-אדום נקודה-לנקודה הו טווח מירבי: מוגבל לקו-ראייה. טכנולוגיות לייזור אחדות יכולות לשלות אות על פני אלפי מטריס מהירות שידור: 1-58 התקנה/תחזוקה: | בינונית. נדרש יישור מדויק של משדר ומקלט הפרעות : עמידה מאוד בפני הפרעות אלקטרומגנטיות, אך מקורות אור חזקיס עלוליס ליצור בעיות עלות : נעה בין זול (עבור טכנולוגיות ס= )) לבין יקר מאוד (עבור פתרונות לייזר) אבטחה: עמידה מאוד בפני ציתות בגלל דרישת קו-ראייה ומיקוד צר של אלומת האנרגיה שידור אינפרא-אדום (60ז9זח! +87080685) מערכות שידור אינפרא-אדוסם משתמשות בשיטה מסוימת לפיזור (סַחו9ז8ס9ו0) האות, כדי שיחידות רבות יוכלו לקלוט את השידור. בדוגמה המוצגת בתרשים 5.6, יחידות משדר בכל מחשב מכוונות את האות שלהן בכיוון הכללי של המשדר/מקלט שעל התקרה. יחידה זו, המכונה לעיתיס משדר אקטיבי (וסווווחפחהזו 6צו801), מגבירה את האות ומשדרת אותו מחדש לאזור כולו. דרך חליפית לפיוור וה היא לשים חומר מחזיר (8שו81801ז) על התקרה שיכול להחזיר את האור האינפרא-אדום ממשדר בחזרה למטה לכל התחנות האחרות. 9 הערה: טלוויזיות ומערכות סטריאו רבות משתמשות בסוג זה של שידור. בדרך כלל ניתן להשתמש ביחידת השלט הרחוק מרוב המקומות בחדר. יחידות עם עוצמה חזקה יותר יכולות להחזיר (6סחטסט) את האות שלהן מקירות או מחלונות. פרק 5: חיבורי אלחוט | 95 תדשיס 5.6: מערכות תקשורת שידור אינפרא-אדום יכולות להחליף את החיווט של א] מערכות המשתמשות בשידור אינפרא-אדוס בדרך כלל קלות להתקנה ולהגדרה, מכיון שלא נדרש כוונון מדויק. החיסרון העיקרי של מערכות אלו הוא במהירות השידור הנמוכה. מכיון שאינו ממוקדות לאלומה צרה כמו מערכות נקודה-לנקודה, בדרך כלל הן לא מסוגלות לשדר במהירויות העולות על 005ו1. למרות שהדבר מגביל את השימושיות שלהן ברוב סביבות רשת, הן יכולות להוות פתרון מתאיס למצביס שבהס נדרשת ניידות ומהירות העברת הנתונים אינה קריטית. בטבלה 5.7 תמצא סיכוס המאפייניס של תקשורת שידור אינפרא-אדוס. טבלה 5.7: סיכום המאפיימים של תקשורת שידור אינפרא-אדום הפרעות : עמידה מאוד בפני הפרעות אלקטרומגנטיות, אך מקורות אור חזקיס עלוליס להפריע לאות עלות : וולה, אך יקרה יותר מרשת דומה המשתמשת בכבלים אבטחה: רגיש יותר מנקודה-לנקודה בגלל אזור שידור רחב. אך מוגבלת בדרך כלל לאזור מצומצס 6 מבוא לתקשורת מחשבים יישומים של תווך אלחוטי למרות שרשתות אלחוטיות בדרך כלל יקרות יותר מרשתות כבליס דומות, קיימות נסיבות רבות שבהן המאפייניס של רשתות אלו עשוייס להתאיס בדיוק לצרכיס. הרחבת הרשת המקומית אחד המצביס שבהס תקשורת אלחוטית עשויה להיות אידיאלית היא כאשר יש שני בנייניס הנמצאיס בקרבה פיסית, ולא ניתן לחבר ביניהס כבל, בגלל מכשול כלשהו בין הבנייניס כמו כביש מהיר, נהר או ואדי עמוק. במקריס אלה, ניתן להקיס גשר אלחוט? (006וזם 6!685זוש) בעזרת אחד האמצעים שתוארו בעמודיס הקודמיס (ראה תרשיס 5.7). לחיבורים קצרי טווח, חיבור רדיו מסוג ו(טזו5060 507880 יכול לספק פתרון זול. אולס, פתרון מיקרוגל קרקעי או פתרון מבוסס לייזר (אינפרא-אדוס) עשוייס לספק את הרמה הגבוהה ביותר של מהירות שידור נתוניס ואבטחה. תרשים 5.7: מיתן להקים גשר אלחוטי בעזרת תקשורת אינפרא-אדום (לייזר) רעיון מפתח גשר אלחוטי יכול לשמש לחיבור בין שתי רשתות במצבים שלא ניתן להשתמש בו בכבלים. פרק 5: חיבורי אלחוט | 97 ייתכנו מקריס שבהס פתרונות אלחוטייס יהיו זולים יותר בהשוואה לפתרונות כבליס הדורשיסם קוויס חכוריס מחברת הטלפונים. אס אתה זקוק לחיבור 10/1005 בין שני משרדיס הנמצאיס בקו-ראייה אחד מהשני, ההשקעה החד-פעמית בתווך אלחוטי עשויה להיות זולה יותר לטווח ארוך מאשר התעריפים החודשייס של קוויס חכוריס בין המשרדיס. כאשר אתה מעוניין להרחיב את הרשת שלך על פני אזור גיאוגרפי גדול יותר, האפשרויות האלחוטיות העומדות בפניך הן בעיקר רשתות מיקרוגל. מערכות מיקרוגל קרקעי המשתמשות בשורה של מגדלי ממסר, עשויות לספק את החיבור הדרוש. מעבר לכך, אתה נכנס לעולס היקר של מיקרוגל לוויני. אס אתה צריך לתקשר עס משרד באזור נידח כלשהו, לווין עשוי להיות האפשרות היחידה. קשרי רדיו בהספק גבוה ובתדר יחיד עשויים אף הס להתאים בנסיבות מסוימות. ברמות ההספק ובתדריס המתאימים, ניתן להחזיר אותות רדיו מהאטמוספרה ולעבור מרחקיס גדולים. מערכות רדיו אלו גס מספקות קישוריות רב-נקודתית (חוסטט!גוח) יעילה, והן יכולות לאפשר למשתמשיסם גישה מרחוק לרשת מחוצ לגבולות בניין המשרדיס. הדבר מספק גס הרחבת הגישה לרשת המקומית עבור משתמשיס שנמצאים ברכב, באוויר או ביס. מחשוב נייד בנסיבות מסוימות, תרצה להחליף לחלוטין את כבלי הרשת המקומית שלך. לדוגמה: משרד מכירות המעסיק עובדיס המשתמשים בעיקר במחשבים ניידים שהס נושאים אל מחוץ למשרד. חברת משלוחים הרוצה שעובדיה יהיו ניידיס בכל אזור המחסנים בלי להיות קשוריס לשולחן העבודה. בתוך בית חולים, רופאיס או אנשי צוות אחריס רוצים גישה לרשת מכל מקום בבניין. הסוג המדויק של רשת מקומית אלחוטית המשמשת במצבים שונים אלה יהיה תלוי במצב, בעיקר בגורמים כגון דרישות רוחב פס, עלות והמרחק הדרוש. פתרונות רדיו מסוג חטז50601 507680 יכולים לספק ניידות אמיתית. מערכות הספק נמוך בתדר יחיד עשויים אף הס לספק חלופה יעילה. בדוגמת משרד המכירות, אס המחשב הנייד של העובד יכול להיות מוצב במקוס קבוע בעת העבודה, פתרון אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה יספק את מהירות השידור הגבוהה ביותר. מערכות מיקרוגל בהספק נמוך מתאימות גם הן בסביבות מסוימות. מבט אל העתיד טכנולוגיה אלחוטית ממשיכה להתפתח במהירות, וטכנולוגיות חדשות עשויות לספק שיטות נוספות לשבירת החיבור הפיסי. כיוס רוב שירותי האיתור תומכיס בדואר אלקטרוני ובשירותיסם אחריס באמצעות רשתות המבוססות-רדיו. נוצרו גס תקניס לשידור דיגיטלי על פני רשתות טלפון סלולרי. פרוטוקול 288 ₪80661 |פזוטום ז8!טוו69 (סססס) עשוי לספק בקרוב מנגנון נוסף לחיבור רשת פשוט עבור משתמשים ניידים. יוזמות לווין גדולות אחדות נמצאות בשלבים שוניס העשוייס להביא לטבעות לוויניס 8 מבוא לתקשורת מחשבים הסובביס את כדור האר ומרחיביס את רוחב הפס הקיים לתקשורת לווינית. ככל שאנשיס מגליס את היתרונות של אמצעיס אלחוטיים, העלויות נופלות ונוכל לראות טכנולוגיות נוספות מתהוות בעתיד. סיכום תווך אלחוטי יכול לספק חלופה לכבל הפיסי המוכר. טכנולוגיות אלחוט פועלות בתדריס אלקטרומגנטיס שוניס. ככל שהתדר גבוה יותר, כך ניתן לשדר יותר נתוניס. אולס עס העלייה בתדרים, קטן מרחק השידור כתוצאה מהנחתת האות והפרעות שונות אחרות. עלויות הציוד וההפעלה עולות גס הן עס העלייה בתדרים. טכנולוגיות אלחוטיות מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: רדיו, מיקרוגל, ואינפרא-אדוס. טכנולוגיות רדיו פועלות בתדר יחיד או במספר תדרים. מערכות תדר יחיד (ע1600600 פופָחופ) יכולות להתקיים בהספק נמוך לשימוש מקומי או בהספק גבוה יותר לשימוש במרחק גדול יותר. מערכות וחטז)5060 680זס5 משדרות נתוניס במספר תדרים, על ידי חלוקת הנתוניס למנות ושידור מנות שונות בתדרים שונים, או על ידי דילוג מהיר בין תדרים. מערכות וחט50600 507680 עמידות יותר בפני ציתות מאשר מערכות בתדר יחיד. תקשורת מיקרוגל פועלת בתדרים גבוהיס יותר אולס מחייבות ששני הצדדים של הקשר יהיו בקו-ראייה. מערכות מיקרוגל קרקע* ((167709108) משתמשות באנטנות פרבוליות ליצירת קשר נקודה-לנקודה בין שני אתרים. ניתן להרחיב קשר זה על ידי שימוש במגדלי ממסר. מיקרוגל לוויני (00וו586) יוצר גס הוא קשר נקודה-לנקודה, אולס הוא עושה זאת על ידי החזרת האות מלווין גיאוסינכרוני. מערכות תקשורת אינפרא-אדוס פועלות בתדריס גבוהים עוד יותר הקרובות לאור הנראה. מערכות אינפרא-אדוס המשתמשות בדיודות פולטות אור (ס=)) יכולות לפעול בקצבי נתוניס גבוהיס במערכת נקודה-לנקודה (וחוסס-0ו-)חוסס), או לספק קצבי נתונים נמוכים יותר, אך ניידות גבוהה יותר במערכת שידור (800850סזם). טכנולוגיות לייור יכולות לשמש גם הן ליצירת קשר נקודה-לנקודה. יישוס נפוצץ של חיבוריס אלחוטיים הוא יצירת גשר אלחוטל* (06סוזם 685!פזושש) בין שני בנייניסם במקוס שלא ניתן, או לא רצוי, להעביר כבל פיסי. חיבור גה יכול להתבצע באמצעות מערכות תקשורת מיקרוגל קרקעיות או לייזר. יישוס נוסף יהיה החלפת כל הכבליס של רשת מקומית רגילה. מערכות של רשתות מקומיות כוללות בדרך כלל מערכות רדיו ה 506000 680זס5, רדיו בהספק נמוך ובתדר יחיד, או באינפרא-אדוס. פרק 5: חיבורי אלחוט | 99 תמסורת נתונים - הסו5פווה5חגּז] בּז03 לאחר שהחלטת באיזה סוג של תווך רשת (8ו80 אזסט60ח) תשתמש לחיבור הפיסי בין המחשבים, עליך לבחון כיצד תגרוס לנתוניס לעבור באותו תווך רשת. עד סוף פרק זה תדע: * להבין ולהגדיר כרטיסי ממשק רשת (0870 10806ח! אזסטסא - שו) א להסביר את תפקידס של הדרייברים (מנהלי הֶתקן) > לתאר את השיטות השונות לבקרה על רימת הנתוניס כרטיסי ממשק רשת (6וא) כאשר אתה רוצה לשלוח מידע ברשת, המחשב שלך משדר מידע זה בעזרת כרטיטל ממשק רשת - 6|א (0870 1671806ח! אזסעטופאז), המוכר גס כמתאם רשת (זסש)סח ז]), או כרטיס רשת (0ז08 אזסצו6ה). בנוסף להכנה ושידור הנתוניס, כרטיס ממשק הרשת גסם מספק את החיבור הפיסי לתווך הרשת. הנתוניס זורמים בין רכיבים שוניס במחשב, הם זורמים לאורך אפיק (פטפ או פס) נתוניס. לדוגמה, כאשר המעבד זקוק לנתוניס מהדיסק הקשיח, הנתוניס עובריס מהדיסק הקשיח אל לוח האם של המחשב לאורך אפיק. ברוב המחשבים משתמשים באפיקיס בעלי 32 סיביות, ואפיקיס בעלי 64 סיביות נכנסים אט אט לתמונה. 100 מבוא לתקשורת מחשבים אולס למרות שנתונים בתוך המחשב מתקדמים במקביל, המעבר בתווך הרשת הוא כמו נסיעה בנתיב אחד, בטור. כל הסיביות צריכות לעבור בטור. כפי שניתן לראות בתרשים 6.1, המשימה העיקרית של מתאס הרשת היא פתרון בעיית קליטת נתוניס מאפיק בעל 16 או 32 נתיבים (מקבילי - |9ו|9ז₪8), והעברתס לכביש חד-נתיבי (טורי - 509) של הרשת. כרטיס ממשק הרשת (סוא) אורז את כל הנתוניס למנות נתונים (080%015 0818) ומשדר כל מנה באופן טורי בתווך הרשת (8018 אזסעופח). )?==== >0999998 99 ₪ ז וווווווו 08| 8 1% 8 |ו8|!6ז8 תדשים 6.1: התפקיד העיקרי של כרטיס הרשת (6וא) הוא להמיר את הנתונים המקביליים (ו8וו4ז8ס) שמגיעים מאפיק הנתונים של המחשב, אל נתונים טוריים (|6078) המיועדיסם להעברה בתווך הרשת כדי לשלוח את הנתוניס בתווך הרשת, כרטיס ממשק הרשת חייב לכלול משדר/מקלט (ז8/ו080809) המתאיס לתווך הרשת שבשימוש. לדוגמה, ברוב רשתות +פחזפח:ם, הכרטיס יכלול מחבר ₪%6 לכבלי 6%חחוחד או מחבר 41-45 לכבלי סדש וימיר את הנתוניס לאותות חשמלייס. ברשת המשתמשת בכבל סיב-אופטי, כרטיס ממשק הרשת יכלול את המחבריס המתאימים לכבל סיב-אופטי וימיר את הנתוניס לאותות אור. בנוסף לשידור הנתוניס מהמחשב שלך אל הרשת, כרטיס ממשק הרשת גסם מקבל את כל מנות הנתוניס ששודרו בתווך הרשת וקובע אילו מנות מיועדות למחשב שלך. מנות אלו מומרות מזרימת הנתוניס הטורית (|5819) של הרשת לזרימה מקבילה (ו89|!8ז8ס) המתאימה למחשב. פרק 6: תמסורת נתונים | 101 הגדרות תצורה כאשר יש ברשותך כרטיס ממשק רשת המתאים למחשב שלך, עליך להגדירו לשימוש בתוך המחשב. בעולס האידיאלי, כל שיהיה עליך לעשות הוא לפתוח את המחשב, להכניס את כרטיס ממשק הרשת, לסגור את המחשב, ולהפעילו. כאשר המחשב מופעל, הכל אמור לעבוד מצוין, ותוכל מייד לתקשר עס הרשת. לרוע המזל, המציאות שונה מעט. בשניס האחרונות, שיפרו היצרניס את הציוד שלהסם והתקרבו לאידיאל שתואר קודס. מערכות ההפעלה א9 פאוססחו/ של מיקרוסופט הציגה את תפישת הכנס-הפעל (ץ₪8 8 פָטום). באופן תיאורטי, אס לוח האס של המחשב שלך, מערכת ההפעלה (2000/א9 פשוססחו/)), וכרטיסי ההרחבה תומכים כולם בפונקציונליות הכנס-הפעל, תוכל להכניס את הכרטיס, להפעיל את המחשב והכל יפעל כשורה. כאשר המחשב עובר את תהליך ההפעלה הראשוני שלו 1890-/568 חס-זפשוסש (הנקרא לעיתיס ד505), הוא יוהה את רכיבי הכנס-הפעל ויגדיר את ההתקניס אוטומטית. בדרך כלל הדבר פועל כאשר כל הרכיביס מתאימיס לדרישות הכנס-הפעל. אס חלק מההתקניס אינס מסוג הכנס-הפעל, או אס ההֶתקן אינו תואס בדיוק לסטנדרטיס של הכנס-הפעל, תצטרך להגדיר חלקיס מסוימיס במערכת שלך באופן ידני. למערכות מחשביס מדור קודס, ולמערכות הפעלה אחרות מלבד 2000/א9 פששססחושש, תצטרך להגדיר ידנית את כרטיס ממשק הרשת לפני שיוכל לפעול עס המערכת. תצורת כרטיס רשת כרוכה בשינוי שלוש הגדרות (שלושה משאביס קריטייסם): 460651 זקטזחסוח! - 46| (בקשת פסיקה) א וסט 0/| 8858 (כתובת בסיס לקלט/פלט) א 8007655 עזסוח9וח 2856 (כתובת בסיס בזיכרון) לעיתים ניתן להגדיר הגדרות אלו בתוכנה, אולס ברוב המקרים, עליך לשנות מגשר (זסקחטן) או מתג פוסם (הסשושפ סוכ), כפי שתוכל לראות בתרשים 6.2. מגשר למעשה הוא מחבר קטן המחבר שני פינים יחד ומשלים מעגל חשמלי. מתג סופ (חסזושפ 2806806 6חווח! וּשם) הוא התקן קטן עס מתגיס מפלסטיק שניתן להפעיל או לנתק אותס בעזרת מברג קטן, או ציפורן. 102 מבוא לתקשורת מחשבים ,חק ( 0 ,ח6ק 0 %זס חס זס / חס זס א אססוס חסזושפ זס חסזואוס אס זסקוחטט חס = 010880 8 = ה006) תרשיס 6.2: רוב כרט:ס: 6וא מוגדריסם באמצעות מגשר (ופסחוט) או מסווש5 סום +טזוס+ה! - אהו (בקשת פסיקה) בדרך כלל בתוך המחשב שלך יש רק שבב מיקרומעבד יחיד, המוכר גס כיחידת עיבוד מרכזית - (654. קיימיס התקניס רביס המחובריס לשבב ה באמצעות אפיק הנתונים, כמו למשל מקלדת, עכבר, כונני דיסק, מדפסות, כניסות טוריות, כרטיס קול וכרטיס ממשק רשת. מכיון שהתקנים רביס ניגשים אל המעבד דרך אפיק הנתונים, המעבד שמותקן במחשב צריך לדעת מתי התקן כלשהו וקוק לתשומת לב. לדוגמה, כאשר משתמש לוח על לחצן העכבר, צריכה להיות דרך כלשהי להודיע למעבד שהמשתמש יום פעולת עכבר (לחיצה בלחצן). באופן דומה, אס כרטיס ממשק הרשת מקבל נתוניס מהרשת, הוא וקוק למנגנון כלשהו שיודיע למעבד שיש לו נתוניס לעבד. בעולס החומרה של מחשבים, מנגנון אה נקרא בקשת פסיקה (80095ז )קטחסחו) או סחו. למחשב שלך יש מספר קווי בקשת פסיקה (פפחו! 50!) מובניסם המאפשרים לכל ההתקניס להודיע למעבד שהם זקוקיס לשירות. מכיון שכל התקן חייב להשתמש בהגדרת 0ח! ייחודית, עליך לקבוע אילו קווי 50! ומיניס לפני התקנת כרטיס ממשק הרשת. אס תכניס את הכרטיס ותציין קו סח=! שכבר בשימוש, לא תוכל לתקשר עס הרשת, ואולי אף תפריע לפעילות הרגילה של התקן אחר כלשהו. טיפ: במחשבים המשתמשים ב-05כ א0פסזסוו, א.3 פשססחו/צ, | או ה א9 פשוססחוצ, תוכל לכתוב את הפקודה =אם.ספוש (זוהי פקודת 05כ), כדי להריץ את 50)! (180005009 5516 וספסזסוו, שהוא תוכנית אבחון המערכת של מיקרוסופט) ולגלות איזה קווי ח! פנויים. ב- דא פשססחו/ץ, | עליך להיכנס לתוכנית 5005סתף8וכ | דא פאוספחו\, שנמצאת בקבוצת התוכניות או בתפריט 0085 508006וחוחוס. לחילופין, ב- דא פשוססחו/ תוכל לכתוב את הפקודה =אם.ס פושצוו//. פרק 6: תמסורת נתונים | 103 מנגנון בקשת הפסיקה קייס מראשית ימיו של המחשב האישי. מרבית בקשות הפסיקה הוקצו לשימוש משותף, כפי שניתן לראות בטבלה 6.1. כרטיסי ממשק הרשת הגיעו מאוחר יותר, ולכן יש להגדירס ל- 0ח! שאינו בשימוש. מכיון שלרוב המחשביס לא מחוברת מדפסת שנייה (2ד₪)) או כרטיס קול, כרטיסי ממשק רשת מוגדריס במקריס רביס לשימוש עס 1₪05. ₪03 משמש כחלופה נוספת, אס לא נעשה שימוש בכניסה טורית שנייה (2חחסס). אס גס 05ח! וגס ₪03 אינס פנוייסם, מומלץ להתבונן בטבלה הבאה (טבלה 6.1) ולמצוא 150 פנוי במערכת שלך. טבלה 6.1: הגדרות 15 תקניות שימוש אופייני זוז הה5%6ע0. כניסה מקבילית 1דק ]. ממסהמקמלות וז = ! 1 , בקר כונן דיסק קשיח עיקרי. , |!2ו [/ 60060 חז8 (מעבד מתמטי, אם מותקן). לא בשימוש, או בקר דיסק קשיח משני. רעיון מפתח עליך לדעת שכל התקן חומרה זקוק ל- 50! ייחודי ושקיימות הגדרות 0ח! זמינות עבור כרטיסי 6וא. מומלץ לשנן את הגדרות 50! המוצגים בטבלה 1. הערה: ברוב המחשבים היום ניתן לחבר שני דיסקים על כבל אחד לכרטיס =ס! אחד. 14 מבוא לתקשורת מחשבים ף הערה: ההקצאה המדויקת של 02ח5! ו-409! תהיה תלויה בחומרה שמותקנת 0 במחשב. בימים הראשונים של מחשבים אישיים, הבקרה על הפסיקות היתה באמצעות שבב מעגל משולב - 6! טוטסזו 8160ז0סוח!|) בעל שמונה פסיקות אפשריות בלבד (₪00-7). כאשר זה לא הספיק, נוסף שבב בקרת פסיקות נוסף לטיפול בפסיקות 8-15. מכיון שהמעבד ידע לקבל פסיקות משבב אחד בלבד, השני נוסף "תחת" הראשון במבנה היררכי. כאשר התקן המחובר לשבב השני היה זקוק לשירות, השבב השני היה מפעיל את 402! שבשבב הראשון, והוא היה מעביר את הפסיקה למעבד. התקנים שהשתמשו קודם לכן ב-02=! הועברו ל-409!. כשנדרשו פסיקות נוספות, הוסיפו שבב שלישי (016-23!) "תחת" השני, במקום 99| בשבב השני (שהפעיל את 502! בשבב הראשון, שהעביר את הפסיקה למעבד). הסדר זה ממשיך להתקיים ברוב המחשבים גם כיום. כתובת בסיס לקלט/פלט - +וסק 0/] 8356 לאחר שהתקן השיג את תשומת ליבו של המעבד, עליו לשלוח אליו את הנתוניס שלו. המעבד, בתורו צריך לשלוח נתוניס בחזרה להתקן. מכיון שרוב ההתקניס משתתפיס באותס אפיקי נתוניס על לוח האם, צריכה להיות דרך כלשהי לקבוע מהו התקן היעד לנתוניס הנשלחיס מהמעבד. לצורך כך, לכל התקן מוקצית כתובת בסיס לקלט/פלט או כניסה - +וסס (0/!) )שסז)טס/)טסחו 0856 (לעיתים מכניס זאת דווקא ייציאהי) המשמשת למעשה ככתובת שבה משתמש המעבד בעת תקשורת להתקן זה. כמו ₪חו, כך, בדומה ל-₪0!, גס כתובת הבסיס לקלט/פלט (וזסס 0/| 0858) של כל התקן חייבת להיות ייחודית. הכתובות נרשמות כמספריס הקסדצימליים שמבוטאים בתחוס של 16 סיביות (=300-30). במקרים רביס הס נרשמיס עס סיומת 'יח'י, כמו למשל 'יח300'י, או עס קידומת ''אסיי, כמו למשל ''300א0יי כדי לציין שהמספר כתוב בבסיס הקסדצימלי. לכרטיסי ממשק רשת מוקצית בדרך כלל הכניסה ח300. ערכים נפוציסם אחרים הס ח280 או ח310. כאשר כתובות אלו אינן פנויות, חפש בטבלה 6.2 ערך שאינו מוקצה לחומרה המחוברת למחשב שלך. ט> טיפ: תוכל להשתמש שוב ב- םאם.50ו או פסופסח98ום דא פשססחו/צצ לקביעת כתובות (פוזסק) המוקצות כבר במחשב שלך. פרק 6: תמסורת נתונים| 105 טבלה 6.2: הקצאות חסס 0/| 886 סק (כניסה) סק (כניטה) | 200 | | חפקח9 | 300 | ו -5-------->-- ו זה ססחוע 00 003 1 ,זס|!סזחס6 5%ו0-עץסססו- כתובת בסיס זיכרו] (30017655 ץזסוחסוח 8356) כדי להתמודד עס ורס הנתוניס המגיע באפיק הנתוניס המקבילי, יור כרטיס ממשק הרשת אזור חציצה (זסטט) בזיכרון (גח) של המחשב, שבו הנתונים מאוחסניס זמנית בעת המרתס לנתוניס טורייס שיישלחו אל תווך הרשת. כתובת ההתחלה של אזור חציצה גאה עבור כרטיס ממשק הרשת נקרא כתובת בסיס זיכרון (עזסוחסוח 0856 5 או כתובת זיכרון עליון (8007859 ץזסוחסוח זססקט). כמו 0ח! ו- חסס 0/| 888פ, גסם הכתובת הבסיסית לזיכרון - 8001858 עזסוחפוח 0858, חייבת להיות ייחודית לכל התקן. אולס, מכיון שרוב ההתקנים אינס משתמשיס באזורי זיכרון עליון (עץזסוחפוח זססקט), התחרות על הכתובות מוגבלת. כרטיסי ממשק רשת רביס משתמשיס בכתובת 8000כ, ובדרך כלל אין צורך לשנות זאת. 2 0 הערה: מסיבות השמורות עימם, מקצרים יצרנים אחדים את הגדרת כתובת הבסיס בזיכרון על ידי הסרת הסיפרה האחרונה. לכן, 6!א בעל כתובת זיכרון "8000" תוגדר עם ערך "800". 106 מבוא לתקשורת מחשבים שיפור ביצועים מעבר לנושאי הגדרות וסוגי אפיקים, קיימיס גורמיס רביס נוספים שיש לשקול לפני בחירת כרטיס ממשק רשת. הכרטיס תייב להמיר נתונים מהזרס המקבילי (רח51708 |9||6זהס) של אפיק הנתוניס במחשב לזרס הטורי (5068₪0 |508) של תווך הרשת. מכיון שאפיק הנתוניס יכול לפעול במהירויות גבוהות הרבה יותר מאלו של תווך הרשת, כרטיס ממשק הרשת עלול להפוך לצוואר בקבוק (806ח6ו001) שיאט את פעילות המערכת כולה. רצוי שתהיה הזרימה המהירה ביותר האפשרית של נתוניס דרך כרטיס ממשק הרשת (זרימת נתונים זו נקראת לעיתיס תפוקה, +שסחפטססזח)!). ניתן לשפר את התפוקה באמצעות האפשרויות הבאות : א חחוזס)זטס = (חהציצת ‏ הח). כרטיסי ממשק רשת רבים כוללים כיוס שבבי ₪ על הכרטיס עצמו. כאשר נתוניס אורמיס במהירות גבוהה מאפיק הנתוניס של המחשב, ניתן לאחסן את המידע באופן ומני בחוצץ ₪48 (פוטם ב5) בעת ההמתנה, עד שהשידור ייצא אל תווך הרשת. תהליך גה יכול להגביר מאוד את מהירות מתאס הרשת. א 400655 ץזסוח₪0 +60זום - באס (גישה ישירה לזיכרון). ללא גואפ, המעבד שבמחשב מעורב בהעברה של כל הנתונים מכרטיס ממשק הרשת אל %יכרון המערכת. בקר וס שבמחשב מוריד אחריות זו מהמעבד, ומטפל ישירות בהעברת הנתוניס. אס כרטיס הרשת והמחשב שלך תומכים ב-גוות, בקר גווס יעביר נתוניס ישירות מהחוצצ שבכרטיס הרשת אל זיכרון המערכת, כך תימנע מעורבות המעבד בתהליך זה, והמעבד יהיה פנוי לפעילויות אחרות. א מַח!8540ו ₪65 (ניהול אפיק). בדומה ל-בוכ, בשיטת ניהול האפיק כרטיס ממשק הרשת משתלט על אפיק הנתוניסם של המחשב ומעביר נתוניס ישירות אל זיכרון המערכת מבלי לערב בכך את המעבד. למרות שניתן להגביר כך את המהירות במידה רבה, כרטיסים מסוג זה יקריס וראוי לשקול את השימוש בהם. א ז060550ז0700ו₪ 0ז08פחס (מעבד על כרטיס). כרטיסי ממשק רשת רביס מזרזים עוד יותר את זרימת הנתונים על ידי תוספת מעבד נפרד על כרטיס הרשת המטפל בהעברת הנתוניס. כך מורידים עומס מהמעבד המרכגי של המחשב שאינו צריך לעבד את הנתוניס הנכנסיס מהרשת. א עזסוחסוח 6ַ6זח5 (זיכרון משותף). במקריס מסוימיס כרטיס הרשת יכול להכיל זיכרון !₪4 משותף עס המחשב. מכיון שהמחשב מתייחס לזיכרון ה כאילו היה מותקן ישירות במחשב, המעבד יכול לקרוא ולכתוב נתוניס ישירות אל הציכרון המשותף. מכיון שהזיכרון המשותף כבר נמצא על כרטיס הרשת, הכרטיס יכול להעביר נתוניס במהירות אל תווך הרשת וממנו. כל השיטות יכולות לסייע בשיפור מהירות העברת הנתוניס בין אפיק הנתוניס של המחשב ותווך הרשת. כרטיסי ממשק רשת רביס משתמשיס בשיפור אחד או יותר מאלה שתוארו כאן. מהירות ביצועי הכרטיס תגבר עס הוספת שיפורים, אולס גס מחיר הכרטיס יעלה. חשוב לבחור כרטיס ממשק רשת המתאים לרמת תקשורת הרשת שבה תשתמש. על השרתיס להשתמש בכרטיסי רשת בעלי הביצועיס הטוביס ביותר פרק 6: תמסורת נתונים| 107 שתוכל להרשות לעצמך. אס מחשבי הלקוח לא ישתמשו ביישומיס הפוניס אל הרשת, כמעט כל כרטיס רשת יתאים. אולס, אם מחשבי הלקוח ישתמשו ברשת לעיתים קרובות, כדאי יהיה לצייד גס אותס בכרטיסי ממשק רשת בעלי ביצועים גבוהים. מנהלי התקנים (פזפטוום) לפני שתוכל להשתמש בכרטיס ממשק הרשת, עליך להתקין דרייבר (זפטוזס - מנהל הֶתקֶן) לכרטיס. מכיון שיש מספר רב של יצרני כרטיסי רשת, קשה מאוד לספק מערכת ההפעלה לדעת את תצורת החומרה המדויקת של כל כרטיס רשת שנמצא בשוק. במקוס וּאת, ספקי מערכות הפעלה פיתחו שיטת שימוש בדרייבריס לתקשורת בין מערכת ההפעלה למתקן החומרה שבמחשב. למעשה, דרייבר הוא תוכנה קטנה המותקנת במערכת ההפעלה כדי לאפשר לה להשתמש בהתקן מסוים. לדוגמה, אס התקנת מדפסות במערכת, תזכור בוודאי התקנת דרייברים למדפסות אלו, כדי שתוכל להשתמש בהן. התקנת דרייבר לכרטיס ממשק רשת היא תהליך פשוט בדרך כלל. מערכות הפעלה מודרניות כמו 1/2000א/א9 פשוססחו/ כבר כוללות דרייבריס עבור מיגוון רחב של כרטיסי ממשק רשת. בנוסף, רוב יצרני כרטיסי רשת מספקים תקליטור עס דרייבריס למערכות הפעלה שונות. לכל מערכת הפעלה יש דרך שונה מעט להתקנת הדרייבר. עם זאת, מרבית מערכות ההפעלה מסתמכות על סוג כלשהו של ממשק גרפי לביצוע המשימה. תרשים 6.3 מציג התקנת דרייבר במערכת פשסטחו/ש. |< |םן. ‏ 361 [0ו)ח = נם] סופ | פע ובש ₪6 ?₪ [ סוחס 00655 [ 1060100860 | וטוט | ע6ו866559₪0 = 0086 3296 5חסוקכ) ]חן זב 5)תשהסקוחס6 אזסאזסת טהואוסווס] שד -- טס +0פסזסו זס) וח6וו-) 55 5% ש ז כ!ו-וב כ עו סו ץה!קפום 6ווה קהתזס-) 2000 45 <- [סספזפז 6|פווה קוס60-% 5/ >>ת| - 4 : חס 2000 1 <- ופוס ל | 0 05 [= 3001 0814 <- שן/קס ד - תדשיס 6.3: פשוססחו/ש מספקת כלי התקנה גרפי להתקנת דרייברים הערה: למרות שרוב היצרנים מספקים דרייברים למערכות ההפעלה הנפוצות, 9 לפני רכישת כרטיס ממשק רשת, מומלץ לוודא שקיים דרייבר עבור מערכת ההפעלה שלך. בנוסף, אם ספק מערכת ההפעלה מספק רשימת תאימות חומרה -‏ 01 1180 עווופוזקו 60 6זּשזהר), בחירת כרטיס רשת ודרייבר מהרשימה תספק רמה גבוהה ביותר של ודאות שהכרטיס יפעל כראוי במערכת. 1-08 מבוא לתקשורת מחשבים בדרך כלל, בעת התקנת הדרייבר תתבקש לספק מידע תצורה, כמו למשל ה-0ח! של כרטיס ממשק הרשת. רעיון מפתח אם עליך לספק לדרייבר התוכנה שלך מידע תצורה, עליך להזין לו בדיוק את המידע שבו השתמשת בעת התקנת כרטיס ממשק הרשת. לדוגמה, אם הכרטיס מכוון להשתמש ב-₪05! ובכניסה ח300, עליך לוודא שגם הדרייבר מוגדר להשתמש בערכים אלה, אחרת הדרייבר לא יוכל לתקשר עם כרטיס הרשת ולא תוכל להשתמש ברשת. שיס לב שלאורך זמן, רוב היצרניס מעדכניס את הדרייבריס שלהס כדי לשפר את הביצועיס של כרטיסי ממשק הרשת. דרייבריס מעודכניס אלה זמיניס בדרך כלל מאתר 85/ של היצרן או של מיקרוסופט. אס יוצא לאור דרייבר מעודכן, ניתן להוריד מה-85/ את הקובצ המעודכן ולהתקינו באותה דרך שבה הותקן הדרייבר המקורי. יכולת זו לשידרוג פשוט של דרייבריס היא יתרון נוסף למנגנון השימוש בהס. אס התקשורת בין המחשב לכרטיס הרשת היתה מקודדת בתוך מערכת ההפעלה, לא היית יכול לשפר את ביצועי כרטיס הרשת עד ליציאת הגירסה הבאה של מערכת ההפעלה. העברת נתונים אל הרשת (בקרת הגישה לתווך - ₪46) בנוסף להמרת נתונים מאפיק הנתוניס של המחשב לתווך הרשת, מחליט כרטיס ממשק הרשת (0!א) מתי המחשב יכול להעביר נתוניסם אל תווך הרשת. אם שני מחשבים מעבירים נתונים באותו זמן, המנות שלהס יתנגשו (06ו1ו60) והאות החשמלי של הנתוניס יושחת עד כדי דעיכת הנתונים. מניעת התנגשולות (פחסופוו|ס6) אלו וארגון העברת הנתוניס הינס התפקידיס העיקרייס של ההתקנים המתפקדים בתת-השכבה בקרת גישה לתווך (|10ח00 200655 ₪6018) של שכבת קישור הנתונים 18/8 אחו! 818כ) במודל |05. קיימות שלוש שיטות עיקריות למתן גישה לתווך הרשת : א 600160008 (תחרות) א מח|28599 ח6אסד (העברת אסימון) א עזוזסוזק 0ח8ח6כ (עדיפות דרישה) ה0ו4ח60+6 (תחרות) אס יש לך מספר נקודות טלפון בביתך עבור קו טלפון אחד, חווית בוודאי בקרת גישה מבוססת תחרות (חסווח6וחסס). בעיקרון כל אחד בבית מתחרה על גישה לקו טלפון זה. במערכת מבוססת-תחרות ייטהורהיי, כל מחשב יכול לשדר בכל רגע. הדבר דומה לכך שכל בני הבית ירימו את השפופרת ויתחילו לחייג. אס אין אף אחד אחר על הקו, החיוג יצליח. אס היה מישהו אחר על הקו, השיחה שלך לא תעבור, אך תפריע לשיחה פרק 6: תמסורת נתונים| 109 המתקיימת. ככל שאנשים יבצעו שיחות רבות יותר, יופעל עומס על המערכת עד כדי קריסה. באופן דומה, בעולס המחשבים, שיטת גישה המבוססת לחלוטין על תחרות לא תפעל כראוי. כדי להשליט מעט סדר במערכת, נעשה שימוש בשתי שיטות : א 26160000 חסו8פו||0ס0 חזועש 400655 6|ס₪!טו! 86ח56-זסוו68 - 65/60 אל 6סח68וסעג חסופו|!00 הזוע 60655 6וס0!ט|/ 56ח56-זפוזה6 -63/מו65 שתי השיטות מספקות אמצעי להגבלת מספר ההתנגשויות ברשת. הסו26+66% הסו8!ו!!60 חווט 4266655 6!כו!ט!)! 56056-זסוו63 (ם65104/6) נוהל פ05/6 הוא למעשה השיטה שבה אתה משתמש בקו הטלפון הביתי שלך. בדרך כלל, אתה מרים את השפופרת ומקשיב לקבלת צליל חיוג. אס יש צליל חיוג אתה מחייג את המספר ומבצע את השיחה. כל עוד אתה משתמש בקו הטלפון, אף אחד אחר אינו יכול לחייג. אס אינך מקבל צליל חיוג, ואתה שומע מישהו אחר מדבר, עליך להמתין. אתה יכול להמשיך לבדוק, אולס כל עוד הקו בשימוש, אינך יכול לעשות דבר. ייתכן מצב שאתה מריס את השפופרת באותו זאמן שמישהו אחר עושה זאת, שומע צליל חיוג, ומתחיל לחייג באותו זמן (או כמעט באותו זמן) שהאדם האחר מתייג. מכיון ששניכם מחייגים בו-זמנית, המספרים המחויגים מפריעים זה לזה, ויצירת הקשר אינה מצליחה. בנקודה זו, אחד מכס יצטרך לוותר לחברו שיבצע את השיחה שלו וייאלצ להמתין לתורו. 6חו! 106 80%ח2) סו הח סו אכ 6חו! 6ח1 80%ח2) סז 06 %סח-- 8( .זווהפחז תרשים 6.4: מחשבים ברשת המשתמשת ב-00/00ו65 בודקים את תווך הרשת לפני שהם שולחים נתונים כדי לבדוק אס הרשת בשימוש 0 מבוא לתקשורת מחשבים הדוגמה הקודמת מציגה כיצד פועלות רשתות מחשביס בשיטת 60/מ/05. כפי שניתן לראות בתרשיס 6.4, למחשביס רבים יש גישה (800098) לתווך הרשת. לפני שידור נתוניס, כל מחשב חש (59ח58) אם הכבל פנוי או לא. אס כן, המחשב שולת את הנתוניס שלו ואם לא, הוא ממתין עד שתווך הרשת פנוי. אס שני מחשבים או יותר משדריס נתוניס בו-ומנית, הס מזהים (ח09)0000) את ההתנגשות (חסופוווסס) של הנתוניס שלהס עס הנתוניס של מחשב אחר. בנקודה זו כל מחשב ממתין פרק ומן אקראי ואו מתחיל את התהליך מחדש. עס הפוגות אקראיות אלו בין שידוריס חוזריס, הסיכוייס שמספר מחשבים ישדרו בדיוק באותו ומן פוחתים במידה ניכרת. למרות ששיטה זו נראית בלתי ישימה בסביבה מרושתת, 65/60 היא למעשה די מהירה ויוצרת את הבסיס לארכיטקטורת רשת 6חזפחו= הנפוצה. היא אינה דורשת ציוד מתוחכס וניתן לממש אותה בעלות נמוכה. החסרונות של 65/4/60 כוללים: א יותר משתמשים - יותר התנגשויות. עס הוספת משתמשיס לרשת, יותר מחשביס מנסיס לשדר את הנתוניס שלהם. עס העלייה בשידור הנתונים, מספר ההתנגשויות גדל מאוד. בתעבורת רשת כבדה מאוד, שיטה זו עלולה להאט במידה משמעותית את מהירות הנתוניס ברשת. * גישה לא שווה לתווך הרשת. אס מחשב אחד משדר נתוניס פעמיס רבות, הוא יכול יילהשתלטיי על תווך הרשת, ולא לאפשר למחשביס אחריס הזדמנות לשדר. אין אמצעים למתן עדיפויות לתעבורה. כל המחשביס שוויס בכך שכל תעבורת הרשת נראית שווה לכל המחשביס האחרים. אין כל דרך לציין שתעבורה משרת הרשת, למשל, צריכה לקבל עדיפות גבוהה יותר. > מגבלות מרחק. בגלל ההנחתה (חסוְטח800) של תווך הרשת, נראה שעם גידול אורך קווי הרשת, מחשבים בקצה אחד אינם יכולים "לחוש'י האס מחשב בקצה האחר החל לשדר. רשתות 65/60 מוגבלות בדרך כלל ל-2500 מטר (1.5 מייל) או פחות. 6 סע הסופ!ו!!60 ה+ווצ 4266655 60!6!ט)! 636-5656 (651/64) נוהל 65/4/64 דומה מאוד לנוהל 65//60, אך עס הבדל קריטי אחד - מחשביס משדריס את כוונתס לשלוח נתוניס לפני שהס משדריס אותס. תאר לעצמך שבביתך, לפני השימוש בטלפון, כל אחד היה צריך לצעוק כדי להודיע לכל האחרים על כוונתו לבצע שיחת טלפון. למרות שהדבר ימנע מקריס רביס שבהם שני אנשיס מרימיס את השפופרת בו-זמנית ומחייגיס בו-ומנית, הבית יהיה רועש למדי. כמו ברשתות 65//00, מחשב ברשת הפועלת בנוהל 05/68 (למשל רשת א|818!מקה) בודק תחילה את תווך הרשת, כדי לברר אס הכבל בשימוש. אולס, שלא כמו ב-05/4/00, אס הכבל אינו בשימוש, המחשב מנסה למנוע התנגשויות על ידי שידור אות לרשת המציין שהוא מתכוון לשדר נתוניס. לאחר שידור אות זה, הוא שולח את הנתוניס עצמס. מחשבים אחריס שהתכוננו לשלוח נתוניס ברשת ימתינו עס קבלת האות הראשון עד לאחר שידור הנתוניס. פרק 6: תמסורת נתונים ‏ 111 העיקר בשיטת גישה זו הוא, שכל אות כוונת שידור (חסוחו חסופפווחפחפזז 01 |008ו5) מופצ ברשת כולה. למרות שאותות כאלה עשויים למנוע התנגשויות נתוניס רבות, השימוש המוגבר ברשת לשידור שלהס יאט במידה רבה את מהירות שידור הנתוניס על פני הרשת. מסיבה זו, נוהל 05/4/04 אינו בשימוש נפוצ כמו ס65/8/6. 0חו7355 חסאסד (העברת אסימון) תאר לעצמך סמינר קבוצתי בנושא מסוים. כשאתה מגיע, אתה מגלה שכל הכיסאות מסודריס במעגל. לאחר שכולס יושבים, המנחה מצהיר על תרגיל שבירת קרח, הוא מעביר חפ כלשהו סביב המעגל. כאשר תקבל את התפצ, תוכל להציג את עצמך בפני הקבוצה ולומר לחבריס משהו על עצמך. אף אחד אחר אינו יכול לדבר כאשר התפצ אצלך, ומותר לך לדבר במשך פרק זמן נתון. כאשר תסייס, תעביר את התפצ לאדס היושב לצידך. אס אין ברצונך לומר דבר, אתה יכול להעביר את התפצ מייד לבא בתור. רשתות המשתמשות בשיטת גישה של העברת אסימון פועלות כך. כפי שמוצג בתרשים 5, מנת נתוניס מיוחדת, אסימון (ח8א0ו), עוברת ברצף סביב מעגל הרשת. כאשר מחשב מקבל את האסימון, הוא יכול לשדר נתוניס לכל מחשב אחר. בסיוס, או אס אין לו מה לשדר, הוא מעביר את האסימון למחשב הבא. בגלל האופי המעגלי של השיטה, רשתות העברת אסימון ממומשות בדרך כלל בטופולוגיית טבעת (ץפֶס|ססס פָחוז). 6 ספת 1 :6 עו .הסאס+ ".4 6וסס ו" ח6א0ן 16 6'8ז6רן .2 4006 6 טח | :055806 ץו/! .ח6אס+ ,00 טסץ סז ו" ".3 4006 חסאסן 0 5'סזפרן .1 006 6 סח | חס | .הסאסז1 .| %0 860 חה6אס 6חז 4070'5ן 6 סעפח | :ה עו .הסאסז ".1 ₪6סא ₪1" האס חן 76'8ז6רן .5 4006 6 סח | :ה עו .ה6אס+ ".5 ₪6סא ₪1" ה6א0ן 6חז 76'8ז6רן תרשים 6,5: רשת המשתמשת בהעברת אסימון מספקת לכל המחשבים גישה שווה לאמצעי הרשת 2 מבוא לתקשורת מחשבים העוצמה והיתרון של גישה וו בכך שמחשבים יכולים לשדר רק כאשר האסימון אצלם, ולכן אין כל התנגשויות. גישה לתווך הרשת מובטחת כאשר האסימון ייבידך'י. ברשתות בעלות נפח תעבורה גבוה, רשתות העברת אסימון יכולות לספק רמה גבוהה של ביצועים, מכיון שמחשבים אינס חסומים בהמתנה לפתרון התנגשויות. בנוסף, מכיון שניתן לקצוב את פרק הזמן שהאסימון יכול להימצא בכל מחשב, רשתות העברת אסימון יכולות להתאיסם לסביבות שבהן זמן הנתוניס קריטי, כגון מפעלי ייצור אוטומטיים. החיסרון העיקרי של רשתות העברת אסימון הוא, שהאסימון חייב תמיד לעבור בסבב ברשת. אס יש תעבורת רשת נמוכה מאוד ורק מחשב אחד רוצה לשדר, הוא עדיין חייב להמתין לתורו. חיסרון נוסף הוא שתהליך העברת האסימון ברשת דורש ציוד מורכב ויקר יותר (כרטיסי ממשק רשת, רכזות, וכדי) מאשר הציוד הנדרש עבור רשת מבוססת התנגשות. טיפ: דרך נוספת לזכור מהן שיטות הגישה שדנו בהן כעת, היא לחשוב פ על נסיעה בצומת. רשתות מבוססות התנגשות דומות לכניסה לצומת ללא רמזור. אם אינך רואה אף אחד מתקרב לצומת, אתה יכול לפנות. השיטה פועלת היטב כאשר אין תנועה רבה. יחד עם זאת, אם מתקרב טור ארוך של מכוניות, אתה יכול להמתין זמן רב. העברת אסימון דומה לצומת שבו מותקן רמזור. לכל אחד מובטחת הזדמנות להיכנס לצומת, אולם אם יש אור אדום, עדיין תצטרך להמתין לאור הירוק, גם אם אין אף אחד אחר בסביבה. 0 הערה: ארכיטקטורות רשת רבות משתמשות בהעברת אסימון, כולל טבעת אסימון (פַחו₪ חפאסך, תקן 802.5 55ם!), אפיק אסימון (05ם חסאסך, תקן ם5פ| 4 ו- וספת. טבעת אסימון ו- וכסח יידונו בפירוט בפרק הבא. עדיפות דרישה - עצזוזסוזק ההוח6ס ברשתות חדשות יותר המשתמשות בתקן 1001005 אב עְחה-100/6 (המוכר גם כ- 12 תםם)!), רכזות חכמות פועלות ברשת כוכב-אפיק (8ט₪ זפּו5), כפי שמוצג בתרשיס 6.6. הרכזות קובעות איזה מחשבים יכוליס לשדר נתוניס לרשת. מחשב שולת אות, הנקרא דרישה (0ח068), לרכזת כדי לציין שהוא רוצה לשדר. הרכזת מגיבה באישור שהמחשב יכול להתחיל לשדר מנות נתוניס. הרכות עוברת בין המחשביס שהגישו דרישה, ומאפשרת לכל אחד מהס לשדר מנה אחת לפי התור. התנגשויות אינן מהוות כל קושי, מכיון שהרכזת (טטח) מפקחת על הגישה לרשת. אס מספר מחשבים מגישיס דרישות בו-זמנית, הרכזת תקבע אס אחד המחשבים מוגדר כבעל עדיפות גבוהה יותר מהאחר. אם כן, היא תאפשר למחשב המועדף לשדר נתוניס ראשון. אס המחשביס בעלי עדיפות שווה, הרכזאת תאפשר לכל מחשב לשדר מנה בכל פעס לפי התור. פרק 6: תמסורת נתונים ‏ 113 נוהל עדיפות דרישה (עזוחסוזק 0ח08708) גם מייעל את השימוש בתווך הרשת. שלא כמו ברשתות העברת אסימון, מחשביס שאין להם נתוניס לשדר אינס מעורביס כלל, עד שהס מבקשים שירות מהרכות. בנוסף, מנות מועברות בין המחשב לרכזת ומהרכזת אל היעד, ואינן משודרות בכל הרשת כמו ברשתות 65/4/60 ו- 65/64. היעילות של גישה זו מושגת במחיר מסוים. החיסרון העיקרי של שיטת הדרישה הוא העלות הגבוהה של רכזות מיוחדות וציוד נוסף הנדרש להפעלת השיטה. תרשים 6.6: עדיפות דרישה משתמשת ברכזות חכמות לקביעה איזה מחשבים צריכים גישה לרשת השוואה בין שיטות גישה שונות בעת רכישת כרטיס ממשק רשת, צריך לוכור שהכרטיס יצטרך לספק שיטת גישה לתווך המתאים לרשת שלך. רוב כרטיסי הרשת יווהו ככרטיסי 61חז6חו₪ או כרטיסי פָחו₪ ה0%6ד. ההבדלים בין שיטות הגישה השונות מסוכמים בטבלה 6.3. הסוג הנפוצ ביותר של רשת תקשורת מקומית הנמצא בשימוש כיוס, הוא רשת %ח מבוססת הסוחפזחהס6 (60/ג/65). היא מהירה בסביבות בעלות תעבורה נמוכה, ודורשת רק תוכנה פשוטה וחומרה זולה. רשתות 605/63 נמצאות בעיקר בסביבות א! ד8וססג. רשתות העברת אסימון נפוצות בסביבות עס תעבורת רשת כבדה, או העברת נתוניס התלוייס בומן. רשתות העברת אסימון נחשבות כאמינות יותר, מכיון שמובטת שהנתוניס ישודרו. בדרך כלל מערכות עדיפות דרישה (עווזסוזס 0ח0608) נמצאות ברשתות חדשות יותר, המשתמשות בארכיטקטורת א 1ץחג-100/6. 4. מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 6.3: השוואה בין שיטות גישה שונות. שיטת גישה יתרונות חסרונות ארכיטקטורות לדוגמה חס 00 מהירה בתעבורה איטית בתעבורה (60/ג/05) חזסח!= (תחרות) נמוכה גבוהה 3 תםם=שן פופולרית ביותר זולה אין הבטחה לגישה (6/ג//5) 86 ד|068. 1 בסביבת אא ] אין מנגנון עדיפויות ,ָחו859ק השאסך מהירה בתעבורה איטית בתעבורה פָחו3 הסאסך (העברת אסימון) גבוהה נמוכה 5 תםםפן בדרך כלל בסביבת. | גישה מובטחת יקרה יותר 0% רשת עם עומס קריטית-בזמן 1 ופא תנועה 8 חא6אסד 4 מ!ם=שפו! וספ- 5 ופא ץזוזסוזק סח חס מהירה יקרה עזוזסוזק 0ח8 חס ( ו גישה מובטחת הרשת תלויה 0 חדשה, בסביבת אפשרות לקביעת = | במרכזית ו עדיפויות סיכום תהליך חיבור המחשב שלך לתווך הפיסי של הרשת כרוך בבחירת כרטיס ממשק רשת - 6!א (6870 0806)ח! אזסשוז6ה) מתאיס ובחירת תוכנת הדרייבר (פצטוזט) המתאימה. כרטיס ממשק הרשת הנקרא גס כרטיס מתאם רשת (6870 3080101 אזסעפה), אשר ממיר נתוניס המגיעיס מאפיק הנתונים (פט0 0818) המקבילי של המחשב לזרס טורי של סיביות שניתן לשדר בתווך הרשת. הכרטיס כולל גס משדר/מקלט (8צו509ח8זו) המחבר פיסית את הכרטיס לתווך הרשת, ממיר את סיביות הנתוניס לאותות חשמליים או אופטיים, ושולח אותס אל תווך הרשת. המשדר/מקלט גם קולט מידע מתווך הרשת ומעביר אותו לרכיביס האחריס של הכרטיס. לאחר רכישת 6וא, יש להגדירו כיאות לפני התקנתו במחשב. אס הכרטיס, לוח האס ומערכת ההפעלה המותקנת במחשב תומכים בארכיטקטורת הכנס-הפעל (ץ8וס 8 פָטוס), כל שיהיה עליך לעשות הוא לכבות את המחשב, להרכיב את הכרטיס במקומו, לסגור את המחשב ולהפעילו. כל התצורה תוגדר אוטומטית. אפשרות זו נתמכת על ידי מערכות ההפעלה 2000/א9 פ/וססחו\. אס הכרטיס ומערכת ההפעלה אינס תומכיס בהכנס-הפעל, תצטרך להגדיר ידנית את הכרטיס. הדבר כרוך בדרך כלל בהגדרת ₪0! 600880 )קטזחסוחו) וכניסת קלט/פלט (זסס 0/| 5856). שתי הגדרות אלו מבוצעות באמצעות מתג סוכ או מגשר (פפחטן). כל התקן המחובר למעבד של המחשב חייב להשתמש ב-0ח! ייחודי וכניסת קלט/פלט ייחודית. עבור כרטיסי ממשק רשת, יש להגדיר גס את כתובת הזיכרון הבסיסי (8001989 עץזסוח6וח 0856) של הכרטיס. פרק 6: תמסורת נתונים| 115 לאחר ביצוע ההגדרות המתאימות בכרטיס והתקנתו, תודקק לדרייבר (זפשוז0 106ש06) כדי שהוא יוכל לפעול כהלכה. יש הגדרות אפשריות רבות לכרטיסי ממשק רשת, ולכן ספקי מערכות ההפעלה דורשים מיצרני כרטיסי ממשק רשת לספק דרייבר שיאפשר למערכת ההפעלה לתקשר עס הכרטיס. הדרייבר הוא תוכנה קצרה המותקנת בדרך כלל באמצעות ממשק גרפי. לסיוס הלימוד כיצד רשתות פועלות, עליך להבין כיצד כרטיס הרשת יודע מתי לשדר נתוניס אל תווך הרשת. קיימות שלוש שיטות גישה (005ה)9 800655) עיקריות בשימוש כיוס והן: חסטחס)חסס (תחרות), פַחופפ8ק ח%0%6 (העברת אסימון), ו- עוחסוזס 0ח08ח06 (עדיפות דרישה). למעשה, רשתות מבוססות תחרות, כמו 81ח87ה)= או א|8 ד6וסֶסה, מאפשרות לכל מחשב לשדר בכל רגע. אס שני מחשביסם או יותר משדריס באותו זמן מתרחשות התנגשויות (פחסופו!!סס), ויש לשדר את הנתוניס מחדש. רשתות העברת אסימון, כגון טבעת אסימון (פָחוז ח6אסז), מונעות התנגשויות ומבטיחות גישה לתווך הרשת על ידי העברה רצופה של מנה הנקראת אסימון (חשאסו) ומחשביס יכוליס לשדר רק כאשר האסימון נמצא אצלס. רשתות הפועלות בנוהל עדיפות דרישה המשתמשות בתקן החדש א ועְחה-100/6 מפקידות את כל בקרת הגישה בידי רכזות חכמות. מחשביס שולחים דרישה (0ח008) לשירות אל הרכזת, המאפשרת למחשב לשדר נתוניס. 6. מבוא לתקשורת מחשבים ארכיטקטורת רשת (שיטות גישור) בפרקיס קודמיס של ספר וה, למדת אודות תווך רשת (8018 אזסטוו6ח), התפישות של טופולוגיות רשתות, שיטות גישה לרשת, וכיצד נתוניס מועבריסם אל תווך הרשת. מצאת שסוגי תווך רשת פיסיים שוניס יכוליס לשמש רשתות מסוגיס שוניס, ומהי האינטראקציה בין כרטיסי ממשק רשת לתווך הרשת. נחשפת גם לרשתות אפיק (פטס), כוכב (ז8ז5) וטבעת (פַחוז) וכיצד תעבורה זורמת ברשת. למדת גסם אודות מודל ייחול 51 (|06סו/ 861970008 |051) וכיצד רשת אידיאלית אמורה לפעול. כעת, נסתמך על מידע זה ונראה כיצד נושאיס אלה משתלבים למה שנקרא ארכיטקטורת רשת (6זט1190וחסז8 אזסעוופח). הארכיטקטורה של רשת מתייחסת לא רק לטופולוגיה שלה, אלא גס לתווך הפיסי ולשיטת גישת הנתוניס. למרות שמודל ייחוס ו08 מתבסס על מודל רשת אידיאלית, ארכיטקטורות הרשת הנדונות בפרק וה יתייחסו לאופן הפעולה של רשתות בעולס האמיתי. בפרק וה תלמד על ארכיטקטורות רשת עיקריות: א 66חזסחזם, א פַחו חסאסז, * 3081 (זסט6 זסז טסה 00 950006 80ח1186ה), * |סס; (167808ח| 818 180ט8110וכ זפסות), ארכיטקטורות אלו מגדירות כיצד רשת פועלת בשכבה הפיסית ובשכבת קישור הנתוניס של מודל ייחוס |05. פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 117 = (מפרט 802.3 ==םו) בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70, ארגוניס רביס ניסו למצוא דרכיס לחיבור מספר מערכות מחשבים כדי לשתף משאבים. הניסיונות הראשוניים הובילו לפיתוח 8108%חז= (בשנת 1972) על ידי 6108|16!! חספסם ו- פפָפָסם הוטפּם, שני חוקריס במרכז המחקר - 0 (10ה006 ה0ז36568 00| ס|₪8) של אסזפא בפאלו אלטו, קליפורניה. הגירסה המסחרית הראשונה של )8חז6ח)₪ ששוחררה לשוק על ידי חברת זירוקס (אסז6א) בשנת 5, איפשרה למשתמשים לשדר נתוניס בקצב הקרוב ל-3!905 בין 100 מחשבים במרחקיס המתקרבים לקילומטר אחד. טכנולוגיה ו הוכחה כמצליחה כל כך, עד שהחברות זירוקס, אינטל, ודיגיטל פיתחו תקן חדש עבור !8חז8ח1= הפועל בקצב של 005ו/10. איגוד 55| השתמש מאוחר יותר בתקן וה כבסיס למפרט הרשת 802.3 שלו, המגדיר כיצד רשתות 8%ח97ח)₪ פועלות בשכבת קישור הנתוניס ובשכבה הפיסית של מודל ייחוס |05. כיום, +808ח₪1 התפתחה כארכיטקטורת הרשת הנפוצה ביותר לשימוש כללי. יתרונה בכך שהיא בדרך כלל אינה יקרה וקלה להתקנה ולהגדרה. למעשה, קיימיס סוגיס שוניס של רשתות המוגדריס תחת המטריה הקרויה 8חזפחזם. כולס משתמשיסם בשיטה דומה לאריזת נתוניס במסגרות (1787005), ובאיתות פס בסיס להעברת נתונים, ורובסם משתמשיס ב-65///60 (חוו 10!6-800655|חח 56056-זסוז08 68160000 חסופוווס6) לבקרת הגישה לתווך הרשת. רוב רשתות )8חז8חז= יכולות להעביר נתוניסם במהירויות שמגיעות עד 10/005, אולס פותחו שני מפרטים חדשים יותר המאפשרים שידור ב- 008ו100. ו מתממשת על בסיס כתובת הייצרובהיי ב-₪0 (עזסוחפוה ץוחס 880ז) של כרטיס ממשק הרשת (6וא), כדי לתקשר ברמת המנה (08069). הכתובות, הן של המחשב השולח את המידע והן של מחשב היעד, משולבות לתוך מסגרת הנתוניס (6חז8ז1 0819) הנשלחת אל תווך הרשת. מפרטי )9106חו₪ הנדונים בפרק וה מקובצים לשתי קטגוריות רחבות: 005ו10₪ ו- 006ו/1001. הרשתות שעליהן תלמד הן: 1008567 > 1008562 % 1008565 * 100850 > 10008567 > > א\ |עחה-100/6 8 מבוא לתקשורת מחשבים טיפ: הבנת מוסכמות 5=ם! למתן שמות לרשתות זַפחזפַחום תוכל ה להועיל לך. כפי שהוחלט במקור, היו לשם שלושה חלקים: > מהירות העברת נתונים במגה-סיביות לשנייה (פסטו), מעוגלת למאה הקרובה ביותר. * סוג תמסורת האות החשמלי (08890800 לעומת בחהססהסזס). * מרחק מירבי שהרשת יכולה לכסות, במאות מטרים. בדרך זו, הסוג 1088585 ציין ארכיטקטורת רשת שתאפשר תמסורת פס בסיס של נתונים במהירות 005!ו10 על פני מרחק של 500 מטרים. באופן דומה 1088562 מאפשרת שידור על פני מרחק של עד 185 מטרים (מעוגל ל- 200 לצורך פשטות). עם הזמן, מספר המרחק התגלה כלא מתאים לתיאור סוגי התווך החדשים, לכן = על פני זוג שזור (זופּס 1₪15160) נקרא 1088561 ועל פני סיבים אופטיים נקרא "1 15 בראשית דרכה של 81חז8ח1=, היא הוגדרה כתקן 10%/808. כיוס נמצאות בשימוש ארבע תצורות נפוצות: א 1088885. 61חזפחו= על כבל קואקסיאלי ו6חאסוחד (46-11 או 506-8). א 1088562. 61ח67חו= על כבל קואקסיאלי ז6חחוחד ((0/ג 46-58). % 1088587. 61חזפחום על כבל זוג שזור לא-מסוכך (שזט), קטגוריות 3 עד 5. % 1008565. 61חזפחו= על כבל סיב-אופטי. אלו משתמשות לבקרת גישת נתוניס בתצורות מסגרת נתונים דומות וב- 65//60. 115 רשתות שחזפַחום המקוריות יצרו את הבסיס למפרט 1088885 של םםם!|. מפרט וה הגדיר רשת המשתמשת בכבל קואקסיאלי 1פחאסוחד לחיבור הדדי של עד 100 מחשביס ברשת אפיק עס מקטעים של עד 500 מטרים (1,640 רגל). וחד משתמשת במשדר/מקלט המחובר לכבל הרשת באמצעות 80 פזוקוחאש. התקן זה מנקב את מעטה הכבל החיצוני ומקיים מגע ישיר עס המוליך הפנימי. כבל סעף (680!8 00ז6) מתחבר מהמשדר/מקלט אל ממשק 401 (0806ח! זוח( זהסוהח0סםווה), או אל כניסת אופ שעל כרטיס ממשק הרשת במחשב שלך. בסביבת 1088865 טהורה, חייב להיות משדר/מקלט נפרד לכל חיבור רשת, כפי שמוצג בתרשים 7.1. 2 9 הערה: במפרט =5םן, החלק הנקרא כיום מחבר |()א או כניסת ונ, נקרא בעבר גם מחבר א|₪ם על שם יצרי הפרוטוקול: אסזסא, | |6זח] ‏ |- חסוז8זסקזס) זח6הוקוטסם |מזופוס. פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 119 ל-1088585 יש מספר דרישות מרחק ברורות. משדרים/מקלטים חייבים להיות במרחק של לפחות 2.5 מטרים (8 רגל) אחד מהשני, אחרת האות ייחלש. כל מקטע כבל יכול להיות באורך מירבי של 500 מטר. ניתן לחבר עד חמישה מקטעים 7800 ף59) בעזרת מגברים (806810/9ז), ליצירת רשת באורך כולל של 2,500 מטר. בנוסף, כבל סעף המחבר את המחשב והמשדר/מקלט אינו יכול להיות ארוך מ-50 מטר (164 רגל). ₪ ₪ ₪ -=- ===ן == והחס-50 סז הווח סחטסזס זוע אש סח זסעו508ח8זד , 8 (6%619ח 50 = וחגורחואהוח 6ו080) תרשים 7.1: רשתות )167706 1008565 משתמשות במשדרים/מקלטים מחובריס לכבק ]אוד טיפ: חשוב לדעת שאורכי כבלי הסעף (680!65 ססזט) אינם נכללים ה בחישוב האורך הכולל של הרשת. אורך מקטע (0ח59008) של 500 מטר כולל רק את כבל 6%ה)וחז, המהווה את אפיק השדרה (6ח00א030%). על כן, אורכי כבלי הסעף אינם חשובים, לצורך זה (כבלי סעף מכונים לעיתים גם 680185 |()ג, משום שהם מחברים את המקמ"ש (ז6צו508ח8זד) לשקע |(/4 אשר ב-6וא). 5 גם מושפע מחוק 5-4-3 לתכנון רשתות )8חז8ח)₪ קואקסיאליות. כפי שמוצג בתרשים 7.2, לרשת 1088585 יכולים להיות חמישה מקטעיס המחוברים על ידי ארבעה מגבריס (רכזות, פטטח) עד לאורך רשת מירבי של 2,500 מטריסם (8,200 רגל). אולס כתוצאה מדעיכת האות (חסוז08ח80), רק שלושה מהמקטעים יכולים להכיל חיבורי רשת. שני המקטעיס האחרים יכוליס לשמש לחיבור הרשת על פני מרחקיס גדוליס. 0 מבוא לתקשורת מחשבים רשתות 10885885 היו רשתות 1חזפחו₪ המקוריות. אס הן נמצאות בשימוש כיוס, הן משמשות בוודאי כאפיק השדרה של רשתות 81חז8ח₪1 אחרות. לדוגמה, תוכל למצוא סוחד העובר בין בנייניס עס משדר/מקלט בשני הקצוות, המחובר לרְכָזֶת עם חיבורי 1088862 היוצאיס ממנה לרחבי הבניין. . '" |<- 4 - ו אחטזד וס 2 אחטזד 5 1 אהד 0 3 2 ז606810 1 ז6810ק6 4 1ח5806 אהד אחטזד זו 3 ז6810ק6 4 ז6068)0 . '" תרשים 7.2: חוק 5-4-3 קובע שרשתות 81חז9חו₪ קואקסיאליות יכולות לכלול חמישה מקטעי רשת (0ח008ף59 אזסעטוס) המחוברים על ידי ארבעה מגברים כשרק שלושה מהמקטעים יכולים להכיל חיבורי רשת טבלה 7.1 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת 1088865. טבלה 7.1: סיכוס מידע 1088505 פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 121 טבלה 7.1: סיכום מידע 1088805 (המשך) סוג מידע מידע 10835065 מרחק מינימלי בין צמתים (069סח) 5 מטר (8 רגל) מספר מירבי של מקטעים מחוברים: | 5, כאשר רק 3 מאוכלסים מספר מירבי של צמתיס במקטע: 1000 מספר מירבי של צמתים ברשת : 200 מהירות שידור: 15 מפרט ==םן]: 10.3 1.12 שלב ההתפתחות הבא של 89%ח87ח)₪ כלל שימוש בכבל 1פחחוחד. כבל )פחחוחד גמיש מאוד וקל להתקנה. שלא כמו ב-66ח)סוחד, המשדר/מקלט (8שו08ספח8זד) הוא חלק מכרטיס ממשק הרשת (6וא) ולכן כבל +6חחוחד מתחבר ישירות לכרטיס. כבל 1פחחוחד משתמש במחבר 6א₪8% בטופולוגיית אפיק (פטם) ודורש נגד סיוס מסואחוחז9!) בשני קצוות הכבל. אחד מנגדי הסיוס צריך להיות מוארק - לדוגמה, באמצעות כבל הארקה או חוט המחובר מנגד הסיוס לנקודת אדמה, למשל כמו בורג בשקע חשמלי. מפרט םםם! עבור 1088882 דורש שימוש בכבל (₪6-584/0 או בכבל 6580/0ח. לכבל זה יש עקבה (808008סחחו) של 50 אוהס וליבה מרכזית המורכבת ממספר סיבים. רעיון מפתח זכור שהסוגים היחידים שצוינו על ידי ם=ם!| הם ₪6-58/0 ו-46-580/0. ((₪6-58 (או (/56-58) אינו מקובל. באופן דומה, 56-59, כבל 75 אוהם המשמש טלוויזיה בכבלים, לא יפעל כראוי. בדומה ל-1088585, רשתות 1088582 מוגבלות על ידי חוק 5-4-3 לחמישה מקטעים (56009019) באורך 185 מטר כל אחד, המחוברים על ידי ארבעה מגברים (00681019ז), ורק שלושה מהמקטעים יכולים להכיל חיבורי רשת. בתוך כל מקטע של 185 מטר, ניתן לקשר חלקיס קטנים יותר של כבל בעזרת מחברל קנה (פזסזס6חחסס |6זזהט), אולס כל מחבר קנה פוגע באיכות האות בכבל. מכיון שרשתות 1088562 מתממשות בעלות נמוכה יותר מאשר רשתות ז6חאסוחד, הן נכנסו לשימוש נרחב, ועדיין ניתן למצוא אותן במקומות רביס היוס. יתרון העלות של רשתות 1088562 הפך משמעותי פחות עס פיתוח רשתות 1088861 הבנויות על תווך רשת זול עוד יותר - זוג שזור לא-מסוכך - =ז(. פיתוח רשתות 1088961 המשתמשות בטופולוגיית כוכב (ז59) גס מתגבר על השברירות הטבעית של טופולוגיית אפיק (פם) המשמשת ברשתות 1088862. טבלה 7.2 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת 10885882. 2 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 7.2: סיכוס מידע 1088862 שיטת גישה לתווך רשת : 65/60 , 5 מטר (607 רגל) אורך מירבי כולל לרשת 5 מטר (3,035 רגל) מרחק מינימלי בין במתים (0088ח): | 0.5 מטר (20 אינצי) ו 1 1 רשתות 1088881 מבוססות על כבל שד והן ללא ספק רשתות +6חזפחום הנפוצות ביותר בשימוש כיום. על ידי שימוש בטופולוגיית כוכב כפי שמוצג בתרשים 7.3, רשתות 1088581 אינן חשופות לאותן בעיות איתור תקלות כמו 1088862 ו- 1088805. תווך שד זול מאוד, וכך גם מרבית החומרה הנוספת הקשורה לרשתות ז1088858, כמו למשל כרטיסי ממשק רשת (סוא) ורכזות (סטח). בדומה ל- 1088882, המשדר/מקלט (8%8ו₪8050) כלול בדרך כלל בכרטיס הרשת. כבלי שז מתחברים ישירות לתקע 4-45 שעל הכרטיס (ראה תרשים 7.4). טיפ: מפרט 55ם! עבור 1088561 מחייב שד. כאשר זוג שזור לא-מסוכך (קז5) אינו חלק מהמפרט. פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 123 סט קך " וו ו | ו . ש ו תרשים 7,3: רשתות 1088861 משתמשות בכבל סד בטופולוגיית כוכב /618) תרשיסם 7.4: כבלי סד מתחברים לתקע 4-45 על כרטיס ממשק רשת מכיון שהרכזות הפעילות ברשתות גדולות משמשות כמגבריס (90891079ז) להגברת עוצמת האות, רשתות 1088581 אינן כפופות לחוק 5-4-3. תקן 802.3 ===! מציין שניתן לחבר עד 1,024 מחשביס לרשת 1088581 באמצעות מספר רכזות. למרות שרשתות 1088561 פועלות ביעילות עם כבל סדש מקטגוריות 3, 4 ו-5. רוב ההתקנות החדשות משתמשות ב-שדש בקטגוריה 5 (5 עזסַ0819), מכיון שקטגוריה זו מתאימה גס לקיבולת העתידית של 100/008. 4 מבוא לתקשורת מחשבים יּ טיפ: זכור ש- 3 ץזס63160 היא המינימום הנדרש עבור 1088561. זכור גם, שכבלים העוברים בתקרה ובקירות של רוב הבניינים המודרניים חייבים להיות 8160ז-וחטחפוס. החיסרון העיקרי של 1088861 הוא המרחק הקצר יחסית שניתן לכסות עם סדע (100 מטרים). כדי להתגבר על כך, במקרים רביס ניתן למצוא 1088561 היוצא מרכזות (סטח) המחוברות ביניהן על פני מרחקיס ארוכים בעזרת חיבור 1088562 או חיבור "100856 (טופולוגיית פטס-59). טבלה 7.3 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת 1088581. טבלה 7.3: סיכום מידע 1088561 מידע 1009507 ולה מאוד, קלה לחיבור ולאיתור תקלות 00| מפרט םםםן|: 10.3 1003567 מפרט ===! עבור 81ח97ח)= במהירות 101805 הפועלת על כבלים סיב-אופטיים מוכר כ-108858% ומורכב למעשה משלוש קטגוריות משנה: %‏ 108856"1. משמשת לקישור מחשביס בסביבת רשת מקומית (ח18). 108850"5. משמשת לקישור מחשביס עס רכזות פסיביות (5פטח 6ַטוַפ55, ללא מגברים) למרחקיס מירביים של עד 500 מטרים. > 102850"8. כבל סיב-אופטי המשמש כאפיק שדרה (8חס530%0) בין רכזות. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 125 כל הסוגיס משתמשים בטופולוגיית כוכב, כאשר הנתוניס בהן מועבריס באותות אור במקוס אותות חשמליים. בדומה ל-1088581, ניתן לחבר יחד עד 1,024 צמתיס בעזרת רכזות, אולס בגלל העלות הגבוהה של הכבלים והציוד, "108899 בדרך כלל אינה משמשת בסביבת רשתות מקומיות. ניתן למצוא אותה ברשת מקומית במצביס שבהס הפרעות אלקטרומגנטיות חזקות, או דרישות אבטחה גבוהות מצדיקות את השימוש בתווך רשת, אשר אינו חשוף להפרעות אלקטרומגנטיות. ברוב המקריס תמצא 10886 כאפיק שדרה המחבר בין רשתות 1088581 שונות. למרות שכבלי סיביס-אופטיים יכולים לפעול במהירויות גבוהות יותר מאשר 05פו10 המוגדרת במפרט 10888505, החיסרון העיקרי שלהס הוא העלות הגבוהה מאוד והקושי בהתקנה. טבלה 7.4 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת "108858. טבלה 7.4: סיכום מידע 1088807 |אא 00| אורך מירבי כולל לרשת : | | אורך מירבי כולל לרשת; | | | אא | 0000000000 | מפרט =םם|: 0.3 15 כשעלה הצורך במהירות רשת גבוהה יותר, יצרו הספקים שני תקניס מתחרים עבור קצבי שידור של 08ט/100 ב-6%ח₪1097 : \ וץְחַה-100/6 ו-ז1008856. ז1008856 מתחלק לשלוש קטגוריות : 10008581%, 100885814 (-%-1008859. 6 מבוא לתקשורת מחשבים שני התקנים יידונו לעומק בהמשך, אולס קודס נבדוק מספר נקודות השוואה: אי אי א ועְחה-100/6 ו- 10088581 דורשיס שניהס שהמשתמשים ישדרגו את כרטיסי ממשק הרשת שלהם (6וא). למרות ששני התקניס משתמשים בכבל ₪ ד, א 10088981 דורש כבל 5 ,6819001 ואילו א וץְחה-100/6 ו- 4 10088561 יכוליס להשתמש בכבל קטגוריה 3, 4 או 5 כל עוד יש בו ארבעה זוגות חוטים. בכל המקריס, חלק מהמשתמשים יצטרכו לשדרג חלק מהכבלים המותקניס אצלס. עס 10088581% ועס 4 10088581 התקשורת מוגבלת לטווח של 100 מטר. רשתות א ועְחה-100/6 המשתמשות בכבל שד קטגוריה 3 או 4 מוגבלות גם הן לטוות של 100 מטר. אולס, א3 וְעְחה-100/6 יכולה להגיע למרחק של 150 מטר על ידי שימוש ב-ש דש קטגוריה 5. הן א ועֶחה-100/6 והן א1008856 יכולות להשתמש בכבלי סיבים-אופטייס לשידור על פני מרחקים של עד 2,000 מטר. ספקים יצרו כרטיסי ממשק רשת עבור שני הֶתקניס המאפשרים למנהלי הרשת לעבור בקלות מרשתות 1088561 אל רשת זו. משתמשים יכוליס להתקין את כרטיס ממשק הרשת החדש ולהמשיך להשתמש בו עס 1088861, עד שיהיו מוכנים לעבור לרשת במחירות גבוהה יותר. רשתות 10088561 יכולות לשדר מסגרות מסוג 81חז9חז₪ בלבד, ואילו רשתות א ועְחה-100/6 יכולות להעביר הן 81ח8חו₪ והן מנות פָחוח₪ חפאסד, וכך ניתן לשלבן בקלות בשתי הארכיטקטורות. 7 מוגדרת במפרט 802.3 של = ואילו א 1עְחה-100/6 מוגדרת תחת מפרט 802.12 החדש של =םתן. 1 7, הנקראת גס 66הז6ה)ם 85%] או 1002856%, היא למעשה תוצר של המאמציס להגברת הקיבולת של רשתות 1088581. רשת זו פותחה במקור על ידי 68 סא הסוזסחט 0ה8ז), ‏ ח300, |פוה! ואחריס. היא מתאימה את תקן 802.3 לתמיכה בקצבי העברת נתוניס של 100005 בעיקר על פני כבלי ₪ ז0 5 עז68100. כדי לעשות זאת, רשתות 10088581 משתמשות בכבלים קצרים יותר ומקשרות מספר רכזות, כפי שמוצג בתרשים 7.5. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 127 1- | תדשים 7.5: רשתות 10088881 משתמשות בטופולוגיית כוכב בדומה לרשתות 1088561 תקן 10088561 מגדיר למעשה שלושה סוגי כבלים : > 100885614. ארבעה זוגות ד קטגוריות 3, 4 או 5. א 10028561%. שני זוגות שד קטגוריה 5. א %"1002850. כבל סיב-אופטי עס שני סיבים (05ח518). גורס חשוב אחד אודות רשתות %/[1008856 הוא שהן דורשות כבל קטגוריה 5 (5 עז681000). רשתות 1088581 רבות עדיין פועלות על כבלי שדט קטגוריה 3 עבור קול, אשר מותקניס במרבית מערכות הטלפון. יהיה צורך לשדרג כבל זה לפני שהרשת תוכל לעבור ל-א 10088581. 4 יכולה לתמוך ב-100005 על סד קטגוריה 3, 4 או 5. אולס, היא דורשת שכל ארבעת הזוגות השזורים בכבל יהיו פנויים. מכיון ש-ז1088598 דורשת רק שני זוגות חוטים, כיוס קיימות התקנות בהן שני זוגות חוטיס משמשים לנתוניס וזוג אחר משמש לטלפון. במקרה וה יהיה צורך להתקין כבל שדש נוסף, שבו כל ארבעת הזוגות פנוייס לפני שניתן יהיה להפעיל את 4 10088561. למרות שקיימיס שלושה תקני כבליס, תקן 100885981% הפך לנפוצ ביותר, ובדרך כלל אנשיס מתכווניס לתקן זה כאשר הס אומריס 10088587 או 066ז6ח)ם 451=. טבלה 7.5 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת 10088861. 128 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 7.5: סיכוס מידע 10088561 סוג כבל: דט קטגוריה 5 - %ז1008858 שדט קטגוריה 3, 4, 5 - 4 100885861 כבל סיב-אופטי - %-1008856 6 שיטת גישה לתווך רשת: 65/60 אורך מירבי למקטע: 0 מטר (328 רגל) - א ז1008858, 04 0 מטר (6,561 רגל) - %"1008858 ו ! |שע: 0 מפרט =םם]: 3 אה וצְחה-100/6 (מפרט 802.12 ==שו) תקן אִגעְחה-100/6 פותח במקור על ידי שזהאס160-08ש46 ו- ד8דה. הוא משתמש בשיטת עדיפות דרישה (עווזסוזסק 0ח0908) לגישה לנתונים, ולא ב-65//60. במצב זה, רכזות חכמות מקבלות דרישות (09ה0808) לשירות ממחשבים, ומאפשרות לאותס מחשבים לשדר למחשב היעד הרצוי. רשתות אב וַעְחה-100/6 משתמשות בטופולוגיית כוכב בדומה ל-10885861 עס סדרה של רכוות המקושרות במידרוג (בַחו685080 660חו6חו), כפי שמוצג בתרשים 7.6. רכות השורש המרכזנית :שססזיי מחוברת למספר רכזות, וכל אחת מהן יכולה להיות מחוברת לרכזות אחרות. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 129 אצ , דה וספת ,שחו הפאסד 6פחזפתום [2 := ו 0 .ו | ו | ו זסזטסת אה עְחה-100/0 סטת פטו | 8 /עֶח-10006 אה ועה-10006 טסט סטת תרשים 7.6: רכזות מחוברות ביניהן ברשת ג ועְהה-100/6 ליצירת טופולוגיית כוכב. רשת א3 עְחה-100/6 מתוכננת לפעול עס כל סד יידרגת קולי' (''806ז0 6סוסטיי) וניתן להשתמש בה על הרבה התקנות 015 1088581 קיימות מקטגוריה 3 או יותר. המגבלה היחידה היא ש- א ועְחה-100/6 וקוקה לכל ארבעת הזוגות השזוריס בכבל סדש, ואילו 1088861 וקוקה רק לשני זוגות (אחד לשידור ואחד לקליטה). קיימות התקנות כיוס שבהן שני זוגות חוטיס משמשים לנתונים וזוג אחר משמש לטלפון. במקרה וה יהיה צורך לשדרג את הכבל כך שכל ארבעת הזוגות יהיו פנוייס להעברת נתונים לפני שניתן יהיה להפעיל אב ועְחה-100/6. + הערה: רשת א ץְחה-100/6 נקראת לעיתים גם: 1008856/6, 100/06 או אה !עְחה. עס עדיפות דרישה, רשת אג ְעְחה-100/6 מציעה מספר יתרונות ביצועיםס ברורים. מכיון שהרכזות מספקות את בקרת הגישה, מנות נתונים אינן משודרות ברחבי הרשת. הנתוניס מנותביס דרך הרכזת (או הרכזות) מהמקור אל היעד. יש לכך יתרון נוסף ברמה גבוהה יותר של פרטיות, מכיון שלא כל המחשבים מקבלים את מנות הנתונים. תכונה נוספת היא שדרישות שירות נכנסות מסודרות על ידי הרכזות לפי סדר עדיפויות, ופריטיס הזקוקיס לשידור רגיש לזמן יכוליס לקבל עדיפות גבוהה יותר. יתרון נוסף של רשת אג עְחה-100/6 הוא שהיא אינה מוגבלת לשימוש ב- 6%חז0ח51. על ידי שימוש בדרייבריס המתאימיםס לכרטיס ממשק הרשת, ניתן להגדיר את א ועְחה-100/6 לשימוש עס מסגרות פַחו₪ חסאסד במקוס מסגרות זפחזסחזם, וכך ניתן לשלבה לתוך רשת פָח₪ חסאסד קיימת. על ידי שימוש בהֶתקן מגשר (096ום) וסוג המסגרת המתאים, רשת א\ וַעְחה-100/6 יכולה להתקייס במקביל ולהחליף נתוניס עס רשת 86חז8חז5 או עס רשת שחו הפאסדך. 1.00 מבוא לתקשורת מחשבים כמו 1088861, גם ל-א ועְחה-100/6 יש מרחק מירבי של 100 מטרים בין רכזת למחשב על פני כבלי סדנ קטגוריה 3. שלא כמו ארכיטקטורות שד אחרות, ברשתות אהַועְהה-100/6 עס שזט קטגוריה 5, ניתן להגדיל מרחק זה ל-150 מטר. א ועְחה-100/6 מוגדר גס לשימוש עם כבלי סיבים-אופטיים במרחק עד 2,000 מטר. טבלה 7.6 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת א וץְחה-100/6. טבלה 7.6: סיכום מידע אה וְה100/6-4 סיוג מידע מידע א וצְחה-100/6 יתרונות: מהירה, קלה לחיבור, קלה לאיתור תקלות, ניתן להשתמש בה עם מנות ו- פָחום₪ ה6אסד. אפשרות לקביעת סדר עדיפויות ( ז5), סיביס אופטייס אורך מירבי למקטע: 0 מטר (328 רגל) בשימוש ב-שד( קטגוריה 3 או פז5 0 מטר (492 רגל) בשימוש ב-שדנ קטגוריה 5 0 מטר (6,561 רגל) בשימוש בסיביס אופטייס י פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 131 סוגי מסגרות +6חז6ח]= לפני שתחקור ארכיטקטורות אחרות, עליך להכיר היבט אחד נוסף של ז8חז6חז. ללא קשר לארכיטקטורת ₪981 שבשימוש, הנתונים ייארזו על ידי דרייבר הרשת וכרטיס ממשק הרשת למסגרת (178₪8) ויישלחו אל תווך הרשת. קיימיס ארבעה סוגי מסגרות שוניס: % 802.3 +6חז6ח+ם. משמש בעיקר ברשתות א.3 ,א.2 6ז60//8 |ופצסוז. % 802.2 +6706חזם. משמש ברשתות א.4 6ז8\ז6א |פצסא כברירת מחדל. א 5 ₪א6 ז6חזסח+ם. משמש ברשתות א!1818סק אחדות. א !| +06ז6ח+ם. משמש ברשתות סןו/ש6ך. כל סוגי המסגרות משתמשות במנה בגודל שבין 46 לבין 1,518 בתים, ויכולות לפעול עס ארכיטקטורות הרשת שתוארו לעיל. באופן כללי, הרשת שלך תשתמש רק בסוג אחד של מסגרות, אולם ייתכן מצב שמחשבים מסוימים, כגון שרתים, ישתמשו במספר סוגי מסגרות כדי לתקשר עס מקטעים שונים של הרשת. כדי שתתקיים תקשורת בין שני מחשביס המחוברים לרשת )6חז6חו=, שניהס חייבים להשתמש באותו סוג מסגרת. 3 +6+6חו6ח)= 43 5067086 נמצאת בעיקר ברשתות נובל 6זפשז6א גרסאות א.3 ומטה. סוג ה מוכר גס כ-₪1097061 ₪3 (איטרנט גולמי). סוג מסגרת וה פותח לפני סיוס הגדרת מפרט 3 של םםם! עבור ו6חזסחזם. לכן הוא אינו תואס לחלוטין את מפרט 802.3 55ם!| ואינו פועל בכל סביבות 8%חז8ח/₪. כיוס הוא נמצא בעיקר ברשתות 6ז9//ז6 |ופטסצ מגירסה 2.2 |- א.3. כפי שמוצג בתרשים 7.7, מסגרת נתונים מסוג 802.3 08708%)₪ מתחילה עם שדה הקדמה (0!8ו68זס) ושדה התחלה 50 (זפווחזוו9ם 6וח8ז-= 8ז5) בן בית אחד המציין את תחילת המסגרת. כתובות היעד והמקור באות אחר כך, ואחריהן שדה עבור אורך הנתוניס והנתוניס עצמס. המנה מסתיימת בבדיקת 036 (ש0ה008ח₪600 |08וו0ץ0 %) המבטיחה שהנתוניס לא ניווקו בהעברה. חס 6חפז- 6 זא וטס 6 8 הסח 1 5 6טוח8סזק ו 4 000 2 6 6 1 7 (65וע0) ה0ח1.6 תרשים 7.7: מסגרות 802.3 061ז6חו₪ מכילות מידע כתובות ואת אורך הנתונים 1.12 מבוא לתקשורת מחשבים 2 6%חו6ח)= 2 510878088 נמצאת בעיקר ברשתות נובל 8זווז6א גרסאות 3.12 ו-א.4. מסגרות 2 מתאימות לחלוטין לתקן 802.3 =ם!, והן משמשות סוג ברירת המחדל עבור רשתות 8ז01\8 |ופטסא בגרסאות 3.12 ו-א.4. מסגרות 802.2 81חז8ח₪1 מכילות שדות דומים ל-802.3 +108708=, בתוספת שלושה שדות מסוג ו%0ח60 אחו וּסופָס! (6 6. 'וב + הערה: כן, קראת סעיף זה נכון. מסגרות 802.3 6%חז8ח!= אינן תואמות את תקן 3 67086%ח1 של ==ם!, ואילו מסגרות 802.2 80חז6חז= כן תואמות תקן זה. אס +6חזוסח+= קהאס 6%חזפו0ם נמצאת בעיקר ברשת 8|6ד 6!מקה. מסגרות קהאפ %סחזסח:ם ((₪701000 4007855 אזסעו0פט5) מציעות שיפורים לסוג מסגרת 802.2, כולל תוספת של שדה סוג (8סש), המציין איזה פרוטוקול רשת נמצא בשימוש בחלק הנתוניס של המסגרת. מסגרות קאפ ז6חז6חז₪ משמשות בעיקר ברשתות |! ס6פחק או ד6וססה. || +6חו6ח+= || 084ז8ח)= נמצאת בעיקר ברשת >ו/ש0ד. רשתות =ו/קסד ורשתות המשתמשות במספר פרוטוקולי רשת משתמשות בדרך כלל במסגרות |! 87061ח)=. כפי שמוצג בתרשים 7.8, מסגרות אלו שונות ממסגרות 802.3 בכך שהן משלבות את ההקדמה ואת שדות 5=0, וכוללות שדה סוג פרוטוקול במקוס שבו מסגרות 802.3 81ח081)₪ מכילות שדה אורך. 6ננ 6|חס 6 08| עד חסוז8חוז65 : ו + | ו 4 000 2 6 6 8 (05ע0) ה0%ח6. 1 תרשים 7.8: מסגרות |! זפחזפתז= כוללות שדה סוג המציין איזה פרוטוקול רשת נמצא בשימוש פרק 7: ארכיטקטורת רשת 133 טח ה6)>סד (מפרט 802.5 ==םו) באמצע שנות ה-80, פיתחה יבמ ארכיטקטורת רשת פָחְ₪ הפאסך כדי לספק למשתמשיס רשת מהירה ואמינה. רשת פַחוַ₪ח חפאסד, שהוכרזה מאוחר יותר כתקן 5 ת=םם!, מחהווטת פיסית בטופולוגיית כוכב, כמו רשתות 64חזפח)= 1088587. אולם, כפי שניתן לראות בתרשים 7.9, הרשת היא טבעת לוגית (סָחוז ופסופָס!), כלומר הרכזת מחווטת כך שהאות עובר בטבעת. רשתות פָחו₪ חשאסד משתמשות בשיטת גישה של העברת אסימון (0חו0858-ח06)) כדי להבטיח שלכל מחשב ברשת יש הודמנות לשדר נתוניס. מסגרת נתוניס קטנה המכונה אסימון (ח6א0)) מועברת סביב הטבעת. כל מחשב ברשת מקבל את האסימון משכנו הפעיל הקודם הקרוב ביותר - אטבא (ססת0ופה הה68זופקט 6צ800 זפפַזהה). אס האסימון פנוי ולמחשב יש נתוניס לשדר, הוא מחבר את הנתוניס לאסימון ושולח אותו הלאה לשכנו הפעיל הבא הקרוב ביותר - אסא (זסטחטוסה הה5768העוס0 80/6 051זה). כל מחשב מקבל את האסימון, קובע כי האסימון בשימוש, וחוזר על השידור של האסימון עס הנתוניס, בדיוק כפי שהתקבלו, הלאה אל שכנו (אסא). 0חוז ו1.00108 תדשים 7,9: רשתות פָחו₪ חסאסד מחווטות בכוכב פיסי, אולס מממשות טבעת לוגית כאשר הנתוניס מגיעיס אל מחשב היעד, הוא מעתיק את הנתונים ומעביר אותס לשכבות פרוטוקול גבוהות יותר להמשך העיבוד. מחשב היעד משנה שתי סיביות במנת הנתוניס ומעביר את מנת הנתוניס חזרה אל טבעת הרשת. כאשר האסימון והנתוניס חוזריס למחשב המקור, הוא מוודא שהנתוניס הועברו בהצלחה (על ידי הבחנה בשתי סיביות המתג ששונו) ואז משחרר את האסימון ומעבירו ל-אאסגא. למרות שתהליך זה נראה מסורבל, הוא מאפשר העברה מהירה של נתונים. בדרך כלל המחשבים אינס צריכים לשדר נתונים פעם נוספת, מכיון שאין התנגשויות. כשעולה התעבורה ברשת האסימון ממשיך לעבור בין המחשבים, ומאפשר לכל מחשב לשדר נתוניס. 14 מבוא לתקשורת מחשבים רשתות פֶחו₪ חפאסד של יבמ פעלו בתחילה במהירות של 41005. שיפורים מאוחריס יותר הגבירו את המהירות ל-16/005. מסגרות נתוניס של פֶחו₪ חסאסד יכולות להיות באורך 4,000 עד 17,800 בתים, ביחס לגודל מסגרת מירבי של 1,500 בתיס במסגרת נתוניס של !8חזפחז=. בדומה לרשתות 86חז8חום, כל מחשב ברשת פַחו₪ הפאסד משתמש בכתובת הצרובה בכרטיס ממשק הרשת שלו. רעיון מפתח זכור שרשתות פָחו₪ חשאסד משתמשות במסגרת נתונים (118₪06 0818) גדולה יותר מאשר 81חז8ח1=. הדבר מאפשר העברה מהירה יותר של כמויות נתונים גדולות. רכזות 8חו חסאסד ברשת פָחו₪ חפאסד כל רכזת נקראת שג טוחש 400855 חסו8זפחוטו, יחידת גישה לתחנות רבות) ומחווטת כטבעת לוגית, כפי שהוצג קודס בתרשים 7.9. . + ., הערה: רכזת פָחו הפאסד נקראת גם ₪50 טוח 200655 חסופזפטוטו) או 5 וח( 4660655 חהס80ז8וז!טו זזה חס). ל-()//! אופיינית של יבמ יש עשר כניסות לחיבורים, שמונה משמשות לחיבוריס למחשבים. שתי הכניסות האחרות הן |₪ (חו פַחו, טבעת פנימה) ו-₪0 טס פחוח, טבעת החוצה), אשר מאפשרות לקשר בין יחידות גו של פַָחוח חפאסד. תרשיס 7.10 מראה כיצד יחוברו שתי יחידות (הו, כדי לספק גישה לעד 16 תחנות עבודה. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 135 חופו 9חוז הזה אח() 2460655 חסוו6)9וגוו/ 8228 ((6ו) הזח סחוז הווח |הזסד = ם + ה חז0ָח6! 080/6 06סא = ם (061+ 330 סז 0סאחוו) חו פָחום = ום זוס פָחום = סם תדשים 7,10: יחידות גו (רכזות) של פחו₪ חפאסד מחוברות באופן שיוצר טבעת לוגית אס נדרשות רכזות נוספות, כל (4 יוסף כך שהטבעת הלוגית תישמר. מפרט יבמ עבור פַחוֶח חפאסד קובע שניתן לחבר עד 33 רכזות בצורה זו. למרות שיחידות (גו המקוריות של פָחו₪ חפאסד יכלו להכיל רק 8 חיבורי רשת, יבמ וספקים אחרים מייצרים כיוס רכזות עס 16 כניסות ויותר. כבלים ברשת פַחוח ח6אסד רשתות פָחו₪ חסאסד יכולות להשתמש בכבלי סז או סז5. בשנת 1984, יבמ פיתחה מערכת כבלים מקיפה שהגדירה סוגי כבלים, מחברים, וכל יתר הרכיבים הדרושים לרישות מחשבים. כש- פָחו₪ ח6אסד הוצגה היא השתמשה במערכת כבלים של יבמ. 6 מבוא לתקשורת מחשבים מערכת הכבלים של יבמ מחלקת כבלים לתשעה סוגיס שוניס המוגדריס על סמך תקני 5 (08006 6זו/ הפסוזסוחזה) הקובעים קוטר חוטים. מספרי 6//ג מוקצים ביחס הפוך לקוטר, כלומר מספרי 4/6 גדוליס מצייניס קוטר קטן. עובי חוט טלפון רגיל הוא 2240/6, עובי כבל קואקסיאלי +פחאסוחד הוא 12/6, וכבל קואקסיאלי 1פחחוחד הוא 20/6. כבל 264/06 יהיה דק יותר מחוט טלפון רגיל. = 1 הערה: אל תבלבל בין סוגי הכבלים של 8ו עבור ארכיטקטורת פֶחו₪ חהפאסדך לבין קטגוריות שד שהוגדרו לפי תקן שנכתב על ידי הוד/הום. סוגי הכבלים של יבמ: * 1 שמעד. כבל שד5 עם שני זוגות שזורים של חוט 22/6 עס ליבה מלאה (0ז0ס 6ו!50) העטופיס במעטה קלוע (080ו8זפ) ומעטפת (סָחו089). והו הכבל האופייני המשמש בין מחשבים ויחידות טחוש. * 2 שמעד. כבל שד5 עם שני זוגות שזורים של חוט 22/6 עם ליבה מלאה לנתוניס וארבעה זוגות שזוריס של חוט 26/6 לקול. משמש במצבים בהס רוציס להעביר קול ונתוניס בכבל יחיד. * 3 6מְעד. כבל שדט לקול עס ארבעה זוגות שזוריס של חוט 224/06 או 24/6. משמש כחלופה זולה יותר ל- 1 6מְץד, אולס אינו יכול להעביר יותר מ-5ספו4. * 4 ססעד. לא מוגדר. * 5 שַסְעֶד. כבל סיב-אופטי המשמש בעיקר לחיבור יחידות הו על פני מרחקים ארוכים. * 6 סַמִעָד. כבל ₪ד5 עם שני זוגות שזוריס של חוט 26/6 עס ליבת סיביס דקה (0019 060ח5478) העטופיס במעטה קלוע ומעטפת. דומה ל- 1 פַמְצְד, אולס ליבת הסיביס הדקה מאפשרת גמישות רבה יותר, אך גס מגבילה את המרחק לשני שלישים מזה של 1 6סעד. כבל וה משמש בעיקר כטלאי (חסו8ס) בארונות חיווט לחיבור רכזות. * 7 סמעד. לא מוגדר. * 8 פמְעֶד. כבל 51 לשימוש מתחת לשטיחים. למעשה, זהו כבל 6 6סְץד עס מעטפת שטוחה. * 9 פמעד. גירסה 8160ז-חחטחפוק של כבל 6 6סצץד. רוב רשתות פָחוח חפאסד משתמשות בכבל 1 פסעד או 3 פַסעד. אולס 55=! פיתח תקן הנקרא אד/סדט אשר מגדיר את השימוש בכבל סד קטגוריה 5 בסביבת פַחו₪ ח6אסד. התקנות פָחו₪ חסאסד חדשות רבות ישתמשו כיוס בכבל שד רגיל במקוס בכבלי ₪ז5 היקרים יותר של יבמ. אולס בסביבות בהן יש הפרעות אלקטרומגנטיות תיתכן העדפה של כבל 575 1 6סץד, מכיון שהסיכוך מקטין את הרגישות להפרעות. פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 137 רעיון מפתח כיום, רוב רשתות פֶָחוח חסאסד משתמשות בכבל סדש 3 6ַסעְד או בכבל סדס 1 6סצד של יבמ. רשתות חדשות יותר עשויות להשתמש ב-סדש רגיל קטגוריה 5. כאשר כבלי שד משמשיס לחיבור מחשביסם לרכזות, הס משתמשיסם בחיבור 45-(₪ התקני. אולס לכבלי 515 1 פמְעד יש מחבר עם 9 פיניס בקצה אחד עבור כרטיס ממשק הרשת ומחבר נתוניס מיוחד של יבמ (וסוספחחסס 0818 |ואם!), או זסוססהחסס / 6סעד בקצה השני עבור ה-0/₪. איתות (טַחוח86360) תכונה חשובה של רשתות פָחו₪ חפאסד היא היכולת שלהן לבצע תיקון-עצמי של בעיות ברשת באמצעות תהליך הנקרא איתות (סַחוח06800). ברשת פָחוְ₪ השאסז, המחשב הראשון שמופעל הופך להיות זסווחסו/ 6עו461/ (תורן פעיל) האחראי לאבטחת תנועת הנתוניס סביב הטבעת. כל המחשבים האחרים הופכים ל- פזסווחסו עץ00ח8ז5 (תורן בהמתנה) בעת הפעלתסם. התפקיד של זטזוחסו/ 016 פשוט. כל שבע שניות הוא שולח מסגרת (1786) מיוחדת לשכן הפעיל הבא הקרוב ביותר (אסגא). מנה זו מכריוה על הכתובת של ה- זסזוחסו/! 6שו61 ועל כך שהוא השכן הקודס (אש4א). התחנה המקבלת בודקת את מנת הנתוניס ומעבירה אותה הלאה לתחנה הבאה, לאחר שהיא משנה את הכתובת הקודמת. לתחנה השלישית יש כעת מנת נתוניס שבה מופיעה הכתובת של ה- זסווחסו 8שו61 והכתובת של השכן הקרוב הקודם. היא מכינה מנת נתוניס שתועבר לשכן הבא. באופן וה המנה עוברת בכל הטבעת וחוזרת ל- זסווחסו/! 6צו61. עס השלמת הטבעת, יודע ה- זסווחסו/! 8צו61 שטבעת הרשת שלמה, וכל התחנות ברשת יודעות את הכתובת של השכן הקודס להן ברשת (אהא). כפי שניתן לראות בתרשיס 7.11, אס מחשב לא שמע מהשכן הקודס לו ברשת לאחר שבע שניות, הוא שולח לטבעת חבילה הכוללת שלושה נתוניס: כתובתו, כתובת השכן שלו שלא יצר את הקשר הדרוש, ואת סוג האיתות (ח6800ס). מנה זו עוברת ברשת, ומכריחה את כל המחשביס לבדוק את התצורה שלהם. אס אין תשובה מהשכן הבא, הטבעת יכולה להגדיר את עצמה מחדש ולעקוף את האזור הבעייתי. באופן זה ניתן ליצור רמה מסוימת של סיבולת לתקלות (08ח8ז9!סץ )|180) ובכך להבטיח רמה גבוהה של יציבות רשת. לדוגמה, היכולת להמשיך לתפקד למרות בעיה באחד המחשביסם. טבלה 7.7 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת פָחו₪ ח6אסד. 8 מבוא לתקשורת מחשבים חו סזטווה- וחסוה הווח טר סס 1 חסוז8ז5 וחסזז תרשים 7.11: איתות (9הוח00900) הוא התהליך שבו מחשבים ברשת פַחו₪ חפאסך מזהים בעיה ומנסיס לתקן אותה טבלה 7.7: סיכום מידע פָחו₪ חפאסך סוג מידע מידע פַחוח הפאסד יתרונות : מהירה ואמינה חסרונות : יקרה יותר מפתרונות 81חזפח!= דומים, עלולה להיות קשה לאיתור תקלות טופולוגיה: טבעת מחווטת במבנה כוכב (פַח-ז5%9) סוג כבל: סוגי כבלים של יבמ, בדרך כלל 1 6סעד (ד5) ו- 3 מצד (סדט) או קטגוריה 5 שד 5 א ה ספעד זאמו העברת אסימון (חפפפק חסאסו) אורך מירבי למקטע: 5 מטר (150 רגל) עס סדנ, 101 מטר (330 רגל) עס סז5 אורך מירבי כולל לרשת. מרחק מינימלי בין במתיס (0089ח): | 2.5 מטר (8 רגל) פרק 7: ארכיטקטורת רשת 139 טבלה 7.7: סיכום מידע פחו₪ חפאסד (המשך) סיוג מידע מידע פָחוח השאסד מספר מירבי של מקטעיס מחובריס: |33 רכזות מספר מירבי של צמתים במקטע: תלוי ברכות 2 צמתים עם קד/), 260 צמתים עם ד רו מפרט =םם]: 5 + (מפרט 878.1 ו5אג) ארכיטקטורת 3₪006% (אזסוסא זסוטקו 00 06ז36500 6ַפַחסמ) היא ארכיטקטורת הרשת הישנה ביותר הנדונה בספר זה. ₪008 פותחה בשנת 1977 על ידי הסוז8ז0סז00 1חו30900כ ומספקת מהירות העברה ברשת עד 08ט/2.5 בשיטת גישה של העברת אסימון. כמו פַחו₪ חשאסד, גם 8%ח₪0ה מממשת טופולוגיית טבעת לוגית (סחוז ופסוּסָסו), אולס כפי שניתן לראות בתרשיס 7.12, המבנה הפיסי של הרשת יכול להיות אפיק, כוכב או תערובת של שניהם. בנוסף, רשת אחת יכולה לכלול סוגיס רביס של תווך רשת, כמו למשל סדש, כבל קואקסיאלי וכבל סיב-אופטי. 8 600 סז סש סח 1 ]99 5 300 החטהואהות וו |] 19 הזהס-93 ו 5 600 החטורזואהוח 5 30 סטח 2355176 סח 6שו801 וחסז1 תרשים 7.12: 81ח₪0/ יכולה להשתמש בטופולוגיות כוכב ואפיק באותה רשת 0 מבוא לתקשורת מחשבים העברת נתונים ב-4₪0061 דומה ל-81חז6ח)= בכך שאותות משודרים בכל הרשת. כל מחשב ברשת מקשיב לאותות המיועדים לכתובת שלו, ומעבד אותות אלה תוך התעלמות מאותות אחרים. רכזות בסביבת :₪006 מחווטות באופן דומה לרשתות כוכב של +6חזסחו=, ולא כטבעות לוגיות באופן שרשת פָחו₪ ח6אסד מחווטת. מנגנוו העברת האסימון של ₪08 שונה מזה של רשתות פָח הפאסך. ב- פָחו₪ ח8אסד, האסימון עובר מתחנה לתחנה לפי קירבה. לדוגמה, כאשר האסימון נכנס לרכזת ממחשב אחד, הוא עובר דרך הרכזת אל הכניסה המחוברת הבאה, ומשס אל המחשב המחובר. כאשר מחשב זה מסיים עס האסימון הוא חוזר לרכזת, והלאה אל המחשב הקרוב ביותר הבא. לעומת ואת, ב-)4₪008 האסימון עובר ממחשב למחשב על סמך קוד זיהוי התחנה (פ/5 - ז9ו0900ו חסוז519). כרטיסי ממשק רשת של 4₪008% אינס משתמשים בכתובת צרובה כמו +8708חו= |- פָחוח חפאסד. במקום זאת, על כל כרטיס ממשק רשת יש מפסק סוס המשמש לקביעת כו|5 של המחשב. כתובת זו יכולה להיות בין 1 ל-255 ונקבעת בעת התקנת כרטיס רשת 43008% במחשב. למעשה, האסימון עובר ממחשב בעל סו5 של 1 למחשב בעל ס|5 של 2, מ- 2 ל- 3, מ- 3 ל- 4, וכך הלאה לפי הסדר המספרי עד שמחשב בעל ס!|5 של 255 מחזיר אותו למחשב בעל ס!|5 של 1 (לא משנה הסדר הפיסי של המחשביס ברשת). מכיון שמרבית רשתות )₪008( אינן מכילות 255 צמתים, המחשביס ברשת לומדיס את קוד זיהוי התחנה הבא - פוא 06006 הסוז518 6א6ח) כדי להימנע מהעברת האסימון לצמתים שאינס קיימים. כאשר מתווסף מחשב לרשת או מוסר מהרשת, או בעת הפעלה ראשונית של הרשת, התחנה בעלת סו5 הנמוך ביותר (בדרך כלל 1) מזהה את עצמה כתחנה בעלת האסימון ושולחת ברשת שאילתה אל תחנה בעלת סו5 הגדול באחד מהמספר שלה. אס לא מתקבלת תשובה, היא ממשיכה להגדיל את המספר עד שמתקבלת תשובה. היא לומדת את סוא של המחשב שהגיב, ומעבירה למחשב זה את האסימון. האחרון מתחיל בתהליך שאילתה משלו למציאת התחנה הבאה. בסופו של דבר, מחשב כלשהו מגיע אל מחשב 255 בשאילתה שלו, ומשס הוא ממשיך לשאול ל-ס!5 1. בסיוס תהליך זה, המערכת מוגדרת מחדש וכל תחנה יודעת את הכתובת של התחנה הבאה, כפי שמוצג בתרשים 7.13. פרק 7: ארכיטקטורת רשת ‏ 141 חסאסו 01 הזה תרשים 7.13: האסימון ברשת 2/0061 מועבר ממחשב אחד לשני בסדר מספרי למרות שנוהל זה להעברת אסימון קל להבנה ופועל יפה, הוא סובל ממספר מגבלות. ראשית, יש לשיס לב לסדר שבו מוקצות כתובות. האסימון עובר מתחנה אחת לתחנה בעלת הכתובת המספרית הבאה בין אס התחנות קרובות או רחוקות פיסית זו מזו. אס תקצה כתובות המבוססות על קירבה, ורימת התעבורה ברשת תהיה יעילה ומהירה יותר. בנוסף, האסימון עובר במהירות קבועה המגבילה את המהירות הכוללת ברשת. חיסרון נוסף של 450081 הוא תהליך התצורה הידני. לכל מחשב חייבת להיות כתובת ייחודית שנקבעת ידנית. מנהל הרשת חייב לעקוב אחר כתובות אלו ולהבטית שמחשבים חדשים ברשת יקבלו מספרים חדשים. בנוסף, מתג סוס בעל שמונה הסיביות המשמש בכרטיסי ממשק רשת של 3008% מגביל את מספר התחנות ברשת ל-255. למרות זאת, קיימות סיבות ברורות לשימוש ב-₪0080. ארכיטקטורה זו היא אחת הפשוטות והזולות ביותר להתקנה. שיטת העברת האסימון מבטיחה גישה לתווך הרשת ומספקת העברה אמינה של נתוניס. 340081 גס יכולה להעביר נתוניס על פני מרחקיס ארוכים יותר מאשר ארכיטקטורות אחרות, ויכולה להשתמש בתערובת של סוגי תווך פיסי. אולס המהירות האיטית של 80ח₪0ג, 005טו2.5, וחוסר היכולת שלה לקישוריות הדדית עס ארכיטקטורות רשת אחרות, מגבילות את המשיכה אליה. למרות שספקיס אחדיס מפיציס פ5ט|₪ +4₪608 עס מהירויות תמסורת המתקרבות ל-201005, השימוש ברשתות )8ח0 דועך. 12 מבוא לתקשורת מחשבים כבל' 606%ה כפי שהוזכר בסעיף הקודם, רשתות 400066 יכולות להשתמש בסוגים רביס של כבלים. הסוג הנפו ביותר בשימוש הוא כבל קואקסיאלי (₪6-624/0 93 אוהם עס מחבר 8%6 בכל קצה. בטופולוגיית אפיק מחברל ד (ז6010חחסס-ד) מסוג 6א8 משמשים כמו ברשתות 1088562 1חזפחו=. בטופולוגיית כוכב, מחברי 6א8 מחוברים ישירות לרכות, או לכרטיס ממשק הרשת ללא מחבר ד. טבלה 7.8 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת ₪008%. טבלה 7.8: סיכוס מידע 456891 סוג מידע מידע )25006 יתרונות : וולה, קלה להתקנה, אמינה חסרונות : איטית, אינה מתחברת טוב למערכות אחרות טופולוגיה: כוכב ואפיק ן סוג כבל: כבל קואקסיאלי ₪6-624/0 (93 אוהם), סד, סיב-אופטי 0 3-45 אחרים העברת אסלמון (859/00 חפאסו) אורך מירבי למקטע: 0 מטר (2,000 רגל) עם ₪6-624/0 1 מטר (400 רגל) עס שד 5 מטר (11,500 רגל) עס סיבים אופטייס 0 מטר (100 רגל) מַרְכָות פסיבית מספר מירבי של צמתים ברשת: ו 2 מפרט =םם]: איו מפרט ם5ם!, אך יש 878.1 וסאה פרק 7: ארכיטקטורת רשת 143 ופם?] (מפרט 939.5 ופא) רשת וספ=, או ממשק הנתוניס המבוזריס בסיב אופטי - וספ (088 180700160 זספו= 8686 משתמש בכבל סיב-אופטי ובהעברת אסימון ליצירת רשת מהירה ואמינה מאוד הפועלת במהירויות של 005ו/100. היא יכולה לכלול עד 500 צמתים על פני מרחק של 100 קיימ (60 מייל). וספם] משתמשת בטופולוגיית טבעת עם שתי טבעות הפועלות בכיווניס הפוכים, כפי שמוצג בתרשים 7.14. בעוד שרשתות פָחו₪ חפאסד מהוות טבעת לוגית, אך מחווטות פיסית בטופולוגיית כוכב, רשתות ופפ= ממומשות כטבעת פיסית אמיתית. אין רכזות, אולס התקנים הנקראיס רכזים (9זסו8ז1ח6סחסס) מספקים פעולה דומה. תרשים 7.14: רשתות ופפ= משתמשות בשתי טבעות בכיוונים מנוגדים לאספקת חיבורים אמיניס ב-10000058 העברת אסימון ברשת וספת פועלת באופן שונה מאשר ברשתות פַָחו₪ חפאסד. בדומה לרשתות פָחו₪ ח6אסד, מסגרת אסימון עוברת בטבעת, אולס לאחר שידור מסגרת נתוניס אחת, מי שמחזיק באסימון ופפ" יכול לשדר מסגרות נתונים נוספות לפני שהוא ממתין למסגרת הנתוניס הראשונה שתסייס את המעבר סביב הרשת. בנוסף, כאשר מחזיק האסימון סייס לשדר את כל המסגרות שלו, הוא יכול מיידית להעביר את האסימון לתחנה הבאה ותחנה זו יכולה להתחיל לשדר מסגרות. בדרך זו מסגרות רבות עשויות להימצא ברשת בו-ומנית. 4 מבוא לתקשורת מחשבים וספ] גס תומכת ביכולת לקבוע סדרי עדיפויות של מסגרת נתונים ואסימון. לדוגמה, ניתן לספק לשרתים יכולת לשלוח לרשת יותר מסגרות נתוניס מאשר יכולות תחנות אחרות. באופן דומה, שידורי וידאו או נתונים רגישים לזמן יכולים לקבל עדיפות גבוהה יותר כדי שהמנות יסופקו בזמן. ברשת פָחו₪ חפאסד, כל המחשביס מתקשרים דרך רכזות. אס יש נתק בכבל, התחנות האחרות יכולות לזהות ואת בעזרת תהליך האיתות (סַחוח6300ם) ולנתב את המנות סביב התחנה הבעייתית (או הכניסה הבעייתית ברכזת). עס וספ=, כל הנתוניס משודריס בטבעת הראשלית (פחח עזהּחוחס), והטבעת המשנית (פָחוז עז08ה5600) מספקת שיטה לפיצוי על נתקים בכבל. כאשר מחשב מזהה שהוא אינו יכול לשדר נתוניס לשכנו בתור, הוא מעביר את הנתוניס לטבעת המשנית ושולח את הנתונים חזרה ברשת בכיוון ההפוך. כשהמנה מגיעה לקצה השני של הטבעת, במקוס שבו הנתק, היא מועברת חזרה לטבעת הראשית וממשיכה בדרכה. כפי שמוצג בתרשים 7.15, מנגנון וה מאפשר לנתוניס לעבור ברשת באופן אמין. 8%סזם 080|6 תדרשים 7.15: נתק ברשת |סס= גורס למנות להישלח בחזרה בטבעת השנייה קיימיס שני סוגים של כרטיסי ממשק רשת |ספ= הנקראים תחנות בעלות חיבור כפול - 026 (5ה51800 %ה9חה080 |הטכ) ותחנות בעלות היבור יחיד - 546 (5הסו5191 1ה0וחח80\ פוַפַחו5). 046 מחוברות לשתי הטבעות ומיועדות בעיקר עבור שרתים, רכזיס, והתקניס אחריס הזקוקיס לאמינות המסופקת על ידי המבנה של שתי טבעות. 545 מיועדות לקישור תחנות עבודה אל הרכז. הס מממשות רק קישור טבעת אחד, אולס מכיון שהרכו שאליו הן מחוברות מחובר בדרך כלל לשתי הטבעות, האמינות של הרשת מובטחת. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 145 רכזים דומיס לרכזות המשמשות בארכיטקטורות אחרות. רכזים עם חיבור כפול (9ז17810ה00006 3118007001 |008) מחובריס לשתי הטבעות ויש להס כניסות המאפשרות חיבור של תחנות עבודה. רכזים עם חיבור בודד (9ז17910ה60706 1ה06חה31180 פוַפַחו5) יכולים להיות מחובריס לרכזיס עס חיבור כפול, כדי לאפשר חיבור תחנות עבודה נוספות לרשת. תרשיס 7.16 מתאר מימוש רשת וסס= אופיינית. כפי שמוצג בתרשים, נפוץ למצוא התקן כגון נתב (זסוטסז) או מתג (חסווששפ) המקשר את רשת וספת לרשת מקומית (אג )). למעשה, השימוש הנפוץ ב-וםפ= הוא כרשת אפיק שידרה (98060006) המחברת מספר רשתות מקומיות. טכנולוגיית הסיבים האופטייס המשמשת עבור ופפ= יקרה מדי לשימוש ברוב הרשתות המקומיות. עס ואת, המהירות, האמינות והיכולת לעבור מרחקים ארוכים הופכות רשת זו לבחירה מצוינת עבור רשת אפיק שידרה. סח אה | 0 תדשים 7.16: רשת וסס- אופיינית יכולה לכלול שרתים, רכזים וקשריס לרשתות אחרות ה טיפ: מכיון ש-וספ]] משתמשת בכבל סיב-אופטי, היא גם אפשרית בסביבות הסובלות מהפרעות אלקטרומגנטיות. רשתות הדורשות אבטחה גבוהה עשויות גם הן להשתמש ב-וכספ= הודות לחוסר היכולת של גורמים חיצוניים לצותת לשידורים בסיבים אופטיים. 6 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 7.9 מסכמת מידע אודות ארכיטקטורת רשת |סס=. טבלה 7.9: סיכוסם מידע וסס= סיוג מידע מידע ופפ יתרונות: מהירה מאוד, מרחקיס ארוכים, בטוחה מאוד, חסינה בפני |וש=. אפשרות נתינת עדיפות זמן שידור (למחשב המוגדר יישרת'י) סיכום ארכיטקטורת הרשת הנפוצה ביותר בשימוש כיוס היא תקן 802.3 ם5ם! של 6%חזסחזם, הפועלת במהירות 101005 באחת מארבע ארכיטקטורות: 1088561, 1088562, 5 |-1088890. 10885861 מממשת טופולוגיית כוכב באמצעות כבל סדש (ווג שוור לא-מסוכך). 1088882 ו-1088585 מממשות טופולוגיית אפיק באמצעות כבל קואקסיאלי ז6חחוחד ו-61ח)סוח1. "108858 הוא תקן סיב-אופטי המשמש בדרך כלל כאפיק שידרה לחיבור בין רשתות 81חז6ח)= מקומיות אחרות. כל רשתות 8709%ח)₪ במהירות 10005 משתמשות ב-05//00 (0870-56059 06160000 חסופ'ו!|סס חזוש 800855 6וקטוטת) לבקרת גישה לתווך הרשת. כולן גס משתמשות באחד מארבעה סוגי מסגרת 1087081 : 802.3 6%חזסח)ם, 802.2 6%חזסתזם, קאפ וחזסַחזם ו- || )6חזפחום. כדי ששני התקנים יוכלו לתקשר ברשת זפחזפחזם, שניהס חייבים להשתמש באותו סוג מסגרת (8סעץד שחחפּזת). פרק 7: ארכיטקטורת רשת 147 רשתות 60ח87ח)₪ במהירות 1000005 ומינות כיוס בשתי תצורות: ]1008858 ו-א 1עְחה-100/6. 10088567 מתבססת על רשתות 6אחזסחזם קיימות ודורשת סדש 5 ץז681600. היא משתמשת ב-60/ג/65 לבקרת גישה לתווך וזקוקה לכרטיסי ממשק רשת (6וא) מיוחדיס ורכזות מיוחדות. אג ועְחב-100/6 מתוכננת לעבוד על כבלי שד החל מקטגוריה 3 המשמשים להעברת קול (3 0816001 ,806ז6-0סוסצ) ומעלה שיש בהס ארבעה זוגות שזוריס של חוט. גם היא דורשת ממשתמשיסם לשדרג את כרטיסי ממשק הרשת ואת הרכזות שלהם. א ועְחה-100/6 מגיעה למהירויות של 1001005 על ידי שימוש בשיטת גישה חדשה הנקראת עדיפות דרישה (עחסוזק 0ח068) שבה רכזות חכמות שולטות על איזה מחשב יכול לשדר בכל רגע. רשתות 8%חז8חז₪ הגיעו לרמת פופולריות כה גבוהה בעיקר מכיון שאינן יקרות, הן קלות למימוש ומהירות מספיק עבור רוב הרשתות המודרניות. החיסרון העיקרי שלהן הוא במצביס של תעבורת רשת כבדה, שבהס שיטת הגישה המבוססת התמודדות (חסו1ח16חס6) הופכת לבלתי יעילה. מעבר ל-8%ח97ח)=, ארכיטקטורת רשת נפוצה נוספת היא פָחוח חפאסד של יבמ. רשתות פָחו₪ הפאסד מעבירות כל העת אסימון כדי לקבוע איוה מחשב יכול לשדר מידע. מחשב אינו יכול לשדר מסגרות נתוניס אל הרשת, אלא אס האסימון נמצא אצלו. רשתות פָחו₪ חשאסד ממומשות כטבעת לוגית (סָחו |סוטָסו), אולסם מחווטות פיסית בטופולוגיית כוכב. כדי להשיג ואת, רכזות פָחו₪ חשאסד הנקראות ₪8 (פזוח( 400855 ח₪9+8000!טו), מחווטות פנימית כטבעת, וניתן לחבר יחד מספר רכזות ליצירת טבעת גדולה יותר. רשתות פַָחוַח חפאסד משתמשות בעיקר בכבלי (₪ד5) 1 פַמעד ו- (שדט) 3 6סץד כפי שמוגדריס על ידי מערכת הכבלים של יבמ. תכונה נוספת של רשתות פַָחוַח חפאסד היא היכולת לתיקון עצמי של הרשת באמצעות תהליך הנקרא איתות (סַחוח6800ס) שבו תחנות מודיעות לתחנות אחרות ברשת כשהן לא מקבלות שידוריס מתחנות מסוימות. רשתות פֶחו₪ חשאסד נפוצות במצבים של תעבורת רשת כבדה, או כאשר האמינות חשובה מאוד. 01 היא ארכיטקטורת רשת ותיקה יותר המשתמשת במערכת העברת אסימון עם כתובות מספריות שתצורתן מבוצעת ידנית על כרטיסי ממשק הרשת. הטופולוגיה יכולה להיות כוכב, אפיק או תערובת של השתיים, ותווך הרשת יכול להיות קואקסיאלי, שדו, סיב-אופטי, או תערובת של כולם. 480061 היא ארכיטקטורה קלה וגמישה מאוד, אולס היא מוגבלת על ידי מהירות שידור נתוניס של 005ו/2.5 ועל ידי ההגבלה ל-255 צמתים. למרות שגרסאות מהירות יותר של 4806061 יוצאות לשוק, ארכיטקטורת רשת זו נעלמת מהנוף. 8 מבוא לתקשורת מחשבים לבסוף, ות (1677806ח| 818 100טסו5וכ זפפו=) היא ארכיטקטורת רשת חדשה יותר המבוססת על כבלי סיב-אופטי שיכולה לספק מהירויות שידור נתוניסם עד 1001005 על פני מרחקים של 100 קיימ (60 מייל). היא משתמשת בהעברת אסימון. אולם, שלא כמו פָחו₪ ה6אסד, מחשב עס האסימון יכול לשדר מספר מסגרות לרשת עוד לפני שהמסגרת הראשונה סיימה את המסע שלה סביב הטבעת. בנוסף, שלא כמו ב- פָחו₪ חפאסד, ופפ- אינה משתמשת ברכזות אלא מממשת טופולוגיית טבעת אמיתית. וססם" משתמשת בשתי טבעות בכיוונים מנוגדים. נתוניס משודריס בטבעת הראשית, והטבעת השנייה משמשת למטרות גיבוי. אס מחשב מזהה נתק בקו, הנתוניסם מוחזריס בטבעת השנייה בכיוון ההפוך. באופן וה ניתן לשמור על חיבור אמין בין אתריס שנמצאיס על הטבעת. בגלל העלות הגבוהה של כבלי סיב-אופטי והתקנים נלוויס, ופפ" משמשת בעיקר כאפיק שידרה המחבר בין רשתות אחרות. פרק 7: ארכיטקטורת רשת 149 פרוטוקולי רשת לאחר הקמת החיבור הפיסי בין שני מחשביס וקביעת אופןו העברת הנתוניס על פני תווך הרשת (80/8 אזסעוופח), תצטרך להשתמש בפרוטוקולי הרשת כדי ליצור את התקשורת ברשת. לאחר קריאת פרק זה תוכל: % להסביר את תפקיד הפרוטוקוליס ברשת. * לתאר את ההבדל בין פרוטוקוליס חסוי-קישול (80000|8589חחסס6) ומוכווני- קישור (160ח8וזס-חסוז60החסס). לוהות את סוגי הפרוטוקוליס השוניס המשמשים ברשתות מחשבים. לדעת כיצד להתקין פרוטוקולי רשת. להבין את תפקיד ופא ו-ופס בתקשורת רשתות. % % % > להסביר כיצד פרוטוקוליס משמשיס ברשתות מיקרוסופט לפענוח שמות (חסוזט|850ז פותהּח). תפקיד הפרוטוקולים כאשר שני מנהיגים חשוביסם נפגשים פניס אל פנים, הם מודאגים מאוד מהפרוטוקוליס המשמשיס לתקשורת האישית ביניהם. האס עליהס ללחוצ ידיים! האס עליהס לחבק זה את זה, או לנשק בלחי פעס אחת או פעמיים! עד כמה הס אמוריס להתקרב וה לזה! כיצד עליהס לשבת ליד השולחן ובאיזה סדר! באיזו שפה עליהס לדבר! כל הגורמים האלה יכולים להשפיע מאוד על הצלחה או כישלון של פגישת צמרת בינלאומית או פוליטית. אם ייעשה שימוש בפרוטוקוליס הלא נכונים, לא תתקיים התקשורת הראויה. 0 מבוא לתקשורת מחשבים כך גס ברשתות המחשבים, פרוטוקולי התקשורת חיונייס לוּרימת התעבורה ברשת. כדי ששני מחשבים יוכלו לתקשר וה עס זה , עליהס להשתמש באותם פרוטוקוליס. כפי שאתה כבר יודע, הפעילות ברשת רבה. מכיון שפרוטוקוליס פותחו כדי לענות על כל סוגי הפעולות ברשת, הס בדרך כלל מקובציס יחד למחסניות פרוטוקול (5%00%5 |00ס%סזס) או מערכות פרוטוקול (465ט5 |סססוסזס). שתי מערכות הפרוטוקול הנפוצות ביותר הן =ו/₪סד, המשמשת באינטרנט וברשתות גדולות רבות, ו-65%/אסן המשמשת ברשתות 6זבּ//ז6צ |ופצסצו. בעוד שבהמשך הפרק נדון בפירוט במערכות הפרוטוקול השונות, חשוב להבחין כבר כעת בין סוגי פרוטוקוליס שייכללו במערכות הפרוטוקול. אנו מזהיס שתי הבחנות עיקריות בין פרוטוקולים: > פרוטוקולים חסרי-קישור לעומת פרוטוקוליסם מוכווני-קישור, א פרוטוקוליס מנותביס לעומת פרוטוקוליס חסרי-ניתוב. בכל אחת מהגדרות אלו נדון בסעיפים הבאיס. פרוטוקולים חסרי-קישור לעומת מוכווני-קישור 5 66%100!6655 60 5 |160%60ז)- 6610 60 כאשר אתה שולח למישהו מכתב בדואר, אתה שם אותו בתיבת דואר, וזהו. אינך יודע מתי או אס בכלל המכתב יגיע, וגם אינך מקבל אישור כלשהו כשהמכתב מתקבל ביעדו. אין לך כל הבטחה שהמכתב יגיע. מצד שני, כאשר אתה מתקשר למישהו בטלפון, יש השהייה קצרה בומן הקמת ההתקשרות בינך ובין וה שאליו אתה מתקשר. לאחר שדיברתם זמן מה, אתה מניח את השפופרת וההתקשרות מסתיימת. בתקשורת מסוג זה מובטח לך שהתקיים קשר והנמען קיבל את המסר. ברשת מחשבים, תקשורת חסרת-קיש(ר (1059ח0ו800החס6) דומה מאוד למשלותח מכתב בדואר. פרוטוקוליס המשתמשים בתקשורת חסרת-קישור אינס דורשים חיבור ראשוני כלשהו (או הבטחת חיבור כזה), ומניחיס שהנתוניס יעברו ליעדסם. שירותים חסרי-קישור מהירים מאוד, מכיון שאינס מחייבים תקורה כלשהי ואינסם מספקים רצף סדרת* (סַחו0ח59008) של מנות נתוניס. הנתונים רק משודרים, ומיון סדר חמנות הוא משימה שנעשית על ידי פרוטוקולים ברמות גבוהות יותר. מנות נתוניס בתקשורת חסרת קישור נקראות במקריס רביס צרור נתונים (5ו8₪זס0818). לדוגמה, תחנת רדיו המשדרת באינטרנט. פרק 8: פרוטוקולי רשת | 151 רעיון מפתח תקשורת חסרת-קישור (855!ח0ו861חַח60) כוללת העברת נתונים פשוטה, ללא הבטחה שהם יתקבלו ביעד. לעומת ואת, תקשורת מוכוונת-קישור (160ח06-ח0ו600חחסס) דומה לשיחת טלפון, שבה מוקס קשר בין שני מחשבים לפני שהתקשורת יכולה להתחיל. לאחר יצירת הקשר, הנתוניס משודרים ברצף סדרתי. כאשר כל מנה (או קבוצת מנות, במקריס מסוימים) מגיעה למקבל, נשלח אישור מסירה בחזרה לשולח. אם יש שגיאות כלשהן, הנתונים מועברים שוב. כאשר כל הנתוניס הועברו, הקשר מסתייס. תקשורת מוכוונת-קישור נקראת לעיתיס תקשורת אמינה (806ו81ז), כי מובטחת בה העברת הנתוניס מהמקור אל היעד. לדוגמה, משלוח דואר אלקטרוני. אס המסר לא הגיע ליעדו מתקבלת הודעת שגיאה. בפרוטוקולי תקשורת מוכוונת-קישור משתמשיס כאשר רוציס להבטיח העברה אמינה של נתוניס. הס משמשים במיוחד בחיבורי א/ו, בהס התווך הפיסי אינו אמין ועלול לגרוס לשגיאות בהעברה הנתונים. פרוטוקול 05ד הוא דוגמה לתקשורת מוכוונת-קישור. רעיון מפתח תקשורת מוכוונת-קישור (160ח6וס-חסוז80חהחס6) כרוכה בהקמת קשר אמין בין שני מחשבים לפני תחילת שידור הנתונים. נתונים מועברים בצורה סדרתית, שבה קבלה מוצלחת של כל מנה (או קבוצת מנות) מאושרת על ידי המקבל. פרוטוקולים מנותבים לעומת חסרי-ניתוב |סס6ס+סזו? 6!סְהּ%טסה=-חהסא 5ש5ז6צ 65)וסה= הבחנה עיקרית נוספת בין מערכות פרוטוקוליס היא התאמתן לרשתות בהיקף גדול, או רשתות של תאגידים גדולים. התקנים הנקראיס נתבים (פזסוטסז) מאפשריס לחבר מספר רשתות מקומיות כדי ליצור רשת גדולה יותר. פרוטוקולי רשת אחדים, כגון קן/פ6ד ו-א65/אפן, יכולים לפעול בשילוב נתבים לבניית רשתות גדולות, לכן הס נקראיס פרוטוקוליס מנותבים (190!9וסז). | לעומתם, פרוטוקוליס חסרי-ניתוב (80|6זטוסז-חסה), כגון !((=6%8ז, תוכננו לרשתות קטנות ולא ניתן להרחיבס לשימוש עס נתביס לבניית רשתות גדולות. אחד הגורמיס שישפיעו על בחירת פרוטוקול עבור הרשת שלך יהיה השיקול של הקמת רשת גדולה יותר בעתיד. 2 מבוא לתקשורת מחשבים פרוטוקולים ברשתות מחשבים אישיים אנו מכיריס שלושה פרוטוקולים עיקריים: > קן/ססד, > א50/אסן| (6זבּ//זס ווסצסאז), א |ע8וסא. בשניס האחרונות גדל השימוש ב-סו/סד באופן משמעותי כתוצאה מהעניין ההולך וגובר באינטרנט. עם ואת, נפוצות גס התקנות גדולות המשתמשות הן ב-85%/אסו והן ב-6185/(1א. שלושה פרוטוקוליס אלה יידונו בהמשך הפרק, ולאחר מכן נאזכר בקצרה פרוטוקולי רישות נוספים הזמיניס בשוק. קן/קסך מערכת פרוטוקולי =ןו/פסז נקראת במקריםס רבים מערכת פרוטוקול אינטרנט (10ו50 |000זסזס )6חזס)ח!), מכיוו שהיא פותחה במהלך פיתוח האינטרנט. לאחר מכן שולב הפרוטוקול בכל שרתי אואש ונכנס לשימוש נרחב ברשתות גדולות הנקראות במקריס רביס רשתות תאגלד (8אזסשז6ח 886כז10ח6). יכולת המידרוג של >ו/ססך מרשתות קטנות לגדולות, והעניין הרב בחיבור רשתות מקומיות לאינטרנט אפשרו ל-שן/6 ז להתפתח לפרוטוקול הרשת הנפו ביותר היוס. מכיון שפרוטוקולי =ו/פסד פותחו לפני שהוגדר מודל הייחוס 051, הס אינס תואמיס במדויק לשכבות המודל (כבר אמרנו שמודל 051 הוא מודל תיאורטי/התייחסות. חבילת פרוטוקולי סן/פסד כוללת את הפרוטוקוליס הבאיס: * >] ((010060זק +6חז66ח!). כל הכתובות והניתובים ברשת סו/6₪ד מנוהלים על ידי סו. הפרוטוקול מספק תקשורת מהירה, גם אס לא אמינה, בין צמתים ברשת על ידי שירות חסר-קישור (08ו/567 הח8ז08180 655!חסוז60תהחסס). א 1!5₪/ (856! 8%חפט5 זַחִפַח8] פוסאוז) מאפשר חלוקת הרשת לרשתות משנה, שחלק מהן מחולק שוב לרשתות משנה, וכך הלאה. * ₪חה ((|0ס0)סזק הסט|4950 655ז00). קחה הוא פרוטוקול שכבת רשת התקשורת (ז8ץ8! אזסעו91הח) הממפה כתובות חומרה (4001885 46/) לכתובות =! כדי להעביר מנות במקטע הרשת המקומית. % ₪ 6 (|סססוסזק 8655806 |סז1חס00 ז6חזסוחו). פרוטוקול םו6! פועל בשילוב עס שו לביצוע הליכי בקרת שגיאות. =וס! יכול לאהות תנאי שגיאה ברשת ולהזהיר את ₪| מהעברת נתוניס בקטעי רשת מסוימיסם. א 8ה6350הוט₪ שו ו- ו % טָחק! - 6צפ! גירסה מתקדמת של פרוטוקול שו. *> ספש (000ז0ז₪ הִִפּזְחָוכ ז058). ₪סט מספק שירות העברה חסרת-קישור (601100!889חח0ס) מעל פרוטוקול סן. פרק 8: פרוטוקולי רשת | 153 א 65ד (|0)000זק !0000 חסופפוותפחפזד). קסד הוא הפרוטוקול העיקרי של שכבת התעבורה (ז8/8 | זזסספחהּזד) במערכת הפרוטוקוליס =ו/פסד. הוא מספק שירות 60-ו 600 להעברת נתוניס אמין, בשילוב עס ש! (המוגדר בסעיף הבא). בעת יצירת קשר, הפרוטוקול משתמש בכתובת כניסה (460685 אסס) כדי לקבוע לאיזו כניסה מיועדת המנה. שסד גס מספק את היכולת לפצל הודעות ולהרכיב מחדש מנות באמצעות רצף סדרת* (סַחהוסח6ט59). א פדתד/פדת (|סססוסזק ז6ופהאזד 6וו=). שד= מיועד להעברת קבצים בין מחשביס. % 800 איתחול תחנת עבודה, שאין בה דיסק קשיח, מהשרת. 65חס (וסססזסז הסוו8זטטחה60 05% סווהההץכ) יכולת הקצאה של כתובת >!ו באופו דינמי. % 6%ח!16. בעזרת 6%ח|19, משתמשים :כולים להיכנס למערכות רחוקות דרך האינטרנט ולפעול בהן. א קד 6 (|0ס0זסז₪ 1זסספחהזד |ו3ו 6וקחזו5). = דו5 מגדיר את התקן עבור שידור דואר אלקטרוני באינטרנט. * ;ןא (|0ס0זסזק הסווהוחזסזה! טהוטוסם). פרוטוקול שבעזרתו הנתביס קובעיס את הדרך הקצרה והפנוייה ביותר להעברת המידע ברשת. מערכת פרוטוקולי פ|/קסד היא כעת ברירת המחדל של 2000 פששססחוצ. כתובות 8 0!855. כתובות אלו מיועדות לרשתות בינוניות. המשתמשות בשני הבתיס הראשוניס לזיהוי הרשת, ובשני הבתיס האחריס לכתובת העמדות. כתובות 8 0!855 בין 128.0.0.0 לבין 191.255.255.255 . א 6 6!8855. כתובות אלו מיועדות לרשתות קטנות. המשתמשות בשלושת הבתיס הראשוניס לזּיהוי הרשת ובבית אחד לכתובת העמדות. כתובות 6 018858 בין 0 לבין 223.255.255.255 . קיימיס שני 01885 נוספים : * ₪ 61855. בין 224.0.0.0 לבין 239.255.255.255 . > ם 01855. בין 240.0.0.0 לבין 255.255.255.255 . חומר נוסף על פרוקטוליס באינטרנט תוכל למצוא בספר תקשורת מחשבים, פרוטוקולים וארכיטקטורות רשת, גולן מוגרבי, הוצאת הוד-עמי ובספר המדויך השלם לטכנאי 56 - רשתות תקשורת, דורון סיון, הובאת הוד-עמי. 56+ 65 כשאתה מתכונן להתקשר למישהו בטלפון, כיצד אתה יודע אס צריך לחייג תחילה את קידומת אזור החיוג, או שניתן לחייג את המספר המקומי בלבד! בארהייב התשובה נמצאת בשימוש בקידומת אזור חיוג בת 3 ספרות, ובארץ - שתי ספרות. בהנחה שאתה יודע את אזור החיוג שלך ואתה מקבל מספר טלפון בעל אזור חיוג התואס לשלך, אתה יודע שאין צורך לחייג את הקידומת. אולס כשנמסר לך מספר טלפון בעל קידומת שונה, עליך לחייג תמיד את קידומת אזור החיוג, כדי להגיע למספר הטלפון הזה. מחשבים ברשתות =>ן/קסז פועלים בצורה דומה. אולס בעוד שאתה :ודע ששלוש הספרות הראשונות של מספר טלפון הן קידומת אזור החיוג, מחשביסם אינס יודעיס מייד כמה מתוך 32 הסיביות בכתובת =! מייצגות את הרשת (ס! אזסשזפא) וכמה מהן מייצגות את זיהוי המארח (פ! +405) ברשת. כדי להבחין בין יהוי הרשת לבין יהוי פרק 8: פרוטוקולי רשת | 155 המארח, משתמשים המחשבים ב-85% )6חטט5 האומרת להס כיצד לקרוא את הכתובת. רעיון מפתח בעת משלוח מנת נתונים אל מחשב אחר ברשת =>!/ק0ז, המחשב משתמש ב-85%! +81ח5 כדי לקבוע את חלקי הרשת והמארח בכתובת היעד. ב-א88!) +8חפטפ המספר 255 מציין את כתובת הרשת והמספר 0 מציין את כתובת העמדה. דוגמה ל- 85% 500061 : 255.255.0.0 המתאים לכתובת מ-5 0|855. חכ - |ססס+סזק הסוז3 ]טשה 60 +05 6וההההצפ כאשר רשתות גדולות החלו להשתמש ב-ס|/ס6ד, תהליך הקצאה ידנית של כתובות =| לכל מחשב הפך מסורבל. מעקב אחר כתובות =! שכבר הוקצו הסתבך והלך כאשר מחשבים הועברו ממקוס למקוס בארגון. כדי לפשט את משימת הקצאת כתובות סו, פיתחו מהנדסי אינטרנט את פרוטוקול 565 (|סססוסז הסוז8זגוטו1הס00 051 סוחזההעס) המשמש להקצאת כתובת ס! דינמית. כדי להשתמש ב-שס6ום, מפעילים שרת 65הכ במקוס כלשהו ברשת, ומספקים לו תחוס כתובות =! שמתוכן היא יכולה להקצות באופן דינמי כתובת לכל מחשב שמבקש. אחר כך צריך לעבור בין כל מחשבי הלקוח ברשת ולהגדיר להס בקשת כתובת =!| משרת מסהכ. כאשר מחשבים אלה מאותחלים לראשונה (ובכל פעס שיופעלו), הס משדרים הודעה (8595806 88%ס0ַסז₪) ברשת המקומית המבקשת כתובת =! משרת 65הק. שרת זה מקצה כתובת לכל מחשב המבקש זאת, עד שאוזלות לו כל כתובות ש|. 'וב פֶ 0 הערה: למעשה, כל כתובת =! חכורה (88560) למחשב הלקוח לפרק זמן נתון, כל עוד הוא מקיים את הקשר. ניתן לחדש חכירת כתובת בכל עת שהמחשב זקוק לה. אחד היתרונות של ק6הפ הוא בכך שניתן להעביר מחשביס בחברה ממקוס למקוס ללא דאגה לכתובת =! שלהם. כאשר מחשב מחובר למקטע (0ח56008) רשת אחר ומופעל, הוא משדר הודעה במקטע אליו הוא שייך ומקבל כתובת =! משרת פסחסם במקטע הרשת החדש שלו. תהליך ה מאפשר למנהלי רשתות להקצות במרוכז תחומי כתובות | לשרתי 05פ ולעקוב בקלות רבה יותר אחר הכתובות המוקצות. רעיון מפתח רוס מספק מנגנון להקצאה דינמית של כתובות סו. 6 מבוא לתקשורת מחשבים %פ/אקן כמו >ן/ק0ז, מערכת פרוטוקול 50/אםש| המשמשת ברשתות 6זְ6//8א |ופצסצו מתאימה לרשתות קטנות וגדולות כאחד. מערכת פרוטוקולי אאוו\א היא המימוש של מיקרוסופט לפרוטוקולי א55/אסו. אאוו/\א גס מספקת תמיכה לשמות 918/05 שיידונו בסעיף הבא. בעת יישוס פרוטוקולי %=5/אם| ברשתות %חז8חז= יש לדאוג לכך שכל המחשביס ישתמשו בסוג מסגרת (1/06 6חפזו) והה. קיימים ארבעה סוגים של מסגרות נתוניס ב-6%ח97ח₪1 : 802.2 6%חז%06ם, 802.3 ז6חזסח)ם, קאפ ז6חזסחזם ו- || 9708%חום. אס הרשת עובדת לאט יש להגדיר את סוג המסגרת באופן ידני. במצב זיהוי מסגרת באופן אוטומטי יבחר סוג המסגרת הנמוך ביותר - 802.3 61ח₪1067. רישות מיקרוסופט (1/5₪8ע6+85א/₪6+5105) יבמ ומיקרוסופט פיתתו במשותף את פרוטוקולי 5%פנאצ (טסח! 28516 אזסעזסצו 5500 %טסזט0ס) ו-|(61₪0 (10806ח| ז50) 060ח60א₪ 61/05א) כדי לתמוך בתקשורת רשתות קטנות ובינוניות. 8!05ז6א ו-6%8501א הס שני פרוטוקוליס נפרדים שנוטיס לבלבל ביניהס. רכיבי הרישות של מיקרוסופט כוללים : א זסז₪601760 - תוכנית ניתוב. גורמת למשאבי רשת להיראות כאילו הס משאביס מקומייס. מעבירה בקשות למשאבי רשת אל שרת הרשת המתאיס. % א00%] 1655306 זפצז56 (ם!5). מספק תקשורת שוויונית (0-060ו-ז090) בין תוכנת הניתוב שבמחשב לקוח לבין תוכנת השרת בשרת קבציס. א 6%8105א. פותח ח0ו5955 בין מחשביס ושומר על הקשר ביניהס. % |6%850א. מספק העברת נתונים. פרוטוקול לרשתות קטנות המגדיר את עצמו באופן אוטומטי. 58 5 הוא פרוטוקול שכבת ח0ו5899 המאפשר למחשביס לתקשר ברשת מקומית קטנה: * כל מחשב ברשת 818/05 משתמש בשם ייחודי בן 15 תוויס לזיהוי עצמו (שמות 5% כוללים למעשה 16 תווים, כשהתו הנוסף הוא הקסדצימלי ומיועד לויהוי השירות שיצר את השס. אולס המשתמש יכול לראות רק את 15 התוויס הראשוניס של השסם). * כדי להעביר נתונים בין מערכות, מקים 6)8|05א מושב מוכוון-קישור (ח0ו5855 02/80%60-ה0ו801 ה ח600) בין מחשביסם. 618105 אחראי להקמה, תחזוקה וסיוס הקשר, בנוסף להבטחה שכל הנתונים מועבריס כראוי (פוחוססא60ח0). * ניתן לבצע תקשורת חסרת- קלשור (689!ח0ו801חח600) באמצעות 05ום1סז. % 618!05א משתמש בשיטת מנות שידור לכל (0800854ז0) לזיהוי מחשביס אחרים ברשת המקומית. מחשביס משדרים לכל את שמותיהס בפרקי זמן קצובים, כדי שמחשביס אחרים יוכלו למצוא אותס ולגשת למשאבי הרשת. פרק 8: פרוטוקולי רשת | 157 5 עצמו הוא פרוטוקול חסר-ניתוב (68|ספוטסז-חסח), שמסתמך על פרוטוקול בסיסי (כגון =|/ק6ד, 55%/אש| או ((9)95א) לקיוס התעבורה ברשת. למרות שתוכנן בעיקר לפעול יימעליי פרוטוקול |((6%05א, הוא יכול לפעול גס מעל סן/פ6ד בעזרת מנות דא (סו/ק6ד זפטס 8!05ז6א). וע םסא |/(ם8ו6א הוא פרוטוקול פשוט, מהיר ויעיל ששולט בשכבת התעבורה ובשכבת רשת התקשורת. הוא מיועד לשימוש עס 908!05א ברשתות לקבוצות עבודה קטנות. מכיון ש-|(/85ז6א משולב בכל מערכות ההפעלה של מיקרוסופט, תמצא שהוא משמש במקרים רבים בסביבות קטנות לאספקת תקשורת רשת מהירה. הוא אינו דורש זיכרון מערכת רב, וזהו יתרון גדול כאשר יש צורך לכלול מחשבי 005 ברשת. מכיון ש-|((6185א הוא חסר-ניתוב, קשה להשתמש בו ברשתות גדולות, ולכן מחליפים אותו בדרך כלל ב-ק|/6ד או א65/אסן. רעיון מפתח ו((85ז6א הוא פרוטוקול תעבורה פשוט, מהיר וחסר-ניתוב המשמש ברשתות של קבוצות עבודה קטנות. פופ פרוטוקול 58 (1006 1985896 זפצז56) הוא פרוטוקול שכבת תצוגה שמשמש בדרך כלל ברשתות מיקרוסופט לתקשורת בין תוכנת הניתוב לבין תוכנת השרת. לדוגמה, אס ברצונך להשתמש במנהל הקבצים או בסייר חלונות, כדי לראות רשימה של קבציס הנמצאיס במחשב ז8צז56 דא פאוססחו/, המחשב שלך יקיס תחילה חיבור רשת אל שרת הקבציס בעזרת פרוטוקול כמו |((6)9₪א או סו/קסד. על פני חיבור וה, ייפתח מושב (ח0ו5999) של 918/05 בין תוכנת הניתוב של תחנת העבודה שלך ובין תוכנת השרת שבשרת הקבצים. לאחר הקמת מושב זה, שני המחשביס ישדרו מנות 508 הלוך ושוב כדי שתוכל לראות את רשימת הקבציס. 8 גם מאפשר למחשבי פאוסטחו/\ קישוריות הדדית עס שרתי קבציס המריצים את פרוטוקול זִפסָח8!/ א 1 הישן יותר של מיקרוסופט. רעיון מפתח פרוטוקול 8!ו5 (00%|₪ 655806/! זפעז56) הוא פרוטוקול שכבת התצוגה המספק תקשורת בין תוכנות ניתוב של פעוססחוצ לבין שרתי קבצים. תוכנת ניתוב (זס)66ז₪601) תוכנת הניתוב (ז0ו60זו60ז) היא רכיב תוכנה המאפשרת למשתמשים לגשת למשאביס כאילו היו משאביס מקומייס. 8 מבוא לתקשורת מחשבים פרוטוקולים אחרים למרות ש-שן/6ד, %א55/אשן ו-ו8₪0ז6א הס הפרוטוקולים העיקריים כיוס ברשתות מחשביס אישיים, כדאי שתכיר מספר פרוטוקוליס נוספים. המשך סעיף ה מתאר בקצרה מספר פרוטוקולי רישות כאלה. א|ג ד6וכקכ3ג פרוטוקול א|0!818ק הגדיר את ארכיטקטורת הרשת ברשתות מקינטוש רבות, וכולל מערכת מקיפה של פרוטוקוליס. + 0% היא המימוש של חברת |944ום והיוס 0080ס6, לארכיטקטורת הרשת הדיגיטלית שלה - אפ (6ז190וחסזה אזסשזסא |פוטוס). ו |0ז1חס0 אחו] ₪818 - 16 הוא פרוטוקול חסר-ניתוב המתוכנן לתקשורת בשכבת קישור הנתוניס עס מחשבים גדולים של יבמ ועס מדפסות רשת של שִזְהּאס8ק-0ו/6ה. מכיון שזהו פרוטוקול ברמה נמוכה שאין לו קשר עס תוכנת הניתוב של פשוסטחו/ש, או שירותיס אחריס בשכבות הגבוהות, הוא אינו נפוץ ברשתות מחשביס אישיים. ,ו הערה: כדי להפעיל מדפסות רשת של שה, צריך להתקין את 16 רק על המחשב המשמש כשרת הדפסה שהמדפסת מחוברת אליו. אין צורך להתקין את 0 במחשבי לקוחות המדפיסים למדפסת זו באמצעות שרת ההדפסה. ט> טיפ: פרוטוקול ₪16 הוא חסר-ניתוב ומשמש לתקשורת ברמה נמוכה עם מחשבים גדולים של יבמ (כגון 6חופז1חוהח), ועם מדפסות רשת בלבד. 5-א והסז9ץ5 1!6= אזסעזסא - 5-א הוא פרוטוקול המשמש בעיקר במחשבי אוח(! לאספקת פעולות כמו בתוכנת הניתוב של פשוססחו//. ופ מערכת פרוטוקולים שפותחה על ידי ארגון התקנים הבינלאומי 150 נפוץ בעיקר במערכות מחשבים גדולות. פרק 8: פרוטוקולי רשת | 159 אפ 6 זה אזסשז6 5506 - 5 של יבמ, בדומה ל-050081כ ו-051, הוא למעשה מערכת שלמה של פרוטוקולים הנמצאיס בשימוש נרחב במחשבים גדוליסם ומחשבי 0 של יבמ. שניים מהפרוטוקוליםס ב-4א5 הס: * 008ו681והטח ו 00 ז10-068-ז60ק 40/8060 (סקקה). מספק שירותים בשכבת התעבורה ובשכבת המושב המאפשרים רישות שוויוני (ז10-068-ז66ס). א חחואזסשוז6א ]68-40-0606 060ה20/8 (אקקה). מספק חיבוריס בין מחשביס בשכבת רשת התקשורת ובשכבת התעבורה. מיועד לשימוש עס פרוטוקול 6ססג. 'וב פֶ 0 הערה: לידיעתך, זפצז58 ב4א5 של מיקרוסופט הוא מוצר המתוכנן לקישוריות הדדית של רשתות מחשבים אישיים עם רשתות גא5%, כמו אלו המשמשות מחשבים גדולים ומחשבי 45/400 של יבמ. 5צססחו//-א 5וססחו/)-< היא מערכת פרוטוקוליס שפותחו על ידי זוא לאספקת ממשק גרפי למשתמש עבור תחנות עבודה אוחש. הגדרת תצורת פרוטוקולים בעת ההגדרה הראשונית של המחשב שלך לרישות, בעת התקנת מערכת ההפעלה, או בעת התקנה מאוחרת יותר של כרטיס ממשק רשת, תתבקש להתקין פרוטוקולים. חלק ממערכות ההפעלה, כמו דא פשוסטחו/ץ, מתקינות עבורך אוטומטית פרוטוקולי רשת. אס ברצונך להתקין פרוטוקוליס נוספיס מאוחר יותר, בדרך כלל תוכל להשתמש בממשק גרפי כמו זה המוצג בתרשיס 8.1. במערכות הפעלה של מיקרוסופט, יכולת זו נמצאת באובייקט רשת (זסטווס\) שבלוח הבקרה (|9ח₪8 |סזוחס0). 0 מבוא לתקשורת מחשבים 1 תרשים 8.1: א9 פששססחו/ש מאפשרת התקנה פשוטה של פרוטוקולי רשת נוספים באמצעות תיבת הדו-שיח |סססוסזק א%זסשז9 58/001 (בחר פרוטוקול רשת) 5 וט ;1 קד | השאו תרשיס 8.2: !0808 |סזוחס אזסשטוסו! מאפשר הגדרת פרוטוקולי רשת באמצעות תיבות דו-שיח מתאימות, כפי שמוצג בדוגמת תיבת הדו-שיח 65וח6ססזש סן/76 ממשק גרפי זה מספק גם מנגנון להסרת פרוטוקוליס ולהגדרות. במערכות הפעלה של מיקרוסופט, בדרך כלל ניתן ללחוצ לחיצה כפולה על שס פרוטוקול הרשת, כדי להגיע לאפשרויות ההגדרה הנוספות (ראה תרשים 8.2). פרק 8: פרוטוקולי רשת | 161 התפקידים של ופא ו- ופס כאשר רשתות מחשביס פותחו לראשונה, כל דרייבר רשת וכל כרטיס ממשק רשת יכלו להתקשר (0ח00ם) למחסנית פרוטוקול אחת בלבד. מצב וה התאיס לרשתות ראשוניות שהשתמשו בפרוטוקול אחד בלבד. ככל שהרשתות התרחבו והחלו להשתמש במספר פרוטוקולים, צריך היה למצוא פתרון לקישור (פַחוחופ) אל מספר פרוטוקולים. העובדה שרק פרוטוקול אחד בלבד היה קשור לכרטיס ממשק רשת כלשהו, השפיע במיוחד על שרתיס שהיו צריכיס לתקשר עס כל תחנות העבודה, הלקוחות. ניתן היה לפתור את הבעיה על ידי התקנת מספר כרטיסי רשת וקישור כל אחד מהס לפרוטוקול יחיד, אולס פתרון זה לא היה רצוי. במקוס ואת, פותחו 18788085חו זפטוזם שאפשרו לקשור מספר פרוטוקוליס לכרטיס ממשק רשת יחיד. שני תקנים שוניס (בלתי תואמים) עבור ממשקי דרייבר נמצאיס כיוס בשימוש: א 197806ח] זפטוזם ח6ס0 (ופס). פותח על ידי |ופצסא ו-ומְסה. ופס נמצא בעיקר ברשתות 6ז6/8א |ופטסא. * 5060108008 077806)ח] זסטוזם אזסטטסאז (פופא). פותח על ידי מיקרוסופט. 5וסא משמש בעיקר ברשתות המשתמשות במוצרי רישות של מיקרוסופט. כפי שמוצג בתרשים 8.3, 5!ספא מקשר בין הפרוטוקול בשימוש (סו/ספסד או א55/אסו) לכרטיס הרשת. |סססוסזש ו 60 6800!ח! אזסעזסצו תדשים 8.3: 5וסא מאפשר למספר פרוטוקולים לפעול עם אותו כרטיס ממשק רשת רעיון מפתח 5סא ו-ופס מאפשרים למספר מחסניות פרוטוקול להשתמש באותו כרטיס ממשק רשת. 2 מבוא לתקשורת מחשבים תרגום שמות 6%5!05א כפי שהוזכר בתחילת הפרק, 6181/05 מספק ממשק תכנות יישומים (|שג) בשכבות עליונות שבו משתמשים היישומיםס כדי לתקשר עס משאבי הרשת. מכיון שרוב יישומי 5ססחו/ משתמשיס ב-|שא של 5 חיוני שתבין כיצד שמות 69805 מתורגמיס לכתובות רשת (חסוט|5850 הא פסוםזסז). כפי שכבר הוזכר, 818105 מזהה כל מחשב ברשת באמצעות שס בן 15 תווים, כאשר תו נוסף משמש לאספקת מידע מערכת אודות השס. שס 6)8!05א נוצר בדרך כלל בעת ההתקנה הראשונית של מערכת ההפעלה במחשב, או בעת הפעלת תוכנת הרישות. עס ההפעלה הראשונה של מחשב, הוא משדר את שמו אל הרשת. אס קייס שם זּהה, המשתמש או המנהל יצטרכו לשנות את שס 818/05 של המחשב לפני שמחשב זה יוכל להשתמש במשאבי הרשת. 'וב פֶ 0) הערה: אם תורצה לראות את כל שמות 6/8/05 המוקצים למחשב 9/0 פשוסחו/, הקלד את הפקודה ח- ₪%9%124%ח בשורת הפקודה. כדי שפקודה זו תבצע את הנדרש, המחשב חייב להשתמש בפרוטוקול רשת סןו/ק6ד. כאשר מחשב רוצה להתקשר למחשב אחר ברשת באמצעות |ע85ו6א, 608105 בודק תחילה מטמון שמות מקומי, כדי לדעת אם כתובת החומרה מוכרת לו. אס לא, 5% שולח שידור חסר-קישור (70800880 80008!655הה00) לכל המחשביס ומחפש מחשב בעל שם נתון. כאשר מחשב היעד מגיב עס כתובת החומרה שלו, נוצרת שיחת 615105 ביו שני המחשביסם. לעומת ואת, במחשב המשתמש ב-סן/65ד, איתור מחשבים אחרים אינו פשוט כל כך. מכיון שרשתות =>ו/קסד משתמשות בכתובות רשת (8855ז400 =!) לחיבורי רשת, 5% א ייב לעטוף בקשות למשאביםס במנות >ןו/קסז בעזרת פרוטוקול קן/קס ד זפטס 8105ז6א (דפא). בנוסף, רשתות =>ו/קסד מורכבות בדרך כלל ממספר מקטעי רשת המחובריס יחד באמצעות נתבים (פזסוטסז). מכיון ש-618|05א משתמש בעיקר בשיטת 80800888 כדי לתרגם שמות ומכיון שמרבית הנתבים אינס 89 0800851ז, יש צורך בשיטות חלופיות לתרגוס שמות. ברשתות 5ן/6ד, 608105 משתמש בהיררכיה הבאה לתרגוס שמות רשת לכתובות ש! (מוצג גס בתרשיס 8.4). והו למעשה סדר החיפוש של שם נתון: 1. מטמון שמות 6%8!05 2 שרת 5או/ (אם מוגדר) 3 שידור לכל (₪70800884 618/05צו) 4 קוב 5ד1/05 (אם אפשרי) 5. קוב 30515 (אם נמצא) 6. שרת 5אפ (אם מוגדר) פרק 8: פרוטוקולי רשת | 163 בשעה שמטמון שמות 818/05 ושידור לכל 6)8!05א הן השיטות שהוזכרו, השיטות האחרות דורשות הסבר נוסף. המר ₪ המר 6וחגא א" בוביג 5דפסהו | 6 וב תרשיס 8.4: מערכות הפעלה של מיקרוסופט מתרגמות שמות 618105 במספר דרכים 5אוצ וח916ץ5 6הההּ\ 61ח67+ח! פעוססחו/ (5או/) הוא שירות של דא פשספחו/ המספק תרגוס דינמי של שמות 618/05 לכתובות =!. כאשר מחשב המוגדר להשתמש ב-5א|ו/ מופעל, המחשב מתקשר לשרת 65או/ עס שס 8)8/05א וכתובת =! שלו. שרת 5או/ מוסיף את הצירוף שס/כתובת למסד הנתונים שלו, ולעיתים אף מעביר מידע זה לשרתי 5או/ נוספיס ברשת התקשורת המקומית. כשמחשב הפועל עס פאוצצ צריך להתקשר למחשב אחר ברשת, 818/05א יוצר קשר עס שרת 5או/ לבירור כתובת הרשת של מחשב היעד. מכיון ש-₪818!05 הוא חסר-ניתוב, בקשות שידור לכל (800850ס0ז) של 918/05 מגיעות למחשביס ברשת המקומית בלבד. לכן, כשמחשב ללא פאו/ מנסה ליצור קשר עס משאב רשת, 6/8/05 יראה רק את המחשביס ברשת המקומית. אולסם, לאחר שמחשב מוגדר לעבוד עס 5או/, 618/05א יראה את השמות וכתובות הרשת של כל המחשביס האחרים שנרשמו עס שרת 5או/, ללא תלות במקטע הרשת בו הס נמצאים. כך, שרת 5או/ יכול לאפשר לכל המחשבים לראות את כל המחשביס האחרים, כאילו היו ברשת המקומית. הדבר דומה לשירות מודיעין 144. אס ברצונך ליצור קשר עם אדם ואינך יודע את מספר הטלפון שלו אז אתה פונה למודיעין 144. שס מאתרים עבורך את המספר ויובריס את הקישור. 4 מבוא לתקשורת מחשבים קובץ 5ד05ו₪.! ו-5ד05ס1 בתקופה שקדמה לשירותי פאו/, השיטה העיקרית עבור תרגוס כתובות 6)8!/05צ לכתובות =! היתה באמצעות רשומות בקובצ 055חו | או 5ז405. קבציס אלה היו קבצי טקסט פשוטים שתוחזקו ידנית, ובהס היו רשומות כתובות =! ולאחריהן שמות 5 בעוד שניתן להשתמש בקבציס אלה לתרגוס שמות גס היום, השילוב של 5או ו-5אכ מספק את תרגוס השמות הדרוש. הדבר דומה לספר טלפוניס הנמצא בהישג ידך ובעזרתו ניתן לאתר את מספרי הטלפון. 5אם והח6ז9ץ5 6חחב\ הופחזסש (פאכ) משתמש במערכת מבוזרת של שרתי שמות למיפוי שמות תחום (פפחח חו38ח00) בסגנון אינטרנט, כגון חזסס.ספסזסוחז, לכתובות >! תקפות. אס 608105 אינו יכול למצוא את כתובת =| של שס רשת בכל אמצעי אחר, 5% יפעיל שאילתה על שרת 6אזפ. סיכום כשס שפרוטוקוליס בינלאומייס מגדיריס כיצד צריכה להתרחש תקשורת בין אנשיס זריס, פרוטוקולי רשת מגדיריס כיצד תקשורת צריכה להתרחש בין מחשבים. בדרך כלל פרוטוקולי תקשורת מחשביס מקובציס למחסנית פרוטוקול (וסססוסזס 00%ו5) או מערכת פרוטוקול (5086 |סססוסזס) ומותקניס במחשב כדי שיוכל להתקשר לרשת. שתי מחסניות הפרוטוקול הנפוצות ביותר הן קן/קסד המשמשת באינטרנט ו-50%/אס] של |ופצסא המשמשת ברשתות 6ז3\ו |ופצסצז. לפרוטוקוליס יש תכונות ומאפייניס רבים, אולס שנייס שמאפשריס אבחנה בין פרוטוקוליס שוניס הס סוג התיבור והיכולת להיות מנותב. פרוטוקוליס מוכווני- קישור (160ח116ס-ח0ו60%חח60) מספקיס חיבור נקודה-לנקודה אמין המבטיח משלוח נכון של נתוניס. פרוטוקוליס חסרי-קישור (685!ח8010חחסס6) שולחים את הנתוניס ליעדם ללא כל בדיקה שאכן הגיעו אליו. פרוטוקוליס מנותבים (6|ספוטסז) מתאימים לרשתות החל מרשתות משרדיות קטנות וכלה ברשתות גדולות של החברה כולה, ואילו פרוטוקוליס חסרי-ניתוב (|ספוטסז-חסח) מ*ועדיס בעיקר לרשתות קטנות. שלוש מחסניות פרוטוקול מקובלות מאוד ברשתות מערכות הפעלה של מיקרוסופט: סו/ססז, א 85%/אסו, א ו-1ע618א. מערכת פרוטוקולי =ו/פסז התפתחה במקביל לפיתוח האינטרנט ונמצאת כיוס בשימוש נרחב ברשתות מכל הגדלים. המערכת כוללת מספר פרוטוקולים, שהחשובים שבהס כוללים את >! 701000 6%חזפוח!) המספק תעבורת נתונים, ואת פסד פרק 8: פרוטוקולי רשת | 165 ((₪101060 |0ז600% חסו55!וח5ח8זד) המספק תעבורת נתוניס אמינה מוכוונת-קישור על פני חן. כדי לתקשר ברשתות >ו/פ0ז, מוקצית לכל מחשב כתובת =! ייחודית בת 32 סיביות (8001698 =!) המורכבת מחלק המזהה את הרשת וחלק המזהה את המחשבים ברשת, הנקראיס מארחים (0589ה). מחשביס משתמשיס במסכת רשת-משנה (85% 8%ח500) כדי לקבוע איזה חלק מכתובת =! מתייחס לרשת ואיזה חלק מתייחס למחשב מסוים. כתובות =! מוקצות ידנית או מסופקות באופן דינמי באמצעות פרוטוקול סופ ((01060ז₪ ה80זטט1ח00 105% סוומההץכ). קסחם מקל על ניהול הרשת ומאפשר העברה פשוטה של מחשביס ממקוס למקוס בתוך הארגון. מערכת פרוטוקולי א55/אפ! מיועדת בעיקר לרשתות 6ז9/וסז |ופצסאז. כמו ב-סן/ 6 ד, המערכת כוללת מספר פרוטוקולים. בדומה ל-ם!, גם <ק| (6א280 אזסשז6חז6זחו 6 )) מספק העברת נתוניס בסיסית ברשת, ואילו 55% 080680 59008080 6 א=), כמו 6₪ד, מספק תקשורת מוכוונת-קישור אמינה. מיקרוסופט ויבמ פיתחו במשותף את 8618105 (ח5%9ש5 זטכזטכ) +טסח! 28516 אזסעסא) ואת 8618501 (107808ח| 0507 060ח16א₪ 6)8!05א) לתמיכה בתקשורת ברשתות קטנות עד בינוניות. למרות ש-618!05א ו-1(ו₪618₪ פותחו לעבוד במשולב, הס הופרדו וכיוס 618105 יכול לפעול עס פרוטוקולים מסוגים שוניסם. 5 מספק ממשק תכנות יישומיס בשכבת המושב שבו יישומי מחשביס אישייס יכוליס להשתמש כדי לגשת למשאבי הרשת. ניתן כיוס להשתמש ב-6)8!05 ברשתות קן/קסד ו-6%/אסו. |((םו6א הוא פרוטוקול קטן, מהיר וחסר-ניתוב המיועד לשאת עליו את 8)8|05א ונמצא בעיקר ברשתות קטנות של מחשבים אישיים. בעוד ש-סן/6ד, 65%/אסן ו-|((6185א הס הפרוטוקוליסם העיקריים הפועליס ברשתות מחשבים אישיים, קייסם מספר רב של פרוטוקוליס נוספים, ביניהס 81ח6שת, 6וס, 5 |05 ו-האפ. במרבית מערכות ההפעלה כיוס מבוצעת התקנת הפרוטוקוליס בדרך כלל באמצעות ממשק גרפי למשתמש. ההתקנה מסתייעת בשני ממשקי דרייבר, ףופא (חסו50601081 108686ח! זפטחוכ אזסשוסצו) ו-ופס (8068ח16וח! זפטווס ה6קס), המאפשריםס קישור (פָחוחופ) מספר פרוטוקולים לכרטיס ממשק רשת (סוא) יחיד. לבסוף, מכיון שמרבית יישומי המחשביס האישיים משתמשים ב-818!)05א לגישה למשאבי רשת, חייבת להיות שיטה כלשהי לתרגוס או ייפתרון" שמות מחשביס ב-618!05 לכתובות רשת תקפות. במקטע רשת מקומי (0ח08 590 אזסטוסח |8ססו), 5 משתמש במנות שידור לכל (080%619 0800851ז0) לזיהוי מחשביסם אחריסם. אך מכיוון ש-818!05 הוא חסר-ניתוב, יש להשתמש במנגנון מסויסם המאפשר למחשבים במקטעי רשת אחרים להכיר זה את זה. המנגנון העיקרי המשמש לכך ברשתות מיקרוסופט הוא 5אושא (חסופץ5 פוא 61חז9זח! פעוסטחו//), הפועל ברשת שן/פסך ומאפשר לכל מקטעי הרשת לראות שמות 6818/05 כאילו כל המחשביס נמצאיס ברשת אחת גדולה. ניתן גס להגדיר ידנית שמות 918105 באמצעות קבצי ד05סח או באמצעות 5א (500ש5 פַהחבּא סוחזהחעס). 6 מבוא לתקשורת מחשבים מערכות הפעלת רשת מערכות הפעלת רשת (5/5199 הַח80זסקס אזסוזפח) מספקות את הדבק המקשר יחד את כל מרכיבי הרשת. פרק זה יסביר את הפונקציונליות של מערכות הפעלת הרשת ואת רכיבי התוכנה הדרושיס כדי שרשת תפעל. עד סוף פרק זה תוכל: % להסביר את תפקודי (פחסווסחטז) מערכת הפעלת הרשת, * לוהות את רכיבי תוכנת הלקוח, א לזהות את רכיבי תוכנת השרת, * לתאר את תהליך ההדפסה ברשת. תפקודי מערכת הפעלת הרשת במחשב אישי, מערכת ההפעלה 579197 בַחו81ז6קס) מטפלת באינטראקציה בינך לבין התוכנה והחומרה. בעוד שמערכות הפעלה מסורתיות כמו 05כ ו-פוספחו/ בגירסה 8% מספקות פונקציונליות וו למחשביס בודדיס, הן לא תוכננו עס פונקציות רישות כלשהן. עס הזמן, הוספו מספר פעולות רישות מינימליות, אך 05כ ו-8וספחוצ עדיין מיועדות בעיקרון לשימוש על מחשבים אישיים בודדים. פרק 9: מערכות הפעלת רשת| 167 לעומת זאת, מערכת הפעלת רשת - 05א (5/5097 8ַחוז8ז6ק אזסעאוסא) מתוכננת לספק את כישורי הרישות הדרושיס לפעילות הרשת. מערכת הפעלת רשת, כדוגמת 6ז סא |ופצסא או 2000/דא פאוססחו/ו, פועלת בדרך כלל על מחשב שרת (6/עז50), בומן שמערכת הפעלה רגילה, כמו 5//א9 פשססחו\ או חסטפופאזס/ ד פשססחוצ או (₪1018891008 2000 פשוססחו/ או 05כ, פועלת על מחשבי לקות 800ו6). כיום, הבחנה זו היטשטשה עס מערכות הפעלה כמו ח800ו9אזס// ד פאוססחוצש, ו8ח0ו01659ז2] 2000 פאוססחו/\ ו-₪/1/א9 פאוססחו/, אשר מיועדות כולן למחשבי לקוח, אולס מספקות מספיק תפקודי רישות ולכן אפשר לראות גם אותן כמערכות הפעלת רשת. + הערה: מילה על מערכת ההפעלה פשסטחו/). לחברת אספסזסוו שני "קווים" 0 של מערכות הפעלה: > מערכת הפעלה ביתית ו/או לעסק הקטנטן הכוללת את 95 פשססחו\, 8 פעצססחו//, =! פעצססחו//ש, * מערכת הפעלה דא פששססחוצ ו- 2000 פעשספחו/\. במערכות אלה יש מערכת הפעלה: * לקוח (חפו|0) שב-דא פשסטחושצ הוא נקרא ח65%800זס/ וב-2000 פאוססחו/ הוא נקרא |8ח0ו016585זם. * שרת הנקרא זפצז59 דא פששססחו/ ו- זפ/ז56 2000 פשסטחוצ/. זה לא הכל, לכל מערכת (כמעט) יש גירסאות משנה כמו 98 פשספחו/. |- חס0ו0= 566000 98 פעוססחו)/\. ויש גם "מוטציות", למשל ז8ז59 955ח51ט2 ||58 זה למעשה דא פשספחו/ בגירסה לעסקים קטנים ובינוניים. למערכת 2000 פששססחו/ יש סדרה שלמה של שרתים, למשל ]6 0/8060 2000 פצססחו/ |- זפצז6ס ז0זח3+66כ 2000 פצוספחוצ. למערכת הפעלת רשת מספר תפקידים חשובים: א שיתוף קבצים ומדפסות, * ניהול חשבונות משתמשיס, = אבטחת רשת. כדי שפעולות אלו יתקיימו, יש להתקין תוכנה מתאימה על מחשבי הלקוח ועל שרתי הרשת. 8 מבוא לתקשורת מחשבים רכיבי תוכנה ברשת מחשבים יש להתקין שני רכיבי תוכנה: תוכנת לקות (8186/ו501 +ח8ו!6), המאפשרת למשתמשים לגשת ולהשתמש במשאבי הרשת, כמו שרתי קבצים ומדפסות. תוכנת שרת (8ז501/8 זפעז50), המאפשרת למחשב לספק למחשבים אחרים גישה למשאבי הרשת, בנוסף לביצוע פעולות ניהול אחרות. שני סוגי התוכנה השונים יידונו בהמשך. תוכנת לקוח (6זש)501 +ח61:6) במחשב בודד (8חס|8 0ח8ו59), בקשות לקובצ או למשאבי הדפסה מטופלות על ידי המעבד (000). לדוגמה, כאשר משתמש במחשב בודד מבקש לראות את רשימת התיקיות, כפי שמוצג בתרשים 9.1, בקשתו מטופלת על ידי המעבד במחשב המקומי. תדשים 9.1: בקשת משתמש להציג רשימת תיקיות במחשב בודד מטופלת על ידי המחשב המקומי + 9 הערה: מערכות 2000/ד%/א9 פעוססחו/ משתמשות במונח תיקיה (0/06ס1) במקום המונח ספריה (ע6זו0)| המשמש ב-05כ, בא.3 פשססחו/ וב-3.51 ד פ/וסטחו/. בהמשך הספר יוזכרו שני מונחים אלה כשווים. לאחר התקנת תוכנת רישות על המחשבים, נכנסת לתמונה תוכנת ניתוב (ז90)0זו00ז). תוכנת הניתוב מקבלת את כל הבקשות לקבציס או למשאבי הדפסה וקובעת אס הן מיועדות למחשב המקומי או למשאב רשת. אס הבקשה היא למשאב מקומי, היא מועברת למעבד. אס הבקשה מיועדת למשאב רשת, תוכנת הניתוב מעבירה אותה לשרת הרשת המתאים, כפי שמוצג בתרשים 9.2. פרק 9: מערכות הפעלת רשת | 169 סא זו בכבב, תדשים 9,2: בקשת משתמש לרשימת ספריות של מחשב ברשת מטופלת על ידי תוכנת מיתוב 7006010 היתרון בגישה זו הוא שמיקוס המשאבים שקוף ליישומים שלך. כאשר אתה עובד ביישוס כלשהו ושומר את הקובצ בכונן מסויס, היישום אינו חייב לדעת אם כונן זה נמצא במערכת המקומית, או בשרת קבציס כלשהו ברשת. תוכנת הניתוב גורמת למחשב לראות את כל הכוננים כאילו היו מקומיים. באופן דומה, כאשר אתה בוחר להדפיס קובץ, היישוס שלך שולח בקשת הדפסה למדפסת שבחרת. תוכנת הניתוב מפנה בקשה זו אל המדפסת המתאימה המקומית, או לזו שברשת. בסביבת מחשביס אישיים, חלק מהמשימה של תוכנת הניתוב היא לעקוב אחר מצייני כונן (9ז0ס0869/0081 8עוזס) המסמניס כל משאב ברשת. לדוגמה, למרבית המחשבים יש כונן דיסקטיס המסומן ב- :4 וכונן דיסק המסומן ב- :0. כאשר אתה רוצה לגשת לנתוניס שבספריית שרת הקבציס ברשת, אתה ממפה (ס8ח) לכונןו/תיקיה הרחוקה אות כונן, כגון := או :6. תוכנת הניתוב זוכרת איזה מיפוי יצרת ומאפשרת לך להתייחס אליהס כאילו היו כונניס מקומיים. מערכות הפעלה כגון %1/2000/א9 פשססחו/ מאפשרות גישה למשאבי רשת משותפיס על ידי שימוש בשם 6א (חסוזח8שח00 פַחווחּא! |פפזפטוחט). שס 6אש מורכב משס השרת ושס המשאב המשותף (תיקיה, כונן, או מדפסת) ומקבל את הצורה הזו: 6 חס 6 רה הזע 56\. לדוגמה, אס תיקיה משותפת בשם 8057186 נמצאת בשרת שנקרא 55/8 1ג5, שס 6אש עבור תיקיה זו יהיה 6אוד5אח/ח/ו55₪= וב8\ (שים לב ששמות ס6אש באנגלית אינס רגישים לגודל אות). אס קובץ ₪5081.006ח נמצא בתיקיה זו, שס 6אש לקוב וה יהיה 06ס. ד סק₪אס אוד וח/55= 1ב8\. 0 מבוא לתקשורת מחשבים רעיון מפתח שם נתיב 06 (חסוחפטח0ס6 8ַחוחזה |8פזסעוחט) הוא דרך התייחסות למשאבי רשת משותפים. תצורת שם 6אנ היא פההַַחח1ה6וחהחז6עז56\. שיס לב שבמסגרת התיאורטית של מודל ייחוס |05, תוכנת הניתוב פועלת בשכבת התצוגה (חסו180ח686זס). ניתן לראות ואת כאילו היא מציגה בקשות משאביס מהיישומיס לפרוטוקולי הרישות, ומציגה את משאבי הרשת ליישומים, כאילו המשאבים היו מקומיים. 2 0 הערה: תוכנת הלקוח לרשת ברשתות מיקרוסופט נקראת ז0ס)860זו80ז. ברשתות ו6שסא! תוכנה זו נקראת ז0ס60065%ז. תוכנת שרת (6ז9ש)501 זפצו56) לקוחות רשת וקוקיס לתוכנת הניתוב בלבד, כדי לגשת למשאבי הרשת. לעומתם, שרתי רשת וקוקיס לתוכנה מורכבת יותר לביצוע משימותיהס. בדרך כלל, התוכנה הדרושה ארוזה במערכת הפעלת הרשת - 5סא (0ו5ע5 (חו80ז6כ) אזסטטסז) ומנוהלת באמצעות מיגוון כלי הניהול המסופקיס איתה (ראה תרשים 9.3). 5 עה ז5והוחחם ה על סס 300 קסחם ₪ הוח 18% 1 וטו ותסצם זב 461% זס] וסט 1 הסוובזטוו! % הווח 3 )השוו-) אזסיאו6 4 5 סוס תה חזזס!ז6ק [תון והז 300655 36016 5 56/6 ₪5 זסום = עסווס"] ח6ו5ע5 (6) פחוב סי( זס] זסהַבחב ₪ 1050 | 3000505 41 פאוסטחו/א ₪ חב 45וע ₪ * (הסותחזס0)] פוטס 1 6ו180והוח5 5 , 00| , קטוזם | , | 06 80065 11 סז חס 5 זפזסוק< = 41 פטשססחו/עע 4 5 זחוזק ₪ זו זסז6 !והוז ₪ ב ₪ בוו ₪ 50 דסחו | --"--4 תרשים 9.3: ד פשססחו/ש כוללת כלים לביצוע משימות מהול לדוגמה, מערכת הפעלת הרשת תספק תוכנה המאפשרת לתיקיות (הנקראות גס ספריות) להיות משותפות (8780ח5) ברשת. התוכנה תטפל בנושאים שוניס למשל אילו משתמשים יכולים לגשת לתיקיה, כמה משתמשים יכולים לגשת לתיקיה בו-ומנית, ואילו הרשאות (חסו95וחזז9כ) יהיו לכל משתמש לשינוי פריטיס בתוך התיקיה. פרק 9: מערכות הפעלת רשת | 171 כחלק מתהליך זה, תוכנת שרת גס מטפלת בבקשות נכנסות מתוכנות ניתוב שבמחשבי לקוח ושולחת בקשות אלו למשאב המתאים. תוכנת שרת מספקת גס כלים לניהול חשבונות משתמשיסם ולאבטחת רשת. לפני התחברות למשאבי רשת המשתמש חייב להיכנס (חספָסו או חופָסו) לרשת. הכינוי באנגלית נובע מכך שהוא מקליד (רושם) שס או כינוי. מערכת הפעלת הרשת מנהלת תהליך כניסה זּה, וקובעת אם המשתמש יוכל לגשת למשאבי הרשת. כלי הניהול מאפשרים למנהלי הרשת להוסיף או למחוק משתמשים, ולקבוע את רמת הגישה לרשת שתותר לכל משתמש. מכיון ששרתיס משמשים בדרך כלל לשמירת נתוניס חשובים ולמעשה - הנתוניס התפעוליים של הארגון, מערכות הפעלת רשת משלבות גס תוכנת גיבוי המאפשרת הגנה נוחה על הנתוניס. במקריס רבים תוכנה זו תשמש בשילוב עם כונני דיסק בעלי סיבולת לתקלות (חהזס!סז 1ו0) תוספת רמה נוספת של הגנת חומרה. בנוסף, רוב מערכות הפעלת רשת מספקות תוכנה לבקרת ביצועי הרשת (סוזוחסו₪ אזסעטסאז). רכיבים אחדיס של תוכנת שרת משולביסם גס במערכות הפעלת לקותח כמו (008ו01885ז₪ 2000///ד14/א9 פשססחו\. במערכות אלו, מחשב יכול לגשת למשאבי רשת כלקוח וגס לשתף משאבים שלו עם אחריס כמו שרת. במצב זה, המחשב נקרא שוויוני (ז066). שירותי רשת (6085וצז56 אזס/60א) מערכת הפעלת רשת מספקת שירותיס לרשת כולה החל משירותיס למשתמשים, כליס לניהול המערכת, לביצוע גיבויים, אבטחת מידע ועוד. שיתוף קבצים (פַחוובח5 6=) שיתוף קבציס הוא הדבר הבסיסי ביותר בכל סוג של רשת. על מנת שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת לקבציס הנמצאים בתיקיה בדיסק הקשיח במחשב שלך יהיה עליך לשתף את התיקיה. שים לב שאינך יכול לשתף קוב בודד, אלא לשתף תיקיה (ספריה) המכילה קוב זה. תוכל לקבוע ת רמת השיתוף של התיקיה: לקריאה בלבד, לקריאה ולכתיבה או גישה מלאה עס סיסמה. 2 מבוא לתקשורת מחשבים ה - טחזיוס!קא= 1 20010.0 חה |=*| ףח 4 ואו תדשים 9.4: ב-8שססחו/ש יש ללחוץ על הלחצן הימני בעכבר כדי להציג תפריט שממנו ניתן לפתוח את תיבת הדו-שית פַח58₪ באותה צורה ניתן גם לשתף משאבים אחרים כמו מדפסת. 6 61 561065 4000 ]356116 | ק!] מאפיינר סז | הוספת מדפסת בי 3 ל 4 1356061 קת 6 01 561065 4000 396061 | קה תרשים 9.5: שיתוף מדפסת במחשב לקות עם מערכת הפעלה פ>שססחו//ץ הגישה למשאביס משותפים יכולה להעשות במספר דרכים. אס הכונן ממופה (80/) הרי יש לו אות (נניח 5) ואפשר לפנות אליו בשס זה. אס הכונן אינו ממופה אז אפשר לפנות אליו דרך יישוס המאפשר סריקה של כל המשאביס המשותפיס ברשת. במערכת פרק 9: מערכות הפעלת רשת | 123 הפעלה מסוג פששסטחו/ ניתן לעשות ואת באמצעות זפזס|קא= פשספחו/. ובחירה ב-סססחזספת8ו9צ! אזסעאז6א (שכניס ברשת). הדפסה ברשת (פחוחוזזק אזסעו6%א) הדפסה ברשת מורכבת מעט יותר משיתוף קבצים, אולס התהליך עצמו של שיתוף מדפסת או חיבור למדפסת משותפת מתרחש באופן דומה מאוד לתהליך שיתוף קבציס או התחברות לקבציס משותפים. כמו בעת שיתוף קובצ, ניתן לקבוע שס למדפסת משותפת ולהקצות הרשאות גישה מתאימות. ההבדל העיקרי הוא שבמקוס להשתמש במנהל הקבצים או מנגנון שכניס ברשת, תשתמש במנהל ההדפסה או באובייקט המדפסות שבלוח הבקרה. כדי להתחבר למדפסת שטרסם הוגדרה, פאוססחו/\ מאפשרת להפעיל את האשף זסוחוזש 00 המוצג בתרשים 9.6, המפשט במידה רבה את התהליך. לאחר התחברות כלקוח למדפסת ברשת, תוכנת הניתוב של המחשב תפנה אל המדפסת הזו את כל בקשות ההדפסה שהופנו אליה, בדיוק כפי שהיא מפנה את כל בקשות הקבציס לתיקיה המתאימה. זו וס)חוזק 4 טחה ע!אסוגום זפ)חוזק זגוסע [518חו ס! גוסע כופח וו םזקוי פוחד .₪88 462% סוס , זפזתוזכ זגוסע הַחווה1פחו מוחספ סד תרשיס 9.6: אשף זסוחוזש 00 של פששססחו/ מפשט את משימת החיבור למדפסות ברשת מורכבות ההדפסה היא בצד השרת. כאשר מגיעה פנייה לשימוש בקוב הנמצא בתיקיה משותפת, משימת השרת קלה: עליו לקבוע אס הקוב בשימוש על ידי מישהו אחר ולבדוק אס למבקש יש הרשאה לגשת לקוב>. אס אין בעיה, השרת מחזיר את הקוב המבוקש. אס יש בעיה, השרת מחזיר הודעת שגיאה. באופן דומה, כאשר השרת נדרש להדפיס קוב, הוא קובע אם למבקש יש הרשאה להשתמש במדפסת; ואס לא, הוא מחזיר הודעת שגיאה. אולם, גס אס מותר למשתמש להדפיס את הקוב>, השרת אינו שולח אותו מיידית למדפסת, אלא מעביר את עבודת ההדפסה (ססן זחוזק) לתור ההדפסה (6טפטף זחחזס) כדי שתבוצע כהדפסה ברקע (פָחווססס5). הקובצ ממתין בתור עד שהמדפסת תהיה מוכנה להתחיל בהדפסתו (ראה תרשים 9.7). תוכנית הדפסה ברקע (00!8ס5) סורקת את התוריס ואת מצב המדפסות ומנהלת את תהליך הדפסת המסמכים במדפסת. 4 מבוא לתקשורת מחשבים 6= זר תדשים 9.7: כאשר קובץ מודפס במדפסת רשת הוא מועבר (8000180) לתור הדפסה (ססטף זחוזס) בו הוא ממתין עד שהמדפסת מוכנה להדפיסו תהליך זה מאפשר למספר משתמשים להדפיס למדפסת רשת, מבלי להפריע זה לזה. כל עבודת הדפסה שמגיעה נכנסת לתור עד שתוכנית ההדפסה ברקע מאפשרת לה להמשיך אל המדפסת עצמה. מחשב המתפקד כשרת הדפסה ייעודי יכול להיות מחובר למספר מדפסות, שלכל אחת מהן תור הדפסה נפרד. תכונה נוספת של מערכת הפעלת רשת היא שבדרך כלל משתמשים יכולים לנהל את תור הדפסה מרחוק. אס משתמשים רוצים לבטל עבודת הדפסה ששלחו למדפסת, הס יכולים לפתוח את מנהל ההדפסה, או את חלון המדפסת הזו ולבטל את הדפסת הקוב. למרות שבדרך כלל משתמשים מוגבלים לניהול עבודות ההדפסה שלהם בלבד, מנהלי רשת יכוליס לנהל מרחוק את כל התור ולבטל עבודות הדפסה של כל אחד, או לשנות את סדר ההדפסה. דרייברים למדפסת (פזפטוזם )חוזק) הס המרכיב האחרון במורכבות ההדפסה ברשת. כמו בכרטיסי ממשק רשת, מערכת ההפעלה משתמשת בדרייבריס כדי לתקשר עס המדפסות. רצוי לדעת שכל מערכת הפעלה עשויה להשתמש בדרייברים אחרים לאותן מדפסות. לכן מתעוררת בעיה כאשר משתמש במחשב 95 פאוסטחו/ רוצה להדפיס למדפסת משותפת שמחוברת למחשב ז8צז58 2000 פאוססחו/. | מכיון שהדרייבריס למדפסת של ז9ע587 2000 פשספחו// ו-95 פשססחו/ שוניס זה מזה, משתמש 5 פעוסטחו/ לא יוכל סתם כך, להדפיס למדפסת המחוברת למחשב האחר. פרק 9: מערכות הפעלת רשת | 1725 קיימים שני פתרונות לבעיה זו. האחד, ניתן לטעון על מחשב השרת את הדרייברים של כל מערכות ההפעלה אשר אמורות להשתמש במדפסת. כך שבסביבת מיקרוסופט אופיינית | תטען דרייברים למדפסת עבור 2000 פששסשחו/, | דא פשוססחו/, =ו/א9 פשוסטחו/. | כך, כל משתמש :וכל להתחבר למדפסת זו ותוכנות הניתוב וההדפסה ברקע יוכלו להשתמש בדרייברים המתאימים. דרך חלופית היא להתקין את הדרייבריס המתאימיס למדפסות על מחשבי הלקות. בדרך זו, כאשר משתמש רוצה להדפיס, תוכנת הניתוב מכינה את קובץ ההדפסה על פי הדרייבר הדרוש במחשב שאליו מחוברת המדפסת, לפני העברתו לשרת ההדפסה. סיכום מערכת הפעלה רגילה מטפלת בתקשורת שבין משתמש לבין חומרה ותוכנה במחשב. מערכת הפעלת רשת מספקת פונקציונליות נוספת, המאפשרת למשתמשים לשתף קבציס ומדפסות ברשת, לנהל חשבונות משתמשיס ולספק אבטחת רשת. מערכות הפעלת רשת נפוצות בעולם המחשבים האישיים הן. *8ע56 ךא פוססחו ו- 6זה/ז6צ |וסטסא. מעבר לרכיביסם הפיסיים, חיבור מחשב לרשת כרוך בהתקנת רכיבי תוכנה נוספים. בצד הלקוח, תוכנת ניתוב מאפשרת למשתמשיס למפות משאבי רשת לאותיות כונן נוספות, ולהשתמש במשאבים אלה כאילו היו כונני דיסק מקומיים. למעשה, תוכנת הניתוב מקבלת כל בקשה לשמירה או אחזור קבצים, קובעת אס הקוב מקומי או במחשב רשת כלשהו ושולחת אותה למשאב המתאים. מערכות הפעלה אחדות כמו דא פששססחו/ ו-95 פאוססחו/צ כבר כוללות תוכנת ניתוב; במערכות אחרות, כמו 05 ו-3.1 פאוססחו/ , יש להתקין אותן בנפרד. תוכנת שרת כוללת מספר שירותיס וכלי ניהול הכלוליס מראש במערכות הפעלת רשת כגון זפצז58 ד פאוססחו/). בדרך כלל תוכנת שרת כוללת כליםס לניהול חשבונות משתמשים, גיבוי והגנה על נתונים, ופיקוח על ביצועי הרשת. רוב מערכות הפעלת רשת מספקות שירותי שיתוף קבציס ושיתוף מדפסות. כדי לשתף קבציס בסביבת מיקרוסופט, ניתן להשתמש בשורת הפקודה, במנהל הקבצים, או בסייר חלונות. ניתן להגדיר הרשאות כדי לקבוע אילו משתמשי רשת יוכלו לגשת לנתוניס המשותפיס. למרות ששיתוף מדפסות מושג באופן דומה, תהליך השרת כולל מספר צעדים. כאשר המשתמש שולח משימת הדפסה, היא מועברת לתור הדפסה. תוכנית ההדפסה ברקע בודקת את מצב המדפסות ומאשרת את הדפסת העבודה כשיש מדפסת זמינה. ניתן לנהל מדפסות מרחוק, ומנהלי רשתות יכוליס בדרך כלל לבטל, או לשנות סדרי עדיפויות של משימות הדפסה. 6 מבוא לתקשורת מחשבים 0 יישומי ררשת ברמה הבסיסית, רשתות נועדו להקל על העברת קבצים בין מחשבים. אולס, רשתות יכולות לספק הרבה יותר פונקציונליות (תפקודים). בפרק וזה תלמד כיצד יישומיס יכולים לפעול בסביבה מרושתת ואת היתרונות שהס יכולים לספק לארגון שלך. עד סוף פרק זה תוכל: א לתאר כיצד יישום יכול לפעול עס הרשת, * לזהות את הסוגים השוניס של יישומיס לרשת-בלבד, * להבין יישומי רשת כגון דואר אלקטרוני, יישומי תזמון (0חוו600ח86) ויישומי קובצה או קבוצת עבודה (6ז8שקטסזם). יישומים בסביבה מרושתת כאשר אתה עובד על מחשב, אתה משתמש בתוכנית, או יישום (חסספּסווס90) מסוג כלשהו, כדי לבצע את משימתך. לדוגמה, אתה יכול להשתמש במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, בסיס נתוניס, משחק או יישוס אחר. לכל אחד מיישומים אלה יכולות להיות רמות אינטראקציה שונות עם הרשת עצמה, ולכן ניתן לסוווג אותס לאחד משלושה סוגיס: * יישומיס עצמאיים (005ו080ו!ס0 6חס|0-8ח5%8) א גרסאות רשת ליישומיס עצמאייס (פחסוז8סו|סס/ 6חס|0-8ח5+0 01 פחסופז6ע אזסעסצו) א יישומי רשת-בלבד (פחסופסו!סס4 עוחס-אזסעזסאז) פרק 10: יישומי רשת | 177 יישומים עצמאיים יישומים עצמאיים (5ח800סו|סק8 6חס|0-8ח518) מיועדים לפעול על מחשב יחיד בלי צורך ברשת. דוגמאות לכך הס מעבדי תמלילים מסורתיים כמו סזס/ ספסזסוו (- 061004 0זס/, או גליונות אלקטרונייס, כמו |08אם ]501סזסו! או 1-2-3 5טס1. בדרך כלל אינטראקציית רשת עם יישומיס מסוג ה מוגבלת לשימוש בקבציס משרת קבציס. לדוגמה, ניתן לטעון (זחטסוח) או לצרף (ח81080) ספריה משרת הקבצים אל המחשב המקומי, ואז היא תוצג כאות כונן נוספת, למשל יי:='י. משתמשים ביישומיס עצמאיים על מחשב זה יוכלו לשמור קבצים לכונן :=, כאילו היה זה כונן :6 או :4. מבחינתם, כונן הרשת אינו שונה מכונניס מקומיים. כך מנהלי הרשת יכוליס לנהל ביעילות את משאבי המחשבים בעצזרת כונני דיסק גדולים הזמיניס לכל המשתמשיס. יישומיס עצמאיים יכוליס להיות גם מותקניס בשרת קבצים או בשרת יישומים, ומשתמשים יכולים להפעיל את התוכנית מכונן הרשת. לדוגמה, אס לחברה יש עותק אחד של תוכנית מסד נתוניס ומספר אנשים צריכים להשתמש בה, ניתן למקס אותה על שרת. כך יוכלו מספר משתמשים להריצ תוכנית זו משרת הקבצים. שימוש ביישוס באופן וה עלול להפר את הרשיון לתוכנה, ולהעמיד את החברה בסיכון משפטי. תגלה גם שקיימים יישומים עצמאיים שאינס פועלים כך, ואינס מאפשריס למספר משתמשים לגשת לתוכנה שמותקנת במחשב אחר. כדי לאפשר למשתמשיסם להריצ יישוס ברשת, יש להשתמש בגרסת הרשת של יישוס עצבמאי זה (פחסו8סו|סקג 6חס|ג 0ח5%8 אזסעאוסצו). גרסאות רשת ליישומים עצמאיים גרסאות רשת ליישומים עצמאיים (פחסוז8סו!סק8 6חס|0-8ח518 אזסעוזסח), למעשה, והות לגרסאות התוכנה של יישומים עצמאיים, אולס הן מתוכננות להיות תואמות לעבודה ברשת, יכולות לנצל תכונות רישות, ובדרך כלל ניתן עליהן רשיוו למספר משתמשיס בו-1מנית. לאחר התקנת יישוס מסוג זה, ייתכן והמשתמשים כלל לא יבחינו בהבדל ביחס ליישוס העצמאי שהיה קודס לכן. בסביבת חלונות, הס ילחצו לחיצה כפולה על סמל ויפתחו את היישום כפי שעשו תמיד. למרות שמשתמשים אולי לא יבחינו בהבדל, יישומים משותפים יכולים להקל מאוד על מנהלי רשת. לפניך כמה מהיתרונות : * התקנה וניהול פשוטים יותר. יש צורך להתקין רק גירסה אחת של התוכנה, במקוס להתקין אותה בנפרד בתחנת העבודה של כל אחד מהמשתמשים. שדרוגיס כרוכים בשדרוג של גירסה אחת בשרת בלבד. משתמשים אינם חייבים להיות מעורביס בתוכניות ההתקנה, אלא יכוליס להפעיל את התוכנה ולהשאיר את הניהול למנהלים. 8 מבוא לתקשורת מחשבים * בקרת גרסאות. התקנת יישוס בשרת פירושה שכל המשתמשים ישתמשו באותה גירסה של היישוס. אין צורך לחשוש ממצב שבו משתמשיס אחדיס משתמשיס בגירסה 4.0 של מוצר בעוד שאחריס משתמשים בגירסה 7.0. א עלות. רוב גרסאות הרשת של יישוס מאפשרות רישוי אתר (סַחופחפסו! 18ו5) המאפשר למספר מוגדר של משתמשיס להשתמש ביישום. רשיון אתר ל-200 משתמשים עולה בדרך כלל פחות מרכישת 200 עותקים עצמאייס של התוכנה. התקנת גרסת רשת של יישוס בשרת כרוכה לעיתיס בהתקנת היישוס לספריה, ולאחר מכן שיתוף הספריה לגישה של אחרים. בדרך כלל נדרשת התקנה של מספר קבצי מערכת בתחנת העבודה המקומית, אך מרבית הקבצים הדרושים נשארים בשרת הקבציס. לרוב, מתקינים יישומיס בשרת קבצים יחד עס ספריות המכילות נתוניס. לעיתים, מגדיריס שרת יישומים (8/ז56 חסוז08ו1סק3) למטרת שיתוף יישומיס בלבד. למרות ששיתוף יישומים עשוי להוות יתרון גדול, יש לכך גס מספר חסרונות : * מהירות רשת. יישומים משותפיס דורשים רוחב פס תקשורת רחב יותר מאשר יישומיס עצמאיים. כאשר למשתמשים יש יישומיס עצמאיים, תעבורת הרשת היחידה שהס מייצריס היא תוצאת אחזור קבצים. אולס בגישה לגרסאות רשת של התוכנה, יש להעביר ברשת את כל רכיבי התוכנה של היישוס וגם את קבצי הנתוניס. שימוש רב ביישומיס עלול להאט את הרשת. א שיתוק במקרה של תקלה ברשת. כאשר פועלים ביישומיס עצמאיים ויש תקלה ברשת, המשתמשים אינם יכולים לגשת לקבצים השמוריס בשרת הקבצים, אך הם עדיין יכוליס להפעיל את היישוס על קבצים מקומיים. לעומת זאת, בעבודה ביישומיס משותפים, תקלה ברשת מונעת מהמשתמשים שימוש כלשהו ביישוס. יישומי רשת בלבד שיתוף יישומי משרד אופייניים, למשל מעבדי תמלילים, משרת מרכזי נפוצ למדי ברשתות משרדיות ואחרות. עס זאת, קיימיס יישומיס המתפקדיס בסביבה מרושתת בלבד, כי תוכננו לכך מראש. דוגמאות ליישומי רשת בלבד (עוחס-אזסששופח 685ו|סקה): א דואר אלקטרוני, * תזמון קבוצתי (סַחו| 50060 סטסזט), * קובצה (שזפּ/וקוסזם), * מסדי נתוניס משותפים. פרק 10: יישומי רשת| 179 לפני שנדון בדוגמאות אלו, עליך להבין שקיימיס מספר מודליס לאופן הפעולת יישומי רשת אלה: א יישומים מרכזיים (פחסוז8סו|ססה 178|260ח00), א יישומי מערכת- שיתוף- קבצים (005ו081ו!קס3 וח90-816-5/510ז8ח5), * יישומי שרת/לקות (5ח0ו80סו!סק8 זפצז056ח9וו0). הבנת המודלים השונים חיונית להבנת פעולת יישומי רשת שוניס ולאיתור בעיות בהס. יישומים מרכזיים תהליך העיבוד מתבצע במחשב המארח-מרכמזי, |8חוחז ד -> סחחפזזחוהּו/. סביבת יישומים מרכזיים (0005ו081ו1סק8 260ו|178ח66) מוצגת בתרשים 10.1. על פי מודל פעילות זה, משתמשים מתחבריס למחשב מארח מרכזי גדול (808חו₪8) באמצעות מסוף ((8חוחחז9)) ייעודי, או על ידי פתיחת מושב מסוף (ח0ו5859 |8חוחח6)) במחשב האישי שלהס. במצב השני, המחשב האישי מבצע אמולציה או חיקוי של עבודת המסוף הרגיל. בכל מקרה, משתמשיסם רואיס מסך או חלון המציג מידע מהמחשב המרכזי. מחשב זה עוסק בכל העיבוד, בשעה שהדו-שיח של המשתמשים עם התוכנית נעשה דרך חלון זה. בדרך כלל תוכניות מסוג זה הן מבוססות טקסט (878006ח0 60 וכוללות גרפיקה מינימלית. כדוגמה, חשוב כיצד תוכניות מסדי נתוניס מסורתיות רבות פועלות במחשביס מרכזייס. למשתמשיס יש חלון מסוף המאפשר להם להקליד בקשות למידע. כאשר משתמש מקליד מידע, כל הקשות המקלדת מועברות למחשב המרכזי לעיבוד; כלומר, הוא ממלא פרטים בתבנית טופס כלשהי ושולח זאת אל המחשב. המחשב המרכזי מעבד את הבקשה, מוצא את המידע הדרוש, מגדיר את כל המידע לתצוגה בחלון המסוף ושולח הכל אל המשתמש. שיס לב שהמחשב האישי או המסוף שברשות המשתמש אינס משתתפים בכל מהלך הפעולה. החסרון הוא שיישומיס מסוג זה יוצריס תעבורת רשת רבה, אינס מנצלים ביעילות את היכולות של המחשבים האישיים וברגע שהמחשב הראשי ינופליי, כל המחשביס (ולמעשה מסופים) מפסיקים לתפקד. לכן, יישומיס מרכזיים מוחלפים בהדרגה ביישומי שרת/לקוח (ז587/8/ח8וו0). 0 מבוא לתקשורת מחשבים זסזוקהזססוחוו זס 6החפזוחוהו . | ההא ₪ וונרעזמנרר | זוזווווזזוווור וזזזווזזנזרר | [וזוזוודוזוור ומזזווומזרר | |וזוזווזווזוור ונוזזווונזרר | |תזוזוודוזוור ונוודוותמדרר | [וזוזווזדוזור חחח ד ווח ד חחח ד וח ד מ וח ד תרשים 10.1: יישומים מרכזיים מסתמכים על מחשב מארח מרכזי לביצוע העיבוד יישומי מערכת-שיתוף-קבצים תהליך העיבוד מתבצע במחשב האורח-לקוח. בניגוד ליישומיס המרכזיים, יישומי מערכת- שיתוף- קבצים (פחסוזפסו|ססג/ ח1!6-5/916--8780ח5) מבצעים את כל העיבוד במחשב הלקוח, שהוא מחשב אישי, ומשתמשים בשרת לאחסון קבצים בלבד. דוגמה לכך הן תוכנות הדואר האלקטרוני הנפוצות למחשב האישי כגון |ו8ו אספסזסוו/, או |ו60:/8. תוכנות מסדי נתוניסם רבות הפועלות במחשב האישי, מנחהלי מידע אישיים - וק (5ז36ח3! חהסוזהחהזסזח! |8ח50ז6ש), ותוכניות תזמון (פַחו|ו60ח56) רבות פועלות גס הן לפי מודל וה. לדוגמה, ברוב תוכנות הדואר האלקטרוני למחשב האישי, נמצא שישנו מחשב מרכזי שבו מאוחסן יימשרד דואריי. כפי שמוצג בתרשיס 10.2, משתמשי מחשבים אישייס משתמשיסם בתוכנית דואר כדי להגיע ברשת אל הנמענים שהס רוציס בהם, או כדי לאחזר מידע מספריה מסוימת בשרת הקבציס. חסרון: למרות שמודל מחשוב זה מנצל ביעילות רבה יותר את העוצמה והאפשרויות שבמחשבים האישיים, הוא אינו פותר בהכרח את בעיית התעבורה ברשת. כאשר משתמש מתחיל את תוכנית הדואר וניגש לתיבת הדואר הנכנס שלו, תוכנית הדואר צריכה להעביר את קובצ ייהדואריי שלו משרת הקבציס (בדרך כלל) אל קובצ זמני במחשב האישי. כלומר, היא מעבירה ייחלקיי של משרד הדואר הרלוונטי למבקש. היא גם חייבת לשמור על תיאוס בין הקוב שהועבר לבין שאר הקבציס, באמצעות בדיקות שגרתיות ביימשרד הדואריי שנמצא בשרת הקבצים. גס אם המשתמש מקבל דואר רק לעיתים רחוקות, תוכנית הדואר חייבת להמשיך ולבדוק אס הגיע אליו דואר. תהליך בדיקה זה נקרא הזמנה לשידור (פָחוווסט). תהליך ההזמנה לשידור והעברת הודעות דואר לקבצים זמנייס על פני הרשת עשויים ליצור תעבורת רשת רבה. פרק 10: יישומי רשת | 181 תרשים 10.2: תוכנות דואר אלקטרוני המשתמשות במודל מערכת-שיתוף-קבצים מאפשרות למערכות לקוח במחשביסם אישיים לגשת לספריה משותפת בשרת קבצים יישומי מערכת-שיתוף-קבצים גס מציבים מספר בעיות אבטחה. עם יישום מרכזי, נושאי אבטחה מוגבלים, למעשה, למערכת המחשב המארת וניתן לפתור אותס שס. אולס, כדי שיישוס מערכת-שיתוף-קבצים יפעל, כל מחשבי הלקוח חייביס להיות בעלי כושר לקרוא ולכתוב נתונים אל המקום שבו נמצאים הנתונים המשותפים וממנו. בנוסף, כל מחשבי הלקוח חייבים לשתף פעולה, כדי להבטיח שקבצי הנתוניס לא ייפגעו מגישה בו-זמנית של מספר משתתפים. במקרים רבים, ניתן להשיג את על ידי מנגנון נעילת קוב (סחואססו-1!6) או מנגנון נעילת רשומה (סחואססו-0ז0ס8ז), המוסיפיס תקורה לזמן העיבוד ויוצריס תעבורת רשת נוספת. עס התפתחות הרשתות ותחילת המעבר ממערכות מבוססות מחשב מרכזי גדול למערכות מבוססות מחשביס אישיים, התפתחו יישומי מערכת-שיתוף-קבציס כדי לספק חלופה ליישומים מרכזיים. למרות שמקומס שמור, במיוחד במשרדים וארגוניס קטנים, אנו עדים לכך שבסביבות רבות יישומי מערכת-שיתוף-קבציםס מוחלפיס ביישומי שרת/לקוח, כפי שהדבר קורה ביישומים מרכציים. יישומי שרת/לקוח תהליך העיבוד מתבצע הן במחשב המארח והן במחשב האורח. כאשר אתה פועל בסביבת /\\ (ספ/ 6סוש סוזסש), אתה נמצא בסביבת מחשוב של יישומי שרת/לקוח (09ח0ו080ו!סק8 ז0צז1/56ח6ו!6). לדוגמה, כאשר ברצונך לראות אתר ב- 86/, אתה מקליד את כתובתו בתוכנת הגלישה ברשת (או בוחר אותה מרשימת סימניות, או דף 89/ אחר). תוכנת הגלישה ברשת שולחת את בקשתך אל שרת 80/ האחראי על אתר זה. שרת 80/ מקבל את הבקשה ושולח אליך את קובצ ודו המייצג את הדף המבוקש. 2 מבוא לתקשורת מחשבים תוכנת הגלישה ברשת מקבלת את קובצ |וזו, מגדירה אותו עבור המסך שלך, קובעת אם יש צורך לבקש גרפיקה נוספת ומציגה לפניך את הדף. אין קשר נוסף עס שרת 90 ). תוכנת הגלישה מאפשרת לך לראות את הדף בנוסף לניהול כל פעילויות המנהלה האחרות, כגון הצגת המשך הדף כאשר אתה מדפדף. כאשר אתה לוח על קישור להצגת דף אחר, תוכנת הגלישה ברשת שולחת בקשה לשרת ספ/ עבור הדף המתאים, וחוזרת על תהליך ההצגה של הדף החדש. לעיתים, העיבוד מפוצל בין תוכנת הגלישה ברשת לבין השרת. כשאתה ממלא טופס 0 ולוחץ על לחצן לשליחת הטופס המוכן, תוכנת הגלישה ברשת לוקחת את כל המידע המוזן, עורכת ודוחסת אותו, ושולחת חבילת נתוניס זו בשטף אל שרת 85\. השרת שולף את הנתוניס מתוך החבילה הדחוסה שקיבל, מסדר אותס שוב ומעביר אותס לטקסט או תוכנית. הוא שולח תגובה כלשהי לתוכנת הגלישה בצורת קוב וד או טקסט. תוכנת הגלישה עורכת מחדש את הקוב ומציגה אותו למשתמש. כלומר, לפנינו שילוב בין תוכנית הגלישה במחשב הלקות לבין תוכנית בשרת 90/. יישומי שרת/לקות משלבים את היתרונות של יישומיס מרכזיים ושל יישומי מערכת-שיתוף-קבצים. תוכניות לקוח מטפלות בכל הפעילויות שבין המשתמש לבין המערכת ובתצוגת הנתונים, בשעה שתוכניות שרת מבצעות את עיבוד הנתונים. מודל מחשוב זה גם מנצל ביעילות רבה יותר את המשאביסם העומדים לרשותו. בדרך כלל, למחשביס אישיים על שולחן העבודה יש עוצמת חישוב מספיקה לטיפול בחלונות והזנת נתוני משתמש, אולס אין להס בהכרתח יכולת עיבוד לביצוע פעולות חיפוש ואחזור במסדי נתוניס גדולים. ניתן לצייד את השרת במשאבים מספיקים (מעבדים, זיכרון ועוד) לביצוע פעולות מקיפות במאגרי נתוניס גדוליס. השרת גס יכול לאפשר למשתמשים רבים לגשת בו-זמנית למקור נתונים, בין אס 1הו אתר 65//, מסד נתונים, או מערכת דואר אלקטרוני. 2 הערה: העיבוד המבוצע על ידי השרת ברקע, ולא מול עיני המשתמש, נקרא לעיתיס פַח6899סזכ 080-600 - עיבוד ברקע. לדוגמה, נבחן כיצד דוגמת הדואר האלקטרוני מהסעיף הקודם תפעל בסביבת שרת/לקוח. כפי שמוצג בתרשים 10.3, תוכניות הדואר במחשבי הלקוחות פועלות כעת מול תוכנית שרת דואר. שרת הדואר, בתורו, פועל מול משרד הדואר עצמו, הנקראת מחסן מלדע (51078 חסוזהחזסזחו) או מחסן הודעות (6זס)5 655806). נוהל אה מציע מספר יתרונות משמעותיים על פני גישת מערכת-שיתוף-קבצים. ראשית, תוכניות דואר של לקוח אינן חייבות להיות מעורבות במבנה משרד הדואר. במקוס לספק את ההודעה, הן מעבירות אותה לשרת הדואר, כדי שהוא יספק אותה. שנית, תוכניות הדואר של הלקוח אינן חייבות להמשיך ולבדוק את מצב קוב הדואר על השרת. שרת הדואר שס לב כאשר דואר חדש מגיע עבור המשתמש ומודיע לו שהגיעה הודעה עבורו. מכיון שתקשורת יכולה להתרחש בשני הכיווניס, תעבורת הרשת מצטמצמת מכיון שאין צורך בדגימה סדירה לחיפוש הודעות. פרק 10: יישומי רשת | 183 0 תרשים 10,3: יישומי שרת/לקוח מחלקים את העיבוד בין מחשב הלקוח לבין מחשב השרת בנוסף, האבטחה טובה יותר בתרחיש זה. תוכניות דואר של לקוחות אינן ניגשות ישירות למחסן ההודעות. על כן, הן אינן וקוקות להרשאות קריאה/כתיבה לספריה זו שבשרת הקבצים, ואינן צריכות לעסוק בנעילת קבצים. שרת הדואר הוא התוכנית היחידה הניגשת למחסן ההודעות. יישומי שרת/לקוח נפוצים למדי בעולם הרשתות כיוס. מעבר לשימוש ב-60/ ובמערכות דואר אלקטרוני, נמצא שיישומי שרת/לקוח חוללו מהפכה באופן הגישה למסדי נתוניס ברשת. על אף השימוש היעיל יותר הן ברכיבי הלקוח והן ברכיבי השרת, החיסרון העיקרי והבולט של יישומי שרת/לקוח הוא שבמקריס רביסם קשה :ותר לעצב ולהגדיר אותס בהשוואה ליישומי מערכת-שיתוף-קבצים, או יישומיס מבוססי מארח. רעיון מפתח בנוהל יישומי שרת/לקוח, העיבוד מתחלק בין לקוח הפועל מול המשתמש לבין שרת המבצע פעולות ועיבוד נתונים ברקע (0ח0806-6). דואר אלקטרוני למרות שהשימוש הראשוני ברשתות היה אולי לשיתוף קבצים, לא עבר זמן רב עד שהמתכנתים הבינו שרשתות יכולות להוות אמצעי תקשורת מצוין ביניהס. כך החלו להופיע יישומי דואר אלקטרוני - [וחז-6 (פחסוז8סו!כק8 |ו8חז 6וחסז8!801) שיכלו לפעול על מערכות מסוגיס שוניס. כמו רוב יישומי הרשת, גס יישומי דואר אלקטרוני החלו בסביבת היישומיס המרכזייס מבוססי מארח, הפועליס במחשבים גדוליס והתפתחו עס הזמן ליישומי מערכת-שיתוף-קבצים וליישומי שרת/לקוח על מחשבים אישיים. 4 מבוא לתקשורת מחשבים מכיון שמשלוח וקבלה של דואר אלקטרוני כרוכיס בדרך כלל במספר יישומים שונים, תיתקל במקריס רביס במונחיס מערכות דואר אלקטרוני (5/910₪05 |ו8חח-6) או מערכות הודעות (5/91909 מחו85580ה). רוב מערכות הדואר האלקטרוני מאפשרות למשתמשיס לשלוח ולקבל הודעות מול משתמש אחד או משתמשים רבים, ולצרף (ה8180) קבצים להודעות אלו. בדרך כלל מערכות דואר אלקטרוני מאפשרות למשתמשים גישה מרחוק להודעות שלהם. קבלות החזר (01ו808ז חזט)סז) והודעות מסירה (8|675 ח800סו1ו)סח עזפטו|96) הן תכונות נפוצות במערכות אלו. פרוטוקולי דואר אלקטרוני מכיון שליישומי דואר אלקטרוני יש תקני תקשורת המיוחדיס להם, עליך להכיר את הפרוטוקוליס שבסעיף זה. הס מגדיריס את שיטת הכתובות, נהלי צירוף קבצים וכיצד הודעות מועברות בין משתמשים. יישומי דואר אלקטרוני אחדים עדייו משתמשיס בפרוטוקוליס קניינייס, אולס כיוס רובס תומכיס בפרוטוקוליס פתוחים, כמו אלה הפועלים באינטרנט. רעיון מפתח עלירך לוודא שאינך מבלבל בין פרוטוקולי התקשורת השונים לדואר אלקטרוני. פרוטוקולי דואר אלקטרוני מתחלקים לשלושה סוגים: * פרוטוקולי העברה/מסירה (עזפצו|סס/וסספחפזד), * שירותי ספריה (507/10098 עְז0ס60זוס), > ממשקי תכנות יישומים להודעות (סחווחוחהזסָסזק הסטפסו!|סק/ פַחוס9558ו 5 )). פרוטוקולי העברה/מסירה פרוטוקולי העברה/מסירה (עזפטו|6סזסקפחבפּזד) אחדים עוסקיםס בפעולות העברה ומסירה של דואר אלקטרוני. אלה כוללים את: * שד - |0ססוסזש אהסספחהזד |וג8ו 6!קחחו5 משמש לתקשורת בין שרתי דואר אלקטרוני באינטרנט. הוא מתאר כיצד שרתי דואר אלקטרוני צריכים לשלוח ולקבל הודעות. סגנון הכתובות באינטרנט (ח|600008ז86ט) מקורו בפרוטוקול זה. % 3פסק ו- ₪454!ו. הבעיה עם סזו5 היא שמחשבים צריכים להיות מקווניס (6חו!-חס) כל העת לשימוש בו. אס המחשב אינו מקוון, הודעות עלולות להידחות. בדרך כלל שרתי דואר אלקטרוני מקוונים, ולכן העברת הודעות בפרוטוקול קדוופ פועלת היטב. אולס מכיון שרוב המחשביס האישיים אינס מחוברים כל העת לאינטרנט, פותח מנגנון אחר להעברת הודעות. =דו5 משמש למסירת הודעה לתיבת הדואר שלך בשרת דואר אלקטרוני, אך כאשר אתה מחייג בעזרת המחשב האישי אל השרת, אתה מקבל ממנו את ההודעות באמצעות פרק 10: יישומי רשת | 185 3 חסופזפע |01000ז₪ 001106 ₪081 (3סק). למרות ש-5053 מספיק לצורך זה, הוא נמצא בתהליכי שדרוג לתוכנה חדשה - 4 חסופזפע |סססזסזק 266655 |ופ +6חזסזחו (₪4הושו). > ₪שאוא. תקן חסופ5ח49<= |ו9ו 61חזסזח! 56סקזטקוווטו מגדיר את הדרך שבה קבציס מצורפיס להודעות = זו/5. א 400.א. תקני 400.< של חסוח( חסו8סוחטח ה 6|900ד |החסוזהחזסזח! מגדיריס מגוון פרוטוקוליסם להעברת דואר בין שרתי דואר אלקטרוני. תקני 400.א עוסקיס בכתובות לממשקי משתמש, בממשקי משתמש, בפרוטוקולי העברה ובהוראות מסירה. 400.א משמש במקרים רבים באפיקי שידרה בין שרתי דואר אלקטרוני בארגונים. א ₪45. 567006 חַחו|0ח8 855806 של נובל הוא התקן המקובל להעברת דואר אלקטרוני בסביבות 6ז61\8 |ופטסא. הוא דומה ל-סדו5 ו- 400.א בכך שהוא פועל ברקע במהלך העברת הודעות. חיבור מערכות דואר אלקטרוני מכיון שמרבית מערכות הדואר האלקטרוני (וו₪8-6) מיועדות לאפשר מספר גדול של משתמשים, מערכת דואר אלקטרוני יחידה עשויה לענות במידה רבה על צרכי הארגון שלך. אולס, בנקודה כלשהי תיתקל בצורך לתקשר עם מערכות דואר אלקטרוני אחרות. ייתכן שכתוצאה ממיזוג יהיה עליך לשלב שתי מערכות שונות, או שהמשתמשים דורשים יכולת לשלוח דואר אלקטרוני למשתמשי אינטרנט. בכל מקרה, רוב מערכות הדואר האלקטרוני כיום יכולות להחליף הודעות עם מערכות אחרות. מערכות הודעות אחדות, כמו פַפַח008א= ספסזסו!, כבר מגיעות עס מספר קשריס המאפשרים חיבור קל למערכות אחרות. מערכות אחרות, כמו |ו8/ ו)ספסזסווא, דורשות בדרך כלל רכישה והתקנה של תוכנית שער (/98198) נפרדת. תוכנת השער לעיתיס יכולה לפעול על מחשב קיים, אולס עשויה להזדקק למחשב ייעודי נפרד. חברות רבות כיום משתמשות באינטרנט כדרך לחבר מספר מערכות. תזמון (פַח:ו50600) יישומי תזמון למשתמש, ידועיס במחשבים האישיים מזה שניס רבות. בדרך כלל יישומיס מסוג ה מאפשריס לראות את לוח הזמניס שלך עבור היוס, השבוע, החודש, או השנה הקרוביס, ומאפשריס לבצע שינוייס מהיריס בלוח זמנים זה. ניתן לקבוע זמניס לאירועיס על פני מספר ימיס ובשעות שונות. בדרך כלל ניתן לקבוע מתריעים (8|0719) שיודיעו בדרך כלשהי לפני תחילת פגישה צפויה. אס תנסה לקבוע פגישה בשעה שכבר מתוכנן משהו, תוכנת התומון יכולה להתריע על הסתירה ולאפשר לך לפתור אותה. אססט0 ז1ספסזסוו/!, המוצג בתרשיס 10.4, הוא דוגמה לתוכנה המשלבת אפשרות תזמון. דוגמאות אחרות הן: +6016ח50 אספסזסוו/ ו- ז20וח98זכס 0%05. 6 מבוא לתקשורת מחשבים [<]5] - | א00וו0 1/0100 - זהחסוב) ט חמ ספ 60 אש 06 ₪6 || ₪ ₪ ₪ חתפי מ | | אל ל | > | מ 69 | פח בח | = | > | 3 [ אססוטם -] 1998 ,12 קהתד 81081 5 - 2 טוח , סוי > 1 [2] אספח! 0 8 7 6 5 4 א 1] 7 55 קוו | 1617181920 15 14 8 34 22 21 20 19 18 = | 27 26 25 24 23 22 21 1 30 29 28 27 26 25 31 50 29 28 %ף 7 > 4 3 2 ישת צוות שיווק -- ו תרשים 10.4: אססווטס ]זס5סזסווו מספקת יכולות תזמון לקבוצה או ליחיד יישומי תומון ברשת יכוליס להיות יתרון גדול לארגוניס ולאפשר למשתמשיס לתזמן ביעילות רבה יותר פגישות של העובדים. עס זאת חשוב להדגיש שכדי להשיג זאת, כל חברי הקבוצה, או העובדיס בחברה, חייביס להשתמש בפועל ביישוס התזמון ולתחזק את לוחות הפגישות כראוי! קובצה (6ז3/וסז6) יישומי | קובצה | (שז8שקטסזס), | הנקראים | גם ‏ יישומי | קבוצת עבודה (5חסוז8סו!ס30 סגוסזףָאזסשו), דומיס למערכות דואר אלקטרוני. אולס, יישומי קובצה מספקים שירותים נוספים המיועדיס לאפשר לקבוצת אנשים לפעול טוב יותר יחד. מערכות קובצה אחדות, כגון 86ח8ח0אם אספסזסו!, 6פו/)קטסזכ) ו- 0%65ס 00%05, מספקות הן פעולות דואר אלקטרוני והן פעולות קובצה. מוצרי קובצה אחריס עשוייס להתמקד בהיבט מסוים יחיד בעבודה המשותפת כמו שסו= אזס//, ניחול יומנים, מסדי נתונים משותפים מבראשית, רשתות מחשביס סיפקו למשתמשים גישה למערכות מסדי נתונים גדולות. מערכות ניהול מסדי נתונים - ₪5 כ (5/519705 זחסִפִהְהּח3/ ספה8180כ) מרכזיות, ואחר כך מערכות שרת/לקוח, פותחו לשיתוף מידע ברשת. למרות שבעבר יישומיס מרכזייס היו הנורמה, כיוסם רוב הרשתות משתמשות בסוג כלשהו של יישוס שרת/לקוח. מנוע ₪5פפ (89חוףח6 5ופכ) פועל בשרת ומספק גישה מהירה לנתוני הארגון. יישומי לקוח על מחשבים אישייס שולחים שאילתות (פפוזפוף) אל מנוע ניהול מסד הנתוניס. תעבורת הרשת כוללת את השאילתות מהלקוח ואת קבוצות הנתוניס הנשלחיס חזרה מהשרת. דוגמאות 5פכ ברשתות מיקרוסופט אופייניות כוללות את זז .5001 80סזסוו/! ו- 260655 )ספסזסוו. פרק 10: יישומי רשת| 187 כמו ביישומי דואר אלקטרוני, גס ליישומי 805 יש מספר תקניס שונים. אולס קהילת ספקי תוכנות 5ופס גיבשה שני תקניס עיקריים בלבד והסכימה עליהם: * ]50 - פִהָּטַחָח8 1 עץזפטכ) 5170000760 (שפת שאילתות מובנית) היא שפת גישה לנתונים (סִהְָבּטְמָח8! 800055 08)8) המשמשת כמעט בכל יישומי מסד נתוניס מסוג שרת/לקוח. השאילתות הנשלחות על ידי הלקוח לשרת מורכבות ממשפטי 501. * 86סס - 6000800 23190886 ח6ק0 (קישור מערכות פתוחות) של מיקרוסופט היא ממשק תכנות יישומיס המאפשר למפתתי יישומי פשססחו/ לשלב קישוריס למסדי נתוניס בתוך היישומיס שלהם. בדיוק כפי שדרייברים לכרטיסי ממשסק רשת (0וא) מאפשריס למחשב לתקשר עס כל סוא, כך דרייבריס של 0086 מאפשריס ליישוס לתקשר עס כל מסד נתונים. כאשר יישוס רוצה להגיש שאילתה, דרייבר 0086 ממיר את השאילתה לאוסף משפטי .501 (פקודות), ושולח אותס אל מנוע מסד הנתוניס המתאים. כפי שהסברנו קודם, בדיון אודות יישומי מערכת-שיתוף-קבציס בפרק זה, ניתן להפעיל יישוס מסד נתוניס בגישת מערכת-שיתוף-קבציס. יישומי מסד נתוניס ווליס רביס נוקטיס בגישה זו, שיכולה להתאיס לסביבת עבודה קטנה. אולם על פי מודל זּה, יישומי מסד נתוניס צורכיס רוחב פס גדול ברשת. בדרך כלל יש להעתיק את כל מסד הנתוניסם משרת הקבציס אל מחשב הלקותח בו הוא מעובד, ולאחר מכך הוא נשלח חזרה אל שרת הקבציס. עס גידול הרשת, תעבורת רשת גדולה עלולה לגרוס לכך שיישוס שרת/לקוח יהיה בחירה אטרקטיבית הרבה יותר. סיכום יישומי רשת, הפועליס בשכבת היישוס (חסטפסווסק9) של מודל ייחוס ו05, מספקיס את הפונקציונליות הגורמת לרשתות להיות שימושיות. יישומים יכולים לתפקד במספר רמות ברשת. יישומיס עצמאיים מסורתיים יכוליס לשמור ולאחזר קבצים באמצעות שרתי קבצים. גרסאות רשת של יישומים עצמאייס יכוליס להיות מוצביס על שרת קבציס ולספק למנהלי הרשת אמצעי נוח לניהול היישוס. בנוסף, קיימיס יישומים שתוכננו במיוחד לשימוש בסביבה מרושתת, כולל דואר אלקטרוני, תזמון, קובצה ומסדי נתוניס משותפים. יישומי רשת אמיתיים יכוליס להשתמש בשלושה מודלי מחשוב שונים. יישומיס מרכזיים מרכזים את כל עוצמת החישוב במחשב המארח והלקוח מספק רק חלון עבודה למחשב זה. יישומי מערכת-שיתוף-קבצים, לעומת ואת, מבצעיס את כל העיבוד במחשב הלקוח ומשתמשים בשרת לאחסון קבצי נתונים בלבד. יישומי שרת/לקותח מפצליס את העיבוד בין מחשב הלקות לבין מחשב השרת. הלקות מטפל באינטראקציה עס המשתמש, והשרת מבצע את הפעולות על הנתונים. יישומי שרת/לקוח מייעליס את השימוש במשאבי רשת ובעוצמת החישוב שנמצאת במחשב האישי על שולחן העבודה, ומהוויס את המודל השולט ביישומי רשת חדשים. 8 מבוא לתקשורת מחשבים [ו גישה מרחוק ככל שרשתות מתחילות למלא תפקיד גדול יותר בארגון, תיווכח שמשתמשים ירצו בקרוב יכולת גישה לרשת ממקומות מרוחקים. פרק זה ידון במה שצריך לעשות כדי לספק שירות זה מהרשת. כשתגיע לסיוס הלימוד בפרק זה, תוכל: * להסביר כיצד פועלים מודמים, א לתאר את סוגי המודמיס השונים, * לתאר את תוכנת הגישה מרחוק המשמשת במערכות הפעלה של מיקרוסופט, * לוהות את התנאיס המתאימיס לשימוש בפרוטוקולי =|61 ו-קקס. מודמים לאורך זמן, ככל שרשתות יהפכו קריטיות לפעילויות של הארגון, ירצו משתמשיס לגשת למשאבי הרשת הארגונית כאשר הס נמצאים מחוצ למשרד המרכזי. בין אם הס בבית, במשרד מרוחק, אצל לקוח, או בחדר במלון בעת מסע עסקים, הס ירצו להתחבר אל הרשת המשרדית שלהם. התשובה הפשוטה ביותר היא לאפשר למשתמשים אלה להתקשר לרשת המשרדית באמצעות קו טלפון. אך, מכיון שמחשביס משתמשים באותות דיגיטלייס (סיביות) וקווי טלפון משתמשיס באותות אנלוגיים (קול), אין דרך לחבר את המחשב לקו הטלפון סתם כך. כדי להשיג את המטרה של תקשורת על פני קו טלפון, עליך להשתמש במודם (וחסבסוז). כפי שמוצג בתרשיס 11.1, המשימה העיקרית של מודם היא להמיר סיביות ''י1'י ן-'0 של אות דיגיטלי לגל קול אנלוגי שישודר על פני קו הטלפון. בקצה המקבל, מודס נוסף ממיר את האות האנלוגי בחזרה לאות דיגיטלי. פרק 11: גישה מרחוק 189 ופוס וסוס 0סח 6חסח80ודך הפע ו ש תדשיס 11.1: מודס ממיר את האות הדיגיטלי של המחשב לאות אנלוגי שיועבר בקו טלפון רעיון מפתח מודם הוא התקן שמאפנן (000|81) אות נתונים דיגיטלי לאות אנלוגי ומפענח (ש91!ט0סו=כ) אות אנלוגי לאות דיגיטלי (מחזיר אותו לאות "קריא במחשב"). מודמיס ומיניס בדרך כלל לחיבור פנימי או חיצוני למחשב. מודם פנימי מתחבר לחריץ הרחבה בלוח האס של המחשב, ומספק שקע ₪0-11 (שקע טלפוני לארבעה חוטיס), שממנו ניתן לחבר כבל טלפון רגיל בין המודס לתקע הטלפון. מודס חיצוני הוא קופסה נפרדת המחוברת למחשב באמצעות כבל טורי (המוכר ככבל 2). למודמים חיצונייסם יש שקע ₪0-11 לחיבור לטלפון, ובדרך כלל יש להס נוריות לחיווי מצביס שוניס של המודם. מהירות המודס נמדדת במספר סיביות לשנייה - 05פ (סלייש) שהוא יכול להעביר בקו הטלפון, או לקבל מקו הטלפון. כפי שמוצג בטבלה 11.1, איגוד התקשורת הבינלאומי (טדו) פיתח תקניס בשס 58788-/ להגדרת מהירויות מודם. שיס לב שחלק מסימוני התקניס כוללים את המילה 918 ו-סטז19. סימוניס אלה אינס קשוריס למהירות, אלא למילה הצרפתית "שנייהיי או ישלישית'יי, ומצייניס שאלו הן גרסאות של תקניס מתקדמים יותר. טבלה 11.1: תקני טודו למודמים (ס=. 2,0 / 3851018585 ).=0 200 44 0 /.35, / 42018, 0 0 מבוא לתקשורת מחשבים כיוס מקובלים בשימוש שני סוגי מודמים : > אסינכרוניים (פסחסזהסהץ5) א סינכרוניים (פטסחסזהסהץ5) סוג המודס שבו תשתמש יהיה תלוי בסוג קו הטלפון שתשתמש בו. מודמים אסינכרוניים (פטסחסזח6חצ5) מודמיס אסינכרוניים (או 0חץ85) נמצאיס בשימוש נרחב ברוב רשתות התקשורת. הס מיועדיס לשימוש עס קו טלפון רגיל, וכן הס ממיריס כל בית (פוּעט) של נתוניס לגרס של סיביות ''י1' ו-0יי. כפי שמוצג בתרשיס 11.2, כל בית ארוז בין סיבית התחלה 0וס 581) לסיבית סיוס ופ 9000). זפ ו606 זב ווו100ו1 0 090 וסורו0ססו1 5 ד 4 ה ד סרס סר-<כר 00 סר-<כה תרשים 11.2: מודמים אסינכרוניים אורזים נתונים בין סיביות התחלה וסיום לפני תחילת התקשורת, המודס השולח והמודס המקבל חייבים להסכים ביניהס על מהירות השידור וסדר סיביות ההתחלה והסיום. רק אז התקשורת תצליח. בנוסף לסיביות התחלה וסיום, מודמיס רביס משלביס סוג כלשהו של בדיקת שגיאות, כדי להבטיח שהנתונים מועברים כהלכה בקו הטלפון. השיטה הפשוטה ביותר לבדיקת שגיאות כרוכה בסיבית זוגיות (עווז8ק) אשר נוספת לשידור של כל בית. באופן עקרוני, בדיקת זוגיות פועלת כך: המודם השולח סופר כמה סיביות 1 יש בורס הנתוניס עבור כל בית. אס המספר אי-זוגי, סיבית הזוגיות נקבעת ל-1. בקצה השני, המודס המקבל סופר גם הוא את מספר הסיביות ''1'י וקובע אם המספר זוגי או אי-זוגי. המודס המקבל משווה את התוצאה שלו, עס סיבית הזוגיות שקיבל (יי1'' או *'0'י). אס התוצאה תואמת, קרוב לוודאי הנתונים נכוניס, ומועבריס לעיבוד. אס אין התאמה, המודס המקבל מבקש שידור חוזר של מנת נתונים זו (6א080) וימשיך לבקש עד לקבלה תקינה של מנת הנתוניס כולה. רוב המודמים האסינכרונייס משלביס סוג כלשהו של דחיסת נתוניס להשגת מהירויות העברה גבוהות יותר. אחד מפרוטוקולי הדחיסה הנפוציס הוא 42018. /. פרק 11: גישה מרחוק ‏ 191 בעוד שכל בדיקות השגיאות והדחיסה מאפשרות תקשורת אמינה, אמינות זו מושגת במחיר. מודמיס אסינכרוניים רביס משתמשים בכמעט 25 אחוזיס של משאבי השידור לבדיקת שגיאות ולבקרה. מודמים סינכרוניים (פטסחסזחסחץ5) מודמיס אסינכרוניים תלויים בסיביות התחלה וסיוס כדי לקבוע היכן נתוניס מתחיליס ומסתיימים, ולעומתס מודמים סינכרונייס תלויים בתזמון. שני המודמיס צריכים להיות מתואמים ביניהס (מסונכרנים בזמן), כדי שהתקשורת תצליח. כפי שמוצג בתרשיס 11.3, מודמים סינכרונייס משדרים נתוניס במסגרות, ומדי פעס הס משלבים בין הנתונים סיבית סנכרון (סחץפ) להבטחת דיוק התזמון. זר 600 ש>0 9 [|ווופפוווטוווטוסספופוופפוי) תרשים 11.3: מודמים סינכרוניים תלויים בתזמון מדויק לשידור נתונים ומשתמשים בסיביות סנכרון כדי להבטיח שהנתונים מועבריס בצורה מדויקת מכיון שמודמים סינכרונייס אינס זקוקים לסיביות ההתחלה והסיוס המשמשות מודמיס אסינכרוניים, הס יכוליס להגיע לקצבי העברת נתוניס גבוהיס הרבה יותר מאשר מודמים אסינכרונייס. אולם, מכיון שמודמים סינכרוניים אינם מיועדיס לשימוש בקווי טלפון רגילים, נמצא אותס בעיקר בקווים ייעודיים חכורים. מודמיס סינכרונייס יכוליס גס לשמש לחיבור מרחוק למחשבים גדוליס של יבמ (808ז1חוהוח). מודמים דיגיטליים למעשה, מודמים דיגיטליים אינם ממש מודמים, אלא פיתוח מחלקות השיווק של יצרני ציוד תקשורת לרשתות א 0ס6! (אזסטופ |פוופָום 5917/1095 9160ז90זחו). רשת מסוג אספו, שתתואר בהמשך פרק זה, ובפירוט רב יותר בפרק 13 העוסק ביירשתות מרחביות (1%8/)יי, מספקת חיבור דיגיטלי לחלוטין במהירויות של עד 128005 (כלומר, 128,000005). התקן החיבור של א50! מורכב מהתקן חסוטפחווחז6ד אזסעאזסצ (דא) וציוד ז10ק303 |8חוחחזסד (ד). כיוס, שני הרכיבים ארוזיס בקופסה אחת ונקראים בכל אחד מהשמות. 2 מבוא לתקשורת מחשבים מתוך הכרה שמשתמשים במחשבים מכירים מודמים רגילים, יצרני אספו החלו לקרוא להתקן ב ד/זא בשס מודם דיגיטלי, בניסיון למשוך אנשיס לשימוש ברשתות מסוג א0מ6!. יימודמיס'י דיגיטליים יכולים לשמש רק עס א80! ואינס מתאימיס לקווי טלפון רגילים. 4 0 הערה: בדיוק כפי שמודמים דיגיטליים יכולים לשמש רק בקווי טלפון דיגיטליים, כמו אלה של אס5ו, מודמים יכולים לפעול רק עם קווי טלפון אנלוגיים רגילים. משתמשים רבים גרמו נזק (הרסו!) את המודם במחשב הנייד שלהם, על ידי חיבור שלא בכוונה לקו טלפון דיגיטלי! סוגי חיבורים חשוב להכיר ולהבין את סוג המודס שהמשתמשיסם שלך ישתמשו בו, אך עליך גס להתייחס לסוג החיבור שישמש אותס לחיבור לרשת. בעולס א'ד5 (0ח00ו5 סוופטק אזסע)6 6הסח90ו6ד), כפי שרשת הטלפונים הציבורית מכונה באופן רשמי, קיימות שלוש אפשרויות : חיבור בחיוג (סט-81ז0), * א0פ! (וסשוסא |פזוסום 5671065 0ז8ז0ס)חו), * קווים ייעודיים חכורים (פפחו! 69590!). 'וב 9 ָ הערה: אדפק, קווים ייעודיים חכורים ו-אכ5! יידונו בפירוט רב יותר בפרק העוסק ב"רשתות מרחביות (פא/ש)". חיבור בת*וג (חסח0ספחהחסס סט-|0/8) משתמש בקווי הטלפון הרגיליס ומספק חיבור ומני בין שני אתרים. מכיון שאיכות ואמינות קווי טלפון אינה קבועה, מהירויות התקשורת מוגבלות בדרך כלל ל-28,800008. טכנולוגית דחיסה חדשה מאפשרת להעלות את קצב השידור עד ל-05פא56. מהירויות שידור 115505 הודגמו בניסויים, אולס טכנולוגיה זו אינה מופעלת באופן נרחב. 'וב 0 0 הערה: בשפת הטלקומוניקציה ייתכן ותשמע את המונח 5ד0סםש (0ו0 חופוס 686 פחסח19!60) בעת התייחסות לשירות הטלפון הבסיסי. פרק 11: גישה מרחוק ‏ 193 אפפ! מספק אמצעי חיוג להעברת קול ונתונים על פני קו טלפון דיגיטלי. אספ! ‏ ₪90 88910 מספק שני ערוצי-8 בקצב 64008 עבור קול או נתונים, וערוצ-ס אחד להקמת שיחה ובקרה. א50! ₪816 עזפחוזק מספק 23 ערוצי-8 וערוצ-ם אחד ומשמש בעיקר לחיבורי אג/. למרות הדרישה להתקנת קו טלפון דיגיטלי מיוחד, א0פ! יכול להיות מועיל מאוד לגישה מרחוק, מכיון שמשתמש |₪ם יכול לשלב יחד שני ערוצי 649005 למהירות כוללת של 128%005. ארגוניס רבים מגלים ש-אס5! הוא אמצעי כדאי מבחינה כלכלית לחיבור אתרים מרוחקים, כאשר נדרשים רק חיבוריס זמנייס מדי פעם. קווים ייעודיים חכורים (65ח!| 685060! 060108160) כרוכיס בחכירה קבועה של קו טלפון ביו שתי נקודות. ניתן לתכור קווים אנלוגיים ייעודייס לשימוש עס מודמים, אולס משיקולי עלות קיימות טכנולוגיות טובות יותר ליצירת חיבורים ייעודיים בין משרדים. מידע נוסף אודות חיבורים ייעודייסם תמצא בפרק 13, יירשתות מרחביות (15/)))י. תוכנת גישה מרחוק כאשר המשתמשיס מתחבריס לרשת באמצעות מודם, צריכה להיות תוכנה כלשהי המאפשרת להם גישה למשאבי הרשת. ברשתות מיקרוסופט, התוכנה המטפלת בחיבוריס נכנסיס היא בדרך כלל 56/08 400085 360016 (45ה) המסופקת עס דא פשססחו/. בשעה שתוכנת ₪45 המסופקת עם חה8800אזס/ דא פשוססחוצ יכולה לטפל רק בחיבור נכנס יחיד, ₪45 ב- זפצז56 דא פאוססחוצ יכולה לנהל עד 256 חיבוריס נכנסים. כפי שמוצג בתרשים 11.4, תרחיש אופייני הוא הקצאה של שרת אחד לשימוש ₪5 וחיבור מספר מודמים אליו. לאחר החיבור, יכוליס המשתמשים לגשת למשאבי הרשת כאילו היו מחובריס אליה ישירות. יהיה כמובן הבדל במהירות כתוצאה מכך שמודמים יכולים לפעול במהירות מסדר גודל של 28.89908 ואילו רשתות פועלות ב-005ו10. כמובן שבעיה זו פחותה עבור משתמשי א50! המתחבריס ב-128900%8, אולס גס במקרה זה הביצועים לא יהיו מהיריס כמו בחיבורי א4 1 ישירים. תוכנת שרת ₪45 קלה להגדרה. לאחר חיבור מודם לכניסה מסוימת, יש להגדיר לתוכנת שרת ₪45 לקבל שיחות נכנסות לכניסה זו ולהפעיל את שירות 5 דא פאוססחו\. 4 מבוא לתקשורת מחשבים 6 וס 6 ד 5 הו ח0סו0הה60 | 0080 | 80/08 וחסססו 8-ו סוחס ב 6 ב אזסעוז0 36016 9 ו 00 זחסוו תרשיס 11.4: שרת המריץ ₪45 יכול לספק גישה מרחוק לרשת מיקרוסופט רעיון מפתח שרת ₪5 הוא מחשב 2000/דא פשוססחו/ המוגדר להשתמש בתוכנת 545 כדי אפשר למשתמשים רחוקים להתחבר לרשת באמצעות מודמים. ב-95 8שססחו/ | וב-4.0 זא פשספחו/ץ, ‏ תוכנת | הלקות | המרוחק | נקראת טָחואזסשאזס כנ-והום ובקיצור אטפ. אעס מספקת ממשק קל לשימוש ב- פשססחוצ, הדומה לממשק לקוח ₪45 הכלול ב- 2000/ד פששסטחו/, תרשים 11.5 . הן לקוחות ₪45 והן לקוחות אטפ יכוליס להתחבר אל מחשב דא פשסטחו/ המריצ תוכנת שרת 45ף. בנוסף, ניתן להשתמש בתוכניות לחיבור ישיר אל ספקי שירותי אינטרנט לצורך גישה לאינטרנט. רעיון מפתח מערכות הפעלה של מיקרוסופט מספקות לקוח ₪5 (460055 3670%6 6 ) או לקוח אכ (פַחואזסטטפאצ סט-וּוכם) המאפשרים למשתמשים להתחבר למערכות מרוחקות. פרק 11: גישה מרחוק 195 חסוז66החס-) 6 1366 :פחו|בום זב גוסע זפ!טוקוחסס 6 זס] סוחבח 3 שפשד. הסווסטהחס-) עו 0 3 501601 [+ ז6זח! 28800 )וס 5 ן 6% | ...6זוםוחסם. תרשים 11.5: פְחואזסשז9ו! ס0-ו8ום ב- 95 8ששססחו/ש כוללת אשף חסוו90חמ0ס6 ש6 00 המקל על יצירת חיבורים חדשים פרוטוקולי תקשורת מרחוק באמצעות קו טלפון בעת שימוש בלקוח אַט₪35/0 המתואר לעיל, תוכל לבחור בפרוטוקול התקשורת לחיבור. לקוח א'/₪5/00 יכול לתמוך בשני פרוטוקולי תקשורת: א |01000זק 19708%ח! 8ח1] !568 (5!5) - פרוטוקול קו טורי לאינטרנט, א |01000ז +חוסם 0+ זחוסק (שפם) - פרוטוקול נקודה לנקודה. ניתן להגדיר את הפרוטוקול בקלות באמצעות תיבת דו-שיח מתאימה בלקות אעס/5גח. [000ס+0ז +6ז6+ח! 16 1 |56113 (שו 51) פרוטוקול זה מתפקד בשכבה הפיסית של מודל ייחוס |05. כאשר עובדיס עס פרוטוקול זה יש להגדיר 4007855 =! בצורה ידנית. ווהי הסיבה שספקיות האינטרנט (₪פ!) לא עובדות איתו. [01000ז2 167061ח! 6ח 1 |668 (ש!51) - פרוטוקול קו טורי לאינטרנט - הוא פרוטוקול ישן שפותח בעיקר כדי לאפשר למחשבים אישייס להתחבר לאינטרנט באמצעות מודס. הוא מספק תפקודי שכבה פיסית של מודל ייחוס ו05 בכך שהוא מאפשר לנתוניס לרוס בקו הטלפון אל מערכת מרוחקת. 51!5 אינו מספק בדיקת שגיאות וסומך על החומרה שתבצע זאת. 51!6 תומך בחיבור לרשתות >ו/ססד בלבד, ואינו וקוק לכתובות מכיון שהחיבור מבוצע רק בין שני מחשבים. =!51 אינו מספק דחיסת נתונים, אולס קיימת גירסה הנקראת 51.5 6070788580 (ם! 051) המציעה דחיסה. 6 מבוא לתקשורת מחשבים רעיון מפתח 701000 61חז16ח!| 6חו1 |58₪8 (ש!51) תומך בפרוטוקול רשת אחד בלבד, סן/ק6ד, ואינו מספק בדיקת שגיאות או דחיסה. (060+סזק +חוס: 0+ +ח:סק (קקםק) פרוטוקול גגה מתפקד בשכבה הפיסית ובשכבת הקישור של מודל ייחוס 051. |000ז0סזק %חוסם 10 זחוסק (קסק) - פרוטוקול נקודה לנקודה - מספק חיבור הרבה יותר טוב ואמין ביו מחשביס. ההבדל הגדול ביותר ביחס ל-₪|51 הוא בכך ש-קפס מספק תפקוד הן בשכבה הפיסית והן בשכבת קישור הנתוניס של מודל ייחוס |05. למעשה, הוא הופך את המודס לכרטיס ממשק רשת. באמצעות תפקודיס נוספיס אלה, קקס תומך במספר פרוטוקולי רשת כגון =!, אסו, ו-|עשפופא. בנוסף, סש מספק דחיסה ובדיקת שגיאות ההופכיס אותו למהיר ואמין יותר מאשר ס!!5. בשכבת קישור הנתוניסם, קספ אורז נתוניס למסגרות ומספק מנגנוני בדיקת שגיאות כדי להבטיח העברה מדויקת של נתונים. קסם גס משלב את הפרוטוקול |ס%ח60 אחו ]| |₪70%000 (10) - פרוטוקול בקרת קישור - המקיס את בקרת הקשר הלוגי בין שני המחשביס שמתקשרים וה עם זה. למרות שגם 51|5 וגם שסס משמשיסם לחיבור לרשתות =>ו/5ס6ד, אנו רואים ש-קסס מציע את היתרון הנוסף לתמיכה בהקצאת כתובות =! דינמית. התמיכה בכתובות דינמיות מאפשרת למנהלי רשת להקצות תחוס כתובות עבור מודמיס של ₪45 ולאפשר למשתמשיס להשתמש רק בכתובות אלו. למרות ש-51!6 היה הפרוטוקול העיקרי ששימש מחשבים אישיים לחיבור לאינטרנט, ספ מחליף אותו כעת כפרוטוקול הבחירה לחיבורי סו/פסד. רעיון מפתח קסקסק מספק תקשורת מרחוק, מהירה ואמינה, על פני מספר פרוטוקולי רשת. שלא כמו =!!5, כולל פרוטוקול ;סק יכולת לתיקון שגיאות ולדחיסת נתונים. בחירת פרוטוקול לתקשורת מרחוק הבחירה באיזה פרוטוקול להשתמש יכולה להיות פשוטה. אס אתה מתחבר לשרת %6 הפועל על מחשב זא פאוסטחו/), הברירה היחידה היא שסם. פרוטוקול =|51 מסופק במערכות הפעלה של מיקרוסופט רק עבור חיבורי לקוח 845. רעיון מפתח שרת ₪345 של דא פוסטחו/ תומך בחיבורי ;סק בלבד, אך לא בחיבורי סן]6. פרק 11: גישה מרחוק ‏ 197 למעשה בעת חיבור למערכות אחרות, הבחירה תלויה בכישורי המערכת המרוחקת שאליה אתה מתחבר. מכיון ש-ספס מהיר ואמין יותר מ-51|6, הוא יהיה תמיד האפשרות המועדפת. למרות שתמצא שימוש מוגבל ב-₪!51, במיוחד בסביבות אואש, תיווכח שמרבית הרשתות המרוחקות משתמשות כיוס ב-קקס. 'וב 0 9 הערה: מרבית ספקי שירותי אינטרנט מספקים חיבורי קקק בלבד. רעיון מפתח אל תבלבל בין קקס לבין קדסק. לידיעתך, פְחוופהחטד %חוסס-0+)חוסש [60 ((קדקק) הוא הרחבה | של פרוטוקול | קקס הנתמך ב- 1/2000 פאוססחוצ ומאפשר הקמת קשר מאובטח בין שני מקטעי רשת על פני רשת קו/ק6ד כגון האינטרנט. אין זה קקס. אבטחת חיבורים מרחוק כאשר אתה מאפשר חיבור מרחוק אל הרשת שלך, אתה פותח פתח שדרכו יכול פולש כלשהו לחדור אליה. בעת השימוש בתוכנת ₪45 (06ו/581 00685 560016) - שירותי גישה מרחוק - של מיקרוסופט, עומדות בפניך מספר אפשרויות : א 3550105 (סיסמאות). כאשר משתמשיס מחייגיס לשרת 45ח, תוכנת השרת משתמשת באבטחת דא פשסטחו/ מלאה לאימות המשתמש. אם השרת הוא חלק מתחום (חו8חז00) דא פעוסטחו/ץ, השס וסיסמת המשתמש יישלחו לבקר התחוס לאימות. אס השרת הוא תחנת עבודה עצמאית או חלק מקבוצת עבודה, מסד הנתוניס המקומי לאבטחה ישמש לאימות המשתמש. א הסופפוהז6ק ה!-|8ום 8ַההגז6 (הקצאת הרשאות תיוג). עוד לפני אימות הסיסמה, ניתן להגדיר לתוכנת שרת ₪45 למנוע ממשתמשים את יכולת החיבור לשרת 5ח. ניתן להגדיר לכל משתמש בנפרד את יכולת החיוג אל הרשת. * עזו!!פ633 631!1086% (יכולת ח*וג חוזר). כאשר משתמש מתחבר לשרת 5ח, ניתן להגדיר את השרת כך שינתק את המודם ויתקשר חזרה אל המשתמש ליצירת החיבור. ניתן להגדיר תכונה זו למספר טלפון שייקבע מראש. כך תוכל לאפשר למשתמש להתחבר לרשת רק מהבית, או ממשרד מרוחק מוכר. 8 מבוא לתקשורת מחשבים א חסווסעזסח= (הצפנה). לקוחות אטכ/5גח ושרתי ₪45 מוגדרים אוטומטית להצפנת התקשורת בקווי טלפון בין הלקוח לשרת. ניתן להגדיר ללקוח ₪45 להתקשר לשרת רק ברמות הצפנה מסוימות. אם לא ניתן ליצור חיבור מוצפן, לקוח ₪5 יסיים את ניסיון ההתקשרות. שיס לב שאם נעשה שימוש באימות ברירת המחדל כדי לאפשר התרחשות אימות כלשהו, סיסמה יכולה להישלח בטקסט רגיל (קריא) ואם גורס ור יקבל אותה, הוא יוכל לקרוא את הסיסמה. אפשרויות אבטחה אלו לבד אינן מבטיחות שזריס לא יחדרו לרשת שלך, אולס הן בהחלט עשויות להפחית את האיוס הזה. סיכום בעת אספקת גישה מרחוק לרשת שלך, המנגנון העיקרי שמשתמשים בו הוא חיבור בחיוג באמצעות מודם. מודמים הס התקניס המחוברים למחשבים המתרגמים בין האות הדיגיטלי של המחשב לאות האלנלוגי (קול) של קו הטלפון. בעת שידור הנתוניס, המודם ממיר את הנתונים לגלי קול אנלוגיים. בקצה המקבל, המודם ממיר את גלי הקול האנלוגייס שוב לנתוניס דיגיטלייס שהמחשב יכול לעבד. קיימיס שני סוגיס עיקריים של מודמיס: אסינכרוני וסינכרוני. בדרך כלל משתמשיס במודמים אסינכרוניים במחשבים אישייס, המספקים חיבורים על פני קווי טלפון רגילים. מודמיס אסינכרונייס משתמשיס בסיביות התחלה וסיוס לזיהוי ההתחלה והסוף של רצף הנתוניס המשודרים ותומכים בתיקון שגיאות ודחיסה. מודמים סינכרוניים אינס משתמשיסם בסיביות התחלה וסיום, אלא מסתמכיסם על תיאוס זמניס מדויק (סינכרון) בין המחשב השולח לבין המחשב המקבל. יש למודמיס אלה תקורה נמוכה יותר מזו של מודמיס אסינכרוניים, ולכן הס עשוייס להגיע למהירויות שידור גבוהות יותר, אולס הס מוגבליס בעיקר לקווים חכורים ייעודיים. כדי להתקשר אל רשת תקשורת רחוקה דרוש קו חיבור. משתמשים יכוליס לבחור בין שימוש בקווי טלפון רגילים, קווי אספ!ו, או קוויס חכורים ייעודיים. שימוש בקווי טלפון רגילים הוא השיטה הנפוצה ביותר לחיבור מרחוק. קווי אספ! נעשים נפוצים יותר בגלל קצב השידור הגבוה יותר שהם מאפשרים. חיבור המודס לבדו לא יועיל ללא תוכנה מתאימה בשני קצות החיבור. מערכות הפעלה של מיקרוסופט כוללות את רכיב ₪45 (5010108 00088 56₪0016) לחיבור מרחוק. תוכנת שרת ₪45 פועלת על זפצז56 דא פשספחו/). תוכנת הלקוח מגיעה בצורת לקוח 5 במערכות ז8צ58 2000/ ד פשססחו/ או בצורת לקוח אכ (פַחואזסשאזסאז סט-ופוס) במערכות =///א9 פוססחו/. הן לקוחות ₪45 והן לקוחות אס מאפשריס למחשביס להתחבר לשרתי ₪45 או ישירות אל ספקי שירותי אינטרנט (5פו). פרק 11: גישה מרחוק 199 מרכיב הגדרה נוסף הוא פווטוקול התקשוות שבו ישתמש הלקוח לתקשורת עס השרת. לקוח אשפ/3₪5 מספק את האפשרות לחיבור לרשת מרוחקת על ידי שימוש ב-ק| 61 או קקק. קן 51 ((סססוסזק 61חז16ח! 6חו] |5618) הוא פרוטוקול ישן יותר התומך רק בחיבורי סו/קסד לרשתות מרוחקות, ואינו מספק בדיקת שגיאות או דחיסה. קקס ((סס0ס)סזק )חוסם ס) זחוסם) הוא היורש של ₪!ן51 ונמצא בשימוש נרחב כיוס, מכיון שהוא תומך בהעברת נתוניס באמצעות מספר פרוטוקולי רשת. סקס גם מספק בדיקת שגיאות מתוחכמת ודחיסה. למרות שלקוחות א₪45/0 תומכים בחיבוריס באמצעות ₪|51 או קסקס, שרת ₪45 המשולב ב-2000/ד פששססחו/צ תומך בחיבורי קקס בלבד. יש לזכור שאפשרות הגישה מרחוק מציבה סיכוניס בתחוס האבטחה. רכיב התוכנה 5 של מיקרוסופט כולל מספר אפשרויות להפחתת איום זה ובהן שימוש באבטחת חשבון לקוח של דא פאוססחו/, יכולת חיוג חזרה אל המשתמש, והצפנה בין לקות אעס/5ח לבין שרת ₪45. 0 מבוא לתקשורת מחשבים 2 רכיבי קישוריות / רשתות גדולות כאשר הארגון שלך מתרחב והשימוש ברשת עולה, נוצר מצב שבו קיבולת הרשת הקיימת אינה מספקת. ייתכן שפיסית לא ניתן להאריך את קווי הרשת, או שנפת התעבורה ברשת גבוה מאוד ויש למצוא דרך להקל על הגודש. בכל אחד מהמקרים, קיימות מספר דרכיס בהן ניתן להשתמש להרחבת הרשת. פרק זה יתייחס לשימוש בהתקניס הבאיםס: * מגברים (80081019:), * גשרים (00988ום), מתגים (פפח100או5), נתביס (פז)טסז), נתבי-גשר (פזס)טסזם), % % % >% שערים (פעְאשו0816). הרחבת הרשת המקומית כאשר הארגון גדל, אחד הצרכיס הראשוניס עשוי להיות הרחבת הרשת המקומית (אג1) מעבר לתחוס הקיים. שני התקניס משמשים למטרה זו: א מגברים (80681019:), א גשריס (889סוזס). פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות| 201 מגברים (5ז₪6063900) מגברים (180681015) פועלים בשכבה הפיסית של מודל |05. כאשר אות עובר בכבל הוא נתקל בהתנגדות הכבל המחלישה אותו. איכות האות יורדת בהדרגה עד לנקודה שבה לתחנה המקבלת יש קושי לוהות את האות המקורי. תהליך זה, הנקרא הנחתה (חסהַטח80), מטיל מגבלות מרחק על התווך הפיסי המשמש ברשתות. מגברים (80681018) הם התקניס המקבלים אותות נכנסים מקטע כבל אחד (50090801) ומגביריס את עוצמת האות לפני העברתו לקטע כבל אחר. מרבית המגבריס אינס מגביריסם את האות בלבד לפני שהס שולתים אותו. אילו היו רק מגביריס את העוצמה, או גס האות וגם הרעש החשמלי בכבל היו מוגברים. על כן, המגבריס מקבליס את האות, מפענחיס אותו כסדרת סיביות 1 ו-0יי ומייצריס מחדש את האות בלבד בקטע הכבל הנוסף. כך, עוצמת האות הנכנסת למקטע הכבל השני תהיה דומה לזו שיצאה מכרטיס ממשק הרשת של המחשב אל הקטע הראשון. תרשיס 12.1 מתאר תהליך זה. המגבריס פועליס בשכבה הפיסית (וּסופעְח0) של מודל ייחוס 051 ואינס מודעיס לסוג הנתוניס, כתובת מנת הנתונים, או לפרוטוקול. הס אינס מבצעיס כל תרגום, או סינון של הנתוניס עצמס, אלא רק מעביריס אותות מקטע כבל אחד לקטע כבל אחר. -% ָ הערה: למרות שסעיף זה מתמקד בתווך הפיסי, המגברים פועלים גם בתווך אלחוטי. לדוגמה, המגברים יכולים לשמש להגדלת התחום של קשר מיקרוגל. /98%8080 51008| 0 808 678100ה606 תרשיס 12.1: המגבריס מקבליס אות מוחלש ומחוללים אותו מחדש לפני העברתו הלאה ברשת 2 מבוא לתקשורת מחשבים מכיון שהמגברים עוסקיס רק בשחזור האותות החשמליים או האופטיים, הס אינס יכולים לשמש לתיבור שני מקטעי רשת (8ה50008 אזסשזפא) המשתמשיס בארכיטקטורות רשת שונות. לדוגמה, רשת זפחזפחום אינה יכולה להיות מחוברת לרשת פַחוח הפאסד באמצעות מגבר. שיטת הגישה, כגון 65/4/00 או העברת אסימון, חייבת להיות והה בכל קטעי הכבל ((56(4/800) המחובריס למגבר. עם זאת, ניתן להשתמש במגברים לחיבור סוגים שוניס של תווך פיסי באותה רשת. לדוגמה, רשת 81ח87ח₪1 המשתמשת בזוג שזור יכולה להשתמש במגבר, כגון רכזת, להעברת האות אל כבל קואקסיאלי. אולס, כדי שהעברה זו תצליח, חייביס להשתמש באותה שיטת גישה לתווך בכל קטעי הכבל המחובריס. 0 טיפ: אם השתמשת ברשתות וחזפחז₪ מסוג ז108858, הפעלת קרוב לוודאי גם במגברים. מרבית הרכזות (5ט4) פועלות גם כמגברים, מלבד רכזות פסיביות שאינן משתמשות במתח חשמלי. מגבריס יכוליס להעביר מידע באותה מהירות כמו הרשת, בעיקר משוס שהס אינס מעבדיס את הנתונים. אולס הס דורשים מעט זמן לחילול מחדש של האות. אם יש מספר מגבריס בטור, הזמן הנדרש לחילול מחדש של האות יכול לגרוס להשהיה (צ00|8 חסהַהּפָקסזק) באות, העלולה להשפיע על התקשורת ברשת. לכן, רוב ארכיטקטורות הרשת מגבילות את מספר המגברים שניתן להשתמש בהס להארכת מקטע רשת. לדוגמה, ברשתות 80ח87ח)= מסוג 1088562, ניתן להשתמש בעד ארבעה מגבריס לחיבור חמישה מקטעי רשת. מגבריס מציעים את היתרונות הבאים : %> מגבריס מאפשרים להרחיב את הרשת ולהגדיל את הטווח שלה, * מכיון שהס מבצעים מעט עיבוד, אס בכלל, הס אינס משפיעיס במידה משמעותית על מהירות הרשת, א קיימים מגברים המאפשריסם לחבר מקטעי רשת המשתמשים בתווך פיסי שונה. מכיון שהס אינס יייודעיסיי דבר אודות מנת הנתוניס, מגבריס אינס יכוליס להפחית או למנוע גודש ברשת. הס רק מעבירים כל מנת נתוניס, בין אס היא מכילה נתוניס טוביס או פגומיס. חסרונות נוספיס של מגבריס הם: % למגברים אין כל ידע אודות כתובות או סוגי נתוניס, ואינס יכוליס לשמש לחיבור מקטעי רשת בעלי ארכיטקטורות שונות, * הס אינס עושיס דבר להקלת בעיות גודש (חסטְפפפַח0ס) ברשת, = קיימת מגבלה על מספר המגבריס שבהס ניתן להשתמש ברשת. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות 203 רעיון מפתח מגברים פועלים בשכבה הפיסית של מודל ייחוס ו05 לקליטת אותות נכנסים ממקטע רשת אחד, הגברת עוצמת האות והעברתו למקטע רשת אחר. מגברים מטפלים רק באותות חשסמליים ואופטיים, ואין להם ידע אודות כתובות ונתונים. לא ניתן להשתמש בהם לחיבור מקטעי רשת בעלי ארכיטקטורות שונות, כמו פַָחוֶ₪ ח6אסך ו-+6חז6תז=. גשרים (7:09465) גשריס פועליס בשכבת קישור נתוניס במודל ייחוס ו05. תאר לעצמך שאתה עובד במשרד שבו כל העובדים יושביס בתאיסם בחדר גדול. כעת תאר לעצמך ששלושה או ארבעה מהס פועלים על פרויקטיםס משותפים ומדבריס וה עס וה על עבודתם. לאורך זמן, שיחותיהס מפריעות לריכוז שלך עד כך שקשה לך לעבוד. פתרון אחד יהיה בניית קיר שיחלק את החדר הגדול לשני חדריס קטניס יותר. העובדיס שמדברים ביניהם כל הזמן יהיו בצד אחד של הקיר, ואתה ועמיתיך לעבודה תהיו בצדו האחר. תהיה דלת המאפשרת לך לעבור ולדבר עס האחריס ותאפשר להס לבוא ולבקר אותך, אולס לא תצטרך לשמוע את כל השיחות שמתקיימות ביניהם. הקיר חוסס את העברת הקול בין שני החדרים - מלבד קולות שמיועדיס לעבור בין החדרים (לדוגמה, כאשר מישהו פותח את הדלת ומדבר אל תוך החדר האחר). ברשת מחשבים, גשרים (פסַפָ0ופ) מבצעים חלוקה למקטעים (19ח59708), בדומה לזו שהצגנו בקשר לחדרים. כמו מגבר, גסם גשר מחבר בין מספר מקטעי רשת ומקבל אותות נכנסים מכל המקטעים. גשרים בודקים את כתובת היעד של המנות לפני העברתן למקטעיס אחרים. אס כתובת היעד נמצאת במקטע רשת אחר, הגשר מעביר את האות בדיוק כפי שעושה זאת המגבר. אולס אס כתובת היעד נמצאת במקטע הרשת הנוכחי, הגשר מזהה שאין צורך להעביר את המנה למקטע אחר ונוטש אותה. כתוצאה, ניתן לחלק רשת כך שעומס בחלק מסויס שלה לא ייצור גודש ברשת כולה. כדוגמה, התבונו ברשת בתרשים 12.2. מחשבים מ ו-5 הס שרתי קבצים, אולס נמצאיס בשתי מחלקות שונות: מחקר ומכירות. אם נשתמש במגבר לחיבור שני מקטעי הרשת, כל מחשב יקבל את כל המנות המועברות על ידי כל המחשביס האחריס. כאשר משתמשיס ממחלקת מחקר הפועלים במחשבים ג, 8 ו-6 יתחילו להעביר קבצי נתונים גדוליס הלוך ושוב משרת כ, הם ייצרו תעבורת רשת שתאט את התעבורה ברשת כולה. משתמשי מכירות הפועליס במחשבים = ו- 6 יגלו שקצב אחזור קבציס שלהס משרת = איטי מאוד. אם נשתמש בגשר כמו זה שבתרשים 12.2, מנות העוברות בין מחשביס במחלקת המחקר לא יועברו למקטע הרשת של מחלקת מכירות. כאשר מחשב 4 יבקש קבציס משרת קבציס כ, הגשר יקבל את המנה בדיוק כפי שמחשבים 8, ו-6 יקבלו אותה, אולס הוא יזהה ש-4 ו-ם נמצאיס באותו מקטע רשת וינטוש את המנה מבלי להעביר אותה הלאה. כך, התעבורה הכבדה במחלקת מחקר לא תשפיע על הרשת במחלקת מכירות. 4 מבוא לתקשורת מחשבים פ 0 8 7-7 ן = ₪ 12 החסז30568] ה ו .= וס = -=- 0 ו / / 6וזם 65 ] [ ₪ = וק - ו ו / ו תרשים 12,2: גשר יכול לחלק רשת למקטעים שומיסם להקלת העומס הכולל ברשת אם מחשב במקטע אחד רוצה לתקשר עס מחשב במקטע אחר, הגשר יזהה זאת ויעביר את המנה. אס החוקר במחשב 8 וקוק למידע משרת מכירות 5, בקשה וו תשודר (0800881זט) ברשת המחקר ותתקבל גסם על ידי הגשר. הגשר יבדוק את המנה, יקבע שהיעד אינו ברשת המחקר, ויעביר אותה הלאה לרשת המכירות. באופן דומה, בקשות מרשת מכירות למשאביס במחלקת מחקר יועברו לרשת של מחלקת מחקר. רעיון מפתח חשוב להבין שגשר בודק את כתובת היעד ומשווה אותה לכתובות שהוא יודע כי נמצאות באותה רשת בה נמצא המקור המשדר. אם היעד אינו באותה רשת, הגשר מעביר את המנה. שים לב שהגשר אינו חייב לדעת כי כתובת היעד נמצאת למעשה במקטע אחר; הוא רק יודע שהיעד אינו באותו מקטע של המקור. שימוש בכתובות חומרה כדי שפעולות אלו יצליחו, צריכה להיות לגשר ידיעה כלשהי על המחשביס שנמצאיס בכל מקטע רשת. גשריס פועלים בשכבת קישור הנתוניס של מודל ייחוס 05 ויש להס גישה למידע הכתובות בתת-השכבה 6 (בקרת גישה לתווך) בכל מנת נתונים. לכל כרטיס ממשק רשת של מחשב חייבת להיות כתובת ₪36 (955ז800 46//) ייחודית. בדרך כלל ברשתות )878ח1ם ו- פַחוח השאסד, כתובת זו צרובה בכרטיס ממשק הרשת בעת ייצורו. לכרטיסי ממשק רשת ברשת 334008 מוקצית כתובת מספרית באופן ידני פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות | 205 באמצעות מפסק חומ על הכרטיס. באמצעות אחד ממנגנוניס אלה תהיה לכל מחשב כתובת ייחודית שבה ניתן להשתמש ברשת המקומית. גשריס מבצעיס את כל פעולתס באמצעות כתובות 6הוו אלו, הנקראות גס כתובות חומרה (800765565 6זהּ/וזְבּת). סוגי גשרים גשריס משתמשיס בגישור שקוף (פַחושָסחם %ח6זהספהה) או בגישור נתיב-מקור (פָחוש0וזפ 0016ז-06זוספ) כדי לקבוע איזה מקטע רשת מכיל כתובת חומרה מסוימת. גשריס שקופים (601ז508ח8) משמשיסם ברשתות 81חז6חום. גשריס אלה, הנקראים גס גשרים לומדים (0065חפ פַחהוחז68!), בוניס טבלת גישור (180|6 פַחוּפָטסוזס) עס קבלת מנות נתוניס. כאשר הגשר מופעל לראשונה, טבלת הגישור ריקה. כאשר הגשר מקבל מנות ממקטעי הרשת השוניסם שאליו הוא מחובר, הוא סורק את כתובות המקור והיעד של כל המנות ועוקב מאיזה מקטע רשת הגיעה כל מנה. עם הזמן, הגשר מפתח רשימה מקיפה של הכתובות וכך הוא יכול לדעת להעביר את המנה. גשרי נתיב-מקור (0088ם 0016ז-08זס5) משמשיס בעיקר בסביבות פָחו₪ חפאסד של יבמ וסומכיס על מחשב המקור שיספק מידע-נתיב בתוך המנה. גשר מסוג זה אינו דורש כושר עיבוד רב מכיון שמרבית העבודה מבוצעת על ידי מחשב המקור. מחשבי מקור משתמשים ב- 0808888 זפזס|קא6 לקביעת הנתיב הטוב ביותר למחשב מסוים. מידע ה נכלל אחר כך במנה הנשלחת ברשת. כאשר גשר נתיב-מקור מקבל מנה זו, הוא שס לב לנתיב ומשתמש בו עבור מנות הנשלחות לכתובת זו בעתיד. ללא תלות בסוג הגשר שבשימוש, עליך לדעת שגשרים (פפפָ0פ) איטיים יותר ממגבריס (480681919), מכיון שעליהס לבדוק את הכתובת של כל מנת נתוניס. מצב זה אינו אמור להוות בעיה אס הרשת מחולקת נכון למקטעים, כך שמשתמשיס שצריכיס לתקשר זה עס זה לעיתיס קרובות נמצאיס באותו צד של הגשר. על ידי סינון מנות נתונים, גשרים יכוליסם להגביר מהירות כוללת של הרשת על ידי הפחתת הגודש (ח0ו889%ח00 מְחו46000). אולס, גשריס אינס מפחיתיס גודש רשת הנוצר על ידי מנות שידור לכל (ו80085סזס %). רוב מנות הנתוניסם הנשלחות ברשת נשלחות ממחשב אחד לאחר. אולס קיימיס מצביס שבהס מחשב צריך למסור מידע לכל המחשביס האחרים ברשת. כדי לעשות ואת, המחשב שולח מנת שידור לכל אל הרשת. כאשר כל המחשביס האחריס ברשת מקבליס מנה זו, הס קוראיס ומעבדיס אותה, כאילו היתה מכותבת אליהס ישירות. מנות שידור לכל יכולות להועיל ברשת. למעשה, קיימיס פרוטוקולי רשת כגון |(618₪0א המסתמכים על העברת מנות מסוג זה. עס זאת, שימוש מוגזם במנות אלו יכול לפגוע במידה ניכרת במהירות הרשת. היכולת לשלוח מנות שידור לכל יכולה להוביל גס לאסון, אס כרטיס ממשק רשת מתקלקל ומתחיל למלא את הרשת בשידוריס לכל. מצב זה, המכונה סערת שידור לכל (וחזסו5 +80688סזם), עלול להפיל את הרשת. גשרים אינס מסייעים במצב זה, מכיון שהס מעבירים כל מנת שידור לכל. 6 מבוא לתקשורת מחשבים רעיון מפתח גשרים מעבירים את כל מנות שידור לכל. בנוסף, כאשר גשר נתקל בכתובת יעד לא מוכרת, פעולת ברירת המחדל היא העברת המנה לכל מקטעי הרשת האחרים. גישור בין רשתות שונות כמו מגבריס, גם גשריס יכוליס לחבר בין מקטעי רשת המשתמשיס בתווך פיסי שונה. למשל, גשר יכול לחבר בין מקטע רשת 1087781 10885971 ל- 6%ח97ח)= 1088562. קיימיס גשוי תוגום (000865פ ח9|800ח18) | המיועדים להתייחס להמרה בין ארכיטקטורות שונות. לדוגמה, קיימיס גשרי תרגוס המאפשרים חיבור רשתות ו ו- פָחוה הפאסד, ויש להס כניסת 86חז6הזם וכניסת פָחו3 הפאסד. לצמתי ו גשרים אלה נראיס כגשריס שקופים 809087800) ומקבליס העברה של מסגרות נתוני חזפתום. עבור צמתי פָחו₪ חסאסד הס נראים כגשרי ניתוב-מקור (0010ז-500108) ומקבלים מסגרות פָחוח הפאסד. גשרים אלה גס מתרגמיס מסגרות %זפתו= למסגרות פָחוח הפאסד ולהיפך. באופן דומה, קיימים גשריס המתרגמיס מסגרות בין 61חז6חז5 ובין ופפת. יתרונות וחסרונות גשרים מציעיס יתרונות רבים, ביניהם: * גשרים יכולים לפעול כמגבריס ולהרחיב את הרשת לטווחים גדוליס יותר, * גשרים יכולים להגביל את רימת התעבורה בין מקטעי רשת ולהקל על גודש, % גשרים יכוליסם לחבר מקטעי רשת המשתמשים בתווך פיסי שונה, גשרים מסוג גשרי תרגוס יכוליס לחבר רשתות בעלות ארכיטקטורה שונה. אולס לגשרים יש גם חסרונות, שביניהם : א מכיון שגשרים בודקיס כתובות חומרה, הס איטיים יותר ממגברים, א מנות שידור לכל המיועדות לכל המחשביס ברשת, מועברות על ידי גשרים לכל מקטעי הרשת, א גשריס יקריס ומורכביס יותר ממגבריס. רעיון מפתח גשרים פועלים בשכבת קישור הנתונים של מודל ייחוס ו05 ומשמשים בעיקר לחלוקת רשת למקטעים להפחתת התעבורה ברשת. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות 207 מתגים (1+665/ש5) השימוש בהתקני תקשורת הידועיסם כמתגים (85ח80שו5) הופך לנפוץ ברשתות תקשורת ובתעשיית ההיי-טק כולה. כעיקרון, מתג נראה דומה מאוד לרכזת (פט). אתה מחבר מחשבים למתג בדיוק כפי שאתה עושה ואת לרכזת, ולמתבונן מהצד יהיה קשה להבדיל בין השנייס. במבט מעמיק ניתן להבחין כי קייס הבדל מהותי בין מתג (חסוושש5) לבין רכזת (סטח). זכור שכאשר מגיע אות (פּחחָופ) ליציאה (זסס) ברכות, הוא מחולל מחדש בכל מעבר ביציאה כלשהי ברכזת. בניגוד לכך, מתג (חטזושפ) משמש כגשר (088חם) ולומד את כתובת הרשת של כל מחשב המחובר לכל יציאה בו. כאשר מגיע אות לאחת היציאות, כותרת הנתונים (ז6806 818) נבדקת ואז ממותגת ישירות ובמדויק רק ליציאה המחוברת למחשב היעד. וו 50308106 46077 טקא 116 כם.] 1805 סק 5 ו סוטוססו צוסם א-וסוצעו/וסושא 5 ו חסצטס תדשיס 12.3: מתג חסווש6 היתרון הגדול ביותר של גישה זו הוא, שלא כמו במקרה הרכות, ניתן לשדר למספר מחשבים בו-זמנית. אם מחשב 2 צריך לשלוח נתונים למחשב 4, יקשר המתג את יציאות 2 ו-4. במקביל, מחשב 3 צריך לשלותח נתוניס למחשב 8 ומחשב 1 צריך לשלות נתוניס למחשב 5. כל שטפי הנתוניס הללו יכולים להישלח בו-זמנית, מפני שאינס משתמשים באותן יציאות. כעת, אם מחשב 7 מעוניין גס הוא לשלוח נתוניס למחשב 4, המתג ממתג את הנתוניס בין יציאות 2 ו-7 (השולחות), ומאפשר לכל אחת בתורה לשלוח נתוניס למחשב 4. בנוגע לכתובות בהן הוא משתמש, המתג ישתמש בדרך כלל בשכבה 2 (פזהּשסזפח, חומרה - 781ז06ז= או פָחוח פַהואסד, למשל) או בשכבה 3 (רשת, אזסטסא - =! או אסו), תלוי ביצרן. מתגים מיישמים את כל בדיקות המנות שלהס בחומרה ופועלים במהירויות גבוהות במיוחד. 8 מבוא לתקשורת מחשבים שילוב רשתות (פחואזסעש+6חז6+ח!) רשת משולבת (90חז6)חו או אזסשזפחז0וחו) מורכבת משתי רשתות עצמאיות או יותר, המחוברות יחד, אך ממשיכות לתפקד כל אחת בנפרד. דוגמה לכך היא רשת טָחום הפאסד ורשת 66חז8ח1= המחוברות יחד (080160ח167600חו), כך שמשתמשים בכל אחת מהן יכולים לגשת למשאביס ברשת האחרת. שתי הרשתות ממשיכות לתפקד כרשתות נפרדות, אולס משתמשים :כולים להעביר נתונים בין שתיהן. הרשת המשולבת המוכרת ביותר בשימוש כיוס היא ללא כל ספק רשת האינטרנט העולמית, המורכבת כולה מרשתות קטנות יותר המחוברות זו לזו. משימת התיבור בין רשתות שונות מבוצעת על ידי התקן שילוב רשתות (106ש06 חַחואזסעו60חז6זחו). בסעיף זה נלמד אודות שלושה התקנים מסוג זה: * נתבים (פזפוטסז), א נתבי-גשר (פזפוטסזם), * שערים (9ש8/ש0816). נתבים (5ז0046א) נתביס פועלים בשכבת הרשת (זסשוז6א) של מודל |05. גשרים פועליס כראוי לחיבור מספר רשתות קטנות. אולס, ככל שהרשת גדלה במורכבותה מתחילות לבלוט גס מגבלותיהס. לדוגמה, ככל שרשתות חיוניות יותר לפעולות יומיומיות גדל הרצון למצוא מספר נתיבים בין מקטעי רשת, כך שנתונים יוכלו לזרוס בין מקטעי הרשת השוניס גם כאשר נתיב אחד כושל. גשרים אינס פועלים היטב עס מספר נתיבים ובמקריס אחדיס הס עלולים ליצור מצביס שבהם מנות יימטיילות'' ברשת במעגליס אינסופיים. גס לו יכלו הגשריס להתמודד עס מספר נתיבים, הס אינס כוללים מנגנון הקובע איזה נתיב הוא הטוב ביותר. נתבים (פזפוטסז) הס התקניסם שיכוליס לחבר רשתות שונות כדי ליצור רשת משולבת (6זסעש91חז9זחו) מורכבת. כמו גשרים, גם נתביס יכוליס לשמש לחיבור פשוט בין מקטעי רשת וסינון התעבורה בה. אולס, שלא כמו גשרים, תהליך סינוןו אה משתמש בכתובות רשת (ולא בכתובות חומרה). מ [=] ודו ו = 2 09 מ 5 תרשים 12.4: נתב (זפווסח), במקרה זה נתב לחיבור לאינטרנט כפי שמוצג בתרשים 12.5, נתבים יכוליס לשמש ליצירת רשתות שבהן יש מספר נתיביס בין מקטעי הרשת. לכל מקטע רשת, הנקרא גס רשת משנה (זסצטפחסט5 או 0% מוקצית כתובת רשת. בנוסף, לכל צומת מחשב ברשת המשנה מוקצית כתובת מסוימת. על ידי שימוש בשילוב ה של כתובות רשת וצמתים, הנתב יודע לנתב (6זטסז) מנת נתוניס מכתובת מקור לכתובת יעד שנמצאת במקוס אחר ברשת. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות 209 6% 4 6% 8 | 3 וסוס סוס ₪ או 4 זסוטסם 6 זסווסםת 7 טסה 5 ו 8 וטס תדשים 12.5: נתבים יכוליסם לשמש ליצירת רשתות מורכבות כדי להשיג את יכולת הניתוב שהצגנו, הנתב חייב להוריד את מידע שכבת קישור הנתוניס ממנת הנתוניס ולבחון את כתובת היעד של שכבת הרשת שנמצאת בתוכה. כל מנת נתוניס המועברת מכילה את כתובת רשת היעד ואת כתובת צומת היעד המתאימות לפרוטוקול הרשת שבשימוש. לאחר שהנתב מקבל כתובת יעד של מנה, הוא משווה את הכתובת לטבלת הניתוב (90!6? פָחוזטסז) הפנימית שלו, כדי לקבוע באיוה נתּיב המנה תעבור. הנתב אורז מחדש את מנת הנתוניס על ידי מידע שכבת קישור נתוניס המתאים לנתיב שבו תעבור המנה. היתרון בגישה זו הוא שנתביס יכוליס לשלוח מידע בין ארכיטקטורות רשת שונות. לדוגמה, מנה שהתקבלה מרשת 81חז6ח)= תוכל לעבור ברשת פָחו₪ חפאסד. הנתב מסיר את מסגרת הנתוניס של /8חז8חו=, בודק את המנה כדי לקרוא את כתובת הרשת, אורז את הנתונים מחדש במסגרת פָחו₪ חסאסד ושולח אותה אל רשת פחו₪ חס6סד. שיס לב שיכוליס להיות הבדלים במהירות בעת ניתוב בין ארכיטקטורות שונות. לדוגמה, רשתות ₪878 משתמשות במסגרת נתונים בגודל 1,500 בתיס בערך, ואילו מסגרות פָחוח חפאסד יכולות להיות בגודל שבין 4,000 ל-18,000 בית בערך. העברת מנות מ-6%ח087)₪ ל-פָחוח הפאסד פשוטה: הנתב לוקתח את הנתוניס ממנת 1087086 ומכניס אותם למנת פַחוח חפאסד. אולס בשידור בכיוון הפוך, הנתב חייב לארוז מחדש נתוניס ממנת פַחוח חפאסד למספר מנות 8%חזפחז₪ לפני שהוא משדר אותן, מכיון שמסגרת נתונים ב- פָחוח חפאסד גדולה יותר. הבדל גדול בין גשרים לנתבים נמצא בדרך שבה הם מתמודדיס עם כתובות לא מוכרות. כאשר גשר מוהה מנה שכתובת היעד שלה אינה מוכרת, הוא מעביר אותה לכל מקטעי הרשת המחוברים, מלבד למקטע שממנו היא הגיעה אליו. נתב, לעומת זאת, מצפה שיוכל לאהות את כתובת הרשת ושולח רק מנות שעבורן יש לו כתובת ברורה. אס כתובת יעד אינה תואמת אף רשומה בטבלת הניתוב, המנה מושלכת. בנוסף, מנות שניווקו מושלכות על ידי הנתבים, למרות שגשריס היו מעבירים אותן. 0 מבוא לתקשורת מחשבים נתביס גם משליכים מנות שידור לכל (806909ק פהּס6ַסז0), ומקטיניס את ההשפעות של סערות שידור לכל (וזס)5 800881סזם). רעיון מפתח עם קבלת מנת שידור לכל (619א80ק 0806851ז0) או מנה עם כתובת יעד לא מוכרת, גשרים מעבירים (0זפּשזס!) את המנה, ונתבים משליכים (0150870) אותה. + הערה: העובדה שנתבים משליכים מנת שידור לכל (806615ק +080685ז0) עלולה פו) להשפיע על מבנה הרשת שלך. לדוגמה, זכור לך שברשת >ן/6ד ניתן להקצות כתובות באופן דינמי באמצעות שרת שס6הכ. כאשר מחשב מופעל, הוא משדר מנת שידור לכל ומבקש הקצאה של כתובת =! משרת ס6הּם. מכיון שנתבים (1679סז) אינם מעבירים מנות שידור לכל, תצטרך שרת 465 בכל רשת משנה 65060 ברשת המשולבת (שים לב שניתן להגדיר נתבים אחדים להעברת בקשות קסרוס בהתאם לתהליך המוגדר ב- 1542 4-6). טבלת הניתוב של נתב שונה מטבלת גישור בכך שגשר עוקב אחר כתובות חומרה במקטעיס הקשורים אליו, ואילו נתב עוסק בכתובות רשת בלבד. גשר יודע את כתובות המחשביס עצמסם במקטעי הרשת המחוברים אליו וגם את כתובות המחשבים במקטעי רשת רחוקים, ואילו נתב יודע רק את הכתובות של רשתות אחרות ושל הנתבים המטפלים בהן. סוגי נתבים ניתן לבנות טבלת ניתוב בשתי דרכים: על ידי ניתוב סטטי (סחווטסז 51906) או על ידי ניתוב דינמי (פחטטסז סוההחע0). נתבים סטטיים (פזפוטסז 51806) דורשיס שמנהל רשת יגדיר ידנית את טבלת הניתוב, שבה כל נתיב חייב להיות מוזן ידנית. הנתב ישתמש תמיד באותו נתיב לשידור מנות לכתובת רשת מסוימת, גם אס אין זה בהכרח הנתיב הקצר ביותר. אס אין נתיב לכתובת רשת מסוימת, לא ניתן לספק את המנה. נתבים דינמלים (פזפזטסז סוהז8חץ0) לעומת זאת, משתמשיס בתהליך גללוי (עזפע800ו0) לבירור המידע אודות נתיבים זמיניס. נתביס אלה מתקשריס עס נתבים אחריס ומקבליס כל העת טבלאות ניתוב מעודכנות מנתביס אחרים. אס קיימיס מספר נתיבים בין שתי רשתות, נתבים דינמיים יכוליס לבחור את הנתיב הטוב ביותר עבור כל מנה. נתביס דינמייס בוחריס את הנתיב הטוב ביותר באחת משתי דרכים : א אלגוריתם וקטור- מרחק (וחח1ו0ט/8 ז0ס601ע-08ח01800) מחשב את העלות של כל נתיב על פי מספר הנתבים (או קפיצות - פקסח) בין שתי רשתות. הנתיב שבו תועבר מנה מסוימת ייקבע על פי הנתיב בעל העלות הנמוכה ביותר. פרוטוקול ק|ה (|ססס)סזק הסוזההחזסח! פַהטטסה), המשמש הן ברשתות חו/קסד והן ברשתות %פ/אפו, הוא דוגמה לאלגוריתס מסוג זּה. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות | 211 א אלגוריתם מצב-קישור (החווזסף]8 51916-אחו!) מתחשב בפקטוריס נוספים, כגון תעבורת רשת, מהירות חיבור ועלויות מוקצות בעת חישוב הנתיב הטוב ביותר. נתביס המשתמשיס באלגוריתס מסוג וה דורשים עוצמת חישוב גבוהה יותר ומאפשריס העברת מנות יעילה. -ק05 (8ז= ה]8ק 688אה0סה5 ה8ס0) הוא אלגוריתס מצב-קישור שנמצא בשימוש ברשתות סו/קסד רבות. נתבים דינמייס קלים יותר לתחזוקה מאשר נתביס סטטיים, אולס העדכון השוטף של טבלאות ניתוב יוצר תעבורת רשת נוספת. פרוטוקולים מנותבים (6|טפוטסז) חיסרון אחד של נתבים הוא שהס פועלים רק עם פרוטוקולי רשת מנותבים שמנגנון הקצאת כתובות הרשת שלהס תומך בשיטה כלשהי של חלוקת הרשת למקטעים. פרוטוקוליס מנותבים (6|ס8זטסז) הס : * סן/ססד. > א50/אסן| (6זבּ//זס ווסצסאז), * 61א/0שם, * |05, פרוטוקוליס חסרל* ניתוב (8|ספוטסז-חסח) הס : > 16 (משמש עס מדפסות רשת 45 ומחשבים גדולים של יבמ), א 2 ] (חסוזפזסטזס6 זחסותסוטףם ופזוסוס), |61850א (מיקרוסופט). יתרונות וחסרונות נתביס מציעיס יתרונות רבים, ביניהם: * נתבים יכולים לחבר בין רשתות המשתמשות בארכיטקטורות רשת ובשיטות גישה לתווך שונות, כגון +6ח91ח₪ ו- פַחו3 ח6אסד, > כאשר יש מספר נתיבים על פני הרשת, נתב יכול לבחור בנתיב הטוב ביותר ולהשתמש ביעילות במשאבי רשת, * נתבים יכולים להפחית גודש רשת, מכיון שלא כמו גשריס, הס אינס מעביריס הודעות שידור לכל, או מנות נתוניס פגומות. לנתביס יש גס חסרונות, ביניהס: * נתבים יקריס ומורכבים יותר מאשר גשרים ומגברים, נתבים פועלים רק עס פרוטוקולי רשת מנותבים, % בשימוש בניתוב דינמי, עדכוניס שוטפים של מידע ניתוב יוצריס תעבורת רשת נוספת, 2 מבוא לתקשורת מחשבים * נתבים איטייס יותר מגשריס מכיון שהס זקוקים ליותר פעולות עיבוד של מנת הנתוניס. רעיון מפתח נתבים פועלים בשכבת רשת התקשורת של מודל ייחוס !05 ומחברים רשתות באמצעות פרוטוקולי תקשורת. הם קובעים את הנתיב הטוב ביותר למעבר מנת נתונים, ושולחים את המנה ליעד המתאים. מכיון שנתבים פועלים עם פרוטוקולי רשת, הם יכולים להעביר מנות בין ארכיטקטורות רשת שונות. נתבי-גשר (פזסוטסז8) נתבי-גשר (פזסוטסזם) פועליס בשכבת קישור נתוניס ובשכבת הרשת במודל |05. נתבי-גשר הס התקניס היברידיס המשלביס היבטים של גשרים ונתבים כאחד. כאשר נתבי-גשר מקבלים מנות נתוניס המשתמשות בפרוטוקולים מנותבים, הס מתפקדים בדיוק כמו נתביס ומנתביס את המנות האלו ליעד המתאים. אולס, כאשר נתבי-גשר מקבלים מנות נתונים המשתמשות בפרוטוקולים חסרי ניתוב, הס פועלים כגשר ומעביריס את המנה על פי כתובות החומרה. כדי להשיג זאת, משתמשים נתבי-גשר הן בטבלת גישור (המבוססת על כתובות חומרה) והן בטבלאות ניתוב עבור הפרוטוקוליס בשימוש ברשת. בדרך כלל נתבי-גשר נמצאיס ברשתות המשתמשות בתערובת של פרוטוקוליס מנותביס וחסרי ניתוב. לדוגמה, אס ברצונך להקטין את תעבורת הרשת ברשת גדולה המשתמשת הן ב-סו/פסד והן ב-/8₪0ז6א, נתביס או גשריס בלבד לא יספקו פתרון. גשריס יאפשרו לחלק את הרשת למספר מקטעים, אולס יעבירו מנות שידור לכל ממקטע אחד אל כל המקטעים האחרים. נתבים יאפשרו לחלק את הרשת, כך שכתובות =ו/שפסד יועברו רק במקטעי המקור והיעד שלהם, וימנעו תעבורה במקטעים האחרים. אולם מכיון ש-91850א הוא פרוטוקול חסרי ניתוב, המשתמשים בו לא יוכלו לתקשר מעבר למקטע הרשת שלהס. נתבי-גשר מאפשרים לפתור בעיה זו על ידי ניתוב מנות =!ו/פסד וגישור מנות 9850. למרות שהתוצאה היא עדיין שמנות |((₪618₪ מועברות לכל המקטעים, ניתן בכל זאת להקטין את תעבורת הרשת במידה מסוימת על ידי מניעת שידורים של מנות ק|/ספסך לכל המקטעים. נתבי-גשר יכולים להוות כלי מצוין לחלוקת רשתות מסוימות למקטעים. בנוסף, הס יכוליס להיות כדאייס יותר כלכלית במצביס מסוימים מאשר גשרים ונתבים נפרדים. אולס, הס בדרך כלל יקריס ומורכבים יותר מהתקני רישות אחרים, ולכן נמצאיס בשימוש מוגבל בלבד. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות | 213 רעיון מפתח נתבי-גשר (פזסווסזס) הם התקנים המתפקדים הן בשכבת רשת התקשורת והן בשכבת קישור הנתונים של מודל ייחוס ו05 ומשלבים רכיבים של גשרים ונתבים. הם מנתבים מנות המשתמשות בפרוטוקולים מנותבים ומגשרים מנות המשתמשות בפרוטוקולים חסרי ניתוב. שערים (פעְהּשס091) שעריסם פועליס בשכבות הגבוהות משכבת הרשת (זסשוז6א) ובדרך כלל בשכבת היישוס במודל |05. שער (ץ8ו9809) מתרגם מידע בין שתי ארכיטקטורות רשת, או תצורות נתוניס שונות לחלוטין. דוגמה תהיה שער המאפשר לרשת תקשורת מקומית של קן/קסז לתקשר עס מערכת מחשב גדול (8ח8זוחוה) המשתמש ב-5%4 (76זט11001ח0ז/ אזסעוז6 05ח516ץ5) של יבמ. דוגמה נוספת תהיה שער הממיר דואר אלקטרוני מ- |ו8/! אספסזסוו לפרוטוקול = דו5 (|סססוסזק [הסספחהזד |ופו 6|סחזופ) להעברה ברשת. בשעה שנתביס פועליס בשכבת רשת התקשורת של מודל ייחוס !05 ויכוליס לנתב מנות המשתמשות באותו פרוטוקול (כגון =! או אסו) על פני רשתות ללא קשר לארכיטקטורת הרשת הבסיסית (ופחזפחזם, פָחו₪ השאסד), שערים יכוליס לנתב נתוניס על פני רשתות המשתמשות בפרוטוקולים שונים. שערים יכולים לשנות את תצורת הנתוניס עצמם, ואילו נתבים יכוליס רק לארוז את הנתוניס מחדש בתצורות מסגרת נתוניס שונות. לדוגמה, ז587%9 דא פאוססחו/ כולל ח05זחו80!! זסז 58701085. שירות זה מאפשר ללקות רשת פשססחו/\ של מיקרוסופט המשתמש ב-!61850א לתקשר עס מחשבי מקינטוש המשתמשים ב-א|4001818 דרך זפצז56 דא פשסטחו/ש. תוכנת השער מאפשרת לשרתי הקבציס ולמדפסות של מקינטוש להיראות ללקוחות פששסטחו/ של מיקרוסופט כאילו היו ברשת המחשביס האישיים. באופן דומה, השער מאפשר למחשבי מקינטוש לראות שרתי קבציס ומדפסות של רשת המחשבים האישיים, כאילו היו ברשת מקינטוש. השער מטפל בכל התרגוס של נתוניס מ-818501 ל-א|8 ד8וסֶק וחזרה, כפי שמוצג בתרשיס 12.6. 4 מבוא לתקשורת מחשבים ח5סזחו80 ו אזסשזס הו 808 דסחו 68 /08ו3810) / אזסע סא תדשיס 12.6: ז9ע567 ד פשססחו// המריץ (05זחו80) זסז 59171008 יכול לחבר בין רשתות מחשבים אישיים לרשתות מקינטוש כאשר מנות נתוניס מגיעות לשער, תוכנת השער מסירה את מידע הרישות וממשיכה להעביר את הנתוניס במעלה שכבות מודל 051 עד שהם מגיעיס לשכבה שבה ניתן לתרגס אותסם. לאחר תרגוס הנתוניס לתצורה הדרושה עבור היעד, השער אורז אותס מחדש באמצעות פרוטוקולי הרשת של מערכת היעד ושולח אותס אל היעד. מכיון ששעריס עוסקיס בדרך כלל בתרגוס נתונים, הס פועליס בשכבות הגבוהות יותר של מודל 051. חלקס עשוי לפעול בשכבת רשת התקשורת או בשכבת המושב, אולס רובס פועליס בשכבת היישוס. שעריס מתמקדיס בדרך כלל במשימה אחת ובמקריס רביס דרוש להס מחשב ייעודי. לרוב הס יקרים יותר מאשר התקני שילוב רשתות אחרים, בנוסף להיותס קשים יותר להתקנה ואיטיים יותר מהתקניס אחרים, כמו נתבים, למשל. יתרונות שעריס כולליס בין השאר: א שערים יכוליס לקשר בין מערכות שונות לחלוטין, = הס מתמחים במשימה אחת ויכוליס לבצע אותה היטב. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות | 215 חסרונות שעריסם כולליס בין השאר: * שעריס בדרך כלל יקרים יותר מהתקנים אחריסם, *= במקריס רבים שעריס מסובכים יותר להתקנה ולהגדרה; בגלל העיבוד הדרוש לתרגוס הנתוניס, שעריס עלוליס להיות איטייס. פֶ 0 הערה: שערים מתפקדים בשכבת היישום ובשכבות עליונות אחרות של מודל ייחוס 05 כדי לקשר מערכות המשתמשות בפרוטוקולים, או בתצורות נתונים שונות לחלוטין. סיכום בעת הרחבת רשת או חיבור של מספר רשתות, ניתן להשתמש בהתקניס מסוגיס שוניס. מגברים (60681019ז) מגדיליס את הטווח שרשת יכולה לכסות. מגבר מקבל אות נכנס, מפענח אותו כמחרוזת של סיביות 1 ו-ייסיי ושולח אותו מחדש למקטע כבל אחר. מגבריס אינס יודעיס דבר אודות הנתוניס ופועליס רק עס האותות שנמצאיס למעשה על תווך הרשת. גשרים (88פוזפ) יכוליס לפעול כמגבריס להרחבת רשת ולחיבור מקטעי רשת, אולס הס גם יכוליס לסנן תעבורת רשת להפחתת גודש. גשרים פועליס עס כתובות חומרה המוקצות לכרטיס ממשק רשת בדרך כלשהי. גשר קורא את כתובות המקור והיעד של כל מנת נתונים נכנסת ומשווה אותן לאלו שבטבלת גישור (190!8 חַחוסָטחם). אס כתובות המקור והיעד נמצאות באותו מקטע רשת, מנת הנתוניס מושלכת. אס הכתובות נמצאות במקטעי רשת שונים והגשר יודע באיוּה מקטע נמצא היעד, מנת הנתוניס מועברת למקטע זה בלבד. אס כתובת היעד אינה ידועה, הגשר מעביר את מנת הנתוניס לכל מקטעי הרשת, מלבד זה שממנו היא הגיעה. גשריס יכוליס לפעול בשכבת קישור הנתוניס של מודל 051, וכמעט בכל המקריס הס דורשיס ששיטות הגישה יהיו והות בכל מקטעי הרשת. בשעה שגשריס פועלים עס כתובות חומרה, נתבים (פזפוטסז) פועלים עס כתובות פרוטוקול רשת ויכולים להעביר נתוניס על פני רשתות המשתמשות בשיטות גישה שונות (081ז8חזם, פַחוֶח הפאסד). כאשר נתב מקבל מנה, הוא בוחן את כתובת פרוטוקול הרשת, משווה את כתובת היעד לטבלת ניתוב (180!8 פַחטטסז), קובע את הנתיב הטוב ביותר להעברת מנת הנתוניס ושולח אותה אל היעד. שלא כמו גשר, נתב יכול לבחון את מידע הכותרת של מנה, והוא אינו מעביר מנות שידור לכל, או מנות משובשות. נתביס פועליס בשכבת רשת התקשורת של מודל 051 ויכוליס לפעול רק עס פרוטוקולי רשת מנותבים כגון =ו/ססד ו-55%/אס!. מנות המשתמשות בפרוטוקוליס חסרי ניתוב כגון ו(6:8₪0א ו-16ם אינןו יכולות לעבור דרך הנתב והן מושלכות. 6 מבוא לתקשורת מחשבים נתבי-גשר (פזסוטוסזם) הס התקנים היברידיס המשלביס תכונות של גשרים ונתביס ונמצאיס רק ברשתות הנזקקות לפרוטוקוליס שוניס. כאשר מתקבלת מנה המשתמשת בפרוטוקול מנותביס, נתב-גשר פועל כנתב ומנתב את המנה ליעד המתאים; כאשר מתקבלת מנה המשתמשת בפרוטוקול חסר ניתוב, נתב-גשר מתפקד כגשר וקובע לאן להעביר את המנה על פי כתובות חומרה. שערים (8/59/ו9800) הס התקנים המתרגמיס מידע בין שתי ארכיטקטורות, או תצורות נתוניס שונות לחלוטין. שעריס פועליס בשכבות העליונות של מודל ייחוס |05, ושלא כמו נתביס או גשרים, הס יכוליס לשנות את תצורת הנתוניס עצמס. דוגמאות לשעריס כוללות מערכות המשמשות להמרת הודעות מתצורת דואר אלקטרוני אחת לאחרת ומערכות המאפשרות לרשתות מחשבים אישייס מקומיות לתקשר עס מערכות מחשבים מרכזיים. טבלה 12.1 מפרטת את ההתקנים שהצגנו בפרק זה, את שכבת מודל |05 שבה פועל כל התקן, דוגמה לסוג האות או הפרוטוקול שההתקן פועל אתס ושימוש אופייני ברשת. טבלה 12.1: השוואה בין התקנים המשמשים להרחבה וקישור בין רשתות התקן שכבת 0591 פועל עם שימוש אופייני מגבר שכבה פיסית אותות חשמלייס מאריך מקטעי רשת (ז606816:) מקומית (א₪ )). גשר שכבת קישור כתובות חומרה מגדיל טווח רשתות (006וזם) הנתוניס מקומיות, מסנן תעבורת רשת על פי כתובות חומרה, מפצל רשת. נתב שכבת הרשת פרוטוקוליס מנותביס | מחבר בין רשתות, קובע (ז10נוסז) (סו, אסו) נתיביס עדיפים, שולח מנות על פי כתובת רשת לארכיטקטורות שונות. נתב-גשר שכבת הרשת פרוטוקוליס מנותביס | פועל כנתב וכגשר. (ז6זטסזס) ושכבת קישור וחסרי ניתוב הנתוניס שער שכבת היישוס פרוטוקוליס שונים, | | מחבר בין מערכות שונות (ץ8ש0810) | | ושכבות אחרות דואר אלקטרוני, על ידי תרגוס פרוטוקוליס מעל שכבת הרשת | יישומיס ונתוניס לפרוטוקוליס שוניס. פרק 12: רכיבי קישוריות / רשתות גדולות | 217 2 רשתות מרחביות (₪5 ג/ש) עד עתה התמקדנו בנושאיס הסובבים את רשת התקשורת המקומית (א/)!). פרק וה יביא אותך אל מעבר לרשת המקומית וידון בשיטות הקיימות לחיבור הרשת המקומית שלך אל רשתות מקומיות אחרות. עד סוף פרק זה תדע: % להבחין בין רשתות מיתוג מעגלים (סַחוחסוועשפ-זוטסזוס) לבין רשתות מיתוג מנות (פַחוחס)ווש5 +04666), * לוהות את הציוד המשמש לקישוריות דיגיטלית, א לתאר את הטכנולוגיות השונות המקובלות לחיבורי אג/. סקירת קישוריות רשת מרחבית (5אזס/101] 103 6ו/) באוור גיאוגרפי קטן מאוד, תמצא שרשתות מקומיות (א )6 פועלות חיטב. על ידי שימוש בתווך פיסי מתאים והתקני קישוריות, כגון נתבים וגשריס (80065 800 8זסוטסה), ניתן להרחיב את הרשת המקומית שבבניין המשרדים או במפעל, על ידי חיבור מספר רשתות מקומיות. לדוגמה, אס לארגון שלך יש משרדים במספר בנייניס קרובים וה לזה, ניתן לחבר את הרשתות המקומיות שבכל בניין ליצירת רשת מקומית גדולה יותר. 8 מבוא לתקשורת מחשבים בסופו של דבר, תגיע לנקודה שבה לא ניתן יותר להאריך את תווך הרשת המקומית. רוב סוגי התווך הפיסי שנידונו בספר גּה יכוליס לכסות מרחק מירבי של 500 מטרים. באמצעות כבלי סיב-אופטי ניתן להאריך מרחק זה עד שני קיימ, אולס העלות עלולה להיות מרתיעה. כאשר רוציס להרחיב את הרשת אל מעבר לגבולות הרשת המקומית, יש לחפש טכנולוגיות המאפשרות ליצור רשת המשתרעת על פני מרחקים גדולים. רשת מסוג וה נקראת רשת תקשורת מרחבית - אהש (זסשסא 68זה ססוצ), בקצרה: רשת מרחבית. רשת מרחבית יכולה להתפרש על פני אזור, מדינה, ארצ, או סביב לעולס. הטכנולוגיות הכרוכות בהקמתה דומות באופן עקרוני, ללא קשר למרחק. מן הבחינה הפיסית, רשת מרחבית יכולה לכלול מספר רשתות מקומיות המחוברות ביניהן בקווי תקשורת במהירות גבוהה (המכונים לעיתים קווי אהשו, ערוצי אגש - פאחוו אה/ו). גשריס, נתבים והתקני קישוריות אחריס יבטיחו שכל הנתונים יועברו כהלכה באמצעות קווי התקשורת. רשת מרחבית המעוצבת כראוי, אמורה לאפשר למשתמשי הרשת שלך לגשת למשאבי רשת מעבר לקשרי א4\ באותה קלות כמו למשאביס הנמצאיס ברשת המקומית. בכל הנוגע לקוויס עצמסם, רוב הארגוניס אינס בעליהס של קווי אג/ הפיסיים. יהיה זה יקר מדי לארגון לרכוש את כל הכבליסם הפיסייס לטווחיס רחוקיס, לחבר אותס בין משרדים, ואז להמשיך ולתמוך בהס. במקוס זאת, רוב קשרי אג/ חכורים מספקי שירות שהתווך הפיסי נמצא בבעלותס והם גם אחראים לתחזוקה. ספקי שירותים כיוס כוללים את חברת הטלפון המקומית, חברות המספקות שירותי חו (08ה949ו0/ פַחס) מוכרות, וחברות המתמחות בתמסורת נתוניס (חסו50155ח178 0818). קווי אא כולליס למעשה אחת מהטכנולוגיות : * קווי טלפון בחיוג (קט-|3ו0), א קווי טלפון דיגיטלייס ייעודייס (490108160), = רשתות מיתוג-מנות (פַחוח110ו/צ5 080661). כל אחת מהטכנולוגיות תידון בפירוט בפרק זה. אולס תחילה עליך להבין את סוגי הקווים הזמינים. סוגי חיבורים אס תרכוש כבל ותעביר אותו פיסית בין שני בניינים, יהיה לך חיבור פרטי. כפי שנאמר בסעיף הקודם, רוב הארגוניס אינס יכולים להרשות זאת לעצמם ובוחרים לחכור קוויס מספק שירותים. החיבור החכור יכול להיות אחד משני סוגיס : חיבור ייעודי, או חיבור באמצעות רשת ממותגת כלשהי. פרק 13: רשתות מרחביות (5א4/) | 219 חיבורים ייעודיים (60163160) בחיבור ייעודי הקו מוחכר לך בלבד, חוד |וט₪. חיבור **עודי (חסוז60חחס6 060168160) כרוך בחיבור קבוע, שפתוח כל הזמן בין שתי נקודות. למעשה, השירות והה לזה שהיה אילו העברת את הכבל בעצמך. ההבדל הוא שהכבל בבעלות מישהו אחר האחראי גס על תחזוקתו. עס חיבור ייעודי יש לך גישה מלאה לכבל ואתה יכול לשלות בו נתוניס ככל שהוא יכול להכיל. אף אחד אחר אינו יכול להשתמש בקוויס שתכרת. אתה משלס מחיר קבוע עבור החיבור (בהתאם לסוג הקו), ללא תלות בכמות הנתוניס שתעביר (או לא תעביר) בקו. קווים ייעודייס במהירויות גבוהות יקרים בדרך כלל. רשתות ממותגות (80ח00/ש5) זהו קו ציבורי המושכר לך באופן ומני. רשתות ממותגות (פאזסש60ח 60ח5₪110), שלא כמו חיבור ייעודי, מאפשרות למספר משתמשיסם להשתתף באותו קו, אס כי לא באותו זמן. אפשרות וו ממומשת באמצעות חומרה ותוכנה הממתגות הלוך ושוב בין המקורות השוניס הרוציס להשתמש בחיבור נתון. ניתן לראות את ההבדל בתרשים 13.1. ברשת פרטית, אתה מקים חיבור, או קו, ייעודי ביון כל האתרים. אתה מתחוק את כל הציוד המחבר בין האתרים ורק חוכר את הקוויס עצמס מספק שירותים. >זסעז6ח 60ח0זוע5-סו|סגוש אזסעוזסח סזהּצוזק בוב ו 0 0 6חן] ו 518 5 10 2 50 3 580 4 580 3 = 0 הוהסוושס 60חשוכ-זות0ו65 = |0055 תרשים 13.1: רשת פרטית (אזסשוזפח 6והשחס) משתמשת בקווים ייעודיים, ואילו רשת ממותגת (אזסשוז6ח 60ה₪6ש5-אסוופטסו משתמשת ברשת משותפת 0 מבוא לתקשורת מחשבים ברשת ממותגת אתה מחבר כל אתר לרשת של ספק השירותיםס. ספק השירותיס מתחזק את כל הציוד ומקיס את החיבורים בין האתרים. רשתות ממותגות מיוצגות לעיתים בדמות ענן, מכיון שהן למעשה רשת סריג (ח₪85) עס נתיביס רבים ושוניס שבהם נתונים יכולים לעבור בין חיבוריס. אחת העוצמות של רשתות ממותגות היא בכך שהן יכולות לספק קישוריות "עְחה-0)-עח3ּ'י, או במיליס אחרות, לחבר בקלות כל אתר אל כל אתר אחר. אילו היית צריך להעביר ממקומו את אחד האתריס ברשת הפרטית המתוארת בתרשים 13.1, היה עליך להפסיק את פעולתה ולהתקין מחדש את כל החיבורים הייעודייס בעלות גבוהה מאוד. ברשת הממותגת, יש לכל משרד רק חיבור אחד לרשת הממותגת הגדולה יותר. העברת המשרד תהיה כרוכה בשינוי חיבור נתוניס אחד בלבד. רשתות ממותגות גם מתמודדות בקלות עס תמיכה בארגונים הגדלים ווקוקים לתעבורה רבה יותר. ככל שחברה גדלה וזקוקה לרוחב פס (חו0וו0ח8ם) רשת גדול יותר, ניתן לרוב להרחיב את החיבור הממותג. רשתות ממותגות אחדות אף מספקות רוחב פס- לפי- דרישה (0ח8ח06-חס-הְז0ואו0ח8ם), המאפשר לחברות להשתמש ברוחב פס רחב יותר בשעות השיא ולשלס תעריף נוסף, מעבר לתעריף החודשי הרגיל. לדוגמה, חברה יכולה לחתוס חוזה עבור רשת עס רוחב פס של 128%005; אך היא תוכל להשתמש ברוחב שעד 005א256% בשעת הצורך ותשלס על תוספת רוחב הפס רק כשהוא בשימוש. התעריפיס שוניס ברשתות ממותגות לעומת אלה של קוויס חכוריס. עס קו חכור אתה משלם תעריף חודשי קבוע, ללא תלות במידת השימוש בקו. לעומת ואת, ספקי שירות ברשתות ממותגות גובים ממך תשלוס התלוי ברוחב הפס של הרשת שחיה בשימוש. קיימים שני סוגיס של רשתות ממותגות : מיתוג- מעגלים (סְחוחסזושפ זוטסזוס). מספק חיבור בלעדי ומני בין שתי נקודות. > מי*תוג-מנות (סַחוחסוו/ש5 +080%6). מספק חיבור משותף בין מספר נקודות. מיתוג-מעגלים (ווטסזוס) בכל פעם שאתה מרים את הטלפון, אתה משתמש ברשת ממותגת-מעגלים. כאשר אתה מתקשר למישהו, מוקס מעגל (וטסזוס) בין הטלפון שלך לבין הטלפון של אותו גורס. במשך שיחת הטלפון שלכס יש לכס גישה בלעדית לקווי הטלפון שביניכס. רק כאשר תנתקו יוכל מישהו אחר להשתמש בקווי הטלפון שבהס עברו עד כה האותות שלכם. אס תתקשר לאותו גורס עשר פעמים באותו יוס, שיחת הטלפון עשויה לעבור בדיוק באותס קוויס בכל עשר הפעמים, או לעבור על פני קווי טלפון שונים. אינך יודע, וגס אינך בריך לדעת, מהו בדיוק המסלול שבו עברה השיחה מהטלפון שלך אל היעד. כך גם בעולס המחשבים, חיבור ממותג-מעגליס (חסוז80חח00 0פח0סוואופ-זוטסזוס) יכול להתקיים ברשת של ספק השירותים בין כל שני מחשבים אישיים. דוגמאות שיידונו בהמשך הפרק כוללות חיבורי טלפון בחיוג (קט-0131), אס5!, ובשירותי 90-56ח10וש5. רשתות מיתוג-מעגלים יכולות להיות חסכוניות, אך מהירותן מוגבלת. פרק 13: רשתות מרחביות (5א4/) | 221 מיתוג-מנות (י6אס3ק) כדי להבין מהו מיתוג מנות (פַחוחסוושפ 080681), חשוב על המצב הבא. אתה אחראי להובלת משא עבור חברה בבוסטון; אך עליך לשלוח לסן-פרנציסקו משלותח גדול מכדי שיהיה כדאי ואפשרי להעבירו במטוס. במקוס זאת, עליך לשקול הובלת משא זה ברכבת או במשאית. אס תשלח ברכבת, ייקח זמן מה לטעון את כל המשא לתוך קרונות, לחבר ביניהס ולשלח אותס לדרכם. אינך יודע בדיוק באיזה מסלול תיסע הרכבת, אולס ברור לך שכל המשא יעבור יחד. אס יהיו השהיות כלשהן בדרך, כל המשא יתעכב וכאשר יגיע, הכל יגיע יחד ובאותו זמן. לחילופין, אס תשתמש במשאיות, תוכל לטעון כל משאית ולומר לנהגים את כתובת היעד של המשלוח בסן-פרנציסקו. כאשר כל משאית הוטענה, היא יכולה להתקדס בומנה אל הכביש המהיר ולצאת לדרך. כל נהג משאית יחליט על הנתיב שבו הוא רוצה לנסוע והוא גס יכול לשנות את הנתיב במהלך הנסיעה. אס יש עיכוביס או שיבושיס בדרך, הנהג יכול לשנות את הנתיב ולעקוף את האזור החסום. נהגיס אחדים עשוייס לבחור נתיביס מהיריס יותר מאחרים, ולכן המשאיות (המטען) עלולות להגיע ליעד בסדר שונה מזה שבו יצאו לדרך. כדי לקבל את המטען כראוי, אתה מספק לכל נהג רשימת אריזה המגדירה את מקומו של המשלוח המסויס במשלוח הכולל. כאשר מגיעות כל החבילות, הן מורכבות מחדש בסדר הנכון. רשתות מיתוג-מנות (טַחוחס1וש5 086%61) דומות למשאיות, ואילו רשתות מיתוג-מעגליס (סָחוח46עצ5 +טסזוס) דומות לרכבת. ברשת מיתוג-מנות הנתונים מחולקים למנות קטנות ונשלחיס לרשת. כל מנה זורמת לרשת בנפרד ומנותבת בהתאס לנתיב הטוב ביותר שנבחר ברגע כניסתה לרשת. במהלך המעבר ברשת המנה יכולה לעבור התקני חיבור שוניס ורביס (0801085 חסווספחחסס, 'יצמתים'י), וכל אחד מהם יכול לנתב את המנה לנתיב אחר. כפי שמוצג בתרשיס 13.2, התוצאה יכולה להיות מנות העוברות בנתיביס שוניס ומגיעות ליעד לא לפי הסדר שבו יצאו לדרך. לכן, כל מנה מצוידת במידע סדרתי בכותרת המנה (ז6808ח 08066%), כדי שזרימת הנתוניס תוכל להיות מורכבת מחדש לפי הסדר הנכון. 2 מבוא לתקשורת מחשבים חסוז8חוז65כם 6 תרשים 13.2: ברשת ממותגת-מנות כל מנה יכולה לעבור בנתיב שונה לחלוטין בדרכה אל היעד התעבורה ברשתות יכולה להיות מהירה ויעילה מאוד, מכיון שרשתות מיתוג-מנות (10080ו/5) משתמשות במנות קטנות בדרך כלל. משתמשים משלמים בדרך כלל רק עבור כמות הנתוניס שהס שולחיס אל הרשת, להבדיל מהתעריף הקבוע המשולם עבור קוויס ייעודייס (000108160). רעיון מפתח רשתות מיתוג-מנות מחלקות את הנתונים למנות קטנות הנשלחות ברשת, כך שכל מנה עוברת בנתיב הטוב ביותר האפשרי. רשתות מיתוג-מנות אחדות יכולות לשפר ביצועיס על ידי הקמת מעגל מדומה (|8טזזוץ זוטסזוס) בין שתי נקודות ברשת. למעשה, המעגל המדומה משלב את התפישות של רשתות מיתוג-מעגלים (סַחוחסווש5 זוטסזוס) ומיתוג-מנות (סָחוחסזו/שפ +080%6). כאשר נוצר חיבור בין שתי נקודות, מוקס מעגל ברשת בין שתי הנקודות. כל מנות הנתוניס עוברות באותו נתיב מהמקור אל היעד, אולס עדיין משתתפות ברשת עס מנות של משתמשיס אחרים. באנלוגיית המשאיות, הדבר דומה להנחיית כל נהג משאית לנסוע בנתיב מסוים בין בוסטון לסן-פרנציסקו. המשאיות ייסעו כולן באותו נתיב, אולס הכבישיס שהן עוברות בהן ישרתו גס נהגיס אחריס. מעגליס מדומיס מאפשריס לרשתות להסיר מעט מתקורת ההעברה, מכיון שהתקני החיבור אינס צריכים לקבוע את הנתיב הטוב ביותר שבו תעבור מנה. המנה מגיעה בדרך כלל עס המעגל בכותרת שלה, כך שהתקן החיבור צריך רק להעביר אותה הלאה להתקן הבא במעגל. כאשר מוקס מעגל מדומה עבור חיבור ומני בין שני התקנים, הוא נקרא מעגל מדומה ממותג - 5/6 טוטסזוס |8טזוצ 80ח0וושפ). כאשר חיבור זה קבוע, כמו למשל בין שני נתביס המקווניס תמיד, החיבור נקרא מעגל מדומה קבוע - 5/6 (|זוש הסח וחזסס זוטסזוס). מעגלי 6ש משמשים ברבות מטכנולוגיות מיתוג המנות המתקדמות הזמינות כיום. פרק 13: רשתות מרחביות (5א/) | 223 רעיון מפתח מעגלים מדומים מקימים נתיב לתמסורת מנות ברשת מיתוג-מנות. מיתוג תאים (סַחוחסאושופ-!|68) הוא מונח המשמש את העוסקיס בטכנולוגיית אדא (006! ז510ח8זד פטסחסזהסהץ5, המוסברת בהמשך הפרק בסעיף ייואדהיי), כדי לתאר את גירסת 1 למיתוג-מנות. במיתוג-תאים, כל מנות הנתוניס מחולקות לתאים קטניס מאוד (יייחידות נתוניםי) בעלי אורך קבוע (1₪ג משתמשת בתא באורך 53 בתים) אשר מועבריס ברשת. מכיון שכל רשתות מיתוג-מנות המסורתיות מאפשרות שינוי אורך מנת הנתונים, התקני מיתוג-מנות צריכיס להיות מסוגלים לזהות את תחילת המנה ואת סופה. התקורה הכרוכה בחישוביס אלה עלולה להשפיע על מהירות ביצועי הרשת. עס מנות נתוניסם באורך קבוע, רשתות מיתוג-תאים יכולות לבנות את המיתוג לתוך התקני חומרה המשמשים ברשת, וכך לאפשר תמסורת מחירה יותר של נתוניס. רעיון מפתח מיתוג-תאים (פְֶחוחסזושו5 ||69) הוא גירסה של מיתוג-מנות, שבה הנתונים מחולקים לתאים קטנים מאוד בעלי אורך קבוע. טכנולוגיות אִג8/ש קיימות מספר טכנולוגיות שונות למימוש חיבור אא/. בהמשך הפרק נדון בטכנולוגיות אג/ הבאות: 1. מערכת הטלפון, 2. מיתוג מנות 25.א, 3 ממסור מסגרות (ע3₪9|8 6חחהזת), 4. דג (006ו 5167ח8 ד פטוסחסזחסהץ5), 5. 505 (108ע567 0818 603011ח-טוטו/! 60חסוועש6), 6. ך50%5 (אזסעס |168ק0 פטסחסזהסהץ6). 4 מבוא לתקשורת מחשבים 1 מערכת הטלפון אחד הרכיבים הבסיסיים של קישוריות אגצ הוא מערכת הטלפון התקנית, שכולנו מכיריס. רשת טלפונים ציבורית ממותגת - אד55 (אזסטס! 6הסתספו6 ד ס6חסוועצ5 סווסטש) קיימת למעלה ממאה שנה והיא פרושה בכל העולס. בארצות רבות מופעלת אד55 על ידי סוכנות ממשלתית, או ארגון ציבורי אחר. בארחייב מופעלת א'ד55 על ידי מערכת מורכבת, הכוללת חברות טלפון מקומיות (לדוגמה, ₪8008 - פַח91זק0 ||6ם |פחסוס6ה 58 00) ומפעילות שיחות חוצ שונות, כגון ד דה, דא!5 66 ו-וסוו. בעת התקנת קווי טלפון לבית או למשרד שלך, חברת הטלפון המקומית מכניסה חיבור חוט טלפון לנקודת תיחום (חוסס חהסוז08ז068), שהיא לרוב תיבת סיעוף כלשהי בבניין. כמנוי לשירות הטלפון אתה אחראי להתקנה ותחזוקה של כל קווי הטלפון הפנימייס העובריס ברחבי המשרד עד לחיבורס לנקודת התיחוס. למרות שתוכל להעסיק את חברת הטלפון המקומית, או חברת כבליס אחרת, להתקנת החיבוריס הפנימיים, דע שהס אינס חלק מאחריות החברה. חברת הטלפון אחראית לחיבור מנקודת התיחוס אל המשוד המרכזי - 60 (01600 |09ח69) הקרוב ביותר של החברה, ובפשטות - המרכזיה של הארגון. חיבור זה, הנקרא מעגל מקומי (סססו |068ו), הוא בדרך כלל כבל שד או כבל סיב-אופטי. חברת הטלפון המקומית אחראית לכל התחזוקה, האיתות (כגון צליל החיוג וצליל תפוס) וסינוו רעש עבור חיבור מקומי ּה. על פני אותו חיבור, חברת הטלפון גס מספקת את המתח החשמלי הדרוש לפעולת הטלפון. כל מרכזיה (60) מקומית מאגדת מרכזיות נוספות באמצעות קווים בינעירונייס מהירים, כדי ליצור את הרשת הגדולה יותר של חברת הטלפון המקומית. מפעילי שיחות חוצ מחבריס קוויס במהירות גבוהה מרשתות החוצ שלהם אל הרשת של חברת הטלפון המקומית. חברת הטלפון המקומית מסתמכת על מפעילי שיחות החוצ לאספקת חיבורים לאזורים אחריס ומסביב לעולס. בעת חיבור שיחות טלפון, אד₪5 משתמשת במיתוג-מעגליס (סחוחסווש5 )וטסזוס). החיבור שלך בין נקודת התיחום (חוסק ח08000ז8ח06) במשרד שלך לבין 60 המקומית נעשה באמצעות כבל פיסי ייעודי. כל שיחה שתבצע, תמיד תעבור באותו כבל יחיד אל המרכזיה המקומית. אולס מרגע שהשיחות מגיעות אל המרכציה, נוצר מעגל בנתיב המתאיס ביותר לביצוע השיחה. כל המעגלים מחוברים ומנותקיס במרכזיה המקומית. עבור חיבורי הרשת המרחבית (אא/) המשתמשיס ברשת טלפוניס ציבורית ממותגת (אדפק), קיימיס חמישה סוגיס שוניס של חיבוריס אפשריים : א. חיבוריס בחיוג (קט-|8/8), ב. קוויס חכוריס ייעודייס (460108160), ג. 60-56ח110ו5, ד. ה516ץ6 זזה 0-], ה. א0פ! (וסשזסא ו[פּוטָום 567/1685 0078100:חו). פרק 13: רשתות מרחביות (5א/) | 225 1א. חיבורים בחיוג (סט-ו0:3) חיבוריס בחיוג על פני אז5ס נפוצים מאוד כיוס באמצעות קווי טלפון אנלוגיים. על ידי שימוש פשוט במודסם, יכול המחשב להתחבר למחשב אחר דרך קו טלפון לא יקר. אולס, מכיון שרשת מסוג אד₪5 היא ממותגת-מעגלים, איכות החיבור עשויה להשתנות בכל פעס שנוצר קשר. בנוסף, למרות שיצרני מודמיס מכריזים כעת על אפשרות שידור בקצב של 56005 בערך, ההפרעות האלקטרומגנטיות בקוויס גורמות לכך שצריך לעבוד במהירויות נמוכות יותר. 1. קווים חכורים ייעודיים (060:63060) כשלב אחד מעל חיבורים בתיוג, מציעיסם חברות טלפון וספקי שירותיםס אחרים קווים חכורים *יעודיים (פ6חו| 68560! 000168100). קווים חכוריס מספקים חיבור ייעודי, כל הזמן, בין שתי נקודות ב-אד5ש. מכיון שחברת הטלפון מקצה קו לשימוש הבלעדי שלך, קווים חכורים עשויים להיות יקרים. כאשר הקוויס אינס ממותגי-מעגלים, ניתן לבדוק את איכות הקו וגם להגדיר את הציוד הדרוש כדי לאפשר תמסורת נתוניס במהירות גבוהה. אפשר לחכור קווים ייעודייס אנלוגיים, או דיגיטלייס. עבור קווים אנלוגיים *יעודיים תכוריסם משתמשים במודמים רגילים, אולס אלה סובלים ממגבלות פיסיות רבות, כמו חיבורים בחיוג. מכיון שאותות אנלוגייס רגישיס מאוד להפרעות אלקטרומגנטיות (וום), יש להשתמש במנגנוני בדיקת שגיאות כדי להבטיח העברת נתוניס מוצלחת. מנגנוניס מסוג זה גורמיס לחיבורים אנלוגיים להיות איטיים, ולא שימושייס במיוחד. מסיבות אלו, רוב הארגוניס חוכרים קוויס ייעודיים דיגיטליים. קווים דיגיטליים מותאמיס לשימוש נתוניס ואינס רגישים ל-א5 באותה מידה כמו קוויס אנלוגיים. קווים דיגיטליים יכוליס לאפשר שידור נקי משגיאות ב-99 אחוזים. קווים ייעודיים דיגיטלייס נקראיס לרוב בשס קווי 5פפ (089וע587 0818 ופווּפָום), כהתייחסות לשס המקורי שניתן על ידי ז8זה לשירות זה. קווי 5ספ מספקים חיבורי נקודה-לנקודה במהירויות 2.4, 4.8, 9.6, 19.2 או 56%005. מכיון שקווי 005 הס דיגיטליים, אין בורך להשתמש במודם כדי להתחבר לקו התכור. החיבור מבוצע באמצעות התקן 650/25 (וח 56106 818 וח 661106 |פחהחה8ח0), כפי שמוצג בתרשיס 13.3. חלק 0500 של היחידה מתחבר לקו 5סת, וחלק 5 מתחבר לרשת המקומית שלך. 650/05 ממיר אותות מרשת המקומית לצורך תמסורת בקו 5ס, ובנוסף מספק אלקטרוניקה להגנת איכות האות בשתי הרשתות. 6 מבוא לתקשורת מחשבים ז 9 אזסט סא 68" ש050/085 050/050(‏ 0006 אזסש| | :50/0 !38-- -|--- (8זו10 50660-חסו3ן 06-ה ס! ממ תרשיס 13.3: יחידות (650/05:0 משמשות לחיבור שתי רשתות על פני קו חכור + ָ הערה: ייתכן ותיתקל ב-50כ₪ שיפורש כ- +חש 6סוצז6פ |פּפום במקום חש 6סוצז69 הּוּה. למרות שקווי 5ספ חכוריס מספקיס חלופה לחיבור בתיוג, העלות שלהס והמגבלה של 858 גרמו לירידה בפופולריות שלהם, ככל שהתפתחו טכנולוגיות חדשות כדוגמת ממסור מסגרות (6!3 6חח3ז1, שנדון בה בהמשך הפרק). 1ג. 60-56ה0/ש5 חברות וארגוניס שוניס רצו מהירות קו 005א56 תכור, אולס לא רצו לשלם עבור קו בלעדי עבורס, ואז החלו חברות טלפון וספקי שירותים להציע שירות 80-56ח60וש5. שירות זה אינו אלא גירסה ממותגת-מעגליס של קו 005א56 5ספ חכור. מכיון שמשתמשים משלמים רק עבור הזמן שבו הס מתובריסם, העלויות הכרוכות בכך עשויות להיות נמוכות הרבה יותר מאשר עבור קו תכור. כדי להשתמש בחיבורי 56-ְפחסוו/5, שני קצות החיבור חייבים להיות מצוידיס ב- ((65/(/05 תואס 0-56פח6וא5 כדי שיוכלו לחייג ולהתחבר וה לזה. 1. ח507ע5 זסוזז63-ד בימיס הראשוניס של א'ד5ם, כל כבל טלפון יכול היה לשאת רק שיחת טלפון אחת. עס הגידול בדרישה ובשימוש בקווי טלפון, חיפשו חברות הטלפון פתרון להקלת הצפיפות של קווי קול. בשנות ה-60, פיתחו בחברת |!86 (פ6וזס)8זסטה | 6חסתספוד |ו868) את וח5/5%0 ז0וזזה6- ד כדי לענות על דרישה זו. למרות שהמערכת החלה כמערכת אנלוגית באיכות קול, 4181 החלה להציע שירות זפוזז8ס-ד דיגיטלי בשנת 1983. פרק 13: רשתות מרחביות (5א/) | 227 כפי שמוצג בתרשיס 13.4, מערכת ז8וזו69-ד משתמשת בהתקניס הנקראיס מרבבים (פזסא0!6!!טוח) או 65אטחח, לשילוב מספר ערוצי נתוניס להעברה בקו תקשורת. בקצה המקבל, ישנו מרבב נוסף שמפרק (או 85א090!0018) את מה שהתקבל ומפריד בין הערוציס. 0% 6וחוד 3 תדשיס 13.4: מרבבים משלבים מספר ערוצי נתונים לשידור בכבל תקשורת יחיד היחידה הבסיסית של מערכת זפוזז8ס- ד היא קו 1ד (פחו! 1ד). קו וה מורכב מ-24 ערוצי 858 ועל כן הוא משיג קיבולת שידור כוללת של 05טו1.544. כל אחד מ-24 הערוציס יכול לשמש לתקשורת קול או נתוניס נפרדת, או יכול להיות משולב להשגת מהירויות שידור גבוהות יותר. במינוח טלקומוניקציה, קצב השידור של 05פא64 נקרא 0 (0 |8ש8! |8חאו5 ופּווּפָוסם) וקו 11 מלא נקרא 5-1. טבלה 13.1 מציגה את היכולות של סוגי הקוויס השוניס האפשריים במערכת ז9וז68-ד. טבלה 13.1: מערכות ז770ז68-ך מערכת התמסורת | קצב תמסורת (שידור) | ערוצי קול | ערוצי 1ד (שידור) (5סןם!, מיליון סלייש) 2 0 הערה: שירות 1ד זמין בכל ארצות הברית, אולם אינו בהכרח קיים בארצות אחרות. בארצות אלו ייתכן וקיים שירות דומה הנקרא 51 עם מהירות תמסורת נתונים בסיסית של 5סטושו2.048. 8 מבוא לתקשורת מחשבים כיוס, קו ז0ו91ס-ד הנפוצ ביותר ברשתות מרחביות הוא 11. ניתן למצוא גס קווי 3ד ברשתות אלו, אולס הם אינס נפוצים כתוצאה מהעלויות הגבוהות מאוד הכרוכות בחכירתם. קווי 2ד אינס מוצעיס לציבור ומשמשיס רק את חברות הטלפון. הן קווי 1ד והן קווי 12 יכוליס להשתמש בחוטי נחושת תקניים, ואילו קווי 3ד ו-14 מחייביס שימוש בכבל סיב-אופטי, או בתווך בעל מהירות שידור גבוהה, כגון שידור מיקרוגל. מכיון שהתקנת קו חכור זפוזז8ס-ד עלולה להיות יקרה מאוד, ספקי שירותים מציעים ללקוחות את היכולת להשתמש בחלק מקו 098 8ס-ד באמצעות שירותים כגון 1 |8חסוז80ז= ו- 73 |900008ז=. לדוגמה, 11 |900008ז= מאפשר לך להשתמש במספר מסויס של ערוצי 649905 (עד 24 ערוציס בקו 11). לדוגמה, תוכל להחליט שאתה זקוק רק לחיבור 384005 בין שני משרדים. במקוס לשלס עבור קו 1ד כולו, תוכל לבקש מספק שירותיס להשתמש רק בשישה ערוצים מתוך 24 הערוציס של הקו. יתרון עבורך הוא שבמקרה ותזדקק ליותר רוחב פס, כל שיהיה עליך לעשות הוא להתקשר לספק השירותיס ולבקש הקצאת ערוצים נוספים. חיבור הרשת לקו 1ד (או ז9וזז8ס-ד אחר) דומה מאוד לחיבור לקו 5ס. דרוש לך 050/050 תואס 1ד וגשר או נתב. אס ברצונך לשתף בקו 1ד תעבורת קול ונתונים, אתה זקוק למרבב שישלב את אותות הקול והנתונים. ניתן לתכור קווי 11 מחברת הטלפון המקומית, מפעילי שיחות חוץ, או ספקי שירותיס אחריס ובדרך כלל תשלס תעריף חודשי קבוע. למעשה כל ספקי השירותיס מתחבריס לרשת של חברת הטלפון המקומית, לכן עדיין תבטרך לחכור חיבור מעגל מקומי מהמשרד אל המרכניה (60) הקרובה ביותר של חברת הטלפון. 1. אספו אספפ! (זסשופא |פוופום 5670005 8100ז00והו), או רשת דיגיטלית של שירותים משולבים, החלה כהצעה לשלב קול, נתוניס ווידאו על פני קווי טלפון מנחושת, על ידי המרת אותות הטלפון מאנלוגייס לדיגיטליים. אס5! ממומשת כיוס ברחבי העולס הן על כבלי נחושת והן על כבלי סיב-אופטי באמצעות שני תקנים: א50! ₪916 598516 (₪1ם). רשת בסיסית שמיועדת לשוק הביתי או לעסק הקטן. היא מורכבת משני ערוצי 8 הפועלים ב-08פ646 וערוצ ם אחד הפועל ב-008א16. כל אחד מערוצי 8 יכול לשמש לקול או לנתונים, וערוצ ם משמש למידע הקמת שיחה ובקרה. אחד היתרונות של |8₪ הוא שניתן להשתמש בערוץ 8 אחד לקול ובשני לנתונים, או שניתו להשתמש בשני ערוצי 8 משולביס כדי להשיג תמסורת במהירות שידור של 128005. > א0פ! ₪366 עזגּחוזס (וחק). רשת עדיפה, שמיועדת לארגונים גדולים יותר ומשתמשת בקו 1ד שלם לאספקת 23 ערוצי 8 וערוץ ם אחד. כמו ב-ו8₪, גם כאן ערוצי 8 משמשים לקול או לנתונים, וערוץ ס מטפל במידע בקרה. פרק 13: רשתות מרחביות (5א4/) | 229 רשת אכ5! היא שירות בחיוג שאינו מיועד לשימוש כל הזמן (6חט-|ו₪) כמו קו 1ד ייעודי. מכיוו שמשתמשיס משלמים על פי השימוש בפועל ולא תעריף חודשי קבוע (כמובן, שחישוב עלות זה צריך להיות מבוסס על תעריף החיוב מחברת הבזק. בעלות של ₪99 לחיוב קו אספ! ללא קשר למספר פעימות או דקות שימוש, כדאי מאד להתשמש בקו וה ללא הפסקה), ניצול רשתות א0ס5! יכוליס להיות כדאיים מאוד במצביס שהשימוש בהס מוגבל. ככל שעולה השימוש בקו אספ! הוא עלול להיות יקר יותר מקו חכור ייעודי רגיל. החיבור לקו אספ! מבוצע באמצעות התקן הדומה למודס (הנקרא על ידי ספקיס רבים מודם אפ5!) שאליו מתחבריס המחשב ומכשיר טלפון רגיל. 2. מיתוג מנות - 25.% באמצע שנות ה-70 היו ארגוניס שחיפשו חלופה לקוויס חכורים ומצאו אותה ברשתות מיתוג-מנות מסוג 25.א. סדרת הפרוטוקוליס 25.א הוגדרה על ידי טדו/דדו60 וקבעה כיצד יתחברו ההתקניס אל רשת משולבת (זסווופחזפוחו). בעוד שפרוטוקולי 25.א תוכננו להתאמה לכל רשת פרטית או ציבורית, הס הפכו לשס נרדף של רשתות נתונים ציבוריות - אכם (פאזסעצ6א 818כ סוופטם) המשתמשות במיתוג-מנות והמופעלות על ידי חברות כגון 81 1ג, 1חחץד ו- 6ו801|₪ |8ז8ח66. רשתות אסם, שיועדו במקור לחיבור מסופים למחשביס גדולים, יכולות לספק ללקוחות חיבורים בין רשתות מקומיות בעלות נמוכה יחסית. כפי שמוצג בתרשים 13.5, רשתות 25.א מיוצגות במקריס רבים על ידי ענן, הודות לאופי דמוי הסריג של הטופולוגיה שלהן. מנות עוברות ברשת בנתיב הטוב ביותר הזמין בכל רגע נתון. חסו81ח5 כ 068נ ו ₪ תדשים 13.5: רשתות 25.א משתמשות במיתוג-מנות לניתוב נתונים על פמ טופולוגיית סריג 0 מבוא לתקשורת מחשבים רשתות 25.% פותחו בתקופה שבה קווי טלפון היו עדיין לא אמינים, ולכן שולבו בפרוטוקוליס אלה בדיקות שגיאות רבות. כתוצאה, רשתות 25.א איטיות יחסית ויכולות להגיע למהירויות של כ-649005 בלבד. חיבור הרשת המקומית לרשת 25.א כרוך בדרך כלל בתכירת קו בין הרשת המקומית לאחת הרשתות הציבוריות (אסס) הזמינות לשימוש מסחרי. התיבור לרשת המקומית יכול להתבצע באמצעות מחשב עס ממשק 25.א או דרך התקן סגס (0|67ר0!67/01885567ר8556 036%61). בעוד שרשתות 25.א מספקות חיבורים מוכחים, אמיניס, ללא שגיאות כמעט, השימוש בהס דועך בגלל המהירות האיטית והתפתחות טכנולוגיות כמו ממסור מסגרות ו- /ודא. רעיון מפתח רשתות מיתוג-מנות מסוג 25.א יכולות לספק חיבורים בעלות נמוכה לקצבי שידור עד 644005 באמצעות אסח (פאזסשטסא ההכ סוופטק) המשתרעות ברחבי העולם. 3. ממסור מסגרות (עֶ₪93 6הוגּז=) עס התפתחות טכנולוגיית העברה דיגיטלית, קטן הצורך בבדיקת שגיאות מחמירות. טכנולוגיית ממסור מסגרות (9|8 86זו) התפתחה מ-א80! ו-25.א על ידי הורדת תכונות בדיקת השגיאות וניהול החשבונות של 25.א ומעבר לפעול בעיקר בתווך סיב אופטי. תמסורת בשיטת ממסור מסגרות מניחה שתווך הרשת יספק איכות העברה גבוהה, ובדיקת השגיאות תהיה על ידי התקנים שנמצאיס בקצות החיבור. לתמסורת ממסור מסגרות משתמשיס במסגרות בעלות אורך משתנה, הפועלות בשכבת קישור הנתונים של מודל ו05. בנוסף, בשונה ממיתוג-מנות 25.א שמשתמש בנתיב הפנוי הטוב ביותר לכל מנה, ממסור מסגרות יוצר מעגל מדומה קבוע - 6/ם (ווטסזוס |הטזוט 1חסחהחזסס) בין שתי נקודות ברשת. מעגל וה מגדיר נתיב דרך רשת ממסור המסגרות, ולכן הצמתיס ברשת ממסור המסגרות אינס צריכים לבזבז זמן בקביעת הנתיב עבור מנת הנתוניס. כתוצאה מהעדר בדיקת השגיאות ומהשימוש ב-6/ם, חיבורי ממסור מסגרות יכוליס לפעול במהירויות שבין 5605 ל- 008ו/1.544. אחד היתרונות ללקוחות הוא שאת חיבורי ממסור מסגרות ניתן להקיס עבור כל דרישת רוחב פס. כאשר אתה מבקש מספק שירותיסם חיבור ממסור מסגרות, החוזה הוא עבור (0|5) 38916 חסו8חזסזח| 60 60, כלומר התחייבות לקצב שידור נתון, שיהיה קיבולת העברת הנתוניס המובטחת של הקו. מצייניסם את קצב השידור המובטח (ח!0) בדילוגים של 64005. אס תחתוס על !0 של 005א384, תובטח לך קיבולת זו. ספקי שירותים יכולים גס לספק רוחב פס גבוה יותר לפי דרישה (0ח8וח9כ עס חוטווסְחה3ם), וכך תשלס תעריף קבוע עבור ה-015 ותשלוס נוסף עבור שימוש גבוה יותר. פרק 13: רשתות מרחביות (5אג/) | 231 חיבורי ממסור מסגרות נפוציסם מאוד כעת, מכיון שהס מספקים את אחד מחיבורי א/ המהיריס והזולים ביותר. בעת כתיבת ספר זה, חיבור ממסור מסגרות עולה הרבה פחות מקו חכור ייעודי, או מחיבור שזג. חיבורי ממסור מסגרות ניתן לקבל באמצעות 650/050 תואס ממסור מסגרות ונתב או גשר. רעיון מפתח רשתות ממסור מסגרות מספקות חיבור מהיר עד 1.544!05 באמצעות מיתוג-מנות באורך משתנה על פני תווך סיב-אופטי דיגיטלי. 4. שיטת תמסורת אסינכרונית - שאדה ודה (006 זסזפחהזד פטסחסזהסהץ9ה) היא טכנולוגיית מיתוג-מנות מתקדמת המספקת תמסורת נתוניס במהירות גבוהה על פני רשתות מקומיות ורשתות מרחביות. ניתן להפעיל ודה על פני מיגוון סוגי תווך ובמערכות תמסורת פס בסיס (0ח085908) ופס-רחב (טְחהּסּסזס). המימוש של זג למיתוג-מנות נקרא מיתוג-תאים (סַחוחסזושופ-|69) מכיון שהוא משתמש במנות נתוניס בעלות אורך קבוע. שלא כמו ממסור מסגרות, שבה אורך המנה יכול להשתנות, למנות וה - הנקראות תאים - יש אורך קבוע של 53 בתים. מתוך 53 בתיס אלה, 48 מכילים נתוניסם וחמישה משמשים למידע כותרת. מכיון שקל יותר לשדר מנות נתוניס באורך אחיד מאשר מנות באורך אקראי, 41% מאפשרת את רוב מטלות המיתוג והניתוב באמצעות התקני חומרה. היעילות המושגת על ידי שימוש במיתוג-חומרה עס תאי נתוניס קטניס מאפשרת ל-47 להגיע למהירויות עד 25 / הערה: באופן תיאורטי ניתן להגיע למהירויות עד 1.20005 עם |ודג, אולם כיום התמסורת בכבלי סיב-אופטי מוגבלת לרמת 5כטו622. כמו ב-/₪9!8 6חפז=, גס זג מניחה שהקו פועל ללא רעשים, ולכן היא משאירה את בדיקת השגיאות להתקני שכבת קישור הנתוניס שבשני קצות החיבור. שזג גס מקימה 6/ם בין שתי נקודות על פני רשת אודה. התקן החומרה העיקרי ברשת 47 הוא מתג דג (חסוושפ ‏ אזה) המשמש כמרבב (זסאפוסוז!טוח), כדי לאפשר להתקניס רביס לשדר בו-זמנית ברשת מרחבית (א/), כפי שמוצג בתרשיס 13.6. חיבור רשת מקומית שאליו מחובר המתג יכול להיות כבל קואקסיאלי או זוג שזור, אולס אף אחד מסוגי תווך אלה אינו יכול לתמוך במהירויות הגבוהות של תמסורת )ודה. לכן, בדרך כלל תמצא שארכיטקטורת זג פועלת בקווי 3 (08טו/45), ברשתות וספת (008ו100) או בחיבורי דםא50 063 (008ו155). 2 מבוא לתקשורת מחשבים 68 אוה סוחס חסוז8 0 | הסווו6 | ב חסוועוס | סטרן תדשים 13.6: מתגי שד פועליסם כמרבבים ומאפשריס תמסורת של מספר ערוצ:י נתוניסם בתחיבור תקשורת יחיד החומרה הדרושה ל-ז8 יקרה יחסית, אך למרות ואת נחשבת זג לשיטת התמסורת העיקרית לרשתות מחשביס בעתיד. השקפה זו נובעת בעיקר מהמהירות, היעילות ויכולת הגידול של וז מרשתות קטנות לרשתות עולמיות ומהיכולת לתפקד על מיגוון סוגי תווך. רעיון מפתח ודה היא טכנולוגיית מיתוג-מנות מתקדמת המעבירה נתונים בתאים בעלי אורך קבוע של 53 בתים במהירויות עד 005ו!622. א בשלהי שנות 1990 צצו ועלו מספר גרסאות של טכנולוגיית תקשורת חדשה שנודעה בשס כקסס ] ז5006סט6 |פוופָום (ובקיצור 51כ). טכנולוגיה גו אפשרה למשתמשים בה חיבורים מהיריס בהרבה מאלה להם היו רגיליס, תוך שימוש בקווי טלפון רגיליס מנחושת. הטכנולוגיה הנפוצה ביותר נהייתה טכנולוגיית ‏ 51כג (ופּווּפָום 6 וחץ5ג 0סס] ז505000), המאפשרת חיבור מהיר וקבוע לאינטרנט על קוי טלפון רגילים. המגבלה, כרגע, היא מרחק התיבור בין נקודת הקצה למרכזיה. למשל, במרחק של 0 מטר מהירות ההורדה היא 005ו8.448 ואילו במרחק של 4,800 מטר מהירות ההורדה ייצונחת'' ל-2.04808. לזה קוראים - שסצ!!! 5 ו 68016 בשניס האחרונות למדנו גס על אפשרויות קישור רחב-סרט המתבסס על תשתית הטלוויויה בכבלים. יתרונן של מערכות אלה הוא בכך שהן מאפשרות חיבור רשת קבוע אשר במערכות מסוימות אף מגיע למהירויות של רשתות מקומיות (אג.), 658.. פרק 13: רשתות מרחביות (5א/) | 233 סיכום רשת מרחבית - א השעש (אזסשז6א 68זה 06ו/) מחברת מספר רשתות מקומיות (אג )6 על פני מרחקיס גיאוגרפייס גדולים, ומורכבת בדרך כלל מקוויס בבעלותס של ספקי שירותים, קווי טלפון בחיוג (סט |08), קווי טלפון חכוריס (080108160), וקווי תמסורת ברשתות מיתוג-מנות (80ח1660ו/5 080661). קוויס ייעודיים כרוכיס בהקמת קו פתוח, בלעדי וקבוע (פחוד-ווַ=) בין שתי נקודות. לעומתם, רשתות ממותגות מאפשרות למספר משתמשים להשתתף באותו קו והן יכולות להשתמש במיתוג-מעגלים (סַחוחסזושפ ]טסזוס) | או מיתוג-מנות (טֶחוחס)/צפ +080%6) בעלות נמוכה בהרבה ביחס לשימוש בקווים ייעודיים. כדי לממש רשת מרחבית, אג/, קיימות מספר טכנולוגיות שונות ובהן חיוג במערכת הטלפונים, 25.א, ע₪6!8 6חב-זם, וודה, 55 ו-דםאס5. מערכת הטלפון הבסיסית יכולה לספק קווי בחיוג (סְט |0₪8), קווים חכורים ייעודיים (000108100), קווי זפוזז68-ד, או חיבורי אס5!. קווי חיוג פועליס באמצעות מודם על פני קווי טלפון אנלוגיים רגילים. קוויס חכורים ייעודיים יכוליס להיות אנלוגיים או דיגיטלייס, וקוויס חכוריס 05כ (08ועז56 |ּופָום 080108180) משתמשיס ב-650/050 וח 567106 818/וח 567106 ו6חח8ת0) לחיבור הרשת לקו דיגיטלי. מערכת ז8ו68- ד משתמשת במרבבים (פזסאפוקוזוטוח) לשילוב מספר ערוצי קול או נתוניס להעברה ומורכבת מ-24 ערוצי 649008 למהירות העברה מירבית של 868.. א0פ! (זסטפא ופּזופום 5971085 8160ז160חו) מאפשרת למשתמשיס לשלב קול ונתוניס על פני קו דיגיטלי. אספ!| ₪816 ץזפוחוזק מספקת 23 ערוצי 8 64005 וערוץ ם אחד של 8%, ומשתמשת ברוחב הפס המלא של קו 1ד. 5 היא סדרת פרוטוקולים של טדו/דדו60 המגדירים כיצד מתרחש מיתוג-מנות (סֶחוח0!ושפ 080%61) על פני רשת משולבת. 25.א משמשת בעיקר ברשתות נתונים ציבוריות (אסס) שאליהן ארגוניס יכוליס להתחבר, ומספקת תקשורת אמינה, וכמעט ללא שגיאות. ממסור מסגרות (ע₪9!3 6ח8ז=) מספק מיתוג-מנות כמו 25.א, אולס מניח פעולה על תווך אמין יותר ומשאיר את בדיקת השגיאות להתקניס שבקצות הקו. דה (008) ז910ח8זד פטסחסזהסהץ5) משתמשת בצורה מתקדמת של מיתוג-מנות הנקראת מיתוג-תאים (פַחוחסזושפ ||69), בה כל הנתוניסם ארוזיס לתאיס באורך 53 בתיס לצורך התמסורת. ג הוא האינטרנט המהיר בחיבור קבוע על קוי טלפון רגיליםס. 4 מבוא לתקשורת מחשבים 4 האינטרנט אי אפשר לדבר על תקשורת ללא אינטרנט. ככל שתפתח את מיומנויות הרישות שלך, תיתקל בצורך לחבר את הרשת שלך לאינטרנט. פרק זה ידון ברקע של האינטרנט, וכיצד ניתן לחבר אליה את הרשת שלך. רעיונות ונושאיס עיקרייס בפרק כוללים: * סקירה כללית של האינטרנט, א שירותים זמיניס באינטרנט, א 5/5160 6חהּ! הוהחזסם, א חיבור לאינטרנט, % נושאי אבטחה. פרק 14: האינטרנט 235 ראשיתה של האינטרנט האינטרנט העולמית - 81חז6וח! |פפסוף 108 - המקיפה של היוס החלה כמערכת צנועה למדי. בשנת 1969 פיתחה סוכנות ה (ש0ח46 6018[סזק ה0ז36568 חַסַסה8ע0) של משרד ההגנה האמריקאי רשת ניסיונית שנקראה 45540686 לקישור ארבעה מרכזי מחשוב-על למטרות מחקר צבאי. דרישות התכנון של רשת זו היו מהירות, אמינות, וסיבולת למקרה שפצצה גרעינית תהרוס כל אחד ממרכזי המחשוב ברשת. מאותס ארבעה מחשביס מקוריים, הרשת התפתחה לרשת המשתרעת על מיליוני מחשביס שאנו מכיריס כיוס, רשת האינטרנט. למרות שאיוס הפצצה הגרעינית פחת היוס, התברר שתכנון ה הינו נכס עצוס לרשת תקשורת מרחבית. כל מחשב אחראי להעביר את המידע שלו למחשב אחר ולרשת עצמה אין אחריות כלשהי. אס מחשב או חיבור למחשב כושלים מסיבה כלשהי, התקשורת למחשב זה תיפסק, אולס שאר המחשבים ימשיכו לפעול ולתקשר ביניהס. הרשת לא תיפול בגלל מחשב אחד. התרומה הגדולה ביותר אולי של 4081 היא פיתוח מערכת הפרוטוקולים =ו/פסד. כאשר מערכת זו הפכה למערכת הפרוטוקוליסם התקנית ברשתות, היא אפשרה למחשביס מכל הסוגיס להיות מחוברים ה לזה ולשתף מידע ביניהם. במשך הזמן דעכה 574086 והוחלפה ברשת 80ח=5א, שגס היא הייתה במימון ממשלתי והופעלה בחסות -5א (חסוו08חטס- 06ח6ו50 |החסווהאז). גם +6ח- 5 ייסיימה את תפקידה'י והוחלפה על ידי סריג (ח₪85) של רשתות מסחריות שאנו מכירים היוס. ממשלת ארהייב עדיין מממנת חלקיס של האינטרנט המוקדשיס לתחומיס ממשלתיים, צבאיים וחינוכיים, למרות שכיוס האינטרנט היא בעיקרה מפעל מסחרי. למעשה, האינטרנט עצמה היא "ירשת של רשתות". אין כל ייחברת אינטרנטיי מרכזית שאליה ניתן להתחבר. לפנינו אוסף של ספקי שירותי אינטונט - ק56! (0879ו₪700 5670108 6%חז16ח!) המפעילים את הרשתות שלהם, עס הלקוחות שלהם, ומסכימיס ביניהס להתחבר זה לזה, כדי להעביר מנות נתוניס מרשת אחת לאחרת. ספקי שירותי אינטרנט גדוליס רבים מוכריס לספקים קטנים יותר את אפשרות החיבור לרשת שלהם, וחלקם מוכריס חיבוריס לספקי שירות אחריס. בסופו של דבר, ספקי שירותים אלה בכל הרמות מוכרים חיבוריס לבודדיס ולחברות, המשלבים את הרשתות (או המחשביס הבודדים) שלהס לרשת גדולה יותר. למרות שאין שליטה מרכזית של האינטרנט, קיימיסם תקני תקשורת ויש תיאוס בין ספקי השירותים. הדבר נעשה בפיקוח ארגון מלכייר (מוסד ללא כוונת רווח) הנקרא /500160 66חז0)ח!. ארגון נוסף כוה הוא =ד=! (8סזס= 785% חֶחהססחופָח= )6חזסוהו), שמתאס את הפעולות של מספר ועדות המגדירות תקני תקשורת אינטרנט וחוקרות שיטות להרחבה ושיפור תקשורת אינטרנט. תקני התקשורת מכוניס 6- (בקשות להערות - 18ח6ו 60 זסז 5600881) וכל ספקי השירותיס נצמדיס אליהס מתוך בחירה. 6 מבוא לתקשורת מחשבים 0 הערה: מבנה האינטרנט דומה לזה של רשת טלפונים. אם תחשוב על כך, / כאשר אתה מתקשר למישהו, השיחה עוברת מחברת הטלפון המקומית אל מפעיל שיחות חוץ, ומשם לחברת הטלפונים של האדם שאליו אתה מתקשר, ושם נוצר החיבור הסופי. יכול אף להיות מפעיל שירותי טלפון נוסף בדרך, כמו בשיחות בינלאומיות, למשל. כל חברות הטלפון המקומיות וחברות המפעילות שירותי שיחות חוץ מסכימות לחבר בין המערכות שלהן. אינך יודע בדיוק כיצד השיחה מגיעה אל היעד - אתה רק יודע שהיא הגיעה! .0 %/ ] 7 2- פץ / + א 6 אס אתה מעוניין ללמוד עוד אודות ההיסטוריה והמבנה של האינטרנט, 6 ו --/*-* = בקר בדפי הבית של //5006 )פחזסוחו בכתובת /זס. 1500 וצאעצ//:כז1ת ושל פסזס= 788% פַחוספַחוּפָח= ז8חז%6ח! בכתובת /0זס.611ו. אועאעצ//: כף1ת שירותי האינטרנט לאחר חיבורך לאינטרנט, יש לך גישה למיגוון שירותיס. להלן רשימה חלקית של השירותיס הבולטים: > גלישה באמצעות דפדפן, * דואר אלקטרוני - |ופח-ם, א שרתי שד (|סססוסזם זפזפחהזד פוו=), * צ'ט 80ח0), > קבוצות דיון (5קטסזספשוסא), א 61ח|76, שירותיס חדשים מוצעים כמעט מדי יוס, ועס התפתחות הטכנולוגיה הס מאפשריס שימוש רב יותר באודיו (קול) ווידאו (סרטיס). מספר השירותיס רק ימשיך ויגדל. כל השירותיס פועלים בעיקר בשכבת היישוס (חסוז8סווסק4) של מודל ייחוס |05. גלישה באמצעות דפדפן ס60\ ססו/ סוזסע), ובקצרה שששש/, החל בשנת 1989 כאמצעי לפרסוס מאמרי מחקר אקדמיים כדי שמדעניס ברחבי העולם יוכלו לעיין בהם. מכיון שהתוכנה ששימשה הן לתצוגה והן לפרסוס המידע הופצה לכל דורש, החלו משתמשים ברחבי העולם ליצור את מה שכונה מאוחר יותר בשס אתרל? 68/ש (51109 60//). כיוס, ה-פפ\ הפך לאמצעי העיקרי לגישה למידע באינטרנט. אלפי אתרי פ6/ חדשים מפרסמים מידע מדי יום. פרק 14: האינטרנט 237 מבנה ה-60/ פשוט למדי. כאשר אתה רוצה לפרסם מידע שאנשיס אחרים יוכלו לראות, הקבציס שלך צריכים להיות ומיניס לאחרים באמצעות שרת טפש (ז8/ז50 60/ ). המסמכים, הנקראים גם דפי ספש (פ6ִחָ3ק פפ//), כתובים בעיקר ב- ]ד (פפָּטַפַח8 1 קטאזהּו 61 דזפסץו) ויכולים לכלול מלל, גרפיקה, קול ווידאו. מדפי ה-86/ שלך אתה יכול ליצור 5אחו! 6%1צופמעח (קישורים) אל דפים שנכתבו על ידי אנשיס אחריס ונמצאיס בשרתי 85/ אחרים. אתריס אחרים, במיוחד ספריות וכלי חיפוש, יוכלו ליצור גס הס קישור (אחוו|) אל האתר שלך, כדי שמשתמשים הפוניס אליהס יוכלו למצוא את הדפיס שלך. קישורים אלה בין אתרי ספ\ יוצריס סריג (ח₪85), או רשת עולמית הדומה לרשת של קורי עכביש. הערה: מיקרוסופט כוללת שרת ס6/צ במערכת 2000/ד פטוספחו\, כך שתוכל 9 להתחיל לפרסם חומר באינטרנט מייד. ב- 2000/דא פשססחו/ש, שרת 60/ הוא זז חהסוזפח זסזח! 61חז6+ח! - 6ו| לעבודה מאומצת. במערכת הפעלה | 98 פשסשחו/ | הוא | נקרא 4 ז8פ/58 85/ |8חס8זפק - %5צכ = וב- 0 ח800ז5אזס/ דא פעשססחו/צ, שרת 60/ נקרא 56/1085 60/ זססס ומיועד לשימוש קל. מעבר לשני שרתים אלה מבית מיקרוסופט, קיימים כיום שרתי 0 \ כמעט לכל סוג מחשב. = 5- 08// % מכיוןו שמיקרוסופט משפרת בהתמדה את מוצר חהסוהחחזסזח! 6%חז6)ח| -]/ * | ז0/ז50 שלה, כדאי לבקר באתר 60/ בכתובת /וו/ ה סס .5011 סזסורח. ועצעצ//: כ ולוודא שבידך הגירסה העדכנית ביותר, כמו גס המידע העדכני. משתמשים מחפשים מידע ב-0פ\ וגם מעיינים בו באמצעות תוכנת גלישה ברשת הקרויה דפדפן (ז6פשסזם). תוכנה זו מאפשרת למשתמשיסם לציין לאיזה שרת 90/ הס רוציס להתחבר. בדרך כלל, הדפדפן מספק גס סדרת מצביעיס למשתמשים שאינס בטוחיס היכן הס רוציס להתחיל לחפש. שני הדפדפנים הנפוציס ביותר הס זסו8וצפ8 של 6150808 ו-זפזס|וקאם= זפחזסוח! של מיקרוסופט (ראה תרשיס 14.1). שניהס מאפשרים למשתמשים לראות גרפיקה ברוולוציה גבוהה, להשתמש בקול ווידאו, להציג דפי ספ/ בעלי מבנה דף מורכב ולחפש בקלות אתרי ספ/ חדשיס. 8 מבוא לתקשורת מחשבים זסזס!קא = 1פחזס)ח! )/ס>סזסוא - הוצאת הוד-עמי לספרי מחשבים ב ב] מס 1006 פפהסום" אש 8 6 | . ש 4 -₪ 4 ₪ 9 | 8 ₪8 2.98 5 ו חווק | סו 0165ב 568100 6חסו] | (30/88 | כס90 מס וס - חן |* סס.חזב-0סת :קוח 45| 000655 | פרופיל חברה למה הוד-עמי מרכז הזמנות 09-9564716 ספרי מחשביכ, מו ג יי 1 --- הנחה 10% על כל הספרים...מתנה ומשלוח חינם ופש' 1 של 0 פשוסוונג/ער לצפיה בקטלוג הספרים 8 פשוס0ונג קר רבי המכר של הוצאת הוד-עמי 0 4 ו[1135 למפת חי את'רים באינטרנטי זי מחשב גרפיקה מכון החקנים היראל אינטרנטי תכנות באינטרנטי 4813 למפתחי אתרים באינטרנטט רל 13. למפת חי את ריםו באינטרנטי מערכות הנעלה ב טכנאי 26 חומרה שנות תכנות טפנאי 76 רשתות בסיסי נתונים ל מבחני הסמכה 6 עי סדנת' לימוד מוצרים נוסיפים... המדריך השלם לשפת 6 מהדורה 6 ++0 בקלות מהדורה 3 ++6 [4ופג/י המדריך השלס 4 ,111 למפתחי אתירים באינטרנט תווחו פה | | תרשיס 14.1: ניתן להשתמש ב- זפזסוסא= 61חז9זחו של מיקרוסופט להצגת אתר: 80// כגון אתר הוצאת הוד-עמי בכתובת ו|ו.סס.וחז8-סה. שש קת 'וב פֶ 0 הערה: זסזסוסאם 61חז6וח! של מיקרוסופט נכלל חינם בכל מערכת הפעלה של פססו/. כמו כן, תוכל למצוא אותו בכל תקליטור של הוצאת הוד-עמי, כולל תקליטור המצורף לספר זה. דפדפני הרשת מתקשרים עס שרתי 65/ השונים באמצעות פרוטוקול פדדו ((₪701000 ז518ח8ז ד 1א6 דזפסעהז). כל האינטראקציה (יחסי הגומלין) בין הדפדפן לבין השרת מסתכמת בבקשה פשוטה לקבלת מסמך. לאחר שהשרת שולח את המסמך אל הדפדפן, אין עוד קשר כלשהו ביניהס. הדפדפן אינו צריך להתנתק (טס פָסו) משרת 90 )), או לציין בדרך כלשהי שסייס להשתמש בשרת. אין, ולא דרוש כל קשר (אלא אס המשתמש מבקש מסמך נוסף מהשרת). טיפ: בין כל ראשי התיבות המשמשים לפרוטוקולי רשת, זכור ש-שדזך4 משמש רק עבור ס6/ 6סו\ חוזסצ. פרק 14: האינטרנט 239 הצלחת ה-80/ והזמינות הגבוהה של דפדפני הרשת הפכה את טכנולוגיות 80/ לאמצעי פרסוס עיקרי באינטרנט. עסקיס וארגוניס רביס פיתחו רשתות אינטראנט (60ח8ז)חו), שבהן שרתי פ65/ משמשיס לפרסוס מידע ברשת מקומית, או רשת מרחבית ארגונית. לדוגמה, ספרי הדרכה פנימיים, מידע של מחלקת משאבי אנוש ומדיניות חברה ניתן להפיצץ באמצעות שרת 80/ באינטראנט, במקוס להדפיס ולחלק אותס בצורה מודפסת. רעיון מפתח כאשר אנשים מדברים על פיתוח אינטראנט, הם מתכוונים לשימוש בטכנולוגיות אינטרנט ברשת פנימית של הארגון. ככלל, שרתי 86/ ברשת פנימית זו אינם זמינים למשתמשים ברשת האינטרנט החיצונית. 5 08// א" 4" אס אתה רוצה ללמוד את כל הפיתוחיס העדכניים בנושא 06ו/ 6!זס/ - 0 5 בקר בדף הבית של קונסורציוס פ6/ 06ו)/ סוזס\ בכתובת .- /זס. 3 וצצ /: כז1ת דואר אלקטרוני דואר אלקטרוני (|ו8ח סוחסז6!600) או [ו9וח-6, הוא הסיבה העיקרית שלשמה אנשיס מתחברים (או מחברים ארגון) לאינטרנט. פפ/ 06ו/ ח!זס הוא האמצעי העיקרי שבו אנשיס משתמשים לאיתור ולאחזור מידע, והדבר מרגש, מעניין ומסעיר ללא כל ספק. עס זאת, הדואר האלקטרוני הוא ייסוס העבודהיי של האינטרנט, השומר על קיוס התקשורת. כדי להשתמש בדואר אלקטרוני, המשתמש וקוק לתוכנת לקוח (חפו|ס) של דואר אלקטרוני. תוכנה זו יכולה להיות ייעודית לדואר אינטרנט (למשל, 8זססטם), או שהיא יכולה להיות תוכנת דואר אלקטרוני שהיא חלק מתוכנה מקיפה, כמו 4ספסזסון 6חהחסאת, |ו9ו זס8סזסוו, או |ו8:סס 005 | שיש לה שער (עצ88108) אל האינטרנט. משתמשים שולחים הודעה זה לזה ומשתמשים בכתובות בסגנון אינטרנט, שנראות כך: ח|967600008ט. בכתובת זו, זפ הוא שס המשתמש המוקצה לו על ידי ספק השירותים (55!), ו-חו3חחס0 הוא הכתובת עצמה כדוגמת |ו.0ס.ווח0-8סח שמות תחומים (5חו8ח00) כולליס לרוב את שס החברה או שס הארגון, ולאחריו ציון התחוס ברמה העליונה, בן שלושה תווים (ראה סעיף "5910 6חחּ חוהּוחסכ 6חדיי בהמשך הפרק למידע נוסף אודות שמות תחומיס וההבדלים בין השמות בארהייב ובארצות אחרות). לדוגמה, כדי לתקשר עס הוצאת הוד-עמי, תוכל לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת |ו.0ס.והח00-8ח62סזחו. 0 מבוא לתקשורת מחשבים הודעות דואר אלקטרוני נשלחות דרך האינטרנט באמצעות רשת של שרותי דואר (9ז56700 |ו8ח) האחראיסם לאספקה וקבלה של דואר אלקטרוני. שרתיסם אלה משתמשיס בעיקר בפרוטוקול > ד 50 ((סססזסזק ז9זפחפזד |ו8ו 6וקהחו5) לשיגור וקבלת דואר אלקטרוני. דואר אלקטרוני המיועד למשתמש שהמחשב שלו אינו מקוון (פחוו1ס) באותו רגע יכול להישמר בשרת, והמשתמש יוכל ילמשוך'י או לאתזר אותו מאוחר יותר באמצעות פרוטוקול 503 (3 |000ז0ז₪ 01108 +₪05). פרוטוקוליס אלה פועליס בשכבת היישום (חסוו8סווסקה) של מודל ו05. פ טיפ: נזכיר שוב, אל תתבלבל בעניין פרוטוקולי רשת. זכור ש-ק דופ ₪034 הם פרוטוקולים למשלוח וקבלת דואר אלקטרוני באינטרנט, ואינם פרוטוקולי שידור ברשת. שרתי קד (|60ס)סזק ז6ופחבּזוד 6ו1=) ב-89/ תמצא כמויות גדולות של נתוניס שרובס טקסט או גרפיקה. כשתרצה להוריד קבצי נתוניס גדוליס המכיליס תוכנה או נתוניס אחריס, תצטרך להשתמש בפרוטוקול העברת הקבצים - שד (|סססוסזם זפ)פח8זד 8וו=). בגלל השימוש הרב בו, פרוטוקול סד= נכלל כמעט תמיד בכל התקנה של מערכת הפרוטוקולים =ו/פסד. ומסיבה זו תראה שמרבית ספקי התוכנה מאפשרים גישה לתוכנות שלהם באמצעות שרת סז-. למשתמש המחובר לאינטרנט לא תהיה בהכרח דפדפן, אולס קרוב לוודאי שותקנה אצלו תוכנת לקוח סד=. לקוחות שד= ומינים בשתי צורות: מבוסס טקסט (8560ם /א19), ומבוסס גרפיקה ((68וחקאזט). לקוחות =ד= מבוססי טקסט החלו בעולס אואש ולכן הס שומרים על מבנה הפקודות הקצרות ממערכת אואש. מחלון טקסט, כמו שורת פקודה (ראה תרשים 14.2), ניתן לכתוב את הפקודה סא, להתחבר למארח המפעיל שרת סד, ולהתחיל להוריד קבצים. 116/ 0+ 6108ססהחטם 00246562 61.28 פשהטטסט תרשים 14.2: לקוח שז= מבוסס טקסט מסופק עם מערכות הפעלה רבות פרק 14: האינטרנט 241 'וב פֶ 0 | הערה: לקוח קד" מבוסס טקסט נכלל הן ב-95 פשוספחוצ והן ב-דא פאוססחו/ בעת התקנת םו/פ6ז. לקוחות קדת גרפיים ומיניס בצורות רבות. קיימות תוכניות מיוחדות המיועדות לספק גישת קד- באמצעות ממשק גרפי. אולס לרוב תראה אנשים המשתמשיס בדפדפני רשת להורדת קבציס. הן זפזס|קאם )6חז9זח! של מיקרוסופט והן זסוּפָּוט! 6150806ז, כמו גם דפדפניס אחרים, תומכיס בהורדת קבציס באמצעות חד=, כפי שמוצג בתרשיםס 3. בגלל קלות אחזור הקבציס באמצעות הדפדפניס, משתמשים רבים ב-80/ ימשיכו להוריד קבציס (כלומר, להעתיק אותס אל המחשב שלהם), בלי להיות מודעים כלל לכך שלעיתיס הס משתמשים ב-שד=. [<]5] -] ז6יוס!קא5 +6חו66ח1 שו6יופ16] הסוזהוסקיזוס.) 1605004 - החס50/1.6סיו6ורח.ק6 + +סטיז קדו מ] פה 5פ6תטשפת 60 אפ ₪46 5 | ₪ ₪ 8₪-₪ 69 ₪ 4] 68 > > | ם 105 [9] 585 פסאו 5זוחה סו [] חר ז - סיס חק ] 05705 | וה0508.60ז6ווח. ןא +8 +00 קד 8 01109080 עדת 45 > 115 סאס 41:72 שת 5 21566095 19/97 /בב 5פעפ4:9% ע21546095 05/97/בב שפטופט44 ע1556095ם 12/12/97 אסא עבודצ41 5,102 05/9 סאס. 31:42 4,405 0% 11/05/97 10 0בד 0/10/95 פאס צ5ת3ב81פ31 712 08/05/98 3/01/97 1/9868 /נס 1/96/נס 5 1/98/נס 9/14/97 10/11/95 10/90/97 10/0/97 10/98/96 10/09/97 08/08/96 3 - וס הפוח וטו חס וסקס 1010508 - חס 0מטוסוח. 51 טסו כ ד | תדשיס 14.3: דפדפן זסזסוסא= זפחזסוחו של מיקרוסופט יכול לשמש להורדת קבצים באמצעות קד -זי 0 הערה: 567/88 הסוההחסזה! 6%חזפ)ה! של מיקרוסופט, שכלול במערכת 0 דא פעוססחו/, פועל כשרת 80\, אולם יכול גם לפעול כשרת סד=. 2 מבוא לתקשורת מחשבים 6% רביס ממשתמשי האינטרנט י'מציטציטיסיי ביניהס באמצעות תוכנות לקוח כגון 60| או 6!. ז4ח6 הוא קישור ישיר בומן-אמת בין משתמשיסם המחובריסם באותו זמן לאינטרנט. תוכנות 641 רבות מאפשרות גס קישור וידאו וקול, במידה ורוחב הפס מאפשר זאת. למרות זאת, הקישור הטקסטואלי הוא עדיין הקישור הסטנדרטי. קבוצות דיון (5קטסז50/ו6א) בתחילת התפתחות האינטרנט נעשה מאמצ מקביל לפתח רשת המחברת בין מחשביס לקיום קבוצות דיון. רשת זו, המכונה ‏ 0588%6%, התפתחה לסדרת קבוצות דיון (0009ז6/90ח) ששותפו בין מחשביס באמצעות פרוטוקול שדאא (9ש6א אזסעטסצ |₪701000 זזסספחאזד). עס הזמן, קבוצות דיון אלו החלו לעבור באינטרנט, וכעת הן נחשבות חלק משירותי האינטרנט. כיוס יש עשרות אלפי קבוצות דיון שונות הדנות כמעט בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. ממערכות הפעלה לספורט, פוליטיקה, דת, בידור ועוד. אלפי מאמריס נשלחיס לקבוצות דיון ברחבי העולס בכל דקה במשך היוס. כל המערכת פועלת באמצעות סדרה של שרתי דיון (8974819 פוופח) המופעלים בדרך כלל על ידי ספקי שירותי אינטרנט, אוניברסיטאות, או חברות. כל שרת דיון עוסק במספר קבוצות דיון המשותפות למשתמשים בשירותיו. כאשר אתה שולח (00590) מאמר לקבוצת דיון, הוא זמין בשרת הדיון של ספק שירותי האינטרנט שלך. בתוך דקות עד שעות, המאמר יופצ לכל שרתי הדיון בעולס העוסקיס בקבוצת דיון זו. בדרך זו מתרחש דיון כלל עולמי בנושא כלשהו. [ |5]-! ה זםזה1 אוש :הו ל קפ 0/6 פאס ספת |₪ 5 > . בד ל הי 8 . 9 9 8 | | 5 ₪ ה ו 800 | |הפממס | >קוסשפאוטא | ו וש ו ססות אפ ו ו ב 5 ופ ל חוון 0 פטם./ססזסותן [85 | 50/59100005 1 [ 8 - 56 סו [₪ []סחון 947 8 6:25 2/24/87 הסצשמזשם הסצסופ זפצוט5 טג 0181 95 חואו נש ג 8 | 36 8:52 2/24/87 | חבס 4 06 תח +60זזם | "| 229 | אה 9:33 2/24/87 עה זגו חוביו ור 161 655300 זטזח[ > ו 2/0 5 1 תפס 8 555 | 6 | ה 10:23 2/24/87 ור 85חז/ מזםפחום [ > ₪ 15 | אה 10:27 2/24/87 הווה 3 ו חם חספ וס[ 1 [ ו 6 04 2/2/57 טוה שחז סב 50" טחזוטפום[ == [221085 11:12 2/24/97 = 0 חח 1 66 חס הפסה - [בזכתן הפס חס אזסוא מ חן ₪ 21 | אה 11:30 2/24/97 פע ספת 200.5 א הג ₪5 הסגוקטסאם[ > [פחון 41 2 הפו|ס/ פופקן ו הזסו] 0%זסיפע בכ תוס 1 | ותמר | | [ 23 || אק 8:37 2/24/87 עחום א .0.5 95 חואו חס 3.12 בסה הו 6חחסס [ > זט פוט :חוט] לפחו/ החסז] 5זטאיפבכן הומוחסט 1( פתופחפ ה :%ספ[טט 5 ,05 8'5 הסט חס "פח רחס זס! זפספחבתי זספט" דא] פוט ||558חו ם|טסס | , תפר חק [סז1 חס "85 זסויופ35 ק" 18 תוחהשו החסז1 ה סם 10 !םב 8ם ם|טוסח5 | וטופ ?ו 1 7 1 הס סאפ ו הז הז 47 זנוסץ הס 10 עבשו 3 17 %חפו 8 וספ 3 8ם ב|נוסש 1731 הזומה | ,11 ₪ %ח3ם סע 118% טרח ₪!ם1 המספהחסב "זביוום סיטת" זופת תוחא וס םס חומ חח !וטס | סחוח1 5008831 ו הסט | , החפ 56 .חחו 55 תפ | 50 , 55188 הַחו1פוס טס ונס זם מווסם זה ום ווסץ זה צופטופ!ו!סתסם 5878 81ח1. החותועחה > |= זט 89 11 מסחסותפוח חפטם 1081 וח טונוסם | מס ומפהטוחנוסטט עומס פד | [ וס סו 800 ,הזחו 295 (6553065וח 298 | 1 | .חס 7 | .2 | .0 1809 | .60 מח! | | סז 3 [ .- הספת 33 | מוסוקא> ב 5508 38 תרשיס 14.4: ניתן להשתמש ב- 65| זסחזסוחו של מיקרוסופט לקריאת קבוצות דיון פרק 14: האינטרנט ‏ 243 ניתן להשתתף בקבוצות דיון באמצעות תוכנית לקוח הנקראת :8806 פשפח, כפי שמוצג בתרשיסם 14.4. אבל המגמה היא לאפשר ביצוע של כל הפעולות באינטרנט דרך הדפדפן, כמו זסזס|קאם +6חז6)ח! או זסז8ףוצה 0150806א. 0 הערה: חברות רבות התקינו שרתי דיון באינטראנט שלהן, כדי לספק פורומים מקוונים (פחווח) לעובדי הארגון לדיון בנושאים המעסיקים אותם בתוך הארגון. +%ח!6ד בימיס הראשוניס של האינטרנט, מחשביס מהירים היו יקרים ונדירים מאוד. למעשה, רשת 74066 המקורית נוצרה לשיתוף מחשבי-על בין חוקריס רביס. אחד הצרכיס הנפוציס ביותר היה שחוקריס במקוס אחד יתחברו למחשבי-על מרוחקים אלה לביצוע מחקריהס עתירי החישובים. לצורך וה פותחה תוכנית 8%ח|8ד. באמצעות הפקודה )8ח|16, ניתן להתחבר למחשב מארח רחוק ולתקשר איתו כאילו היית מחובר אליו ישירות, כפי שמוצג בתרשיס 14.5. המארח המרוחק צריך להרלף זפצז56 61חו|סד (הנקרא בדרך כלל ח00ח086 61ח!6ד או 610חו6ד) ולאפשר למספר משתמשיס להתקשר בו-ומנית. 0 הסט ההז - 61 חוד = קז |ההוחז10 18 [טשההטם (012300) 2.8 616356 ₪ 545868 (:)אזאנ ועט :הנסה : 355 פן חפט שה. 2-13-הה1 הםץ+ 13:51:17 28 מ6] הטפ :ה1061 356 | 5 >פפהטטט 1וטחטם 5 85חצ5 | .סח1 ב 5 15 5 כ 5 ₪3 - לש תרשיס 14.5: הפקודה 81חו18 מאפשרת להתחבר למארח מרוחק , הערה: 95 פשססחו/ ו-דא פשססחו/ מתקינים לקוח 6חו|9ד עם התקנת סן/ק6ד. קיים שרת 81ח!6ד ל- זפ/ז56 דא פאוססחו/ כחלק מ- 4.0 דא פאוססחו/ ]א 4₪650101706. 4 מבוא לתקשורת מחשבים והח5+6ץ5 36 הוהּהוסס 6חד בפרק 8 ייפרוטוקולי רשתיי, למדת על סו/פסז וכיצד מחשביס מתקשרים באמצעות כתובות =! בעלות מבנה מספרי, כגון 192.168.10.123. למרות ששיטה זו מתאימה למחשבים, לאנשים יש קושי רב לזכור את כל המספרים האלה ודוגמתס. אס מישהו היה אומר לך 'לקבלת מידע נוסף אודות החברה שלנו, בקר באתר 85/ בכתובת 4 207//:סח'י, קרוב לוודאי שהיית מחייך אליו בנימוס ושוכח את הכתובת. כדי להתמודד עס הצורך לזכור כתובות, פיתחה קהילת האינטרנט את מערכת שמות התחום - הח6ופץ5 פחהּ] הוהוחסכ, המוכרת בשס 5אפ. במערכת זו, מוקצה לכל ארגון שס תחום (פחחהּח הוהה0ה), כגון וחס6.)ס5סזסוח או חסס.זהוסקעוטטסוטסזק, המוהה באופן ייחודי את הארגון ברחבי האינטרנט. רעיון מפתח שם תחום (פחאה הו08ח00) ב-%5כם שונה מאוד מהתחום המוכר לנו ב-דא פששססחו/). שם תחום 5אכ מזהה את הארגון שלך בפני משתמשי אינטרנט אחרים. אם אתה שולח ומקבל דואר אלקטרוני, או מפרסם מידע ב-66/), שם תחום 5אכ שלך ישולב בכתובת הדואר האלקטרוני שלך, או בכתובת שרת 605/. תחום (חו9ח00) ברשת ]5678 דא פאוסטחו/ הוא קבוצת מחשבים המשתמשים באבטחה ברמת המשתמש. בכל פעס שאתה מתקשר ברשת לכתובת כגון והסס.)501סז16ח.ששש, המחשב שלך מציג שאילתה לשרת 5אם (ז8צז80 5אכ) מקומי (הנקרא גם ז501/8 פההּח) כדי לברר את כתובת =>| של הסס.ספסזסווח.עצצו. כאשר שרת 5אכ מחזיר את כתובת >ן המתאימה, המחשב שלך שולח את מנות הנתוניס אל כתובת זו. כל התקשורת בין מחשביסם באינטרנט מבוססת על שימוש בכתובות =!. אס מסיבה כלשהי שרת פצום שלך אינו יכול למצוא את כתובת =! עבור שס התחוס שהקלדת, לא תיווצר תקשורת ותקבל הודעה על כך. הערה: 5א%ס משתמשת בהיררכיה שלמה של שרתי 5אכ מבוזרים לפענוח ,9 כתובות. אם שרת 65אזכ המקומי יודע את כתובת =! של החסס.אספסזסוח.צעוש, הוא שולח אותה חזרה למחשב. אם לא, הוא מעביר את הבקשה אל שרתי 5צום ברמה גבוהה יותר, כדי לדעת איזה שרת 5אוכ אחראי על וחסס.)ספסזסוחח. כלומר, שרת %5זכ המקומי מתקשר עם שרת %65זכ מרוחק זה כדי לברר את כתובת =| של החסס.501סזסוחח.אשש, מחזיר את כתובת =! אל המחשב שלך ומאחסן אותה במחשב המקומי למקרה שאתה (או אחרים ברשת המקומית) תרצה לבקר באתר זה שוב. שמות תחומיס מחולקים למספר תחומים ברמה עליונה (פחו8חחס0 |68ו-סס)), כפי שמוצג בטבלה 14.1. לארגוניס וחברות שנמצאיס מחוצ למדינות ארהייב, יש בדרך כלל קוד נוסף לציון המדינה. קוד המדינה הוא בן שתי אותיות. פרק 14: האינטרנט 245 מב הערה: למרות שקיימת האפשרות להשתמש ב-פט כקוד מדינה עבור ארה"ב, | מרבית הארגונים בתוך ארה"ב משתמשים באחד התחומים בני שלוש האותיות בלבד. האינטרנט נבנתה בעיקר על ידי ארגונים וסוכנויות אמריקאים והם אשר הגדירו ומשתמשים בקודי תחום בני שלוש האותיות. עם התרחבות האינטרנט לארצות אחרות, קוד המדינה בן שתי האותיות נכנס לשימוש. בארצות אחדות נעשה שימוש בתחומים של ארה"ב בתוך תחום הארץ שלהן, לדוגמה טף.חסס. או 600.80. באוסטרליה (שים לב, הנקודה שמשמאל שייכת לשם התחום!). טבקה 14.1: 5חו8חחס0) 1.881-קסד 5צום | חס | (שסושהחסט ארגונים מסחראם, | | 864 | (ח000800פ) מוסדות חינוך, כגון מכללות ארבע שנים ואוניברסיטאות. = | | צסף | 0חסוחחזצסף) סוכנויות ממשל, בעיקר הממשל הפדרלי של ארהייב. | | | (משו//ח) ארגוניסצבאיים ואתרים צבאיים של ארהיב, | | %ח. | (אזסשוז8ח) ספקי שירותי אינטרנט וארגוניס אחריס הקשוריס לרשתות 0 | (חסואלוְחַפָזס) ארגוניס שלא למטרת רווח ואחרים, שאינס מתאימיס לקטגוריות אחרות. ((8ח0ו81חז6)חו) ארגוניס בינלאומיים. אא. | קודי מדינה בני שתי אותיות המצייניס את מיקוס הארגון (לדוגמה, וו עבור ישראל, ז1. עבור צרפת, טּ8ּ. עבור אוסטרליה). הקצאת שמות תחומים עבור ארהייב ורוב מדינות העולס מטופלת כיום על ידי הארגון 0|אזפזח!. הארגון מקצה גס כתובות =!, והוא מופעל על ידי חברה פרטית על פי חוזה עס ממשל ארהייב. הדבר ישתנה ככל הנראה בשניס הקרובות, מכיון שקיים מאמצ להוסיף פ. !ד נוספיס ולאפשר לארגוניס אחריס מלבד 0!אז8זח! לרשוס שמות תחומים. וחסס. 00 צסף. |וח. פס למעשה, כדי לקבל שס תחום, אתה קובע איוה תחוס ברמה העליונה מתאים לארגון שלך, ואו מנסה למצוא שם שאינו בשימוש על ידי מישהו אחר. והו המאבק האמיתי של עולס 5את, אשר גרר אין ספור תביעות משפטיות הקשורות בסימנים מסחריים, זכויות יוצרים, וכדי. מכיון שיכול להיות שס ייחודי אחד בשס תחום, ארגוניס בתחומי תעשייה שוניס עם שמות או ראשי תיבות דומים, אינס יכוליס להשתמש באותו שם תחוס. 'וב 9 הערה: הבעיה של שם משתמש יחיד בכל אחד מהמספר המוגבל של שמות 0 תחומים השפיע על אחד מנותני החסות לספר זה, וחוסש עוטווסטטסזק |8חסוז8חז6)ח!, שרצה להשתמש בשם חסס.וסק. אולם שם זה כבר נתפש על ידי חברת תרופות (שגם ראשי התיבות שלה הם |קק) כאשר +חוסש עווטוזסטוחססזק (8ח800חז6!ח! רצתה להתחבר לאינטרנט, )חוסק שוצסו0סזק נאלצה לקבל את שמות התחומים חסס.זחוסקסזק ו- החסס.זהוסקץזושוסטחססזס. 6 מבוא לתקשורת מחשבים לאחר קבלת שס תחום, אתה או ספק השירותיס שלך חייבים להפעיל שרת 5אזם שיענה על בקשות מאתרי אינטרנט אחריס לקבלת מידע אודות התחוס שלך. אתה אחראי להקמת שמות כגון חופחזסס.עחהקוחססזטסץ. שצצו וקישור, או הצבעה שלהס אל כתובות =! תקפות. רעיון מפתח 5 (5%67/ץ5 6ח8 הוהמחסכ) היא מערכת המתרגמת שמות תחומים (85חח8ח חו08ז00) לכתובות =!, ומאפשרת לאנשים להתקשר עם שירותי אינטרנט כמו ה-66/ באמצעות שמות טקסט במקום מספרים. הערה: 2000/דא פשספחו\ אספסזסוו כולל שרת 5אפ שבו תוכל להשתמש ברשת שלך. חיבור אל האינטרנט תהליך חיבור הרשת שלך לאינטרנט כרוך במספר שלבים: > קביעת ספק השירותים (55!ו) שישמש לחיבור, * קבלת תחוס תקף של כתובות =! מספק השירותים, * המרת הרשת שלך לשימוש ב-שו/קסד עס הכתובות החדשות, * התקנת החומרה המתאימה והפעלת החיבור. בחירת ספק שירותי האינטרנט - קפו בחירת ספק שירותי האינטרנט הינה החלטה חשובה. ספקי שירותי אינטרנט עשוייס להיות חברות תקשורת גדולות, או ארגוניס קטניס. הס מספקים מיגוון שירותים, אפשרויות ומחיריס. שאלות חשובות שיש לשאול ספק שירותים אפשרי הן: * תמיכה טכנית (הססקטפ |08וחח0פ)). לא חשוב מה יאמרו אנשי השיווק, אף חיבור א | לאינטרנט אינו פשוט כמו חיבור הרשת לתקע טלפון בקיר. איוה סוג תמיכה מוצעת על ידי ספק השירות עבור ההתקנה! האס הוא ישלח מישהו שיעזור! האס יש מרכז תמיכה - שנקרא לעיתיסם 6וא 06019 חסוז8חחסזח! אזסשטסא) או 6סא (ז06010 6780075קכ) אזסשאזפא) - והאס הוא מאויש במשרה מלאה! האס מישהו זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימיס בשבוע? > יתירות (עְסח08ח:ו60ז). כיצד מחובר הספק אל ספקי שירותים אחרים! האס יש רק קו אחד המחבר אותו אל ספק גדול יותר! האס יש מספר קוויסם! כיצד הוא מאורגן במקרה של נפילות (1)0189065 פרק 14: האינטרנט 247 * קירבה לאפיק השידרה (6ח80%00כ 6ח1 סז עוזוחזואסזכ). ספקי השירותים הגדוליס ביותר מפעיליס אפיקי שידרה (00085א080) עולמייס בעצמם, המורכבים מקווי תקשורת במהירות גבוהה מאוד. רוב ספקי השירותיס האחריס קוניס חיבוריס מספקי שירותים גדולים אלה. עד כמה קרוב הספק שלך לאפיק השידרה! האס הוא חוכר קוויס ישירות מאחד הספקיס הגדולים! האס הוא מרוחק מספר חיבוריס מאפיק השידרה! אס אתה מחפש רק חיבור לדואר אלקטרוני, ההבדל לא יהיה משמעותי. אס בכוונתך להשתמש הרבה ב-68/, כקורא או כמפרסם, המרחק מאפיקי השידרה עלול להוות הבדל משמעותי במונחיס של מהירות הגישה לשירותי האינטרנט. אולס דע שהמחיר בדרך כלל עולה במידה משמעותית עס הקרבה לאפיקי השדרה. אא אבטחה (/4וזט890). איוו הגנה מוצעת! ספקים אחדים יקימו עבורך קיר מגן (ו8ש6זו!), אחרים יפקחו על האתר שלך, ויהיו שימכרו לך רק חיבור. > שירותים (0959ו/ז50). איה שירותיס מוצעיס! האס יארחו (ישמרו) עבורך דפי האס יפעילו שרת דואר! האם יספקו גישה לקבוצות דיון? כתובות :! (800785505 =]). כמה כתובות =! יכול ספק שירותי האינטרנט לספק לך! האם הוא יכול להקצות מספיק כתובות עבור כל המחשבים שלך! או האס הוא יכול לספק רק כתובות מעטות! *> שמות תחומים ו-5א0 (5א;כ 0ח8 פפחחּח הוח 00). האס ספק שירותי האינטרנט ישיג שם תחום (6חהח חוהחוסט, שנסביר בהרחבה בהמשך הפרק) עבורך! האם יפעיל שרת שמות 5אס שיתמוך בתחום והז * ציוד חיבור (ה6תסוטס6 חס0ס8החסס). האס ספק השירותיס יספק את ציוד החיבור הדרוש (נתבים, ‏ 65/050) עבורך! האס הוא יחכיר לך את הציוד! האס ידרוש שתקנה אותו! אם כן, האם הוא יכול להציע מחיר טוב: עליך להחליט איזה סוג חיבור אתה צריך. האס חיבור האינטרנט יהיה מרכיב קריטי בתשתית התקשורת שלך ובמערך המחשוב! האס אתה וקוק להבטחת פעילות בכל עת! האס תסתמך הרבה על החיבור לשיווק ומכירות! או האס החיבור יחיה כלי מחקר ופיתוח! האס רק מספר אנשים בארגון ישתמשו בוז או שיהיה זמין במקוס העבודה עבור כולס! יהיה עליך להתייחס לכל השאלות האלו לפני שתוכל לבצע בחירה נכונה של ספק שירותי אינטרנט עבור הארגון שלך. 8 מבוא לתקשורת מחשבים קבלת תחום כתובות ?ו תקף מספק השירותים כאשר אתה משתמש במערכת פרוטוקול סו/שפסד ברשת הפנימית שלך (ח8)), אתה יכול להשתמש בכל תחוס של כתובות =!. אך ברגע שתחבר את הרשת לאינטרנט, עליך להשתמש בתחום כתובות =! ייחודי, שאף אחד אחר בכל רחבי האינטרנט אינו משתמש בו. חשוב על כך במונחי מערכת הטלפון, שבה כל מספר טלפון הינו ייחודי. כאשר אתה מחייג בארהייב 603-471-0848, אתה מגיע לטלפון מסויס בארהייב, אך כשאתה מחוצ לארהייב עליך להוסיף למספר זה את קידומת המדינה. שילוב קידומות מדינות ומספרי טלפון ייחודי במדינה מספק לך ייכתובת''י ייחודית לכל מספר טלפון בעולם. אס המערכת לא היתה פועלת כך, השיחות לא היו עוברות. כך גס בעולס האינטרנט, לכל מחשב צריכה להיות כתובת >! ייחודית. בדומה למספר טלפון, כתובת זו תוגהה את המחשב שלך בפני שאר העולס בעת שתשתמש באינטרנט. לאחר בחירת ספק שירותים, עליך לקבל ממנו תחוס כתובות ס=! עבור המחשביס ברשת שלך. רוב ספקי השירותיס קיבלו הקצאה של תחוס כתובות מ-6!אזפוחו, הארגון האחראי היוס על הקצאת כתובות =! ושמות תחומיס. כאשר תקבל את תחוס הכתובות, עליך להבטיח שכל המחשביםס בארגון שלך שייגשו לאינטרנט ישתמשו בפרוטוקול =ו/פסד עס כתובות חדשות אלו. אס לא תשתמש בכתובות תקפות, המחשבים שלך לא יוכלו לתקשר עס אתרי אינטרנט אחריס. ספק השירותים גם יכול לפעול יחד איתך לקבלת שס תחום (8וחח חו8וח00) תקף עבור הארגון שלך. שס זה, כמו למשל חסס.ספסזסווח, יּהה אותך בפני העולס הן עבור כתובות דואר אלקטרוני והן עבור מאמצי הפרסוס באינטרנט (אתרי 90//, שרתי סדח, וכדי). כפי שהוזכר בסעיף הקודם, מישהו (אתה או ספק השירותיס שלך) יצטרך לספק שירות שס 5אפ עבור שס תחוס זה. בסיוס מטלות אלו תוכל להמשיך. הפעלת החיבור לסיום, הפעלת התיבור לאינטרנט אינה שונה ממה שתואר בפרק 13, "רשתות מרחביות (5א///)יי. חיבור לאינטרנט אינו אלא חיבור אגש סו/ססד בין הרשת שלך לבין הרשת של ספק השירותיס שלך. תצטרך להשתמש בציוד הדרוש (בדרך כלל נתב (ז6)טסז) ויחידות 650(//050), לבקש מחברת הטלפון המקומית להתקין חיבור מקומי, ולבקש מספק השירותים (55!) להפעיל את החיבור אליך. פרק 14: האינטרנט 249 'וב פֶ 0 הערה: כאשר ספק השירותים מפעיל את החיבור שלך לאינטרנט, אתה חייב להשתמש בכתובות =! תקפות, אחרת לא תוכל לתקשר עם אתרים אחרים באינטרנט. אבטחה והאינטרנט אבטחה באינטרנט היא נושא שיכול בקלות למלא מספר ספרים. קיימים נושאיס מסוימיס שיש להתייחס אליהס לפני החיבור לאינטרנט. לאחר החיבור אל ספק שירותי האינטרנט, מנות =ו/ספסד שלך יכולות לזרוסם ממך אל אתריס בכל מקוס באינטרנט העולמית. באופן דומה, מנות =ו/םסד מאתרי אינטרנט אחרים יוכלו לזרוס אל הרשת שלך. עס הכנה ותכנון והיריס, ניתן להפחית את האיוס על הרשת שלך, אולס לא ניתן להסירו לחלוטין. בין אם בשביל הייכיףיי ובין אס למטרות ריגול תעשייתי, משתמשיס אחדיס באינטרנט מוצאיס כל העת דרכיס חדשות להיכנס למערכות אחרות. הרשת היחידה המובטחת לחלוטין מפני חדירות מהאינטרנט, היא רשת שאינה מחוברת לאינטרנט. קיר מגן ||6/)3זו- מחסומיס המגינים עליך מפני חדירות נקראים קירות מגן (8|!9/פזו=). קיר מגן הוא בדרך כלל סדרת התקני חומרה ותוכנה המגבילים את הגישה לרשת שלך. קירות מגן אחדים ניתן לממש באמצעות התקני חומרה בלבד; אחרים עשויים להיות מבוססים בעיקר על תוכנה. הטובים שביניהס משלבים מרכיבי חומרה ותוכנה גם יחד. קירות מגן אופייניים מכילים מספר מרכיבים. חלקם כל כך נפוצים עד שראוי לאזכר אותם כאן. הצפנה באמצעות מפתח ציבורי ופרטי שיטת ההצפנה החדישה ביותר במחשביס היא גישת מפתח ציבורי (עַ6 6וופטק) ומפתח פרטל (ע66 סזבּטוזק). בעיה שתמיד ליוותה הצפנות היא העברת מפתח הקוד או הצופן לנמען שקיבל את ההודעה המוצפנת. שיטה הידועה כמפתח ציבורי ומפתח פרטי דורשת מהשולת והנמען להיות בעלי מפתחות. הנמען יוצר שני מפתחות: מפתח ציבורי ומפתח פרטי. מערכת מפתח ציבורי מבוססת-מחשב משתמשת בתוכנה המצפינה נתוניסם בהסתמך על המפתח הציבורי של הנמען (ולא של השולח). קוד המפתח הציבורי ידוע לכל, והוא משמש כמדריך לפענות הודעות (ידוע גם כצופן, או סוג ההצפנה המשמשת). 0 מבוא לתקשורת מחשבים המפתח הציבורי נוצר על ידי תוכנת ההצפנה והוא שונה עבור כל משתמש. את המפתתח הציבורי שולח הנמען לכל מי שמעוניין להעביר לו מסר. לאחר שההודעה הוצפנה ונשלחה לנמען, רק הנמען יכול לפענחה, באמצעות המפתח הפרטי שלו. על שני הצדדים להיות בעלי תוכנת ההצפנה. אס אדם אי רוצה לשלוח הודעה מוצפנת לאדס ב', הוא קודס ישיג את המפתח הציבורי של בי. וכך ה מתנהל: לירן רוצה לשלוח מסר מוצפן לשרון, לשס כך היא וקוקה למפתח הציבורי של שרון (נניח ששרון שולחת לה את המפתח הציבורי שלה בדואר אלקטרוני או מאפשרת לה להוריד את המפתח הציבורי מהאתר שלה). בעזרת המפתח הציבורי של שרון, לירן מצפינה את ההודעה ושולחת אותה לשרון (נניח בדואר אלקטרוני). שרון מקבלת את ההודעה המוצפנת ומכיון שבידה (ורק בידה) ישנו המפתח הפרטי התואס את המפתח הציבורי שבעזרתו הוצפנה ההודעה, המשמעות היא שרק היא תוכל לקרוא את תוכנה. כך, המפתח הפרטי בשילוב עס תוכנת הפענוח משמשת לפענוח הודעה שהוצפנה באמצעות המפתח הצבורי של המשתמש ואותה תוכנת הצפנה. ללא המפתח הפרטי לפענוח הקובצ המוצפן, הקובצ חסר משמעות. שיטה זו עובדת במיוחד טוב עבור אדס הצריך לקבל הודעות דואר אלקטרוני מוצפנות מאנשיס רבים. כל השולחים יכוליס להשתמש בתוכנת המפתח הציבורי להצפנת הודעות, אך רק הנמען יכול לפענח אותם. תרשיס 14.6 מתאר את ההליך כולו. (ז8ש46681) 8 הספזסק (081ח56) הספז6ק זא חווק ו 60 0 ]ד חוגוק אוו אווו 055 [0הז10ה! 055 טזסך טס 0-6 חח 6 סוופטק א א תרשיס 14.6: הצפנה ופעמוח באמצעות מפתח ציבורי בנוסף להצפנת קבצים, שיטת המפתח הציבורי יכולה לשמש כאמצעי אימות של הודעות או קבצי נתוניס אחרים כדי לוודא שהם אכן הגיעו מהשולת. פרק 14: האינטרנט ‏ 251 שרתים מורשים (פזפצז56 עֶאסזס) כאשר אתה מתקשר באינטרנט אל שרת 60//, שרת זה מקליט מידע מסוים אודות הביקור שלך, כגון כתובת =! של המחשב שלך, סוג תוכנת הגלישה שבה אתה משתמש ומועד הביקור. כפי שניתן לראות בתרשים 14.7, כאשר משתמשים בארגון שלך מבקריס בשרתי 88//, אותס שרתים צובריס נתוני כתובות של הארגון שלך. משתמשיס מתוחכמים יכוליס לנסות להשתמש בכתובות אלו כדי לחדור לרשת שלך. א ] 0 = / זספוסזם 7 לכ ור ו ז וס זפ /וסזם תרשיס 14.7: ללא שרת מורשה (ז8עז59 ץאסזס), ככ המשתמשיס מתקשרים ישירות עם אתר: 80/ש שרת מורשה (6/ז50 עֶאסזס) הוא תוכנה המפחיתה איום חדירה וה. עם התקנתו, כאשר משתמש מבקש לאחזר דף מה-60/, הדפדפן יצור קשר עם שרת עאסזס, אשר יאחזר עבורו את המנה ויעביר אותה אליו. כפי שניתן לראות בתרשים 14.8, התוצאה היא ששרתי פ6\ באינטרנט ירשמו רק את הכתובת של שרת ץאסזס, והם לא ידעו את הכתובות הפרטניות של המחשביס המבקשים את הדפים. שרת מורשה פועל בדרך כלל במחשב המוגן על ידי תוכנת קיר מגן (ו8ש6זו=) כלשהי, כדי להקשות על חדירות. 2 מבוא לתקשורת מחשבים \ | וסקס 60 9 ססצ ו זספוסזם זספוסזם תרשיס 14.8: עס שרת מורשה 90עז591 ץאסזס)ו, כל המשתמשיס מתקשרים לאתר: 80// על ידי מעבר דרך השרת שרתים מורשיס גם משמשים לרישוס מידע אודות אתרי 90) שבהם ביקרו המשתמשים שלך, בנוסף להגבלת הגישה לאתרים מסוימים. שרתים אלה יכוליס לשמור בויכרון מטמון על דיסק מקומי את הדפים המבוקשים לעיתים קרובות, כדי שבקשות בעתיד ייענו במהירות. סיכום האינטרנט של היוס, שהחלה במחקר צבאי בתקופת המלחמה הקרה הפכה לאמצעי תקשורת עולמי. למעשה ווהי רשת תקשורת מרחבית ענקית בפרוטוקול =>ו/פסך המורכבת מרשתות רבות של ספקי שירותי אינטרנט המחוברות ביניהן. לאחר התחברות לאינטרנט, יש לך גישה למספר גדול של שירותים ובהס 60/ 66ו\ 6!זסו, דואר אלקטרוני, =ד= וקבוצות דיון. כל התקשורת באינטרנט מתרחשת בין מחשביס המשתמשים בכתובות =ו. אולס כדי לסייע למשתמשים לזכור כתובות פותחה מערכת שמות תחומים - 5אפ ((ח516ץ5 6החה\ חוההזסכ). 5אם מאפשרת לנו לקשר שם תחום (6חחהּח הוהוחס0) עס כתובת =! ולהשתמש בשמות בעלי משמעות לצורכי התקשרות. פרק 14: האינטרנט 253 כדי להתחבר לאינטרנט, עליך לדאוג לחיבור באמצעות ספק שירותי אינטרנט - >6! (ז06וש0ז] 6567/1086 61חזסוח!). קיימיס סוגיס רביס של ספקי שירותים, והבחירה עבור הארגון שלך חשובה מאוד. לאחר בחירת 55!, עליך לקבל תחוס כתובות סו תקף ושס תחום. לפני הפעלה סופית של החיבור לאינטרנט, עליך לבחון את נושאי האבטחה ולהגדיר סוג כלשהו של קיר מגן (וו9פזו=) להגנת הרשת שלך מפני חדירות לא רצויות ולהשתמש במפתח ציבורי ופרטי להצפנת המידע. 4 מבוא לתקשורת מחשבים לו ניהול רשת שים לב: המידע בפרק גה מתרכז במערכת דא 8שספחו// אבל ברובו הוא ישיס גס לגבי 0 פוססחו\ מכיון ששתי המערכות בנויות על אותה הטכנולוגיה. לאחר התקנה והגדרה של החומרה והתוכנה עבור הרשת, אחריות מנהל הרשת (ח800ז91וחוחז0ה אזסעוזסח), או מינהלן רשת, אינה מסתיימת. בפרק זה, תלמד עוד אודות תחומי האחריות של מנהל רשת. כשתגיע לסוף פרק זה, תוכל: א לתאר את המשימות הבסיסיות של מנהל רשת, * להסביר את ההבדלים בין תחוס דא פשסטחו// לבין קבוצת עבודה, להבין את הנושאיס הכרוכיס ביצירת משתמשים וקבוצות ברשת, * לוהות בעיות אבטחת רשת ושיטות לפתרון בעיות אלו. ניהול רשת (8זסשש6% 3 ההוז15+0חוחחו ה ) התקנה והגדרה ראשונית של הרשת הן רק תחילת עבודתך ברשת. במהלך עבודתך יהיו עדכוניס שוטפים לרשת כשתוסיף משתמשים חדשים; יהיה צורך להגדיר ולשתף מדפסות חדשות; כונני דיסק על שרתי קבצים יתמלאו וידרשו ארגון מחדש; מחשבים יפלו ויהיה צורך לשחזר נתוניס; יתפתחו צווארי בקבוק ברשת; משתמשים יעזבו את הארגון ויהיה צורך להסיר את חשבונותיהס. פרק 15: ניהול רשת | 255 מנהלי רשת אחראים לניהול הרשת ופתרון בעיות מסוג וּה. כמנהל רשת, תהיה אחראי על שמירת פעולה תקינה של הרשת (כאשר הרשת תיכשל או תיפול מסיבה כלשהי, נחש מי יקבל שיחות טלפון כועסות!). כאשר אתה משמש כמנהל רשת, תחומי האחריות שלך ניתניס להגדרה כללית : א יצירת משאבי רשת, א ניהול משאבי רשת קיימים, א אבטחת הרשת מפני גישה לא מורשית, * הגנת הרשת מפני תקלות, * תחזוקת הרשת. בראשית ספר וה למדת את הבסיס לניהול משאבי רשת, כגון שיתוף קבציס ומדפסות. פרק וה דן ביצירה וניהול של חשבונות משתמשלם (19חט8000 זספט). תלמד גס אודות אבטחת רשת וכיצד להקצות הרשאות גישה למשאבי רשת. ראשית, עליך להבין את ההקשר שבו תבצע את ניהול הרשת. ברשתות מיקרוסופט תעבוד במסגרת תחום (הוהוחס0), או במסגרת קבוצת עבודה (קטסזףָאזסאו). הכליס שבהס תשתמש שונים מעט, לפי סביבת העבודה. תחומים וקבוצות עבודה (5טסז=וס/ 30 פחוה הוס) תחוס או קבוצת עבודה מספקים מנגנון לאיחוד לוגי של קבוצת מחשבים. לדוגמה, תאר לעצמך 200 מחשביס ברשת, בזמן שקבוצת המכירות מונה עשרה מחשבים בלבד. אם כל המחשבים נמצאים בקבוצה גדולה אחת, בכל פעם שאחד מנציגי המכירות ירצה לגשת לנתוניס ממחשב אחר במחלקת המכירות, עליו לדפדף ברשימה ארוכה של 0 מחשבים למציאת המחשב המסוים הדרוש לו. כדי לפתור בעיה זו ניתן לארגן את עשרת המחשבים של מחלקת המכירות לקבוצת עבודה, או תחוס, שייקרא 54155. כעת, כאשר נציג המכירות ירצה לגשת למידע הנמצא במחשב אחר, הוא יראה תחילה רק את המחשבים בקבוצת העבודה או תחוס 5.. אם נציג המכירות ירצה לגשת למחשב שמחוץ לקבוצת המכירות, הוא יוכל לעשות ואת, אך הדבר יהיה כרוך בצעד נוסף של חיפוש בקבוצת עבודה או בתחום אחר. ברשת מקומית פיסית אחת יכולים להתקיים מספר קבוצות עבודה או תחומים. לדוגמה, יכולות להיות לך קבוצות עבודה או תחומים כגון 55 541, 6אוד=אחהגוו, ה 5=ה, 5ו, 6אודאט 660 ו-6אואוהחז. כל תחוס או קבוצת עבודה מספקיס הקבצה לוגית של מחשבים, וכל אחד יכול לספק את האבטחה שלו. כאשר אתה מחבר את המחשב שלך לרשת, תוכל לבחור בין חיבור המחשב לקבוצת עבודה (קטסזףַאזס//) 6 מבוא לתקשורת מחשבים או לתחוס (חואוחסכ), כפי שמוצג בתרשיס 15.1. מחשב אינו יכול להיות חבר במספר קבוצות עבודה או תחומיס בעת ובעונה אחת, וגס אינו יכול להיות חבר (זססוחפח) בקבוצת עבודה ובתחוס באותו ומן. מחשב יכול להיות חבר בקבוצה לוגית אחת בלבד. 6 )?]=[ | 000 | ו 130 ובסו חס זגוסע עווזחסטו 0 הסוזהוחזס!חו ההווסווס] 106 11568 פאוסטתו/אר ₪ פוו!! זס] שוחב 3 שקע) 06356 .אוסצופה 16 םס וסט | 2 ]וסו!5 3 חב ,חו זה סקסב |!וי ₪ קטפזםאזסאו 106 , זטווקתחסס. חס 6 0 0650 :6 וקו סאה :טסזם זט . יי (08 5 חח חס ו || מ ם תדשים 15.1: מאפיין הרשת, 65ו6ססז אוסעשו9, של 95 פשססחועש מאפשר למשתמש להצטרף לתחוס או לקבוצת עבודה באמצעות תיבת הדו-ש:ח אזסשז6א באשר להבדל בין קבוצות עבודה לתחומים, עליך להיוכר בקיומן של רשתות שוויוניות (ס6ק-0)-]60ק) ורשתות מבוססות שרת 08580 ז50/8). ברשתות המשתמשות במערכות הפעלה של מיקרוסופט, למימוש קבוצת עבודה (קטסזףָאזסשו) משתמשיסם ברישות שוויוני, ולמימוש תחום (חופחחס0) משתמשיס ברישות מבוסס שרת. בקבוצת עבודה, כל מחשב אחראי לתחזוקת רשימת משתמשים והגדרות האבטחה עבור עצמו. כשנוספיס משתמשים, צריך לרשוס אותס בבסיס נתוני החשבונות שבכל מחשב ברשת. אס אתה עובד עס מספר מחשבים שונים, עליך להגדיר לעצמך חשבון בכל אחד מהס. 'וב 9 הערה: שים לב שהגדרות האבטחה של קבוצת העבודה משתנות בהתאם למערכת ההפעלה. ב-ד\ פשסטחו/ תיצור חשבון משתמש מקומי עבור כל משתמש. לעומת זאת, ב-95 פשוסחו/ אינך יוצר חשבון משתמש, אלא פרופיל משתמש (!וסזס זספט) העוקב אחר העדפות ממשק המשתמש. ההבדל הוא שחשבונות משתמשים ב-דא פששסוחו/ יכול ליצור רק בעל הרשאות ניהול ולכן יש בהם רמת אבטחה גבוהה, ואילו פרופילי משתמש של 95 פווסטחוש יכול ליצור כל אחד שיושב ליד מחשב 95 פושספחו/. אם משתמש לא התחבר בעבר למחשב 5 פעוססחו/), הוא יכול להכניס שם משתמש וסיסמה בחלון הכניסה וכך ייווצר פרופיל משתמש חדש. בעזרת הסדר זה, 95 פשוססחו/ למעשה אינה מספקת כל אבטחה, כי כל אחד יכול להיכנס לכל מחשב 95 פשספחו/ש. פרק 15: ניהול רשת | 257 כאשר ברצונך לגשת למידע הנמצא במחשב מרוחק בקבוצת העבודה (סטסזסאזסו), המשתמש במחשב האחר חייב להרשות לך לעשות זאת. הרשאה זו יכולה לבוא בצורת בקשת סיסמה (א9 פשסטחו/)) או הגדרת הרשאה הכוללת את שס המשתמש שלך (דאפאוססחו/). ניתן להתקין מחשבי שרת בקבוצת עבודה, אולס גם אלה צריכיס לנהל לעצמס את האבטחה והרשאות הגישה. מצד שני, תחומ*ם (פחו8ח 00) מתממשים באמצעות ז8ע587 דא פשססחו/ והס מספקיס מנגנון מבוסס-שרת (28560 50/08) לבקרה מרכזית על חשבונות משתמשיס והרשאות גישה. מחשב זפצז6ס דא פשספחוצ, נקרא בקר תחום ראשי - 6 (פווסחס6 הוהחחסכ עזהוזס), מכיל מאגר מרכזי של כל מידע המשתמשים. כאשר משתמש רוצה להיכנס למחשב, שס המשתמש שלו נבדק ברשימת המשתמשיס המרכזית שבבקר 6סם. לאחר כניסה לרשת, כל הבקשות למשאבי רשת נבדקות גם הן ברשימת המשתמשיס המרכזית. + הערה: בקר התחום הראשי, 00פ, מתחזק את רשימת המשתמשים וההרשאות 9 המרכזית וניתן לתמוך בו באמצעות מחשב אחד (או יותר), המהווה בקר תחום גיבוי - ₪06 (פ!ו|ס1ח60 חוהחחסכ קט0א2860). בקר תחום הגיבוי 500 מספק את אותן פעולות כמו בקר התחום הראשי 6סק, ובאפשרותו לאמת משתמשים כאשר בקר התחום הראשי עסוק מדי, או כשהמחשב אינו תקין. במערכת 0 פשוססחו/\ יש רק סוג אחד של בקרים הנקראים 6פ. בקבוצת עבודה (סטסזטאזס/)) מוסיפים כל משתמש לכל מחשב בנפרד, ובתחוס (הוהוחסס) מוסיפיס כל משתמש לרשימת המשתמשיס המרכזית של 6כס. לאחר ההוספה, שס המשתמש זמין לשימוש במחשביס שבכל התחוס (בהנחה שלמשתמש יש הרשאה להשתמש במחשב המסויס). כאשר משתמשים (9זפט) בתחוס משתפיס תיקיות או מדפסות, ההרשאות מוקצות למשתמשים ולקבוצות (פקטסזף) בתחום, ולא למשתמשים שנוצרו מקומית, כמו בקבוצות עבודה. 'וב ף הערה: בדיון אודות תחומים, תשמע על מושג יצירת אמון בין תחומים 0 (סוחפחסוז6!3ז 1105%5). נאמנות 67050 הוא קשר, או יחס, בין שני תחומים שבו תחום אחד מאפשר למשתמשים מתחום אחר גישה למשאבים שלו. במערכת 0 פשססחו/ הדברים שונים. אמנם המושג קוח5ח46|300 זפטחד נשאר אך המשמעות שונה. השוני בקצרה: ב-דא פשוססחו/צ יחסי האמון הם חד:כיווניים ואילו ב-2000 פ8ששספחו/ היחסים הם דו-כיווניים והשאר בספר ז6עז56 2000 פ/שסטחו/צ הכנה למבחן הסמכה, הוצאת הוד-עמי. אס כך, באיזה מודל עלינו להשתמש: קבוצות עבודה (סטסזטָאזס/) מתאימות לסביבות עבודה קטנות (שבהן עשרה מחשבים או פחות), שבהן נושאי אבטחה אינס הבעיה העיקרית וצוות התמיכה מוגבל. אולס, מכיון שכמות הניהול גדלה כאשר משתמשיס נוספיס רוציסם לגשת למשאבי הרשת, תחום (חואוחסס) הוא הבחירה הטבעית עבור רשתות גדולות יותר, כתוצאה מהגידול בהיקף הניהול המרכני. 8 מבוא לתקשורת מחשבים יצירת משתמשים וקבוצות (00005 300 20000015 ₪05015) במערכת הפעלה לרשת (05א) מזוהיסם המשתמשים על ידי שם משתמש, ובמקרים רביס עליהס להזין סיסמה כדי שתאופשר להם גישה למשאבי הרשת. בנוסף, חשבונות משתמשים יכולים להיות משויכים לחשבונות קבוצה (פזחטססס8 קטסזף), כדי שיוקצו להם הרשאות גישה מרוכזות. חשבונות משתמש (פ460600001 5ז056) חשבונות משתמש במערכת הפעלת רשת (ח5/906 טַחח8זפסס אזסשוופה) נוצרים, או מוגדריס בדרך כלל על ידי מנהל הרשת. מנהל הרשת יכול להגדיר את הנתוניס הבאים עבור חשבון משתמש: % שוח זספו (שס משתמש). בדרך כלל שס קצר המשמש לכניסה למערכת. * 0זסש895ק (סיסמה). מילה הכוללת שילוב אותיות, מספרים ותוויס. % שפח וו (שס מלא). שס המוצג ברשימות משתמשים. אד 665001000 (תיאור). תיאור תפקיד המשתמש בארגון (למשל הדרכה, או מכירות). % 0176001 6וחסח (ספריית בית). ספריית ברירת מחדל לשמירת קבצים. אל 500018 חִוּפָס! (תסריטי פקודות לכניסה). קבציס אלה מופעלים בכל פעס שהמשתמש נכנס למערכת (לדוגמה, ליצירת חיבורים אל משאבי רשת). תיאור מפורט להגדרת אפשרויות אלו על ידי מנהל הרשת והסבר מתי האפשרויות השונות זמינות, קשוריס במערכת הפעלת הרשת שמשתמשיסם בה. מערכות הפעלה אחדות, כגון דא פשססחו/ש, גס מאפשרות למנהל להגדיר מתי מותר למשתמש להיכנס ומתי החשבון ייסגר ולא ניתן יהיה להשתמש בו (לשימוש עס עובדים זמנייסם). ברוב מערכות ההפעלה כיוס, חשבונות משתמשיםס מוגדרים בעזרת ממשק גרפי כלשהו, מלבד מספר חשבונות מיוחדיס המובניס מראש במחשב. חשבונות משתמש מיוחדים בדרך כלל, בכל מערכת הפעלת רשת קיים חשבון משתמש המזוהה כמנהל (ז1817810חוח80) למחשב מסוים. חשבון זה נקרא זס+5079וחוחו0 ב-ד פאוססחוצש, זספוצז6קט5 ב- 6ז8)ז6 |ופצסא, ו-+6סז ברוב מערכות הפעלה אואש. במקריס רביסם, חשבון וסיסמה אלה מוגדריס בעת התקנת מערכת ההפעלה במחשב. במערכות הפעלה רבות יש להשתמש בחשבון זה להגדרת חשבונות המשתמשיס הראשוניסם במחשב. חשבון המנהל יכול גם להקצות 'זכויות ניהולי' (6065!וטחכ 6עו81781וחוח30) לחשבונות משתמשיס אחריס. פרק 15: ניהול רשת | 259 חשבון מיוחד נוסף שנוצר כברירת מחדל הוא חשבון אורח (זחטסססה 681ט0), אשר נקרא במקריס רבים בשס 608%0. הוא מאפשר למשתמשיסם להיכנס למחשב ללא סיסמה, או עס סיסמה פשוטה. בדרך כלל למשתמשים אורחיס יש גישה מוגבלת אל משאבי המחשב. שיס לב שב- 4.0 זפצז58 דא פשוססחו//, חשבון האורת אינו פעיל (61880/6) כברירת מחדל (ב- 3.51 דא פאוססחו/ חשבון האורח פעיל כברירת מחדל). הוספת חשבונות משתמש במערכות הפעלה של מיקרוסופט קיימיס שני מנגנוניס להוספת משתמשיס למחשב. א9 פששססחו/ מספקות שיטה לא בטוחה להוספת משתמשים, ואילו דא פשססחו/ משתמשת בשיטה בטוחה יותר. ב- 95 פששססחו/ץ, חשבון משתמש מוגדר לראשונה שמשתמש זה נכנס למחשב. לאחר שהמשתמש מזין שם משתמש וסיסמה הוא מתבקש לאשר אותה, ואז חשבון המשתמש מוגדר במחשב. בשלב זה של התהליך לא ניתן להזין מידע נוסף אודות המשתמש, כמו למשל תיאור. אס מחשב 95 פצוססחו/ מוגדר כחלק מתחוס (חו8וח00), חשבון המשתמש והסיסמה יאומתו (801060008160) על ידי בקר תחום (8!|סזוחסס חו8וח00). אס הס מאומתים (61060/) כנכוניס, תהיה למשתמש גישה מלאה למשאביס מקומייםס ולמשאבי רשת. אס הבחינה והאימות נכשלים, המשתמש לא יוכל לגשת למשאבי רשת מרוחקים, אולס הוא כן יוכל לגשת למשאביס במחשב המקומי. לעומת ואת, חשבון משתמש במחשב ד פאוססחו/ חייב להיות מוגדר לפני שהמשתמש מנסה להיכנס למערכת. כאשר משתמש נכנס למחשב דא פשוסטחו/צ, מידע החשבון מאומת בבסיס נתוני החשבונות המקומי או בבסיס נתוני החשבונות של בקר התחוס (אס המחשב הוא חלק מתחוס). חשבון המשתמש חייב להימצא בבסיס הנתונים, אחרת הוא לא יוכל להשתמש במחשב (גם לא המקומי). הוספת משתמשיס למחשב דא פשסטחו/צ תלויה בתצורת הרשת. כשהמחשב הוא חלק מקבוצת עבודה, עליך להשתמש בחלון זספָהּח8! 59| הרגיל להוספת משתמשיס לבסיס נתוני חשבונות המשתמש המקומי. כשהמחשב הוא חלק מתחום, יש להוסיף את המשתמש לבסיס נתוני חשבונות המשתמש של התחוס באמצעות זפסָּח83|ו/ ז9פ סכ זס1, המוצג בתרשיס 15.2. בנוסף, בסיס הנתוניס של התחוסם ניתן לעדכון רק מבקר התחוס 6: או 806, או ממחשב אחר שעליו מותקנת התוכנה לניהול תחומיס. 0 מבוא לתקשורת מחשבים [זד]- | ו | - וססהחהו וספ + 4 6מחמו!סאם ‏ אחסווקם, 5ססוסם ‏ אפור 1!90 | בי ו וו₪ן ו - 6 בוטו פופ ₪ אזסיו חפ ההק זסזסומ /מסוספזום ספחזום % 5 8 0 הסט זנ כ וח 5 החפ תסא= 5 ₪ 68 0 פפטססם +פפט זם!)הטוססכום חונו טב 6 סט 08 2 סוה 6ומ] חפט 6 5 וע טח זי + חזטת| = ]הטוססס 3851 זפ טוח ססקחא חפט ₪ 8 8 5 פחםו! רסב וס % 8ו|פ// תה חקו הההסכוט 8 חסםז( פשטום ספוט 8 וח סטום ו וקש זהפסטם 5 = עחפד 6 ו מ - סטב מנוסזם תה 59 הו חזסם זכ)5 ווח תפס פזם ט פוא 5 םסכ ₪7 ו וח סש פת1 זטופות הזה עו תה פזם טותפות 5 חור בג ל 5 מ סט 10 עו 50 1816 858 סע תמס 8זםטחזבוא 06 06 חוםחז 0118 5זכם5 חווח םוטו חווט מו חכ סט הוהחזסם | חופחזסים - 5הוחסם | 5 חוחזטתם 0 ו תרשים 15.2: תיבת הדו-שיח 8חופחזסם זסז ז6ט8ח8) 0561 ב- ד פשססחועש מאפשרת למנה ליצור חשבונות משתמשים שס משתמש ב-דא פשססחו/ יכול להכיל עד 20 תוויס הכוללים כל שילוב של מספרים, או תוויס, מלבד התוויס הבאים: " / : ; |= + *< >. דא פאוססחו/\ מאפשרת למנהל הרשת לשלוט על הגדרות נוספות בחשבון המשתמש, כפי שמוצג בתרשיס 15.3. מעבר למספר אפשרויות לבקרת סיסמה, המנהל יכול להגדיר אפשרויות לבקרת זמני כניסה לרשת (פזטסה), וכויות חיוג (לגישה לרשת מרחוק - חו-|9ו0) ולאילו קבוצות שייך חשבון המשתמש (יידון בהמשך בסעיף ייחשבונות קבוצה'). |< [ם] = | ד 6מהמו/סאם פחסוקם וסט סו 196 וז סכ | 6 ו 6 הז רנ | 1 ו חתפו 1 % ₪ ו ו | | = חפט הס ל] = פתס ות 6 ל% 1 בכר ] | 86 | ופ 1 בי .חן 0 5 1 ה סט | 18 8 ספה מח 0 8% זפ ]5 | 5 וח 8 !טסה ]| ו / 1 1 5 ] 6% 8 | 5% | תרשים 15.3: מנהלי רשת דוו פשססחועש יכולים להגדיר פרטיס בחשבונות משתמשים באמצעות תיבת הדו-שיח מאפיימי המשתמש /65ו8ססזכ 00861 עדכון חשבונות משתמש לאחר יצירת חשבון, צריך לעיתים לתחזור ולעדכן מספר הגדרות. לדוגמה, שס משתמשת עשוי להשתנות לאחר שהיא נישאת, או שמשתמש יכול לעבור למחלקה אחרת ולהזדקק לעדכון שדה התיאור. רוב מערכות ההפעלה לרשת מאפשרות למנהל לעדכן חשבונות משתמשים באמצעות ממשק המשמש להוספת חשבונות משתמשים. פרק 15: ניהול רשת| 261 ב- דא פששסטחו/ יכוליס מנהלי רשת להשתמש ב- זפסְּח8ּ/! זפ (או זפְהח8ּ! זספש 5חוהחזסכ זס+ ) לעדכון מידע אודות חשבונות משתמשיס. מכיון ש-א9 פאוסטחו/) אינה כוללת בסיס נתוני משתמשים, למעשה הפריט היחיד שניתן לשנות בהס הוא הסיסמה של חשבון משתמש. לשס כך המשתמש צריך להיכנס עס הסיסמה הנוכחית, לעבור ללוח הבקרה (|8ח08 |סזוחסס) ולהשתמש באפשרות 5 מחיקת חשבונות משתמש לעיתיס מתעורר צורך למחוק חשבון משתמש. לדוגמה, עובדים קבועים יכוליס לעזוב את הארגון ועובדים זמנייס יכוליס לסייס את תקופת עבודתם. כדי למחוק חשבון משתמש, צריך מנהל הרשת לחזור ברוב המקרים את הממשק ששימש להגדרת המשתמשים. ב- דא פשסטחו/ המנהל נכנס ל- זפַפָפח8!! ז8פ/) המתאים (תרשים 15.2), בוחר את חשבון המשתמש ולוחץ על מקש 08/8068 במקלדת. לאחר תיבת דו-שית המאשרת את הפעולה, חשבון משתמש זה יימחק לחלוטין מבסיס נתוני חשבונות המשתמשים. + הערה: ב-דא פוסטחו/ ממופים חשבונות המשתמשים למספר זיהוי אבטחה - פוא כ!ו5 (מספחטח ה100800ח06ו עוזטס56) ייחודי, הנוצר עם הגדרת חשבון המשתמש. כל ההרשאות והבעלויות על קבצים מוקצות למעשה ל-כ!5 ולא לשם המשתמש. אם תמחק בטעות חשבון משתמש ותנסה ליצור מחדש משתמש באותו שם כמו הראשון, לחשבון החדש יהיה כו5 אחר, וכברירת מחדל הוא לא יהיה חבר באותן קבוצות ולא יקבל את אותן הרשאות שקיבל המשתמש המקורי. לכן, לפני מחיקת חשבון משתמש ב-דז פשספחו//, יש לשקול זאת היטב. מערכות הפעלה אחדות, כגון דא פשספחו/ וגרסאות אואט רבות, מאפשרות למנהל להשבית (01880!0) חשבון משתמש. החשבון אינו נמחק, אולס לא ניתן להשתמש בו לכניסה למערכת. עס דא פשססחו/ ניתן להשבית חשבון בעזרת זפפָח8! ז59 או פוה חס זסז זסִהָהּח3ּו זספנו. חשבונות קבוצה (15חט4/660 קטסזוס) כאשר ברצונך לאפשר למספר משתמשים את הגישה למשאב רשת כלשהו, רוב מערכות הפעלת רשת מאפשרות להקצות הרשאת גישה לכל חשבון משתמש בנפרד. אולס, עס גידול מספר המשתמשים, שיטת בקרת הרשאות גישה זו הופכת למסורבלת. מערכות הפעלת רשת רבות כיוס מאפשרות ליצור חשבונות קבוצה, להוסיף משתמשים לחשבון הקבוצה ולהקצות את הרשאות לחשבון הקבוצה (במקוס לבצע ואת לכל אחד מהמשתמשים בנפרד). 2 מבוא לתקשורת מחשבים לדוגמה, נניח שמחלקת משאבי אנוש רוצה להתיר גישה למספר תיקיות בשרת קבצים לחברי צוות משאבי אנוש בלבד. אס במחלקת משאבי אנוש היו עשרה משתמשים, יכולת להקצות הרשאת גישה לכל אחת מהתיקיות לכל חשבון משתמש. אולסם, אס משתמש עוזב את מחלקת משאבי אנוש, תצטרך לפנות לכל אחת מהתיקיות ולהסיר מרשימת הגישה שלה את שס חשבון המשתמש. בשיטת חשבונות קבוצה תוכל ליצור חשבון קבוצה בשס 45 (9501089ז חהחחטח), להגדיר את עשרת המשתמשיס כחבריס בקבוצה, ואו להקצות הרשאת גישה לכל תיקיה לחברי הקבוצה. כעת, כשמשתמש עוזב, צריך רק להסיר את שמו מרשימת חברי קבוצת אח, ואז הוא לא יוכל לגשת עוד לתיקיות המורשות לקבוצת חח. רוב מערכות ההפעלה מאפשרות ליצור קבוצות בכפיפות למגבלות מתן שמות לקבוצות. בנוסף, חשבון משתמש יכול בדרך כלל להשתייך למספר חשבונות קבוצה. במערכות הפעלה של מיקרוסופט, רק זא פשסטחו) מאפשרת ליצור קבוצות משתמשים. אס מחשבי 95 פוסטחו/\ הס חלק מתחוס (חופחזסכ), הם יכוליס להקצות הרשאות לקבוצות. אולס, לא ניתן ליצור קבוצות במחשב 95 פושססחו/ עצמאי. יבירת חשבון קבוצה בתוך דא פשספחו/ נעשית כמו יצירת חשבון משתמש. בתרשיםס 4 תראה שרכיב זפהָהּח8!/ ז59( (או 5חוהחחסכ זסז זסַהָבּח8ו ז50() של דא פשססחו/ש משמש ליצירת קבוצות. יוצריס חשבון קבוצה ואז מוסיפיס לה את המשתמשיס השייכים לה. |< וםן. | א | - זפחההו זפ :1 6 הפוסא פחסוקם 08065 אפת 50 סקז 65 6חז8א !וט 6 הז50 ו 206 פזוםו פזוףוס [<] סוב 0 אס ב זזס חגוססום. חב קטסום = ₪ 5 ₪ ו 0) פפסססם +09( 6% | ב 5 10 50005 [8| זס] ]6 5 | ף סא 05סוח 5 | 5 > | ו ספ 6 6 -6] שפ אפ 58| 6 ₪ | 246 שו 5 5 ו וט 0 עו 59 118 558 סט חס פזהטותפוא 05 060 הוה וסט 8חם זכ שפ!חווח ה הטוס המוז מוהחזסים החסה | 8 חופ חס 5 חום סב | 5 / הסוס תרשים 15.4: 8907ח8) 0501 ב- ד! פשססחו/ש יכול לשמש גס ליצירת קבוצות באמצעות תיבת הדו-שית סטסזס 1/0081 שפצ בעת פעולה בתוך תחוס מאפשרת זא פשסטחו\. ליצור קבוצות מקומיות (|008ו) וקבוצות גלובליות (|9פסוף). לקבוצות מקומיות יש גישה רק למשאבים במחשב בו מוגדרת הקבוצה. לדוגמה, אס תיצור קבוצה מקומית הנקראת 518 עבור מחשב בשם /ז6/ז56, תוכל להקצות הרשאות גישה לקבוצה זו לכל תיקיה או מדפסת המחוברות ל-./ז6/ז56. אולס, כשתרצה להקצות הרשאות גישה לתיקיות הנמצאות על מחשב 8זס/ז50, הקבוצה 518 לא תהיה מוגדרת עבורו. תצטרך להגדיר קבוצה מקומית ]6181 חדשה עבור המחשב 8ז8/ז56 ולהקצות את האנשיס המתאימיסם לקבוצה החדשה. פרק 15: ניהול רשת | 263 לעומת זאת, קבוצות גלובליות נראות בכל המחשביס שבתחוסם (חוהחזסכ). כשתיצור קבוצה כללית 5188 בבקר תחוס ותוסיף את המשתמשיס המתאימים, קבוצה זו תהיה זמינה לכל המחשבים. תוכל להקצות לקבוצה הגלובלית 5887 את הרשאות הגישה לתיקיות שנמצאות הן ב-591/814 והן ב-918/ז59. דא פשספחוצ גס כוללת מספר קבוצות מובנות, כמו 5ז90ז81וחוח0, 8ז50( זסצוסם, 5 |- 8זס)09]8 +ח0ו600, המוגדרות מראש עס רמות גישה מתאימות אל משאבי המערכת. חשבונות קבוצה ניתן לעדכן בדרך כלל בדומה לעדכון חשבונות משתמשיסם. דא פשוסטחו/ מאפשרת החלפת שס או מחיקת חשבון קבוצה באמצעות זפפָהח89! ז080 (או פחו8חחסכ זסז זסַפְח3! ז6פט). אבטחת רשת הגנה על משאבי רשת יכולה להיות אחד התפקידים החיונייס ביותר של מנהל הרשת. אבטחת רשת אינה כרוכה בהגנת הרשת מפני גורמיס חיצונייס בלבד, אלא גס הגנה על נתוניס רגישיס בתוך המערכת מפני משתמשיס אחרים. בנוסף, קיימיס משאבי רשת הדרושיס לפעילות הרשת, שיש להגן עליהם מפני נזק מכוון או בשוגג. ניתן להגדיר כך את תפקידך כמנהל רשת בהגנה על משאבי הרשת: א יצירת מדיניות אבטחה (עסווסם עווזטס56) לארגון שלך, > הקצאת הרשאות גישה מתאימות למשאבי רשת, א ביקורת (פיקות - פָחְּטט1) על אכיפת מדיניות האבטחה והרשאות הגישה. מדיניות אבטחה (עסווס: ע004ו560) החלק הראשון בהגנת הרשת כרוך בהגדרת המותר והאסור למשתמשים. מדיניות אבטחה (עסווסס ע1%ז5600) מתוכננת היטב תתייחס לנושאים כגון: % האם מותר למשתמשים להחליף סיסמאות: אם לא, כיצד יוקצו סיסמאות: * באיזה סוג סיסמאות יכוליס להשתמש! האם אפשר להשתמש במילה נפוצה, או שהסיסמה חייבת לכלול מספר או סימן? * האם יפוג תוקפןו של סיסמאות, דבר שיכריח משתמשים לשנות את הסיסמה שלהסם: אם כן, כל כמה ומן! * בעת החלפת סיסמאות, האס תרשה להשתמש בסיסמה שכבר השתמשו בה בעבר! או שצריך לספק סיסמה שונה בכל פעס שמחליפים סיסמה! % מה אורכה של הסיסמה! האס תאשר סיסמה ריקה (%ח0|3)ז * באילו שעות יוכלו משתמשיס להיכנס למערכת! האם יוכלו להיכנס לאחר שעות העבודה המקובלות! * האס חשבון 60891 (אורח) יהיה פעיל במערכת! 4 מבוא לתקשורת מחשבים * אם יש קווי מודם לחיוג לרשת, למי מותר להתקשר ומתי אפשר לעשות ואת! האס משתמשים יוכלו להתקשר למערכת מכל קו טלפון, או האס המערכת תתקשר אליהס בחזרה (נוהל 880% |ו68) למספר טלפון מסויס! *> האם ייעשה שימוש בהצפנת נתוניס להגנה על מידע כלשהוז א איזה חשבונות משתמשיס ייכללו בכל חשבון קבוצה! מי יוכל לבצע פעולות ניהול, ובאיזו רמה הס יוכלו לפעול! * למי יותר להיכנס למחשבים מיוחדים, כגון שרתים! מי יוכל לבצע פעולות ניהול כגון גיבוי נתוניס, או הגדרת מדפסות? א האם יותר למשתמשים להעתיק קבציס מדיסקטים אל השרת, או שיהיה צורך לבדוק תחילה כל קוב נגד וירוסיס! מדיניות האבטחה שלך תהיה תלויה במידה רבה ברגישות הנתונים, גודל הרשת, מספר החיבורים התיצוניים (כגון חיוג, או חיבור לאינטרנט) והמשאבים הזמינים, בנוסף לחששותיך הפרטיים בנושאי אבטחה. מדיניות אבטחה טובה תמצא איזון בין הצורך ברשת בטוחה לבין רצונך לשמור על יעילות העבודה. רשתות בטוחות במיוחד עשויות להוסיף שלבים למשימות שמשתמשים צריכים לבצע, ואילו רשתות המאפשרות למשתמשים לעשות ככל העולה על רוחס עשויות להישאר ללא אבטחה כלל. מערכות הפעלת רשת אחדות מספקות כלים המסייעים למנהלים להגדיר ולאכוף מדיניות אבטחה. לדוגמה, דא פאוססחו/ מאפשרת למנהלים להגדיר מדיניות בנושא אורך ותוקף סיסמה. מנהלים גם יכולים למנוע גישה ממשתמשיס לאחר מספר כשלונות בניסיון כניסה למערכת. ב- דא פאוסטחו/, פתח את זִפהַהּח8! זספט (ראה תרשיס 15.5) ובחר 060 בתפריט 65וסו|סש. א | - וטס3ח₪3 וספ :1 ₪ עס המכסה וי 8 הז56 א סמ 8 וספפפק | | הבכ (% 8 381 החטוהותו!! -ן ופפ האבש -| = שרוחו 3 כב | פטס 10 5 0 / בי - | תב אוסןן ה 7+ 5 90 | ₪| פוקש > || תפטן ף המפטו 6 | | 55 6 | 35510 ל החווחזוווא 8 עסו 9010ב ] קטטא )0] סי 5 ופפ ] %ח5 |וחוסכן + ב ב ב ב ב ]16 9 00| ונוסססה סא + | טסה 7-67 ו 5 קוחט) חסטס| 0 ה ] 00 ב ןז פּ זוה תגוס 901 הסוהזו )גוס אס 1 [00%5|חנ תורחה [חט] עפזס- 47 ב כ חס)הוו 47 זאש ]וטו הספס| הפה זטיוס החטז] 8915 פהטוחטו פ החס0פוט עופוסוס=. ]| סיפה הזבו כ זט וז חס | )גת 85 1 תדשים 15.5: תיבת הדו-שיח עסווסם 1ה00ס460 של ד פשססחוש מאפשרת למנהל להגדיר מדיניות אבטחה בנושא סיסמאות פרק 15: ניהול רשת | 265 בתרשים 15.6 תוכל לראות ש-זא פשספחו) מאפשרת למנהל להקצות הרשאות לביצוע פעולות מערכת לחשבונות משתמש או קבוצה. לדוגמה, בקרי תחומיס (9ז170!!8ה00 הוהוחסס) מאפשריס למשתמשיס לגשת למשאביס המשותפים שלהס על פני הרשת. אולס כברירת מחדל, גישה מקומית (ישיבה פיסית ליד בקר התחוס וכניסה מקומית למחשב זה) מוגבלת לקבוצת 5זסז9ז51וחוו407 (כדי להקצות הרשאות משתמש ב- דא פאוסטחו/, פתת את זִפַפָהּח3ו! 58 ובחר פחחו ז050 מתפריט פפוסווסם). המוג ו סוק 650 6חוףא וו 506 [:] עסוזס 5וחסוח וס[ 5 | 1 א ומס | הפחסם 1 ]4000 פסועיו5 48| זטוטוחסס 656כוחסז= זם! ון [חסס 198 ס) 855ססם +85גו זם! )חטססס: בב בי בנ ב | 85 זט 5516 15016 3 הזסז! חואו מו בב בב ] | | 5 6 פס 5 5 סססם קטסזף חפ זט5 מוסוחס זפו5והוחחוטב חבס 8זפםוחטא1 זז )הטוסססא, הסוס הסט ת! פ5/הור80 !וג חבס 15 מחחפ!/! 5 אפ 0 50010 018 55 ספ הפס פז מחזסו/! זט 0 ₪30 הו 00 01188 5ז0ס81ו5!הווחסם 8180חהו5ם 5חוח0 הוסחזסים 5 וס | ב | 5 הו הסח | 5 תופוס ה ו תרשים 15.6: תפריט זסחָ89ח8) 591) ב- ד פשססחו/ש מאפשר למנהלים להקצות הרשאות מערכת למשתמשים באמצעות תיבת הדו-שיח עסווסם פִפָוח 0597 הרשאות גישה (5ח0ו₪0155 266655 ) לאחר יצירת משתמשיס וקבוצות והגדרת מדיניות אבטחה, צריך להקצות את ההרשאות המתאימות למשאבי הרשת. קיימיס שני מודלים עיקרייסם להקצאת הרשאות גישה (9ח0ו61185ק 800655): *> אבטחה ברמת השלתוף (עו 560 |6/8|-6ז8ח5), א אבטחה ברמת המשתמש (ע1 560 |8ע8!-ז50ט). אבטחה ברמת השיתוף (ופצסו-5ז5039) אבטחה ברמת השלתוף (עוט590 |8ע8!-8זפח5) נקראת גס שיתוף מאובטח- סיסמה (508108 0160100ז0885/070-07), ולפיה מקציס סיסמה נפרדת לכל משאב רשת. אס המשתמש יודע את הסיסמה, הוא יכול להשתמש במשאב. אבטחה ברמת השיתוף נמצאת בדרך כלל ברשתות שוולוניות קטנות (עד עשרה משתמשים), כמו אלו שמשתמשות ב-א9 פאוססחו/. רשתות רבות מפעילות אבטחה ברמת השיתוף מכיון שהיא פשוטה וזולה. בסביבת מערכות הפעלה של מיקרוסופט כגון 95 פשוסטחו\, אין צורך בדבר נוסף מלבד מערכת ההפעלה הבסיסית. מכיון שכל משתמש יכול לשלוט באופן מלא על המשאביס שלו, לא דרוש צוות מרכזי לניהול הרשת. 6 מבוא לתקשורת מחשבים עס הוספת משתמשיס לרשת, הס יצטרכו לזכור מספר סיסמאות שונות ורבות כדי לגשת למשאביס המשותפים. בנוסף, כשרוציס להפסיק את הגישה של משתמש כלשהו למשאב מסוים, יש צורך להגדיר סיסמה חדשה ולהפיצ אותה לכל המשתמשים שעדיין מותרת להם הגישה למשאב זה. מערכות הפעלת רשת אחדות מספקות דרגות שונות של אבטחה ברמת השיתוף. למשל, 5 פוססחו/ מאפשרת למשתמשים להקצות לתיקיה את סוגי האבטחה האלו: * עוח₪680-0 (קריאה בלבד). משתמשים שיודעיס את הסיסמה יכולים לראות ולהעתיק קבציס מהספריה, אך אינס יכוליס לשנות את המסמכיס שנמצאים בה. א |וט₪ (מלאה). משתמשים שיודעיסם את הסיסמה מקבלים שליטה מלאה על כל הקבציס בתיקיה ויכולים להוסיף, למחוק, או לשנות כל קוב. % 0ז0ש₪899 חס 05ה6ק6כ (תלוי בסיסמה). מוגדרות שתי סיסמאות לתיקיה המשותפת. אס משתמשים יודעים את הסיסמה המלאה, יש להם שליטה מלאה; אם הס יודעים את הסיסמה לקריאה בלבד, תהיה להם גישה לקריאה בלבד. תיבת הדו-שיח שבה ניתן להקצות דרגות אבטחה שונות ברמת השיתוף מוצגת בתרשים 15.7. שים לב ש-95 פאוססחו/ מאפשרת להשאיר את שדה הסיסמה ריק, מצב שמאפשר לכל המשתמשים לגשת לתיקיה המשותפת עס רמת האבטחה המוגדרת. לדוגמה, אס סוג ההרשאה ווט₪ אולס הסיסמה ריקה, כל משתמשי הרשת יקבלו גישה מלאה לתיקיה המשותפת. 066 5 | <| | 5 | |8ח ₪ .0% ו סז 5 60| 8 ופא 97 5 6 פס :6ב 56 ממשששששיטם . . 0 ₪6 30 7 ₪ 3596 חס 66005 17 מ 35 עה 0-0 | עס | 08 תרשים 15.7: תיבת הדו-שיח 65וח6ססזכ 01855 ב- 95 8שוססחו/ש מתייחסת למאפיימ תיקיה בשס 885!ס, מאפשרת למשתמשים להקצות סוגי אבטחה שוניס ברמת השיתוף //6/8!-5876) פרק 15: ניהול רשת | 267 רעיון מפתח ברשת שבה נהוגה אבטחה ברמת השיתוף אין בחינת אימות ובקרה מרכזיים על משתמשים. ניתן להקצות למשאב סיסמה בעת שיתופו ברשת. למרות שלמשתמשים יש שליטה מקומית מלאה, הם צריכים לדעת את הסיסמה של כל אחד מהמשאבים המשותפים שאליהם הם רוצים לגשת במחשב המרוחק. מערכות א9 פשוססחו/ יכולות להשתמש באבטחה ברמת השיתוף כאשר אינן חלק מתחום זפ/ז56 דצ פאוססחו/ אבטחה ברמת המשתמש (6/01|-ז₪56) אבטחה ברמת המשתמש (ע59000 |8ע8!-זספט) מוקצית על בסיס חשבון המשתמש, ולא כמו אבטחה ברמת השיתוף. משתמשים נכנסים למערכת באמצעות שס משתמש וסיסמה. כאשר הס מנסיס להתקשר למשאב רשת, שס המשתמש והסיסמה נבדקיס בבסיס נתוניס מרכזי. אם יש אישור, המשתמשיס מקבלים גישה מהסוג שהוקצתה להס. בדרך כלל אבטחה ברמת המשתמש עדיפה ברשתות גדולות, מכיוו שמשתמשיס אינס צריכים לזכור סיסמאות נוסף לסיסמת הכניסה שלהסם. משתמשים נכנסים לרשת ומתחיליס להשתמש מייד במשאבים שאליהס הוקצתה להם גישה. אבטחה ברמת המשתמש גם נחשבת בטוחה יותר, מכיון שמשתמשים אינס נוטיס להפיץ את סיסמת הכניסה העיקרית שלהם, וכאשר יש להס סיסמת גישה אחת בלבד, פוחתת הנטייה להציג את הסיסמה במקוסם בולט לעין לשס תזכורת. ניהול משאביס משותפים רביס פשוט הרבה יותר בשיטת האבטחה ברמת המשתמש ((89|-ז6פט) מאשר באבטחה ברמת השיתוף ((6%8|-878ח5). למשאבי רשת מוקצות הרשאות לפי משתמש, או לפי קבוצה. כאשר רוציס למנוע ממשתמש המשך גישה למשאב משותף, חשבון המשתמש שלו מוסר מרשימת ההרשאות של המשאב. הבדל עיקרי בהשוואה לאבטחה ברמת השיתוף הוא שהרשאות למשאבי הרשת מוקצות על ידי מנהלים, או על ידי משתמשים אחריס בעלי הרשאות ניהול. לרוב משתמשי הרשת אין יכולת להגדיר הרשאות, או אפילו לשתף קבציס ומדפסות עס משתמשי רשת אחרים. לסיום, בדרך כלל מערכות המשתמשות באבטחה ברמת המשתמש מספקות סוגי בקרת גישה רביס יותר מאשר בשיטת אבטחה ברמת השיתוף. לדוגמה, בעוד ש-95 פשוס0חו/ מספקת שלושה סוגי בקרת גישה (אין גישה, קריאה בלבד, גישה מלאה), דא פשסטחו/ מספקת שבעה סוגי בקרת גישה, כפי שמוצג בטבלה 15.1. ניתן לשלב הרשאות אלו כדי להקצות למשתמש הרשאות גישה מפורטות מאוד. 8 מבוא לתקשורת מחשבים טבלה 15.1: הרשאות גישה לתיקיה/קובץ ב- ד פשססחועש (הרשאות אימדיווידואליות) המשתמש יכול לראות ולהעתיק קבציס בתיקיה. ) ו (א) / (₪) ח0ו670158 60886 | המשתמש יכול לשנות את ההרשאות לקבצים. (שינוי הרשאה) (ס) קוהפזפחשכ0 866ד המשתמש יכול לקחת בעלות על קבציס. (לקיחת בעלות) 5 סא (אין גישה) | למשתמש אין גישה לקבצים, ואף אינו יכול לראות את תוכן התיקיה. בעת שיתוף קבצים, זא פשספחו/ משלבת הרשאות גישה אלו ליצירת ארבע רמות של אבטחה ברמת המשתמש (הרשאות סטנדרטיות): א 400855 סא (אין גישה). למשתמשים אין גישה כלל למשאב המשותף. * (א5) ₪680 (קריאה). משתמשים יכולים לראות או להעתיק קבצים ולהריצ יישומים. א (סא/ף) פַפַחח6 (שינוי). משתמשים יכוליס לראות, לעדכן, להוסיף או למחוק קבציס בנוסף להרצת יישומים. א (סססאששף) |סחס6 ווט₪ (שליטה מלאה). למשתמשיסם יש הרשאות מנהליס לגישה לקבציס בתיקיה. ניתן להקצות כל סוג של בקרת גישה למשתמש מסוים או לחשבון קבוצה, בהתאס להגדרות הרשאות משתמשיסם. 9 הערה: חלק מהגדרות הרשאות אלו תלויות בסוג מערכת ניהול הקבצים (615% הח6ז5ץ5 6 שבשימוש ובנוהלי מדיניות מערכת אחרים של ךא פשוספחו/. למרות שדיון מלא בהגדרת הרשאות דא פשסטחו/ הוא מעבר לגבולות ספר זה, טבלה 15.1 ניתנת כאן כדוגמה. לאבטחה ברמת המשתמש (6/8!-81ט) יש מספר חסרונות. לדוגמה, מכיון שאבטחה ברמת המשתמש מסתמכת (בסביבת תחומים) על בקרי תחומים (8ז0|!8ז1ח60 חוהוחסס) לאימות משתמשים, כל כשל בבקרי התחומיס עלול להשאיר את כל המשתמשיסם ללא אפשרות כניסה למערכת או ללא אפשרות גישה למשאבי המערכת. בנוסף, משתמשיס העובריס למערכות המשתמשות באבטחה ברמת המשתמש ממערכות עם אבטחה ברמת השיתוף, עלוליס להתלונן על חוסר השליטה שלהס בשיתוף משאביס והגדרת הרשאות. פרק 15: ניהול רשת 269 עם זאת, אבטחה ברמת המשתמש בעלת האבטחה המשופרת, הגישה וניהול משאביס קל יותר, היא המודל השולט במערכות רשת מבוססות שרת (088860 זסצז50). במערכות הפעלה של מיקרוסופט, אבטחה ברמת המשתמש היא המודל העיקרי ב- דא פשספחו/ (עבור מחשביס מרושתים ועבור מחשביס בודדים) וניתן להשתמש בה גס במערכות א9 פ/וס0חו/ כאשר הס חלק מתחום. מחשבי 95 פשוסטחו/ יכוליס גם לממש אבטחה ברמת המשתמש על ידי שימוש בבסיס נתוני חשבונות המשתמשים על מחשב דא פשססחו/ בודד שאינו חלק מתחוס. רעיון מפתח רשת המשתמשת באבטחה ברמת המשתמש (89/8!-ז6פט) כוללת שרת מרכזי המכיל רשימת כל חשבונות המשתמשים לצורך בחינת אימות מרכזית (חסוז1168ח106) של המשתמשים. ברשתות אלו צריכים המשתמשים לדעת סיסמה אחת בלבד כהרשאת כניסה לרשת. לאחר מכן, הם מורשים להשתמש בכל משאבי הרשת שעבורם הוקצתה להם הרשאת גישה. רשתות ]56/8 דא פ/וססחוצ משתמשות באבטחה ברמת המשתמש. ביקורת (פחוסטה) מרכיב נוסף להגנה נאותה על הרשת הוא מעקב אחר אירועי אבטחה במחשב שלך. ביקורת (פַח0וסט8) מתייחסת לתהליך המעקב אחר פעילויות בחשבונות משתמשים ואירועי רשת אחריס. יומן ביקורת (פָס! 800₪) יכול לספק מידע אודות פעילות המשתמשיס במערכת, מי מנסה להתחבר למערכת ואילו משאבי מערכת נמצאיס בשימוש רב. יומני ביקורת יכוליס לעזור למנהל לגלות פעילות לא מורשית, או לקבוע אם גורמיס זריס מנסיס לחדור למערכת. בדרך כלל יומני ביקורת עוקביס אחר אירועים כגון אלה: * הצלחה וכישלון של ניסיונות כניסה ויציאה מהמערכת, התקשרות למשאבי רשת, סגירה או הפעלה מחדש של המערכת, שינוייס לקבצים או תיקיות, שינוי סיסמה, הוספה או מחיקה של חשבונות משתמש או קבוצה, % % % % % >% שינוי הרשאות לקבציס או תיקיות, * פתיחה או סגירה של קבציס, בתרשיס 15.8 תוכל לראות מערכות הפעלה אחדות שמספקות כלים גרפיים להצגת נתונים מיומני ביקורת. את נתוני יומן הביקורת תוכל להעביר גס ליישומיס אחריס שבעזרתם ניתן לסנן או להציג תרשימיס בצורות ובחתכים שוניס. 0 מבוא לתקשורת מחשבים [<ז)- | 11% חס 100 50 - זסואסו ותסצת + קפ פהסווקם ‏ אופוע פס זו ₪ סופ ו ₪ חס 8 חס עוסטס א 90231 נמ = ופי 8 | עוזטסטם 422 מ אמ דפ/ים 39| )000 0000 | וסט א 1412 מ |אם זפים 9 טס | עוזטסטס 05 7נ = זפום 15 ]חטש= הפופעם וטס 11:05 למנ = זפום 9 | עוזטספםס 3 9:08:06 מ אם ופצ 09 חס | עוזוסט םס א 0717 מ אם ופים 9 מס | עוזטסטס 0253 מ חס 5-0 | שוזטססםס 9:00:53 נ בורו | חס עוזוסט טס 9:00:32 ו א ופוס 5 וחפשם וחסופעם עוטסטס 9:00:42 7ננ 0 חס 38 | עוזסטםס 8:30:44 כ חפ 8 1 עשוסטם 829336 7 חהם 8 טס | עוזטסטס 80518 למנ חפם 88| 0006 0000 | עזספס א 75215 0נ חפ 08 חס | וטס א 7:52:15 הננ ב 18 חס | עוזטססם אק 3:09.23 7מנ 8 8 = 0006-/ח000] עוזוסטםס אק 3:09:21 -ן חס 8 חס | עוסטם 02:07 נמ חהם 8 מס עוזטסטס 0005 ג תרש'ס 15.8: 697ו/ זח6ש= של ד פשססחעש מאפשר למנהל לראות יומני ביקורת של מערך האבטחה במערכת דא פאוסטחו/ ניתן להפעיל את מנגנון הביקורת על ידי בחירת 800 מתפריט 858 ששנב- זפחָח8!/! 0597 (או פחוהחחסכ זס1 זְסַחָהח8! ז90נו). בתרשיס 15.9 תוכל לראות שניתן להגדיר את אירועי המערכת שיבוקרו. | ום]=: א | - וסףבחב א 3056 כ 6הַהההסאם 5הסוק0 וסוס אושוע 2908 הי 6חזהא ווט= 6 חז56 ₪" פיק זחוססס ג סו מא הס הצחסם 8 / זט )וסט 5% כווחס זי | ₪ 7 2 טס 108 10 800885 851נוף זם! הגוס ו 676 | כ 86 | 5000695 ו לס 5וסחזע ה סח זעג ₪ ₪ ו ה6ף 0 4 -| -| 005 )ססןפ 0 חב שות. 5 5 -] ₪ 5 2600 | 5 ש 2 חב פטסום חב זספט | ד %2 ה ₪ 5 עסווס ע 560 = א ₪ | השע חב ססות 698 | שפז - 5וחוסססם סטוסזם סחם ז ₪ ₪ טסט פפסססום. | 20 הוה חחסם/זטוווכן 8 5 כ 00% 0076/10 59 18 855 0/ים חס 8זם טוט 5 טס הוה וח 188 1ם 5זס81ז51וחוחוה 80והחטופטס וו מו חוסם 5 םוחה | 58 חופוחסם | 5 חוםוחסם | 5 חום וס 2 1 ב תרשיס 15.9: בתיבת הדו-שיח עסווסם ]400 של זַפפָהח8) ז59 מיתן להגדיר איזה אירועי מערכת ישתתפו בביקורת פרק 15: ניהול רשת | 271 סיכום לאחר התקנת הרשת, תפקידך כמנהל רשת רק מתחיל. ככל שהרשת ממשיכה לפעול, מנהל הרשת צריך ליצור משאבי רשת חדשים, לנהל משאבי רשת קיימים, ולאבטח את הרשת מפני גישה לא מורשית. חלק ניכר מפעילות ניהול הרשת קשור ביצירת חשבונות משתמשיס והקצאת הרשאות למשאבי רשת. במערכות הפעלה של מיקרוסופט ניתן לבצע משימות אלו לפי קבוצת עבודה או תחוס. קבוצת עבודה היא קבוצה לוגית של מחשבים ברשת שוויונית. תחוס משתמש במודל מבוסס-שרת, שבו ניהול חשבונות המשתמשים נעשה מאתר מרכזי. מנהלי רשתות יכוליס ליצור חשבונות משתמשים באמצעות ממשק גרפי ולכלול ברשימה שלהס מידע נוסף אודות המשתמשים. לרוב מערכות ההפעלה לרשת יש חשבונות משתמשיס מיוחדיס המאפשרים גישה ניהולית למערכת, וחשבונות אחריס המאפשרים גישה לאורחים. במערכות המשתמשות באבטחה ברמת המשתמש ניתן ליצור חשבונות קבוצה שניתן להקצות להס הרשאות. חשבונות קבוצה מספקים מנגנון להקבצה לוגית של משתמשים בעת הקצאת הרשאות. אחריות עיקרית נוספת של מנהל הרשת היא אבטחת הרשת. אבטחת הרשת כרוכה בהגדרת מדיניות אבטחה, הקצאת הרשאות הגישה המתאימות למשאבי הרשת, ובקרה על אירועי הרשת. מדיניות אבטחה טובה מאזנת בין הצורך באבטחת הרשת לבין הצורך של המשתמש בתפוקה סבירה. מדיניות אבטחה תכלול נושאיס כגון התיישנות סיסמאות, הגבלת זמני כניסה, חשבונות אורח וזכויות ניהול. מערכות הפעלה אחדות, כמו למשל דא פאוססחו/\ מספקות כלים גרפייסם להגדרת מדיניות אבטחה. בעת הקצאת הרשאות גישה למשאבי רשת קיימים שני מודלים לאבטחה. בשיטת אבטחה ברמת השיתוף מוקצית סיסמה לכל משאב רשת משותף. אס המשתמש יודע את הסיסמה, הוא יכול לגשת למשאב. כל משתמש במחשב אחראי לתתזוקה ולאבטחה של המחשב שלו. בשיטת אבטחה ברמת המשתמש, הגישה מורשית על בסיס המשתמש כמובן. כאשר משתמש מנסה להתחבר למשאב רשת, שס המשתמש והסיסמה שלו נבחניס ומאומתיס בבסיס נתוניס מרכני. לסיום, חלק מאבטחת הרשת כרוך בשימוש בתוכניות ביקורת למעקב התקשרויות למחשב והשימוש במשאביס משותפים. יומני ביקורת יכוליס לספק אמצעי לזיהוי גישה בלתי מורשית לרשת. 2 מבוא לתקשורת מחשבים 0 מניעת תקלות ברשת נוסף לניהול חשבונות משתמשים ושמירה על אבטחת הרשת, מנהלי רשתות אחראים גם למנוע אובדן נתוניס ולמנוע תקלות ברשת לפני התרחשותן. עד סוף הפרק תוכל: א להבין את התפקיד של תיעוד נאות במניעת תקלות ברשת, > להסביר איזה כליס ומיניס לבקרת ביצועי הרשת וכיצד הס יכולים לסייע במניעת תקלות, * לתאר כיצד אל-פסק (5ש!ו) יכול להקל בעת תקלות אספקת מתח, * להבין כיצד מערכת גיבוי יכולה למנוע אובדן נתוניס, א לזהות סוגיס שוניס של אמצעי דיסק אחסון עמידים בפני תקלות, %> להסביר את השימוש בתוכניות התאוששות מאסון. הגנת הרשת כמנהל רשת, אחת המשימות העיקריות היא להגן על הרשת מפני אובדן נתוניס ולמנוע תקלות ברשת לפני התרחשותן. הצעדים הכרוכים במניעת תקלות ברשת כוללים : * תיעוד נאות של תצורת הרשת, א ניטור (פחוזסזוחסחז) ביצועי הרשת, א גיבוי נתונים, פרק 16: מניעת תקלות ברשת 273 > אספקת מנגנוני חומרה למניעת כשל ציוד, % פיתוח תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון. כל אחד מצעדים אלה יידון בפירוט בסעיפים הבאיס. תיעוד (חסו91ּ1ח6והוססס) הצעד הראשון במניעת תקלות רשת הוא תיעוד ההתקנה והגדרת התצורה של הרשת. תיעוד הרשת צריך לכלול מידע אודות חיבורי אג/1 ו-א\. אם אתה אחראי על רשת גדולה יותר המקיפה מספר רשתות מקומיות נפרדות, צריך להיות לכל רשת מקומית תיעוד נפרד. בנוסף, עליך לעדכן כל העת את התיעוד, כדי שיכלול את השינויים האחרוניס שנעשו בתצורת הרשת. למרות שמרכיבי מערכת תיעוד משתנים, הרשימה הבאה כוללת מידע שכדאי לתעד: %> מידע התקנת כבלים. איוה סוג של כבל רשת מותקן ברשת המקומית! האס יש שרטוטי רשת המתארים את החיבורים בין תקעים בקיר לבין תקעיס בלוח החיבורים (|9ח8 ח0ו8ק) שבארון חיווט! האם יש מספרי טלפון כדי להתקשר לאנשיס האחראיס על ההתקנה עצמה! לאיוו מחירות עבודה מדורג הכבלז * מידע ציוד. מתי נרכשו פריטי הציוד השוניס (מחשביס אישיים רגיליס וציוד מיוחד לרשת)! מהס המספרים הסידוריים! מי היו הספקיםס!: האם יש מידע כיצד להתקשר אל הספקים! האם יש מידע בנושא אחריות: א תצורת תוכנה. איזו תוכנה מותקנת בכל צומת רשת! איה דרייברים היה צריך לטעון, כדי שהמחשב ייגש בהצלחה לרשת! איזה קבצי תצורה (כגון 5 0 ו-זהם.6םאםסדטה) טעוניס בכל מחשב, ואילו הוראות מיוחדות נכללות בהס! האס מופעלים ברשת יישומיס יוצאי דופן, או שיש בה הגדרות מיוחדות! > משאבי רשת. מהס משאבי הרשת שהשימוש בהס שכיח ביותר ברשת! האס יש מיפויי כונן מסוימיס שבהס ברצונך להשתמש ברחבי הרשת: א כתובות רשת. כיצד הקצית כתובות רשת! האס אתה יכול לספק מפה או תרשים של המחשבים ואילו כתובות הוקצו להם!? א חיבורי רשת. האס הרשת מחוברת לרשתות אחרות: אם כן, כיצד! מי הס ספקי השירותיס! האם יש מידע כיצד להתקשר עס ספקי השירותים! * ביצועי הרשת. מהן רמות התעבורה היירגילות'יי ברשת! היכן צווארי הבקבוק האופיינייס לביצועי הרשת! א ניהול משתמשים. האם יש שיטה קבועה ליצירת שמות משתמשים! האם יש קבוצות מסוימות שאליהן צריך לצרף את כל המשתמשים! א מדיניות ונהלים. האס אתה, או חבר בארגון, הגדרתס והפצתם נהלים מסוימים לפעילות הרשת! האס ההנהלה הבכירה התוותה קוויס מנחיס לשימוש ברשת! 4 מבוא לתקשורת מחשבים שינויי חומרה/תוכנה. איוה שינוייס בוצעו מאז התקנת הרשת! מתי התרחשו שינוייס אלה? א רשיונות שימוש בתוכנה. האם יש רשיונות תקפים לכל התוכנה המותקנת באתר שלך! האם כל המספרים הסידוריים רשומים ונמצאים תחת מעקב תאריך תפוגהז % מעקב איתור ותיקון תקלות. אילו בעיות היו בעבר ברשת, וכיצד פתרת אותו? ערכת תיעוד המתארת פריטים כגון אלה המופיעים ברשימה זו עשויה להיות מועילה מאוד כאשר מנסיס לאבחן בעיות ברשת. בעת תכנון הגדלת הרשת או עדכון פריטי ציוד, תמצא שהתיעוד יכול לסייע בקידוס השינוייס המתוכננים. שיס לב שהתיעוד צריך להיות ומין בנייר מודפס, ולא רק בקוב מחשב, עבור אותם מקריםס שהרשת אינה נגישה. + הערה: המורכבות הגדלה והולכת של רשתות חייבה ספקים רבים לפרסם כלי פו) ניהול עבור המערכת הכוללת, שגם מסייעים להכין תיעוד של תצורת הרשת. תרומת מיקרוסופט לתחום זה היא תוכנת שרת ניהול מערכת - מערכת ז ח8 5%05ץ5 (5ו5) הנכלל כחלק מ- 286601106 אספסזסוו. תוכנה זו יכולה לבנות בסיס נתוני מלאי, על ידי איסוף מידע אודות הנתונים המאוחסנים בכל מחשב בארגון. לאחר איסוף המידע, שרת 56/5 יכול להתקין ולהגדיר תוכנה חדשה ישירות במחשבי הלקוח השונים ברשת. הוא גם יכול לספק פונקציות בקרת רשת מתקדמות לניתוח תעבורת הרשת. ניטור ביצועי הרשת (טָחוזס+ הס!! 66חה 610 אזסע6א) תיעוד המערכת מאפשר לך גס להמשיך וללמוד כיצד המערכת מתפקדת באופן סדיר. כדי לרכוש יכולת זו, תבטרך להשתמש במספר כלי בקרת ביצועים. למנהלי רשתות יש מספר סיבות לניטור ביצועי הרשת, ביניהן: * ויהוי התקניס המהוויס צוואר בקבוק (806ח000116), א אספקת נתונים לחיזוי צורכי גידול בעתיד ותכנון קיבולת, > פיתוח תוכניות לשיפור ביצועי הרשת, א בקרת השפעות שינוייס בהגדרות חומרה או תוכנה, אד זיהוי מגמות בתעבורת רשת. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 275 לפי רשימה זו תוכל להסיק שמנהלי רשתות מבליס את רוב זמנס באיתור צווארי בקבוק. צווארי בקבוק (8089ח0089) הס מצביס שמסיבה כלשהי גורמיסם להשהיות בורימת התעבורה ברשת ולפגיעה בעבודת המשתמשים. צווארי בקבוק מתפתחים במקריס רבים ברכיביס שבתוך מחשבי שרת, כמו מעבדים, זיכרון (0גח), כרטיסי ממשק רשת (סוא) ובקרי דיסק. עם זאת, צווארי בקבוק יכולים גס להיות בתווך הרשת, או בהתקני קישוריות, כמו נתביס ושעריס. בדרך כלל צוואר בקבוק נוצר כשלהתקן אין קיבולת מספקת כדי להתמודד עם נפח תעבורת הרשת שבו הוא נתקל. למרות שבקרת ביצועים יכולה לסייע בראיית תנאי הרשת בהווה, היא לא תסייע בזיהוי בעיות אפשריות ברשת, אס לא תבסס תחילה נקודת מוצא, או קו בסיטל (6חו|0886) המגדירים פעולות רשת יירגילות'י. אס תֶּנִטָר את הרשת במשך פרק זמן שבו אין תקלות, תוכל להשתמש בפרק זמן זה כקו בסיס להשוואה, כאשר תנסה מאוחר יותר לוהות תקלות. כיצד תדע שתעבורת הרשת עמוסה אס לא תדע מה היו רמות התעבורה קודם לכן! כיצד תדע שהמעבד עובד קשה מדי אס אינך יודע את רמות הפעילות הרגילות שלו: קביעת קו בסיס יסייע בהתייחסות לנושאים אלה. זס+וחס!! 66חהּ הזס+ו6ק דא פשססחו// רוב מערכות הפעלת הרשת כוללות כלי גרפי כלשהו לניטור ביצועי הרשת. כלים מסוג זה מספקיס בדרך כלל מנגנון לתצוגת הנתוניס כרשימת יומן וגם כתרשים גרפי. בתוך דא פאוספחו/ש, הרכיב זסווחס)! 06ח6078ק (מנטר הביצועים) מאפשר ניטור גרפי של סטטיסטיקת הביצועיס ברוב ההיבטים של פעילות המחשב, כפי שמוצג בתרשים 16.1. תוכל לראות את הנתוניס בומן אמיתי, או לאסוף אותס לקבצי יומן (89!ו= 108) לניתוח מאוחר יותר. בנוסף לתרשימים גרפיים, זפפָבּח3ּו/! 6סחחזסח6ק יכול גס לספק רשימות של קבצי יומן ודוחות טקסט רגילים. ₪ חס 6 חפ הזוח םוסו) פהסטקס אסוצ |₪ | |א|שן+. מו ויה חן 1 2 ו ה א ב 0 ססר | |6חד הממחה 185956094 | מססם חא 60270656 = | ססהזסטה 16363278 10 ו ו ה וח 506 בי רקו בי = - וס 1 ספועם םוטמט =[ א 0 - - ו םס ה 5 ה עס מהסוג :18 | תרשיס 16.1: זסזוחס)! 6סמ8חזסח6ש של ד פשססחו/ש מאפשר טור של סטטיסטיקת ביצועי הרשת מתוך מחשב השרת 6 מבוא לתקשורת מחשבים כאשר מתקיימיס תנאיס מסוימים, זסווחסו/ 06ח8ז610ש יכול לשלוח התראה למנהל הרשת או להפעיל תוכנית אחרת. קאפ אחד הכלים העומדיס לרשותך לניטור הרשת הוא ₪א5 סופא 6|סחוס |01000ז2 זחסִַסִטְּחה/ו/). קשוא5 הוא תקן הנתמך על ידי רוב יצרני ציוד רשת, כולל יצרני רכזות (פפטה), כרטיסי ממשק רשת (סוא), נתביס (פופוטסה), שרתים (5ז6/ז567), גשריס (00865) וציוד רשת אחר. כאשר נעשה שימוש ב-סשא5 בסביבה כמו או המוצגת בתרשיס 16.2, נטעניס סוכני תוכנה (פחסבָ8 8ז8/ו50) בכל התקן רשת שינוהל. כל סוכן כוּה (רכיב תוכנה) מנטר הן את תעבורת הרשת והן את מצב ההתקן ואוגר מידע וה בבסיס נתוני ניהול (2856 חסוז8ח זסזח! +ה6 06 חה ו). זמ הרת 9 חסוז9ז9 ו תרשים 16.2: 5 מאפשר מהול התקני רשת מתחנת ניהול מרכזית כדי לאסוף ולהבין את כל המידע, תוכנת ניהול רשת מיוחדת דוגמת (פ!וסם) באופן סדיר את ההתקנים ואוספת את הנתונים שנאגרו בכל 8ו₪. תוכנית הניהול יכולה לשלב את הנתוניס מכל ההתקניס ולחולל סטטיסטיקה או תרשימיס המפרטים את מצב הרשת הנוכחי. ניתן להגדיר ערכי סף שיפעילו התראות שיישלחו למנהלי הרשת כאשר יש עליה מעל רמות מסוימות שנקבעו. רכיבי רשת אחדיס המפעילים קוא5 גס ניתנים לניהול מרחוק, באמצעות תוכנת ניהול הרשת. רעיון מפתח קאפ (|סססזסזק +הסוִסהְהּחב3ו אזסטסצ 6!קחופ) מספק מנגנון המאפשר למנהלי רשת לאסוף נתונים מרכיבי הרשת ולפתח תמונה כוללת של מצב הרשת. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 277 מערכות גיבוי (כְט306) כאשר תשקול שיטות למניעת אובדן נתוניס, המנגנון הקל ביותר להגנה בפני תקלה כזו הוא שימוש במערכת גיבוי (חחסופץ5 סט6ס8ם) כלשהי. הצעדיס הדרושים לפיתות תוכנית גיבוי אמינה כולליס: 1 קביעת המידע החיוני שנמצא ברשת וזקוק לגיבוי. 2 פיתוח לוח זמניסם לגיבוי נתוניס. בדרך כלל, נתוניס שאינס משתנים ניתן לגבות לפי לוח זמניס קבוע, ואילו נתוניס קריטייס המשתניס כל הזמן יש לגבות בכל יוס. מכיון שמערכות גיבוי משפיעות לרוב על ביצועי הרשת, יש לתזמן גיבוייס לשעות שבהן השימוש ברשת מועט. 3 ויהוי האיש (או האנשים) שיהיה אחראי לתחזוקת גיבוייס, והבטחה שהוא מבין את האחריות המוטלת עליו. 4. בחירת כונן סרט מגנטי לגיבוי. רוב מערכות הגיבוי משתמשות בכונני סרט עס מחסנית הניתנת להחלפה. סוג כונן הסרט שתבחר יהיה תלוי בנפח הנתונים לגיבוי, המהירות הדרושה לפעולת הכונן והעלויות הכרוכות הן בכונן והן בתווך. באופן אידיאלי תרצה להעתיק את כל נתוני הגיבוי אל סרט יחיד, או מספר קטן של סרטים. נושא נוסף שיש להתייחס אליו הוא יכולת העברת התווך, מחסנית הסרט, אל מערכות אחרות. במקרה של תקלה חמורה במחשב שלך, האם סוג כונן הסרט והמחסנית שבחרת יאפשרו לך להמשיך בעבודה במחשב אחר שישמש לך כמחשב גיבוי, אשר בו תוכל לשחזר במהירות את הנתונים: הערה: כיום משתמשים לגיבוי גם בתקליטורים מסוג ח5-כ6 או סק. התקליטור יכול להכיל עד 650!8 והוא התקן אמין ונוח. 5 קביעת השיטות לגיבוי הנתוניס. כפי שמוצג בטבלה 16.1, קיימות מספר שיטות לגיבוי נתוניס. מערכת גיבוי אמינה תשתמש בשילוב שיטות, וייתכן שתבצע גיבוי מלא פעם בשבוע, עס גיבוי דיפרנציאלי או אינקרמנטלי (תוספתי) בכל יוס. 6. בדיקת מערכת הגיבוי. הרצ מספר סבבים של גיבוי הנתוניס. הנח תמיד שחלק מהנתוניס נמחקו (העבר אותס לספריה אחרת) ובדוק את יכולתך לשתזר במהירות את הנתוניס. לאחר הפעלת מערכת הגיבוי, בדוק אותה באופן סדיר כדי להבטית גיבוי אמין של הנתוניס. 7 ויהוי אתרי אחסון באתר ומחוץ לאתר. באתר, גיבויי נתוניס צריכיס להיות מאוחסניס במקוס נגיש בקלות. כדאי גס לאחסן סרטי גיבוי ותקליטורי גיבוי (מסוג 0-8 או סס) במקוס שמחוץ לאתר. המקוס החלופי צריך להגן על הנתונים וממנו ניתן יהיה לשחזר את הנתוניס בסרטיס ובתקליטוריס לאחר אסון. צריך להבטיח שרק לעובדיסם מורשיס תהיה גישה לסרטי הגיבוי והתקליטוריס, הן באתר והן מחוצ לו. 8 מבוא לתקשורת מחשבים 8 תחזוקת יומן גיבוי (1.00 סט8806) מקיף המציין איה נתונים מגובים, מתי בוצע הגיבוי, ומי ביצע אותו. יש לכלול גם מספרי זיהוי המציינים בבירור איוה סרט או תקליטור שימשו לגיבוי. אס תפתח מערכת גיבוי הכוללת צעדיס אלה, תהיה מוכן למניעת אובדן נתוניס ברוב המצביס. טבלה 16.1: שיטות גיבוי קטא30 ווט= (גיבוי מלא) גיבוי כל הקבציס שנבחרו, בין אס השתנו מאז הגיבוי האחרון ובין אס לא השתנו, וסימונס כקבצים שגובו. 00 (העתקה) גיבוי כל הקבציס שנבחרו, מבלי לסמן אותס כקבציס שגובו. |18ח66זסח! (תוספתי) גיבוי וסימון קבציס נבחריס, רק אס שונו מאז הגיבוי האחרון. עֶסְ60 עווהּם (העתק יומי) גיבוי כל הקבציס ששונו ביוס נתון, בלי לסמן אותס כקבציס שגובו. 1070018 (דיפרנציאל | גיבוי קבציס נבחריס רק אס השתנו מאצ הגיבוי האחרון, אולס ללא סימון הקבציס כקבצים שגובו. ביאור שיטות גיבוי לשס הסבר ההבדלים שבין שיטות הגיבוי שתוארו בטבלה 16.1, נבחן לוח זמניס של מערך גיבוי אופייני ונציג גיבוי בסרט מגנטי, אך ההסבר מתאים גם לגיבוי בתקליטור: סרט 1 משמש לגיבוי מלא בכל יוס ראשון בערב, וסרטיס 2 עד 7 משמשים לגיבוי אינקרמנטלי (תוספתי) בשאר ימות השבוע. ביוס שני, מגביס בסרט 2 את הקבציס ששונו מאז הגיבוי המלא שנעשה ביוס ראשון בערב. ביוס שלישי, מגביס בסרט 3 את כל הקבציס ששונו מאז הגיבוי האינקרמנטלי שנעשה ביוס שני בערב, וכך הלאה. אס יש כשל בשרת הקבצים ביוס שישי, צריך יהיה לשחזר תחילה את הנתונים מהגיבוי המלא שבסרט 1. אחר כך, צריך לשחזור נתוניס מכל אחד מהסרטים 2 עד 5 (שנעשו בימיס שני עד חמישי בערב), כדי לחזור למצב הקבצים לפני הכשל. למרות שמערכת גיבוי זו מספקת רמה גבוהה של אבטחת נתוניס, היא דורשת שמישהו יחליף את הסרט לפני כל גיבוי שנעשה. אס מישהו לא יחליף את הסרט, נתוני גיבוי יאבדו כי נתוניס חדשיסם ייכתבו עליהס. לדוגמה, אס סרט 2 נשאר בכונן ביוס שלישי, הנתוניס ששונו ביוס שלישי יירשמו עליו וידרסו את הנתוניס שנשמרו בו ביוס שני. לכן יש להחליף את הסרט בכל יוס. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 279 בסביבה משרדית קטנה יותר, הדבר אינו בהכרח מעשי. מערכת קטנה יותר תשתמש בסרט 1 לגיבוי מלא ביוס ראשון בערב, ואחר כך תשתמש בסרט 2 לגיבוייס דיפרנציאלייס בשאר ימות השבוע. ביוס שני בערב, סרט 2 יגבה את כל הקבציס ששונו מאז הגיבוי המלא ביוס ראשון. ביוס שלישי סרט 2 יגבה שוב את כל הקבציס ששונו מאז הגיבוי המלא ביוס ראשון. אס תתרחש תקלה ביוס שישי, יהיה צורך לשחזר תחילה את הנתוניס מסרט 1 של הגיבוי המלא, ואחר כך רק מסרט 2. למרות שמערכת זו פשוטה יותר מהמערכת האינקרמנטלית שתוארה קודס, היא פחות אמינה. אס משהו קרה ביוס חמישי וסרט הגיבוי לא תיפקד כראוי, כל הנתוניס שהיו בו מאז הגיבוי המלא של יוס ראשון יאבדו. לסיוס, עליך לשים לב להתקנת כונן סרט הגיבוי, או תקליטור הגיבוי, כדי להבטיח מהירות גיבוי בנוסף להשלכות מערכת הגיבוי על הרשת. המצב הטוב ביותר הוא להתקין את כונן הסרט על השרת עצמו. אם כונן הגיבוי יותקן במקוס אחר ברשת, הוא ייצור תעבורת רשת רבה ועומס מיותר, כי למעשה מעתיקיס את כל תכולת הכונן הקשיח שבשרת, או חלקים ממנו, אל כונן הגיבוי. אס יש צורך לגבות מספר שרתים באמצעות כונן סרט יחיד, מתקיניס לעיתים מקטע רשת נפרד המשתמש בכרטיס ממשק רשת שני בכל שרת. עס מקטע רשת שני, כל תעבורת הרשת לגיבוי לא תשפיע על ורימת הנתוניס העיקרית ברשת. אל-פסק (ע!סכ5 זסשסק 6וטוזקטוס+הוח ש) מכיון שאפילו התנודה הקטנה ביותר במתח החשמלי עלולה לגרוס אסון ברשת, מתקיניס אל-פסק, ₪5 (עוסְקט5 זפאוסק 6ופווקטזזסוהוחנ), כדי לתמוך בעבודה רציפה ובלתי מופרעת מתנודות ורס. למעשה, התקן אל-פסק אינו אלא סדרת מצבריס (במקריס אחדים, לא שוניס בהרבה ממצברי מכונית) המספקים גיבוי לציוד הרשת במקרה של תקלה באספקת המתח. כפי שמוצג בתרשיס 16.3, התקן אל-פסק מחובר לשקע החשמל בקיר (זרס חילופין) והשרת וציוד נוסף מחובריס אליו (ומקבליס רס ישר). כאשר יש הפסקת מתח, מערכת אל-פסק ממשיכה לספק מתת לציוד המחשב. רוב מערכות האל-פסק מתוכננות לספק מתח לפרק זמן שבין 5 ל-20 דקות, אולס מערכות יקרות יותר יכולות לספק מתח למשך מספר שעות. 0 מבוא לתקשורת מחשבים תדשים 16.3: מערכת אל-פסק (5ש) מחוברת בין שקע החשמל לבין מחשב השרת מערכות ₪5 מסווגות כמערכות מקוונות (פחו|חס) או מערכות כוננות (עץְ00ח549). מערכות אל-פסק בכוננות (₪5 ץ05ח5189) מעבירות את המתח מהשקע שבקיר ישירות לציוד המחשב המחובר אליהן, ובאותו זמן שומרות על טעינה מלאה של מצברי המערכת. כאשר יש הפסקה באספקת החשמל, מערכת זו מופעלת ומתחילה לספק מתח לציוד המחשב. אולס עלולה להיות נפילת מתח רגעית במהלך הפעלת מערכת האל-פסק, אשר עלולה לגרוס במקרים מסוימים לאובדן נתוניס. היתרון העיקרי של מערכת כוננות הוא במחירה הנמוך, בדרך כלל. מערכות אל-פסק מקוונות (₪5( 6חווחס) משתמשות באספקת המתח מהשקע שבקיר לטעינה רציפה של המצברים שלהן, ומספקות את כל המתח לציוד המחשב ישירות ממצבריס אלה. כאשר מתרחשת הפסקת חשמל, ציוד המחשב לא ירגיש בהפרעה, מכיון שהוא מקבל את המתח מהמצברים ברציפות, כל הזמן. מערכות אל-פסק מקוונות מספקות מתח יינקי יותריי, אולס הן יקרות יותר ממערכות אל-פסק בכוננות. כל מערכת אל-פסק (0₪5) טובה זקוקה למנגנון כלשהו שיודיע למערכות המחוברות אליה כשיש הפסקת חשמל. בדרך כלל, אהו כבל טורי שמחובר מכניסת האל-פסק אל הכניסה טורית בשרת. כפי שמוצג בתרשים 16.4, מחשבי שרת כוללים בדרך כלל תוכנה שיכולה לקבל התראה ממערכת אל-פסק, כדי להזהיר משתמשים ברשת על הפסקת החשמל, לספק פרק זמן שבו המשתמשים יוכלו לסגור את הקבציס שלהם, וליזוס כיבוי מסודר של המערכת. אס המתח חוזר לפני תחילת תהליך הכיבוי, מערכת האל-פסק תודיע לשרת שהמתת חזר. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 281 | = | 8 הסו)הזווםו/חס) פוש -ן | 60 :בס / 306 ]6)ח| 5 קופס 07 | םק וםם=|] 9 51003 פזט!ו3] סוס -][ ב 2 2ב כ 5% 31 חספ זפ וס ! ] 6 5100 6זס/סם 85זגוחווח 2 6 7 606 0 מאוסטזות 5 05| 6016 -] 6 חב חס טווססם ‏ ] | | וחב שו ןז 5 ך---=-=----80/009009 201 כ -] שזום] זם עס הסלס שחו 8 ₪ 5 ו וו חוח ₪ 6 עה מםוססק?= ₪1 17 | םבפפסו בחומזםע וס מו חב ו - 0 0 2 וזב הס סט טב וסנ 70 ₪ שוחו שםזם הסט עבנ 5 ג ישן 8 3 = שוחו מ וס בטוח חס תדשים 16.4: ד פשססחו/ש כוללת שירות לוח בקרה לטיפול בהתראות ממערכות אל-פסק 'וב 9 הערה: יש צורך בהתקן אל-פסק לא רק כדי להגן על שרתי הרשת, אלא גם 9 עבור ציוד הקישוריות של הרשת כגון נתבים, גשרים ורכזות. אם שרתים מתחזקים חיבורי רשת פתוחים, התקני קישוריות עלולים להיות חיוניים לכיבוי נכון של השרת. אחסון דיסק בעל 6סחבזפוסד זוב דרך אחת למניעת תקלות ברשת היא להשתמש במערכת אחסון עמידה בתקלות כדי לאחסן בה נתוניס חיוניים. מערכת עמידה בתקלות, או מערכת בעלת סיבולת תקלות (הח5/516 +ח0!078+-)|ו18) היא כזו, בה המערכת ממשיכה לתפקד גס כאשר רכיב כלשהו כושל. מערכות אחסון עמידות בתקלות עשויות להיות מבוססות לחלוטין על חומרה, או שהן יכולות להכיל מרכיב תוכנה. רוב מערכות הפעלת רשת כוללות יכולת כלשהי להשתמש באחסון על דיסק 66ח8ז8!סד זוט8=. השיטה העיקרית לסיווג מערכות דיסק עמידות בתקלות היא בעזרת רמת פוא - 68 8586ח06א8ח! 01 4778/5 %ה08ה600א. המונתח כ!|₪4 מגדיר מספר רמות של מערכות אחסון בדיסק, כפי שמוצג בטבלה 16.2. 2 מבוא לתקשורת מחשבים טבלת 16.2 : רמות מוגם= 6עוזס סופָחופ חס 60זס+5 הסוזה ה זסזחו עזוזהק הזוע וע עס פחוסוצ5 >8ום ד 6צוזס סְוחָחו5 חס 510760 הסוזה8הזסזחו עזוזהק הזוצ א6סום עפ פַחוקוזז5 אפום 6וקוזוטו 055זסס 60זסז5 חסוז8 וזסזחו עזוזהק הזוע אססום עס פַחוקוז5 א8וכם 5 מערכות !₪4 משתמשות בעיקר בתהליך חלוקה לרצועות דיסק (פַחוק51 018%) שבו נתונים 'ימחולקיסיי לרצועות ונכתבים במספר כונני דיסק. הנתונים יכוליס להיות מועבריס על ידי בקר דיסק פשוט אל כל כונן דיסק לפי בתיס בודדים, או לפי גושיס גדוליס יותר. המגבלה היחידה לחלוקה לרצועות היא, שרוב מערכות ההפעלה לרשת אינן יכולות לאחסן את מחיצת המערכת (חסווווזהק וח0ו9ע5), או את מחיצת האתחול שלהן (חסוזוזזפס +00ט) במערכת רצועות דיסק. בסביבות העבודה של מיקרוסופט, זא פשססחו/ תומכת ברמות סומח (0, 1, 5), באמצעות תוכנית שירות הנקראת 090900 8%ום (מנהל הדיסק): רמה 0 (סְחוקו54 015%), 1 (סָחוזסחווח 015%), ו- 5 (עזחזהק הזוע פַחוק5% 015%). רמה 5 נובעת מרמות 3 ו-4, ולכן היא מייצגת את היכולות העדכניות ביותר של אחסון בדיסק עמיד בתקלות. מיקרוסופט בחרה לתמוך ברמה 5 של כ|אח ולא ברמות 2 עד 4. זא פשססחו/ גס תומכת במנגנוו מתקדס לאחסון בדיסק עמיד בתקלות הנקרא טחוזה5 ז560+0. 0 !₪4 - טחוקוזופ או עבור שיפור ביצועי קריאה וכתיבה. ב-ס|₪4 רמה 0 (רצועות דיסק) גושי נתוניס (גושיס של 646 ב- דא פאוסטחו/)) נכתביס על פני מספר כונני דיסק, כפי שמוצג בתרשיס 16.5. באמצעות פיזור הנתוניס על פני מספר כונניס (2-32 דיסקיס שונים) ניתן לשפר במידה משמעותית את ביצועי הקריאה והכתיבה, מכיון שנתוניס נכתביס בו-זמנית במספר כונניס. בנוסף, ניתן להשתמש ביעילות במקוס האחסון בכונן, מכיון שקבוצות רצועות (5019 511000) של נתוניס יכולות להשתמש באזור מחיצה נוסף שאינו בשימוש במספר כונניס (ניתן להשיג ואת על בסיס התנאי הקיים עבור מערכת 51080 והוא שכל המחיצות (פחסווווזהק) תהיינה בגודל אחיד). פרק 16: מניעת תקלות ברשת 283 תרשים 16.5: מערכות 0 סוגח כותבות גושי נתונים במספר כוננים אולס, למרות הסיווג כחלק ממערכת סוגח, פוגח רמה 0 אינה מספקת כל עמידות בפני תקלות. אם אחד מכונני הדיסק כושל, הנתוניס בכונניסם האחריםס לא יהיו שמישים, ואין כל דרך לשחזר נתוניס מהדיסק שכשל. דא פשספחו/\ מספקת תמיכה ב-ס|₪4 רמה 0, אך מומלצ להתייחס לרמת הגנה זו כאל שיפור ביצועים, ולא כברירה של ממש עבור 6סח8זפוסך זוטה8=. רעיון מפתח ס|ו4ח רמה 0 משתמשת בחלוקה לרצועות לשיפור ביצועי הדיסק על ידי פיזור הנתונים במספר כוננים. פ|₪4 רמה 0 אינה מספקת רמה כלשהי של 6 סד )וט8=. 1 | - סחהואס!|קט/פחוזסזזוו א8וס עבור 06ח10!678 816=, מספק את רמת הסיבולת הגבוהה ביותר. סו₪4 רמה 1 משתמשת בטכניקה הנקראת שיקוף דיסק (סחוזסזזוחז 016%), או תמונת ראי, ליצירת עותק של כונן דיסק אחד. למעשה, שני כונני הדיסק מחובריס לכרטיס בקר דיסק יחיד, כפי שמוצג בתרשים 16.6. היישומים שולחים נתוניס לבקר הדיסק לכתיבתם בדיסק והבקר שולת את הנתונים לשני הכונניס. בדרך וו, כונן דיסק אחד הוא תמונת ראי של הדיסק השני. אם כונן דיסק אחד כושל, ניתן לשחזר נתוניס מהכונן השני, כאילו דבר לא קרה. שיקוף דיסק דורש שתי מחיצות (פחסטווז8כ) דיסק בגודל זהה שמוגדרות על שני כונני דיסק שוניס. אין צורך להקצות את כל קיבולת כונן הדיסק לשימוש בשיקוף, אולס השטח המוקצה חייב להיות זהה בשני הכוננים. לביצועיס אידיאליים, שני כונני הדיסק צריכים להיות מאותו יצרן, ו/או להיות בעלי מאפייני ביצוע והים. שיקוף דיסק נפוץ כאשר רק כונן אחד הוקוק להגנה, או כשברצונך להגן על מחיצת המערכת (5חסוו1ז8 וח8ז5/5) או מחיצת האתחול (פחסטוזזהס +00ס0). החיסרון העיקרי של סו₪4 רמה 1 הוא שתחזוקת מערכות חומרה כפולות עלולה להיות יקרה. כשיש שני כונני דיסק עס קיבולת אחסון של 16 בכל אחד, תוכל עדיין לאחסן רק 168 של נתונים, מכיון שאתה משכפל את כל המידע. 4 מבוא לתקשורת מחשבים 0 סטוזס ו חסוצ | 18) 1 פוזם חס (1791 6זסח !680 8 8 8 6 הזו 990000( תדשים 16.6: סומח רמה 1 מספק עמידות בפמי תקלות באמצעות שיקוף דיסק רעיון מפתח סוגח רמה 1 משתמש בשיקוף דיסק (פָחוזסזזורח 5%ו0) לכתיבת נתונים זהים לשני כונני דיסק נפרדים. במקרה של תקלה באחד הכוננים, משתמשים יכולים להמשיך ולהשתמש בכונן השני. למרות ששיקוף דיסק מספק רמה גבוהה של עמידות בפני תקלות, עדיין קיימת נקודת כשל אחת בצורת כרטיס בקר (8פ!וסשחסס) דיסק יחיד. אם הכרטיס כושל מסיבה כלשהי, המשתמשים לא יוכלו לגשת לנתוניס כלשהס באף לא אחד מהכוננים, עד להחלפת כרטיס בקר הדיסק. כדי למנוע בעיה זו, שכפול דיסק (טַחוא6|קט0 >618), כפי שתראה בתרשים 16.7, מיישס שיקוף דיסק באמצעות כרטיס בקר דיסק נפרד לכל אחד מהכונניס. הנתוניס לא רק מועתקים, אלא כעת במקרה שכרטיס בקר דיסק כושל, המשתמשים לא ירגישו בתקלה. 00 זסווסזוחס 0 זפ!וסחס ססזסזוו 0 1 אפוסם 0 אפוכ תרשים 16.7: על ידי שימוש בשני כרטיסי בקר דיסק, שכפול דיסק מבטיח נגישות לנתונים גסם אס כרטיס בקר דיסק אחד כושל פרק 16: מניעת תקלות ברשת 285 רעיון מפתח שכפול דיסק (סְַחוא6וקוס 15% היא גירסה של שיקוף דיסק, בה כל כונן דיסק משתמש בכרטיס בקר נפרד. 5 | - עזוזהּק חהזוצ סחהוקוז+5 או עבור 06ח10!678 1ו8=, מספק רמת סיבולת גבוהה וחסכונית. בשעה ששיקוף דיסק (1 |166 סוגח) עלול להיות יקר, סו₪4 רמה 5 מייעל את השימוש בשטחי אחסנה במספר כונני דיסק, תוך אספקת רמה גבוהה של 06ח8ז6!סד 81=. כפי שמוצג בתרשים 8, הנתונים מחולקים לרצועות על פני מספר דיסקיס בתוספת נתוני בדיקת זוגיות (עץווז8ס). כשכל רצועת נתוניס נכתבת לדיסק, נוספים נתוני זוגיות באחד הגושים שנכתבים לדיסק. אס דיסק אחד כושל, הנתונים שנמצאים בו ניתניס לשחזור באמצעות הנתוניס עצמם ונתוני הזוגיות שנמצאים בדיסקים שונים. דא 8אוספחו/ש תומכת ב-|/₪ רמה 5 המשתמש ב-3 עד 32 כונני דיסק. 5 א6וכ 4 א6וס 3 א6וס תדשיס 16.8: 5 |8ש18 סואגח מפזר את הנתונים על פני מספר דיסקים וכולל נתוני זוגיות מימוש החלוקה לרצועות עס נתוני זוגיות עשויה להיות כדאית וכלכלית יותר משיקוף דיסק, מכיון שנעשה שימוש טוב יותר בשטחי האחסנה בדיסק על ידי חלוקה לרצועות עס נתוני זוגיות. לעומת שיקוף דיסק המאפשר שימוש רק ב-50 אחוזים מקיבולת הדיסק הכוללת, חלוקה לרצועות עס זוגיות מאפשרת שימוש כמעט בכל השטח של כונני הדיסק. נתוני זוגיות תופסיס מעט מקוס (ח/1 מהמקוסם הפנוי, כאשר ח הוא מספר הכונניס בשימוש), והשאר פנוי לאחסון הנתוניס עצמם. 6 מבוא לתקשורת מחשבים רעיון מפתח 5 |6צ1.6 ס|₪4 המוכר כחלוקה לרצועות עם זוגיות (שחהק חווו חַחוס1ז5 015%), כותב נתונים ונתוני זוגיות על פני מספר דיסקים. אם דיסק כלשהו כושל, ניתן לשחזר את הנתונים מהנתונים ומנתוני הזוגיות השמורים בדיסקים האחרים. פחוזהספ זס560% עבור 06ח8ז9!סד +|90] בסקטוריס בודדיס בסביבת דא פשספחו/. בעוד שרמות כ|ג₪ מתייחסות לכשל של כונני דיסק, מנגנוו אחר לעמידות בפני תקלות מתייחס לתקלות בסקטוריס בודדים בכונן הדיסק. באמצעות מנגנון הנקרא פַח508 זס5901 (חלופת סקטור) או פָחואו-61ח (תיקון-חס), בקר הדיסק ותוכנת דרייבר בעלת 6סח8זסוסך )801 יכולים לוּהות מתי נתוניס נקראיס מסקטור פגום, או עומדים להיכתב אל סקטור כוה. כפי שמוצג בתרשיס 16.9, כאשר נתונים נמצאיס בסקטור פגום, הס מועבריס מייד לסקטור תקין והסקטור הפגוס ממופה כדי שלא יהיה זמין עוד לנתונים. 00 50 6דסםזסס סד ג זהגס סשץעסו 5500 9000 שד דטס סגו הז סאפ תרשים 16,9: פָחוז508 ז50010 מעביר נתונים מסקטור פגום אל סקטור תקין דא פאוסטחו/ כוללת דרייבר עמיד בפני תקלות שיכול לתמוך ב- פָחוז508 זס)560 בכונני דיסק מסוג !5651. זא פוסטחועצ גס כוללת תוכנית שירות המתריעה בפני מנהלי מערכת על סקטוריס פגומיס שהתגלו בדיסקיס. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 287 רעיון מפתח 5084 זס!566 (חלופת סקטור) - מנגנון 6סח8זסוסד זו שלפיו נתונים מועברים מסקטור פגום לסקטור תקין, והסקטור הפגום מוצא משימוש. תוכנית התאוששות מאסון גם כל התוכניות הטובות למניעת תקלות ברשת עדיין אינן מגינות לחלוטין מפני אסונות שעלוליס להתרחש. שרפות, שטפונות ורעידות אדמה עלוליס לפגוע בבניין המשרדיס שלך. גנביס עלוליס לרוקן את מרכז המחשביסם מתוכנו, והפסקות חשמל ארוכות עלולות להשאירך ללא יכולות רשת. למרות שלא תוכל להתכונן לכל אסון, תוכנית מפורטת ומתוכננת היטב להתאוששות מאסון עשויה למנוע אובדן ארוך טווח של יכולת עבודה ברשת. תוכנית התאוששות מאסון צריכה להיות מסמך כתוב שיופץ לעובדיס ויישמר הן באתר עצמו והן מחוצ לו. תוכנית ההתאוששות מאסון צריכה לעסוק בנושאים כגון אלה: * היכן שמור התיעוד אודות תצורת הרשת? * איזה נתונים מגוביס ובאיזו תדירות! מה בנוגע למידע תצורת מערכת שאינו מגובה באופן סדיר! * כיצד והיכן מאוחסנים גיבויים באתר! כמה מהר ניתן לשחזר, ועד כמה קל לשחזר אותם ובאיזו דרך? כיצד והיכן שמורים גיבוייס שאינס באתר! כמה קל ניתן לשחזר אותם וכיצד! האס כל השרתיס מחובריס למערכות ₪5!! למקרה של נפילת מתחז איוה סוג של מערכות דיכוי וכיבוי אש מותקנות באזורי המחשבים! % % % > אס אתה מחובר לאינטרנט! איזה סידוריס נעשו לניתוב של דואר נכנס, או תעבורת אינטרנט אחרת, אל אתר חלופיז >> מהם מספרי הטלפון של ספקי הרשת והטלקומוניקציה שלך! למי בארגון שלך (צוות מערכות מידע, מנהלים, וכדי) צריך להודיע במקרה אסון? % איזה סוג של ביטוח עסקי יש לך! האס הוא יכסה אובדן נתוניס! * לאיזו רמת הכשרה זקוק הצוות שלך כדי להגיב במהירות וביעילות לתקלות ברשת: א האם נתוניס משוכפלים באתרים שונים, כדי שהפעילות תוכל להימשך באתר אחר במקרה של תקלה! *> האם יש לך יכולת להעביר פעילות רשת לאתר אחר!ז תשובותיך לשאלות אלו ישתנו בהתאס לגודל הארגון, כמות הנתוניס, היקף פעולות הרשת וחשיבות נתוני הרשת בפעילות היומיומית שלך. לאחר הקדשת מחשבה רבה, פיתוח תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון עשויה לסייע לך למנוע אובדן נתוניס הרה-אסון, אשר עלול להשפיע על התפקוד העסקי. 8 מבוא לתקשורת מחשבים סיכום כמנהל רשת, חלק מאחריותך הינו למנוע בעיות ברשת לפני שהן מתרחשות. הדבר כרוך בתיעוד נאות של הרשת, בקרה על ביצועי הרשת, גיבוי נתוניס, אספקת מנגנוניס למניעת כשל בציוד, ופיתוח תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון. בתיעוד הרשת יש לכלול מסמכים המתארים את רכיבי החומרה והתוכנה ואת תצורת הרשת. מידע כגון מספרי טלפון חשוביס, יחסיס עס ספקים, ופתרונות מוצלחיס של בעיות בעבר, עשוי להגדיל במידה רבה את ערך התיעוד בעת ניסיון לאבחן תקלה. בעת בקרה על ביצועי הרשת, תבלה את רוב זמנך בחיפוש אחר צווארי בקבוק בביצועי המערכת. צווארי בקבוק כולליס התקני רשת איטיים מדי, או שעמוסיס מעבר ליכולתס בגלל רמת התעבורה ברשת. כלי שיכול לסייע לך הוא זסזוחסו/ 6סח8חזסזז6ק (מנטר ביצועים) שנכלל ב-דא פשסטחו/. | התקניס המשתמשים ב-ששא5 ((01000 306060%ח8! אזסטס 6וקחו5) יכוליס גס הס לסייע רבות. ב-סושא5, כל התקן מבוקר מכיל רכיב הרושס תעבורה וסטטיסטיקה אודות ההתקן. נתונים אלה נאספיםס על ידי תוכנית בקרה מרכזית שיכולה לנתח את הנתונים ולהציג גרפיס ודוחות אודות מצב הרשת העדכני. עס זאת, המנגנון החיוני ביותר למניעת תקלות ברשת הוא קרוב לוודאי מערכת גיבוי אמינה. מערכת גיבוי טובה כוללת את קביעת הנתוניס שיש לגבות, נהלי הגיבוי, לוח המניס לגיבוי והאחראי לביצוע תהליך הגיבול. כדי למנוע תקלות ציוד, ניתן להשתמש במערכת אל-פסק ‏ -- פקש (עוסקטס זפשסם שופוזקטזזסוהוח) ולמנוע נזק בעת נפילת מתת. לאחר שמערכת האל-פסק מחוברת לשקע החשמל שבקיר, מחברים אליה את ציוד המחשבים. כאשר יש הפסקת חשמל, היא תמשיך לספק מתח לציוד למשך פרק זמן מסוים. מערכות אל-פסק טובות יכולות להתריע בפני השרתים על הפסקת חשמל, כדי שיוכלו לכבות את עצמס בצורה מסודרת. מנגנון נוסף להגנה בפני כשל בציוד הוא שימוש באחסון בעל 6סחפזפו|סד ]|ט8= בדיסקים. מערכות מסוג וה משתמשות בחלוקה לרצועות, שבה נתונים נשמרים על פני מספר כונני דיסק, שיקוף דיסק שבו נתוניס נכתביס באופן זהה לשני כונני דיסק נפרדים, וגם שכפול דיסק שלפיו גם פועלים גס עס שני בקרי דיסק ולא רק בשני דיסקיס. מערכות עמידות בפני תקלות מסווגות על פי רמות כ|₪4 (1585 6שו5ח6קא6ח] 01 5ע8זזה +ה08ה460). בסביבות אספסזסוו/! מערכת דא פאוססחו/ תומכת ב-כ|₪4 רמה 0 (פַהקו50 >08), רמה 1 (פַההסחוחה 08%) ורמה ‏ 5 (ח8ק הוועש סְַחוםז5 015%). לסיוס, כמנהל רשת, עליך לפתח תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון שתתייחס למה שקורה כשמתרחשת תקלה הרת-אסון כגון שריפה, הפסקת חשמל ארוכה, שיטפון, או אסון טבע אחר. פרק 16: מניעת תקלות ברשת 289 7ו פתרון בעיות עד כמה שתנסה למנוע בעיות ברשת, כאשר הן מתרחשות עליך להיות מוכן לאבחן את המערכת ולפתור את הבעיה. פרק זה יציג מתודולוגיה לזיהוי ולפתרון בעיות ברשת ואת הציוד המיוחד המשמש לאבחון בעיות אלו. עד סוף פרק זה תוכל: * להסביר כיצד לנהוג בגישה מבנית לפתרון בעיות ברשת, * לזהות ציוד שיכול לשמש לפתרון בעיות, > לדעת היכן להשיג מידע נוסף לפתרון בעיות, * לזהות טעויות נפוצות המתרחשות ברשת ולדעת לפתור אותן. סקירה כללית של פתרון בעיות פתרון בעיות רשת (סחהטססח65ופטסזז אזסטטפח) אינו מדע, אלא אומנות שאתה מפתח במהלך שנות עבודתך ברשתות מחשבים. אם עבדת פרק ומן כלשהו עס מחשביס אישיים, כבר עומדיסם לרשותך מספר טיפים לפתרון בעיות במחשבים אישיים. לדוגמה, רוב משתמשי פוסטחו/ יודעיס שכאשר יישוס אינו מגיב, ניתן להקיש 0+68+)| לסיוס פעולת היישוס ולאתחול מחדש של המחשב. רוב משתמשי מחשביס אישיים גם יודעים שכאשר יש ספק, הפעלה מחדש של המחשב פותרת במקריס רביס את הבעיה! 0 מבוא לתקשורת מחשבים בדיוק כפי שפיתחת טיפים לפתרון בעיות ביישומי מחשביס אישיים, תוכל לפתח טיפים לפתרון בעיות רשת, ככל שתכיר אותן יותר. לפניך מספר טכניקות בסיסיות בעת פתרון בעיות רשת הקשורות למחשב אחד : * ודא תחילה שהתקלה אינה נובעת מטעות משתמש. לפני שאתה מתעמק בפתרון הבעיה, רצוי שתחקור בעדינות את המשתמש המדווח על התקלה. ודא שהפעולה שהוא ניסה לבצע היא אכן כזו שניתן לבצע ברשת. * בדוק את החיבור הפיסי. אחד הגורמים העיקריים לתקלות ברשת הוא התווך הפיסי. בדוק שכבל הרשת מחובר נכון למחשב, לרכות, או למחשבים אחריס (תלוי בטופולוגיה). בדוק שבקצוות כבליס מחובריס נגדי סיוס מתאימיס ושכל התקני הקישוריות, כגון רכזות, מתפקדיס היטב. * בדוק את כרטיס ממשק הרשת (16א). רוב כרטיסי ממשק רשת יש שתי דיודות מאירות (0= 6 בגב הכרטיס. אחת מציינת שהכרטיס פועל והשנייה (הנקראת וו אחוו) מציינת שלמחשב יש חיבור פעיל לרשת. *> הפעל מחדש את המחשבים. כיבוי והפעלה מחדש של מחשב המשתמש יכול במקריס רביס לפתור תקלות ובעיות רשת. אס שיטות אלו אינן פותרות את הבעיה שדווחה, או אס הבעיה קשורה למספר מחשבים, יש לנקוט בגישה מבנית יותר לפתרונה. גישה מבנית בעת התייחסות לבעיות רשת מורכבות, מיקרוסופט ממליצה על גישה מבנית (חסהסזסק8 60ז0ז0ט517) לפתרון בעיות רשת. גישה זו כוללת חמישה שלבים: 1. הגדרת עדיפות הבעיה. 2 איסוף מידע לזיהוי התופעות. 3 פיתוח רשימה של גורמים אפשריים. 4 בדיקות לבידוד הגורס. 5 לימוד תוצאות הבדיקות לזיהוי פתרון. הגדרת עדיפויות הצעד הראשון בתהליך הוא לזּהות את חומרת הבעיה. האס כל מחלקת המכירות אינה יכולה לעבוד מכיון ששרת בסיס הנתונים כָשָלוּ האס הבעיה היא שמספר משתמשיס אינס יכולים לשחק משחק כלשהו ברשת! או האס הבעיה היא שנשיא החברה אינו יכול לגשת לשרת הקבצים! המשימה הראשונה היא להקצות עדיפות לבעיה. פרק 17: פתרון בעיות 291 איסוף מידע השלב הבא הוא איסוף מידע הן ממשתמשים והן מדוחות בקרת רשת. שאלות שיש לשאול משתמשים כוללות בין השאר: *> מהי בדיוק הבעיה שהס חוויס! האס הרשת איטית מדי! האס יישוס מסויס אינו פועל! האס המשתמש אינו יכול לראות משאב רשת מסוים!: % מתי החלה הבעיה! האס היא החלה עכשיו, או שהיא קיימת ומדווחת מזה זמן רב! האס הבעיה קבועה, או שמופיעה רק לעיתים: * מה השתנה במחשב של המשתמש מאז שהחלה הבעיה! האס המשתמש התקין לאחרונה יישוס כלשהוז האס שידרג את מערכת ההפעלה! האס המשתמש ניסה לתקן את הבעיה (ומה הוא עשה בפעולות תיקון אלו): לאחר איסוף נתוניסם מהמשתמשים המדווחים על הבעיה, יש לגשת לרשת ואז לשאול שאלות נוספות, ביניהן: * האס הבעיה משפיעה על כל הרשת, או רק על מקטעים בודדים! * מה השתנה ברשת מאז דיווח הבעיה! האס חלק מהשרתים הוגדרו מחדש! האס הוסף ציוד חדש או שהוסר ציוד ישן! האס הותקנו יישומיס חדשיס בשרתים! * האס התוכנה או החומרה לבקרת הרשת מציגים מגמות כלשהן בתעבורת הרשת!: האס מקטע כלשהו מציג תעבורה חריגה! האס ניתן לזהות צווארי בקבוק כלשהס ברשת? > האס מישהו אחר בארגון מכיר בעיות דומות שהתרחשו ברשת בעבר! לאחר הכנת רשימה מקיפה של תופעות שקרו ברשת, אתה מוכן להמשיך ולקבוע מה עשוי להיות הגורס לבעיה. זיהוי גורמים אפשריים הצעד הבא הוא הרכבת כל המידע שנאסף, וניסיון לקבוע מה עשוי להיות הגורס לבעיה. על סמך ניסיונך ברשת, הכן רשימת גורמי תקלה אפשריים. מה לדעתך לא תקין! השתמש במשאבים כדוגמת 7800%8% אספסזסו/! לזיהוי בעיות אפשריות שתוכל להוסיף לרשימה זו. לאחר שתהיה בידך רשימת גורמי התקלות האפשריים, דרג אותס לפי סדר, מהגורס הסביר ביותר עד לגורס הפחות סביר. בודד את הבעיה לאחר שקבעת גורמים אפשריים, התחל בבדיקת הגורס הסביר ביותר. אם אתה חושד בחיבור הפיסי בין מחשב לרכות, נסה להחליף את הכבל. אם אתה מאמין שכרטיס ממשק הרשת אינו תקין, החלף אותו בכרטיס חדש. אם אתה חושב שהגדרות =ו/6ד אשמות, הגדר אותן מחדש. 2 מבוא לתקשורת מחשבים במהלך שלב זה, מומלצ לבצע שינוי אחד בלבד בכל פעס. ודא שכל שינוי שאתה מבצע הינו אמין, ואל תיצור או תגרוס לבעיות נוספות. לדוגמה, בעת החלפת כרטיס ממשק רשת, ודא שהכרטיס החלופי מתפקד היטב לפני הכנסתו למחשב. חשוב שתנהל רישוס של השינוייס המבוצעים למערכת בתחוס החומרה, התוכנה וההגדרות. בכל פעס שאתה מבצע שינוי, אתה עלול לגרוס לבעיות נוספות. רישוס הפעולות יאפשר לשחזר פעולות, אס יהיה צורך, עד לנקודת התחלה כלשהי. לימוד התוצאות לאחר כל בדיקה, בחן מה קורה וראה אס הבעיה תוקנה. אם כן, תעד את הבעיה ואת הדרך שבה פתרת אותה. אס לא, חוור לרשימת הגורמיס האפשריים והמשך לבדוק אפשרויות נוספות. כלים לפתרון בעיות ככל שתעבוד ברשתות, תגלה שרוב הבעיות ברשת נובעות מבעיות בשכבה הפיסית. נתקיס או קצרים בכבלים, כרטיסי ממשק רשת פגומים, חיבוריס לקויים, ורשתות ללא נגדי סיום (פזס81חווז6)) מתאימים יכולים לגרוס נזק ברשת. בעיות פיסיות יכולות לעיתיס להיות הבעיות הקשות ביותר לאיתור. עס זאת, קיימים מספר כלים שיוכלו לסייע לך, ביניהס: א 61075 )!סט |פזופָוס - ואס (מדי מתח דיגיטליים), 6116010700 הוההזסט-6חוד - סד (מד החזר זמן-תחוס), 8 וסססזסזכ (נַתָחִי פרוטוקוליס), 5 0806 80/87060 (בוחני כבל מתקדמים), סוחס אזסע6%ח (מנטרי רשת), % % % >% > 5זסז חוחז6+ (נגדי סיוס). ט> טיפ: ודא שאתה מבין את הכלים לפתרון בעיות, אולם הבחן במיוחד בין עט, המד ו-5ז26עוח( וסססזסזם. פרק 17: פתרון בעיות 293 מד מתח דיגיטלי - שמצס אחד מכלי המדידה האלקטרונייס הבסיסיים הקיימים כיוס הוא מד המתח הדיגיטלי - וצ (619 ]וסט ווּפָו9) המוצג בתרשיס 17.1. ניתן להשתמש ב-שוצס למדידת המתח של סוללות או ורס חשמל ביתי, אולס ברישות משתמשיסם בו לבדיקת רצף (טָחו951+ עזוטחוזחסס). את מוליכי הבדיקה של המכשיר ניתן לחבר לכל אחד מקצוות הכבל ואז מועבר בכבל זרס נמוך. אס ה-שצפ אינו מראה התנגדות, הזרס זורס בחופשיות ואין נתק בכבל. אך אס המכשיר מראה התנגדות, פירוש הדבר שיש נתק בכבל שאינו מאפשר מעבר זרס. לחילופין, עפ יכול לבדוק קיוס קצר על ידי חיבור מוליך אחד לליבה המרכגית ואת השני לשכבת הסיכוך. בחיבור זּה, קיוס ורס פירושו שבדרך כלשהי הליבה המרכזית והסיכוך נוגעיס וה בוה ומקצריס את החיבור. רעיון מפתח אצס - מד מתח דיגיטלי - יכול לשמש לבדיקת נתק או קצר בכבל. מד החזר זמן-תחום - אפד כמו שאצס גסםס מד התזר ומן-תחוסם, ה-הסד (8160)0006 הוהוהסס-6חו), שמוצג בתרשים 17.2, יכול לשמש לזיהוי נתק או קצר בכבל. אולס בעוד ש-ואשפ רק מוהה קיוס נתק, סד שולח אות חשמלי (דמוי סונר) בכבל, וכך הוא גם יכול לקבוע את מיקוס הנתק או הקצר. כאשר האות נתקל בנתק או בקצר, הוא מוחזר לכיוון שממנו בא. חסז מודד את הומן שנדרש לאות לחזור, ולפי סוג הכבל הנבדק מעריך את מרחק הנתק או הקצר ממכשיר המדידה. מכשירים טובים יכולים להעריך מרחק בדיוק של מספר מטרים מהנתק. קיימיס מכשיריס לבדיקת כבלים חשמליים וכבלי סיב-אופטי. 4 מבוא לתקשורת מחשבים תדשים 17.2: 0801000101 הופתזסס-6חוז (הו ח יכול להעריך היכן יש נתק בכבל רעיון מפתח אד - מד החזר זמן-תחום - משתמש באות דמוי סונר לקביעת מיקום נתק בכבל. נַתָּח פרוטוקולים (זפעוּח4 |סססשסזק) בעוד ש- אצ ו-חסד בודקיס רק את השלמות הפיסית של הכבל, נתחי פרוטוקולים (2019ץ|8ח8 |0ססזסזס) בודקיסם את המצב הכללי של הרשת על ידי בדיקת תעבורת הרשת ובחינת מנות. נתחי פרוטוקוליס, הנקראיס גם נתחי רשת (8|/2078ח8 אזסשפח), הס מוצרי חומרה, או שילובים שוניס של חומרה ותוכנה. נתחי פרוטוקוליס אוספים נתוניס על ידי בדיקת תוכן המנות ויצירת תמונת פעילות של הרשת כולה. כתוצאה מכך, ניתן להשתמש בנתתי פרוטוקוליס לאיתור בעיות כגון אלו: % צווארי בקבוק ברשת, > כרטיסי ממשק רשת פגומים, > יישומיס סותרים, > תעבורת רשת חריגה ממחשב מסוים, > שגיאות חיבורים, > רכיבי רשת לא תקינים. בדרך כלל נתחי פרוטוקוליס בחומרה כוללים ]81190)00809 חו8והס6-0חוז לזיהוי נתקיס בשכבה הפיסית, אולס יכולתם בולטת בניתוח מנות בשכבת קישור הנתונים, שכבת רשת התקשורת, ובשכבות עליונות אחרות של מודל ייחוס |05. יכולת זו מאפשרת לנתחי פרוטוקוליס להתמקד במקטע רשת, או בפרוטוקול מסוים ולקבוע כיצד הס משפיעיס על תעבורת הרשת הכוללת. נתחי פרוטוקוליס יכוליס גס לשמש למעקב אחר ביצועי רשת, ובדרך כלל כולליס יכולת להפעיל התראות אס מתקיימיס תנאי רשת מסוימים. לדוגמה, מנהל רשת ירצה אולי לדעת כאשר תעבורת הרשת מגיעה לרמת פעילות מסוימת, או כאשר רמות חריגות של מנות שידור לכל מציפות את המערכת (סערת שידור - וח זסז5 0806881ז2). פרק 17: פתרון בעיות 295 דוגמאות נתחי פרוטוקוליס כוללות : ז9וווח5 של |8ז8ח66 אזסעס, זספוע0ג אזסעצססצ של 0ז8088ק-1911ש0 ו-זס2ץוהאה.1 של וופצסאא. 4.0 זפצז59 דא פאוסטחו\ כולל גס את זסזוחסו אזסעאז6, שהינו נתח פרוטוקוליס מבוסס תוכנה. רעיון מפתח נתח פרוטוקולים (ז26עוח8 |סססוסזק) הוא כלי עבודה בעל עוצמה לפיקוח על תעבורת רשת, לאיתור רכיבי רשת פגומים, ולניתוח ביצועי הרשת הכוללים. בוחני כבל מתקדמים (65+019 7 08016 20/8060 ) כמו טס ו-הסז, גס בוחני כבל (10910/9 68016) יכולים לבחון את הכבל ולמצוא נתקים וקצריס. אולס, בוחני כבל יכולים גס לקבוע מידע נוסף אודות הכבל כגון עכבה (06ח0608חז), התנגדות (06ח6515%8ז), הנתחתה (ח0800ח866) ומאפיינים פיסיים אחרים. בוחני כבל מתקדמים יכולים לעבור את השכבה הפיסית ולאסוף מידע אודות מניית מסגרות הודעה, התנגשויות מופרזות ושגיאות גודש. לדוגמה, אס תחבר ז195810 |0806 לכבל ז6חחוחד ((50-58/0), הוא יראה עכבה של 50 אוהס. אס תחבר את בוחן הכבל לכבל )₪008( (56-62), הוא יראה עכבה של 93 אוהס. עס ידע מסויס בערכי עכבה כאלה, טכנאי יכול להשתמש בבוחן כבל לאבחון בעיות. טיפ: דע שכאשר אתה מחבר בוחן כבל או אוהם-מטר (התקן לבדיקת 0 עכבה בלבד) לכבל קואקסיאלי +פחחוחד, המכשיר צריך להראות 50 אוהם. באופן דומה, נגד סיום (סוחווחז0)) +6חחוחד צריך להראות 50 אוהם. לעומת זאת, מחבר ד או מחבר קנה (זס)ספחחסס |6זז8פ) צריכים להראות 0 אוהם. הסיבה לכך היא ששני מחברים אלה מיועדים לחבר יחד מקטעי רשת, ואינם צריכים להוסיף התנגדות עצמית. בנוסף, אם הכבל יראה התנגדות אינסופית, זהו סימן שהאות נתקל בנתק בכבל. / הערה: שצס ו-הסד בודקים זרימה ואילו בוחן כבל בודק התנגדות, לכן הערך סווחוזח!:00 ב-שצפ וב-הכד מציג זרימה תקינה ואילו בבוחן הכבל מאפיין ערך זה בעיה. 6 מבוא לתקשורת מחשבים מנטר רשת (זסווחס!₪ >זוסעש6%א) מנטרי רשת (פזסזוחסו אזסשוז8ח) הס תוכניות המשמשות למעקב ופיקוח על תעבורת הרשת. על ידי בחינת סוגי המנות, יכולים מנטרי הרשת לחולל דוחות וטבלאות אודות תעבורת המנות, שגיאות ותעבורת רשת כוללת. בעוד שפונקציות מנטרי רשת מסופקות על ידי נתחי פרוטוקולים שהוזכרו לעיל, תוכנת מנטר רשת בסיסית מסופקת עס רוב מערכות ההפעלה של מיקרוסופט (ראה תרשים 17.3). כפי שהוזכר בפרק 16, יימניעת תקלות ברשת''י, מעקב אחר ביצועי רשת להגדרת קו בסיס עבור הרשת עשויה לסייע בפתרון בעיות. מנטרי רשת פועלים בעיקר משכבת קישור הנתונים של מודל !059 ומעלה אל השכבות הגבוהות יותר. > זטו הסוא 6םחם והזס6 בש קוו פהסטק 0‏ 6 א4ם ‏ 16 |₪ [<ון + |9 ופה 250 28 25 23 20 8 ו ו 5 . ----0)=--=---4--11 מס ססר | |6חוד הספזם 282734844 ]אמוי טסוה | ו 57698512 = | ססהזסא 38279375 |185% ו הו הק ב 06 0 ו ואת 5 יורקה 5 אמח ו ה ה זהפחו הו | תדשים 17.3: זס)וחס)! 6סח8חחסוסש של ד 8שססחו/ש מספק תצוגה חזותית של תעבורת הרשת שהוא מודד נגד סיום (זס+ה הווחו ד ) ( בעת אבחון בעיות כבלים ברשת המשתמשת בכבלים קואקסיאליים, הסד :כול להעריך את מיקוס הנתק ולסייע באיתור הבעיה. אולס אס אין ברשותך הסד, נגד סיוס (זסוהּחוחחס)) פשוט יוכל לספק מידה של סיוע. כפי שהוסבר בדיון אודות שוצם, ניתן לחבר נגד סיוס בקצה אחד של הכבל ולהשתמש ב-וא/פ למדידת רציפות הכבל. פרק 17: פתרון בעיות 207 % ב ל תרשיס 17.4: נגד סיוס (וסופחוה 6 ניתן גס לנסות לאתר ידנית את הנתק על ידי שימוש בנגדי סיוס. ברשת אפיק קואקסיאלית, מצא חיבור רשת, בערך במרכו הרשת. פרק את החיבור והצב נגד סיוס בכל קצה כדי לפצל את הרשת לשני חלקים. אס יש רק נתק אחד, חלק אחד מהרשת אמור לתפקד כעת, בעוד החלק השני לא יתפקד. חזור על תהליך ה בחלק הרשת שאינו מתפקד והמשך לפצל לשנייסם את חלק הרשת הזה, עד לבידוד מקטע הכבל שבו יש נתק (זוכר את השיטה לתפיסת אריה במדבר!). תהליך וה אינו קל כמו שימוש ב-הסז, אולס יבצע את המשימה. 'וב פ הערה: תהליך זה עלול להיות מסובך אם כל שרתי הרשת נמצאים במקטע 9 רשת אחד, כאשר הרשת מפוצלת. אם זה המצב, עדיין ייתכן שתקשורת אינה מתרחשת במקטע האחר בגלל היעדר שרתים. ייתכן שתצטרך לפצל את הרשת כך שלפחות שרת אחד יהיה בכל מקטע. משאבים לפתרון בעיות במהלך פתרון בעיות ברשת שלך, אתה עשוי להודקק למשאבים נוספים. למשל, חברת ו מאפשרת לך גישה למספר מקורות וביניהםס: א %60ח60ד 0פ8סזסוו! (רשת מידע טכני של מיקרוסופט), 68 9006ושסח6 אספסזסוו (מאגר הידע של מיקרוסופט), א א 511658 1זסססנו5 ז00ח6/ (אתרי תמיכת ספקים), א פקטסזטפשוסא (קבוצות דיון), א 5 (כתבי עת). 8 מבוא לתקשורת מחשבים +66 ד +0501ז6וו אסם אתה עובד ברשתות המשתמשות במערכות הפעלה של מיקרוסופט, אחד המשאביס הטוביס ביותר שתוכל להשתמש בהס הוא אזסשז6 חסוז8חזס!ח! |68וחחספד - 80061 (רשת מידע טכני) של מיקרוסופט. כמנוי ל-+1800%6, תקבל בכל חודש מערכת תקליטורים המכילים עושר עצוס של מידע מוצרים, עדכוני תמיכה טכנית, דרייברים לתוכנות ומדריכים מקוונים. הממשק הקל-לשימוש, המוצג בתרשים 17.5, מאפשר לך להציג שאילתה לבסיס נתוני התמיכה הטכנית שעל התקליטור, בחיפושיך אחר תשובות לבעיות רישות. [<זם)-] 0 פחטו. - 6001 1 050/1זס:א > 46 10085 65ח6)חס0) | אוסוע ₪88 שו |₪|₪ || | |48 |םו הז מ |ופ |4 |561:4 |.%. 7 פחוט)!. זס] 86 5')הח/ ,865 ו46ח66 ד " 0 ₪ 5 86 ₪ מו ... 806 80%01605 5 15/68 7 ס6תט1 107 עש6אד פ')מו הר ו 515 690 5-68 6 חב 45/0006 8-68 זו ו ] .06 806 הלהו 0 68% 5 [ שפ] ו ₪ 0 ה 3030565 החוחחבוק 68% ה 8% 1 תס | 50 5605 6% 5 .01 - 866 906!וסת 6 6% 5 || | .3191081 יח 3185 סו6חו אוסטחויי 16ח18ח60 108 הו * זפוונום 8₪ז פד אזסאו זנטוס החוזט .85 זפשיטו 815ו| עזוווז 50/00 ץזפזםו | פזבא50 108 הזהסחח וחד :דסא 8 10 03898 [ז808558ח 108 348 10 8|פהחט פזפאי פא 581 02 18 0ז זפת ספ ד הַהוטחה א פזה צ8ח1 זן ,3/9!3016 |!ו51 פזה ₪165 עזפזטו | פזבאי 50 ||ב, .66 |8ח0וו300 108 זסז זהטסססב סז צזווזט החפ ה ס|חאוסט 68 טסץ 306 ,00 סעותסזה וזכ ] 50700876 108 חס פזהּ 18 , 16 חו 18| זסח )סרח [אפח עֶם 180הטקט ץזוווזט 0 51 18 פטפת ||ואו פע .0 1031 הַהוהספחו צט 0%] סו אוסח 5חו3!קא8 מפווטוס 5'חסו281וְחִ3ּטזכ) ההוהופזד ג, -הז3518 ופוט פחוומ חא 8 חס חסו]3חזס!חו 150375 1081 51/5190 60-03588// 3 099610080 (= ד5) הפו81סט0= |הסוהתספד 5 5518 78 .פזסחח 01| 3 ₪085 308 , 8515ש80ז ה0סו90151731ז 1ה51006 85505ססזם , פמַחוזטאס = 8 080 1081 חףו89 1ההסקה0ס-858018ז 8 8818ז10/0 פזטזסטז51 08180858 8ח1 סז פחסוופסוומפה תרשים 17.5: )6ס9ד, רשת המידע הטכני של מיקרוסופט מספקת דרך קלה לחיפוש פתרונות לבעיות רישות %% הד הוא משאב משתלם מאוד לסיוע באבחון בעיות רשת. תוכל להצטרף כמנוי ל-80061ד דרך חברת כלנית, בטלפון 03-6386363. %70-9") פ- 68 . 1% תוכל לקבל מידע נוסף אודות 180086 של מיקרוסופט באתר 80/ >-יר* - בכתובת ה סס. 501 0זסורח. אועצע//: כז1ת פרק 17: פתרון בעיות 299 +וסקקטפ |163חח66 ד +)ס5סוסו אס אין לך גישה ל-+%8ח1780, תוכל לקבל רבים מהטיפים בנושאי תמיכה באמצעות +ססקטפ |68וחח60 ד אספסזסוו המקוון שב-66+, כפי שתראה בתרשים 17.6. וקא 1 חזס)ח! 0105011 - 856 6606ו חא !סקפ 5 10105011 100 65)סטב | אסוע ‏ 286 .9 5 ₪ 6וחס] | 36680 | 900 ש 4 .| 6 4 9 ו ווק ו עו = 065ז0/ום = 90810 563760 | אסקקט9 | 55ט4סזם וו 3 6606הבּעת מ]8-ז581 חב הסוב ?הו +וסט5 |103חח80ז + ₪358 פהַ60|אוסח6 +/ס5סזסווא 8+ ה0ז3 .5 6וססזכן 50%סזסווא זט 5|סס+ 5% עפ 6זההַוְצ8 :0 15 ה0ו598 צוא 61 :ץ 5900 0+ זחה א 1 6 - 5 | [ַחופגו הסזב3 59 בזסוץ 6 ₪ 2 זפ וטוה 10 פ|סוזזב 8080/80 6 8 3038 0!חאיסט זם זפטחם סחוספפם 675 |ססף הַחו00%ח85|טטוסזץ סחוספפם 67 ץזפטף 8%1+-88 3 הַחופט הסוספפטף ב הַחו5ג 7 וחווד 9 (5)עֶב₪ 1 35| 8 חורזווצ אופח 5'לה חא 7 5חוחט 60 +6ח66 ד ₪ וט |168חת66ד 3 וה וס 5 ה 5 ד סד פיז אוד - 5 :1 65 עו 65 ב 0 [0ם 06% ₪ח3 818 הסו51פט0) זם 45זם סץ פקץ 3 0098|0001 " ₪ בא בר / -1ב.ב בנ ר) 0 00650005 ו שפוחו פש | | | שסם 6 תרשים 17.6: זוסססו5 |9סוחחס6ד המקוון של מיקרוסופט מספק דרך אחרת למציאת טיפים לתמיכה טכמית 5 ז+זוזסקקט5 וססח9 כיום, רוב הספקים של מוצרי רישות מספקיםס סוג כלשהו של תמיכה טכנית למוצריהס. 5 סו 0/5 אל תמעיט בערכן של קבוצות דיון בעת ניסיון למצוא את התשובה לבעיה. במקריס רביס, משלוח שאלה לקבוצת הדיון המתאימה עשוי להניב פתרון מהיר מאנשי מקצוע אחרים בתחום הרישות. בנוסף, מכיון שרוב כלי החיפוש הנפוציס ב-99) מספקים כיוס יכולת לדפדף בקבוצות דיון, תוכל לגס לבדוק אס מישהו כבר שאל (וקיבל תשובה) את השאלה שלך. //8 5 ס : , / ההסס. 5ש6 ח06[3. צשצצצ//:קזה. | אתרי 60/% כמו פש6[86ם מתמחיס בחיפוש בקבוצות דיון. 0 מבוא לתקשורת מחשבים 5 וק בקצב השינוי המהיר בתעשיית התקשרות, כתבי עת עשויים להיות דרך יעילה לעקוב אחר המגמות והטכנולוגיות החדשות ביותר ברישות מחשבים. קיימים מספר עיתוניס שבועיים וחודשיים מצויניס המתייחסים לנושאי רישות, וביניהם: 8חו8982 אה., וד צז/1, א66// פחסטהסוחטווה0ס, 6וזס//סזחו, ו- 66%/ 6ק. רביס מהעיתוניס מציעיס מנוייס חינס, אס תמלא שאלון ותתאיסם לסוג הכישוריס שהס מחפשים. לרוב העיתונים הקשוריס לתקשורת, גם יש אתרי פ9/ שבהסם מוצעות מהדורות מקוונות, מידע אודות מנויים, ובמקרים רביס פורומים ותחומי תמיכה טכנית. בעיות נפוצות הגישה המבנית לפתרון בעיות שהוזכרה קודם עשויה לסייע במציאת פתרונות לבעיות מורכבות. עס זאת, תמצא שחלק מהבעיות הנפוצות יותר ברשתות מחשבים הן: א בעיות כבלים, כשל בהתקן קישוריות, כרטיסי ממשק רשת פגומים, גודש בתעבורת רשת, נושאי תצורת 6וא (₪0! ו- +אזסס ס/ו), סערות שידור (פוחזסו5 זפהס0ַ8סז0), בעיות דרייבר רשת, יישומי רשת, הגדרות פרוטוקול רשת שגויות, חוסר התאמה בין פרוטוקולי רשת, > %+ %+ % % % % % % >% תנודות מתח. בעיות כבלים בעיות רשת רבות ניתן לייחס לכבלים פגומיס. ודא שהכבל מחובר כנדרש, וכי משתמשים בסוג הכבל הנכון. לדוגמה, ודא שאינך משתמש בטעות בכבל קואקסיאלי של טלוויזיה בכבליס (₪6-59) ברשת זפחחוחד ((₪6-588/0 או 0/0). בדוק שאתה משתמש באותו סוג של שדש ברחבי הרשת. ודא שאינך חורג מאורכי כבליס מומלצים. מכשירי אס ו-חסד יכולים לסייע בזיהוי בעיות בכבלים. פרק 17: פתרון בעיות 301 כרטיסי ממשק רשת פגומים בסעיף 'יסקירה כללית של פתרון בעיות'י הסברנו שבמקריס רביס ניתן לקבוע אס כרטיס ממשק רשת מתפקד כנדרש על ידי הסתכלות בנורות שבגב הכרטיס. אולס, האס יש סתירת 0ח! עס התקן אחר במחשב! האס המשתמש לא יכול לגשת לרשת לאחר שהתקין כרטיס קול במחשב שלו!ז אס הכל נראה כשורה ואתה משתמש ב-=|/6ד, תוכל להשתמש בפקודה 6אן5 כדי לבדוק אס ניתן לראות מחשבים אחריס קרוביס. תוכל גם לשקול להשתמש בנַתֶּח פרוטוקוליס, כדי לקבוע אס מנות מהמחשב מגיעות אל הרשת. בעיות תצורת 6וא (0חו, +וסס 0/! 8856) בדוק את הגדרות התצורה של כרטיס ממשק הרשת, כדי לוודא שאין סתירה ב-₪0! או בכתובת החיבור של יחידות (וזסס 0/| 5898) ביחס להתקני חומרה אחריס. ראה פרק 6, 'יתמסורת נתוניסיי, בדבר רשימת הגדרות תצורה וסתירות אפשריות. אס יש סתירה, המעבד לא יוכל לתקשר עס כרטיס ממשק הרשת. נסה להשתמש בהגדרות שונות. בעיות דרייבר רשת בדוק וודא שימוש בדרייבר המתאיסם עבור כרטיס ממשק הרשת. באמצעות לוח בקרת הרשת, תוכל לנסות להסיר את המתאם (ז10ק808) ולהתקין אותו מחדש. תהליך וה יכריח את מערכת ההפעלה להתקין מחדש את הדרייבר מהתווך המקורי. שים לב שהדבר אינו כרוך בהסרה פיסית של כרטיס הרשת (6וא). אתה רק מסיר אותו מלוח בקרת הרשת. הגדרות פרוטוקול רשת שגויות ודא שכל ההגדרות עבור פרוטוקול הרשת נכונות. אס אתה משתמש ב-סן/65ד, האס מסכת רשת המשנה (856 )6ח500) מוגדרת נכון! האס המחשב מוגדר עס שער ברירת המחדל (ע8/ש0810 ]67801כ) הנכון! אם אתה משתמש ב-א85/אסו, האס נבחר סוג המסגרת (6סץד פחחפזת) הנכון? חוסר התאמה בין פרוטוקולי רשת אם מחשב מתפקד היטב, אולם אינו יכול לראות משאבי רשת מסוימים, ודא שהמחשב ומשאבי הרשת משתמשים באותו פרוטוקול רשת. לדוגמה, אס מחשב המשתמש רק ב-א85/אפ! ינסה לגשת למשאבים משותפים על שרת המפעיל רק קן/ק6, לא תהיה כל תקשורת. הוסף את הפרוטוקוליס המתאימיס לאחד המחשביס לפתרון הבעיה. 2 מבוא לתקשורת מחשבים כשל בהתקן קישוריות (עוצ:861ח0ס6) אס מקטע (0ח58078) אחד של רשת מתפקד היטב, אולס מקטע אחר לא עושה זאת, תוכל מייד לחשוד בהתקן המחבר את המקטע שנפגע. בדוק פעילות תקינה של רכזות. הדבר נשמע טיפשי, אולס כדאי לוודא שאף אחד לא ניתק בטעות מרכזיה פעילה ממקור המתח שלה. אם שני מקטעים פועלים אולס לא יכוליס לראות זה את זה, בדוק את הגשר או הנתב המחברים בין שני מקטעי הרשת. גודש בתעבורת רשת נַתָח פרוטוקולים (ז28ץ81ח8) או מנטר רשת (סווחסח) יכוליס לדווח על רמות גבוהות מדי של תעבורת רשת. נתח פרוטוקולים טוב יכול לסייע בבידוד המקטעיס היוצריס רמות גבוהות של תעבורת רשת. על פי מידע זה תוכל לקבל החלטות בדבר חלוקת הרשת באמצעות גשריסם או נתביס, להפחתת התעבורה הכוללת. נתחי פרוטוקוליס יכולים גס להצביע על צווארי בקבוק ברשת. סערות שידור (חזס)5 +030635ז) תיתכן תקלה בהתקני רשת כדוגמת כרטיסי ממשק רשת ורכזות שתגרוס ליצירת מספר חריג של מנות שידור לכל. סערת שידור (וחזסזפ 8006881סזם) מסוג זה יכולה להביא לרוויה ברשת ולהאט באופן משמעותי את התעבורה הרגילה. ניתן להשתמש בנתח פרוטוקוליס לזיהוי התקן הרשת שאינו מתפקד ולהחליפו. בהנחה שאתה משתמש בפרוטוקולי רשת מנותבים, נתבים יכולים לספק מידה מסוימת של הגנה מפני סערות שידור, מכיון שהס משמיטים מנות שידור לכל (806919ק זפהּס080ז2). יישומי רשת אס הרשת איטית מאוד, בדוק מהס היישומיסם שמשתמשיס בהס. משחקי רשת נפוציס כגון וחססכ ו-6א8ט0, למשל, יכוליס לגרוס להאטה ברשת. יישומי אינטרנט אחדים, כמו למשל שירות החדשות 685%זחוסם, יכוליס להעמיס את משאבי הרשת עם עדכוניס שוטפים. ככל שה-80/ נפוצה יותר ומפותחיס יישומיס חדשיסם לשימוש בה, יישומי אינטרנט ידרשו רוחב פס בעל קיבולת גדולה יותר. תנודות מתח האס היו לאחרונה תנודות באספקת המתח! הפסקת חשמל, ואפילו למספר שניות, עלולה לגרוסם לתקלות בשרתי רשת ואף לתקלה נמשכת ברשת, אם השרת אינו חוזר לתפקוד תקין. התקן אל-פסק - שש (עץוסקטפ זפשסק 6ופטסטזזסוהוחט) הוא ההגנה הטובה ביותר נגד בעיה מסוג זה. שיס לב שאפילו תנודות מתח קלות המתרחשות בתדירות גבוהה (אולס אינן ארוכות מספיק להפלת שרת), יכולות גס הן לגרוס נזק לציוד רישות רגיש. 55ש טוב צריך גס לספק הגנה מפני בעיות הנוצרות כתוצאה מתנודות מתח קלות. פרק 17: פתרון בעיות 303 סיכום פתרון בעיות ברשת כרוך בתהליך איסוף מידע אודות הבעיה, בידוד הבעיה, ותיקון המצב. מיקרוסופט מתארת גישה בת חמישה שלביס לפתרון בעיות ברשת: 1. הגדרת עדיפות הבעיה - שוזסוזק 8'וחפוססזס. 2 איסוף מידע לזיהוי התופעות - פוחסזקההע5 6ח1 עו1ח06!. 3 פיתוח רשימה של גורמים אפשריים - 68585 016ו₪055. 4 בדיקות לבידוד הגורס - 08056 8ח1 801816!. 5 לימוד תוצאות הבדיקות לזיהוי פתרון - חסט!ס60 8 ע1ו1ח06!. גישה מבנית כזו מאפשרת תהליך שיטתי כדי לזיהוי בעיות רשת ופתרונן. לאיסוף מידע תוכל להיעזר במספר כלי אבחון. בשכבה הפיסית של מודל ייחוס |05 יכולים מכשירי עפ (ז6ו9ו זוסט |פופו0) ומכשירי א פד (070010ו8160ז חהו8וחס0 6חוו) לוהות נתק או קצר בכבל. על ידי שימוש באות חשמלי או אופטי דמוי סונר, סד יכול להעריך את מיקוס הנתק או הקצר בקו. נתחי פרוטוקולים (2015ע/808 |סססזסזס) הס כלים מורכבים יותר, שכמו שפ ו-אסד יכוליס לאבחן בעיות בשכבה הפיסית, אולס יכולים גם לבחון מנות ולפתור נושאים המתרחשים בשכבות קישור הנתונים ותקשורת הרשת. נתחי פרוטוקולים יכוליס לזאהות בעיות מורכבות יותר, כגון צווארי בקבוק בתעבורת הרשת, או מצב של יישומים סותריס. בחיפוש אחר פתרונות תוכל להשתמש במשאבים רבים. :18008 של מיקרוסופט הוא משאב מבוסס תקליטור. תוכל להיות מנוי אליו, ולקבל מדי חודש מספר תקליטוריס עס בסיס נתוניס בר-חיפוש הכולל בעיות שגררו תמיכה טכנית, וגם מידע אודות מוצרים. מיקרוסופט גם מתחזקת בסיס ידע (2858 6086ו/וסחא) ב-60/ המספק מקוס נוסף לחיפוש מידע. כיוס רוב הספקים מאפשרים גישה למידע באמצעות ה-פ8\, וכך גם מספר רב של כתבי עת בנושא רישות. לסיוס, הבעיות הנפוצות ביותר המפריעות למשתמשי רשתות קשורות בדרך כלל בכבלים. בעיות נפוצות נוספות כוללות כרטיסי ממשק רשת פגומיסם, חוסר התאמה בין פרוטוקולים, ודרייברי רשת שאינס מתאימים. 4 מבוא לתקשורת מחשבים טבלאות סיכום פרק זה מכיל טבלאות המסכמות ערכים ופונקציות, המאפשרות מבט כולל על נתוני מידע בסביבת רשת. אוסף טבלאות זה אינו אמור להיות ייבמקוסיי הכתוב והמפורט בספר אלא ייבנוסף'י. נספח א': טבלאות סיכום | 305 2506 מבוא לתקשורת מחשבים החיבור הפיסי מק סימלי להפרעות 6 זסם-] 0 מטר | 0805 2-מ טוא 100 ו חא יקר מאוד ו אוד 0 מטר ו 10 קשה נמוכה יקר | 08 11-סה זז ך מה ך-8 זוטוחפ/* + וחד 5 מטר 5 10 קלה בינונית זול סוזם 8 קלה קז 0 מטר 5 ו 10-100 מאוד רגישה זול ביותר 5 58 5 קדו 1 0ן1) 2 עס14ב:) 3 צ 630 | 1 6818401 | 5 צ318401:) 5 | 3. - 0 . 4 | נספח א': טבלאות סיכום 207 חיבור אלחוטי ( דרי רדיו לשימוש לא מווםת : ?חא 902-928, 002 24, 02 5.72-6.85 ) עסחסטוןו סז מרחק שידור מהירות שידור | התקנה רגישות רגישות להפרעות | לאבטחה עסהסטןוז-] סוחופ עסחסווןוסז:] סוטחופ דורש רשיון 5090 680ז50 | קרו 902-928 | מילים | | 0 | | 000 | 0 00| 508 +60זום 86 | קלה = | בענית --- - |אץ = | אבטחה גבוהה ונ 0 עסחסטו זז 8 > | קשה | | | ביומת | || אין | | אבטחה מעולה | ה ו מיקרו-גל האיואניאו תותואה הוויק הווותרחן וו תורו הוושוה ם אינפרא-אדום | | | |[ 00000 | 00| 00| +ווס: 10 )המוסק | 6702 100 8 - טווח עיניים 5 100 בינונית 8 - זול קרד 1000 לייזר - אלפי מטרים 5 16- לייזר - יקר מאוד 4% | 02 100 עשרות מטר ו 1 קלה זולה רגישות רגיש מאוד קחד 1000 לאור 2 11-14 עולמי 5 1-10 קשה מאוד יקרה מאוד מזג-אוויר | רגיש מאוד והפרעות מגנטיות 12508 מבוא לתקשורת מחשבים ארכיטקטורת הרשת | 5666 | יתרון חסרון טופולוגיה | כבל/ מחבר 5 | מרחקים- עלות גבוהה. + ותד ארוכים. חח 50 התקנה טרמינציה 8 קשה. <וס/ו(ת ז 50 הז ך קב ך-8ז!קוחב / 2 | התקנה קלה. | קשה לאיתור חה וחד תקלות. חח 50 זול יחסית. טרמינציה (/ה 6-58 מרחק מוגבל 0 36-55 מספר צמתים 6 1 | קל לאתר מרחק מוגבל. | 38 ך5 תקלות. התקנה קלה. 103587 | מרחקים עלות גבוהה | ₪ ז5 6 זפפו ] ארוכים מאוד. | מאוד. מיוחד ביצועים 6 ו 6 0 65 0 65 5 אורך 0 מספר סגמנט סגמנטים 25 מטר וצו 0 מזכו צמתים בסגמנט מהירות מפרט 23 םש ש| 23 שששן 23 םשו 3 משםשן נספח א': טבלאות סיכום 209 מעבר ממהירות 108006 ל- 100005 מחייב החלפת 4!6, פסה וכבל מתאים אורך מהידות רשת טופולוגיה | כבל ! גישה מחבר לתווך 7 | מהירות. עלות גבוהה. קל לאיתור תקלות. מגבלת מרחק. התקבה קלה מהירות שידור. קלה לאיתור תקלות. התקבה קלה (5-) קד 0 5 סיב אופטי 65 קטגוריה 5 2 זוגות קטגוריה 3-5 3 זוגות סיב אופטי 0 מטר 4 וח וז סוזק 3-4 5 סד שדפ. סיב אופטי לסיב אופטי. | | 14 ברשת כולה. 14 ברשת כולה. =ספו 100 =ספו! 100 23 םשש =שש|ן 2 1210 מבוא לתקשורת מחשבים טופולוגיה | כבל/ מחבר גישה אורך מספר לתווך רשת סגמנטים מהירות עלות גבוהה. 1 שסוד 5 מטר ויציבות 3 פקוד . קושי באיתור 35 תקלות. 6 (חוק 0) -3 קוד , 3 מרכזיות 5 שםםש! ו (8- 16). שימוש מספר צמתים במגדלור ברשת 77 עַם איתות עבור קזט. תיקון עצמי ו 260 עם שז5. מפרטי 31/1]] לסוגי כבל ק ד : | | עד || 62 | 63 | | 64| | 65 | | ₪66 | | 67| | 68םמ | ₪69 | שךפ זפ שד ו קזפ ָ2*22 | חַ2'22/0 + מַ4720 22ב 28 "2 ליבת סיבים עבור העברת קול ונתונים בו גרסה זולה של עבור 3000008 ליבת סיבים דקה. כמו6 פקצז +>ך כמו6 פקץז +ך עם מלאה זמנית 1 פקעוד גמיש מ 1 פקש עִם ציפוי שטוח ציפוי רחח6!ק מהירות בפגּעת ל 5ק סוב אך אם מוגבל במורחק להעברה מתחת להעברה בתקרות לשטיחים אקוסטיות מפרט של ₪=]=] לחיפוט בסביבת 6-3 0% ד: אד קזט = ₪=ז0 מקטגוריה 5. נספח א': טבלאות סיכום 2511 שחת יתרון טופולוגיה כבל/מחבר גישה אורך אורך מהירות לתווך סגמנט | רשת עלות במוכה. ‏ | איטיות. ההז 0 | משתנה בח3 088 1 מטר קל להתקכה. | לא מתחבר עם | (5פט ופפ ק . ארכיטקטורות יציבות. אחרות, כי אינו מבוסס על מספר צרוב ב 6, אלא על 5|5 המוגדר ע"י מסהל הרשת. סיב אופטי זפים ו ] בשאם וז+15ם בוב ( בכ 7ש+ח| משתנה עד 255 5 5 | ופאת צמתים 1 ברשת. מהירות. עלות גּבוהה 6% | סיב אופטי -ח6אסך 100 מס צמתים | 100 |פאת מאוד. הַחופפבּ ק ק"ממ ברשת 5 סו 3 טווח ארוך. 5 3+0 11 חס ח 0 00 5 התקנה קשה. יציבות. אבטחה. מילון מונחים עברי/אנגלי במילון ה תמצא שני דבריס: 1 המונחיס באנגלית מסודריס לפי 4-2 והתרגוס שלהס לעברית. 2 המונחיס השוניס שמוסבריס בספר מסודרים לפי א-ת והתרגוס שלהם לאנגלית. 3 הסבר המונחים. מילון זה אינו משמש כאינדקס. כדי למצוא את העמוד שבו מוסבר נושא מסוים - פנה לאינדקס המפורט. 2 מבוא לתקשורת מחשבים אנגלי-עברי גישה גי 00055 שיטות גישה 5.4 2..14.41-2.40-4. 05 10100/!| 00655 הרשאות גישה 2 4254-1. 6 ח0ס|60]0|55?] 060655 זכויות הגישה ייאיויגנירוליבצייפ ילייב ו2י-יי4:-1.1142.4.544..-. ]2]]/|]0006‏ 00658 אקטיבי .0 רכזות אקטיביות 2255 ספווה) 6עווסת תורן פעיל סו הס עו משדר אקטיבי יש:5.12.444..2:2.55.4... ז10] ה 5 ה הזד 06 מתאס ו תחוס כתובות ק|ן ב 000 085 הקצאת כתובות 065500 ניהול רשת והפרורוווווווווווווווווויוודידודודיוו20ש2ש4ש11111111111 1 06 /ש1 16 3 ה 516 חור / זכויות ניהול 0 00 !ועו סע 5 תוחזוס ה מנהל 1 בוחני כבל מתקדמים ב 651075 ] 0|6 0 30060 ימ מתריעיס 22.21.31 ש1ן0 | נַתֶח פרוטוקוליס וח אנטנה וצ ב.4-4ב.-.2.2. ה התסזח/ יישוס ה סו ות ממשק תכנות יישומיס .. |[ - %01806ח! ההווהוהאזטָסזק הסוזהסווסקה שרת יישומיס ב 0/0 סי הס ה סווסטת ארכיטקטורה 2206-45-25 00106ו הזת תחוס התמחות יוווודוווירדוווודווווכווו22ש1111111111111111110... 4025/ - ה280ו|506018 01 68זה אסינכרונייס 1424421154 15 תסז הסה 6 לצרף ו דעיכת אות, ניחות, הנחתה בב ה סו חסוות הנחתה, ניחות, דעיכת אות ו ות ניחות, דעיכת אות, הנחתה סוט תות יומן ביקורת 0 ביקורת 2-42 0 חו ות פיקות 2 ססות יאומת 0 חתות נספח ב': מילון מונחים ‏ 313 בחינת אימות מרכזית 0 אפיק שידרה 0 גיבוי מלא ב יומן גיבוי 0 מערכת גיבוי .|| תחומי תדריס ב רוחב פס ]| רוחב פס-לפי-דרישה 0 מחבר קנה | כתובת בסיס זיכרון ו פס בסיס || צוואר בקבוק כ החזרה || להתקשר 0 מעטה קלוע |[ ]||[ מגשריס 7 טבלת גישור 0 תמסורת פס-רחב 7 שידור לכל 0 שידור אינפרא-אדוס 0 משדר הודעה ]|[ מנות שידור לכל || סערת שידור - ו נתבי-גשר 0 4 מבוא לתקשורת מחשבים 7 0ו22ש011111111120.... הה6ז55 80807 6-0 01 28005 01| חב 40076858 ץזסוה1!6 2856 :2 הה ספב 05 - ז%0||6ח60 חוהוחסכ קטאס8 2-.4--44ב 2-2 תור 6300 1 החסה 200% ו 24 06 0 ם 36 ד וטס יורווווויוווווווושווש10ש1161116110.. ה8 70800 -000063ו420שש1111111111.. 6558)16! 270800851 .1111111002 6%8א080 27080089% 27080085% 50... חציצה .|| .|| || ו לוחות מודעות 2:0 ב--. בבסה 20 חווט אפיק 0 ניהול אפיק 0 פטם בית בי ו-:2/10:4..4..5415 בוחני כבל 9 66 יכולת חיוג חוזר בב עו 03 0 הפוה 6 מעטפת 3 מיתוג תאיס :יי :ב.-4,.4544.45-- 0 חוחס]!/שכי-||20) סלולרי 6 משרד מרכזי :4 -.1-2..204.4 200 = 02106 |78ח66 יישומיס מרכזיים ב 411.111111111121102124.51.00 בח 108110 66811260 מבוסס טקסט ב ב.5.2ב בש 28800 ז010 6313 נקודות ביקורת ור שבביס 110.21 .2-22 סכ וח מעגל || || חיבור ממותג-מעגליס יודווויווויוווווווושווש100ש11161111110. 6000 ה ה00 60ח0+ש0-וטסזו) מיתוג מעגליס 1 ציפוי הוגכוכית בח 61300 סוגים 6035506 לקוח בשח 6 רשיון לקוחות 80 00] ז הו מערכות הפעלה של מחשבי לקוח יפרררווויכווושששוששש14ש1שש1.. 5516 הו20081) 01/60% תוכנת לקות 0 5 וו שרת/לקוח 60/00 יישומי שרת/לקות יוווווווווווווווווווווווושש11111111111111111110... 8ח0810!!/ ז6צו1/56ח6וו) רשיונות-גישת-לקות ווורוורוודויווווווווווווווווישווש111111111111110... 565 06| ]-00655//-%ח6ו!2) קואקסיאלי ששב-04 |8|% 008 יבירת מסמך משותפת יודרוווויוווש141111114114114110... 276810 +ה6ותטסס 6ע660ו!620 התנגשות .225 סופו!|0 6 רשתות משולבות ₪ שרת תקשורת ודואר ידדודרוווווכווו2111111111111110122-. ]56/6 806 0/1655 חחח 60 רישות מחשביס צו ;₪ רכוים .22-ב 310]6 600600 נספח ב': מילון מונחים | 315 מסגרת תפישתית ₪ ועידות -ב--2-.4542: 200]6700665) גודש :222-5421 60005100 ציוד חיבור ל ב בש בשש 05 296 בלב בשש 25 שב בו ב בש > בנז רכ ו ה סו 6 הוח ס 6 חסרי-קישור 210-2145415 95 0|ח0ו 60 וס שידור חסר-קישור יודוו'וווווווויווווווווווווווושוווש110ש6111611... 27080088% 6010016558 60 שירות חסר-קישור יודורוויוווווווווווווווש11110111140. 106/ 56 10 6001655 החה 60 מוכווני-קישור ו - סוחס קישוריות ,04 ו חס תחרות ה סו חח בדיקת רצף ב .2-52 0חו65 ד ץזוטוהוחס 6 תורמיס סוחס לוח בקרה 2224042 [8ח>] |ס]חס 6 כרטיס בקר 0 נחושת 6 60 חוטי נחושת 7 העתקה 6 בחינות חובה .2.2.2 16ח ה = :02076 זכות 43 1ב2ב-.-.212 2/00/15) העתק יומי 60 3 שפת גישה לנתוניס פווווווווווווויוויווויוווווווווווושווש11111111114.. 81816 ] 006855// 3% מסגרות נתונים 2-22 365 -]] 31 קישור נתוניס טב ב2. .1425ב אתו ₪308 תמסורת נתוניס ...2.4 0 |65|ה5ח3 ד 313 מערכות ניהול מסדי נתוניס 80הו0רכווו22ש111111111111. 0 8 1ה5%6ץ5 1ה6 3060 ה3!/! 308056 שרת בסיס נתוניס 2-ג.-50]/07:2.442.14.2 3130356 צרור נתוניס . .2.4240 סרה 3130 מפוענת 0 חיבור ייעודי ייוורוווו'וווווווווויוויווויוויווויווווווווש0וש1111116110שש.. 600 ה ה 00 60108160 קוויס חכורים ייעודיים ווודוווורדווורדווווכוווש2ש1.111111111111111. 68ת] | |68560.] 60168160 שער ברירת המחדל 0/8 | הז הודעות מסירה ידוווווווווווווווווווודוווש211111111111111111211002--.6]18|/ ה2810)וו1סח ץזפצווסס דרישה -4252.424.42.25 תה 6 עדיפות דרישה 7 6 מבוא לתקשורת מחשבים נקודת תיחוס חס 0 חכ מפענח .2-25 31| סוכ מפרק 0 215-52 .222215022 6א8]|קו !וה תיאור בח סו ₪650 מזהים 3.ו2.2.112-05 2016000] חיבור בחיוג בב 33 דיפרנציאלי הוה 100 מדי מתח דיגיטלייס ."%[====-=]-[[ יי[ גישה ישירה לזיכרון דרוי יוויש ישבבשב4ש044בב שבי וכ - 460855 ץזסוח6ו 661זום אנטנה פרבולית כיוונית ירווודווווווווובשווש111161111140. ...8 ה ת6+ח סו!|0ס הזה |8חסוז66זוס ספריה 4ש בא 5-.2.424555.-ב /]6010זוכ שירותי ספריה ב 6-52 08| 0 כ 6607 אפנון רציף ווווווווויוווווויוווווווווווו0ווש00ו1161161411140.... 0 00180!/! 06ח601-560.6זוס להשבית 0 נתביס משליכים שש 41 .221-122 2150310 גילוי 7 לוחות מודעות לדיון -תתתת-[[[ ו שכפול דיסק 5 סחוא6וס טש 156 מערכת ניהול הקבציס 5910 6[ אוו שיקוף דיסק ב-12 2 0 חס ]פופ חלוקה לרצועות דיסק וו ו חלוקה לרצועות עס זוגיות .-[--[[ [ ב פיזור ייצ 4.-2.52.454.4.5- ח!6ז606וכ אלגוריתס וקטור-מרחק .-%-[[--------ת [[[‏ ו ארכיטקטורת הרשת הדיגיטלית 44. 2 - 611601076 אזסעאזסצ ומזוחוסם תיעוד 22.42.2190 הסו131ח6 06 תחוס .245-424 ח|ה וס בקר תחוס 022.0 --4-2.ב ]0]|סז1 חס הוה וחספ שס תחוס 454 1ב-22..2441525- סח 3]. הוה הס מערכת שמות התחוס יוהרדדוררווויוש2200ש1110111111111110 1 0% - וה5%6/ץ5 6חחבּא הוהחוסם מצייני כונן ב סז ח 26510 6שופ דרייבר - מנהל הֶתקן .1 ממשקי דרייבר .בב ב 613065)ח | וסעוכ כבל סעף .לב 4ב1--ב.080|6.242.4241 קסזכ נספח ב': מילון מונחים ‏ 317 רכוים עס חיבור כפול הדדדדדדווכו61616110600000000000000 1791078 0066 %חה6ו ה860א והּטס תחנות בעלות חיבור כפול אדרווושוושושששש611114111.. 0 2/5] - 5ה0ו5+91 61 ה1180ה |פום מתג חוס ווודוווווווויווייוויוווווווווווווווש0ווש161161161116140.. השש 0308866 6חווח! |הטוס נתביס דינמייסם ב- 52 4-2ב-. .0010762 סוחזה חץ ניתוב דינמי ביל 32 .4.524-541-3-44.-2.5 0ח!00₪1 ס|הזהחץ תדר אלקטרומגנטי הו ספקטרוס אלקטרומגנטי יודורווירווווווושושו0ושש61111110ש11ש שש 0 06 60 8 ו 600 לוח הודעות אלקטרוני יהודצוווישיו0ש44שש11114124141ש21411בש.ב .ב 1 0 - ה₪1!611 6והסזז160= דואר אלקטרוני וס = יישומי דואר אלקטרוני הרדווו יי יוווו0ו2222ש61161111111060ש1. 8 תה 0 ם8סו!|סקג |והו/! 6וחהסזז66ו= מערכות דואר אלקטרוני סו5 5 |וה/-= מוצפןו ב 2 1 סח = הצפנה ...22.22.4214 חסוק עס = מנוע סוסה - רשתות תאגיד .בב 0 6 56 קזח = איתרנט 2.2.22 .001 [9ח1= קבצי הרצה ביגויגיר לבייג קי2..1...1..244-425:450 85]|=] 60)1110|6א-] סיבולת לתקלות ו סיבולת לתקלות שש ]016 ד 01 נתוניסם מבואריס בסיב אופטי -.- | !ככ - 6806)ח! 08%8 60זטסוז9וכ זססו= סיב-אופטי .2 סוכ כ)- זו שרת קבציס בב 0 סכייסוות נעילת קוב בב 00-ו קיר מגן || ה עס =] טפסים :34ב .4.בפותזס ] פורומיס 22.2.22 סו טס -] גשריס מעביריס .ו 4-4245-ב2. 3/0 /ס] ממסור מסגרות עב 6 ב -] סוג מסגרת 2.222 סכ - סח ה = מסגרות 2.2.25 0 וה ]| דילוג בתדר הס פרוטוקול העברת הקבצים 7-[--//-/--[[ ו בלעדי וקבוע 5-ו ד- וט תפקוד ב חסו6חו 8 מבוא לתקשורת מחשבים שער 4211-ב עב /5310) סיביס אופטייס מזכוכית .ב 201|06)- ]סט 3|855) הקצאת הרשאות חיוג יוודדווווווווווו40ש114114111111141141...... הסן55!ותז6 ה|-|8וכ פַהוהבזכ) גרפיקה 7 חשבונות קבוצה 52-44-22 15 000 קטסזבט חשבונות קבוצה טסו דיוניס קבוצתייס ייב :2.2544.4.4.54.. 86 1505610 קטסז3) תזמון קבוצתי -21155:2---4-2--.. ]5060 קטסז3) קבוצות בכ יפ סכ יישוס קבוצת עבודה סו קובצה .2222542 6ב שוכ ₪ 0ז3) חשבון אורת 0600 ]3085 כתובות חומרה יופורווווווויויוווווווווקורויייגוייגויב1.1..11..41...0..... 000765605 זה וזב מרכו תמיכה ב שש 2656 כ וס ספריית בית שברב 0 זכ סוסה קפיצות ל נ14.. פסס1ן מארת .ב 4ב-...2.4-.1051]ן קוד יהוי מארת סה תיקון-חס .2.4244 חואו -]-+סרזן רַכָוֶת |[ רשתות היברידיות :2-2 סתפע קישוריס כב סאוו ואס סק ערו עכבה .| ו פעימה טסו תוספתי :בב .-2.52:|ם1ח0 6ז6חו מחסן מידע ב ב שב 106 הסה רז 16חו אינפרא-אדוס וניש 41.-2...11.2.5.5... ]| - 60זבזזחו שבב מעגל משולב ?₪ רשת דיגיטלית של שירותיס משולביס "-.-.- 61086 [9118 5617/1065 16078160ח! מחובר יחד ...00100.2 ה הס6זסזחו הפרעה 5 -2..24...54.1215.141. 06 0167070זח! רכאות המקושרות במידרוג ייוווווויוויווויוווווווושושש10ש1161116110.-. [ה !2850801 660 חוו6זח! תצורת בינייס בוררווכוווווייוווווויווווווייויו1וי....1.1.11.1611.11.11...... 31 ות זס-] רוב |60 הוסזח! הוצאה לאור פנימית ₪/₪ ו נספח ב': מילון מונחים | 319 ארגון התקינה הבינלאומי - 50| ...08028 8705 0ה5+8 |8ח80 חז6:ח! ערכת פרוטוקול אינטרנט .-[-----[ .ו הוצאה לאור באינטרנט 7"--- ו שירותי אינטרנט 22-20 2.2.4.2 0/|005 5 61 הזחו מערכות אינטרנט 2255-ב פ )05 61הז6זחו רשת משולבת ב בס הסוח שילוב רשתות פפרפוווורווודידוויוווווווווווווווווווג0ש0ש1.1111111111111.. 260166] ה|אזסעשז0 ה ז16ח! פסיקה תו בקשת פסיקה יוווווווווווווווווווווווווווווושגש0ש4....111111111111111111] - 460065% זכ וז 16ח! אינטראנט ג ב ...בכ 61 תה ח|! ספקי שירותי אינטרנט --. 55 - 27010875 567106 6706%+ח! מגשר ו שכבות 42242.4 מז0/ה | גשריס לומדיס בב 005 0ום ההומזבס:! חכור 210-0400444 108880 דיודה פולטת אור 'ך"ץ]"=ח=ח=ח=]=]=]=]=]=]=]=-[[[[[[[[ ו אפיק ליניארי חן קו ראייה :0 ס-1ס-סחו:! קישור 0 6 חול פרוטוקול בקרת קישור דובישיש4בש ששב - [סססוסזק |סזחס00 אחז 1 אלגוריתס מצב-קישור .תי רשת תקשורת מקומית יורווווויווויוווווווו0ווש0ווש0ש661ש1.1106... 1/4 - אזסעז6 68זה |1.068 אפיק המקומי 2.4-כ 2-ב סו |הסס-] מעגל מקומי ב 00 בס ס:] קבצי יומן וו 1:08 להתנתק 0 בקרת קישור לוגי יי טבעת לוגית כ הח [הסוסס:! תסריטי פקודות לכניסה 454.43ב 222.6 501016 הוסס.1 שירותי חוצ המו פחס: שרתי דואר גו -0ב445-.1.54.-.2..2. 50/07 ||בו₪ מחשבים גדוליס 6 רהז חום ועו בסיס נתוני ניהול ורדורוווווויוווווווווווו0ווש0שש100ש1116110.. 8856 הסה ה זסזה| +ה6ר6 חה ו ממפה בו 0 מבוא לתקשורת מחשבים בקרת גישה לתווך פפוופווווויוווווווווווושושששש1ש14111141411.. ...1/2 - |200170) 00855// 0018 כתובות חומרה ירדודווווווושווש00שש10140ש10.11..... ל)ג/])] - 4007658 |סז1חס6) 460655 הוססו חבר 0 0 11 סריג 4 5.4:5ב-15ג-.050...4.2.525||] שירות טיפול בהודעות ידווווווווווווווווווו2ש11111111111111110... 567/|06 שחו|0ח18] 1655806 מחסן הודעות 24ב 2..ב.-22 0076 1055306 סוכן העברת הודעה ו22ש77111011111112210ש1.. .ג ד - %ח406 זס51ח3ז ד 655806 ממשקי תכנות יישומיס להודעות .... 6778068זח! סחוהחתחהזףסזק הסוז63ווסס פַחו65580ו מערכות הודעות ב 5510 16553018 הודעות/קובצה .| רשת תקשורת מטרופוליטנית ...א - אזסעש46%] 68ז הםזו|סקסזזסו ספריית מיקרוסופט שהורדה מהרשת 44. 1805 - ץז8זס!ו | 80סו|הצס אספסזסווש מיקרוגל ב 0 /סוסוו/עו מודס 3-ב ו-1ב-ב-.--ב222 הח סו מאפנן ב ב :2 310 ]טסו מנטר רשת :4:4 2בבבב4.ב .ב > זס1וחוסו/! ניטור ...2-ב ה וסזוחסו לטעון 1-3 הט סו! מרבביס 2-כ זס אסוסם וטו רב-נקודתי :2:5 זחוסקווטוש מגבריס מרובי יציאות הפפווווויוווווווויייוווווווווווש111166000ש11111606.. 16268%675] +וסקט!טו פענוח שמות יי יייי4וייי-י-.2..22..1.2.4.2152....- ס!11ו!0 365 סחזהצז רשת סש מתאס רשת 04542222 :1244ב 251ב-ב- 1ב ]ם)כ 03 וטע וו מנהל רשת 4.7[ נתחי רשת 2122ב ב-21.101.ב3|/2078ח אזסע סו כרטיס רשת בב 0370 6 ]46/0 קוד יהוי הרשת בב ב522-45-: | אטע סו כרטיס ממשק רשת יוודדווווווווווו0וש12114111111141142.. )| - 62870 1671806ח! אזסעאוסצ תווך רשת 2-5 .-4ג2.ב-2122.-2ב- .2 ה[60]/. אזס/ו 0 בקרת ביצועי הרשת זס1 חסו >זסשאו או מנטרי רשת בלירוייילוווקיוגויינוייפויוציכיוייבו2.14..444.1.424.4.2535. 6ז0]|תס! א זס ןסו מערכת הפעלת רשת ידופוודיצו0ו4244י404142121141214414ש 4 55187 חו81 06 אזסעסצ נספח ב': מילון מונחים | 321 ניטור ביצועי הרשת 0 פרוטוקול רשת ל מקטעי רשת .|| גרסאות רשת ליישומיס עצמאיים 8 פתרון בעיות רשת | גרסת רשת 0 חסרי ניתוב 7 תחוס יעדים 0 לא מקוון ל מעבד על כרטיס ||[ | מערכות פתוחות ל מערכת הפעלה ו שידור מקבילי || ורס מקבילי 0 זוגיות 0 2 מבוא לתקשורת מחשבים ...סוחס 066ה8ז0זו6ק אזסעשזסצו ...01000 אז0ע46%! ..... 56 אזסעשז6! 5סו68ו!סק 6ח0ס|0-8ח5%9 אזסעטזסצו 4"-.. 6 65000!סגוס ד אזסעשז6צ! 1416140100 ה 6910 / אסע6צ 7ְ[*[*[י''*=|*|*[*|*=|[/|[|[[ |[ ..- 8%0885סו!כ0/ עוחכ)-אזסעזסצ 7 7ְ[[[[*[י[*[|[י|/=[*[*=|=|[/|/|//// ו 4. 1 ז16ו1ה06! ה0ו5+8% 6% """"-.. רחוס 0[80/6 242 תוו כ ז070070085850ו!/! 70ז008ח0 ..5.-2242 שתו!|-חכ) דרדויוש111111112121220. 5516 ה06) ...55% (ה80ז06 [4.7 ........ 6 5/0 30661 -......... 340675 החו1!167--61א36 הק שיתוף מאובטח-סיסמה וורדווווווויווויוווושוווש0שש11116110. 58768 20160160 -070/ש855 ₪ סיסמאות ב טלאי 0 חוטי חיבור 005 הזה לוח חיבוריס 0 בקר תחוס ראשי יוורדווווווווש0ושש40ש1111111116 6 סק - ז9!|סז1חס6 הוהחחסכ ץזהחוזק רשתות נתוניס ציבוריות 8 וווווווש1161106140100 0 אכה - פאזסעו6א 8ז8כ סוופטוק רשת שוויונית ווורווווויווידוויווויוויווויוויוי.י1.1.111.12.111.61..1..-- 610/06 0 26]-10-]266] שוויוניס :2.4255 20076 מנטר הביצועיס יווורוווווייוויווויווויוקיויויי0ו..1.2..11.621.66.6..1...-. זס)!תס!/! 66חה ווסזוס כתבי עת .2.2244 97100|08]5 הרשאות 5 ל 2-כ חס|55|חז0) ספר כתובות אישי ווופוווווווווווויוויווויוווווווווווש0ווש200%....111106140 4007658 |8ה0750ק יומניס אלקטרונייס אישייס . 222 - 4551518018 |8ופו₪ |8ה50ז6ק פיסית בושב22-2..1. |[הס|5עח חללי אוורור ו הכנס-הפעל 1-5 הק 800 סו פרוטוקול נקודה לנקודה בבק קק - |000זסזק +חוסק 10 זחוסק אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה יהרוווווווושווש51111411411411410.... 8766 1 ח] +הוס-0+-)חוס כ הזמנה לשידור וס דוגָמֶת - 0 כתובת כניסה 2-2 00055 ]וס שולח ו שדה הקדמה 0 3 6לו הצגה ...22.22 65601800ן תצוגה .גח ס!010 656 התקן עיקרי 21520 22.52 00וע20 עץזה וח טבעת ראשית ב בב חצ עה רו דרייברים למדפסת - 0 עבודת ההדפסה שב ב ב בבש 00. 1חו ₪ תור הדפסה 04 -24155142-.22544..5. 000 2) זחוו שרת הדפסה יבב ז0 /זסכי 1 הדפסה .ב:ב-2ב2-.- .2 סת חח רשת פרטית 24-ב--2.11.5ב2.4--] סעש61\] 316 עול נספח ב': מילון מונחים | 323 השהיה 2.4.4.00:0-.5.5.2264.4. עה]2 חס סה קסזק פרוטוקול ...552.2 ]2101000 נַתָחִי פרוטוקוליס לחה 01000 מחסנית פרוטוקול רבב 10 [01060ז מערכות פרוטוקול 2 0 01060 קירבה לאפיק השידרה והפרווווווווווווווווווושוש1.1111111111114.. 38002076 16 10 ע1זוההזואסז שרתיס מורשיס ]60ב עאס ₪ תיקיות ציבוריות 000 סוס טל רשת טלפוניס ציבורית ממותגת .-. 6/0 6הסח6!60 ד 60ח6+וצ6 6וופטק רשת ממותגת הוורוורוווווויוווווויוווווווווווושווושושש111ש11116111.. 6 ]0עש61] 60ח10עצ-אסו!סגוק מעגל מדומה קבוע 1401401244 בב /ס - סז |8טזזו/ הסח סק שאילתות 05 ו רדיו .21.1.1525 43010 תדר רדיו שב = 06 6 ₪300 אינטרנט גולמי 0 הז = שוב מקלט 0 תצורה מחדש .1.2.44 הו ה 600 נעילת רשומה 0 מנתב מחדש ...22.2.24 [300//6010 תוכנת ניתוב 6010010 הפחתת הגודש צ+ סי יתירות .בושש 0 ה 00 ₪900 מערך יתיר של כוננים זוליס 77744. 215%8] 6ע51חה26א6ח! 01 5ץ8זז 1חה 0 חו60 מודל ייחוס 08 מגדלי ממסר ב וס עב 36 אמיו 6 5 ב ב שש שש ספב ]| | מגבריס 00108 ה בקשות להערות 0% התנגדות :2.4220 06 465|5100] קבלות הֶתִנֶּר ב 16 000 הז ₪6 לחיצה ימנית ב 2ב 2:52 66| ה 10 טבעת ו טבעת פנימה 2:22.13 חן סחוה טבעת החוצה ב 01 ₪ 4 מבוא לתקשורת מחשבים נתב :אב 1224-50-20 [40010] טבלת ניתוב 300 ד טחוס מיקרוגל לוויני 5 1/00/86 16| |5816 תזמון .52.5 2.5:224555| חחו| 0600 התקניס המשניים יאוי ייוג ביויי יי י1....2..2-5-0.... 26/]066] 7[ 560000 טבעת משנית ב2--2.2..2. שחו 500 חלופת סקטור בשחה 5 ז596)0 אבטחה 25-24-53 ,50001 מזהה אבטחה ...22.2 ז061/00! 56001 מדיניות אבטחה :5 55.5-.2.2.55-4 /סו|סק. 5900 מקטע ו רצף סדרתי ל.4.4.555גש22221. 0ה!5900600 שידור טורי 7 פרוטוקול קו טורי לאינטרנט . 515 - |70%000 081ז18ח! 6חו 1 |5978 זרס טורי 10 |98 שרת 413.4 [6]/0 מבוסס שרת 252.45 |24500 ז01/0י רשתות מבוססות שרת ווופוווווווויווויוויווווווווווווש0שש111111116. 0 0%0/0768] |28560 67/67 מערכות הפעלת שרת יהוווורדווירכדוורכו0וש2ש01111111111114200... 59168 החו91ו6ק2) זפעז50 תוכנת שרת :5 41.-4444.555.-. 50110/376 ז67/0 שירות 006 נקודות שירות גישה דוודיויי0יש121111411410 0 0/8 - %8ח|20 000655 567106 שירותיס וי מושב 4 22.1.5.5. 5859|00 קבצי הגדרות 2-5 65| :קט סי שיתוף 2.4 בש 2:52.42 00]הח זיכרון משותף -1.ב- 2-24 ]610 760הח 5 יישומי מערכת-שיתוף-קבציס -""-"-".-.-.- 08110885!!ס0 וח516 ל1!6-5--8760ח5 אבטחה ברמת השיתוף יוווווווווווויוויויויויייו....1.111..111.1..5.5... 5601171 [6/6. |-76הח5 זוג שזור מסוכך וודרדויוווווויוווויווו40ש11611111114100 ל 6 - זו 60זפועצד 8!060וח5 סיכוך ופוח למספר יהוי אבטחה 51 - זססוהטצ! ה68%0ו1ה06! 5600 רכזים עס חיבור בודד יודודרוווווווו20ש11111111111111... 061781075 ח20) +ה6ו ה11860 סוחָחוס נספח ב': מילון מונחים | 325 תחנות בעלות חיבור יחיד 00040005ש116111111111142200... 0 5/5 - 5ח5+9110 1חה6 ה ח186 ס6וחָחוס חד-תחומית 1ב 22-. ,ווה חס 6|החוכי רישוי אתר 141422 שב-5ב50.5--:0הו9 ה0סו ] סו סוכני תוכנה 2-0 -15-2... 06015// 010/36 ליבה מלאה וס 0 וספ רשת אופטית סינכרונית -.. 50% - אזסעש61 |000868 פטסחסזהסהץ5 נתיב-מקור 066-102 גישור נתיב-מקור .2-22 010-2222225 0766-0100 50 תוכנית הדפסה ברקע .4.4 .0]020|ססק הדפסה ברקע 24.2.23 סתן|0 סי ספקטרוס פרוש 24.11 הח0 601 680ספ מחשב בודד 222 00| חב יישומיס עצמאיים .-[------[ 1 כוננות 7 || תורן בהמתנה 2.54.45ב5..2..2-.2. 0]5זוחסו/] עם הבו כוכב 0 כוכב אפיק ופט זהוס כוכב טבעת םחו סי סיבית התחלה לבו וס שדה התחלה 00000.7[ כוכב מחווט לטבעת ו וזב נתביס סטטייס י..2.42.2 3001676 180|0י ניתוב סטטי 2-15..4.-2..54--. !001 0ו5/30 קוד וגיהוי התחנה ולי22-22-254..1.:41.0:-כ]]ש - [01]0 06| חסוזבו5 סיבית סיוס 0 1222-ב זו קסופ ליבת סיביס דקה 000 590 קבוצות רצועות 225 015 5260 גישה מבנית הב סז זו ופי מסכת רשת משנה 222101420 356]/] 01 הטפ רשת משנה 622.2 סע חס טפ מערכת 02.21 ]0 מעגל מדומה ממותג וורווווויווויוווווווושו4ש100ש1111101110.. 2 / - ]ווסזו2) [8טזזו/ 60ח0זועוס שירות נתוניס ממותג במהירויות גבוהות 4 567/06 2818 608011ח-ו!טו! 60ח0זועוס רשתות ממותגות וווווווויוווווויוווויוווווויוויויויווו.1....111..61..05..1.. 65 ]0 שש ]61‏ 80ח10ואוי 6 מבוא לתקשורת מחשבים סיבית סנכרון 7[ || | | ..].-.- |[ 222כ-]] ‏ /- סינכרוניים חסח ה עפ אותות תמסורת סינכרוניים --.. 575 - 51008|5 5001ה8זד פטסחסזהסהץ5 מחיצת המערכת ב חסוזוו ה 50 יפי שרת ניהול מערכות ייהודוורווווררדויוד11111111111111122220-. ]56/6 +66 ה3! פות5+0ץ תמיכה טכנית בב סט טס |63וח יה מסוף שג צ-בל-5 2:02 --- ההוז ד מושב מסוף 05 |ה וחד נגד סיוס 5 .543 52:5ב4.210-.810[.5.2ת|וז0 ד מיקרוגל קרקעי והפווווויוווווויווויוויוי4צוו4שג14444444444444 44444 6 עס |650718 ד מבוסס טקסט 0:02 23500 )אד אינטרנט עולמית והופוווווווויווווווווו6וי4ישו4111412141421241ש114 ב 61 תז16ח! |ה ססוף פחד כבל עבה וד פרקי ומן .2 51015 6חווךד מד החזר ומן-תחוס יהרדורוויוווששששש711שש0 0 ד - 8ז6%6ו361160+0 הוהההסס-6חודך אסימון ד העברת אסימון 2 02....4445.5155541ה|7359 ח6אסדך טבעת אסימון בש בירי -2-2.5245.5-0 ת|- ה 066 תחומיס ברמה עליונה - 6 חוה ו סכ |8/8.]-קס ד טופולוגיה ד מסלולים ד מקלט/משדר 0550ב :.:]500|/6הוד גשרי תרגוס 15 -4ב-ב15..51--.-. 10009 הסוה|5חפ ד משדר ל ב שש 2 [110ן ה 5 ה היד גישור שקוף 04 2.1225-2122-5244.--ב2-- 0ה!0700 1ה6ז8קפהפוד העברה ד העברה/מסירה 44.4.2ו1..124.1... 6 ען|כ/זזס 5 ההז ד כבל ראשי בביד אמון בין תחומיס יוופוגוויויורווווווויויווויגייי1251112402..11..105.54.0... כ[ר5ת6]310 פזפטזוד מכווניס הטיד סוג :2419-ב א4.-ג-1- ...2.22 6קצך אל-פסק הררד ידידייי10101171110444121222424 1 6 - עופסט5 זפעוסק 6וסוסטז9זהוחנ התקן אל-פסק 1710404212 6 - עוסס5 זפעוסם 6וסוסטז0זהוחנ זוג שזור לא-מסוכך """". .. 1757 - זוהק 5160וד 16!060ח5ת נספח ב': מילון מונחים | 327 כתובת זיכרון עליון יפוווווווווווווווווווווווווו11111111111111.122. 007655// עזסוח6!/! זססכנ חשבונות משתמשיס 060 5 סוכן דואר 2.0 .--2/2.240024..2 - 4061 ז50 שס משתמש :430 50 מאפייני המשתמש 2404-ב 20106 0 507( אבטחה ברמת המשתמש יופדוווווווווירווויוווויושוו5שש1111111111111111- /56011]11 |8ש6 ]-2567 משתמשיםס 2.43.11 050]5) מאומתים ו מעגל מדומה 22| טס [הטן/ דרגת קול 6 רשת מרחבית יודווווווויווויווויוווו0ווש0וו40ש6166ו006ו02ו2......צ]/ - אזסעז6צ] 68זה 6סו/ דפי 60) ל בכ לש ל לב מש 550 ב 0 ל 35 ל 5-4 ב 05 ה ן, 00 // שרת 60/ 4ב12.4..45ב.2240. ]067/60 00// אתרי 60/ ...0 105ס 0 0/ רשת תקשורת מרחבית כה9ד9ווווו4וש16.11111111111111111100....... צ]מ/ - אזסעזסצ] 68זה ססושצ גשר אלחוטי 2-5 006 989| זו תווך רשת אלחוט %7--/% ו טכנולוגיות אלחוט בב 600000166 ד 655ו6זוש אוטומציית ורימת העבודה הורווווווווויוווווווווווו40ש110ש161116110... הסה ותס+גוה, אוסאזס/ יישומי קבוצת עבודה ייווווווווווווווווווווווש0ו1111111111111212.... 680 3771 קטסזסאזסע קבוצות עבודה ג5.405242.42.1.5.15. 6 טסז0אזס/ רשת פלדה ארוגה וודורווווווווויווווווויוויוו4שו4ש14ש14ש14ש14ש4..41.4114.. ...650 |5166 ה6שס/ אזור 41-ו4150ג1ל 24.04 2006 8 מבוא לתקשורת מחשבים עברי-אנגלי אזור ב 200 אבטחה .ב אבטחה ברמת המשתמש .בב 2-ב 1 6 !507-168 אבטחה ברמת השיתוף וורפוווויווווווויויייווייו.1111..111..11..4.2.5.... /56011/10: [6/6. |-5876 אוטומציית ורימת העבודה הורודווווווויווווווווששווש40ש100ש161116116.. 1 הס ותס+גוה, אוסזאזסעש אותות תמסורת סינכרונייס --.. 575 - 51008|5 5001ה8זד פטסחסזהסהץ5 אינטראנט 01 הזחו אינטרנט גולמי 06| = אוב אינטרנט עולמית יפהפוו9וודיוויויוי9ו40414441144124111414144244446 ששב 61 ת16ח| |הס! 6חז אינפרא-אדוס 25-.....2.22: ]= ס6בחו אינפרא-אדוס נקודה-לנקודה ידדוווויווושווש111411411411410..... 8760" ח] +הוסק-0+-)חוס] איתור ::5:5-.22-1ג-1ה|280 איתות 2.4.2 הוח 9360 איתרנט .ו ב54.42455.ב.01ה]6ה]= אלגוריתס וקטור-מרחק יודורוווווווווווווו0ושש40ש1111116111... הח תץ! 0 זס+60/-66ה8ז15 אלגוריתס מצב-קישור פפרפווווויווויויויוווווישוש4שש4ש1ש1ש1ש1111110... הת ת ]ה !ג 5+8+6-> חן אל-פסק הרורד יוייי4י101041141104141112224 2 6 - עופסט5 זפעוסק 6וסוסטז9זהוחנ אמון בין תחומיס .2-20 ה חס 613 15פט ד אמין 252-2212 30]]400|6-2] אנטנה .2.4.44 החת0 ]דהה אנטנה פרבולית כיוונית יירדוווווווווווושש10ש11116111110.. .8 ה ת6+ח) סו|סס הזה |8חסוז66זוס אסימון 3 6655120-5סך אסינכרונייס 5 אפיק 0 אפיק המקומי הסט אפיק ליניארי 2921010204 ש23ב2ש5ם. 26405 2-בבבגםב2ש:1ש2 שט באב בב בבש 18ו 87 0חו"! אפיק שידרה 3 אפנון רציף הוסס₪ :יו ויוי אקטיבי ל ארגון התקינה הבינלאומי - 50| 28וה08זכ) 51808705 |החסוז88חז6+ח! ארכיטקטורה ו ארכיטקטורת הרשת הדיגיטלית 77777774.-.- 0₪/ - 076ז160וח6ז4 אזסשסצ [פזוטוס נספח ב': מילון מונחים | 329 אתרי 85/ ו 0 0 בדיקת רצף -5י2-..-2.5--. ה 65 ד עזוטחו חס בוחני כבל 5-0 ]0510 6010 בוחני כבל מתקדמים 222-ב 851075 0|6 2 90060 ימ בחינות חובה . ב -42241. 6וחהא 62076 בחינת אימות מרכזצית .22-42 030 ה 0תזטות ביקורת 1-ב ות בית 0 בלעדי וקבוע 50 סח ד- ]וט בסיס נתוני ניהול ודדורוויווויוווווווווווו0ווש0ו1ש16ש1166116.. 8856 הס חה ה חזסזה| +ה6ר 6 חה ו בקר תחוס 551355-3ב4.5.-21.25.. [0||]6ז1ח0) הוה וחספ בקר תחוס גיבוי יודרוויווווווווווש0שש61116140ש1 0 0 - זפ!|סץזחהס6 הוהוחסכ 880600 בקר תחוס ראשי הורדוווווווווש0ו1011111061404. סק - זפ!|סז1חס6 הוהחחסכ ץזהחוזק בקרת ביצועי הרשת ב ב בכם, 2 זס]וה סו > זסעשז סז בקרת גישה לתווך פפוופווויויוווויווווווושושושש1ש1ש10414ש14.. .שש 1/2 - |200170) 00855// 0018 בקרת קישור לוגי 0800[ בקשות להערות 0 בקשת פסיקה יודווווווווווווווווווודוויוג4....1.11111111111111111122200]] - 4601165% זכ ו 16ח! גודש 222-542 6000510 גיבוי מלא ספ גילוי 7 גישה .2 00056 גישה ישירה לציכרון להדדרו ויווש יששבשב4ש44ש044ב בי וכ - 460855 ץזסוח6ו +66זום גישה מבנית 0 ופ גישור נתיב-מקור ידווורוווורווווווווווווווויוווושגש111111111111121210.. יְאָהו2710 500706-340016 גישור שקוף בב 080 59 ד גרסאות רשת ליישומיםס עצמאייס .-.-.- 0810885ו!סק 6חהס|0-8ח5%8 אזסעזס גרסת רשת .2-42 - 5|00ז0/ 6 זסעש40ז גרפיקה א 2.2.20.244.4554.554 |08|חק8ז3) גשר אלחוטי 6 :6858 |פזו/ גשרי תרגוס 015 4ב-24..525--.-: 10009 הסוה|5חפ ד גשריס 2 05 00 גשריס לומדיס בב 0008 התוחזה 1.6 גשריס מעביריס ה עס -] 0 מבוא לתקשורת מחשבים דוגמת 2-2 ים||סכ] דיודה פולטת אור ך"]-=ח=ח=]=]=]=]=]=-[[ [[[[[[[ ו דיוניס קבוצתייס ..21--..2-- שה 0ן50055ו1 קטסז3) דילוג בתדר > דיפרנציאלי 7 דעיכת אות, ניחות, הנחתה ב הס ח ות דפדף 0 דפדפן 7 דפי 60) 24005 00 דרגת קול 00 סוס דרייבר - מנהל התקן ו דרייברים למדפסת טוזמו דרישה .גח ה ות הדפסה .1-44 -גב5.--5ב1-.22-2., תו הדפסה ברקע וס כי הודעות מסירה ידווווווווווווודוווווווווויג0ו1111111111111111211---.6]18!/ ה2800)ת סה ץזסצווסס הודעות/קובצה ?| הוצאה לאור באינטרנט הווווווווווויויו0ו0ו44441444144444141242 בבש ה ות 15!ס ו 61 תז16חו הוצאה לאור פנימית .₪ הזמנה לשידור ו החזרה ב 0 הט 0 הכנס-הפעל בב עה]ק 300 טוק העברה ב 2 שי שש ב 8 שופ בס 0 ב עפ 50 00 055 5ב מ 5 1 ]סי פח הידד העברה/מסירה ילייא :.2.1..254.1224.5.42. ]6 ען|₪כ/זס 5 בוד העברת אסימון 50 0..-422..... 0 |2355 ח6אסיד העתק יומי -..-2.222-2 ,602 עןוב העתקה 0 הפחתת הגודש וורווווווווווווויווויוויוווווווווווושווש0ושש116111111140... 0 865ה00 חחו₪36000 הפרעה .בב 06 1670ו0זחו הצגה 1- :4214 22.11.1144 ה0ס6560100י הצפנה סקסה = הקצאת הרשאות חיוג יודווווווויוווווווווווש100ש111116111110... 615510 ה!-|8וכ 8הוזחאזכ) הקצאת כתובות .2-25 00 |07855 0 נספח ב': מילון מונחים | 331 הרשאות :2.22.52 הס|55וזט ₪ הרשאות גישה .2.54.71 6 60!55|00?] 00655 השהיה .25.21.2044 עה!6 הסה פה קסזק התנגדות ב בש ו 00 ₪05|5130 התנגשות .35 41-ב-2-2.42;- חסו20|!!5) התקן אל-פסק ירדרדיוויווווו0שש22ששששש1ש11610ש22021. 1 - עוסקט6 זפעוסם 6וטוזסטז16הוחנ התקן עיקרי 244-202 06|ש20 ץזב וח התקניס המשניים 2 -254.21.252..-. 20/|006] 5600003 ועידות ל י21.44-144-4.5554 0010/6800 2) זוג שזור לא-מסוכך """. .. 1750 - זוהק 5160וד 16!060ח5ח זוג שזור מסוכך וווווווויווויוווווווווווש100ש10ש11111101116 שק ₪ - ז|8ק 60ז8ועך 5161060 זוגיות ןזה זיכרון משותף 454.5ב444.14.42... /זס0ח6]/] 53760 זכויות הגישה 24-21 -2.. 6005]!|/ול] 06655 זכויות ניהול //"'???? :ו זכות ו זרס טורי ...2204-1442 [01]07 |68 גרס מקבילי ...4214ב ה 08ז51 |6|| הזה חבר 45 .-בב-ב4.--22- ]00 0 חד-תחומית לבחו חס 6|סחופ חוטי חיבור .0 .2-00 020705 ה0זהק חוטי נחושת ו 6 חיבור בחיוג .2ב שט 210 בבש 21-2-2 2 כ ש-[3 21 חיבור ייעודי ויווורוייווויוייוויווייווויוויייוייוי.1.02.111.611141.6..616.. 0ס!601 ה ה0) 60108160 חיבור ממותג-מעגליס יודודווווויוווווווושווש100ש1161111110ש.. 6000 ה ה00 60ח0+שס-זוטסזו) חכור .5.42.20 00500 חלופת סקטור ו 500 חלוקה לרצועות דיסק :₪56 חלוקה לרצועות עס זוגיות .-[ ]|[ חללי אוורור ו חסרי ניתוב 0 12.4-444142-54 6|ם םזטסה-הסצו חסרי-קישור 5 חס חציצה :12:45 ב-ב4-2-; ]10 חשבון אורת 01.22.40 3085]//000) 2 מבוא לתקשורת מחשבים חשבונות משתמשים 7 חשבונות קבוצה 0 חשבונות קבוצה 0 טבלת גישור - ו טבלת ניתוב 0 טבעת אסימון - | טבעת החוצה |[ טבעת משנית .[-.‏ / ו טבעת ראשית ב טבעת לוגית || טבעת פנימה 0 טופולוגיה 0 יומן ביקורת 0 יומן גיבוי || | | יומניס אלקטרוניים אישיים 0 יישוס קבוצת עבודה 7 יישומי דואר אלקטרוני ה יישומי מערכת-שיתוף-קבציס יישומי קבוצת עבודה || יישומי רשת-בלבד 0 יישומי שרת/לקוח ה[ ו יישומים מרכזיים .| יישומיס עצמאיים | יכולת חיוג חוזר 0 יצירת מסמך משותפת 0 יתירות ב םי 5 במ 2 ב 00 ]ות 2:50 00 ₪30 וס - 4551518065 |18ופוכ |הספז6ק הס ןס ת ה סוכ -....... 98ח80סו!00ג |ו3!/! 16ח0זז66!= .0110808985 וה1!6-55%6--8760ח5 .. ...0 3001 קטסזףָאזס/צ ---"-"....- 80885סו!כ0/ עוחכ)-אזסעזסצ ""-".-.-.- 68008ו!כק/ ז6/ז1/56ח6וו6 85 0810ו!0 0 %78|1260ח26) 6810885ו|כ0/ 6ה00-8|0ח5%8 ......--‏ .. ?+01 2808 28]!080%) 4. ח276800) +ה6 00 6עוז60!!60 ו סה 2.2.52 093010 ססזכו הא ויד נספח ב': מילון מונחים 333 כוכב ב ]כ כוכב אפיק הפ זהוס כוכב טבעת סחוי פופ כוכב מחווט לטבעת הח 6ו בובו כוננות 0 כותרת המנה 5ב-2.....4.55.5.51ב]162010] 80601 כרטיס בקר 0 כרטיס ממשק רשת ייודדוווווווווו1211411111114114210.. )| - 62870 1671806ח! אזסעאוסצ כרטיס רשת :5 22..452-- 02870 6 זסע46 כתבי עת 4-44 252.4-.2.222454 07100|08]5 כתובות חומרה י3-5יו4.1ו.1..44.-..... 00765665 36 זב כתובות חומרה ירדרדווווווושושש00שש10.111110140..... ל)ג/])] - 4007658 |סז1ח0ס) 460655 הוססו כתובת בסיס זיכרון 'וווווווווויווויוויוווווויווווושווש0ושש1111111110.. 007685 ץזסרה6! 8856 כתובת זיכרון עליון יפוווווווווווווווווווווווווו1111111111111111122. 4007655 ץזסות6!/! זססכנ כתובת כניסה 2-2 206056 ]וס לא מקוון ו להשבית ו להתנתק שנב 001 08 להתקשר 0 לוח בקרה 0 לוח הודעות אלקטרוני .|| לוח חיבוריס בב ]0 10 לוחות מודעות בב 2005 טוט לוחות מודעות לדיון וורופוופוווווווווווווצווצו0שושש2.164111421421 208/08 ה₪0]!60 ה0ו85 180 לחיצה ימנית 0 ו לטעון ה סו ליבה מלאה ב סש 50 ליבת סיביס דקה בס 530060 למספר יהוי אבטחה 51 - זססוהטצ! ה168%0ו1ה06! 600 לצרף ב 1100 לקוח ו מאומתים :2 .ב-251-.2 .2.22 0]|100/ מאפייני המשתמש 6 5 4 מבוא לתקשורת מחשבים מבוסס טקסט | מבוסס טקסט || מבוסס שרת ה מגבריס || מגבריס מרובי יציאות מגדלי ממסר 0 מד החזר זמן-תחוס מדי מתח דיגיטליים מדיניות אבטחה ו מודל ייחוס 7 מושב מסוף || מוהה אבטחה 0 מזהיס 0 מחבר קנה ל מחובר יחד ה[ מחיצות ב מחיצת האתחול ל מחיצת המערכת 0 מחסן הודעות 7 מחסן מידע 0 מחסנית פרוטוקול [‏ מחשב בודד 7 מחשבים גדוליס ב מיקרוגל | || מיקרוגל לוויני 0 מיקרוגל קרקעי 7 . ."4‏ 6 - 161675 זוס/ ומזוּפָוסם 05 אס - 61675ו461!66107 הוהוהסכ-6חודך 5000 0110 2240524451 67076006 006| בב בבק סח = 7 ך"₪ְ₪₪[[[[*[*[*[*[=[*[*=[*|[=[=|[/|[|//// ב ו בב תסו וח910ץ5 הווודווויידווויוווושוש1.111111111111111... 56076 16558006! ווווווווווווווווווווש0ווש116140ש06616.. 51076 הסו81והזסזח|! 2242ב 0)006 [0)060ז ה סוחה וחתופו נספח ב': מילון מונחים | 335 מיתוג מנות אבייל 2 4:2-י..ב.-5.1.425..- 0ח1ח0)|/ו 80661 מיתוג מעגליס לצו מיתוג תאיס .5 554.41-5-.2224.5-54 ₪ הוחס]!/שכי-||620 מכווניס יד ממסור מסגרות .2:22:22 !6 סח בהז ממפה ו ממשק תכנות יישומיס . |[ - %01806ח! ההווהוחאזטָסזק הסוזהסווסקה ממשקי דרייבר 13065 | סע ממשקי תכנות יישומיס להודעות .... 6778068זח! סחוהחחחהזףסזק הסוז63ווסס פַח1ו65580 מנהל 7 מנהל רשת 2-25 511910 הוח 8 >זסעשזס או מנוע חו סה = מנות ...11152.4 2806015 מנות שידור לכל כ 0 מנותביס 2 .552ב21.2141 0]6 40112 מנטר הביצועיס בי2.4...2441-5...-.1.-; זס) ות ס!/!. 866 וחזסז וז מנטר רשת 425-540 ו2ב4252.--222> זס1וחוסו! מנטרי רשת -2.115...-22.2.. 5]ס]וחסו/] אזסעשז6 מנת נתוניס 061 מנתב מחדש ₪000 מסגרות -ג1-2בגב פסוחהז: מסגרות נתונים .212 2-: 65ןחב-]| 31 מסגרת תפישתית הצווסס*₪₪ץ ו מסוף | וד מסכת רשת משנה 1 מסלולים ו מעבד על כרטיס .-[---[[ ב מעגל סו מעגל מדומה 20| ]1 [ב טוש מעגל מדומה ממותג וורווווווווויווווווווש40ש1111101110410.. 0 2)/ - ]ונוסזו2) [8טזזו/ 60ח0זועוס מעגל מדומה קבוע די 4י4ו140140442 14 4 בב /ס - סז |8טזזו/ הסח וז סק מעגל מקומי ו מעטה קלוע 5 5055055055 :1-10 78000 מעטפת מ ב ב 006 ]205 6 מבוא לתקשורת מחשבים מערך יתיר של כוננים זוליס 7774.. 215%8] 6ע51ה26א6ח! 01 5עץ8זז 1חה 0 חו60 מערכות אינטרנט שרפ 516 עפ 61חז16חו מערכות דואר אלקטרוני 2-כ פס)5 5 |וה !== מערכות הודעות גפ 510 0ח301 1655 מערכות הפעלה של מחשבי לקוח יפרררווויוווושששששששש1014ש16.. 5516 הו20081) 01/60% מערכות הפעלת שרת יהוווורוווירכדוורדווויוש2200ש111111111111... 59168 הח!91ו6ק2) זפעז59 מערכות ניהול מסדי נתוניס י90ודווווווושש10ש1161111116. 0 5/51688 זהסהִ6ִהְהח3)! 380856 מערכות פרוטוקול וס (01000לו מערכות פתוחות 2-2 5/5105 הסקס מערכת 6 מערכת גיבוי ...2ב 0/5100 ואסב מערכת הפעלה ₪ מערכת הפעלת רשת יהרו9וודיצו9ו4244י142121141214444 41424 ...)551878 הו81 206 אזסעסצ מערכת ניהול הקבציס סוות או מערכת שמות התחוס יוהרדדוררווויו42000ש1111111111111110. 0% - וה5/5%6 6חחבּא הוהּחוסם מפוענת 0 מפענח 42.412.44-4.... 1310 סו מפרק :-..45.. 2 !סט ותש מצייני כונן ב סח 2650 6עוזפ מקוון וס מקטע 0 מקטעי רשת ב 0 > סע סז מקלט 600 מקלט/משדר ]6 עו500 הד מרבביס 22-12 פזסאס|קוזוטו מרכו תמיכה ב ו שש ל ב 5 שב 56 26] וס משדר --1.55ש11.244. [0]]|ו5הבהוד משדר אקטיבי ,442-4225 ז10 רת 5 הזד 6עו0 מ משדר הודעה 2022 224-0בב..1-21. 1065800 0800991]₪ משרד מרכזי .2.22.12 כ)0)- 0166 [78ז1ח69 משתמשיס 43-4גל.. 050[5) מתאס ו מתאס רשת 02 :4 1122ב ב5.ב-1. בב ]0]כ 203 אזסע סו מתג חוס ווודוווווווויווייוויווייוויווווווווש0ווש40ש1161111161100.. הזש 0308886 6חווח! |הטס נספח ב': מילון מונחים | 337 מתריעים | נגד סיוס 2-0 2-25 ז810 ת סיד נחושת 66 הנחתה, ניחות, דעיכת אות 2 ב שב 2 6 2 ב 0970 110 ניהול אפיק לי 3ביב-4-ב4ב.-044 00 35)0!| פטם ניהול רשת והפרורווווווורוווווווויויוודודודוווווו2ש2ש4ש111111111114 1 1610/06 3 ה 516 ורס ניחות, דעיכת אות, הנחתה בח ות ניטור 4-ב ה תסו תסו ניטור ביצועי הרשת 5ורדווווכוו222שש2-11111111111112. שש[ ס+ תה ס!/! 66ח8 סד אזסעשזסצו ניתוב דינמי לב 23-ב-..2- 010-542 6:0 הזה העש ניתוב סטטי ל 0-454-.5-2.-...- 00100 5/3800 נעילת קוב .006100 ]-6ון- נעילת רשומה בב 66010000 נפילות 0 נקודות ביקורת 5-25 !סקא נקודות שירות גישה דוודיויי0יש0101121411410 0 0.78 - %8ח|20] 000655 567106 נקודת תיחוס 5220-42-2..520ב ב חס הס 06 נתב לי 12.2.2204 [30010] נתבי-גשר 4-4 -1גו5בב-.6.-224- 110]6ו0 נתביס דינמייסם 50 422.-., 0010762 ס|הזה חש נתביס מסנני-מנות יודורווווויווויווויוווווווווווו0ושש0וש1.6ש11111116.ש30011678] שת ו6)!ן-]-6%א80% נתביס משליכים 0 נתביס סטטייס ב,.-0-.44.4.-222 0011076 5130|0י נתוניסם מבואריס בסיב אופטי ]-.- | !0 - 6806)ח! 08%8 60זטסוז9וכ זססו= נתח פרוטוקוליס ו נתחי פרוטוקוליס 0-07[ -[ [ 0 נתחי רשת בב02-2ב214..- 8|/2078ח// אזסע סו נתיב-מקור 0 סי סוג .14135. 6קצך סוג מסגרת סע ד 6 = סוגיסם 4-ג45-4ו-וב-40.-.0.. 2]45506) סוכן דואר .2 - 061 זט סוכן העברת הודעה י071112111111112220 .ד - %ח406 ז510ח3ז ד 655806 סוכני תוכנה --44-211.5.. 00015// 0100/36 8 מבוא לתקשורת מחשבים סיב-אופטי 2-20 010 כ)- ]ספ ו סיבולת לתקלות ב סיבולת לתקלות הזוס ד 01 סיביס אופטייס מזכוכית 5-ב 06ו201)- ]ספ -] 5|355) סיבית התחלה .זו חפוס סיבית סיוס סופ סיבית סנכרון 0 סיכוך חפ סינכרוניים חס ה תפ סיסמאות 55/0 סלולרי לבבב ]19| 68 סערת שידור ב 4-2-.2 .ב וח 10 70806851 ספקטרוס אלקטרומגנטי 7ַ[[=[*|[]*|[=[*|[*|[=|[*|[]*|[=|[*|[]*|[/|/|/// ב ספקטרוס פרוש 66 וספ ספקי שירותי אינטרנט ---.. 55 - 27010875 567106 6706%+ח! ספר כתובות אישי ווווורויווויווויווירוויוויוי.ו1...111.62.111.61..0.. 200% 007655 |הה0ס5ז0 ספריה ...24-ב /]10ס0זוכ ספריית בית עס סוכ :6חוסה ספריית מיקרוסופט שהורדה מהרשת 4. !₪162 - עזהזס! | 80סו|העוסכ אספסזסווש סריג בח 05 עבודת ההדפסה .0255ב 2..1-5.2----2 :100 חח עדיפות דרישה ו עכבה .ב :22ב 003000 רו ערכת פרוטוקול אינטרנט .-[[-----[[ ו פורומיס 222-242 פר טס ] פיזור .22-25-15 0ח!םז600וכ פיסית .222.44 |הס|5עח פיקות 2-0 ססות פס בסיט .552-005 287002.2.4.2444 0356 פסיבי 0-.2855|/0..2] פסיקה .נש .01.2 זו פס-רחב 0 מ ב 5 בש 5 סו פעימה ]טסוו פענוח שמות ...24-ב הסוס 65 6חזה ו נספח ב': מילון מונחים| 339 פרוטוקול 25 |01060זקן פרוטוקול בקרת קישור קוב י ששב - [סססוסזק |סזחס00 אחון פרוטוקול העברת הקבצים 7-[--/-/-/-//-/-[[[[ ו פרוטוקול נקודה לנקודה בבק קק - |000זסזק +חוסק סז +חוסק פרוטוקול קו טורי לאינטרנט . 515 - |270%000 061ז16ח! 6חו 1 |5908 פרוטוקול רשת טב בב |010060ן 461/06 פרקי ומן ...22524.2 01| 6חחוד פתרון בעיות רשת 'ררוווויווויווויוויווווווווווווש40ש111111111116שש.ש ה 0 0 65!ס סד אזסע6צ צוואר בקבוק 1-4ב4בו.1.2441. ₪001!60006 ציוד חיבור 1-2 סרח ןוט = סו 66 הח ציפוי הוגכוכית 0-2 6130010 צמתים 0 צרור נתוניס ג2.4ב.14ב.2..22. סוה ]3130 קבוצות ו קבוצות דיון .424-ב סו סז פס קבוצות עבודה בס סא סש קבוצות רצועות .22.21.2104 0615 5/0260 קבלות החזר 60 הזוס קבצי הגדרות .4:52 09]|= כ קבצי הרצה 2.454 :65]|-]:6| 600100 קבצי יומן ו 5:08 קו בטסיט .2.515 -סהו|2356 קו ראייה 2 ב5בש0-2 06-22-2225 10ס=]0ס-6חו-1 קואקסיאלי 7 קובצה 0 קוד יהוי הרשת | > זס 0 קוד ויהוי התחנה .-- [[][[[-[[[[[[ ו ו קוד יהוי התחנה הבא 0-7[ קוד יהוי מארת .0 ב2. ...222-122 ]1051 קוויס חכורים ייעודיים יווודוווורדווורכווווכו0ו22ש111111111111111... 68ת] | |68560.] 60168160 קיר מגן בי 25ב--22-2 :> || וס ] קירבה לאפיק השידרה .-[-[/--[[[[ 0 קישור .2.3.24 סחהוסחום קישור 1 0 ו חן 0 מבוא לתקשורת מחשבים קישור נתוניס יב 2.ב-2ב2..1-- את | ] הוה קישוריות 12 .2 /0 00 קישוריס .20ב שחו ] )אס סקערז קפיצות 7 רב-נקודתי 2-2 > 1הוסקחוטו רדיו .2.521 - 3010222 רוחב פס ו רוחב פס-לפי-דרישה צוסס ו רישוי אתר :2242ב 0 0ו9 160 סזו5 רישות ו סע רישות מחשביס הוווזוווווווויווויוויווויווווווווווושוווש46ש1111111116שש האס שא זו 60 רכזות אקטיביות רבפ 6 ע ות רכוות המקושרות במידרוג 0-7[ תת[ רכזות פסיביות 0 :'55|/0 2 רכוים אי ב.31085.2.2.144242-15 060 0 6 רכזים עס חיבור בודד יודודרוווווווו220ש11111111111111... 061781075 ח20) +ה6ו ה1860 6וחחוס רכזיס עס חיבור כפול יודווווווויווווווווווווש116111100140. 1781078 06ה00 +ה6ו ה86א/ |הטוס רכות משט כ לטפ םב שבכ לב שש סיר כב בגב ב ששב 2% סט רמות תווך אופטי 1.:1-.22-14414. ]23]]0) |הסוזק כ רעש 2 פס רצף סדרתי 50 00 56 רשיון לקוחות ב 50 100 זח 66 רשיונות-גישת-לקות וווווורוודויווווווווווווווווושווש111111111111115... 565 06] ]-00655//-1ח6ו!2) רשת זט 6 רשת אופטית סינכרונית -. 50% - אזסעש61 |0000868 פטסחסזהסהץ5 רשת דיגיטלית של שירותיס משולביס -.-.- 61086 [18ו9ו 5617/1065 6078160זח! רשת טלפוניס ציבורית ממותגת .-. 6/0 6הסח6!60 ד 60ח6+וצ6 ס6ווספטק רשת ממותגת הווווורוויווויוווווויווויוווווווושווו100ש111161116116.. 6 ] 0עש61] 60ח10עצ5-אסו!סטוק רשת מרחבית יודווווווויווויווויוווו0ווש0ווש40ש0666466וו06ו2......צ]/ - אזסעז6צ] 68זה 6סו/צ רשת משולבת בס הוחו רשת משנה 0 רשת פלדה ארוגה 0 5100 חה עס רשת פרטית 4י.יב4544.21521... 0% עצ61] 16ב עו רשת שוויונית יוווווווווויייוויווויוויווויוויוייוו1.1.1.11...11.61..0...- 6 ]10/0 ] [266]-10-]266] נספח ב': מילון מונחים| 341 רשת תקשורת מטרופוליטנית ..... 1% - אזסעז46] 68ז הפזו!סססזז6ו רשת תקשורת מקומית וורווווויווויוווווווו0ו4ש400ש0שש1.1106416... 1/1 - אזסעז46! 68זה |1/068 רשת תקשורת מרחבית .--/%000י ו ו רשתות היברידיות 0 כ כ סע רשתות מבוססות שרת 'וווווווווווווויוווווווווווווווש0וש1111161116. 0 0%//0768] |28560 67/67 רשתות ממותגות וווווווויוווווויוווויוווווויוויווויווו..11.62.111.65.506.5.. 65 ]0 שש ]61‏ 80ח10ועוכי רשתות משולבות הפווווווווווריוווודיוודידודידווווווו26ש2ש111111111.. 10/0768 ] 8110 חוס חס רשתות נתוניס ציבוריות -וווווווש1100ש71ש11011 0 אכה - פאזסעוסא 8ז8כ סווסטוק רשתות תאגיד ורפפפ'ו'ווווווווווודוווורדוווודווויוווויושו2ש2ש111111111111..-- 460/06 86וזס 10 שאילתות - 0 שבב מעגל משולב ₪₪₪*?*ָ₪ץ 0 שבביס ו 0 ב 2 במ שב ,יפכ | 6 שדה הקדמה 22-4252045 06| הח סוק שדה התחלה - זו || 26 9 8ז-] חפוס שוויוניס 20145.4 200]5] שולח 0 שידור אינפרא-אדוס *וופרסוווויוווייוויווויוניגוויי.י....124.61.ו21.1...... 60ז1/3ח] 70800861 שידור חסר-קישור יודוו'וווויווויווווווווווווווושוווש110ש16111110.. 27080088% 16558ה6010הה600 שידור טורי :2221245 ]₪08 שידור לכל 00 שידור מקבילי בק שיטות גישה גיא .64...1...-..-005ח01!)| 00655// שילוב רשתות צוס₪ ו שיקוף דיסק ב סח וזסד :וכז שירות 45.2.42 0]/|06 שירות חסר-קישור ידדוווויוווווויווווווווש116111111140. 6/106 5 10 6001655 ה הס שירות טיפול בהודעות ידווווווווווווווווווווש116111111111111110... 567/|06 שחו|0ח13] 1655806 שירות נתוניס ממותג במהירויות גבוהות 4. 567706 2818 608011-ו!טו! 60ח0זועוס שירותי אינטרנט לי יאביולי יי 14-541244452-.4..4.. 507/|005 61 תן9זח! שירותי חוצ להוכ חס שירותי ספריה .בב 25 068ו/567 ז66)0ו שירותיס 00 שיתוף ה שיתוף מאובטח-סיסמה וורדווווווווווווווווווווש40ש11116110. 868 20160160 -070/ש855 2 מבוא לתקשורת מחשבים שכפול דיסק ב סח|א6|ס טפ ₪156 שס משתמש ...2:22 36] [050 שס תחוס בב סרח 3 ופוסש שער 9ב 412ב.בב4-בב 53100/3) שער ברירת המחדל ופסרופופיוווווווווווווווווווווווווווו9ו0וש1.1.11114111114111.. 2670/8) 261801 שפת גישה לנתוניס פווווווווויווויוויווויוווווווווווששווש11111111111.. 81816 ] 4/00685/ 3%8 שרת 0 שרת 60/ 24 4--4242. ]067/60 00/ שרת בסיס נתוניס 2-2 50]/07.2.452.14.2 3130356 שרת הדפסה 2...-22-2. ז0/ז0 0 זחוק שרת יישומיס ]0/0 כ הסוז הסוס שרת ניהול מערכות הווררוווורדווירווווו111111111111111210002 1 6/6 1 3066 ח3] 5105ץ5 שרת קבציס המסיסו שרת תקשורת ודואר הדוד רכווווכו0ו22ש2111111111111110-. ]56/6 1655806 הסוח 60 שרת/לקוח 0 שרתי דואר 0 2.453443-.ב1-....0]6.4/ן50 ||בו₪ שרתי דיון .24ב 076 / 0 כ 40/6 שרתיס מורשיס טס עאס ₪ תדר אלקטרומגנטי 0-7[ תדר רדיו 6 = 60606 סובה תווך .2-52 - 10010.0 תווך רשת 4 בבב--2121-1..בב-22 1001 אזסע סו תווך רשת אלחוט ו תוכנית הדפסה ברקע .0]420.1.4|ססקס תוכנת לקות 0 5 ז הו תוכנת ניתוב ...22.4.2454 [460//0010] תוכנת שרת 0 501/70 [0]/0י תוספתי 2.11224.1454.5|מ1ח0 הן6זסחו תור הדפסה 2-2 6ט6ט0) זחוו תורמיס - ו תורן בהמתנה סו תסו סובופ תורן פעיל ב זס1 סו עו תזמון 5 ב הו 00000 נספח ב': מילון מונחים | 343 תחוס :שיב .2.2.20 - ח|ה תסו תחוס התמחות יוווורוווורודוורוווווווווש2ש111111111111121110... 4025 - ה506018|!280 01 68זה תחוס יעדיס וס 6עו66ןס תחוס כתובות ק|ן בב 0460 685 תחומי תדריס 068 6 6 01 305 תחומיס ברמה עליונה יוו תחנות בעלות חיבור יחיד 005ד116111111111422000000... 0 5/5 - 5ח5+91!0 1חה6 ה ח1860 סופָחוס תחנות בעלות חיבור כפול רווושווששששש114141114.. 0 2/5 - 5ה0ו5+91 61 הה1180ה/ |פום תחרות ו וח 6 תיאור 2:22.05 965000 תיעוד ל ב 5 5 5 בל 5 םי שו מ שב 61310 חח טס סז תיקון-חס לחואו=-ס תיקיות ציבוריות ב 075 0)60 :טסט תמיכה טכנית 22.54.22 ] ]ססקט |68ח ו ד תמסורת נתוניס ...2.1.24 55|0|ה5ח3 ד ב31 תמסורת פס-בסיט יודוווווווייוויווווווווווווווושוווש10ש111111114116.. ה 8815510 ד 0ה885608 תמסורת פס-רחב וווווווויוויווויווויוווווווווווש0ווש111111111114140.. ה 5510! הח ד סחה ס0הסזם תסריטי פקודות לכניסה .0224504 016 ]וס בי הוסס:1 תפקוד וסט תצוגה ...22.4.4442 7656018100 תצורה מחדש :--ב12.44--- סח סו ₪600 תצורת בינייסם בורווורוווווייוווווויוווווייוויו0וי.6ו1.1.1111161.11.611...... 31 רחס =] רוב 60 הדוסזח! 4 מבוא לתקשורת מחשבים הסבר המונחים (01876167 תסחו 0.2 ,חס 50) +6ההוח ד פחופט אזסעזסח 61חז6ח!= ח/ 1008562 .06 |8|א608 0/0 40-58 זס ,(4/ג 56-58 00818 (7ז806+0ו0 הסחו 0.4 ,החחס 50) +6חהא6וחד חס אזסעז6ח 61חז6ח!= ח/ 1008565 .6 פופו 680!6 ( ד) זו ק-5%60וד 6!060ותפח זסטס אזסעז6ח +6חזסחז= הג 1008567 .סח 600 33-45 .6806 ס66ק0-ז106 בָחופט אזסעשז6ח +6חז6חז= חהג/ "100856 6% 100005 8 ,1000856% זס 61ח67ז= 35% 35 10 6167760ז 50| ז1000356 ,א :68%600765 66זחז ס+חו 060ועו0ו5 06 חס זהח אזסעשז6ח ."1000856 0חה3 ,100585814 5סז , 787 0ח3 308870 ק-61!שו6ר! עס 0060ו6ע66 עווהחוסוזכס אג וְצְהה-100/6 0 300655 6018 ץזוזסוזק 0680 6ח 565 0ח3 100005 סז קט 506605 .654/00 חההח1 זסחז9ּז ₪ 508 ה 06 60|עוסחאס3ּ הג 40 0 0560 06655זכ 186 , הסו68וחטר ו 60 60זח6וס- הס 66 חח 60 !| +66 6!/סהא6ב3 . ץז6עו|06 655806 6|!8016] 66+ח8זה ו 3 וס 05ח56 ע!|600108כ 81חז אזסטסח פָחוה-ה66סד 8 הס 06סח / זסזוחסוח סוסה זסטקוהסס +15 6חז ע||2508 .פזסזזס זס 166 15 אזסשסח 6חז +18 60%ח6 סז |8ח0ו5 .%זסץ6ח 8 חס 6חו|חס 6חחסס סז 0006 |8ח510 16 65חו!קחחה 81ח1 וח זסצו506חבז ד ז0+)!והפחהוו סצוזסב3 5108 16 חוור תוזז זסץ3 | ה0סו5655 ג (06קק) 5ה63110וחו ווה 60 וחגזסזק-ס+- וחב וטסזק 660ה0/3 .סח 08560- 5 |5! הזוע 560 וסססזסזס זסז 0|6ו5ה6500ז עְסַחַ6הָ3ּ 6חד (7)) צ0ה6/ 66%5[סזק 36563706 660ה3ע .7 566 .6%חז6זח! 16 01 זסההטזסזס1 6+ זס הסוזה סז 6חז (0+000זק פַחו!ו= א|3 ד6|קקג 566 ק-24 4חוא8ה-518708705 ג (51א) 5410+6ח! 3705 5+300 ובּחסו3 הבסוה 01 518105 100וח( 16 חן 08560 חה28000וח8זס נספח ב': מילון מונחים | 345 6ח56 / (!|50) ספַחה67ז6+ח! הסווה וה זס+ח! זס1 6006 30 0ה5+3 הבסוה וס טח 5060170 0+ חס 50 300 ,5אזה הסוזהטז6חהטק ,605! 005ו355 זהחז זס טק 600 סח8 8ז10טקו 60 80160ח6 ||450 01 חסו0801281ח5+9 6ח ד .פ6טואצ .8 06ח08ח0א6 10 פחזהזטסזוס 0 6זה 680165 חהסוחצש עס 08705ח518 6חד (6//) 63006 6זו// הב63ווסווה 10 35510060 ע|6פזסעחו 6זה 5ז6סוחטח כ)/// . 5ז36+6ו0 6זועו 50601760 חס 08560 .018776+015 ז58||0 0168%6ח1 םוח 3)// זסחָזבּ| 1החז 0ַהוח8סו ,361675 % חהח1 67חז8 ,5+9165 01 זססוטוח 6זוחוזחו חה חזוש |8חו5 ג פס!החבּ .51008|5 הָסוהח3 01 65!ק81א6 6זה הסופוע6|6+ 0ח8 ,6הסהק6ן6+ ,6סוס/ .0'5 סח 1'5 506 ח] 618008705 |חסוזּא] ה68ח6חחג/ 566 ופא 1 פשצססחו/ הספסזסוו עֶם 560 561 זסְוסְהּזהח0 +/ס-8 חג/ 56% זססבּזבּח6 ופאג .וז ץ6א זטוסץ פָחופ₪ (0-255) 5ז879010ח6 256 סז קט 1ח656זק6ז ס+ וסץ 680185 |8חסוז8] ה8סוזסוח/ 566 .56% !פא 16 זס +50056 8 5 +56 ז0ז30זהח6 5011 סחד 016ו51ח! 08705ח5%9 .61806זחו סָחוורהחחהזחסזק הסוז8סו!סס3ּ 566 וסה .חר 0 ההזפסזק-0+-ההזטֶסזק הסַסַחהַ8צ40 566 6קסב 6סק עס 860 6זטז160ח0ז3 אזסעשז6ח 56ט-7-10ץ685 ,6|סחו5 ג אוב ד6וכקה פָחו81ז6קס ח05:חוס3! 6חז ז0 זזה 385 060טוסחו 0ח8 פזסזטקח 60 הפסזחוסבּ ו .הח6ז5/5 5 שוסת פַחוסוז0650 |סססזסזק אוב ד6וסק4א 6חך (ק-ג) וססס+סזם טחוזוו: אוב ד6וכקה חו 020678165 .>זסע6ח אוב ד6!סק חה הוחזוש 8760ח5 סח8 60ז0סז5 6זהּ 006 |025) 6ח 01 פזסע3 | הסוזהסווקקג סח הסוז9זה656זק 2 ס+ קט 6זשחע חסו18ח6רח6|קרחו אוב ד6|ס3 |החוסוזס 6חד 1 6פהּחק אוב ד6ו!כקה 5 638 א|3 ד|1.068 שץוחס סחה אזסע6ח 3 חס 60160 הח60 06 6וטסס 5ז6זטוקוהסס 4 0+ 6856ז60חו 60|6 אזוסעשזסח ||8זפצטס 6ח+ ,פ5סטח 01 56 6ח+ חזו/ .60+וסססט5 .8 אזסעז6ח א|8 ד6|סקג 01 56 6ח1 פשוסווה ,1989 חו 000660ח! 2 6פבּחק אוב ד6וססג (3|6 1ח066ד) פָחו3-ה6אסד 30 (א|8 דז6חזם) 61חז6תז= +0 קסז חס פוסססזסזוס .9 א סח חסו!!וחחז 16 10 קט פוהססקטס .65ז600זוחסזהּ 1 6כץז 5060/70 506 00 0+ 06510060 18 +8ח: ההה8זסזס זסזטקההס6 ג הסוז63ו!כקבּ זס ,086 ,08180856 ,6805760%ז50 ,ז06550סזק סזסצש 38 ,6!סחחהּא6 זסז--אזסעצ 5זסדו6ק הסוחצו עזוווזט 3 ההסזז 1ה6ז01170 15 הסוז8סו!קק3 חג .חהסוזהסווסקהּ זסחזס (₪156 8 0חו8 10 35 ה500) 06ה8ח16חו3 זס 6כץז 506 6 מבוא לתקשורת מחשבים ץווהזהחזוזק 15 הז |006ו/! 06ח6ז3616 0051 6חז זס זסַעֶב3ּ! קסז פד זִפצְ3 1 הסוזב63ו!כסה 5 זה 567/1065 .זס)טקחסס 6ח+ הזו ז6פט 16 01 הסוז86ז6זחו 16 הזוצ 60חז66חסס ,6% 0318088585 ,]וח 16ה0ז6!66% 85 ח500 פחסוַפּסו!סקה ז6פט +וססקטפ |6עו -ז516חהז 116 0ח3 , פַחוזחוזק אזסעשז6ח פחסוזסחטז 60+וססק5 01 +5ו| ג ([קבה) 671366+חו ףהוהוחחה סז הסוז63ו!כקבּ ססק טפ 95 פעצססחו/ .אזסעשז6ח 6ח+ הזועו 678061זחו סז פזסרהחוה זססזס 6ח+ עוסווהּ 60 3 15 הסטסחט1 ה ]| .וקה 32חו/ סחהב ,וקה פשססחוצ , וקה פ5סס-5וש פחז 1 5 חהסוסחט= . הסוזסחהט? ,660 000 זס ,60זוסקקט5 8 06 סז 5810 15 + , וקה סחז 5 0+ 6167760 6ז3 |ג 6ח1 01 +והק 1סח 6זה +טס פשוססחוצ קט ₪866 תוס סח .1005 0 300655 8 חוסוטסזק 10 060168%60 אזסעז6ח 8 חס זפצז56 6ו1 ג זסצז56 הסוז63ו!כסבּ .5חסוז8סו!סקה .03000 566 שחוצוחסזבּ .אזסעז6] זסזטקוה 60 46500706 4180060 566 +%+36060 סז קט החסו08וחטח ו סס 15 ססק טפ +18 +6חה6 10 506665507 ג פש!ק 366% . 20005 .ץ0600 0[6015סזק 36568707 60ס6ַחַ0/8/ 566 הסח .6ח8ח0ז6זח! הסוזההזסזח! זסז 0006 51800870 ההסוסחג/ 566 ו|450 סח 5ז0110! +ח656זק6ז 10 560 ץ|6סוש 501 זסוסְהזהח0 זום-7 / 56% זסַ+סּזב3ה6 ו|450 85 1 0879800 ||50 6חד .זה ססץ6א .5.()| 51800870 8 חס סחגוסז פ|ססחוץ5 .% 00878010 | 6 הו 5ז30 68 128 8%זו1 6חז סז |1168ח06ו 1 18 0818 6זסחע 6000 ה0ו68ו הטרח 60 ה0ו63ו הוחו 60 פטסחסזה6הץ35 6 6זסחצש חַחהו68ו0חו 15ום ק0ז5 0ח3 5081 חזועש הסוזה ה זסזחו 01 51768 |5018 8 85 .605 0ח8 5חו060 08%8 1 עְחס|0חת66+ צ/ 60ח0זוש36661-5כ 4 (דג) ₪06 ז510חה ד פטסחסזה6הץ5ג 85 50 כ 506605 68070 חבש ד .06!|5 16ש53-0 סזחו 0818 קט 68%5זס .ץ0|00חח160 +ה6זזוטוס חופ .86 ז510ח8זד פטסחסזהסהץ8 566 שחדה זהוסק3כ שם 768160 (+6ה56) אזסעו6א זס+טס ו 60 65066 0867060 . 6ז0ו160וח0ז3 אזסעז6ח 6צופח6קא6חו 0ח3 6!סוא16ו1 עזפע 8 ,1977 חו הסוזפזסקזס6 ז וס 0065 255 10 קט +66חח00 סז 06 6ח50 בַחופפ0-04ה6א0+ 8 865 6%ח0ת 1 5066058 סז 160וחו! 5ו 61ח302 .68016 6וסס-זס6סו1 זס ,|8ואהסס ,זוהס-60זפוז .2.5005 נספח ב': מילון מונחים | 347 = 1008565 הזוע 0560 זסז66 הח60 6חד (|(4) 611866+ח! את( +ה6 ו ה36+ %זסשז6ח 8 זס 080% 6 חס 8 סכ 6ח1ז 01 6חס 35 סחהטסז ח6א0 5 זו .(+6חאסוחד) .ז60%0 חחסס א!2 8 85 10 6167760 3!50 15 סח3 (6וא) 6870 806ס)חו 5 .68016 אזסש6%ח 8 חס 06ח01518 זסטס |8ח0ו5 3 1ס הסו91ז6ח0606 החד הסוזבהטהסבּ 5 |008ו5 6חז 01 זזה ,680!6 8 חחס|3 זסח 13 6|5ע8זז |3ח0ו5 |601708ו6 חהּ 6 |8ח0ו5 6ח+ חַחהו6 0ח6ז עו|108ח6/6 ,6018 אזסעז6ח 6ח+ עס 60סזספסבהּ .060106|5 חו 0760ו685 15 הסוז081ח4116 .065סח אזסעזסח 8ַהוצו806ז עס 6% ס אזסעז6ח 8 חס 360 זספט פחוזסזוחסו זס 6655סזכק 6חד שחסוטבּ סז 80160ח6 06 ח08 חַחוזוט .5806 אזסעש סח |החהסוזחסזהוחט זס 260וזסתזטהחט ה , חהסוז68ו וס 16 ,הסוז68זס עץזסז60זו ,15קחסזהּ הספס! 85 פחסזו הסט5 80% 1 65 00| 1ס הסו68%ז0 6ח+ 65טוסטחו ץ||ההזסח 6חווסטג .פפפַחְהּה60 סזסצופפהס .0/6 5510 656ח) 80% .6 וזח( הו ח086 566 וה .86 6זו/ ה668ח 566 4/6 0 6 חס 8הוהחטז זה הסקהוחסס 501/86 16 ,פהסוזבּסו!קסה זסצז50/זח6ו|6 ח| 0ח6 אסהם .501/86 +ח6ו!0 זס 0ח6 +חהסז1 6 הזוע 68165וחטות 60 +18 זפשז56 6זה 00/1065 אזסעצז6ח זסחזס הסוחעצ סז 5661 63016 הוח 6חד 6הסטאסהּם ץ60זו0 60060160 876 5ז0/ו5060ח18 ,6אזסע0ח 1023565 חו סווח/ .66160 הח0סס6 סז 6107 10 5060 15 הזז0+ 6+ ,6אזסץעצו6ח זסח+0 חו ;8ח00א36ם 61הא*ס6וחד 8 0+ .100610 56615 אזסעז6ח 166% בַחהו601 החסס 185 68016 זסעצסזהח/צ 6 0ח01600זס 01 6פ5סכזטוס 16 זסז 806 ח6זו חב 01 עקסס 6ז3ּסווקט0 ג קטאסבּט .8 0ח081ו!00 01 06655זכ 106 0+ ז610ז 0+ ₪560 8!50 15 סז סחד . וחסזו .30 85 10 610760 3150 15 0819 קט 309000 ,חוהחח0ס0 זסצז66 דא פשוססחו/ 3 הוחזו/ (506) זס!!|סז+חס6 הוה החסה קטאסהּם סח 03180856 56011 חהוהחז0ס0 16 01 עץְק60 עוהס-680ז 0110816 8 פחופ+חוהוח חוהחזסם עץזההווזק 6ח+ 01 6זט|וה1 הז זס +ה6ע6 6ח+ הו הסוז08ווהע 560011 65סוצסזוס ז||סזח60 הוהחוסם ץזה וחק 566 .(ססק) זפווסזזהסס .0חוז560+07-508 566 6חוסכ3 6 זס+0-566ה 51 06 חס הח וכ +0 זססוהטח 106 0+ 61675 , 608 אזסעשז6ח ח! ה+ועשו חבס .שחו חסטוף עֶח3 8% 680|6 6ח+ 307055 .68065 |%18א608 סש 601חח60 10 560 06/106 6זהּ/ו0זהּח / זס+66חהחסס |6זובּם 8 מבוא לתקשורת מחשבים הסח 565 ז66550סזק 6ח 3007655 6חד סכ (0/!) +טס+טס/+טסחו 56 8 01 +זסס 0/| 0856 6ח1 ,)| 6ח1 166 | .80 0סטז6חזסוח 6+ הזוע ה 68וח חר 60 .6 06 05% 06166 ץזסרח6וח זסקקט 6ח1 35 0+ 6167760 50| 3007655 עְזסוחסוח 56 5זסזטקוסס 6ח1 01 68זבהּ זס טס 6חז חו 3007655 חַחוז87ז5 6חז ,(הו() 8007655 61806חו אזסעז6ח 6ח+ זסז (וש!מה) עזסהוסוח 6 0'5 0ח3 1'5 6+ 6זסחצ עְחַס|סחח50:+ |9זו0ו0 2565 הסו55וה5ה3+ 0ה5603 .%ו! זס ו0ו6|661 1ס שסוז 6ח1 חו פספַחהח60 015076%6 85 007060 6ז3 פזום 0818 .51008 0818 6וחָחו5 3 זוההפחפּזז 0+ ₪560 15 |חחהת6 הסוז68וחהטוחזוה 60 6זוזח6 6חדך 50 ה0סחה6ז- 8 זס+ 60חהּח 50660 הה6 סו 01 +ה6רח6856וח / 3+6ז בה חק8ז9|6+ הסחה6ז-] 6חז זס+ 5688 חחהו600ח6 חה 60קס|06/8 סחעו +28000 ס6ההח 6 800 6ח1 , (0ח56060 זסק 15ום) 05 הזוע 10560ח60 ח2:6) .1877 חו הז6ז5/5 1 0 סז 1 חב 1 סז 0 הוסזז) פהסוזופחהזז 51816 זס זססותטח 6ח+ 10 01675 עווה0זס3 6זס שס!| 0/00165חח160 הסו655זקה 60 זסעצסא; .0ח5800 6ְוחָחו5 3 הוחזו/עצ זטססס סטוז 6 50 , ה00ו5ח13 51816 6וחחו5 8 הוחזוע 160וההפחהזז 06 סז זפ 1 ההחז 5 9,600 8% (חו11ה05ח118 הה6 סו .61| עוט6 זףחס! סח 316 15ה6 856 וח .1 2,400 81 זההפחהזז +180 חו +ח0ורח ז6||סזח60 הוהוחס0 קטאס08 566 6סם .5ח6!ססזס אזסע6ח זוהק6ז-50!1 0+ 5אזסעזסח פשסו|ה +18 06655זק סד 8ַהוה6360ם ץ6חז הסחצו פָחוז 6חז חס 5חסוז8ז5 זסחזס 6ח+ עץזוזסח אזסש סח 6חז חס 5ח00ו0ז518 6חד ו|מס: 0חה פַחוח=-ה6אסד חו ץווזה וס 0560 .5הסו85והתפחהזז סַהוצו606ז +סח 6זבּ וסקס" 0חה פָחום₪ הסאסד 566 .5אזסעשז6ח זסעוזס 308167 אזסש61ח 3 סח זסטוזס וסססזסזק 8 5אחו! +18 6655סזס 6חד פהוסחום 656 .5076 080 זסזטקח 60 8 0818 01 +וחט 578|!651 6ח+ , דוחו0 עְזהּחום זסז זוסחה5 %+ום [1 85 6%0765560 876 .6806 |008%18 זס1 0560 ז0ס601חהחסס / (זס+66הה60 [סַצטבּא הפחוזם) סאם ץוחו 06 סז 19100 אזס/ש6ח 63565 181 06וצ06 אזסעאזסח / 66%ה6ווס ו 56000 ז06 0108 +06 ז6סההטח 6ח1 01 5הסו68וחטהחסס הוחזועצ %ה6ו6ז6850 / 5סט הז 6חס סזחו אזסעשז6ח 3 01 1%5ה6 56 %ה6ז0110 6חוסוחסס סז 560 0601606 / 6ססוזם 0חה אזסעזסח 3 0ח16א6 10 62681015 85 אזסעט ח08 0065ם .אזסעאזסה 66זבּו 6 ס0 1810 אזסעז6ח 107 50| ח68 16 סחה ,56615 אזסעזסח +60 החסס [05 6ח1 01 זסץ3 | אחו | 2818 16 81 5אזסעז6ח 6015 הח60 66 וס הד .ה06500הסס 006 נספח ב': מילון מונחים| 349 6 זס1 300765565 (26/) 6זהעוסזהּח 01 51ו! 6צופח6ח6זקוהס6 / 9016+ סחוססוזם 0 טסח5 8066158 הסוחע 6הו06167 0ז 06 חס 3 עס ₪860 15 9016 פוחד .אזסעשז6ח .פ+זסס הסוח 0+ 60ז6עו|06 06 אזסעשז6ח 6+ 01106 10 הסוז68וחטוח חס ה ס|החה 565( חהסו155וה5ח3+ סחהסבּסזם 3 אה ,ץ0ח0ף16 העשס 5זו 85 |חחה8חת6 ח80= .6|5חההּח6 01 56165 3 סזחו 68016 .8 6 הופ+0ס ח08 11600600 זהחז 8% חַהוח516!! 66/1665 ח68 8זוחט 6|קו!טח +18 50 [8ח0ו5 60זבּזזחו 6חז 15007565 60ז3ז1חו +0635הסזם 1 8|50 566 .חסו5פ!וההפחהזז 6+ 6שו606ז 6 חס 8זסזטוק ו 60 6ח1 || סז 561 6זהּ 181 368615כ 2918 6+5א6הּכ 635%הְבסזט .שח זס 6870 101806חו אזסעז6ח) 106צ06 אזסעז6ח 3 הסחצו 0005 וחזס+5 +0635הסזם הזוע אזסע6ח 6חז 06!006 0+ 5+9715 סחהּ פחהסטסחטזוהח (הסטהסו|סס3 אזסשז6ח 01 61160185 6ח+ זוחחו! 0+ ₪560 06 ח68 8ז0זוס .615א36כ 806851סזס .5107005 סח פזסזטסז 0ח8 0865וזם הזוס זס 1680765 6חוסחחסס 108% 665וש06 סהחפערו 5ז6+טסזם 68 ז6זוסזס (/ .000!5+ס0זכ 6וקוז| טר 8חופ 5אזסעז6ח חו סחוסז עוחס פזבּ .01000|5זק 180|6טסזהסח 00865 סחה פ|סססזסזס 6|סזטוסז 5 6סט|סחו 1515 1 .הה6ז5/5 זסזטקההסס 8 חס ז8ו! 8 הסטוסזח+ אסס! סד 6פשסזם .טק 00 זס ,פחוה וסט ,65וח 6 חס 6158 000 סוט סז 860 חה8זססזק 6ז507/8 ב ,61חז6זח! 6חז חכ) ז6פעשסזם סז 6107 0+ 5אזסעז0ח 5011סזסוו/! 01 !סע 6חז הוחזועצ 560 ס5!וג . ססצ ססוצ סוזסעצ 6 חס 56גו חו צְח6זוטוס הח 0!05ז6א ז0 ז5ו! 8 סַהוחוהזחופוח זסזטוקההסס 6חז .שח 6|וחעש 6!0ח 15 0818 6זסחצצ , ץְזסהח6ו הו 6567/60 01306 פַחוס!סת עזהזסקוח6ז ג ז6ו1טם ץזסוחסוח הו הסוז68ס| זסהזסחה זס 106צ06 86ָ3זסז5 3 החסזז זס סז זופחבּזז חן חספ 061065 002)/| ההסזז זס סז ץוזה!|טסוזוהק ,פזסהטם פחופ זס 60655סזס 6חד 6חוז16טם .9 זסק |5618 800 65עוו0 015% 85 8 חן ז8ה0061+ 60160 הח600 376 5זס+טקההסס 6ח || 6זסחצצ עְסַסוססס+ אזסעטז6ח ג/ טפ 300006 פוחָחו5 8 (חס!|3 5ז6זוקהה 60 6ח1 ה66ש61 285560 6ז3 16558065 .6חוו חח 0+ 6חך .|8ח0ופ אזסעז6ח 16 ק0ז5 סז 0ח6 6ח1 31 068%60|! זסזהחוחז6+ 3 חזו/צ הח66ש06 6816וחטר חר סס 0+ זסזטוקח 60 8 הוחזו/ש ₪560 פום 0818 6ח+ סז ז0ס61ז ספוהּ .חח סקס 6ז8/ש0זהח 0ח3 00% סח 0 מבוא לתקשורת מחשבים 6פחעש 606וחח160 3 , (גכ) 300655 עץזסוחסו 01601 סז זבּ|וחחוס 8חו35+6 פטס 5 0818 5'ז6זטס 60 6ח1 01 |סזזהסס 18665 (6!א) 680 0806זחו אזסע6ח זטסץ 16 סחוטוסטחו זוסווצו ץזסוחסוח וח5/5+0 6ח+ סזחו ץ60ז01 0818 5ז510ח3זז סחהּ (/!כ) 60655 עזסוח6ו +66זוכ 566 .ז66550סזססזסווח .06 8 %6ע . 6 וסצג3 הסו8!ו!!60 הזו 466655 10!6!ט!! 56056-ז630 אזסשו6ח 6חז 60%ח0 151 ||וצו פזסזטקה 60 ,65/00 סז ז3ּ!וחוס (654/64) |וו/ש זסזטקח 60 6ח1 ,0818 06 סחהווהה5ח18 6זס261 .56 חו 5 + זו 566 סז 6018 5 |5008 6 ז0ז1 .+והופח3 זז סז זטוספהב 5 זו 1החז 0חהו68ו0חו [8ח0ו5 8 1טס 0ח56 | דוס חו 2560 .זוההפחהז עו|3460₪8 |ווש זסזטקהסס 6חז הסח ,טס 6חסף .608 !3 ד|068 ]1 הזוצ 5אזסעשז6ח 6חד (0504/60) ה0ו06+064 חהסו5!ו!|60 הזש 266655 ₪80!6!ט₪!) 056ח56-ז0ווה6 שפח 8ז6זכ 60 6!ק!טח 6זסחעו ,361660076 אזסשז6ח 61ח67ת)= 6ח1 זסז 08515 8 אזסעוז6ח 6ח+ א66ח6 ||וש פזסזטוקח 60 6חד .608 אזסש6ח 6חז סז 806655 וקו סס 6זסוח זס סז 1! .0566 פַחו6ם 8 זו זו 566 0+ 0ח10וההפח13 6זס61ס וצו ||וש זסזטקה 60 68067 סחה 06+66160 5 חהסופו||ס6 3 ,6חוז 586 סח 81 אותפחפּז .חסן6%7350155] 061016 6חוז 01 ססוח6כ ההססחפּז ה 6% 6!6316 ד 66 סוַבּחַסוַזבחו6+ח1! +911+!60050 6006) דדו66 658 181 הסוז28וחה 0זס |8ה0ו8חז6זחו 8/8-08560ח6) 6חד (6והסהס6ו6ד 6 85 10 6167760ז 3150 , 0!זסעט 6חז +טסתטסזחז 560 518008705 פחסוז68וחטוחוהסס 5 דד|00 ד .186 00 6ע50!180ח60 6הסח6!600 ד 0ח3 חהסהזס6ו6ד [ההסוזהחז6זחו 805 60זוחנ 8 ,(דו) הסוח( פהסוז68וחטוח ה 6|660 ד |החסהחזסזח! 6ח+ זס זוה .5 | 85 0+ 6167760ז הַחו06 עוסח 6זהּ 08705ח8ז5 דדו66 עְחבּו .עְססס .דה עס 560 2806615 0318 סאעְס-53 6חך ||68 חסאסזם 376 808615 0818 הסוחעצ הו 6655סז 6חד 8ַחוחה6+/צ5-!|60 .%זסע6ח 176 307055 1351160 36 הח 66|!5 חִזחַח6!-60א ,ו|3חח5 ץזפע סזחו (68ס! ||3 חסוחשש 0+ עְחה8קה 00 6חהסח9!60ז |68ס! 3 זס 01106 6חד (60) 0166 |%73ח60 ץווה6וסץ+ 5ח0ו6061 ה חס6 צזב / .60160 החהסס 6זבהּ הסוח6ז 3 הוחזועשצ פ6חו! 6חסחס 6זסחצש 0002 687051ח 6+ סז 0106 זטסץ חסזז ("קסס! |68ס!" 6ח) אחו! 8 6צוסטחו .קסס! |008| 566 .68171018 06ח8-015+9חס! 0+ 806 הסח 6זה 6005 חס נספח ב': מילון מונחים | 351 8 01 +חט |סזחס6 300 |8ה80זטקו 60 6חד (600) אאחט 0חו6655סזכ |%73ח60 זס ( 76 .8ח0סוז517106חו 600165א6 סחה 5ז6זקז6זחו +8חז 166צ06 6ח ;זסזטקחוסס ,ח0ז10 סץ ע1ו|ו80 6ח+ פהּח ,זסזטקהסססזסווח 3 01 6856 6ח1 חו ,ז68550ס0זססזסורח הזסזז סח 0+ הסוח זסזחו 1135107 0+ וסחה 5חסוז6נ517חו 60016א6 סח ,066006 6ך .טס 8ח1 ,081 ז510ה0318-118 הוח 8'זסזטקו 60 16 זס/ס 65007065 זסחזס זס וח 600 8 01 "חו8זם" 6ח+ 85 פחהסוזסחט1 +18 קוח6 6ח+ 15 6 0 0606 6זהּצוזהח ג ((650/051) אאח( 66וצז567 בּז03/)וח(! 5677166 |6החהה6 הסוח טר 60 14 הו ₪560 6חו! [הזוסו0 8 סז אזסטסח זסזטקוהסס 8 601החהסס סז ץו50( .0006 |סזז1חסס 8 זס ,אזהו הסוז8 חק ,זססהטח ,60| ג 6003730407 % 6878010 |![450 זס ופא 6חז ז8חזו6 חו 65560ז0א6 6 זע | הסו5655 16 31 הז51708 0318 16 חו 3060ו0 0818 זס 115 %5חהו0קא666 8 +] .5הח6!ססזק הסו55ו50ח8 אזסעז6ח חסזז עץזפצ660ז 1816ו|ו180 סז |06סח 051 |ווש זחוסקא60ח0 351! 6חז 5106 13501160 0918 ץ|חס ,פזטססס 6זטוו9ז אזסשז6ח זז 06 0+ 660 סע ח06/66 08% חה0סו68וחטוח ו 60 8 ,5ח0ו68ו הטרח 60 אזסעז6ח ח|! +טסזוס .וס 0ח6 אזסע6ח חסו68וח טרח 60 3 הסוחצו הו אזסע6ח 60ח0+וע5 / א זסשו6ח 60ח1+6ע5-+ט6זוס 8 01 הסו8זטוס 6ח+ זס1 5זהוסק 0ח6 סע ה66ש%ז06 6518018060 15 ופהההחס 8 01 6|ח8א6 חה 15 הה516עץ5 6הסח60ו18 6ח ד .הסו5655 חסוז68וחטוחוהסס .60 1-5%/10060סזוס 3 15106 355! 01 זסס |178ח06 16 פַהוסהטסזזפ 0!355 זס זסַעֶ3! בג טְחוהבּו6 5 זז זחו! 6חז 67601 0+ 15 סחו300ו0 6חז 01 6פ5סקזטוס סחד .68016 סוזסס-זססוז סחטסזס פוחד .זססו |178ה66 16 סזחו 80% ,זססו 6ח+ העצסס 160וההפחהז פַחוסס .5ח0וז60זו0 ||8 חו סחוו6צפזז החסזז זחףו! סחז ץס 660ועסזק 65007065 אזסשז6ח 508760 6065505 זהּח+ זסזטקההס6 / %+ח6וו6 .507/61 50| 566 .567/67 8 68|!60 ,זסזוקח סס6 זסחוסחהּ שח עוסת הַחוץ1ו5060 פחסוזהסו!קק3 אזסעאזסח זס1 11060565 6670565!] 366655-61160% חסו681ו|0קק8 106 ₪056 ח08 5675 0חו00655זק 01065 +08+ 6ז0ז60+וחהסזה אזסש6ח / 460%076חה6זהּ זס/ו50/+ח0ון|6 6 50/0 0ח3 05 00שא065 חס עו|8 טפ 068160! 501816 1ח6ו|6 ח66עשז6ס 6 0ח3 חסוז80ז0+חו 56 6|חהח פהההזטסזק זח6ווס 6חך .5זס/ז56 חס 68160ס0ו ההסזז 6515ו6ז || סחה 0818 00655זק פה 8זטסזק זפצז66 .0819 זסז 6006515 .06% אזסץש)6ח 586 800 806655 10 5615 פשצס||ה וח 601/36 6זהּשש)501 +ח6ו|ס .9זס?חוזק סח8 56/6795 1|6 85 500 65007665ז 2 מבוא לתקשורת מחשבים ]8 606 6זוע זפחחן חאה 01 60751515 ,608% 35 10 6167760 50| 630|6 |18א608 סז 0חו16!0ח5 6עוז6ט0חסס ע!|08ו6!6017 זס זסע3! זסזטס חה 0ח3 0318 16 פווהפחפּז 6 61 חא6וח ד סח 61 חהוח ד ,5אזסעו6ח +6חז6ח+= הות+וצ .66ח1676ו6+חו 60₪66ז .68065 |008%18 חסווה0סס ה פחז) 06/1065 אזסעש6%ח 6זסוח זס סז 6זסחעצ ה0ו008%ו5 ג חסופו!!ס6 . ץ!6009ח8]! טופ סז הח66עז06 הסוז58ז6עח60 8 הזסטסף 181 65וטז 6חד [060+סז 63%0₪5וחו ה סס .סח 00 פטסחסזה ה ץ35 חה בוש 0חהו68וחהטו ו 60 6זה +8ח+ 5ז6זטוקוהסס 6 חס זסזטוקוחס6 זהּ|טסווזהק 8 65 0ח06ו 181 חח 6גוף וח ג בח ז+טכ ו סס סז קט 6צ8ח ח68 הסוחצו ,65ההּח 46+0!025 565 חַחואזסעז סח 1ס5סזסוו! .אזסעשז6ח .8 וח 00 680% 0ח8 6878010758 15 חסו60 החסס |178ה66 8 65סוטסזק +18 06106 8 זסז הזז 066710 ג 606694075 .8 0805%8וחט ור 60 זס ,ז6זטקוהס6 ,!החהוהזוס+ 1ס הסו60החסס 6ח+ זסז +חוסס .סטח |כ ח8 סז ז610ז 0+ 560 6+ 5060106 8 ,50| 6+ זס 586 6ח1 זס1 6%6ק 60 06/1665 6וק!טח הפחצו הסוז08זו5 6חד הסו6ה6+הסס ,05/00 85 500 ,8170005 8608655 08560-ח0000ח16ה00 .6018וח אזסעצופח .69/00 566 .פחסופו!|סס חחהטוחחו! 0ח3 הסוזחה6זחסס בַהוחזסטסף זסז 65וז 6סוטסזס ז||סזח0ס6 הוהחח0ס0 566 זסו!|סוחהס6 .אחט מַחו0659ס0זס !067018 586 600 .000% 360000800 |08ו!0ץ0 566 60346 .6 8 9106ח! 67ח0% 680 10 +א6ח 8660! 6זהּ 65זו/צ סע הסחצ 260078) א|055%8ז0 6חו! 01087 6ח+ חו 51008 6ח הזוע 6ז10וס+חו ח68 6חו! ה680 וחסזז 56וסח 6חד 06ח8 וסט חסופו||ס) חזועצ 466655 6!|קםוטו 056ה56-ז03700 566 051/63 .ח6160600כ חסופו!!60 הזוצ 266655 6וס0!טו 56ח56-ז8776 566 6504/60 %ח) 06ו/ז56 818/וחנ 06וצ567 ופַחח8ת60 566 ש05/ש65 168168 3 עס 00660סזכ זססטה ג (6030) 0668 עה ה 36 [63ו!6ץ6 חסק נש .הסופפוה 5ח8ז1 061076 +666הכ 0318 8 01 0ח6 6ח+ 31 30060 סח3 חסטהוטסו08 הז 6 381051 60 הק 60 300 60810018160ז 15 0360 6ח ,606101 חסו55ורה5ח8 החוזטוס 60+קטזזסס 1סח 85/ש 0818 6חז 81ח1 6זטפח6 סז זססוהטח 0 .ץ0600 0[6015זק 36568707 40/8660 56ה2616 566 הגקחההספ .5181005 1ח00ח4)86 |הּטכ 586 5מפ נספח ב': מילון מונחים | 353 אחו ] 818 16 עס 03060 15 0819 חהסוחצו סזחו 0868615 60זטז51700 סח 6וחבז1 הז .זע | % 0 05860 5001 85 ח560 סִהַבּחָח3! ג 00306ח3] 466655 03180356 ( 5001) סִהְ0פח3 ] עזפטכ) 517000760 566 .089180856 3 החסז1 הסווהחזסזחו הח0ו5/5 6ז8ע501 60ז08ו151ח500 / (05כ) 05ח5+6ע5 +הסהחסְבּח3! סַ5הְּבּו3 ההז סז 08182856 6ח+ 80 5675 ח66/ע06 5חסוז68וחטהוחסס פסַהְהּחהח זהחז פחווווז|טז 1ס 95%+ 16 סז 060108160 אזסעז6ח 8 חס 5ז56]/0 5ז0ע/50 3%80356 .8 081808560 8 חס 00160 5 81חז 0818 ץזסעו|06 סח הסוזה ה זסזחו 01 236861 ג ההזה .אזס/עז6ח זסז 0|6ו5ה0ק65ז 5 +18 |06סו 06ח361076 |005 6חז זס זסץ3! סד זסצ3 | אחו| בוה סעוז ח66/עז06 אחו| 1766-זסזז6 ח3 חחהוסוטסזק 30 1365 סזחו 0818 הַחוְחְהּא6הס 2 םםם! 8 עס 060ועו5000 זסחזזט1 85ע זסע3 | אהו ] 818כ 6חד .8ז6זוקוהסס .5008015 !62010 460655 16018 סחה |סז1חס אחו | והסוסָס.1 6חז סזחו 601[סזש .551675 %ח6וח306ח13 23190856 566 5אמס +חסהוקוטףם |8זופוכ עפ 60קסו8ע06 501065 וסססזסזס ג +6ה6שפ . חסוז9זסקזס) סוס 3 85 1סח סחה זסעז56 8 35 ץ|חס 0560 5 81ח1 זסזטקוהסס / ז6ע567 6016360 .ח0ו518%אזס/ 6 זס עְסַחַסחָב3ּ טח (ב קה 2) צ0ה306 66%5[סזק 36563870 0/3660 616756 6 01 +ח6 ו ק06/6!0 6ח1 5060 הסס5 1891 56ח616כ 01 הזזה קסס .5.ג 5 חששסחא ץ!פוסוטסזס 85 קה מכ .506 ק|/ק0 ד 6חז 66806 הסוחצו פ|סססזסזוס 85 +36 הסחצו ‏ 000 6015[סזק 36568707 0/8060( סח ,המקחת זטסץ הסוחצו ס+ חַחוס!וטם 0106 זס סחזסח זוסץ 31 366וק 6חד +חוסכ ה0ו+63 3 וו עְחהקוסס 16600076 6חד .65חו! 6הסחכ !31 חו פפָחוזם חקו 60 6חהסח16!60 |8ססו 6הסחק |68ס! 6ח+ ההסזז 066חה ח6זחו3 ו +ה6והקווף6 סחה 6חו! וו זס 6|פופחהסס85 5 6 6זה טסץ ,ז65+00 6ח1 45 .+הוסס הסוז68ז3 00 6ח1 סז קט אזסשז6ח זס 166000765 זטסץ סז זחוסק הסוז608זה 06 6ח1ז סז פהחוצ זסווסזחו || זסז .000 106 85 10 6167760ז 50| .רה0ז5ש5 6הסהספוס+ ,1זסק |5678 ,זסזחוזק 8 35 500 ,1חסחסקוחסס זסזטקההסס 8 זסז הזז 0וה6חה06 / 6166 0 סזהש5010 סחו||סז1הס6 השס 15 65זו6₪ז עו1ה6וף6ז1 06166 ב .6טוזם 015% זס זוז 06/106 8 סוחו הזוס 6חס הס 6006518 65ז5|8ח3ז 1החז 6זהצ507 01 01606 ב זסעוזוס 6סוצ6 0 ה-106ש06 8 6חוטסזס 0+ ₪560 6זה פזסטוזס , עְוהסהזרחסס ז5סו .זסתזסחהּ .זה 300055 10 צץ8/ (01000זק הסוז8זטטחה00 1051 סוההההץכ 566 סס6רופ 4 מבוא לתקשורת מחשבים (5) 501/106 360655 60%6ז 385 העשסחא עוזפהזס=] (אטפ) פחואזסע6א מט-והוס 5 0 867 6016 8 פעוסווה א(וכ .5אזסעשז6ח 0+ 360655 6016 פ6סוטסזס חס עווְּסופָס! 5ו זסזטוקוחסס 6016 6ח+ זו 85 15 + ,60100חח60 66ה0) .אזסעוסח וח ץווה6ו5עץח0 הסחצ 00 ס|טוסס 6ח +18 חַחהותזץְחב3 00 ח08 זספט סח ;אזסעז6ח 6חז .אזסש6ח 6ח] 0+ 60%60הח60 30 8זסזטקו 00 .0'5 סח 1'5 35 הסט5 ,519105 סעאז עץ|חס חזועו 5108 ג !1043 ,516 סקס חה זס= .הסו68והטווחסס |0/0118 56 061665 פַחואזסעאזסח 6וח0סז6|60 .0ס|הח8 566 זה טסה 6ח1 6850765 108% |ססז סוהסזז6|66 03516 / (חזכ) ז6+6ח )!סע !3+ אזסעז6ח ח! .זוטסזוס |616017108 חסטוף 8 חףטסזחז מַחו0855 06הז!סצ 18| 6חוהז0610 סז עץזוטחוחהסס 165% 0+ 0560 06 ח638 וכ 8 ,פחהסוז68והטוחוהסס .685 עח3 85 08016 6ז וזח 6זטוסו1חס6 סז 2560 . הסזוש5 2368806 6חווח! הכ זסז הסח5 חסאוצו5 סקופ .6805 ז%0ק308 חס ץ||6506018 ,פחסוזקס 0 30801015 6זהש0ז3ח עס ₪560 6ט6וחח160 ג (גכ) 266655 עץזסוחוסו +66זום זטסחזוש עץזסחז6ו | 5'ז6זטוקה 60 6חז החסזז הסוזההזסזחו 6ע6וז6ז סחה 6זסז5 .(0 5'ז6זטוסה 60 6ח1 סַחושוסטחו + הסו85והה8ח) ה50680-5066170 +0 ההזס1 ג הסו3|ט סו 6066ן56-+60ווס .58 |6]8צ56 חס 0818 +18 15וההפחהזז הסח+ 0ח8 5קוח6 סוזחו 0818 68%5זס .65580 זס אזסעז6ח 8 חס 5675 חה0080! 01 5ה68 / 56/1665 עְזס+66זום 0% 4007655 |ה8חהס5ז0ק 6705015 6בטוסחו 65!קח8א [והחז-6 506 .5506 זז 5800870 [החסוזה8חז0+חו חה 15 0.500 ,50! .15% | 2007655( |הססוש סחהּ .5 ץז6010זו ,טחוזסזזורח 015% 0+ זהּ!וחחופ5 06ףוחח160 הסוז160סזק 0318 / שחואס!|קטו 15% 8 ססוטסזס 10 68705 זס!|סז1ח0ס6 6עטוזםס 015% 6וקטוטוח זס 6 6חז סַחוצוסטחו .65 |ו18 והסזז ה0ו66%+סזס ץ|6005ח8ז!טחו5 15 0813 6זסחע 606וחח60ז הסוז66זסזק 0318 ב שחוזסזזווה א15 6 ,18115 6עוז 6חס ]| .65עוז 015% 6וסטטוח חס הח |[068ח06ו 16 חו ה6אוזעש 5 צ+ץ8 טפט פחוזסזזוחז 15% .שטוזס 0ח5600 16 חס 6!|סבּווהטב3 6ם !5 |ווצו 0818 !600 6עוזס 015% סוחָחו5 3 הזוע 65צוז 015% 6זסו זס סע 8 6זסחצ 180165 סהטטסז חחוסווטם חו ₪560 6100 ג והה+וזסט!3 ז66+0ע-66ח15+3 חו (5קסח זס) פזסזטסז 01 זסס ה טח 6חז חס 08560 6זטסז ה6380 זסז 68!0018160 15 0051 .8אזס/61ח סז ח₪61/66 סח 6ח 7 .זס66%החסס |()ג 6ח+ זסז סְחהּח זסחזסחג/ זס+66ההס6 אום ,חסוז8זסקז0) 1ה6הקוטף= |8זופוע :זס601ההסס 8ח1 זס 6ז0ס681ז0 06 ההסזז 60ע007 15 |(\/ 566 .אסז06 חב ,|ס+ח! .8 עזסוח6ו 601זוכם 566 הגופ נספח ב': מילון מונחים | 355 6 8 061/66 0007 8%ח+ 1056 ,5ז516ח3ז1 מווכ זסז והההּח6 |פהההּת6 המופ .00 6ח פחוטוסטחו זטסחזוצ ,ץ66זוס ץזסהחפוח סחה .68 ספ6וחאּא הופוחסכ 588 5אפ ץוק 5 800 ,08180856 סח 5אזכ 16 סוסה 81ח1 5ז7/6ז56 76 5ז6/ז50 6חחהּח 6אזפ 8 החסזז +6069ז 8 10 6500056 חו חח 5אכ 8 65ח910 זהחז 3007655 קן סחז .6 פה הוהההסכ 3150 566 .+חסווס פ5צזם 6 8 8876ח5 1081 5067/6795 0ח3 5ה51800אזסטו 01 קטסזף 3 ,5אזכ זס הוהחחסט 56 181 זז טק סס 01 ה60!!6000 ב , החואזסעז סח +ספסזסוו/! זס= .6חהּח קטסזף ד פשססחו/ 8 חס 60זסופ 08180856 זחהוססס3 חב זא6זחס0 560 8 שא הוח סכ 8|50 566 .6חחהּח 6ף וח 3 פהח הוה חס ה36 .זס!|סזחס6 הוהוחסס .6 5פפפסחזט3ּ זָהח: ז6זטקוחסס זסצז56 דא פששססחוצ 6חד זס||סז ה 60 הוה הסוס 6 זס1 08190856 ע11ט500 6חז 01 צְקסס 8 5חהופ+חוהח סחה 5הסטס! חהוהוחסם ז6||סז 60 חוה חס 080% 0ח3 זסו||סזזהס6 הוהחזסם עץזהחווזס 566 .חוהוחסס קן/ק0ד זסז 5617/1086 6חפח |68וחהסזהזסוח ,51006 ג (5אכ) 507166 6החבּא הובּחוסם .0085 ך4] פשססחו// הזוע 5חו8 00 5אכ 086חסס +סח סכ .5ז5סח 6 סז 601760107 +ח6ו|ס 8 עס 560 6075 סצוזס 015% 6ח ד 5ז0ס+8 065100 6טווף 068| 876 עץ6ח+ זו 35 זה6סק3 650107065 אזסעשז6ח סז הה5/5%6 חַחו81זסקס 6ח+ סזחו 60ו|518חו 15 1081 5016 01 606וכ |והחח5 ג זסטווו אזסשז6ח זס זסזחוזק 16 ,6|קחחז8א6 זסו--06106 5060116 8 86ט סנ זו אוסו|ּ .(0!א) 68170 01806)חו 5ו 00% 10 66060חח00 6זה 656ח+ , !ככת ח! 5ז0ס+173ה66ה60 +ח6והח31+36 |[הטף חו 5ס טוח 0+ ז3!|ווחוס .5ה0ו5%91אזסע 01 הסו66 הח60 6ח1 סַהושסווה 15 סכ סַצהּח סחבה .5-ה זסחזס 36 +18 689705 1806ו0:חו אזסשז6ח וכ (245) 59105 +ח6 ה1436 ובּטם ,9זס)178ה60066 ,50/6785 זסז ץווזה וק 060ח6זחו סז סחה 5חחוז הזסס סז 3118060 .506 סַחוז-|ה0 6חז עס 3807060 שו|ופ3ו|6ז 16 660ח 108% 665וש06 זסחזס סחהּ .ז6ז6ו זוס/ וּזּפָום 566 שצפ סטוה זסז |סססזסזס ג (ק6רוכ) ו060ס+סזק הסוז3 זט ה 60 +05 6והוהחצם חסו8|!0681 8001655 6וחזה חע0 סחה 51010 065וטסזס +8ח+ הסוז8 זט ח60 קן/קסד .חח 0חה 0 זס חן .|סשפזז סז )08666 0818 106 זסז סוטסז 068% 106 0056 5ז6+טסז 6וחוהחעט :5 סע ₪56 5ז6זטוסז 6והוהחץ0 6ח1 ,0606 18 6זטסז הסוחעו 816|ס|68 סז .3/0070 5+816-אחו! סחה הההזוזס0!ה זס6061ע-806ז015 6 מבוא לתקשורת מחשבים 5 .6ז601זוח0ז/ 870 0ח618 ע0517וסח! 060ח16אם 566 54 ,56000 זכ 070165 6עהאעצ 01 זספההטח 6חד ע6חה6שן16 306%16 וה סזו66ו0 (12) 672ח 01 1675 חו עווזה וז 6850760 6 הזוע 10705ו0זחו +18 |8ח0ו5 זס 6כץז ג (|ם) 671676066+ח! %16+06ה והסזו66ו0 ,6ח זס= . הסוח אזסע6ח 3 חהסטסזחז 8|5ח50 01 הסו55וה5ח18 601זוסס 8 0|טסס 680165 אזסעאזסח סז עוהזואסזסק 6056 חו 03660 פזסזסוח |6|60%7168 .68065 16 חטסזחז הַחהו355כ |51008 אזסעוזסח 6ח1ז הזוע 6ז6דו6זחו 10 |ום תפטסחס 5 עשז0ח6 01 הסו5פ!והה5ח3ז 16 01 6פָח3ז הד והטז+5066 %16+306 016610 38 סחה 5ש3ז-9 10 0ח6 צוס! 6ח1 +8 65חהסח6!00+ סחה זסעשסכ |08ו7ז60ו6 חחסזז .6 ח6וח 6ח+ 31 5עֶב8ּז 30% 10 567 6חס סז +ה56 655806 6וח70ז6!66 ח/ ([וְהחז-6) |ווח 16ח0זו66ו0 זס 15675 5עוס!||3 1081 הה6ז5/5 ג (05ם) וה5+6ץ5 65530100 6וחסז661ו0 .₪8 16ה6!6070 פופ 0ח6500זזס6 0+ פחסוזהסווקסבהּ !₪8 16ח0ז6!601 566 ווהז-6 זו 16 || זסז 0|6ו5ה6500ז ההזחסזק 16 ,הח55%6 |והחז-6 חב ח! %ח6ו!6 |והוח-6 8 08|!60 50| .6558006 8חופסקו 60 30 חַחהו680ז 85 הס5 ,החסספזסזחו .(8!)) 1ח06ה .610766+חו 6607030060 566 ווה פֶחוזוס 680 26 01חח03 16 50 6553065 בַהו000ח6 01 6655ס0זכ 6חד הסוסצץזסחס . הסו85ווח8ח8ז .]סח 3768 06 566 א זסעשו6ח (106ש-156זכז6+ח6 זס) 156זז6+חס 6 חו אסז6א עם 666!0060 עו[החוסחס 6זט66זוחסזהּ אזסש6ח ג | ה +6חזסה)= 6 הזה 05 8 56 סז 60ח265/0 .802.3 ם5=]! 85 08701260ח518 ז310| סחהּ 5 .10/1058 81 0818 + הזו 0+ 300 ,6%000 866655 651/60 6חז סחהּ .6806 1067-0116 זס ,והס-5:60ו/ ,|8|א008 א.4 6ז61/)/3א |ופצסא] חו 560 06 186 61חזסחז= 06130|1 6חדך 802.2 +6חזסה) .61/05 60 ס6סץץ 186 67061ח1= 16 ,6%חז67חזם עשהז 35 0ז 6167760 50| 802.3 +6חזסה+ .5אזסעז6ח א.3 סחה א.2 6זב3//ז6א |ופצסצז חו ץוחה חוזס 6 1:86 761ז6חז= 6חד (|0+060זק 4007655 אזסע6א 50) קב א6 +6חזסחה)ם .6065 || 2856 א!3 ד6!ססג חו 560 0חו5 5אזסעוז6ח 300 6אזסע6ח ק|/ק6ד חו 560 6ץז 136 ז6חהז6ח)ז= || +6חוסה+ .%000|5סזוכ אזוס/ע6%ח 6וסט!טוח נספח ב': מילון מונחים | 357 858 חפטס 00!8סזסזס אזסעו6ח א|3 ד6!סק 86 ס אזסעז6ח 8 פעוסו!|ה א!ג דו6ח+= .אזסעשז6ח 6%ח%067= 802.3 םשש|ן 6/ 686 672 58 8ח1 סז 61 66חה ה ח6 ח/ (154ם) 1166+076ה6ז 300370ו5 עז+5ח] 060ח6)א 65 וו32-0 01 56 6ח1 פשוס!!ּ תסוחשעצ , ד6/8ק ום! 106 חס 560 6זטז60אוחסזהּ 5 5 .0870 ז10ק308 15 ח8 עס 0560 +50 הסופחה08א6 01 06ץז 586 6חז חו ץח הח66ס פטהּח זט ,5ז6זטוקההסס זפצז56 חו הסהוחסס 6ז6עצ 30301675 סחה .8 | הזוע 6018660 - סז 8016 בָחו06 01 הסוו0חס6 6ח+ זסז 6+ סה טקוחסס 6ו6ח6) / 6ס6הַ3ז0!0+ 131% 5 אזסעז6ח 8 01 6סח8זס!סן ז/00ו19 6ח ד .6זט|ו19 +5ח3081 ה6000+סזס 506 6סוטסזוס .5|ו18 אזסשש61ח 6ח1 061076 זטססס ח08 +18 פחחס!ססזק אזסעזסח זס 060766 סחז .6 818 15170160 זספו- 5668 ופפ= 0 080!6 סטקס-זססו 2565 (וככת) 1366ז6+ח! בה 60+טפז+5ו זסטו- 5 ה חַחו31ז6קס אזסש6ח 6ו30ו|6 0ח3 1351 עץזס/ 8 076816 10 הַחו0855-ח6>ס+ פחוז |ה6ו5עחכ 6 8 35 160ח6וח6!קחו 6זבה פאזסע6ח וספת .100005 סז סט | זס הוזסז 16 הו 1160הה5חזז 15 0818 6ח+ הסוחעצ הו 680!6 63016 6וקס-זססו 0 5050670016 +0ח 3876 680165 סוקס-זספו= .5100815 |6!661708 ההחז זסחזב9ּז .זו 600007 06078065 הסוחעצט 6006ז010+חו 866 60| .חח 8 חַחופ 0|6ו360655 30 ,015% 8 חס 60זסז5 הסוזההזסזחו זס הסוז60ו!סס ג שו 5 חס 01601065 זס 1165 5876 סז זסזטקרסס6 אזסעטזסח ב 01 עזווופה 6חד פחוזהּח5 סו טסץ עוסו|ה דא פעוססחו/ סחה 95 פעוססחו/ . פזסזטקח 60 0%6וח6ז וצו 01565 |8ססו זוסץ חס 6080160 876 5617/1065 חַחוזהח6 זחוזק סחה 6וו= 6חז זו 65| זנוסץ 6זהּח5 סז זו סס 6זה 65| הסוחעצ חו 6זוז6ט517 ||הזפטס 6ח1 ,רה16ז5ע5 חח80זסקס חב ח! הה5+6ץ5 שו .0 אָזס 0ח3 ,510760 , חחח פופ 1165 פחוז516 הבז זס 61000 70 0ח9ז5 6חך (ק דת) |60ס+סזכן ז516ה 3+ סו הזוע ,6זסזטקרחסס זב3ּ|והזו0155 ה66/ש061 1165 ז516ח3ז1 סז גוסץ פצוסווה קד- + סן/קסדך .10815 116 1א10 01 חסוזה!פחבּזז |ההסוזקס סחהּ 0818 עזהּחוס 01 הסוז8/ז656זוס 0ק66א 0+ 6ז8עו501 סחה 6זהּאוז3ח זס 51706160חה60 זסוזזהם 5600 ג וו טסו .אזסעוז6ח 8 01 זטס 5ז6סטזזחו 8 181 +00[66 ח3 ,15 +8ח1--+66[סס זסחוהזחסס 8 ,זסזס!וסאם פעוססחו/ ח! זסט !סז סח ,ז10!00 הס 6 ,1010675 0156 6 ט|סחו 65!קחהאם .6015[סס זסחזס הוהזחסס .ץזס%+60ז01 0+ 16 זסז +ה06ה60!366 ג .10007 פזסזחוזק 6חז 8 מבוא לתקשורת מחשבים .6וח8 0818 566 6חחב3ּז1 858 0ה6|-180!6/ 565 181 עְמַסוסחח50: פהוחסזו/צפ6661-5הכ / עְב6|3ז סחובּוז1 ח68590ז 6ח0) .8חהוס00חה6 ה66עשז06 פזוטוסזוס |הטזוצ ז+הסחה סק 65ח8ו|65180 סחהּ טסרה 6ח1 506011 ח68 8זסו0סזפגו0 זהח+ 15 זה3ּ!טוקסק 6זה 5אזסעזסח עְ6|3ז סחובּזז .6 ס זחהּע 16 ח+0וש0ח03 0% 3 85ס06ח10ו/5 1+ הסו55!ווה5חפזז הז6830-5060170ז50 זס 6כץ1 ג פהוסקסת-ע6הפטףסי 6 6001/07 6ח+ 0ב זסאההפחהז1 6חז ה+20 .160600165 6וסט!טוחח 0066 .8 6חו סח 160600165 60חו6061677ז 5806 106 56 סז 260וחסזהסהץ5 .(0%000ז0 17309161 8|6 566 קד- 3 פֶחוטסו 01 80!6ק683 חב 5אזסעז6ח 6!ק!וחז סז 606160 החסס זסזטקההסס / עְ3ש03%6 סז 6או!ח() .000/5זסזק הסקפחפז +ה6ז01170 0 חופט פאזסעז6ח ח66ע6ס 0818 .1 0318 6ח1 01 81חזסז 6ח+ סַהֶחְהּח6 עו|08ז86 ח08 5ש3/ש03%0 ,פזסזטסזס סחהּ [05 6ח1 01 פזסַע3! זססקט זסחזס סחה הסוהּסו|סס 6חז +8 הסוזסחט1 פ5עְבּצו6ז28) !006 .56000 זסק %5ום חסוו!ווח 6חס עוו08ה556= .0ח56600 זסק 1080165 6005 6חס 6צ300 ה0800ס0! 60א1 3 חו 068160! 6זו||5810 / %6!|06+53 5טסחסזח העץ605 . סחטסזס 6+ חס חסז8סס! .560 ז06 085 חסוווום 6חס 0חה0ה656זק6ז 1ה66ז6850 צ0סחה6טף6ז1ז ג 72 .5 חסוווום 6חס עוחהפטס3 6+צְ01080 6 ע0 6!0060ש06 61חז6זח! 6חז חס הח5+6ע5 הסוזה ו זסזחו 0157100160 ג זסחהקס60 .5 01 507165 3 35 %60ה656ז2 15 הסוזההזסזח! .65018חחוו זס עזופזסעוחנ זט 6ח הסוחעט חו הטו005 5516 זסזטקההסס / ([(6) 671866+חו ]86 |הסוחקסבּזט זח] ,6/6168 30 ,0!5ס+ ,5!ססת ץ5 |68וחקה8ז סחופטו הז6ז5/5 6ח+ חזוצו 3015ז0זחו זט שחו |החזסח 6חז 85 ה6סט5 805 חסס 30 5ש0150|3 161-08560 ההחז .0806)חו סזחן 13060 06 ח08 3000015 ז0פגו ,רח0ז5ש5 הַחוזהזס6קס אזסטסה 3 הוחזו/\ קטסזט .קטסזס 6זו1ח6 6+ סז הסצוף 06 ח08 5חסו55וח סק סחה ,פזחהטוססס3 קטסזם סז ז3!וחחו5 ,פחסוזהסו!קס3 קטסזטסאזסעו 85 0) 6167760 50| 5חה0ס0ה6ו!קכ3 6זוהעשוקטסזט 6ק זס קטוסזף 3 80|6ח6 סז עו|ההס6חטז 30060 6חוטסזק זטוס 551605 |והחח-6 ,86 ח6את 00501 06ט!סחו 5/5605 6זהעשקטסזכ) .ז0חז0061+ ז0ז61ם אזסצו סז סח |והוח-6 חהז0ס0 6סוטסזס הסוחצט , 6פועשקטסזכ) |ופטסא סחה ,65זסא] 1.005 .0005ח10 קטסז0אזסעצ .6 ז0פט |108ח80ז0 566 601 נספח ב': מילון מונחים 359 ח .56000 זסק 67016 6חס סז !608 +ה6 63506 שץ6ח6ט60ז1 זס זוחט 6חד (12]) 2+ז6ח 616010 הסח 0560 1חס 6856 זס זוחט 6חד (צ6) +סע 2+ז6ה .| 01 06ח8ז 6ח+ זס+ה6 0165ח6ף6ז1 ח66שז06 חז8כ 0651 16 0 הוחוח06167 סחה 8016 סהטטסז 6חז סַחוזהּ!טס!68 הסח/ קסה .סח 6חס 85 פזחטסס הזה 6ח+ הו זסזצוסז ה6806 ,16חוסקסח6 סע .אזסשוז61חז10חו ח3 סז 31180060 15 1081 זס/ז50 צְח3 זסז הבח זסחזסחג/ %+5סה 8 חוחזוצ זסז טק 60 8 165ח06ו 181 8007655 <] 6ח: זס הסוזסס סחד פ! +פסה ם! אזסשוז6ח זב3ּ!|טסו הס 6 35 586 6ח1 06 01ח 8 זס עב +! .51סח 61חז6זח! חב זס 6חהּח 6חהד 6חהחהּה +5סה חח 051 עץ0 650070865 300655 ס1 +חפו|ס 8 זסז זסזס חן .6חהּח זסזטוקוהסס ז8צ567 5כ 8 עס 80|6שו650ז 06 זס ,6| 5 057 5'ח6ו!ס 6חז חו זה6ססב +5וח הששסחא 01 85חוסקה ו הו8זח0ס6 הסוחצצ ,165 6 ד5)רוו | סחה 30575 6חך 90!6+ +5סה .5 05% 0+ 80060 300765565 קן 606 2076610 4.3 6ח 35 108% 586 6ח+ חו 116 1091 |68ס! ג 6ו1 5 דפס ק| סז 65חהח 05% 85 6!ו1 פוחד .16 05%5סה/6+0/ אוא (ספם) הססטפוזפוס .ץז66%0זו₪ 5/שכססצזו/\ 6חז חו 60זסז5 15 6!₪ 5וח1 ,95 פשססחו/ ח! .800765566 .0חוז560101-508 566 טחואו-+0ה .6סהטטסח3 | קטאז3ו 1א6 דוסקערו 566 .= וחחדות |178ח60 3 6סוטסזס סז אזסעז6ח זהז5 3 חו 560 06וצ00 עזוצו601החהס6 / סטה 0 68 50 ,טח 6צוז36 חג; .16ח6 56 68016 ||3 זסז 1חוסק ה60600החסס 6 606618165 0ח3 זסעשסכ |6!601708 6165 ,6068101 הסקטווה 3 85 סז סח זסצוסס סח 665 טח 6צו2855 .1ח6ח 560 68016 ח680 החסזז |ו8ח10ו5 ,ז6068%0ז 8 6א!! , פטח ג .החוש 26וה08זס סז הסוז68ס| |8ז1ח66 8 85 507/65 ץ|סזסוח 006 |25) 106 1ס זסץ3 | |68ו5צֶחק 6חז 8% 8%05ז6קס 5 076810 0+ 1560 81 סז 6|ו 16% ג ( ₪1 ד71) סחְבּטטחב3 | קטאזבּו +א6 דוססעות . 60/ 66ו/ סוזס/ 6ח1 חו 56 זסז ₪42 5898 2. .|01000ז 655806 |סז1ח0ס6 6%חז6זח! 566 קו6₪ו .8זפחופָחם 0וח60170!= 0חה |601168!ם ז0ס 5010%6ח! 586 םששן 0 מבוא לתקשורת מחשבים 5 0818 הסוחצש חו עְה8עש 6חז 6ח067 הסוחעו 5ה0ו506010081 802 םםםן .8 67806זחו אזסעז6ח ע0 6018 אזסעזסח |68ו5עחכ 6חז חס 660בוכ עווה0זס3 סט סזחו ז6ץ3 1 אחו ] 818 |25) 16 01065 חסו506018681 802 םםם! פחד |סז1חס) 2/66655 6018 סח [סזז1חס אהו ] [ה6ופָ0 ]1 :פזסץְ3וס5 .6 785% פַחִססַחוּפָחם 6%חז6זח! 566 =דשו .4 הסופז6/ !01060 66655 |ו3ו 61חז6זח! 566 4שג וו 51008 |61601708 חה 01 הסו55וה5ח13 6חז 0+ 6זוצש 3 1ס 006ה8ז6515ז 6 3866 60קחו .חס ח! 68510760 סחה 05 0818 6ח1 זסז הסוז81ה06510 6חד (54!) 611664076 54300370 עז+פטחו |וו/ש 5|015 הסופח8קא6 56| ..דא/0ק ופ |החוסחס 6חז חו 560 5|015 חסופחהסאס .0 16-01 זס 8-06 חה 00816 3000 6 עְקְט000 1600600165 60ז173חו ,5066170 06ַ6ַחַ80סזז6!60 16 ח! (ח!) ו6זהּז1חו 1 06ח3ז 6חז עשס|6ם זפטן , (2הד) 2ח6חה8ז0ז 1,000 הפטסזתז 2ה10003 חס 6פחבּז :105 סעז 8665 עֶחַ0!0חח160 הסוז08וחטררח60 60זהּזזח! .זחטו! סוסופוצ וחה זחוסס-0+-%חוסס |68ו5ץחכ 01 5+680ח1 5100815 60זהזזחו ₪56 81חז פאזסעז6 5אזסצ)6ה 60זהּזזחו 6זה 5אזסעז6ח 60זבּזזח! .זסעז6ח 8 חס פזסזטטקו 60 16 +66 החסס סז 080165 זסזטוסוחסס 6חז חס ז7%0ק303 אזסעאזסח 6חז 6זסחשצ ,510% זס 6חו! ס+ 60זוחו! עו|8זח96 .+זסס אזסשצז6ח הסוח8קהו 60 18 "566" 0+ 80|6 06 +5ח ה0ו281וחה08זס חא (5₪ם!) 6015הושחם 16ה0ז1664 חב [166%7163= 01 5+100%6חו .8 ס00ח6160110 30 |6!60108 זסז 518008105 155065 0 5חסו8סוחטהוחסס ופזוחו₪ ה (אס5!) אזסשז6א !10143 5671665 6073160+חו .5|חחה8 חס 64005 סע חחופט ,1280005 0+ קט זס 5ה660חחסס 6זוחחזסכק זהחז סח הה5%0ץ5 6חה0ח6!90+ וההסטו130 6חז זסז 1ה60!3666ז 8 85 06510060 15 אס6!ו 6חז! !019118 3 01 הסוז519||3חו 6חז 65זוף0ז ה0ו28וה08זס 6חד (50!) ה0ו03701284ה5+3 זס1 הסו231וה03ו |הּהסוו3 חז6+חו ([25)) 07000066%זח! 5%005ץ5 ח06) .5308705 5'ס!זסעש 6חז זס עְחהו 665טססזס .80 8ח1 עס 518708101260 3685 שח 01 6חס ץוחס 15 305 100וח( 6חז זס 000 ג (טד!) הסוח( 63+05ה וחור 0ס6!66ד [הה310 חז6+חו 8 5 00177 76 .05 68וח טרח 166600 |הססוף זסז 08705ח9ז5 5קס|6ע06 זהחז .דד|00 566 .ד 6חז 01 66וחוסס (000ז0זס ₪|/ק6 ד 6+ חס 08560 ,א // 60060 החה60זסזחו 6סושס!זסצ 6חד +6חז6+%חו .6 קן/קס ד 6 הו וסססזסזס 60זווס6ז ג (קו6ו) וס6סזסז 655306 |סז+חה0ס6 +6חז6+חו 80 519105 =] 6זהח5 0ן אזסעז6ח זס6ח סח3 כ! +5סח 6+ סזחו 32007655 ק! חה 5608/8966 0+ 560 15 85% זס ץ||הטחהּ 34007655 ק] חה ח0ו355 זסחזו6 ח08 סע ,5אזסעז6ח אהספסזסוו סח פַחופט ץו(68ו8 ההסזטהּ ח68 18% פאזסעז6ח .5 1,024 6008|5 19005 ;0ח5600 זסס 8ווססוו4 5כט4 סח 01 1675 חו עץ0חה1766 פַחט685 ,2זוסחסווא זסז הסוזהוטסזוססהּ חג 2רן .600 זסכ 070|65 01 1 .אזסש6%ח 368 |068! 586 א .+סקפחהזד 68ז !1.068 566 ד )!| נספח ב': מילון מונחים| 363 .|701000ק 4600655 ץז0ס60%זוכ +ח0ופעאזח0! | 566 קהס ו .06וזם +ה76ז8 13050 566 606וזס שחוחז63ו 6הסח6|60: 3 עו|68וכץ+ זוטסזוס הסוז68וחטח חר 60 הסקס עוזהסחה ו ז6כ / 6חו! 63560| 6 68חו | .>זסעוזסח 6זהטוזס 3 בחהוהזסז 15הוס0ק0ח6 סע 6615חהחסס זבּח+ , 6חוו .68 0-01518806חס! 0ח8 6הסח16!60 |068! חחסזז 168560 עץו|טפט סח פָחוסז6רח6 ח/ (ק3כ )) ו60ס+סזק 466655 עז0ס+66זוכ +6100עחט ו .551675 6558010 16חה6!60170 זסז1 1665ע567 ץז0ז66זו₪ סַחוסוטסזק זסז 5180870 3035 16 עס 60ח068 עו6טףוחט 15 +8חז זפֶעֶ3 | 1.6 | 6חז 31 הסוז60ההס6 ג א>חוו הסוח ח 60 8 ,50| .זחוסק 8608655 567/106 ה0ס0ו80חו0651 16 סח8 8007655 301 0+ 60אחו! 15 81ח1 +60[פס חה 0+ 06ח6ז616ז 3 זס ,6015[סס סז ח66/עשז06 סזחו 18865 +08 180165 חהוזטסז פַחוס!וום זסז 00חז6 ג והחה+וזסף!3 5+3+6->חון 3550 0ח8 ,50660 חהסטס6החסס ,18766 אזסעשז6ח 85 הס0ט5 5ז0ס+186 זחטסססה .3 0818 בַחהו0ח56 זסז 6זטוסז 065% 6ח+ 0חה68|00130 חסחצו 60515 |סז1חסס אחו! |68ופָס! 586 116 ה ז6זקח 00 6ח+ 10 300765565 | פסה זהח1 וח 1א16 |ה6ס| ה ₪16 5דפסרוא ו חו 510760 15 6 ד5רוו. 1 ,95 פעוססחו/ ח! .8זסזטקהוחסס 8חואזסע6ח פעוססחוצ 0% . ץזס+60ז01 5/שכיסאוצ סחז 8 65110100 8 10 60חוח0ס אזסעז6ח זסזטקוחס6 ג (אג.1) אזסש)וסח 63ב |הססו פָחוס!וטס סְוָחו5 8 85 חספ 5 506 חס 0560 |סססזסזק 6|ספזטסזחהסה ג (ד2/!) +זסקפהגּזוד 63זג |063/ ח80זסקזס6 +הסהוהקוטוף= ופזוסוסם סז 6טו וס סץ ( 6 עס 560 חסוז60 ה ה 00 50660-ח0וח 586 6חד פטס |ה6סו .606785 חזושצ 68+6וחו חח 60 0+ 660060 ;061065 סזהספחס חזועש חסו60 חהחסס 8ח1 0+ ז616ז סז 5הסוז68וחטו ו 16660 חו 560 6+ ג קססו ובּ6סו .0106 [660178 687651ח 5 ץקה 60 6חהסחכ זטסץ 0ח3 אזסעזסח זנוסץ ח66/שז6ס 8 ה600החסס |68ס! 8 ,פאזסעשז6ח 60ח160עו5 פַחופט חסחצצש חסעט זטסץ חס 8זוסק 16 זס 6חס סז 60160 הח60 01600 5 זהחז זסזחוזס ג ז6+חוזכן |הססו זסזחוזס אזסשו6ח 8 0+ 000560 85 ,זס6+טקחסס סז שווופ8 6חד .5אזסעז6ח א|3 ד6!סס זסז וה0ז5ש5 פַחו|פ68 16 סז 361075 א!ג ד!063 1 5 6] 0087 ] .זסזטקח 60 הפסזחו30!/! ץזסט6 סזחו +ווטם 15 פַחוופ63 >|3 ד|1.068 56 .8|6 67!קק 566 .עְפָס!סקס+ פס 8 חו 680|6 קזד5 1 36 ]| אחו | 818 16 זס פזסעְ3|פט5 סז 6חז זס 6הכ) (116) וסז+חס6 אחו! והסופסו 5 .51005 802 ם₪ם! 6חז עס 067860 35 ,|06סו 06ח0ז3616 051 6חז החסחעו 5זס+טוק ה 60 סעאז ה66ש060 אחו! 6חז מַהוחופזחוהו זסז 016ו5ח6500ז 15 זסַץְ3|סג5 הסוז60 ה חס אזסש6ח |68ו5ץחכ 6ח1 807055 0818 הַהו0ח56 זה עסחז 4 מבוא לתקשורת מחשבים 8 חן 6|5עהזז |8ח0ו5 06 181 50 ס6זוצו 15 פטח 6חז 6זסחצצש אזסעזסה / שחוז והסופסו .חוז 8 חן זסזוקה 00 6חז סז 1160ח106 15 זספט 8 הסוחצו עס 6655סזס 6חחד (הס8ס! זס) חופסו .אזס/ז6ח הסחצו ע|ה6וזה ההסזטוה פחטז 1החז 6וו הסזהם ב ,סחואזסשסח )1ספסזסוו! ח! +10ז56 הספסו חסטס! 5865 3!50 חַחואזסעזסח |ופצסצ .זסעז56 דא פשססחו/ 8 סזחו 5פסו זספט 8 .65 ח0ז08 01ח 6זב3ּ 16 זו ,5070%5 .8 1,048,576 זס ;105ץססווא 1,024 ;16ץ6080 זסז הסוזהוטסזססב חזהּ0סחהז5 ו (170ח00 360655 ₪60|8 566 26 6 ז8 00117160 5 זו 85 060106 3 זסז 3007655 6חד 655ז300 ₪6 6 .6זט600+וח0זהּ אזסעזסח 6ח+ חו זסעץ3! (6מו) וסזזחס6 366655 6018 חו 60זסז5 עו|₪50 6זה (8007655065 6זהּשוזהח 35 0ז 6167760] 8|50) 800765505 .וח 86 סח ,6870 7%07ק308 אזסעזסח 6ח+ חס ואהסה .הח5/5%6 הֶחו6558 10ח6!60170 חב 10 060168160 זס/ז50 / זסעז50 |ובוח סז קו\5 עס 560 6015[סס 01 561 ג (ם!!)) 0356 הסוזה הסח +36 הוח 8 300% הסוזהחזסזחו זס 1265 פטסוזּע +ה656זק6ז 6615[סס !ו .66/1065 6הְהחהח |01000זק 1ח6וח306ח3!/ אזסעטז6א 6וקחופ 566 .66106 8 חס 016007 8 0ז 6167 סז ז0ש64! סטוזס 015% 8 0חו81ה0ו065 זס 6655ס0זכ 6חד קבוח .ז6עז56 6| . 161806ח! הזבּזססזק הסוזהּסו!סק הַחוס6553! 566 וסהו₪ .%ח) 00658 ה09000ט ₪66 טג 6חס ע|810 ואסזקק3 זס 1,0244005 600815 5ססו/1 ;0ח5600 זסק 5וס603ו ספוא .56000 זסק 05 חסווווורח סז זסזקח סס ההסזז 655806 8 63165 עו|68ו5עחכ 81 הפוחה ה60 6חד 6013וח (0!855) 106-0000 ,680|6 6006 06טוסחו 6018 01 6800165 6וחס5 .זסזטוקוהסס - 18 8010-08560ז זס 6!655זוע סחה ,68016 אחו | 0818 6 זס 5זסץ3!ט5 סע 6חז זס זסשס! ס6חד (₪6) |סזזחס60 366655 6013 זז וקו 60 6ח+ פעצס!ו|8 ז6ץ3|סט5 פוחד .|008 אזסע6ח 802 םשם! 6חז הו זפעץ3 | 60 אזסעז6ח |68ופץחק 6חז חס 0818 הַהו0ח56 פחזטז 1866 סז אזסעזסח 8 חס 6ז 680765 0818 6ח1 +08 פחוז0ו5ח6 זסז 510|6ח0ק65ז 350 5ו זסַעְ3!|סו5 ₪6 סחד .פזסזז6 עחה זטסחזועש זסזטקהסס זסחזס .5ח0ו081ו!0ק3 0ח3 חסוזה ה חזסזחו זסז 3768 306ז0סז5 עזבזסקוח16 ג עזסוחסוחה נספח ב': מילון מונחים | 365 הסוז8 חח זסזחו ה 68וחטו וס זסז 0560 361075 זהק 01 561 זס 6זטזסטו51 ג 655306 0 655800 8 080505 5/5160 16 חו פחהסככבּת זהח1 +ה6צ6 עץזפטם .600651 8 זס חה סה ה5/5%0 סַחוז8ז6קס 6ח+ ה060/66 085560 06 ח68 16558065 .5601 06 סח , חסוהסו!סק3 חב חוחזוע 176805 , פחסוז8ס6ו|כקה %ח6ז6ו , הסוזפּסווססהּ . חסו8סו!סק8 חה הוחזועש פעוססחועש פחוהסס5חפזז זסז 870 0ח50 18010 06 6חך (15ו)) 66וצז56 פַחו! 130 655306 סח ק דו/5 סז זה|וחחו5 15 5הו .פוהסהההסזוטה6 6זב3//ז6א |ופצסצז הוחזועצ |וחח-6 [הסקפחהּז 8 65וטסזס זסחז9ז זטם ,ץ!601זו 560 זסח 8 זו 81חז חו 400.< .567/67 30 016015 |וְה₪-6 ח66עאז06 הפוחה ה66וח 5 ,55105 |[ 16ה6!60170 עְח3ח ח! (ג ד₪) +ח06/ ז5)0הגהזד 655306 ז6חזסחה 0+ אסס!ו8ו 5675 6חס החסזז 6558065 8חוזוסקפה8ז זסז 6|פו5הסס65ז . ץזסצו|06 זסז1 5ב דו זסחזס ס+ זס הסוהסו|קק3 חגא (|12!) 1366ז16ח! והבזססזק הסוו63ו!סכ 0חו₪65530 ץחה חזועש אזסעצ סז הסוז63ו!קק3ּ ק0זא065 3 פעוס!|3 81חז 1806ו6זחו פחוההוחהזטסזוס הח6ז5/5 |ו8 סוחסזז6!66 8ַחהוץוז6סחו .567/06 (חווסחבּר! 1655306 566 סח .6 חסוזהחזסזחו זהסחִסַהְהּחהח 566 פווא 81 1988 חו 0660 00ז1חו 6זטז66+ח6זהּ פטס 5'] 6ז0ז66+וח6ו [סַהַחב3ה6 סזסוו .05 32-011 זס -16 8 611001 35 חַחוז9ז6קס +01 6808016 85/ 6 צץ0ח0 16 072 6חז חו (ה80זסקס 65ַע83עש ס6חחה סזז60!= 6עה עשסזסווח 5 ח0066 הסוז68וחהטו וס זס1 560 026 .60זבּזזחו סח3 סו80ז ח66/עשז6ס .חסוזקס חה +סח 18 680!6 6זוסח/ש חסו5ח6+א= וו3ּ!/! 61חז6+ח! 6פסקוטוסטוטו 566 שאוא וו 00 סז 601678 סע פעוס!|8 1081 060106 5ח0ו68וחט חר 60 ב ה 6ססוח וקו סס 6ח+ ההזסזז 51008|5 |0118ו₪ 6חז סח זסשהסס עס 6חו! 6הסחק6ו19 8 זפצס .6חו! 6חסחכ 6ח1 זסטס |סצבזז ס+ 510085 ססוהחה סזחו .061 ז510ח3ז ד 1655806 566 ב דוה 0 6|5 חחח חהסוז08וחטוח זר 60 |3ז6צ50 פשס!|3 זהחז 66וצ06 / (אטח) זסא6וסו!טוח 6חז 8% 51008!5 06ז 65חוסחחסס זסאסוקוזו טח ג .6018 |68ו5עחק 586 6ח1 6זהח5 6חז חס 51008!5 6ח1 5608789165 זסאסוקוזוטח 0ה5600 8 חב ,60 חַחהווההפחגז .6 8ַחועו606ז 0 זסששסק |6!661708 86 ,פסטח 80/6 85 0+ 6107760 50| 5ז606316 +וססו)!טוח זז חזוצו סחה זסחז3ז |פעהזז סז ו8ח0ו5 16 חס חועוסווב ,|3ח0ו5 03918 סח: עזווקחחהּ .אזסעז6ח 6 פחסוה עזזבוס 1 80 0ח9ז5 +6חז6+חה! הג (=₪וו) הסו5ח6+אם |ו13! +6חז6+ח! 56סכוטקטוטוא .8 ו ;57 סז 31180760 6זהּ 71165 הסוחע חו 61700 6חז 65ח68 6 מבוא לתקשורת מחשבים |00108! 8 35 60זועש 15 חסוחעצ סטח פַחוה-חה6אסך ג ((₪1) )וח 466655 ה5+300ווטו .חוז .זסא6!סט!טוח 566 אטוח א סח רה51768 העס0 30/6 68765%ח 566 אסא סח 38 הזוע סהזהּח 6טףוחט 15 5ז6015+0ז זסזטוקההסס ב עְהּע 6חך ה0ו60151730ז 6ווהה זסצז56 45]|/ 8 85 חסוו5 ,אזסעצז6ח 16 חס זפצז59 1 8007655 106 6חוחזו06+6 0+ אזסעוז6ח 106 חס 0560 6655ס0זכ 6חד חהסוט!650ז 6וחהּח סחחפח 15 פָחופ עס זסזטוקוחסס 8 8 061660 080075וחטחרחסס זסז 0560 6קוק עְ8/צ-סעז זס עְהש-6חס / 6סוכ 60חחהח 858 2006858 567/81 / .0665568זכ 1ח6ו|0 6זסחז זס חס סח8 06655ז0 זפ/ז56 חס8= .6קוכ 60חחהּח 8 01 0665ח518חו 6זסחז זס 6חס 6768%65 ₪1 חסחע סחחהח 8 ]סש .5001 050זסו/ .%ח6ו|6 3 10 6080160 06 ח68 6קוס 6חז זס 66חפזפחו 30 ,150 .]60/6 .5001 6ח+ הזו 6816וחטר ו 60 10 65קו 60חהח 86 פ%חסווס ץזה ההוז 6ח+ הזוצ 68%6וחטחו חר 60 0+ 65קו 60חההח 56 פזס!|סזזחהס6 חוה וס ז6||סז1חס6 חוה חס זסס וח הה68זו5קט 360/6 68765%ח 566 אטהא 6 065060080 ג .|סססזסזק 186 |(610₪ |ס6ס+סזוס +וסספח3ז+ ]פא טָחוההרח8זחסזק 16 זסח ,!סססזסזק זסעץ3 | הסקפחהזד 3 18 הסוחצ , |סססזסזק |(ום פזסצ .610105 671806)חו .סן/ק0ד זפטס 6%0105א 566 דפא .000% |0ז1חסס אזסש6%ח 566 68א .ח0סו506011681 101866חו 06106 אזסעופח 566 6וסא 16 ,פאזסשז6ח חַחוה=-ה6אסד ה! (אסגא) זספה וה 5763 השס 6ע306%1 +63765ח 6 6606146 סז 6חו! חו זסזטקח 60 +א6ח 6ח+ 8! זס)טקחחסס 5060106 8 זסז אמסגצז .ח6א0ס+ 6 ,פאזסעז6ח פַחו3-ה66סד חן (אטגא) זספה שוח הה63זו5 6ע30%1 +63765ח אזסש6%ח 106 65צו666ז 6 הסוחצש סז זסזוקח 60 6ח+ 18 זס)טקח 60 3 זסז אנומצז .ח6אס+ 0 א (6ז5ש5 זטכזט0/זטסח! 28510 אזסעטחפא) 46105 +וסס5ח3זו ו( ם+6א 6 זסן+ /ם] סחהּ אספסזסוו עס 06510060 |סססזסזס הסקפחפז ג .0806זח! זס5נ .1 פ + זט ,80!6+טסז +0ח 15 +! .0816 50 |ו8חח5 חס נספח ב': מילון מונחים| 367 1 06 10 606515 כ)/| פעוס!|3 81חז 61806זחו חַהוההחחה סק ג 671366+חו 6+2105א החסזז 6זה או זה חחהואזסעז6ח 665וח +! .זסזטקוהסס 6016 3 החסזז 6601/60ז סחה סז 5חסוז68ו!סקה 6חז 065וטסזכ 1ח+ 6ו|גוססו הַחואזסעזסה 6חד (דםא) סו/ק6ד זסצס 105ו6+5א 8 307055 הסוז₪!650ז סחה ה7800ו6015ז סהההּח 005!ז6 הססקטפ סז ווהּהסטסחטוז .אזסשז6ח קן/קסך 6805 עס 86%ז10חו ח08 1081 061065 זסחזס 0ח3 פזסזטקוחסס 01 קטסז) ג אזסצו6ח .אחו! 5ה0ו081וחטוח חר 60 58760 8 .(0|א) 6870 0806זחו אזסעשז6ח 3 זסז הבח זסהזסחג/ ז3030+6 אזוסצ)ו6ה .ז20ץ|8ח3 |0+000ז 566 326 אזוסצו6ח 6 ססץ חס חטז 1081 פהה8זחסזק זס פחסוז68ווקק3 6חד 5הסו63ו!סכ3 אוסצוסחה 65!ח8א6 506 .אזסעוז6ח 6 זסטס 68%6וחהטחח 60 סחה 5/5165 8ח8זסקס בחוזחוזק 6חז סחה ,זסַהָ3ח3 ו 6וו= , פחזהזססזס [וההה-6 6סטוסחו פחסט3סו|סס3 אזסשז6ח .5/5105 6 זס 50700006 ||הזסטס 6ח1 סז ז0ז6ז 10 560 ח0116 6+ ג 6זט360460% אזסצ)ו6ה .0 הסו55!רהפחבּזז 0818 0ח3 ,6013 |8סופעחק ,עְסָסוסססז פַחוסטוסחו ,אזסעז6ח .בח ה6אסד סח 6%חז106= 6סטוסחו 65|קוחהא= זסז 01806זחו 6ז5017/8 / (6+0!05א) וה5+6ע5 +טס+טס/)+טסחו 03516 אזסעשזסח .6 הו !+46 566 . הסוז68וחהטוחוח 60 אזסעשז6ח הזש 68%6וחט וח 60 0+ 560 6זטזס5170 עץזסרח6וח ג (6א) א6סום |סי+ח0ס6 אוסצוסחה 6 ו 610!05 6חז 6 ח66ש6 הסו68וחהטוח ו 60 8165חו0ז0ס6 081 6ז01/8 זסטוז 667166 אוסצ)ו6חה ,5016 061 סחה 6ז8אוזהח 5'ז6זוק הח 60 6ח+ חב 6870 ז303010 אזסעוסח .5 3080 אזסעשז6ח 6+ 01 הסוזסחג |68ופץחכ 6ח+ פַהוווסזזהס6 16 , סַחואזסעז6ח פעצססחו// ח! (5!פא) ה0ו560/1163 61866+ח! 667166 אוסצ)וסח 5 6ח+ ||68 פזסצוז0 +וסספחפ:ז ||4 .6זסטוזס זסוְסְב3 אזסעווסח זסז 61806וחו 1% 8 5!כא 01 3081806 ח .68705 ז10ק308 אזסעטז6ח 360655 0+ 1806ס6)חו 5 5!כ .0870 67806+חו אזסעצז6ח 5806 106 56 ח08 5א5180 |סססזסזס 6וסטוטוח .| 0ח3 ספסזסוו עס 0060ו6/6 .ץ0ז60ז01 508160 566 עזס+66זו0 אוסצו6ח 1 5%005ש5 הַחוזטקוה 60 0151700160 זסז 6סוצז56 ב (5-א) וה5%6ע5 6!= אזסצז+סא 6סטוטו הַחהוק666 זסז 660 6 ח הזה הוחו|6 ,רת6ז5ע5 16 60זט0 0151 8 פ65סוטסזוס אוא חזוש חסוז60החסס חו 860 עו|2508! .6זסזטקחסס 50087816 חס 865 01 600165 .05/5%6005סו!/! חטש עס 0060ו8ע06 85עצ 5=א .5ז6זוקוהסס 8 מבוא לתקשורת מחשבים פס טקההסס 01 קטסז 8 1165ח06ו 1891 3007655 =! 6 זס הסוזזסס 6חד פ! אוסצוסה 0% סח סז 562878160 .סע סח |68ו0ָס! 586 6חז חס 1008160 1005צ06 סחהּ .85% +6ח0 50 6ח1 פַחופט סו 4חוז קוח 00 0151700160 זסז 6סועז56 ג (5!א) 5677166 חהסוזהחזוסזח! אזסצ+6א חסווהסס זס1 הה%6+5/5 08180856 0151100160 3 65סוטסזק 81חז 5/5165 .5+6705ע5 א!צ1 חו עוהזה וז 12560 .165 הסוזה זטוסוחסס 8 0+ 07ז וק 00 8 6615 חהחסס 108% 6870 ז0ס%ק303 הג (6וא) 6370 671366+ח! אוסצוסח .אזס/ז6ח 8 הו3007655 זסז 510|6ח6500ז |008ו₪ |05) 6חז זס זסעץ3! 6חד זִפִעְ3 | אזסצש+6א .אזסעשז6ח 8 807055 655806 +18 הטטסז 0ח8 655806 סח 106 ה66ש060 פחטז +18 61000 הסוז66החהסס |הסופעחכ 6ח ד 6013 אצוה .680|6 600006 8 עוקחזו5 15 6018 אזסעז6ח 6ח1 ,5אזסעשז6ח +05 ח! .605ז5/5 0חה ,68016 (01355) 006 -זססו 06ט!וסחו 8150 ח08 6018 אזסעסח ,זסטסעוסח .6018 18010-08560 זס 6עה8 עוסזסורח א פשססחו/ 85 חסטפ ,רח0ז5ע5 הַחה8זסקס 6חד (005א) ה5+6ע5 טַחוובּוסקס אוסצוסה ץווה6וסץ+ 25)א] ג .9ז6/ז50 אזסעזסח חס 860 8 זהח+ ,6זבּ/ז6 |ופצטסא זס זסצזסס .ץזוז560 אזסע6ח חב , הסוז9זז5וחור30 ז6פ , פְחוזהח5 זסזחוזס 0ח3 6! פ6סוצסזוס סז 80|6 06 0+ 5ז6זטקוחסס זסז ז06זס חו 860 6הַהּטפָח3ּ! סחד [60ס0+סזס אוסצוסח 1 הזסז 6קעזס 6+ הו 06507060 ץו|8 טפ 15 סִחְהּטחח3! פוחד .6816וחטוחוהסס .6זסרח סחה ,6 וכ ,א<קן סו/קסד |006!/! 361676006 |25) סח 01 זסע3| זבּ|טסווהק 8 זסחו= +וסקפהגז+ אוסצוסחה 0 |ו0-1000זכ 106 זס ,ז6ץ8 | הסו5655 6חז סחה זסעב .| אזסעזסצ! 6ח1 ח66עשז6ס .סח 3 חס 5ז6זטוקח 60 1ח6ז0116 סע חס זסץ3! פוח1 ח66/עשז6ס 5 ח500 ,68705 אזסעצז6ח חו%!וטם הזוע פזס:חוז] 675+חוזכן 671366+חו-אזסעש+6חה 6 .68705 60%זוכ +26 הזש 60סקווף6 פזסזחזק 3501! 368870 ק-611|ש6רן סוס ץחה 068160! 06 ח03 עסח1 זהח+ 5 פז6זחוזק 671806זחו->זסעאז6ח 01 30/1806 .סח 6ח1 חס 0 הא זסז !א 6ח1 ,אזסעז6ח 61חה30 חב ה|! (כוא) ז0ו1ו+ח6! ה0ו5+30 +א6ח 6 6צו666ז 0!וסח5 ז8ח+ זסזטוקה 60 +א6ח 6ח+ זס כ! [68חה6ה טח 6ח+ 15 זסצטקחוסס .8אזסע6ח פָחו ה6אסד הו אסא 6חז סז ז3ּ!וחופ 15 ז! .הסאסז .1 67806+ח! אזסשש61ח 5668 6וא 066 ח0סו518 %א6ח 5686 פוא .6 חסוזה ה זסזח! אזסשו6צ! 566 5וא ח68 +18 ה0סו5181אזס/ זס זס/ז506 8 85 חסט5 06וע06 עְח3 זסז החסז 6וז6ח6) / 6וסח .אזסש6ח 8 חס 68%8וח חור 60 נספח ב': מילון מונחים | 369 ץ||878ה26) .06ח6ז16ו6זחו 806110 0זז6!66 זסז הזז זסהזסחה ץו|08ה556 86וסח 8 חס |008ו5 06 015101 ח68 הסוחעצט 5100815 |6160108 ההססחפז 6חז 35 ז0 זהסטסחז .680|6 אזסעז6ח .הה5%0ע5 8חוז8ז6קס אזסעאז6ח 566 5סא 0 ץושו801ה0ח0) 28%92856 ה6ק0 586 0086 .6 וו אחו!-0818 ח6סס 5686 ופס .65586 |6!6017168 זס1 +ח6ח 6356 0% אחט פחד התתס 6סחאח ס+ 6וא 6חז חס ז66550סזססזסווח 56087916 / ז66550סזקסז6ווח טזהסטחס זסז 660 16 חס הוטסו6ז עס זטסחסטסזחז 0818 קט 50660 וווש פוחד .זסזפחבּזז 0818 .0818 |80108 106 006655 10 665501ס0זס |179ח66 5'ז6זטוקחסס סח עס 1671806חו ףהוההחזהזססזס הסוזהסו!קק3 ח/ עְזצו+66הה60 23056 ה6ק0ס 86 160781:0חו 10 5ז066|006 חסוז8סו!כק3 פעוססחו/ פעוס!|3 1החז אספסזסוו .5ח0ו68ו!סק3 זו6חז סזחו 5ה0ו60% החסס 0 פזסעוזס 06166 6וא פשוסוו3 , 6!סא סז זב3ּ!וחזופ (וכםס) 611366+חו אחוו-₪3%8 הסקס 5 .6!א 6ח פָחופט 6 |ווש פ|סססזסזק חהסוחצ זסז הזססחסס זטסוזוצ הסוחעצ 6 5אז0ש6ח 6ז3/ז61 הוחהזוע 860 ץוססוצ זו סח וווש טסץ , וס 60ססו6צ66 וופצסצז 6 .001075 51816-אחו! חו 560 ההחזההסט!בהּ הג (-050) +5זו1 ה+03 +01+65ח5 ה6קס . החחזו100ה 51816-> חו! 6 100076 ח0ז3 חחואזסע6ח 6חד (|005) +66 הח60ז6)ח! 5וח575+6 ה6סס 6חז העוס 5א68זס |06סו! 461076006 |05) פחד .50! 6ח1ז עס 6768160 |6ססוח ,ח0ו6560181זק , הס30סו!סק3 :9ז6ץ3| ה6צ56 6 חועוסו|סז 6חז ס+חו הסוז68וחהטוחוהסס 5168ץח סחה ,אחו | 0818 ,אזסש סא ,הסקפחפזד ,הסו5995 8 000/66 01806+ח! ח8 065וטסזכ +8חז 50186 6חד (05) וח5+6ש5 טְחוז3זסקס 5 5507 חַחוז8ז6ק2) .6זהשוסזהּח זסזטוקה 60 6ח+ סח3 הסהסו|סקה זס זספט 6 30 ,5617/1065 2)/| ,61 06החה ו 06ז6500ז סחה3 עץזסההסרח 6בטוסחו עץ!|8טפט .א|אש סחה , דא פשססחו// ,95 פ5שצססחו// 6סטוסחו 65|קחחהאם .חַחווסחהח .6 ס6סוסס-ז106 566 ז6ס11 |163כ0ס .הח910ע5 8ַחו6/91קס 586 05 0 )ה! 5/5%6705 ה6ק0 566 051 .+ זכ 5071081 ה6קס 588 "050 0 מבוא לתקשורת מחשבים ק אטח 3 807055 160 חבז 0319 זס 006% 3 זסז הזז 6וה6חה6) ג 6%אס6הק סז עץ||50601108 6זסח 560 06 8150 ח68 6+ סד .65ססח אזסעזפח סז ח66/עשז6 ץְזהחוס זס 51515ח600 +18 5126 והטחחואהוח 60או 01 זוחט הסו5פוהה5פח8 זז 3 סז ז016ז ח0ו60זסס-זסזז6 חב , הסוזה ה זסזחו חהו3007655 , 0818 הַחוז1ה656זק6ז הסוזההזסזחו .זסץ3 | אחו | 2819 16 עס 0768160 , הסוזההזסזחו |8חח5 סזחו חסאסזס 15 08%9 6וסחעצ אזסע6ח 80ח6+וע5 ב אזסעש+6ח 6061-5660 ץ|6%0! 60 3 עוסו|סז עְח 80661 חסבּ= .אזסעז6ח 16 307055 1ח56 סחה 0866615 .80|6|וה3/8 16טוסז 0051 6ח1 0+ חחו0 30007 חסוזְההו0651 6ח1 סז חהזהק %ח011076 1 1'8 01 6 הוח 6+ הסוחץעצ חו 6זט60ססזק פַחואס6חס-זסזז6 חב סז 5ז3610 עזוזהּם הז 0105 01 קטסז ה680 זסז (000 זס הפצ6 זסחזו6) 6הז58 6ח1 06 5עבּצווהּ זסזז6 +וסחזוצ ץוסחזו5 אזסעז6ח 6חז חס 8זסזטקה 60 6חז הסח\ עטַס!ססס+ פַצוַ55הּ ץ16 06068056 855[/6כ 35 0+ 6107760 6זה עְ6ח+ ,ו8חו5 16 60616 0ח3 ח8%6ו! 6ו355 8 01 6|קחז8א6 ח/ . עְבּע עֶח3 חו |8ח510 6חז 316וטוקוחהח זס עזו|קחזה +סח 0 .ץְָס|0ק0+ 5 זס 5טם זהסחו! 6ח1 06 סוטסצצ עְסַסוסססז .5/5%605 זס1טקח 00 10 3600655 651706 10 560 0356 560711 / 0זס/צ55הּ 8 061076 060וטסזק 06 +05 1081 361675 זה ח6 01 חַחוז5 6טף וח 8 15 סזסצופפהס .0 8 800655 חב זס חספסו חו הסו0681! 106 065011065 חז8כ 6חד .עזסז66זוס זס 1|6 3 זס הסוז68ס! 6חד חזה ,6|קהחה8א6 זס)--ץ07ז60זו0 +ה6זטוס 16 זס ,ץזס661זו0 זססז 6חז זסחזו6 ס+ הסחה|6ז 6זסוח זס 6חס %5ה656ז60ז 81ח1 601[סס סוחק8זס 8 ,50( .וח6ז5/5פצוססחו//:6 .8 חו עץ|וזה וזכ 0560 68705 80807 5126 6011-6870ז0 זסז חסו506010081 6חד 03706 6 .68705 !2010 68/60 עופטסוטסזק .פזסזטקהוס6 ססזס3ו .%חחססז10ח! 1ה6הסקו 60 [8ז6חקו6ק 566 |6ם .ז6||סז1חס6 חו8וח0ס0 עזהחוזק 586 6סק .אזסשוז6ח 0318 סוופטס 566 אסם 1חו|ס 8 ח00% 85 861 0+ פזסזטוקוחס6 שוסו!ה הסוחעצ 5אזסע6 5אזס/צז6ח ז606כ-0+-667 אזסעשז6ח ז2661-10-066 8 ח! .165007065 הַחוזה8ח5 ז6/ז50 3 סחה 7650076065 פחופט .חס זס 1!65 85 ח5₪0 65007065 זפטס |סזח60 6617891260 סח 18 6זסחז 86 .507/67 3 0חה 1ח6ו!0 8 חזסס 85 חַחוזס3 אזסעז6ח 3 חו פזסזטקוהס6 5ז66 ץו6005ח8ז|טחו5 6!וחעצ 65007065 אזסעאזסח החופט זס 63080!6 6זה 5ז6זטוקוהסס .05 תו 65007065ז השס זוסח+ פְחוזהח5 נספח ב': מילון מונחים| 371 חה 65007005 הה5/5+6 6ח1 הַהוחורח7ז06+0 01 6655ס0זכ 6חד טהוזס+הסוה 66ח3 הוסזוסס 05 . עֶזסהחסוח 0ח3 6חוז ז066550זכ 35 ה500 ,565ט חסהּסווקסבהּ .00|5? פָחוזסז הסוח 06ח8 ה זסדו6ק 06טוסחו 516(5ע5 8ח80זסקס 5 100סחסזכ פחו06 8גום |068! 6חד (01ק) +66 ח60ז6+ח! +ח6 הסקוה 60 [בזסחקווסק ההטוזח6ק |%6ח! +05 חן 0560 15 106צ00 זס 06 פוחד . | סז ז50066550 סחז . 1/ 566 .ח%05חו30!/ 6;זסאוסק 6וססג 6ח+ חו סחהּ 8ז6)טקחהסס 8 807055 6518011560 5 181 זוטסזוס |החזוצ ג (60/ק) זוטסזוס |הטצזוע +הסחה וזסס הח06/66 ,518006חו זס--ה0סו66 ה חהס6 השח ה סק 3 זסז אזסששז6ח 60ח10/ש5-ו6א80ס .6חו|חס פּעְ8עו1ה 6זהּ +18 פזסזטסז סע ץ|68ו81והסזטה 6510760 15 +18 הסוז60 החהס60 אזסעזסה / הס!ו661 ההסס +ה515+6ז6 .חס 05ס! ז56ט 6ח+ חסחעצ 6 (00!2ק) הסו+2550013 (הּחסו31חז6+ח! 6370 עזסוח6ו זסזטוכ ו 60 |ההספזוסק .0 0 30108 6+ זס1 0|6ו5ה0ק65ז |6ססו 0051 6חז זס זסעהּ! 651צוס! סחד זסצ3 ]| |63ו5צחק .608 אזסעשז6ח 16 307055 |08ח510 3 01 הסו8זסחה96 .ק8 6זוקחחהּע 566 0+ שחוסזסוכ זאחט סוחקהזם +578|!65 6ח1 15ה656זס6ז +18 001 3 ,1%ח6ח6!6 6זטזסוס זסז +זסחס |סאוס ,060% 06-ה50766 8 |6או 3 01 5126 |80%08 6חד .ח50766 8 חס 685661 זס 0 8חו6ס חסוז650|0ז] 106 0ח8 ח66ז50 6ח1 01 5126 16 סז הַחו860010 65וזהע סחהּ .6 85 חשוסחהא 50| .חטז סז הסו68ו!קק3 חה זסז 60זוס6ז 6זהּ/5017 סח 6זהשש0זהּח 6חך הו זסצוּבּוס 6חז סה חַחו!ו60 19156 6חז ח66עז06 50866 6ח1 , סַחוס!וגום 01866 חב הוחזו/ והטחסוס פחוזוע זס 0000115 6סוטסזק חב זוה 816|טסזוס סז 560 ח6א2) .6טססה זססוז 01166 5 66ט0סז0 01 00 0ח3 6זו סז +ה6515%9ז 6זסוח 6ז3 91חז 80165 מַחו6301 והטחסוס פָחו||5%9חו הסח 600065 /5810% 6זו עֶם 60זוגוף6ז 15 פַָחוום68 ההטח6וק .65חטז עְחהוח . החס3|טסזוס זוה 60זוחו! הזוצ 508065 זסחזס זס 65ֶחוו66 19156 חו חַחוו680 אזסעשז6ח 6 6856 10 060ח5:חו ‏ ח506017168%0 עזז05חו זסזטקה 60 ג (שחק) עֶבּוק סחגב סטוק . 6 סח חַחהוטט חהסס +0 6655סזס ץוק סחה פָטום פחהוזטופוחסס זסז עצזווופופהסק65ז חזוש 05| ג 105ם עבוק חב סטוק פָחוסוטסזק 0ח3 ,קט-ז6/שסק 5516 חחוזטוס 061065 0זהסס 5516 0ח3 08705 .5% 01ו31 06/1065 00870 5/5916 זסז 567/16065 חסוזה טס ח0ס6 6הוזחגוז סעז ץחה ח66שז06 הסוז60 ה ח60 0601608160 8 זסז 6+ סוז6ח6ף ג +הוסס-0++-+חוסס סז 00הו600חח600 65ח!ו| 63560! 0 ז610ז 0+ 560 עץו1חה66ז= .אזסעאזסח 3 חס פזחוסס ז1006108 5אזסעשז6ח 2 מבוא לתקשורת מחשבים סז עְז8ח6 01 הה068 עוסזזהחה 1000560 עוחףוח 3 565( 60זבּזזחו +הוסס-0+-+חוסס .1 8!50 566 .506605 חסו55!ה5חזז 0818 חחח 31 51165 סעוז 66%הח0ס60 חן 6160 6!ק ו 15 +18 57800870 עזופטטחו 6חך (קקק) |ססס+סזק +חוסק ס+ וחוסק 86 0+ 601 הח60 0+ 0560 |ססס+סזס 6חו! 8 15 קשח .פָחואזסשטפאז קט-והוס 16 סץ+ זסוזק .(55!) פזס06סוטסזק 5677166 +6חז6זח! טחהוסטוסחו ,065ו/567 סחואזסעזסח פאאע , ק].51 ,|%060סזק 6חו! זסח)סח3 ,קקם זס הסטסטססזוחו זסז (הו60ח0 ץו1ה5+9 600 01 06655זכ 16 ,הה6ז55 |והח 6והסזז6!66 חב הוחזו/ טחוווסס .וח .3 הסופז6/ !0+060זק 001166 +05 586 3קסק 0 566 .0 106ע06 |8ז6חק סכ 8 זסז 680|6 6חז 601 החסס טוסץ זהחז 500861 פחד +זוסס .55 חס פֶהוהחטז הסוז68ו!סס3 הסוהצו ע1ו5060 סז 56 קכ() סח קסד 0סחז6 פחחד ו +וסס .18 6ח בַחהועו606ז זס הו0ח56 15 הז0ז5/5 6חז 5 500 5/5%6705 |והחז סוהסז6|60 עס 560 6ז0סז5 655806 6חך 0011666 +5סק 516 3 35 ץ|חס 61515 ח0116 1! .6558006 |ובח 6 סוסח סז |ובו! אספסזסוו .חח סוס 6שצו301 עחה הופזחהס6 +0ח 0065 0חה ,015% חס 01601065 זס 1 |8ע676 106 זסז וססס+סזס +6חז6זח! חגא (3קסק) 3 הסופזפע |060+סזק 011166 +5סק זסעז56 |ו8חז 8 וחסז1 |( 6והסזז6!60 |8ה80חז0:ח! +חוסק עזוטוזסטטסזק 5866 |קק .(0%000זק זחוסק סז זחוסק 5868 קקק 6 65ז608זק הסוחץעצ |08סו 06ח4616076 |005 6ח+ זס זסץ3! סח ז6ץ3 | הסו+%3ח656זק 1 5חסוז08ו!קק3 6חז זס (סהטססחו זו) אזסשז6ח 6חז זסחזוס סז 160ח656זכ 06 סז 0818 סח ,חְַחוז1ה חס , סַחוזה|פחבּזז זס: 6|פו5ה6500ז 18 |6צ6! פוחד .(סחטססזטס .6065581 הסח 0818 6 זס הסו655זקה 60 6ח1 35 ||פ/ו 85 0818 6חז פחוזסץזסחס 6 ,אזסעז6ח זסצז56 דא פשססחו/ 8 הותזו/ (6כק) זוס!!|סזז+חס6 הוה הסט עץזהּוחוזס 1 81| 85107 106 5חהוהזחוהח ,00065 זסתזס ההסוחה ,8%חז זסצז56 8 15 6כסק דא פששססחו/ פומָחופ 8 חוחזוש 6כק 6חס ץוחס 06 ח68 6זסחד .הסוזההזסזחו הוה וחסם . חו8 0 הח6ז5ע5 8חו8זסקס זסח0%ס 300 ,0813 ,0006 ,50806 3007655 |הטחוט 6ח[ 6655סז קט 886 81ח1--60%5[סס ה280וחסזהסהץ5 0חה ,65כוק ,65| 85 חסטפ5--65007065ז 8% 05ו18חה00 000655 8 ,65007065 סז ח0סוזו300 ח! . הסוהסו|סק3 0חו600א6 חהּ .6 "07006585 106 600105א6 108% 680זח1 6חס 685%! פחוחופזז זסזוקוחסס |ההסוהחזסזחו הג ([קק) והּהסוז3חז6+ח! +חוסק ע+וצו+סטסזק .]066 הַחו1051 סח3 565זטוסס הסוז667111081 הספסזסוו חַחה16ס זססוטסזוס נספח ב': מילון מונחים | 373 6 6060678+6ז 0+ 66060ח שחו 6חז עס 608560 שץ06|3 6חך צעְ66|3 חסוְהּהְבּקסזס 6 חס 6068+0785ז חהטסזחז 085565 |8ח510 16 35 |8ח0ו5 חסופפווהפחפּזז 0818 .אזס/עז6ח 5 075 60 סעאז הסוחע עס הסט הפטחסס סחה 65וטז 01 561 ג |סססוסזס 8 01 5180065ח! ח66/ש61 ₪560 6זהּ 5|סססזסזק .אזסש6ח 8 807055 6558065 6 ךא פששססחו/ 0ח8 95 פעשססחו/ש .זסזטקח 60 ח680 חס זסעבּ| זבּ!טסוזוהס 0 5665 .1000!5סז 0|6ו8 קה 60-א 0 5//אק|ן סחה | קן/ק6ד ,|0ם פזפצ (0+000ז 005ו681ו1חו וו סס סח ע:ושו301 אזסעאזסח 8זסזוחסוח 1081 06106 מַחוזססת65וסטוסזז ג זסק עְוהּח3 |סססוסזס .606 אזסעז6ח זוססה 51808065 66טוססזס ח8ס 5 10 6167760 80011765 ,5!סססוסזק 01 קטסזס ג 5%86% |ססס+סזם .8 !0%0600ז .אזסעשז6] 6ה0סח6|80 ד 60ח16שו5 סווסטק 586 אדפ5ס עס 086760 106ע567 6חוחסזו/צ86861-5ק |8וסזה 60 ג (אכק) אזסשז6ח 03%3 6וופטסם . 10000000 8.25 החופט עו|68וכ/+ ,זססוטסזס 561106 8 6 זסז הזז |168חח60+ ג (א ד5) אזסעשז6א 6הסה60!ו6ד 5660 6וופטק .הח5/5%6 006ח16!60 הסוחוה0סס סק 566) +וטסזוס |טזוצ 1ה6חה ו סק 8 זסז 560 חחסז ה 6צק 0ַחו685 זסזטס (₪6 סוחס ושהוטץוסס) 6ו351וכ 16 סז ז6ז6ז 0+ זס (זוטוסזוס |הטזזוצ .680165 אזסעז6ח +05סוח ₪4 .85 51/6ח06אפח! 01 5ץ8זז +ה08הט460 566 פוגה 0 680165 |68ו5עחכ 01 680ז5ח 8/65/צ סו80ז 565 81חז אזסעזסח / אזסשו6ח סוסב .אזסעשז6ח 8 חס ז8ה10061 5ז0ז טק סס +66 החסס .ץזסרח6וח 300655-וה0ס0ח8ז 566 גה ,5 0818 5'ז6זוקה 600 6ח1 הוסזז 50660 ח6וח 3 81 פעוסו 0818 5 טחוזו6ו1טם זגה פחווהעהּ ס!וחע זס הט | ב חו טוח ץוחה זסקו6+ 06 ח68 הסוזההזסזהו סחז 86 76817 ח08 06655ז0 פוח ד .6018 אזסעזסח 16 סזחס +טס הסופפווהפחפּז 3030 אזס/וז6ח 6ח1 01 50660 סח 6 עזסה6ר חו8ו 5'זסזטקרהס6 6חד (10ג) צֶזסוהסוחה 366655-והסחבּז חסוז8הזסזה! . פְָהוהחטז 15 הההזססזק 6חז 6|וחצו 60זסז5 6זבהּ 0818 0ח3 פחחהזטסזוס .₪ ספחזטז 15 זסזטקח 60 6ח+ הסחצו +05! 15 ]גה חו 60זסז5 4 מבוא לתקשורת מחשבים 8% 0()/ זחוזס זס 116 0%5ק66ז16חו הח +ה6חהסקההסס הואזסעאז6חה 6ה ד 166+07ו60ז 8 8צ3||0 1הח/ 15 ז66%0ז601ז 76 .60065%5ז אזסעוז6ח סזחו הזסחז 5!3165ח118 סחהּ ח0סו6560191ז; |025) 6ח) 31 65+6]8%קס +! .>זסעשז6ח 6ח+ 366655 0 זסזטקוחסס +חסווס .זעה | 6 566 3% הז והז סחוסוטסזק זסז 00חז6 ג (!|54) 5א5וכ 6צו5ח6כא6ח! 01 5ע3זזה +03 הטססת 0 כ|גה) 615ע6! 86 סזחו ה6אסזם .65עוז 0156 סזהח 6וקםוטח פַחופ עֶםס 6סחגזסוסז סח ,06חהחזסזו6ק ,005% חו זע 65וַסוסהח166 סומח ,(5 סוגח הפטסזחז .חסו1601סזס זס סו80] 691600 10 0560 5ז0ס6268%ז 60זחטסו חזועצ פזסעוס ד 5זסעוס+ עב[ .065 681 307055 510085 6עה עוסזסורח . פָחואזסעאזסצז כ(-|8ו₪ 566 (445) 5067106 4366655 6046 החסזז ז6זוקה 60 6חס חַחוז9ז51וחהוח30 זס 6655סז0 6חד הסוז8זז5וחוח 30 6016 .אזס/6%ח 8 807055 ז6זוקח 600 זסחוסההּ 5 זס 000ז6 70 0ה9ז517-5ט0חו הג (5706) |!63 6ז660סזכ 0+6וח6ז .00|5+ ה0סו151781חו307 שח8 עס 12560 .>זסעז6ח 8 055ז36 הסוז68וחטוח והסס 8 01 01588706 ה155[0ה5ח18 16 0ה16א6 0+ 560 06166 6זהּצוסזוהח ג ז906916ז .בסוג + הַחו855ק 061076 |008ו5 6חז ה80ז6חה606ז זס סַהוץזווקחזהּ עפ |ח0ו5 6 זס 6006!סחא סח עה 30 זסעב | וה6ופ5עחק |05) 16 31 816זסקס 60681675 .10 סַחו6 0818 |80108 ז601/6010] 566 ז00065+0ז %ז0+ח| 6חז 01 %5ח6ו 000 |010018 76 (4=65) 65 ו 00 זס1 ₪60065+5 6חז חו 60 ט!סחו 5|סססזסזק זסז 0618115 6חז ץ1ו5060 +8ז 06זס= 35% ד החהוחס6חופחה= .ע!והח8ז קן/קסדך .ו 00 זס) 3606818 566 3-6 .קססו סופָחו5 8 חו פזסזטקח 60 6ח+ ||3 6615חחסס זבּח1 עסְֶסוסקסן אזסעאזסה ג שחו 8 85 8015 ז0זטקו 60 80 .6ו0זוס |הטוחוזחס6 8 חו סחסוה 085560 5 הסוזההזסזחו .8 א 61/0 ז0ס1 560 עו|0508 15 פחו855כ ח6א0+ 0חג ,0068168 (0+000ז הסוז8וזסזחו מהוזטסז 666 קוה הזש 560 06 ח08 +18 %ק5/אקן זס ק|/ק0 85 הס50 וסססזסזק ג |ס60ס+סזס 6ופַ3ּ)טסז זז סז 8 נספח ב': מילון מונחים | 375 [05 106 81 5אזסעוז6ח סו זס סעז 6015 חהחסס +18 106ש06 עושו601חהחס0 / זס+טסז 0 800765565 אזסעשז6ח 01 9016 סהסטסז 8 865 זסזטסז ג .זסץ3 | אזסעאזסצו 6 זה אזסע 8ז0זטוסז 5 .+ח56 06 6!טוסח5 36661 0318 8 6זסחע 6מוחז06%6 01 ה66עז06 הסוזה ה זסזחו זווהפחהזז סז 560 06 ח08 ש6ח1 ,זסץ3 .| אזסעאזסצ 80108 ח3 10 5ז610ז ה016 זסזטוסז 6+ 6חז 6ווח// .65זט0ז60+וח0ז3 אזסעז6ח אזסשוז6ח 6זסו זס סע הזו זסזטקה 60 3 06 8!80 ח68 זסזטסז 3 ,060106 6זה8/ש0זהּח + 01076 8 10 311860060 ה630 ,פזססְב0ה .ח800חוז065 זוסח1 ה680ז סח וטחט 286615 טחו0זהעצחסז זס 6655סזס ס6חד שחהוטסז . סח טסז סוחחה חע0 5+וססקפ הח וסססזסזק ג (=וה) וסססזסזס הסטה הזסזהו פַהוזוסז .008 50706 ה06%/66 2560 .8 א טוח 01 הֶחה5150ח600 זסזטסז 3 עס 560 8016ז ג 9016+ שחווטסז .||68 00060076 60016 566 56 65 18ו0060ז 6016 665565סזק ז8חז זסזטקההסס זס הההזטסזס 6חד זפעצז56 6קה .+חסו|ס 8 סז 5 .וס 800655 507/06 566 6472 .581005 1ה06ח80ז 6ופחוס 566 545 6 565 הסוחץצ הסוז68וחטר רהס0 6טהשוסזסוו 01 ההזס1 ג 6טהשסז6ווח 58+0!!06 הסו5185ח13 ז6חוה ז00ס 0+ 86ח8ז 0362 שס! 6חז זס 65ו6ח6גוסז1 זסתטוח סחטסזם 6חז חס 068160| 8החה16ח3 חה66עאז06 160 וההפחהזז 6ם ||וצ 510085 .65ז8ז .חה6 06 סצססה חחסוסזס 5810|!1165 סח .86| הה5/5%0 זסזטקו 600 |וחח5 586 !9091 5 015% 0זהח 16 6זסחעט 66חבזס!סז 181 פַחהוסוטסזס 01 61700 ג פחוזהס5-]500+0 5 0818 6ח+ , 0חטס1 15 566107 030 3 ]!| .החסאוזשו זס 680ז 15 0818 6זס61ס 86%60ת6 50| .580|6)וח 35 87660 15 ז56010 080 6+ 0חה ,0ז560 6000 3 0+ ס6טסוח .פָחוקק8וה-6ז 030-5606107 זס סַחואו-01סח 35 סז 0167760ז .%זסעז6ח 8 01 הסוזוסק 6חכ) 506% סז 006 8חוצו606ז 3 עס 560 6זה 5זססוהטח 5600666 זססוהטח 50666 .80618 זס0זס ץוזסססזוס (000ז0ז 6חו| 8 ,שקק 10 ז606066550זכ 6חד (! 51) וססס+סזזק +6חז6+ח! 6ה/! |913 +חוסק סז זחוסק 8|50 566 .חסוז601 חההסס והסססו 8 זסטס קן/ק6ד פַחודוססספ (000ז0סזק 6 מבוא לתקשורת מחשבים 5 0+ 650107065 8760ח5 65סוטסזק +8ח+ הסוזהסו!סקה זס זס)טקח ס6 ג זסצז50 8% ,1075חוז ,017601068 80 8165 6טוסחו 3650665 .אזסשוסח 8 5פסזסה .6% 8|50 566 .5067/1605 08180856 אזסש6%ח חה ,5וח6סוח חסוחעו 650076865 01 |סז1חס6 178|260ח66 3 הזוע אזסעו6ח / אזסעש+פח חִַ56ה0-ז0ץז50 הסו5191וחור30 5516 0ח3 56001 ססוטסזס סז פזס)טוקההסס ז6צז56 חס 060605 . 61/08 ז1/567/8ח6ו!0 85 10 6167760 5061165 6זהּ 5אזס/וז6ח 08560-ז6/ז56 1, אס 8 5חוהזח0ס 1031 0818 01 06%ו0 ג (508) 106% 655306 ז6/ו50 5 16 הס 6500756 6חז 5חהופזחס6 +18 זוס ,זפצז56 8 0ז הח51800אזסצו 8 וחסזז 8 הו 5 הס 68וחטרח 60 אזסעאזסה ||8 זסז 560 36 525 .חסוזהז5אזסעצ סחז סז .אזסעשז6ח א80סזסווש אזסש6ח 896 0+ ז6זטוק ה 60 6ח+ פצוסו|8 הסוחשצ 6זהּצ601 6זה/ש)501 זסצ]50 זס חס חהוחוס 6 0+ הס 300 חו 6זהח5 סז 5ז6תזס זסז 80|6|ו8/8 65007065ז .10001005 6עו151781חורח 30 65 סז 006 800 הסטסחטז הה5/510 5060116 8 פה זסז6כ 8% 00655ז ג 507/106 .|ו68 10 00065505 0061 זסז (|ק) 61806+חו בהוההחחהזחסזק הסוהּסווסקה חהּ 30 פטסוזהע 6חז סחה חַחהההח6 זחוזק סחה 6!ו= 6סטוסחו 5617/1065 95 פעצססחו/צ .6 זסחזס ששס!|3 1081 פזחוסק 101806חו זס 56765 (55) 15חוס 366655 50/1606 |0ססזסזק %זסעזסח 16 01 פזסע3! זסחזס 6חז הזוע 6816וחהטווסס 0+ 8ז6זטוקוהסס 0 סח 8זסזו6כ 181 |6 סו 06ה461076 |05) 6ח1 זס זסץ3| 6חד זִפַצֶ3 1 החסו5655 סז 5ה0ו081ו!קק3 סע שסו|ה 0+ 660060ח פחסוזסחט1 6חז 30 הסוח 600 סח ,פָחופ ,בַהוחסקס 16 65וסחבּח זסץ3! פוחד .אזסעצז6ח 6ח+ זסעס 6ז68וחהטוחזוהסס .1678 00 סע ח66צז06 ה0ו5655 3 01 פַחופסוס ז6+ווחו|26 6וח8ז- וס 586 5-5 5 500 ,65007065 חַחואהח 01 655ססזכ 6 , טחהואזסעז6ח א 80סזסוו ח! 6ז8ת5 .9 אזס/6%ח זס1 6|ס8!וה/ה ,5זסזחוזס סה 01601065 ה0ו081ו1חה6 זה ]50 |178ח06 סח 15 6זסחז הסוחצצש חו אזסעאזסח / עְ+ז 5600 [6צ6|-5876 5 חסוחצ 81 6חוז 6חז 31 סזסשצ855ק 8 35510060 06 ח08 06ז6500ז ג .!סז1חסס סחהּ ווח ח680 זסז חס זסצ855כ 6ח+ ששסחא 0+ 860 5675 .זסעוסח 6ח+ סז 60ז8ח5 זסז פס סחו/ חה 95 פ/שססחו// .360855 סז +ח8עו ע6ח+ 65006 60זהח5 דא פשססחו/ 8 01 +זהכ סח השחצ ץ1ו 5600 |6צ6!-6ז8ח5 56 ח68 פקטסזסאזס/ש .חו8וחס 567/81 .סח 16 חס 0 80065560 18 65006 5860 3 +18 6ההח 76 שבח 5376 ח8 5615 אזסשו61ח 181 50 60זה8ח5 ח66ס פּח ז8חז ץז0סז66זו ג עז0166+0 53760 0 66%חח60 נספח ב': מילון מונחים | 377 6 0חה הס 680 ח08 0065565ז0 6זסוח זס סע 81חז עץזסוה6ו/! עץזסוח6וה 583760 .0 . ץזס+01760 578760 566 ץז0ס+0166 אזסץצ+6ח 58760 6 חח 6זסרח ע0 560 5 1081 הזהזטסזק זס ,0818 ,06וצ06 עח 6500766 53760 .זוז 0ח8 0176010165 5816 ח68 95 פעשססחו/ .ההזחָסזק זס 06וצ06 זסחזס ה066 85 1081 6500706 זס ,ץְזס+6זו0 ,ז06וסז 8 זסז 6הזהּח אזסעזסחה 6חך +הוסס6זהת5 5 0 85860 06 ח08 +הוסק6זהח5 6חך .זסזטקוסס ז06060 זס זפצז56 8 עס 0ַ6ַזהח5 .8 חס 0818 58760 65 ה6טסעו 01 זסעץ3! 3 5חובזחסס6 108% 630|6 (ק ד5) זוהּס-15+60ש+ 5161060 ץו00ו|5 3 פששסו|3 סח 6006ז66זחו 7600665 ז1החז 68016 6חז 06ו5חו חַחו6!0וח5 .זו8ק-15%60/ 18!060ח5ח 566 .= ד ההחז 50660 חסו5פוההפחפץ זסחטוח 6 60006 0+ 680!6 סחהטסז3 60ססהזשש 15 81חז הפס |5166 השטסעו זס |וס= 8הו16!0ח5 .6806 3 חו |51008 !61601708 חב 0+ 06ח6ז10ו6)חו .ז0וו1ח09! חס5%80 566 סו5 1 וסססזסזק זפע3 1 הסוזהסווסקה 6חד (ם דו5) וססס+סזק ז6זפחבּזד |ו3ו₪ 6וקחופ [|08ח-6 סח 06501065 ק דו/5 .61חז6זח! 16 זסצס 5ח0ו6ח10 פַחו65580 5+וססספ .6% 8/עו600ז ס0ח3 5600 0!טסח5 507/675 6חז זסז |0ס0סזסזק 870 0ח518 ג (קא5) וססס+סזק +הסחִסהַבּח3!! אזסשזסא 6וקחופ .+חח3 קו\5 ח3 065ט|סחו 95 פעוססחו/ .16ח6חסקו 60 אזסעשז6ח 01 661 הוח זז חו טח 6 סז +ה6|ה8עוטף6 6+ וכקם- הג 66794075 60 +60 ה3%36 6והחו5 5 0000179108 1חה6 380 |008 סז חִסַחס311ּ 06 עב .65זטז00+וחסזבה אזסעשז6ח .אזסעז6ח 106 0 60160 הח60 06 0+ פחסוז8ז5אזסעט 6זסוח 6 חהועוסו|3 1ס 00חז9ח 8 6 +18 68705 01806:חו אזסעז6ח !ככ (545) 543105 +ח6והה36++3 6וטחופ ]60080 8 0+ 81180080 376 סחה 5חסו5181אזסעט |הטסוטוסחו זס1 660ח6זחו (770%000 61ח167ח! 6ח1 | ו5678 566 סו61 זסז 0ז08ח5%98 3 ,ץ50022 660הטסחסז (|565) 1366ז6+ח! וה5+6ץ5 ז6ווס וח 60 ||החחפ 6 00/1005 |5025 .5/5060 זסזטקח 00 8 10 061665 6וקו! טח 600 החסס 585 ח86/ש59 0+ כ 86 ח08 הסוחצש , הוהחס 0815 8 חו ז8חה0061ז 66160 הח0ס6 חס (ז10!!8ח0ס6 8 פגווס) .000% 655806 567/67 566 פופ .6068 2818 608011 טטו! 516060 566 905 (770%000 5161ח8זד |ו18 6!קוחופ 566 = דופ .6 זז אזסעאזסא] 551005 566 באפ (0+000ז2 זחסַחחִסַהְבח13 אזסעאזסצז 6|קחחוס 566 סטאפ 8 מבוא לתקשורת מחשבים 5שססחו// 6ח1 עס 067060 0318 בַהוסטזטס 0ח3 חַחווהססחו זסז 560 |פחחהּתס / 6%א5006 קן/קך הזו 860 עו|ו508 .וק 5006618 ץ|6ז ‏ %6ח6הוהחסזושטח6 פַחו-ה6אסך ו8! הו ץוחה וחק 0560 0065וזפ פהוטסז-66זטס5 5חך .6%א36כ 6ח+ הוחזוע הסוזההוסזחו הזה 6סוצסזק 0+ זסזטקו 60 5066 6חז חס 1 +05 060681156 זסעצסק חַחו6655סזק 01 01| 8 6זוגוף6ז +סח 0065 086חם ז0ס 6סץז .סח 00 5006 6 עס 6ח00 חַחוס 15 אזסצש סחז .60% !000068 פטסחסזהסהעץ5 566 זםא90 בחסרחה /%וצו301 8+65חוסזססס 1! .6658סזק פחטחוזס 6+ זסז זס|ו60ח56 / זס|ססס5 8חוטוזזה 5ססן +חוזס ||8 50600165 סחה |6ססח זחוזק 6חז זס פוה6הסקוחסס זסחזס .50/6 +חוזס 6ח+ |56/678 56 1081 5ה0ו185ה5ח8ו הסוז681וחטוח60 0סו80 ההטז)680-5060ז50 ההטז680-50601ז50 01 1065 סע 376 6ז6ח ד .שְו80059ח18!טחו5 65ו0ח6ף6ז1 פחוקקסח-/ץ00ה176006 0ח3 חסוז3|ט סו 0066ה601-56006זו₪ :5חסו8פוותפחפז .6 | צזסט0) 5110000760 566 901 חס 6789160ק0 06 10 06510060 פחסוז3סו!ק הסו63ו!ככה 6חהס|5+300-3 |8ח0וזו1780 06 0|טסעצט 65!סחהאם .אזסעז6ח 3 ה חההוטס6ז זטסחזוש זסזטקוחסס פופָחופ 8 68 חס 261606 זס/\ סח סזס/ 50סזסוו 85 חספ 5ז66550סז0 סזסעש 4 פנס ] זס |068א 1070508 85 חספ .%זסש6ח 8 0+ 66460 חח60 זסח 18 +18 זסזטקח 60 זס+טכ ו 60 6הס!|-5+800% אזסעז6ח 6ח פזסזוחסו זהח+ אזסעז6ח בחור -ה6א0סך 8 חס 06סח / זסא הסוח צְ00ה5+3 .זסזוחסרח 6שצוז36 6ח1+ החסזז !51008 6ח1 פזוה/ש3 סח 518105 6678 3 חו 066%60ח600 6ז3 5ז6זטקה 60 6ח+ ||3 6זסחצצ עְסֶס|סססז אזסשספח / 5% . סטח 6 זס 8ַהוחחו6כ 6ח1 63165וסחו 1החז ₪610 1-06 ג (-5) זס)+והו|6כ 6וחבּז- +53 86 6 6זטוס חסס עץ!||הטחו סז זס51781וחוח30 אזסעז6ח 3 6זוטס36] 5ז6+טסז 5+8+10 8% 86 560 0+ 6זטוסז 5806 6ח1 86 פּעְבו3 ||וש זסזטוסז סחד .18016 פַהוזטוסז ,5 00 סח 8! 6זסח+ ז! .שזטסז 1651וסח5 6חז 06 +סח עְ8 זו השטסחז הפע .0 068 01חח08 036661 סח ץוו508 .זסזטקח 60 406% חב זס 3007655 6חד (ס!5) ז6ו1ו+ח6ו הסוזה+5 .0 017806חו אזסש6ח 6חז חס 60זטוסוהסס .זוהק-5160ו/% 16!060ח5 5866 שד9 עס 560 5! 81ח1 סִהְהטחח3! 800055 0808 / (501) סִחְה0ַ8ַח3 ] עְזסט) 60זט)סטז)ס .005ו081ו!קק3 03180856 זסעז1/50ח6וו0 ||3 +פסח|הּ נספח ב': מילון מונחים 379 3 צֶם 560878160 ע!|8פט ,אזסעזסח זסחָזבּ! 3 זס ה56000 8 זסז הזז 6וז6ח6) / %+6הסט5 אזסעז6ח זסעוס! עחה ,אזסעז6ח ק|/6 ד עחה זס 61חז6זח! 16 הכ .6 סוס זס זסזטוסז . ₪! אזסשוז6ח 6ח+ עס 060060 אזסעסח |הסוסס! 6חז זס הכ 5ו זהחז חסוזוסק כ! אזסעז6ח 6+ ה015ח0151 סז 0560 15 81חז סגו|הצ 532-011 ג 35% +6חהפט5 . 0| 09 6+ וחסזז 4007655 ק! 6חז זס .סוס |8טזוט 546060 566 6/6 0 פ-8086%ק 50660-ח0וח ג (51105) 665וע567 23+3 +160301)!טו)! 60ח6+ושפ 5 505 .45005 סז קט 506605 חזוש 3685 506 חו 06760 זפ/ז56 אזסעזסח ץָ6|8] 1806 סז זסזו61ק 60 8 35 ס60שוסוצ 8 307058 65+90!158060 15 +18 זוטסזוס |הטחוט ג (5/6) זוטסזו6 |הטזזווט 60ח6+וש5 .8 סע 060667 ה600%0החסס עץזבּזסקוח6+ 3 זסז אזסעוז6ח 60ח160ו/צ86661-5כ 6% חס 65ו|8 +18 6%000 הסו85ורה5חהזז ג ה0ו63והט וו 60 פטסחסזה6 הצ .וח 0חועו606ז 30 בַחהו0ח56 6חז הזסס ה66/ע%ז06 חסוזהחוסזסס6 מהוחוז ץחס|0חת66+ א / סוקס-זספו ג (ד₪א50) אזסש+6א !0068 פטסחסזה6סהצץפ וטו טַחושסו|3 סח 2.4800005 סז קט 506605 |6068ז60ח1 חחועוסווהּ ץו|₪508 6זה 506605 |80068זכ +חסזחטו) .סססוצ סח3 ,0818 ,ססוסע 01 חסופפווחפחפּז .05ס!/!622 ס+ 1551/1005 ח00%66 עס 06/610060 6ז6000+וחהסזה אזסעז6ח / (4א5) 6זט66+ח6זה אזסעשז6א 55105 .605 6הזזחו3ח הוחזועו 560 עוססועצ חב םשו ך .5 |8|א6008 סעוז +66חח60 0+ 560 6ז8שוסזוהח זס 01606 ג ז66+0החהס6 ד 8 זס 6סוסע 24 סחוסוטסזק ,ץ1003 86 חו סחוו |פזוטוס זס 6כע: עזהּחווזס פחד 6חוו 1ד .1.544]!/!005 10 קט 01 506605 חסו55וה5ח18 6סוטסזק ז0ח0061+ ח68 +18 5ו6הההחס .הח5/5%0 ז687710- ד 8|50 566 0 הסח ק6ו8ד |ו58 עס 8|0060ע06 הח5+6ש5 הסוז08וחטר חר 6!6500+ / וה5+6ע5 ז6ו63- ד פֶחופט סחו! סופָחופ5 8 סזחו 6|5חחהח6 0318 זס 6סוסע 64005 6וסט!טוחז 6חהוסוחסס 1ססק טפ ח08 6חו! 3ד 8 6ו|וחצ ,5ססו/1.544 ססקט חבס סחו! 1ד ג . פחואסוקטוטוח . 45005 .|000ז0ז |0ז1ח60 חהסו5פווחפחּזך 586 מ6ך (270%000 61חז67+ח!/|0+060ז= |סז1%חס60 חהסו5פוותפחבּזד 566 קו/ס6ד 866 הו זפצו07 הסקפח8ו 586 ופד ז6180+070016 הוהוהסכ-6חוד 5868 הסד 0 מבוא לתקשורת מחשבים חס 5671/1086 |החורז10 |ה טוש 65וטסזק +8חז |סססזסזס זסץ3 .1 הסוזהסווקקג 6חד +6%חופד . פאזסעוז6ח ק|/ק6דך זז קוח סס +05 8 הזוע 6816וחהטר ו סס 0+ 5678 עס 0560 06106 / |החוחוס+ ץ38 0818006 זסז ,037 8 35 סז 6107760ז) זסזוהסוח 3 01 560זקהס6 ץוחה חוזוס (6080/8 |56718 345-232 8 חה016) זס60 ה חס0ס אזסש6ח 8 סחהב ,זה סטע6א 8 (6פטד |החוחזז6+ 8 ה6קס סז 6זהצ501 56 ח68 26 06500 3 חס 5075( הסו5655 |החווחזס+ 8 6זסע זו זו 85 6ש8ח6ם וווש 0ם זוסח+ חס עשססחוצש ב . 6חזהזזחוהו 3 הזוע חסו5655 0+ זוז 30 |5008 6חז טזס5ס3 0+ אזסעז6ח 8ום 8 חס 560 06106 6ז3 שבח ג זס+החוחזס+ .080% פַחוסחגוסס וחסזז + +ה6ט6זס סז זוה 0565 1081 הה5/5+6 חסוז08וחטוח חר 60 6עהעוסזסוו| 6עה עשסז6וו [07765+713+ אחו! ס+ 860 עוו8סוסץד .51165 סעאז אחו| סז 6פָח8ז 7ז6ח03וס עסו 6חז 01 65וסח6ף6ז1 זס |08ו801זכ +0ח 15 68016 החופט 6זסחעצ 01518665 פחס! זסטס ז6ה10061 5אזסעשז6ח . 6צוזוסוחסזס-+005 15 6 זסחאסוח ד .5אזסעז6ח 06%ז176= חו 560 63016 |הואהסס |החושוזס הד +6האסוחד .619 500 0+ כ 08%8 +וההפחבז 10 + פששוס||8 81ח1 6זס6 זס0אסוח+ 8 85 % . 6שו5ח6קא6חו ע|6צו6|81ז סחהּ ||519חו סז 685 15 1החז 69016 |3וא008 / 6%ההוחד .108 185 01 הַזחַח6! ההטטהזואהוח 8 85ח 0ח3 101005 81 0818 65ווהפחגז 8 חן %זסעז6ח 106 חס +חהוסס 8 הט טסזחז חַהו355ק 0318 ז0 זהטסוחב3 6חד 6טקהטטסוח+ 1% 102856 3 01 זטקתטסזחז 6חז ,06חהז5חו זס- .6חוז זס 1הטסחחה סא ו|8זסטס 106 סז 6167 ס+ 0560 06 ע3ח ה ז6ז סחד .05סו10 ץוו68וז6זס6ח+ 15 אזסשז6ח זסזטסז זס 16א ח8 85 הסט5 106צ00 5060116 8 סז זס הז6ז5/5 8 56005 108% 06106 חח ססח65!סטסזז גה (הכד) ז01646ס+361166 הוהוהסס-6וחוד חו חז6|פסזק זס 68%זס 01 6כץ עחב3ּ סחוז סז (הוא566 68016 אזסעאזסח 3 העצ00 86וטס .806 6+ הסוחעצ 6816ו0חו 0+ אזסעז6ח הַהו855ק-חה6אסז 8 הו 560 סההבּזז 0318 |והחח5 ג ה6א0%ס+ .088 +הה5ח3? 0+ 60שצסו|8 15 זס+טקחהסס 5 ה פחסו8פ!ו!|0ס 8+65חוחו|6 +18 61000 306655 6018 / טַחהו355כ ה6א0ס+ 6 חס 68%6וחטרח חח 60 0+ עזוהטזוסקקס |6008 חב 0615 זסזטקההסס ץזסעס זהחז 680 סחה ,אזסעז6ח 6חז סהטסזה 085560 ץו|הטחטחסס 15 הסאס+ סחד .אזסשז6ח .ח6א10 6 פבּח זו הסחעו 65586 3 | ההפחהזז ץוחס ה68 זסזטוקוהסס 5 ,0-19805ו 6ח+ חו ו5! עס 60קס8|0ע06 ,10676וחסז3 אזסעאזסח / שחוח הסאסד פחוז |09168| 8 35 160ח6ח6וכחו 5ו +טם עְפַסוסקס+ ז5+3 3 החופ ס6זוצו עווהסופעחס חס ז6ז וק 60 ה680 ז8ח1 6זופח6 0+ בַחהו0355 ח6א10 56 5אזסעשז6ח פָחור-הסאסד .8 זה 5ח8 10 06ה8ח0 8 0015 אזסעז6ח 6חז נספח ב': מילון מונחים| 381 זס -4 8 0/6 1851160 06 0+ 60|5סזסזכ אוסעז6ח !3 ד6וסקג פשצסו|ג א|3דה6אסד .אזסעז6ח פָחוה-חה6אסד 802.5 ם=ם! 5ססו16 6 6 ד .60160 חהחס60 ץו|68ו5עחכ 6זבהּ 5זסזטקההסס צוסח 01 זטסע3! סחד עפסוססס+ .868 שאוחוז 6חז 300 ,5187 ,05 6חז 6זה 65וסס!|סססז אזסעזסח זס 065 זס[הוח 8 |8]8|!6 כ 06 8וה6טחסס זהח1 06וצ06 / (זסטו660ז/3050/0007+) זסצו560חגּז+ 6 זז 6065587 517688 |508 6+ סז פס 0818 5'ז6זטוקוהס6 6חז וחסזז הזה8סזז5 0 6806)חו אזסעז6ח 16 01 +זהכ 35 060 ט|סחו ץו|508(ו .6018 אזסעשז6ח ץווה6ו5עחק צ!|08ז86 15 זסצו5006חבּזז 6חז 5אזסעזסח 1028565 חו הסטסחזוהּ .800006 61 הא0וח ד 06 0+ 6060 הה60 ה66ש0 5!3160ח3זז 06 סז 2868615 פעוס!|3 81חז 0006 ג 606וזם הסוב3ּ!פחבּזו סח חָחו₪ ה6א0סך 8 601 ההססז6זחו סז 560 ץווזה חק .65ז0ז60+וח0ז3 אזסעז6ח .006וז סַחוטסז-06ז500 1ה6זה ק5חהז 3 35 0+ 6107760 50| .>זסעוזסח 6%חז6חז= |01000ז 08560-חסוז60 ה חס6 / (ק6ד) |ססס+סזק |סז%ח60 הסו55ווהפחבּוד ז עס 56005 |0ססזסזק | 6ז הסוחעצש 2868615 סזחו 08918 הַהו689זם זסז 6|פו5חהסס65ז הסוח טח חר 60 5606660 ,6וס3ו|6ז 3 65וטסזס |סססוסזס פוחד .>זסעזפח 6חז הסו68וחטו ו 60 אזסעאז6 חז6+חו זסז וה08זז5 6 עזה וז החד (שן/ק6ד) |0+060זק +₪6ו6+ח!/|060+סזק |0ז%ח60 הסו55ווה5הבּזד זסז 518008705 065טוסחו ק|/ ד .6%חז0+ח! 6סוצס !סע 6חז חס 560 אזסש00ח 68זהּ סה 8אזסעז6ח החה600החסס זסז פהסוחה6עחה60 30 6816וחהטו ו 60 5זס+טקח 60 עוסח 65וו|ו₪1 זס1 5ה0ו5060/1081 35 ||6עצ 35 ,19186 פחהוזטוסז גוס 065 וס 656ח1 ,אזסעז6ח +6חז0רז= 6חז זטסתשטסזחז 2560 606וזם +חה6זהס5חבּוו טָחוהז68| 85 0+ 6167760 50| .80%615כ 6צו606ז ע6חז 35 6וס8ז חַחוחָסוזס 8 .0065 סח זסץ3 | החסו5955 6ח1 ה66ש060 1806ו60:חו סחד (וסד) 1366ז6+חו זסצוום +וסקפחבּזו 560 0+ 8ז6ע567 300 8זס+66זו60ז אזסעז6ח עס 860 ,מזסע3 .| אזסעזסצז סחז .69 וז +01ס5חפז אזסע6ח 0+ 60₪65%5ז סהטסס-אזסע6ח פחו !06 חס 1000560 |06סו 06ח361076 |005 6חז זס |6צ6! 6חד זסעג | +וזסקפחבּזד .56066 זסקסזס 06 חן 0ח3 פזסזז6 עח3 זטסחזועצ 0818 סחז פחוטו600ז +א6ח 6ח+ 0+ 160ח656זכ 06 ס|טסח5 0318 עשסח 267065 [0ס6ס+סזס +וסקפחגּוו 5 6 .עְוטֶחו8006070 0818 106 30883065 30 |006 הואזסש סח 6ח+ חו זסַעֶבו 0 0ח8 ,01806זחו 5!כא 6ח1 הסטסזחז זסעוז 6370 ז10ק303 אזסעאזסח 16 סז 0818 . 1671806ח! זסטוז0 הסקפחפזז 16 הסטסזחז זסז60זו60ז סחז 6 06ו5ח! ז6ח0% 680 סהטסזהּ 8160ושז 6זבּ +8ח1 6זוצ זס פזוהס 6וסטוטו זוהּס-5+60ושז זו8ס-9+60!/ך .65זו/ 6חז ח66ש61 06ח61676+חו א|607055%9 +ח6/6זס 0+ 08016 .0 80 6!060וח5ח :5חסוז8318ע סע חו 6חז0ס6 680165 2 מבוא לתקשורת מחשבים . .061 ז50() 566 הט .|000ז0זק וה0819078 זספ₪ 586 קסט .חסוטחפעטחסס > חהוחהּה |88זפעוחט 566 6אט 1 הסוזחה6עחסס 8ַחהו3007655 +6חזסזחה| הג (51א(!) זס+63ס.| 36500766 וחזוסזוחט 5 1 זסז 08510 6חך . 60/ סו סוזס/ 6חז חזוצו 60זהחוטוזס .86/86 6 /ז56//:|סססזסזוס ץומְקט5 זסשסק 160בז6קס-ע0867 ג (5קט0) עוכקט5 וסצסס 6ופפקטזז6+הוחט .6זטוו18 זסשצסק 8 מַחוזטם חַהוהחטז וה0ז5ש5 6חז ק66א סז זסזטקה סס 3 סז 60160 הח0סס6 5 8 סחוסטוסחו , הסטחהפטחסס מַהוחבּא (6אש) הסו+ה6צחהס6 ש חהוחבּה |53זסטוחט .זסשח 8 חס 165 0+ הח 6טףוחט 8 6צוף 0+ 560 ,6ַחהּח 5876 0ח3 6ההח 86 ח6ו וק 6 8 6 65 ה הז /ו50\ :פאוסו||ס1 35 15 +8חחזס1 החד 1 8זו08 |018ש56 01 חַח515ח60 63016 זס 6קץ ה (ם ד) זוהּס-15+60ש) 6!060וחפחט 1 סו טח 50601160 8 זסז זסחזס ה686 סהטסזב 60זפוש זוה ה680 זוע ,6זועש סז ה 60 080!6 6851651 סח3 6507680 וש +סר 6ח 18 ק ד .100% זסס פופו סז 5050601016 עוחפוח 15 ק ד( .551605 6חסח16!60 זס 560 3150 15 %! .56 0 זס תְזַחְַח6! 680|6 הזגוחז|אהוח 3 35ח סחה , הסוְהטח16ז31 0ח3 06ח6ז6דוס6)חו . 61678 .ץומְק5 זס/צסק 6ו|סוקטז6זהוחט 566 פקט זסצסס 6וסוקטז-זס+חהוחט ח8 5זס)החסו +18 +ה6חהסקו 60 6ז501/8 / 5067/1606 סט 5 זסעוסס 6חו! הסחצצט עו|80610זס הצוסס זסזטוקה 60 6ח+ 15זנוח5 סחה (5קנט) עוסְספ שוס! מָחהוחחטז 15 ץז08%0 5 6חז 0ח3 0ַ6ווה1 0680 | 46500706 וחזסזוחנ 586 וחע וסקס חה 10 567 8 0600165 ז8חז הסוזההזסזחו 6ח+ ||3 סז 361075 %+366000 זספט 5 36 ,והז 6 גוסו ,0 זסצ355ק סח8 6חחהבּח זספט פַחוסט!סחו ,ה6ז5/5 .0618505 סחה8 זפ 6ח1 ||8 זסז 6|סו5חהסק65ז ,%ח6ו!6 [והחז-6 6891!60 50| (ג2) 00604 זספט .8" 8חופ סו 00 0ח3 הַהו680ז 85 הסו5 חהססבזס)חו 8 פָח0110 |000ס+סזק הסקפחבּזז סחד (שפט) וסס6ס+סזס וחג 0313 זספט 6 .0+0600!5זכ 01 50116 61ח6+ח! 106 חו 567106 +הסקפח8ז 1655-006ח660 ה חס .(0+000זכ +וסספחפּז נספח ב': מילון מונחים 383 [ו3 זס סָחוז5ו! 8 5חהובזחוהוח זסעז50 |178ח66 3 6זסחצו אזסשזסח / 5600711 |6ע6ו-זספט 8 ח0) .5675 01 חסוזה6ו1ַח6ח1ט3 |178ח66 65סוטסזק 0ח8 8000015 567 6 סז חסףס! סז סזסעש855 6חס זוסחז אוסחא עץ|חס 660ח עווההוזסח 5ז56ט ,5אזסעשז6ח הסוחעש זס1 65007065 אזסעשז6ח 56 סז 60זוהז6ק 6זבּ סח ,18% ז0ו1ה .אזסשז6ח 6 6%/0768ח ז567/6 ד פעוססחו/ . הסופפוחו6ס 60+ה8זס ה066 6טהּח עסחז . 5600 |6ע6!-567 .95 פ5שצססחו/ חו +ה 30000 זספ 8 הַחוץז0ח06ו סחזהּח 6טףוחט ג 6חחבּח ז6פט ,86 56 801 85 586 16 06 01חהחה68 חב ,6טףוחט 06 +58 65חהח .סח חוה חס זס , קטסזסאזסעצ .זו88ק-15160/% 6]060וח5חט 566 סדט )/ 0 6060075 50660-ת0וח פעוס!|ה 1081 פטס 3 זסז 0ז08ח5%9 5טם |1068 ו 6 חו 5ח80זוחו| 0+ 6טכ .חסו5060168 |6: 6חז 666060ז0 חסוחצצ ,5|הזסחסוזסס .הח6ז5/5 186 סזחו 5ז%0ק803 060וע 66%חחסס סז 860 עוחס ץווהטפ ,חסו506010081 .05 /5/ 35 העוסחא 50| 0 560 06106 6זה שו זהח 8 ,180 פַחוסזסוק 3 85 סז 6167760 50| 19 6זוקחחהצ 65 ץ|80008 8+ 6זוקחזהע הד .68016 61 הוח ד 8 סז זסצו506ח3זז 3 66%חהחסס .006 |060178 16 הזוע 601901 +0166 8665 0ח3 הסטה|טפחו 6ו680 סחז 8 307058 158ה701ק0ח6 סע ח66עז00 הסוזס6החסס |68ושס! ג א טסזוס |הט)זוצ זס עץזהזסקוח6+ ז8חזו6 06 ח68 הסו60 הח 60 6חך .אזסעז6ח 60ח160ו/צ86661-5כ .%חסחה סק .ז6+6ח +|סע |0/0118 566 ז6%6 +!סצ אזס6%ח 368 6סו 566 אהצ 8 זסצס ע||508 60%60חח600 8אזסעז6ח 6זסוח זס סוד (א2/?) אזסעטז6ח 363 6סוצ אזסעוז6ח 8-01518806חס! 3 01 ₪056 06 הח טסזחז1 0151806 6וחק3 000 06זבּו 50| .05:ו||58+06 זס ,6זס/וס+ 6צהּעוסזסוח ,הה6ז5/5 6ה0ח16!60 6ח+ 35 ח0ט5 ןסוח .6105 "06//ש-1670186ח6" זס "086ז6+ח6" 85 0+ 6107:60ז 507/06 חסוזט!650ז 6חחבּח / (5א!+/) 5677166 6חבּא +6הז6+ח! פשססחו/צש 06 אהא חו 3001165565 ₪] 10 65חהּח ז6זטוסהסס 6 חואזסעז6ח פעוססחו/ 65צו650ז ה ,65 6נוף ,5ח0וז6015178ז סה הח 65וחְחּח זסצז56 5או// ג .+חסוההסזוטחס .8 4 מבוא לתקשורת מחשבים 6 (חוא5+וזוטרח-6עוז קר 66זק ,32-16 ,5006 ,6!ס80זוסס 6חד דא פשססחושצש ]50 ד פעצססחו/ .עוורח18 הה0ז5ע5 סַחוזהז6קס פעוססחו/ הספסזסוו 6חז ,0076 +ו180 30/8660 ,ץז 560 80 61 36 חח 1781260ח66 65סוצסזס 89 קס 65סוטסזס הסוז5%9אזס/ דא פאוססחוצ .עזוצו60החהסס |החסטוססה סחהּ 6 זטסחזצ 5ז6זוקההסס זסז עזו|ההסוזסחט1 חחואזסע ה חב 5/5060 וח .6 פחהבּא 61חז6+ח! פאוססח!ו// 566 5אוצו אחו! 6|655זועצ 8 פָחופ %5. | סז הח66ע06 חהסוז66ההסס אזסעז6ח ג 66וז 6!655זו]צ ץ|50 .0|6ו055סקחז 15 חס 60 החס60 08016 8 6זסחצש הסוז8טז1ו5 3 חו עווהסוקץז עְס0!0חח160 60ז178חו זס ששה עוסזסווח הזוע 160ח6ר6וסחחו 5 וסוט זסז ס6קטסזס 6זבּ +8חז פזסזוקההס6 01 הסוז66ו!ס6 ג קטסזףאזסצ עס 0611160 15 קטסזסאזסעו ח80= . הסופהזסזחו 500 6ַזהּח5 זסח 00 הסוח זטס חו8ח 00 8150 566 .6חהּח סטףוחגו 8 6זה ,5חסוז08ו!0ק3 6זהשקטסז 35 0+ 6107760 50| 5ח63080ו!סס3 קטסזףאזסצ קטסז 8 80|6ח6 סז עזו|ההסוזסחטז ‏ 30060 ס6סוטסזכ זטם 5%015ע5 |והחז-6 0+ זב!וחחופ ז006106ז ז0זו06 אזסעצ סז 600|6כ 0% 5 החסה זסזחו חַהוסוטסזק 507106 +6חז6+ח! שח (ס6/ וס /צ/צ/צ) 60/צ 6טו/צ סוזסצצ טָחוזהזסקזססחו סח 8אחו! 1א6+סקעח עפ ז8תז0061סז 60160 60 8065כ זס 56765 8 .וז סח 1א6+ חהזסם % .5 0856 25.א עֶם 860 81 זסז חַהו3007655 6חד 121.א 506 ע0 2560 .פאזסעז6ח 60ח110ע5-+6א86כ זסז 51800870 |החהסוז8חזסזחו חג/ 25.א 60 8פהאו 9.25 26068086 .5אזסשוז6ח 0818 ס6ו|סטק 076816 10 פז6סושסזק 567106 הסוח טר 60 065% 6ח+ 6ז6עצ 65חו! 6הסחק6ו16 58008170 חסחצצ 6חוז 6ח1 זה צוסו1 ס0חה מַחו609ח0 זסזזס זס |פט6! הוח 8 8%65זסקזססחו זו ,6וסבּווהצ3 התווח .649008 סחהטסזהּ 10 50660 655 פזוחחו! הח וסזוחסס .5/5105 |81 10ח70ז61601 ח!ו ₪560 ,51800870 0חו65580 |החסוזהחזסזחו חג/ 400.< 85 8 385 860 , הסוזהחזסזחו ה2800וה08זס זסז 51800870 |החהסוזהחזסזחו חג/ 500.< .5/5%0705 |ו8חח 16ה6!606170 506 חו 60+0165זוס זסז 2 .זסץשז6ח א!3 ד6!ס3 חב הוחזועו 5ז6+טקוחסס 01 פקטסזכ) 2076865 נספח ב': מילון מונחים| 385 משאבים מומלצים יכול להיות שספר זה הינו הספר הראשון שלך בנושא תקשורת. כדי לעזור לך בהמשך דרכך בעולס התקשורת אנו מביאים לך פירוט של ספרי התקשורת בהוצאת הוד-עמי. עיון ולימוד בעזרת ספרים אלה יעזור לך להיות ולהישאר מקצועןו אמיתי בתחוס התקשורת. הוצאת הוד-עמי מציעה מיגוון ספרים בנושא תקשורת מחשבים ברמות שונות של משתמשים. בהמשך, תמצא הסבר על ספרים מומלציס בהוצאת הוד-עמי שיתנו בידך מידע נוסף, מעבר להיקף ספר זה. * זסצז56 2000 פשסשחוו הכנה למבחן הסמכה, 98585ז₪ 0705084ו), הוצאת הוד-עמי, 1104 עמודים, ספטמבר 2000. המדריך הרשמי של וספסזסו אשר יקנה לך את הכישוריס להס הינך וקוק בעבותך השוטפת וכדי לעבור את מבחן ההסמכה 870-215 בדרך לקבלת תואר 5 *> המדריך השלם לטכנאי 56 - רשתות תקשורת, מהדורה 2, דורון סיון, הוצאת הוד-עמי, 712 עמודים, ספטמבר 2000. הספר המעשי לטכנאי ₪6 בנושא תקשורת המכיל את כל מיגוון הנושאיס שטכנאי מחשביס צריך להתמצאות בהם. בליווי דוגמאות מעשיות ומפורטות, תהליכי התקנה ועוד. > תקשורת מחשבים - פרוטוקולים וארכיטקטורות רשת, גולן מוגרבי, הוצאת הוד-עמי, 480 עמודים, פברואר 2000 כל הפרוטוקולים, כל הארכיטקטורות בתקשורת לפרטי פרטיס. 6 מבוא לתקשורת מחשבים פרקיס לדוגמה מכל ספר ומידע מעודכן נוסף תוכל למצוא באתר ההוצאה באינטרנט |ו.סס. 01-31 ].וצשו. מידע רישות כללי באינטרנט תמצא אתריס רביס שעוסקיס בהיבטים הכלליים של התקשורת והרישות. אלה הבולטים ביניהם : /החסס. ססחהע.אצעו//: כזת /סחואזסע6חה 0ח8 5ה0סו8סוהטח ה 600 60חז6זחו 6ח8 8זס+טקהס6/ההסס. ססההע.אצאו//:סקזת ]זו 0 855/0ה51 0+ 655ח1ו205/ץח סה0ס6ם 0ח8 655חופטם/החסס. ססח3ּץ.זוס//:קצת /6 הרוס חהואזסש 0 800 5ח0ס80סוחהטת וס 5וז וטו 61800צ/ הו 6 הו 6 |7168ז0/6160 הו 66 חוט ה066/6ח5016/ההסס. ססחהעץ.אצע//: כזת /6ז עס /החהואזסעז 6 סחה3 פהסוהסוחטו ה 61/00חז6זח! 800 8ז6זטקה 00/ההסס. ססח3ּץ.זוס//:קצת חומרה/תווך למידע אודות תווך פיסי (₪80/8) וארכיטקטורות רשת, כדאי שתעיין בדפי מידע של ספקיס שוניס. |החזח. 6006 סס. רה 360. אצ /: כזת /זס. 8ו6. שא//: כז1ת הזח א06חו/החז/ההסס. סח. עואוצ//:כ1ת /הסס. הפו סחואזסעז6ח. עשעוצצ//:כז1ת /זסעז6ח/ וס |6זחו. שעועצ//:כ1ת /סזס. 1666 שא /: קת אינטרנט אס תרצה ללמוד יותר אודות האינטרנט עצמה, תמצא עניין רב באתריס הבאיסם : /זס. 1506 שא//: כזת /סזס. 1616 וצצ /: כז1ת /שסח.6וחז6+חו. צאוא//: קת /רה6115%.00ח+. שעוע//: כז1ת נספח ג': משאבים מומלצים 387 כתבי עת מקור חשוב למידע בעולס התקשורת המשתנה בקצב מהיר הס כתבי עת אשר יוצאיס לאור בתכיפות גבוהה. לפניך כמה מהבולטים יותר: /החסס. 668 חר סס. עשאוצ//: כז1ת /החסס. 6!זסטסזחו. עשאוצ//:כ1ת /החסס. סח ח3|!. עשוצ//:כז1ת /החסס. 65ההוזחה|. עשוצ//: כז1ת /הסס. 30 החוש אוועצ//: כ קבוצות דיון באינטרנט * ה 60 חח סס *. סָחואזסעז6ח. 5 סח ועש-5ח. 05. סח סס פחואזסעז61ח. חור 30.זח. סה וצ-5ח. 05. סח סס 5 זוז סז . 5 סה וע-5ח. 05. סח סס 5 6 סה ח. סכ. הפו 5ץ5. קה סס 8 מבוא לתקשורת מחשבים ד' התקליטור המצורף * קטלוג ואד - קטלוג ספרי המחשבים האינטראקטיבי של הוצאת הוד-עמי. לשס קריאת הפרקיסם לדוגמה יש להתקין את תוכנת ז46808 81פסז0/ 0006 אשר מצורפת בתקליטור. הוראות התקנה בהמשך. הקטלוג מומלצ לצפייה באמצעות זפזס|סא= 61חז8זח! גירסה 5, המצורפת בתקליטור. הוראות התקנה בהמשך. התקנת שתי התוכנות קלה וניתנת לביצוע באמצעות קישור ישירות מהקטלוג. > מספר תוכנות עזר שימושיות. 1 הערה: אם מנהל התקן כונן התקליטורים המותקן הוא 16 סיביות - ייתכן 9 שתראה רק 8 תווים ראשונים של שם קובץ (במידה שהמקור ארוך יותר). הסיבה: כונני תקליטורים במהירות 4א עובדים עם מנהל התקן שעבד בסביבת 5 ו-3.11 פאוססחוצ ויכול לעבוד גם עם 95 פשססחו/ץ, למעט היכולת לזהות קבצים עם שמות ארוכים. הפתרון: להתקין מנהל התקן 32 סיביות (אם קיים), או לקנות כונן תקליטורים חדש ולוודא שמצורף אליו מנהל התקן 32 סיביות.. קרא את קובץ פ6אס שבתקליטור כדי לקבל עוד מידע לגבי התקליטור נספח ד': התקליטור המצורף | 389 התיקיה הרלוונטית לספר זה בתיקיה 8006559304 צירפנו קטלוג של חברת טלדור, ישראל. חברת טלדור מתמחה בייצור כבליס לתקשורת מחשבים, מובילה בתכנון ובייצור כבליס להעברת נפחי מידע גבוהים במיוחד. המפעל נמצא בקיבוצ עין דור. הקטלוג מכיל פרטים של אלפי הכבלים, כולל תמונות, מפרט טכני, תרשימים ופרטים נוספים. להתקנת הקטלוג יש להפעיל את הקוב 6א00.6ו59 אתס מוזמניס לבקר באתר של חברת טלדור בכתובת : הה16!007.60. שוש זו 31 סז - התקנה יש להתקין תוכנה וו כדי לקרוא ולהדפיס את הפרקים לדוגמה, אליהס ניתן לגשת באמצעות קטלוג !אד (שהתקנתו תוסבר בהמשך). התוכנה גס מאפשרת חיפוש בעברית ובאנגלית במסמך המוצג. בנוסף, בעזרת תוכנה זו תוכל לקרוא את המסמכיס שההוצאה מפרסמת באתר האינטרנט. התוכנה פועלת במערכות הפעלה 5 פשוסטחוו ומעלה! 1. לחצ על לחצן התחל ובחר באפשרות הפעלה. 2 בתיבת הטקסט הקלד את הפקודה 86 64 3 0 סז 06 סו 6וה עשש501:א (החלף את האות א באות המייצגת את כונן התקליטוריס שלך) ולחצ על אישור. 3 אשף ההתקנה מתקין את הרכיביס הנדרשים. עליך ללחו על )א6א, 46090% (-+8%א פעס נוספת כדי לסייס את ההתקנה. 4 בסיוס ההתקנה עשויה להופיע על המסך תיבת דו-שיח התנגשות בין גירסאות ומייד אחר כך להיעלס. במקומה תופיע על המסך תיבת הודעה של תוכנית ההתקנה. לחי על אישור ובתיבת הדו-שיח התנגשות בין גירסאות ששבה להופיע לח על כן, כדי לשמור את גרסת הקובצ שלך. 0 מבוא לתקשורת מחשבים קטלוג .ו דו הוצאת הוד-עמי גאה לבשר על קטלוג ואזוז העושה שימוש בטכנולוגיות אינטרנט מתקדמות כדי להביא לך את המידע על ספרי המחשבים המקצועיים שלנו בלחיצת עכבר. מומלא לצפייה בעזרת זפזסוקא= 81חז8)ח! ספסזסוו/! מגירסה 5 ומעלה. בעזרת קטלוג ואדת תוכל: א לעיין במידע על ספרי ההוצאה מתי שתרצה (לחיצה כפולה.... וזהו!). * לעבור במהירות ובקלות בין הקטלוג והיישוס בו אתה עובד. * לעיין במידע על כל ספר וספר. * לצפות ואף להדפיס פרק לדוגמה. % לגשת במהירות, בגישה אינטואיטיבית, תוך התמקדות מהירה בספר המבוקש. * לעיין בקטלוג בקצב אישי שלך. * לנווט את דרכך בקטלוג ולחזור ולהתרענן בכל נושא בכל רגע. הקטלוג מומלץ לצפייה בעזרת זפזס!סאם +6%חז6)ח! מגירסה 5 ומעלה. 1. הכנס את התקליטור לכונן. 2 לח התחל ובחר הפעלה. 3 בעורת לחצן עיון סמן את הקוב 8א8.קט586 אשר בתיקיה הראשית של התקליטור המצורף. 4 לח פתח. 5 לח אישור. המחירון המעודכן של ספרי ההוצאה נמצא באתר האינטרנט !ו.60.וחהּ-סהוז.שצצצ 6. ודא שתקליטור הוד-עמי נמצא בכונן התקליטורים. | 6 ? 7 הפעל את הסמל עס הכיתוב קטלוג ספרי מחשבים בהוצאת קטלוג חַפרִי הוד-עמי שעל שולחן העבודה. מחשנים בהוצאת הוד-עמי נספח ד': התקליטור המצורף | 391 מה עוד בתקליטור? הוצאת הוד-עמי מפיצה תוכנות אלו כבונוס ללקוחות ההוצאה, ואינה מתיימרת לגבות תשלוס עבור התוכניות המצורפות ו/או לתמוך בהס. אזהרה: השימוש בתקליטור זה הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. המוצרים המותקנים בתקליטור זה מסופקים באחריות החברות המייצרות אותם. הוצאת הוד-עמי אינה אחראית, בכל צורה שהיא, לאופן ולטיב התוכנות המותקנות. בכל שאלה לגבי תוכנה הנמצאת בתקליטור, יש לפנות למפתחי התוכנה (כל תוכנה בנפרד) כפי שמצוין בקבצי העזרה של התוכנה המדוברת. הקבציס הס גרסאות שיתופיות (6ז6\8זהח5) וחופשיות (96\9]6זת). גרסת 5819/9816 מאפשרת לך, המשתמש, לבדוק את יעילות התוכנה ואת תאימותה לעבודה אותה אתה מבצע. אס נמצאה התוכנה מתאימה לצרכיך, עליך לשלס למפתחיה תשלוס סמלי (לפי הרשוס בקבצי העזרה של כל תוכנה ותוכנה בנפרד) כדי לקבל רישיון מלא לשימוש בה. קבלת רישיון לשימוש בתוכנה יפתח בפניך מיגוון אפשרויות שלא עמדו לרשותך בהפעלת גרסת ה-5878\88. התקנת תוכנת גלישה לאינטרנט 5 זס'זס!ןא= +6חז6+ח! +1ס5סזושוו₪ תוכנית ההתקנה מזהה את גרסת מערכת ההפעלה ומתקינה את גרסת הדפדפן הדרושה. מומלצ להסיר גירסה קודמת של זפזס|קא= +8חז9)ח!, אס קיימת. 1. הכנס את התקליטור לכונן. 2 לתצ על לחצן התחל ובחר באפשרות הפעלה. 3 לח על לחצן עיון. 4 בחר בכונן התקליטורים בתיקיה 6!55זאווו501 ובקובצ בשם ₪אם. ספ ד55. 5 לת על לחצן פתח. לחצ על לחצן אישוד. 6. פעל לפי ההוראות על המסך. אזהרה: לפני ביצוע שדרוג מ-95 פ/וססחו/ ל- 98 פשוססחו/ בעברית (זו בה התפריטים בעברית ולחצן התחל מימין שורת המשימות), יש להסיר את 5 זפזס|סאם +6חז6זח!. לאחר השדרוג ניתן לבצע התקנה מחדש של הגירסה המתאימה. 2 מבוא לתקשורת מחשבים ההא 5+חהס- קוב זה יתקין במחשב 2 גופנים בעברית לשימושכס. בסיוס ההתקנה יש לבצע את הפעולות הבאות : 1 לח על התחל, הצבע על הגדרות, ובחר בלוח הבקרה. 2 לח לחיצה כפולה על הסמל גופנים. 3 פתח את תפריט קובץ ובחר באפשרות התקנת גופן חדש. 4. עבור לתיקיה ח8א606%)חסת:6. 5 לחצ על לחצן בחר הכל (סהייכ יש בתיקיה 2 גופנים). 6. ודא שתיבת הסימון העתק גופנים לתיקיית הגופנים מסומנת. 7 לחצ אישור. 8 סגור את חלון התיקיה 8)חס=. 9. סגור את חלון לוח הבקרה. כעת, מוכנים הגופניס לשימוש בכל התוכנות המותקנות במחשב שלך: חזס\, |פסאם, זחוסקז6עצסק וגס בתוכנות גרפיות, כגון סז קסחפ זחו78 ו-קסתסס)סחק. הגופניס נקראיס ₪ו[-|וחד (-5160-וחחד ויופיעו בתחתית רשימת שמות הגופניס (בדרך כלל). הרי דוגמה שלהס : כ5+6-| וח ד א די אצ ל 20 34 עור 50 4557 3 קוענ-|חחד ב דהוזהטיכררמם/ןסעפף<ץורשת 1234567890 נספח ד': התקליטור המצורף | 393 אם זא במקוס לרשוס ו!ו.60.והחג-0סח.ששעש//:קח פשוט רישמו הוד-עמי והנה אתס באתר ההוצאה. במטרה להגיע לאתר מסוים באינטרנט, שכתובתו אינה ידועה, אנו משתמשיס בדרך-כלל באחת משתי דרכים: ניחוש של כתובת האתר ו/או פנייה לאינדקס או למנוע חיפוש שתי הפעולות הן מסורבלות וגוזלות זמן ואנרגיה מיותריס. ניחוש הכתובת מחייב הקלדה של הכתובת המלאה באנגלית בדיוק מושלם, והוא עשוי להיות הליך גוזל זמן, במיוחד כאשר לא מצליחיס למצוא את האתר בניסיון ראשון או בכלל. עס 818% לא צריך לנחש כתובות או לגלוש למנועי חיפוש כדי להגיע לאתר מסויס ברשת! פשוט מקלידיס את שס האתר בעברית בחלון הכתובת בדפדפן, ומגיעים אליו ישירות. אפשרויות השימוש במערכת גלישה ישירה לאתר על-פי שמו או על-פי נתוניס הקשורים בו. מקלידיס בחלון הכתובת של הדפדפן שס של אתר או חברה או מילות מפתח הקשורות באתר (בכל סדר שהוא), ומגיעים אליו ישירות. לדוגמה: = מקלידים הוד-עמי או הוצאת הוד-עמי או ספרי מחשבים ומגיעיס ישירות לאתר הוצאת הוד-עמי לספרי מחשביס. מקלידיס בנק דיסקונט - ומגיעים ישירות לאתר של בנק דיסקונט. מקלידיס סלקום או 052 - ומגיעיס ישירות לאתר של חברת סלקוס; מקלידיס עכבר העיר - ומגיעיסם ישירות לאתר של העכבר; % % % > מקלידיס 144 - ומגיעיס למודיעין 144 של בזק ; 4 מבוא לתקשורת מחשבים התחברות למערכת הניתוב החדשה של ישראל כל שעליכם לעשות כדי להתחבר ל-אם זשא הוא להתקין תוכנה קלה וחכמה: 1. יש לסגור את כל התוכנות הפתוחות כולל הדפדפניס הפועלים. 2< מתוך סייר פשססו) הפעילו את הקוב 66א100.6א8%6 שבתיקיה א=ז]6ז8 וס ס:א. 3 פעלו בהתאם להוראות. בומן ההתקנה התוכנה מזהה את הדפדפן/ים שמותקנים במחשב, והיא תפעל עם כולס. מייד אחרי סיוס ההתקנה תוכלו להתחיל לגלוש חכס ובעברית. המערכת שקופה למשתמש, כלומר היא יימתלבשת'יי על הדפדפן הרגיל ואינה נראית כלל. אין צורך להפעיל אותה או לבצע פעולה כלשהי כדי להשתמש בה: פשוט מקלידיס את שס האתר המבוקש בשדה הכתובת של הדפדפן, ומגיעים ישר אליו. התוכנה אינה מפריעה לעבודה רגילה עס הדפדפן. היא נכנסת לפעולה רק כאשר מקלידים נתון שאינו כתובת אינטרנט רגילה (081). כאשר תקלידו |ו.60.והזב-6סח.שצצ תגלשו ישירות לאתר הוצאת הוד-עמי, בדיוק כפי שנהגתם לגלוש לפני התקנת התוכנה (ללא מעורבות המערכת). אך אס תרצו, תוכלו להקליד הוד-עמי בשדה כתובת ולהגיע במהירות לאותו אתר בדיוק. נספח ד': התקליטור המצורף | 395 תיקיה ראשית פַזבּ)/)501 (רשימה חלקית ועשויה להשתנות) הערה: תוכנות להן יש גירסה מיוחדת עבור 2000 פשסטחו/ יסומנו בתיקיה ששמה מסתיים ב- א2 (למשל, בתיקיה 160 נמצא קוב התקנה לתוכנה זו המתאים לכל גירסאות פשססחו//, ובתיקיה א002%! נמצא קוב התקנה עבור מערכת ההפעלה 0 פאוססחו/ בלבד). בדרך כלל לחיצה כפולה על שס הקוב המפורט ברשימה מפעילה את תוכנית ההתקנה. ן ז לה תוכנה להשמעת קבצי 3קו (מוסיקה) תוכנית לפריסה/דחיסה של קבצים צוסושסזס/ | תוכנית לצפייה בקבצי 006 ו ו 6 סזק כ0ח5 הפק | תוכנה ליצירת, עיצוב ועיבוד תמונות תוכניות שירות עבור אפ מאוסחו ו ו ו 6 מבוא לתקשורת מחשבים אינדקס אינדקס זה הינו באנגלית ולכן כיוון הקריאה שלו הינו משמאל לימין וכן המספור שלו שונה משאר הספר. אינדקס| 397 9 ,10008567 7 ,1065 080!6 /205) 566 ,06860 9 ,5060116800785 ,==ש| 9 ,שוח ופ א ועְחה-10020856/0 566 ,1000856/0 158 9 ,10088567 1 ,א ועֶחה-100/0 1 ,)067100 7 ,חקו סס ,508008705 ץ2|0558) 566 ,068060 ,1006 1 ,16 ועְח-0)/ 1002886 0 ,80/80%8005 3 ,50601108005 ,| 0 ,08|!60 65וחּח זסַחס 0 ,30/9018065 6סחהוזסחסס 1 ,עוגפ 802.5, != ==, 509008705, 4 3 0005 ]61006, 9 2 ,006785 פנוסחסזהסהץ5ה 4 ,פ095ה0800)0ח00 3 ,פח6ססרח |8ש00 3 ,65סוח 7 ,(|ססס)סזק זחוסק ס+ זחוסק) קקס 1 5 )74670016 //00655 5010//976( 16 9 ,560 8 ,0100085זק 0ח50!60 חח 6ח! ]1 |8ח56) קן 51 7 ,;0%0001ז] מבוא לתקשורת מחשבים א6סחו 5סטוהעפ 5-4-3 6 1008565, 1 1008567 ,4 12 /205) 566 ,068060 3 |,)06706+= 3 ,806017108005 ,= ש=| 3 ,080685 3 ,ץ+זהר ונופ 5 1 ,₪6 5-4-3 /205) 566 ,068060 0 ,08ח66זוו6ז 01518006 2 ,)106706 2 ,80601716080075 ,= ש=| 2 ,ץזה ונופ "107 20) 566 ,068060 6 ,)6708 6 ,5060171080005 ,= ש=| 6 ,עה ונופ 11 4 ,₪6 5-4-3 4 ,3 680000 /205) 566 ,06860 5 ,01580/8018065 3 ,123-125 ,9706%ח)= 5 ,5ח506017160800 ,= שש| 5 ,ץע רופ 6 060ח%67= 08םו/10 3 ,1008562 2 ,1008565 6 ,,100856 5 , 100856 ,פסוחּח |סססזסזק 610!025 ,6אזסעזסח 5 ,6חוץע!850ז 5 ,םחו הסאסדך 5 הורחסה 5 ,.8665ו!9/01ח9500ז 64 ,3000015 501 (0ח07081 1 ,8600015 501 טַחו06101 8 ,ףפחוה הסוס 64 ,30001015 קטסזום 1 ,3000015 ז80וו סַחועז טסוה 1 ,ץ10ו560 אזסשז6ח 5 ,560001 אזסשז6ח 70 ,5ח0ו88!חוסק ווה ,5600017 אזסשזסח 22000001 6 ,ףפסוסו!סכ , /001ו560 אזסעז6ח 8 ,פסנוסזאזס/ 5 סָהו001סח65!סטסז 20007 80% 5/5165, 0 8 ,חה!כ 600817 ז0159510 5 ,חס סוס ,5107806 0156 +ח3זס!סן-זווה1 2000008 7 ,6חוסאחסוח 66חה והזססק ואש ,סַההסאחהסוח 66חה ווסחסק 207 5וססחו , הסאה הסוח 66חה הזוסחסק 6 ,חסו/! 6סחהוזסיו6ש דצו זסעוסק 6|סמזקז6זהוחנ) 055 2 ,,(ע!סק5 30/06 6 +05+075, 6 רהה זססזק-ס)-ו8זססזק 660ההעסת 0 506 ,5ה68%0-וחטח וחס6 ע0600/ 6015[סז ה3656870] 60סחהעס 47 5006 00016ו51ח! 59008105 |הּחסוַ3ּצ! ההסוחסוח [5\ 566 כ // 566 ,8006כ) 6זו/\ ההסחסוח /ץז2|0558) 566 ,06860 ,5ססו|החהּ 2 ,006708 פטסחסזהסהץ5 05ו85ווח60כ 566 ,0!8זח00 800655 5 8006585 1 ,ףפחוזהקוהסס (280) 6806)ח! אזסעשטסאז) שו 01 618505 586 חףטסזה ד 00655 3 ,אסס 01800 פטחטסססה קטסום 650065 זס518%והורחוסה 2000046 ,הוה סכ זסז זסַהְבּח3! ז50 20000046 64 ,פשוסחו/\ 64 ,ךא פעוססחו\ 0 :0069 5 1 ,15075 ָחו800 עו!ו0ו5ה6500ז זס81ז51והוחחוסה 20000046 1 ,.0חוז06!6 1 ,ףחועו סרח 0 ,800011065 |506018 (51008 0661 60!עוסהאס3) 0 /2055) 566 ,60ח068 06 ץז0558|כ) 566 ,58 ,פסטח /2055) 566 ,06700 ,5זסא הסוח ה 205) 566 ,06860 ,5זסוההפחהז 8 ,0חו חה6אסד ,זסזוחסו/! סעוזס 4 ,זה 2ו/ זסזחוז 00 5 6 ,עזסוח6ו/ 2856 6 ,00065 ,חסוז81ח0650 69 ,)06708 6 ,00065 ,6ז8/זהת ((01000זק +6חז6זח!) ק| 5 ,0!35565 9 ,(567/106 סַחִ3ּ4] חוהההסכ) פצזם אינדקס | 2 081000765, 7 7 ,חס חסזועטחס ( 6000 החססז16)ח| 551005 ה6כש) ופ 3 ,פח6|ססזוס 7 ,וע סָחו|600ח50 8 ,507/05 2 ,;8700-1!6-5/5%00 5 50 8008018065 0, ,8 9 0 01580/8018005 9 ,ףפחס|51800-8 9 ,05ה978)00/ סקס 050706 60ה1180) 61ח6ת (6זסע0 2 ,80/80%8065 3 ,5ח00ו506011090 , !ופצ 3 ,0801685 /2055) 566 ,068060 2 ,01580080%8065 3 ,1+00%6ח0ז3 אזסעו6ח /זה055|כ) 566 ,06060 ,פטוק 6 ,68016 6-62 1 ,(11861ח06ס! ח800ז5) סופ 2 ,הוח ופ 9חו0%60-0855+ ,פָחו₪ הסאסדך 3 ,0 60 ,5 הפוחה 60 ,ח2800!ו|5060|8 01 68 %5 866 3 ,(0%0001זק ה0ס0ט|3650 007655) קחה 58 ח4656870] 060חַ0/8) הקחה ץז2|0558) 506 ,236 ,(עְסחסחָה 4 6חה ווססה /ז055|כ) 506 ,06060 ,5015 0313001 /205) 566 ,068060 (טסז טכ טסח!) 0/| 2856 ,חס ח0ו855 6 ,אס פסחסזחסהץ35 ץז 05| 566 , הס 08וחגור ה סס 2 ,0065סרח 3 מבוא לתקשורת מחשבים 5 חס |החסו431] ה68חסחחה) ופצזה (501016ח] /ץז055|כ) 506 ,068060 ,5015 ז0ו30זהח0 /205) 566 ,068060 05 0 08 4 ,וספת א ועְחה-1002856/60 5656 ,אה וץחה טָחוההוההזססזק הסוזהסווקסה) פוקה (08005)ח| 068060, 566 )205/ ([8חח 10ח0זז6!60) [והרח-6 ,6558065 16 46%), 8 00 ה) סקקה רהה זססז-ס)-ר8זטסזק 6 ,0660 , (68005וחוח ור 60 ץ05) | ד6וססה 6סוט 56ה56-ז0ו8) 03/הוס6 (4/0108006/ חסופו!|ס) חזוע 00695 12 068060, 566 )205/ 566 ,|סססזסזש טסוו /ז20558) 566 ,0678060 ,1 56החק /20558) 506 ,0680060 ,2 56החק 9 ,!סססזסזס קז 566 ,|01000ז₪ הסו5861ח3זד 6 ,3/6 | הסוזהּסווססה /205) 566 ,06860 6 ,5א6%//07ח 6 ,06 ס)ח! הַהוהוהפזטסזק הסוזהּסווססה 5 פחסווזהסווססהּ 1 ,090478|200 4 ,507/01/%ח6ו!0 /205) 566 ,06860 6 ,וה 16ח0ז6!66) |והוח-6 6 ,507/05 סו 7, ,סז אוקטסזום 8 ,ע!חס-אזסשז6ח 8 ,65א6%//01ח 5 805178107 אזסעזסח 200 /ז2|055) 566 ,60ח068 ,5קטאסבס /205) 566 ,69 , חזסועסחהס /ץז055|כ) 506 ,296 ,5זסז60ההסס [פזזהּס ,2 ,חסק (וקזטכסטסח!) 0/| 2856 106 6 ,3551060 /20) 566 ,06860 6 ,102 ,2007655 /זסוחסו 2856 /205) 566 ,068060 6 ,67 ,50155[005ח18 ו6ח035608 0) |חם 566 ,א כפ! ₪916 8516 5 800 /205) 566 ,068060 0 ,5ח6!ססרח 3 ,(ז0|!6ז1ח0ס6 חו8רח00 קטא80ם) 06 00 500 ,258 9חוח6800ס /2055) 566 ,068060 0 ,סחוי הסאסדך /ץז2|0558) 566 60ח6611 , פַחוסחוס /זה055|כ) 566 60חו06 ,הסח6 זוס 5 566 ,560000 זסס 8ווס 6 ,(ז6010 הח0) |8עפצ] הפטחם) סצם /ץז2|0558) 566 60חו061 ץז0558|כ) 506 ,275-276 ,6065ח00%16 2055) 506 , (0ח5000 זסס 15ום) פסס 0 ,85ו6סרח ,19%6 05 6 28500) וחם 9 ,(א0פ! 7 ,0065וזם 7 .80/80%0065 7 ,6066 ז3|ורחו0155 ח66ע60ם 6 ,015א80כ 080085%ז | ד 566 ,06סו/ ז16פחה ד פטסחסזהסהץפ ה (006!/! ז510ח8זד פגוסחסזחסהץ5ה) שד 2203 4 ;0חוח0)ו/פ-|!06 205) 566 ,06860 אזסעז6 סקס 65066 60ח6וה 4% 566 |( \ג/ 566 ,306 10ח! זח( 1הסותת86 ה 020 506 ,202 ,69 ,הסוזהטוחסוהּ ;הסח 65וסו!ס) סחה הותוחסס זוסגוה 1 ,(פחוהרחסכ] זסן זססָה חב 0 ,פס זוסטהּ פחווסטה /205) 566 ,06860 1 ,ץ11ו560 אזסששז6ח 1 ,ףחווסה8ח6 , דא פעוססחו/ 6 ,(017806)ח! ]וח +חסוהחסם11ה) |(ה סו 8 ,5601 |6/8|-6זהח5 , הס8סוחהסחזטהּ הז סז הוחו ד 6806016 260וזסתזגוה קז 5806 חסו68 = |68וחח60 ד 260וסתזטוה 58 568 ,02601675 6 ,137 ,(8006כ) 6זו/\ ההסחסחוה) כ)\ה סו 7 ,0801985 ,518008105 0 /ז055|כ) 506 ,0ח6 090% 7 ,85ח00א80 /205) 566 ,068060 7 ,(0679ועסזכ 561106 +6חזס)ח!) 55| 5 586868 ,8ז6||ס%ח6;0 הוהוחסכ 80600 5/5105 כאסבם 9 ,005ח61וח אינדקס | 4 5 (28006) סזו/\ ההסווסחוג) כ)ה 7 ,518008705 9 ,]00 9 ,6חא6וחדך 7 ,החוד 6 ,065 2 ,81800 וח 00 1 ,סוסס-זססו1 9 ,6013רח אזסעא6%ח 7 ,065ע1 ום! סח 4 ,עְסס|סקסץ פטם 4 ,0810001685 1 ,פות6!ססזוס 2 ,5060000 8 ,81015 חורח6+ 6 ,105+075 2 ,'61חאסוחך 3 ו חהוחך 0 ,ףסחו-חה6א>סדך 5, ,זו8ס-9160!/ (זו8--8160ו ך 161060ח5) = ד 5 (זוהק-9160ועד 8!060וח8ח) קד 3 (6זסעש60ח 3768 סו₪) אה/ 4 ,0008000059 7 ,0890085 8 ;56/6 5/6 ,5א08|!080% חזו/ 66655 6|סטוטו! 56ח56-ז870) 65/60 566 ,חסוו6166 חסופוווס6 מ ,000!5)סזכ ,(!3ח 6וחסזז6|60) |וחח-6 16 4 ,6!055זו/ , 16013 סח 8 ,פחסו8סו!סקהּ 8 ,080685 (זוה9160-78ועד 161060ח5ח) קדו 3 סקר 00 566 ,08100065 0800001 3, 1008561 , ,5 מבוא לתקשורת מחשבים 0 ,01075 0+ 60זהקוהסס /ז205) 566 60ח068 6 ,300165565 חסו8ח065%1 7 ,01580/8018065 6 ,300705565 6זבּ/\סזהת 6 ,סחוזטסז-507086 6 ,חח /2055) 506 ,206 ,65!ס18 סחוססוזם 6 566 ,0סו60הח60 |הּעבּא! הפשחחזם 6 ,67 ,78500155|005+ סח8ססהסזם 0 2|0558) 566 ,95-96 ,118700חו +80035סזםס 0800859 8% 0065, 6 70075, 9 20) 566 ,303 ,5005 +0800035זם ץז3|0558) 566 ,213-214 ,פזסזטסזם /זה055|כ) 566 007000 ,5ז0פ/צסזס 9חחסום 205 566 06860 6ו , (עזסוחסו/! 00655 והססחה) ווה 7 ,6870 806חס)חו אזסעאסח) 7 ,5אז81/0ח פס בו 5 ,60065 זקטזז0זח!) )| 2055) 566 ,107 ,החח0ז5וח 7 ,685א0ש6%ח 7 ,;65ו0ס!|ססס+ 4 ,61/0685 ז6זטק 60 ,65569חו8גם 3 ,5ח155]0וח ]267‏ פחסאטם ץז2|0558) 566 00678000 ,5סזעם . 5 10008567 50080, 7 08 343 ץז0558|כ) 506 ,169-170 ,6זהש501 4 חוד (21106) |178ח06) 00 /ץז2|0558) 566 60חו061 5 ,;885ח0ח6!60+ 9 ,6930]605 |8|%א008 /ץז2|0558) 566 60חו061 7 ,8ח0ו506018081 9 ,1 האסומד 7 ,זהחומד 6 ,065 ץז0558|כ) 566 00חו06 ,פחסופוווסס 4 ,5אזס/עצ61ח הסה חוסוחסס 5 0 זסז זסִחָבּח3!/! ז050) וחסות 68וסווסק 1 :401 , (פחוהוחססם 4 ,)חוד 5 ו0וח טרח סס 5 9 ,]008 2 ,ח0ספוז קוה סס 1 ,סוסס-ז6סו1 2 ,506000 5, ,'זו8ס-9160/ז 4 ,000800005 9 ,00008 ,%חחסזח! ,(!והח 6וחסזז6|60) |וח-6 220021 3 ,1601600165 60ז8זחו 2 ,0100ש3]| 9 ,6!|055זו/ , 16013 3 ,685//ש0ז16רח 3 ,58+6||059 23 3 ,065סרח 2 ,פסחסזח0סהץ85 3 ,00119 2 ,פטסחסזהסחץפ (6870 0806)חו אזסעז6ח) וצ 1 ,685א6%//0ח /זה055|כ) 566 80ח0071 ,פ|סססוסזס 6 ,5807/0785 |והוח-6 566 ,]00:81 סח ח80זס0ו6 ד |הּהסטהחז0זח!) דדו 66 (166 ו 620 5096 חס2) 6הסחקסוד 00 5006 05 /20) 566 06860 /ץז05|כ) 506 ,224 , 0חוחסזו/פ 0 566 ,021106 |178ח66 0 586 וח( (חו00655זק |178ח66 1 ,85ח800סו!ק3 %78|1260ח06 פשססחו/) הסו5פוחזסכ (כא/5) סְפַחהח6 9 ,דא חסופפוחז6כ (=) הסופפווחז6> סחַחהח) 9 ,(ד! פעשססחו\) %ח() 56/1086 818 /וח( 561106 |סחחה8ח6 05 5888 205) 566 06860 ,08730015 ץז2|0558) 566 06700 ,5זחהוס0קא60חס 50000 566 , 0חו5ססח0 6 ,1 ,5אזס/שו6ח 60ח60+וש5-+טוסזוס סו ]0 20) 566 ,06860 5סווס |8טזוצ 3|50 566 223 ,|הטחוצ 2055) 566 06860 , טחוססהוס 6 ;סחוזטס הוהההסכ-ז6זח! 2!3551655) הסוס /2055) 566 ,067505!! 400655-)חסווס 4 ,601/50/97ו01 4 ,5ח800סו!סקה /ז20) 566 06860 פחסווס /20) 566 60ח061 2 ,701000 ז516ח8זד 6וו=) שד 6 ,685א6%//0ח 2 ,5/5105 ַחו81ז6קס אינדקס | 6 סו וטו 00 6001858 ה הסס 1 ,08180908 1 ,;(8אז0/ע61ח 363 |008ו) 15 | 1 ,%00085סז 4 ,ץ0ע60 60 0 ,00108000 2 ,85ח0!6סזכ ,06/1068 6 ,סנ-|018 8 ,(פאז0/ע61ח 363 |008!) 15 1 1 ,0018ס0)סזו 8 ,01000!8זכ 0ח56!600 4 ,!0סס)סזס קסד ,2 ,(8א/60//0ח 3768 6סוצ) פצ]ה/ 2204 3 ,:0|00165חח00+ 0 ,885ח0ח6!80+ 005 4 ,818005 800855 /ץז2|0558) 566 60חו061 53 ,665א6%/0ח 4 ,5/9105 9 ,6013 אזסשו6ח ,זססקסס 9 ,0308005 600 6 ,(וח( חהו06655ז2 |88חה06) ו ץ0) 00 |הסווסץ6) 06 ץז3|0558) 566 ,(20608) /ץז055|כ) 566 ,0705518|6 7 ,(].51 070765560)) קן 691 6וסןוט 56ה56-ז0וו8)) 63/הוס6 (4/0108006/ חסופו!|סכ) חזוא 00655 112 1 ,60068 א|8 ד6וסס ג /ץז2|0558) 566 60חו061 2, 0 0158008018005 8 06106 |פהח8ת6) 65/0580 7 ,וח( 5817/1086 /ץז2|0558) 566 60חו061 2 ,6!]359 סוחהּז1 00 566 ,080% ע0ח08חו300 |הסווסע) מבוא לתקשורת מחשבים 0 ,85חס|55!ווח5חפץ סקס ,5/516705 (|31רח 6וח0זז6!60) |והח-6 6 8 ,ףחואזסעאסח ,ספסזסווש 8 ,זא 46%), 8 4 ,685א6%//0ח 601760)07, 8 8 ,(515) 00%! 655806!/ ז507/0 7 ,,;] 051) ם] ]פס 60085560 וס 8 ,זסזוחסו/ 64/6 /ז055|כ) 506 ,הח סח 4 , חסוהחוסוחסס 4 ,689 סרח 00 0 ,60 חח 60 9 ,פהַ4הגחְַח3|! 2 ,0חח0ץ3] 5 , ח85וח 5 ה6כ0ש) ו5 6 (הסוז60 ההססזסזח! 2 ,!סססו 6 ,סו/שס 4 ,24 ,0-006)-661 9 ,%000!8סזוס 4 ,08500-/507/9 9 ,50/8716 9 ,65ו0ס!0כ0ס+ 8 ,5פזסאחסו ץ00ח518 /ץז2|055) 506 ,061781075 ה 60 טחוזטוסו הסס 2 ,(08705 0800)חו אזסעאז6ח) 5)וצ 1 ,0008+סז 6 אזסעז6ח) !א ,05חו500 8 ,(0870 9ו חח 00 7 ,וה 16ח0ז6!600) |וההח-6 0 ,;86ח07)ח! 0+ 0 ,685א0/ש6%ח 9 ,608 6!655זו/ ץז2|0558) 566 ,067060 6%חס 00 0 ,800005 00 4, ,65פחו! 68560! 58 ח;4656870] 060חַ40/8/ 56ח616 כ 566 ,06006 0 ,56 60// פששסצה[6כם , (ד פעוססחו//) הסופפוחז6כ (כ) 6%6ו8כ 209 1 ,8000015 801 0ַחוז6|6 ((וח סוחס6|60%) ווההז-6 ,/זסעו/6 6 4 ,0/0665ח ,סוכ 0ה8 6 6 ,61160 ,5זחוסכן 00 ץ0) |6ש6|-50876) 5015 זס/צ855כ חס 0606005 6 ,פ/טס0חו\ ,(ע10ז860 6 ,00065 ,800165565 חסוז8חוז065 5 ץוח חס 3 ,פח6|ססזוס /2055) 566 ,60ח068 /ץזה055|כ) 566 ,06860 ,5זסע 6 ,08705 806ס)חו אזסעאז6ה) 5)וצ 5 הסוז וס חס +105] סוהחההץכ) קסרופ /ץז2!0558) 566 ,156 ,(|סססוסוק 6 |ס ן/ססדך 6 ,193-194 ,5ח6000חחס6 סט-|8ו0 אכ 566 ,שחואזסשאזסא סנ)-ופוס 9 ,080605 |01170760%8 /ץזה055|כ) 566 ,0668060 ,1הזו0ו₪ 5 566 ,567/06 0818 |פזוסוס 3 ,פ5ח06סרח |8ז101 זסז6ו/ ז|ס/ |ופזוסוס כ 588 0 0 ,280605 עכסס ע|ו08 ח0ז46568 060חַ40/8/ 56ה616) הקחהס 6 000ח06 , (ע0ח00/ 6015[סז 0 ,5 ,(5180075 1ח6וה380 |הטס) 5הס 00 5006 | 5 ,5007906 |060178 זז /ץז2|0558) 566 60חו061 4 ,0חו-חה6אסדך 35| 7 , חסו%9ה656זק 8 ,1זסספחפזדך 2 ,;0חוח0)ו/ש61-5א80כ ,5אזסעז6ח 8 ,0870 00306:חו אזסעאז6ח) וצ 6 ,5פח55)0!ח5חהפ+ 6 569868 ,!0ח600 >חו | הוה 9 ,3/0 ] אחו | 318 /20) 566 60ח068 6 ,550085 8660%ח3] 3180856 5ופס 5% ,6 8000585 ]02055 566 60ח068 /ץז2|055) 566 06000 ,5017/8175 8 ,חח קסכ 566 ,וסססזסזק ץזסעוו6כ החהּזחָמהס 035 1 ,ח080וח חר 00 1855ה660 ההסס /20) 566 60ח068 6 ח306ח3ו/ ספבּסִמ81כ) סופספ 7 ,(5%0058/ץ5 /20) 566 60ח061 8 ,9008105 7 ,,(06ו/067 0818 ופזומָום) ספ 6, ,66חו! 88560! אינדקס | 8 ,5 ,300165565 (|סססזסזק 61חז6+ח!) קן 209 2055) 566 ,5067/0185 6הההח 5 ,ה הח0סוט!650] 6חוּח , 6%5!05צו 5 , וח וסוס 5 566 ,561/106 6חובּצ! הוהוחספ וח 0 8 ,פכוסזָאזסע סז 60ז ו סס /ץז0558|כ) 566 ,פזס!|סז1חס6 5 ,567/06 סַחִ3ּ4] חוהההסכ) פצזם 5 ;040!-66זח+ וי /205) 566 ,06860 6 אזסעא6ה) וא , חַחווו519חו 9 ,0870 8 חץ86ס0) 0080 8 ,(/8עו801חח20) 2 ,.פח6|ססזוס 6 169-170 ,0651008108 ,07/65 ץ0) 9 ,פתַ1חַח6! ,680165 קסזוט 6 ,001791075 חס6 +ח6 3116007 |הו ץ0) 5 5858 ,5181005 +ח706ח086 |הּטסם קןכ 566 ,חסזוש5 2366806 6חווח! והטוס חסזו\פ 6 ,195 ,(סחואזסעטסצז ס-ואוסם) אמחטפ 0) 6 ,294 ,(ז16ז0! ז|סש ופזוסָוס) ושמטס ץ0) /20558) 566 ,5ז0זטוסז סוהוהחע |00סז0סז קז הזו הס +5סר סווחהחעס קסחכ 586 1 ,075סז סוהתהחע 9 מבוא לתקשורת מחשבים 6 ,ח0וע5 (280%806 6חווח! והטס) קוספ סו וכ 566 ,400655 עץזסוחפ!/ 60%זום 6 ,88-89 , ח0ס9|ווססרח 06ח50006-+60ז01 סו זו 1 ,815ו8000 ז150 ,6חחסת 5 /2055) 566 ,60ח068 אזסעז6ח ,ח3ו ץז6צ600ז ז01535%0 8 ,81011₪665ה6500 זס519%והורחסה כו , סחואסוקטס 015% 5 ,ףסחוא6וקטכ/פהחסזזוו אפוס-1 בי ץז2!0558) 566 , חחואסוקטס /ץזה055|כ) 566 , סחוזסזזורח החוא6|סטכ/פַההסזזוו א8וכ - 1 סוה 200005 פחוקחזפ 4 ,םחוקוז5 או - 0 סוה עוזהק חזוצו פַחהוקוז5 8%וכ - 5 סוהה 206 (1ח10!678-]01ו18) 5/5%075 51079306 2000008 4 ,םחוקוז5 או - 0 סוה החוא6|סטכ/פַההסזזוו א8וכ - 1 סוה 200005 ץעזוזהק הזוע פַחהוקוז5 8%וכ - 5 סוהה 206 7 ,0חוה0פ-560+01 /ץז2|0558) 566 ,פהחחזס|3 זס+66/-06ח015%8 /20) 566 ,5ז66%0החסס6 או 9 ,!סססזסזס (וס%ח60 אחו] מוּהכ) וס 7 ,(00655// עזסוחס6!/ +66זוסם) וס ץז3|0558) 566 ,5|סחחהח0 /205) 566 ,068060 7 ,5617/06 סהִ3ּ4! הוהוהסס) פצוסם 20 506 ,245 ,06860 5 ,פחוה הסוס 5 , 1008567 9 ,10088567 1 ,5פססטו/!100 10008567, 9 1 ,16 ועְח-100856/0 7 ,חקו 00 ,08705ח9)8 1 ,16 ועְחה-1000856/0 /ץז2|0558) 506 ,133 ,802.2 ץז2|05) 506 ,132 ,802.3 8 ,80005505 9 ,808010065 205) 566 ,068060 9, ,01 פחחזס1 3 ,1/0605 סוחהּז1 9 ,685א61//0ח 08/8010151)05, 9 5 א 'זסעססו5) קהאפ 0 566 ,133 ,(|סססוסזוק ,9 ,(181א008) 030!05 61חאסוחדך 12 וקו 00 ,1365 08%8 פחו-ה6א>סד 15 20 506 ,133 ,]| 61חזסחז= /ץז2|0558) 506 ,>|3 דוסחז= 85 ,000!5)סזכ (!31ח 6וחסזז6|60) |וחח-6 16 1 ,םם=תן 56005 6 , 00ז8ז1ח] 6851ְהסזם 2 ,030!65 סו1סס-ז6סו1 ץ06חה016-11006ח51 ,זסעוסס-חסות 7 ,6%805 ץח 60ז=-6וחָחוס ,זסצוסס-עוס | 6 ,780105 5 ,960חו +הוסס-ס)-%חוסס 3 ,58+6||059 0 ,ח71ו507680-5060 (זו8160-8ו ך ‏ 161060ח5) = ד 5 2 ,88/05 /ש0ז6ורח |07765108+ 9 ,680165 +6חא6וחד 7 ,)פחחוחד 5 6 ,הח סוחסזז6!60) |והח-6 /20558) 566 ,067800 ,פזחסווס 7 ,וח ה 00 /205) 566 ,068060 1 ,'66חז%6ח! 6 ,/,%0008סז 6 ,ץסעו|06/הסספחהז 9510705, 6 ו 00| ץז2|055) 506 ,101600105 0 506 ,85 ,5005 0 ,,(/600600ז סו0פה). -ה 6 ,ח55001800/ 1511165ו0ח! סוחסזו66!= ה|= |[החח-6 566 ,|והוח סוחסזו8|66 5 58868 ,ו5/5%07 0חו165530/ סוחסזזס6!= וש₪ם 6 ,פסחו! סס|החה /205) 566 ,068060 (ה'5/510 0חו165530 6וחסזז60ו) 6ו= 00 5006 הסטסץ סח /205) 566 ,06860 9 ,567/65 65 0-5 566 ,06615 חחח 1 |,פח0ס0ו1ז8001!08 ,%5ח6הההסזושחס 0 ,177-178 ,5אזסש6%ח 2 ,5/5400 58160-8!6 2 ,00675 ,5זסזז 3 /,)067086)= 3 ,1008562 2 ,1088565 6 ,,100856 5 , 100856 6 ,5פסםו/ש10 3 ,10088562 2 ,100885605 6 ,ח1008586 אינדקס | 10 ,5 סוסס-זסס 0-1 /20) 566 ,60ח061 6 ,5000 וספת 1 ,סחו!ו9ז5חו 1 ,608 אזסששו6ח 0008 פווסחסזהסהץ5) דמ 50 2 ,;(אזסע00%צ! 1 ,506018090005 8 ,(אז0ע60ח 3768 סוש) אה/ 53 ,300ח3|/ 6ו1= קת 566 ,010001 זס1פחפּזוד 6וו= ו /2055) 566 ,068060 5 ,0575 5 ,5 )הווש | 6 ,508100 ,5/516705 0ַחוז8זסקס 6 ,50/0785 8 ,פחסטףסו!סקה 50 /205) 566 ,068060 סטאזהו +א6 דזוסקערו) וו דרו 5 60 588 ,(6ההּטחחרבּ | ץ0558|כ) 566 ,5!|העסזו1 ו /2055) 566 ,60ח068 5 9 ,301 ] אחו | 818 3 |,;8780ח)= 3 ,!! 81חז6ח)= 3, ,802.2 0067061 2, ,802.3 0067061 אזסעסאגופ) ק/5 +6חזסחז= 007655 7010001, 3 /ץ0) 506 ,231-232 ,5ץ0|3ז 15 3 , 0ס6זהּזזחו 6 ,0708009451 5 "חוסס-0+%חוסס ץז2!0558) 566 ,89 , סהוקקסחה-ץ0חה166 1 מבוא לתקשורת מחשבים (זוה160-78ועד 6!060וח5ח) קדו 43 ( דא פעוססחו/\) הסו5פוחחסכ (8) 60016א= 209 8 ,6/0685 החו0ח8קא0% 7 ,0065 4 ,8068%05] 0 עזז5ח! 060ח6זא= /6!= 566 ,1106006ח6ז ה 0 ,65 סרח |8ח97+%א0 - 6 ,00!0065סן 0ח56!601 ,1800175 /20) 506 ,172 ,6סחבזסוסן והז אזסע0ח ,306ז5+0 015% זההזסוס+-ווה1 8 65000810116685 זס5178%והורחסה 4 ,הסחוסו51 8%וכ - 0 כ!|גה ,פחואסוסטס/פַההסזזוו א8וכ - 1 סוהה 2220005 עבק תווצו פַהוקוז5 5%וכ - 5 סוה 206 7 ,0ח500101-508 5 וחור רהס |8ז606-) 00 5 ,(חסו85ור וה 0ס0) (806ח0)ח! 2318 60זט0וז8וכ זססו=) ופפ= 17 7 ,5ח00ו506018081 ופא 5 ,(5ח0סו5181 +ח6וח80ז1 |הטס) 5הס /205) 566 ,068060 7 ,06 560101 ,630!6 סוזקס-זססו1 (0059ו5181 +ח76ח1130/ סוֶחו5) 5465 166 7 ,ונופ 3 ,0855100 ח0%6+ הסו55 חר 60 5חסו68וחורחרח 60 |6008- 0 5686 6 ,07800)ח] 818 160טסו1כ זססו= וספ ח 6 ,00065 ,300765565 6ז8/וסזהח 1 568 115 עו|וסו81קר 0 6זהּ/עסזבּרן 8 ,15 1 עווו0ו81קר 60 6זהעשסזבּרו) וסרו 2 596 ,02ר] 7 ,80105 ץ0ח466ף16-פוחָחו5 ,זסעשסס-חטוח 6 סחזס)ח! , ץזסז5וח 1 ,3000015 ז80ו , עז6610זוס החסה /2|0558) 566 ,067060 , קסח /זה20558) 566 ,0608000 ,5כ! זפסח 2055) 506 ,0515 6 0575 /205) 566 ,60ח068 64 ,החסוט!650] 6חוּח , 6%5!05צו (6ִסְּוחָח3 ] קטאזבּ! +69 דזססערו) ווטודרו 220200 /20) 566 ,60ח068 5 60/ 566 ,1105 ((01000ז ז510ח8 ד +א6 דז6סערז) ק דד 209 9 ,(80/\ 66ו\ סהסעש) תת פסטח 8 ,8011/6 20) 566 ,60ח068 8 ,8951/06 0 ,ץעס!|ססס+ )5 6 ,פסחו-ה6אסדך 5וזסעת 5 ,61/0166 ה85וח 5 ,65ו0ס!0כס+ קד 586 ,וסססוסזק ז516ח3 ד 1א6 דו6קערן /ץז0) 506 ,(2חסח) 2רון ,4 ,7010001 ז510ח8זד 6וו=) קד= 2202 2 ,%6ח6ו|0 /205) 566 ,06860 9 ,פקט)סּם וגוז חסו5פוחחז6כ (קכסכ א//) וסשהס) ווט= 9 ,(ד! פעשססחו\) 9 ,3600065 507 פסחחפּח ווטז (5000 |6ש6!-816ח5) 5ז0פגו |וגז 7 ,פ/שסתו/ 3 205) 566 ,214-216 ,8/5/ו0810 6 ,560000 זסק פזוסְ3וכ)) 5ק0כ) סו 05 ץז2|0558) 506 ,92 ,5810/1105 ץ3|0558) 566 ,2רוכ) /ץז2|0558) 566 ,008060 ,01080105 20 506 ,ז6חק0כ) |( כ) 566 ,67806)ח! ז50 |68וחס8זכ) 30005 קטוסזום 65001008 זס+180חורח סה 2000046 /205) 566 ,068060 64 ,ףפחוה חס זסז זסַהְבּח3!/! 50( 64 ,פשוססחו\ 64 ,ךא פעוססחו\ 7 ,5ח300סו!ס30 6זה8עוקטסזום /205) 566 ,068060 7 ,0|00165חח00+ 0651 3000815, 0 6 ,(07806)ח! 501 |68וחק8זכ)) |(כ) 0) אינדקס | 12 9 ,05 080% |%9ח6רח6זסחו 6 ,000789ח6/ 6ז56/8 0 +ח06ח6ק6חו 5'סן /5] 506 ,11000010ח0ז 51800870 עזזפטסחו 6 ,(1160/600/65) 60ז3זזחו 6 ,070800851 5 ,חוסס-0+%חוסס 20) 506 ,39-41 ,5אזסע60ח 60זבזזחו 0חז|ו518חו 1 ,0ו1קס-061 ,080185 (0ז68 806ח0)חו אזסעז6ה) ו ,פזסעח 19 55 וחסז60!= 0חה |60168!= זס 5000%6חו =שם] 566 , פזסַ6ַחופָח= 60| 566 ףוטוסזוכ) 8160זס0)ח! ,אזסעז6 |8זוסו 5617/1065 8160זס0)חו אספן 596 0 ,6760066ח6)חו 0 ,065סח |8חז6זחו ה0סו1281ה08זכ) 8705 0+ |החסוזהחזסזחו 0 5888 6חסח6!60 ד 30 חהקהז60ו ד |החסוז8חזסזחו דד 568 ,066 רחס 6501906 2 ,)06ח%07ח! 0 ,0 0ַהו601ח60 /2055) 566 ,60ח068 (567/106 חצ חוהההסכ) פצזם 2227 1 ,וה סוחסזז6|60) |וחח-6 2 ,,(010001ז ז516ח3זד 6וו=) קד 6 0 ץז0ס%פוח (06159ושסז 567/106 +6חז6זח!) 65| 0 ,5000000 4 ,60/580700005ח 1 ,ץ5000 507/)0895, 4 4 ,)חוד 0 ,;(60)/ 66ו/\ סזס//) ששו (60/\ 06ו/\ סוזס//) /\\\ ס5|ה 566 3 מבוא לתקשורת מחשבים /ץ20558) 506 ,(וטקוטסשטסחו) סו ווםו 7 ,1/0685 080|6 זז הו) | 5 ,(וטסזוכ) 6 וסז1זח0;) +6חחז6זח!) קו0! 020 566 ,153 ,(|סססוסזוק 6 ,075)חוז ,5חססן סח |1601108= ז0 500016ח1) ם=ש| 1 ,(8ז66חוחח= 105ח0ז66ו= /205) 566 ,068060 (ח6000 הח00ז6!ח] 551605 ח6כ00ש) ופ 1 ,!06ס!/! 06ח61670 05 9 ,10008567 1 ,6 ועְחה-10008506/0 343 ,108858502 2 ,1088505 6 ,,-10888507 5 , 10885807 3, ,802.2 0067061 2, ,802.3 0067061 0 ,802.5 067061 9 ,9%/0685ח 0 ,פסחו-חה6אסדך 7 ,דד 50 802 םשש 20) 566 ,0660 ((200170) 4600655 בו60ו) שה 1 ,5013/00 1 ,0870 1077306ח! אזסעז6ח) וצ 0 ,8ח0ו506018081 (0106- 85% ד הְחססַחוחָח= ז6חהזסזהו) = ד=| 206 20) 566 ,068060 (000ז0ז 206655 |ו8ו/ +6חזסזחו) ₪4 וו 055) 566 ,185-186 ,(4 חסופזסצ ץז055|כ) 566 ,69 ,06ח608חו 5 /זה2055) 566 ,068060 (567/106 436 חוהוחסכ) פצוס 9, ,245-247 /2055) 566 ,60ח068 /ץזה055|כ) 506 ,068060 ,8זסזטסז 5 כקן 5 ,0385505 4 ,6%/07685ח זס)טקוחסס 6 |ס ן/ססדך 6 ,05 08וחור רחס 6655סזכה6זח!) 6קן ץ0) ((06ח0708א6 28066% אזסעאז6חזסזחו) <קן 17 3% ההואזסעאז6הזסזח!) קפ/אקן 56060060 /ספַח8ח00 6 ,(06ח6008 /2055) 566 ,60ח068 7, ,50116 |סססזסזוס ץז2|0558) 566 ,06860 ,חן 5 ,60065 זקטזז6)ח|) 65| 6 , (טסטכ)טסח!) חסק )| ₪856 /סוחסו/! 2856 6 ,0017055 /2055) 566 ,60ח068 0 הו) ן 5 ,(וטסזוכ) 5 ,5011105 פופו 5617/1065 83160ז00זחו) צהספ! 0 ,192-193 ,(אזסעוז46! 4 ,5ה0800)0ח600 /2055) 566 ,068060 5 |החסוז8חז0זח!) 15 2 ,;(חסו1ְה28וחִחזכ) /205) 566 ,60ח068 ,5 ,(0678ו/0ז2 5677106 6%חז0זח!) 55| 206 0 ,080%00885 0 ,0 חָחוז60החסס ,6%חזס%ח! 8 ,500000 ץזהזסחזטג/ 5זססוהגו 45510060 61חזסזח| /%]]| 806 6 ,0000 655806 |סזז1חס 6 61חזסזח| קוסו 86 ,006 356 ד הָחוספַחופָח= 61חזסזח| =דםו 9 'ז6זס!קא= 6%ח67+ח|! + ) ]50 הסוזההזסזח! 61חזסזח| 8 ,(567/81 80/ 2 ,(70%000 ז516ח8זד 6וו=) שד ,4 חסו5ז6/ |060+סז] 466655 |31!! +6חזס%ח| 4]/ )| 560 6 ,6010 הסוזה ו הזס?ח! אזסעטוסא! +6חז%6ח! 5|אזסוח| | 566 ,!010060ז2 +6חז%6ח| ק|/ק ד 566 ,5166 |סססוסזס 61חז6זח| 5 5868 ,זססועסזק 567/106 61חז6זח| 6, ,5110 60/ 500160 61חז0זח| ץז2|0558) 566 ,5אזסעוז6חזסזחו 6 ,ףחחו)זסעשז6חז16חו 4 ,0)075זם 6 ,289/ש0810 3 ,701+075 3 ,18065/01580/9010065ח8/ו30 1 ,הח 2 ,%000!89סז 1 ,5860 /6ח008א6 280861 חַהואזסעסחהז6וח! 6 ,600806 )8086 000ה56006 %א6/אקן 5] 566 ,5הסו681וחוח רחס 6655סזסח6זח| 2!0558) 566 ,067060 קזחו 5] 566 ,60651 +ז0+ח| 0 |סחהזוח! 3 ,52 ,(|סססוסזק ז6חזסזח!) קן אינדקס | 14 8 ,1זסספחפזדך 4 ,65ו0ס|ססס ,ףטסע3| 7 ,(|0סס)סזק |סשח0ס) אחו1) קס. | 5 זו זח0ו6עאחשו1) קמס ו /ז0) 566 ,(|סססוסיוק 7 ,פפחו! |88560! 6 ,(06ו/007 0318 |מוופָום) ספ /205) 566 ,068060 3 ,(06סוכ פַחואוחם-וחטו ו) = | 6ססוכ חחח +חטו 1 כם | 890 |01000ז 00655 /0ז60זוכ +תסו6שחטו 1 גכ ] 590 חן 7 ,68500| 1 ,05/00 ,65חסחס סוס 12 ,05/4/04 |8זוסו 5617/1005 6079100זחו) מספ!ו 0 ,(אזסש461! סח סו 8/50 586 7 ,(0.)) וסססשסזק |סחס6 אחו! 6 ,660 ,3100710005 51816->חוון ץ0) 5אחון /2055) 566 ,60ח068 1 ,ז6ע500!3 |סזח0 >חו 1 והסופָס. 1 8 ,(אזסע60! 68ז 6סו//) אה/ש 0170 אחו | |הסוסָס.] 850 566 6 | | /20558) 566 ,00ח068 ,| | 6 5 ד5וש | /2055) 566 ,068060 64 ,חסוט|650ז 6ההח 461105 06| 20) 506 ,505 ץ2|0558) 566 ,פסססו /2055) 506 ,פזס)חוזס 5 מבוא לתקשורת מחשבים /ץז2|055) 566 ,60ח66 ,ודו 2!0558) 566 ,067060 ,פזססחחטון 6 ,60ח0611 ,(0ח5600 זסס 8זוססווא) 4005 0 /ז055|כ) 506 ,(2חסחסווא) 2רן>] /זה055|כ) 506 ,60ח068 ,05+ץססון> (0508זסו1/) 2856 0006!/שסח> ,5ח6!ססזכ אזסעז6ח סַהוססה65וטוסז 0 ;ססקטס |68וחחס6ד 1 נספח ט - 66101585 סבּ| 9 ,85>אז0/ש60ח ‏ פסִהְהּגוחְַח3ּ|! ,6 ,(8א6/07ח 3768 |008!) 145 1 20) 566 ,67-70 1 ,ח080וח חר 00 18655ה600 ההסס 8 ,60 הס 8 ,חקא 7 ,0065וזם 4 ,780681075 6 ,180105 8 ,1603 6!655ז1/ 0611860 ,(הסקפחגזד 68 |1068) דמ | 00 500 2 ,.66אז61//0ח הַחו6ץ3| זע 6 , חסטפּסווססה 6 ,פחסטףסו!סקהּ 9 ,.אחו ] 818 9 ,אזסע6צו (ח6000 הח00ז16ח] 551605 ח6כ0ש) ופ 2 ,!00ס!/! 06ח₪6167/6 9 !5108 7 ,החסו%9ח656ק 7 ,5955900 9 ,110!|055) 8 ,;זס? פחסו8סו!סקהּ 8 , פַחטקוחסס 6ווססוח 9 ,0|001605חח00+ 6 566 ,!|סז1חס) 266655 בוו זפ 568 5868 ,560000 זסכ 0080115 /ץז2|0558) 566 ,06860 ,9080105 /ץזה055|כ) 566 ,66060 ,ץזסרהסרח 5 ,61/0665 65 5 566 ,06ו/ז56 חחווסח3ר! 055806 7 ,007/67 055806 דו/! 506 ,%ח06/ ז510ח3ז ד 055306 5חה /2055) 566 ,60ח068 6 ,וח 6וחסזז6!60) |וח-6 1 ,61/0665 6013 9 ,3/0 | אזסעסצו החהזססזק הסוז8סו!|סס/ 9חו65530ו |קה]! 566 ,806סוח! 5רח 055 5 ,חקו סס 2 ,30606855 חסו1ח16ח00 הו 566 ,%זסעס] 63זה חהפאווסססזוסו 6 ,567/06 החוו0חב3ּר! 655806!/) סרוו /2055) 566 ,60ח068 (2856 חסוזהוזס?ח! +הסחחסהַבּח3ו) פוש /2055) 506 ,06860 0005505 סזסרח 6 , (טסטכ)טסח!) חסק )| ₪856 7 ,(6870 0806)חו אזסעז6ח) וצ 0505 80%סזסוו! טחואזסע6ח 8 ,6185 הסוח 00 8 ,%0008סז 5\/ | 506 ,5אזסש401] 68ז |1008 ה | 506 ,הסספחפזד 68זה |1068 2055) 566 ,%|3 ד|1.008 /2!0558) 566 ,חָחוז |הסוטסו 1 ,5ז3/6|ס50 |סז%ח0) אחו | והסופָס. 1 9 ,50015 חופָסו פחסטס! 20) 566 ,068060 /זה055|כ) 566 ,06000 ,50015 2 ,עףסוססס? פָחוז ,5סססו 7 ,%0465] 1/0%05 6, ,20וח08זכ) 1.0005 5 ע0ח66ז=-6וחָחופ ,זס/שצסס-עוס 1 6 ,05ח0ו506018081 שחו ץז0558|כ) 506 ,06060 ,800705505 /2055) 566 ,06060 1 ,(!0ז%ח20) 400655/ 16018) זסץֶ3|פטפ /ץז055|כ) 566 ,067060 ,פזסעז50 |והחח 6 ,(אזסע400] 68זה חמוו|סססזסו) אחוש 5 566 ,2856 חסוזהוזסזח! +ה6רח6ס3 חהּו הההזססזק הסוזה8סו!ססג/ 9חהו165580) וקאוש /205) 566 ,(806ח0)ח| /ץזה055|כ) 566 ,068000 ,5הוח 6 ,(וח(| 00655// הסםזפטוטו) (מו /205) 566 ,06860 0 ,(0ה5600 זסכ 85 16030/) פססו 00 500 וח 20) 566 ,06860 9 ,38 ,25-26 ,5אז6)//0ח 9 ,000087 9 ,39-41 ,0!055ז1) אינדקס | 16 8חוזסזוהסרח 7 ,275-277 , 6סחה 060 אזסעאזסח אזסעטסצ! 6!קוחו5) קוואפ 7 ,(|0%000זק %חה6רח06ה חהו 6זס חק דא פעשססחו\ 6 ,זס+וחסו 7 ,(אזסעז6ח) פזס)וחסרח (?וח() 406655 חסשמז5ווטו) (הסו 16 3 ,(חח 60 025כ) מאם. ספוש 5 ,65סוחטח +וסס 6 ,(40601/ ז510ח3ז ד 655306ו₪) ה דוש ץ0) /זה055|כ) 566 ,60ח0611 ,(אטחח) זסאסוסטוטווח 5 80/6 566 ,60631018 הסכטוטווח הסופח%6א= |ו8!/ +6חז%6ח! 56סכהטסטוטו =וווו 506 (\/5!/! 566 )ףוח() 60655 חסם)5טוטוע א 56 השס 6עוז40 651זה6א) צהסהצז ץזה055|כ) 566 ,134 ,068060 ,(זססתטוסצ /ץז0558|כ) 506 ,65כו ס6חההח 55חהח ו60ס)סזס 6%01025צ 3, ,15וחחו| 036107 5 6 סח 0+ חחוט!650ז 15 /ז055|כ) 566 ,0611060 ,5ח0ז78ז0015ז 2!0558) 566 ,067000 ,5חסטט|950ז 005 ז50 9 ,וו 9 ,חחח ]58 6] 508 ,חסוה0חנוס-] 5616066 |החסבּוו רה0568 6עוז0/ 651זהסאז) צז וצ 20 506 ,134 ,(זססתוסצ 7 מבוא לתקשורת מחשבים סח 7 ,אצוו וא 7 ,]ס601760%ז 8, ,50 80/ וו 6 ,86ח8ח0א= שח ססח65וסווסץ ,2856 06 0סושסח ,5הח6|ססזס אזסעאוסח 0 ,הססקפ |68והח60ך 6 ,וה 6 ,אססו0 6 ,5008064 % ד ,5ח6!ססזכ אזסעז6ח סַהוססה65וסטוסז 209 9, ,5116 80/ 3 ,685/ה/ש0ז16רח /205) 566 ,06860 0 ,5אז6%//0ח 3 ,%05ו||5810 2 ,!7705118+ |ו8!/! 61חז6זח! 6פסקזטקטוטוא) =ווווש 6 ,(חסו5ח16א= /205) 566 ,06060 8 ,6018 6!655זועש סַחטוקוהסס ,6ווססוח 5 (ח6000 הח00ז16ח! 551605 ח6כ0ש) ופ 2 ,8701080085 361676006 5 סרח 09 1906, 0 06860, 566 )205/ 708, 1 0 ,החזס)אס 0, ,הּחזסזחו 3 ,8006585 701016 2 ,006785 פנוסחהסזהסהץ5ה 3 ,פ5ח6 סרח !0/0/68 2 ,006708 פטסחסזהסהץ5 50860, 0 0805, 0 9 ,50066006-017066% , פחסוז8|וססרח 0 ,ףח הסאסדך 0 ,0חח6800 8 ,0801885 6 ,סח 6 ,;ח50ע5 זוסזטכוסח! 28516 אזסעטסצו 5 5 566 ,206% |ס%ה0ס אזסעוסצו ה526010800 6806)ח! 66ו/06 אזסשסצו 5 588 5 566 ,רח0ז5ש5 6ון= אזסעסצו 0 566 ,%0ח66 חסוזהוחזס?ח! אזסעוסצו 5 566 ,06ו/567 חסוזהוחזסזח! אזסעסצו 5 5086 ,69705 67800!ח! אזסעוסח /זה055|כ) 506 ,49 ,זסע3 | אזסעסצ 6 ,0%060ז הסספחה ד 8שוסצ! אזסעזסצו קדאצו 65 588 ,10ה6) 5ח900ו06כ) אזסעזסצו 6 ,660 ,5זסזחוזכן 806 16חו-אזסעאז6ח 0) וח 3 97896ח!= 1008561 /2055) 566 ,06860 ,פזסזמְב30 ,6סחּח |סססזסזוס 4610|025 ,800765565 5 ,חחוע!850ז 5 ,151791015חורחוסה 0 ,95ח601585)00כ] 800658 1 ,סחווסטה 64 ,3000015 561 0ַחו07081 1 ,8000015 501 חַחו06161 8 ,פחוה רחס 64 ,300011015 קטסזום 1 ,3000015 ז80וו סַחועזוססוח 1 ,ףפסוסו!סכ /01ו560 אזסעז6ח וז בח ססח6פופוסז 200007 8 ,פסנוסזאזס/ /ץז2|0558) 566 ,60ח068 ,2015ץ|החהּ 6 ,367 | חסוזהסווססה 8 ,פחסוסו!סקה 6 ,(ם]/ק0 ד זפט) 05ו%5סא) דפצו 0 6 ,200 |0זח0 אזסעטסצז) פצ סו 6 06סוע26 אזסעטסצז) 5וסאז 20 566 ,162 ,(ה60180800ק5 סוסא 5108 העצסכ 6עוז0 4087051 ]סגא 506 6 ,0 תוס הה08זז5ק( | 4606 05%ז3 סו אמטבהא 4610 8 1ח6חסקוהסס /205) 566 ,06860 8 ,!סססזסזוס זומז טס טסח! 28516 אזסטחסצו) 05!םזסצ (הח500ץ 8 סקר סס /205) 566 ,06860 הסוזט|650ז 6הההח 5 ,(5/5%0 סַחתִבּצ] הוהההסכ) פצזם 5 ,0575 5 ,5 דחו | סח 61חז%6ח! פטססחו/ש) 6ןו/צ 5 ,5/5000 הח 5 ,5וחו! 083180107 5 א סח 0? סחוש|650ז 15 8 ,ןססס+סזוס פָחוטו650ז זס1 עחהסזהזסוח ,שו/ק סד 5 ,חח דא 588 ,קן/ק6ד זפטס 0!05ז6צ סא 5866 ,|60סזסזק 606 6ז8//ו6 5רווותסהּ אזסעז6ח 6 18060) 61חה36 ה 3 ,(אזס/0ז16] זסזוקו 60 3 ,)06708 8 0סזטסוז9וכ זססו=) ופפ= 7 ,(%07806ח| אינדקס | 18 /205) 566 ,068060 9 ,630165 סוזסס-זססו1 1 ,1/6!|655/ 5 ,ח85רח חסופוסקזס) הספסזסווש 8 ,6185 סקוה 00 7 ,אאו וש 8 ,0008+סז 7 ,ז0ס06%ז7001 3 ,685//ש0ז16רח 7 ,06ח סז 6 פַההסזוהסוח 7 ,5זס)וחסרוח 4 ,05ן6%/58070ח 8 ,0870 0800)חו אזסעז6ח) וצ 4 ,0818 ח0080! 5/9065 0ַחוז8זסקס 2, ,0ז501//9 +ח6ו!ס 4 ,ףסחההח5פ ,65וו1 8 ,ףפחסוסחט1 6 ,ףשחחחוזכ אזסעז6ח 6 ,567/)085 אזסש/6%ח 6 ,0675 זסזחווס 2 ,501/96 507/07 12 ,85 חסקוחסס 50/86 ( 600 החססז6)ח| 551605 ה6ככש) ופ 2 ,!00ס!/! 6107/0006 1 ,םםםן| 2 ,3/05| 2 ,סו/שס 2 ,/0-060)-667 5 5668 ,%000|5סזוש 58 7 ,ץ0ח016-1100006ח51 ,זסעוסס-חטות 6 ,/ץ0ח6-116046ָחו5 ,זסעוסס-עצס! 500 6500810065 זס+9וחורח סה 202271 8 ,]8/8]|-810ח5 0 ,]6/6!-1507 4 ,08500-/507/8 4 0 8008018065 4 ,0% 01580/8018005 3 ,5000 4 ,80/0759 9 מבוא לתקשורת מחשבים /2055) 566 ,60ח068 7, ,%65ח6רהחסזושח6 3 ,5פח6|ססזוס 9 ,ףפחס|51800-8 /ה2055) 506 ,068860 ,6זז160וחסזהּ 7 ,פטס 5 ,080185 9 ,08100065 2 ,880 00 4 ,פחסוזהחו וח סס 4 ,8185 סוחס וס 5 ,300705505 ₪] |8חז6זחו 5 ,3001105505 ]| ,6%חז%6ח| (ז6סוטסז 5677106 61חז0זח!) קפ| 15 1 ,%00085סזו 1 ,543065 עה וזכ ,5|סססוסזס 4 ,67-70 ,0008000005 9 ,603 6!655זו/ 2 ,00900095 /205) 566 ,06860 4 ,עוסוזס 0ה8רח6 02055 566 ,07/6758 000106 9, ,5חָח6! ,680165 קסזס 69 ,)06708 8 ,חקא 7 ,0065וזם 4 ,780681075 1 ,סחו!||ה51חו ,630165 סוזקס-זססוז 6זח! 0 ,0 ָהו601 60 6 0 ץזס5%וח 4 ,807/)0605 6 , סחואזסעז6 הזחו 4 ,0+075זם 6 ,0810/2359 53 ,00%015] 9 ,008065ח3|! 2 ,0חח9ץ3| 35| 9 ,|5108עח] 7 ,585500 9 ,38 ,25-26 ,6018 9 ,00008 0 ,סקס |68וחח60 ד 80סזסווש 9 600% ך 6-050וו/ 3 ,פחסו8סו!סק8 אזסעאסח 2 ,5ח6!ססזס זסעוז אזסעטוסח 7 ,5זס+וחסוח אזסע6%ח 0 ,05 0ז6/50ח (08705 0806)חו אזסעז6ח) 5)וצ 2 ,פוח6|ססזוס 7 ,6חוזסאחסוח 66חה והזסהסק 1 ,600168!5ס 3 .1000080005 זסאוסס 5 ,38/2075 |סססוסזוס 2 ,05חו5011 |סססוסזוס 1 ,7650111065 1 ,פוח6|ססזס זס1 65וסוזס 0חו500 חוההוהסכ-6חזוד) מסד 4 ,(₪366010700107 8 ,1075 חור6+ 8 ,005+ 3 ,ח0סו065חסס סוה סק 6|טמזקטהסזהוחט) 5 2 ,,(עוסק5 +וססקטפ זס חצ 0 .51605 6זס 6 דא פעוססחו\ 6 ,זס+וחסו זס 5ה0סו8סו!סקה ,608 6!655זו/ש 8 0 ,(60/\ 66ו// סוזס/) וצ ו 4 ,)6ח%0ח! ,5ח6!ססזכ אזסעאז6ח סַחהוזססח65!טטוסיז 1000 כוא 566 ,06ח06! חהסוזפו5 ואסוו |0%000זק (וח6ז5ש5 6ו= אזסעטסצז) 5-צו ץז3|0558) 566 ,159 (ז60%6) חסוז8 ההזסזח! אזסעטסאז) וצ 7 ,100-108 1 ,0870 07306חו אזסע6ח) וצ 5 ,18180005 800855 6 ,560005 /זסוחסוח 0356 2 ,5/5105 8500 0-ה00ח16ח60 5 8 ,פחסוסו!ססה 7 ,5ח680 גרח סס 6 ,1105 6 ,חס 9 ,507/96 0 ,;680-50604זקס 5 10083/]) 6 ,5זסַץ3|פ0פ 1 ,(|%0ח0) 4 ,080ח9/)0 1 ,60ח0:+ו/5-)!גוסזוס 4 , 6חוח10ו/ש5-30%6% 1 0 065 3 ,0855100 ח0%6+ 0 ,9חו-חה6אסדך 6 ,27-29 ,65וסֶס|ססס+ 7 ,פס 5 ,60 5 ,5סוסעח 2 ,פחוז 0 ,5 2 ,05 518 4 ,חח זה)5 6 6 ,00680665 6 ,0065וזם 3 ,פח6|ססזוס /ץזה055|כ) 566 ,068060 ,פ5חסספחהז 0 ,273-274 , חַח000ח65!טוסז 86 0/8060 6 ,95+075+ 3 ,050!05ז חָחו2ץ|החה 0 ,5/5105 3007 3 ,510175 0800851זם 1 ,85ח6!ססזס 6ו08 2 ,חסוז8זסזחו סַחוז60|!60 3 ,68| סז 060106 /0ועו601 חס ,65| סזכ 01 68565 מַהוחוח616 22 8 ,ח3!ק 60061 ז01585%0 5 , הרוס 4 ,0ז0! זוס/ וזוָום) ומטס ,806ז5)0 015% +חההזס!סץ-זוה1 200008 3 ,5 ח6|ססזכ 0ח50!80! אינדקס| 20 0 506 ,806ח6)ח! אחו |-הוהכ ח6סס 0 5868 ,ץ1וש6060חח0) 28180856 חסככ |00 566 ,806ח0ח! ופצוזם הס 0 566 ,9%זו= ה+28 0658%ח5 ה6סכ 51 506 ,66%חח00ז0זח! 5ח0ז5/5 ח6ככ) (09) 05ח5/5%0 0ח80זססס /20) 506 ,60ח068 4 ,חסוזהחוס 60 ,פאזסעטוסח 2 ,61//0/65ח 0-0661)-661 ,60/05 566 ,5510705 חו81ז6קס 05 ַחוז8זסקס ץסזפוח 566 ,פחופחס (600ח00ז16ח] 551605 ה6כש) ופ /205) 566 ,068060 2 ,!000]/! 61070006 7, ,65 זסעצו6ח זס1 1060765 חסזה 1 ,םםםן| 2 ,3/015| 2 ,665א6%//0ח (0870 00806:חו אזסעאז6ה) וצ 1 057-, 566 0 כ (2870) 806חס)ח! אזסעטסא) וא ,65הַבּאסס 101 /ץז2!0558) 506 ,5אזסע60ח 60ח10וע5-+06 4 ,ף66ז61//0ח סַהוח10ו/צ5-+30%6 (006!/! ז510ח8ד פוסחסזחסחץ5ה) שודה 220003 5 068060, 566 )2055/ /ץזה055|כ) 566 ,6680060 ,שוחה 3 ,068795 חו355 6צופפהס 8 ,05וח 1 מבוא לתקשורת מחשבים 2 ,0ח030ס! ,0818 068060, 566 )205/ 9 ,ףסחו!|518חו ,5ז6עו (68חו| +360065 זקטזז0)ח!) 35| 15 2 ,08085!חורחרח 60 אזסעו6ח 1 ,8005א0ה 4 ,פוח8|ססזום 8 ,פחסו8זוסו1ח60 ,05חו500 7 ,608065 ,65וסס|סחח00+ ,0660 ,(ז6ו0ח06! חסוז518 +אס) ספוא ץז0|כ) 506 ,141 6 ,567/06 חסוז8החזסזח! אזסעאזסצז) 6וא 05 ההסספחה ד פעוסצ! אזסעאזסצז) ‏ דצו 4 ,(0%0001ז] ( דא פעוססחו//) הסופפוחחזסק 4060655 סצ 209 7 ,2600 5חסוז8ז6ככ) אזסשא6ז) 6כצו /זה055|כ) 506 ,068060 ,065סח ץז2|0558) 566 ,06700 ,865וסח 6 ,(5/516708 0חה80ז6ככ) אזסעצאסצ) 45 5/5665 סַחו81ז6קס ,5אזסע60ח 6 ,חס חס 5016006 |החסטהּאצז) סא 7 ,(070508ו1) 5אזסעז6ח אוו ןוא 0 (00ש600ח0ח00) 28180856 ח6ק0) 6סס 8[ 20) 566 ,068060 6 ,(806סח! אחו |-0818 ח6קס) וסס סו 2 ,000!8+סזש 0) 566 ,פוהחחס /ץז055|) 506 ,8ז606550ס0זקסזסווח זה ססחס 2 ,5/5105 ₪5( 6חווחס 58 5686 ,8ז0)וה 60 |החספזוסס 6 ,830075ח3)/! חסוזהחזסזח! |החספזסק 65| 9 ,3/6 ] |68ו5עח /20) 566 ,60ח068 (30019ח3! הסוזהההזסזח! |ח80ז6ש) פוווק 11 /ץז2|055) 506 ,6!5אוס (5ד02ק) 561108 6הסח60ו6ד 06 חוהוק 13 פוחזסהוס /205) 566 ,068060 ץז3!0558) 566 ,70 ,חַחו|ס68 והטחסוס /ץזה055|כ) 566 ,(עֶב₪1 סח סטום) קחס קקק 58686 ,|0060ס+סזק +חוסק ס+ %חוסק 6 ,94-95 ,60ז9ז1חו +חוסס-ס+%חוסס ץ0) 6 ,סז החווהחט ד זחוסק-0ו-זחוסק קךדקק 1 ,ץוו560 אזסעז6ח זסז 65וסווסס ) 05ח8 60 גוחסרח פ6וסווסש 1 206 , (פחוהוחסכ] זסז זססְהח3 ו 6 ,81 ,(610005ח 360655) סחוווסס 0) (3 חסופזפע |0ס0ס%סזק 28106) ז5סק) 3קסק 00 506 ,241 ,185-186 פחסס /ץזה55ס|כ) 566 ,כו 6 ,(,;(ח! פַחוה) | 6 ,020 פַחוה) 0 6 ,3 חסופז6ע !01060 02106 +5סק 03 ץזה055|כ) 506 ,011005 05% (5617/106 6הסת60ו6ד 0וכ) חוהוק) דסק 13 /2055) 506 ,65וסֶסוססס+ נמ /205) 566 ,06860 8 ,]507/60 6 9 ,015ו8000 581 /ץז2|0558) 566 ,668000 ,פחִזה ,3 ,(ז6!|ס%ח600 הוהוחסכ עזההחחק) 6סק 00 506 ,258 6 ,230 (אזסעז0צ] 0818 סווסטם) מסס סו 2 ,6%//0765ח 0-0661)-661ס 1 ,8008018005 /205) 566 ,06860 2 0% 01580/8018005 5 205) 566 ,06860 6 ,;685א6%//0ח ,7 , 275-277 , פָחוזסא הסוח 66חה הסוס 00 5006 (6870 0306חו אזסע6ח) וצ 7 ,0!00165חח60+ +ח6רח6סח3ּ|/! אזסעטוסצז 6וקוחו5) קוואס 0%0001(,7ז זסזוחסו/! 6סחה ההסי6 דא פטססמו/צצ 206 5 ,65| סזכ אזסעז6ח הח ססח6פוטוסז 101 6 60 ח600ז6)ח! +ח6חהסקותה0ס) [הזסחסוו6ק ₪0 6/ק 588 ,ףוטסזו0 |הטחו/ +ה6חה וחק 5חסו89!וחחוסס 0 ,ץ1ו560 אזסששז6ח 8 ,ץו500 |66|-5870 0 ,ץ1ו560 |6ע6|-507 7 ,פשטסמו/ 9 , דא פעוססחו/ 3 ,חסטוס 5ח0ו55!וח6 ץז055|כ) 566 ,5ה6000חהחסס 65151001 אינדקס | 22 7 .5016 |סססוסזוס 6₪%/אכן 7 ,(ו0ס6סזסזק |סשח0ס) אחו1) ק6. | 8 ,סח זסע60ח הספסזסווע! 8 ,)0+ 8 ,46%0025! 8 ,(2!00% 655806! 567/81) םוס 6 זסעוזכ אזסעטסצז) סוס 2 ,(ח5060180800 8 ,]זא 8 ,460/05 סז הַחוע!650 ,פ5פַחחּח וסססוסזוס 5 ,3001/05505 >זסש/6%ח 9 ,5אז0ש6%ח 9 ;6/5160 6!= אזסעטסאז) 5-צו 2 ,(97806)ח! זסטוזם ח6קס) וסס (609חח00ז16ח] 551605 ה6כש) ופ 1599 (91ז|= ה781 165% 0ח5 ה6ק0) -050 00 5006 7 ,(ו0ססזסזק זחוסק סז זחוסק) קקק פחווסהחגוד זהוסק-0+זהוסק) ק דקק 8 ,(0001)סוש 2 ,5780665 /ז8 והוז 2 ,פוח6|ססזוס 8, ,5010/870 ז66%0/ו601ז ((000ז0ז הסה החסזח! פַהסטסה) קוה 00 5006 2 ,0!6+טסז-הסח סחה 6וספ+טסז 1 ,0005סז 8 ,8000085 ח00 0ח50!600 ,((01000זק 6706%+ח! 6חו 1 |56₪8) קן ופ 77 8 ,(8!006 9558806! ז9/ז60) פוס +הסקפחהזד |ו3ו 6וקחזו5) ק דופ 4 ,(!ס0סס)סוק (6זוו11601ח0ז4/ אזסעא 6 הח5%0ע5) האפ 100 ר06ח3ּ ו אזסעטוסצ 6וקוחו5) סושאפ 7 ,(0601)סזוק 2|05) 506 ,45-46 ,508065 ((0)000זק |170ח60 הסופפווהפחפּזד) קסד 14 6 ,50116 |ססס%סזס =|/ק6ד 4 חוד 3 ,(0)0001ז0 התִהּזְחְמ81 ז56) קסט 3 מבוא לתקשורת מחשבים 3 ,5פח6!ססזכ זס/וסס 6 ,7 ,(%0601סזק +חוס: סו זחוסק) קקק סו 8מווהחט ד זהוסק-0+:חוסק) קדקק 8 ,(%0601סזש ץז2|0558) 506 , 46-47 ,זסץ3 | ח%900ח6560זק 0 (,(52! 3816 עזהומחחק) וחק > 568 ,זסווסזז1חס6 הוהחחסכ עזהחוזק [חק 566 ,אספ! 3966 עזהחוזק 6 ,זסְהח3! זחוזק 6 ,5אזסע61ח חס 567/68 זחחוס 6 ,8זס)חחוס 6 ה,ההחססו 5ז16זחוז 5 טסה חס סהטחוזס 6 ,5/5105 ַחוז8ז6קס 6 ,0/6785 זסזחווס 4 ,00 אזסעזסח ,65שחסחוס /זה055|כ) 566 ,067060 ,6065505ס0ז |קק 566 ,|החסוזהחזסזח! זחוסק עזוטחסגוססזק 2|055) 566 ,92 ,00|3/5 חסוְהּהָהּססזס 1 ,%00085סז 205) 566 ,295 ,06860 ,2015ץ]|החהּ ((01000זק ה650|₪00 007655) קחה 13 1 ,סוט הסס חסו68 חר רוח 60 1606ח6ס- 660 ה הסס 11 1 ,6855!ה007806410 068060, 566 )20/ 9 ,00001 אחו | ההכ) 6 וס 6 ,וה 16ח0ז6!66) |וההח-6 4 ,7010001 ז16פח8זד 6וו=) שד 6 וסח0;) +6חז6זח!) קו6! 3 ,(0)0001ז 3 ,(!00ס)סזק 6%ח67זח!) ק| (06ח8ח0א= 230861 אזסעטסחזסזח!) <קן 17 \3 566 ,ץזסוחסו 4600655 והססחהה ,50/6158 (5010//876 00655// 74670016) 6 66 8 ,08|!]080%65 9 ,חסטקץ0ח 8 ,פחסו8פוזסכ חו-|018 סהוזחפום 8 ,8550/0705 9 ,דא פעוסבחו/\) הסו5פוחהח6ק (5) 4680 ( דא פעשססחו/) הסו5פוחהח6כ (6) 4680 209 (( 5000 |6/8|-876ח5) 5675 עץוחס-680ז 7 ,פשטססחו/\ זס58וחור30 אזסעאזסח , טהוהחהוס 600/81 8 ,.850005/01!8665ז 5 8 ,5ח סרח 00 /205) 566 ,60ח068 2 ,158 ,501/86 ,85 6עו5ח26א6ח! 01 8/5 1ח3 הס ס|גח 598 5505 ה06)) |25) ,06|5סוח 66ח6ז616ז 2 ,;(חסוז60חחססז0+ח|! 2|055) 566 ,5זסעוס: צְ0|3ז 2 ,(1/86) 5/ץ0|3ז 6 ,8011517800 אזסע6ח 0%6רח6ז ץ0) 9, ,860055 6700%6] 4 ,000800005 3 ,65 סרח 2 ,פסחסזח0הץ85 3 ,00119 2 ,פטסחסזהסחץפ 7 ,(וסססזסזק זחוסק סז זחוסק) קקק (5011/876 00655// 346700%0) 6 16 9 ,5600 8 ,0010008 0ח56!600 ,((01000זק 6706%+ח! 6חו 1 |56₪8) קן ופ 17 0 ,פש/וססחו/\-< 1 ,25 3 ,507/65 שאסזס 6חסח6!60 ד 60ח0+ועוש סווסגוק) א דפק 7 ,193 , (6זסע460 /205) 566 ,068060 (=זסש6ח 3768 ססו) אה/ 6 ,60 חס אסק 5868 ,אזסעטוס ההכ סווטפטק אזסעשו6צ! 6חסח 660 ד ס6ח6אעוש סווסטו דפק 588 (ווסזוכ) |8טזו/ הסח ההזסק) 6ק 20) 506 ,/2|05581) 566 ,06860 2 ,70359 סחח3ז1 ₪4 566 ,ע0חה0006ז= סוסה 58 7 ,ץ0ח016-11006ח51 ,זסעוסס-חטות 6 ,(5אזסע61ח 63ב |הססו) פוה | 6 ,/ץ0ח06-1160/6ָחו5 ,זסעוסכ-עצס! ץז3|0558) 566 ,40 ,5אזסשז6ח 6 ח2א6ח! 01 5/ץ3/ +ח08ה60ה) סוה 8 ,18868 068060, 566 )205/ 4 ,ספחוקוזס 8%וכ - 0 כ!|גה פחואס!סטס/פההסזזוו א8וכ - 1 סואהה 2202005 עבק תווצו פַהוקוז5 %וכ - 5 סוה 206 7 ,0חק500101-5 4 ,ףפחוקו6 א8וכ - 0 סוה 0חוא6!קטוכ/ַההסחוו א8וכ - 1 סוגה 225 6 ,עה הזוע חַחהוקו5 5%וכ - 5 סוה 6 ,(עזסוח6!ו/! 406655 ההססח3ף) וגה /05) 506 , סחחסטם 7 ,(0870 1077306חו אזסעז6ח) וצ אינדקס | 24 ₪ 506 ,ח! פחום סח 566 ,זט פחום /זה055|כ) 566 ,06860 ,05חוז 6 ,;(0001)סז] הסטה החס)ח! פַהטטסה) סוה ץ0) 6 ,(ט0 פָחו₪) ₪0 ץז2|055) 506 ,152 ,000!5)סזק 6|סמזטסז 2 ,= 90 2 ,וקד 3 ,010759] 2 ,18065/01580/9010065ח8/ו30 4 ,0+075זש 0 ,0065 סז 60 וח סס /2055) 566 ,60ח068 1 ,וחחה חץ 2 ,;%000!89סז 1 ,5860 /ץזה055|כ) 506 ,05וס8+ | 506 ,וסססזסזק הסוזהההזסזה! פהוזטסה 6 ,08 0000076זק 016ח6ה) 6קה 2055) 566-/2|05581) 1 ,;1008565) 6|₪ז 5-4-3 ,05| 5 6 ,;(15חו20] 00655// 06ו/561) וס ץ0) ,5 ,(005ו5181 +ח076ח1180/ סופָחו5) 5465 00 5006 3 ,5810|]105 /205) 566 ,0611860 , 65עהעשסזסורח 3 ,8ח0ו506018081 חו|ו60ח50 7 ,פחסט8סו!קה חזו/ש 9 ,חוסס! ,50015 הח6ז5/5 זסזטקוהס0) |ו8החפ) ו509 /205) 566 ,(806ח0)ח| 75 מבוא לתקשורת מחשבים 5 5066 ,507/86 400655 0%6וח6 5 5868 ,||08 066016 6046 180681015, 4 8008018005 3 06060, 566 )20 01580/8018005, 3 65 566 ,618 וח0) זס= ₪60₪65% 1, ,ס6זּש501 ז0ס65% 60 5 1 ,פ5אז0/וז6ח הַחוססח65!טוסז 3 ,510175 +080085ז 1 ,85ח6!ססזס 6ו68 3 ,68| סז 06106 ע0ועו601 חס 0 ,אססקס |68וחח60 ד הספסזסווש 9 ,1%0ח60 ך 50סזסוו/! 3 ,פחסו8סו!סקה אזסעזסח 2 ,85ח6!ססזכ 07/61 אזסעאזסח 0 ,0005ז60/50ח (68105 806ח0)חו אזסעאז6ה) 5)וצ 2 ,.5ח6|ססוס 1 ,6001085 3 ,6080075 זס/סס 2 ,560105 |סססזסזס 2 ,%000!89סז 3 ,65000חסס 1100 צססקטפ זסוסחפצ 0 ,5105 0 ,7600600 סו80ה) -ה 7 ,ץ0ח016-11006ח51 ,זסעוסס-חטוח 6 ,/ץ0ח6-116046ָחו5 ,זסעוסכ-עצס! 0 ,;680-50604זקס 6 ,(18ח6ר וח20) זס= 3460651) 6-ה סו %חחוחד ,0-58 7 7 ,680165 ₪60-59 6 ,(ח! פַחו) |₪ 2 ,27 ,0165ס!0סס? פַחוז 2 01 8008018065 2 ,0% 01580/8018005 4 ,61/0165 501/9-08560 /ץז055|כ) 506 ,287 ,0חוז560101-508 4 0 8008019065 50 ב ו 6500810008 זס+808וחהוח סה 4 ,0% 0158008018005 21 ב 0 ,6115500095 800658 5 1 , סחווסטה 8 ,/2|0558) 506 ,פחסטּסו!ססהּ 6 ,685ו0ו!0ס 7 ,ה080ו חורו סס 03070 566 ,05ח5/510 קט80%ם 7 ,0890856 5 /20) 566 ,068060 4 ,5ח800סו!מק3 5617/61 ח6וו0ס קן ,(567/108 סחבּ4] חהוהוהסכ) פאס ,סז סא סע 0+ 60ז קר 600 ,פחוהחחסס ,3007065505 (!000+סזק +6חז16ח!) 200008 222007 סססס-זססה ופפ 6 ,05| 6, ,08086 2 ,(010001ז2 ז16פח3זד 6וו=) קד 1 ,'66חז%6ח! 7 ,צץ2810/8) 5 7 ,655906 4 ,08850-/567/6 4 ,0665ש6%ח 8 ,!8/0!-8170ח5 4 ,807/91-08500 0 ,]6/6|-1507 6 ,6%/0768ח זחחוס ,55/0105 3 ,ץאסזס 0 ,80008685 (5010/876 00655// 74670016) סה 9 ,300055 601016] 8 ,08|!080665 8 ה ה0ו4068ה6חוו3 |6/8|-816ח5 9 ,חסטסח9 |6/86!-/50 8 ,פחסו8פ!ורחז6כ תו-|018 פהטחפוםט 0 ,0158008018005 8 ,0885/07085 0 ,ךא פעצססחוצ /20) 566 ,6זהש501 אס 5ה0וז68ו!קק8 ז561/6/ח6ווס ס6/\ 8 ,00885 0+ 608160 14 7 ,50105 הוהחחס0 קטא580) 506 דא פעוססחו/ 3 ,(8!וסזו ץז055|כ) 566 ,06060 ,15ח0 500 (ז8!|סזח60 הוהוחסס עזההחחזק) 6כ: דא פעוססחו/ 50000 8 ,33 ,(ז6!|סז1חס6 2 ,08016965 5 60/ 8|50 586 (9ז06ועסז 5617/106 +6חזס)ח!) 55| : , 2200 ו 8 ,80110095 חחסס זס1 פ|ססס:סזוס 0/5 6 ,65ו000|00ס+ /205) 566 ,068060 4 ,06ח167ח! 7 ,5/60060-56 ק| |5 586 ,|סססוסזק 6%חז6זח! 6חו | ו8ח56 /ז2|055) 566 ,5זססוחוח ,56006006 7 ,8767 ]| חסו5659 פופ 566 ,100% 655806!/ 56/81 807/67 5011//86, 2 6080, 506 0558 12 ,5/5105 ַחוז8ז6קס אינדקס | 26 0 ,זססקטפ זססחפצ 0 ,התטוהס5ה60 60/\ ששוצצ סחסצצ ((000ז0ז 61חז%0ח! 6ח! | |8ח56) קן ופ 20) 506 ,196-197 6 ,07806)ח! ה0צ5ש5 זסזנוקוה0ס6) |והוחס ו506 6 וח( 60655// ה05%900|טו/| האוחס (מוופ -₪!גו! 1ה68) (הוס 6 ,(1ח() 00655/ ח5%800 6 ,158 ,(2!006 1655806 ז567/6) סופ ץ0) (50/81 1ה3060ח3//! 05ח5/510) סוס 205 ((1000סז הסקפחפזד |ו3ו 6וסחחו5) ק דופ 00 566 ,241 ,185 ,154 (6זו0011601ז4/ אזסע6 5וח5/516) הפס /2055) 566 ,60ח068 0 ,!סססזסזוס ((701000 4001655 אזסעסצפטוס5) קהאפ 13 חח 6סח3ּ | אזסעסצז 6וקוחו5) קוואפ /ץז08ו) 506 ,277 ,(|סססוסוק /ץז2|0558) 506 ,5006015 6 2 ,%ח₪ו!0 6 ,+28/ש810 9 ,5אז0ע6%ח ,65 חסקהסס 57516 סַחוז8זסקס 2 6 )746700%0 //00655 5011/876( 16 0 ,1589 ,זס)601760ז 601650 1 50/8, 169, 2 (6זסעז6] |20008) פגוסחסזהסהץ5) דא 50 00 506 7 מבוא לתקשורת מחשבים 5 6חו אזסעטסחת) 16 , הסוזה טס הסס 8 ,(0870 5 ,60065 זקטזז0זח!) )| 60 ,(ז0אוחו!6 6וחהּז- ה8ז5) כפ-5 00 5006 8 ,ץ+ו500 |66!-5870 8 ,חסו1ה0וח6ח)הּ /2055) 566 ,068060 2 ,פחסו81סו!30 וח0ז58760-1!6-5/5 /2|0558) 566 ,15חוסק0ז3ח5 /ץזה055|כ) 506 ,00חו066 ,58705 וח פחסוהסו!קסהּ 9 ,0 808018065 9, ,01 01580080%8005 6 ,וח סוחסזז6|60) |וחח-6 0!8)408565, 8 /ץז055|כ) 506 ,017601005 ץז0558) 566 ,ץזסוהסוח 20) 566 ,07005ו650ז 56 ₪0 57 566 ,ז|5+60-8!// ד 8!660וח 0 566 ,70 ,סַחוס!6וחפ (ז6וו1ח06! ה5%900) סופ 1 00 /205) 566 ,06860 6 ,20000 אהסספחהּ:זד ווה שוסוחופ ק דפ 1000ז +ה6רח6פַח3ו/ אזסעאזס! 6וסוחו5 ק)אפ 5888 6 ,0617810785 ח600 +60ח31:30 6וסַָחופ סו 5 5606 ,5190075 1חסרח36/ סוחָחוס (60/)) 51105 0 ,פ/ש0צ6[8 6 ,60010 61חז%0ח| 6 ,60!אזס)ח| 0 ,אהססקס |68וחח60 ד הספסזסווש 5 7 ,םחוזה קר סס ,05סוש!100 336 ספהסבזהכ) פוסס 7 ,5/5008 0 ,65ססרח 8 ,(8חו₪3 ח6א0סד) פזסאחהסו/ עְס0ח8וס /2055) 566 ,068060 0 ,605ו00|00ס) 5%91 808019065 0% 2 0085, 3 01580080180065 01, 2 4 ,0חוז 50 586 ,6 חוו8כ 6וחגז- חפוס 00 506 ,211 ,5ז10וסז 0ו5181 כ|פ 506 ,11867ח06! חסוופוס (7ו8160-78וך 181060ח5) כ דס 5 ,0808685 /2055) 566 ,60ח068 5 ,8ח0ו506018081 ]0 866 ,סִהְהחָח | ץזסוכ) ס6זטשסטזס זנ 1 ,43/01 ]| אחו | 818 1 !000 אחו !1 והסופָס. 1 1 ,(1701ח20) 4/00655/ הו60ו) שמו ץז2|0558) 506 ,155-156 ,3585 6%ח510 5 ,וקד 6 ,]270%000] 40017655 אזסעוסאסטוס קהאפ 6 ,וטסזוכ) |החו/ 60ח0ועופ) 56 ץ0) 8 ,חסוו/וס 5 80 60801הוטו/ 60חסזושס 5 888 , 5אזסעצו6ח 60ח0+ו/5 2200204 1 ,60ח60:+ו/5-)!גוסזוס 1 0 065 6/6 566 ,)וטסזו) |הטאו/ ססחסוואוס 6 ,206 ,00065 סַחוזטסז-500706 05| 5600905 85| 7 ,]8|א008 1 ,06סס-זסס (זו8160-8ו ך 161060ח5) = זס 5 9 ,60חאסומד 7 ,1פחחומד (זוה9160-78ועד 6!060וח5ח) קדו 3 0 ,802 =םם| זו 6 ,070800851 5 "חוסס-0+%חוסס ,005 צ0ח6ט60זת=-6וחָחוס ,זסצוסס-עוס | 6 2 ,]6770518+ , 65 /שסזסורח 58 7 ,שץ0ח16-11646חָחו5 ,ז6עשסס-חטוח 0 , ;טו7680-5060ס5 3 ,%05ו||5816 =שם! ;|ס\ 566 ,5060180800005 5 ,0800610ז6!601 ,506015 0 2 ,0008000885 פטוסחסזחהסהץ5ה 0 ,5ח6סוח ץז0558|כ) 566 ,066060 ,5ז6וססס5 0 ,80105 הנ7ז507680-50601 0 ,8ח0ו506011081 8 ,5ח55|0!ווח5חפץ 6 ,0600 ,7108ז7680-50601ס5 סו (00806ח3 | עז6טכ) 60זטזס50) 501 /205) 566 ,06860 518068, 0000018, 6 9 ,90005סו!מ30 6חס|0-8ח5)9 20) 566 ,068060 9 ,095ה978)0/ אינדקס | 28 ((000ז0זק |%0ח60 חסופפווחפחפזוד) קסד /ץ0) 506 ,153-156 ,52 00 חסו8פווחפחהזד) קן/ק6דך 6 46 ,(|01000ז 61חזסזח!/|סססוסיוק ץ0) הסוז8 זט הס 1051 סוהוההץכ) קסרופ 6 ,(!ס0סס)סזוק 9 ,154-156 ,0חו8007655 שן %65צ 3, ,חחח 8ַחהוע!650ז זס1 עהסזבּזסות ,6% ז וח 00 ,5אזסעאז6ח 106 7 ,)5146 |ססס%סזוס 4, ,2000 פעוססחו/\ 6 ,85%65 61ח50 58 ה הס ,!סססזסזס קסנ 1 ,0 08וח חר סס 0 ,(806ס)ח! זסצוזכ אהסספחהזד) וסד 00 506 4 ,(6160%0700%01 הוהוהסכ-6חזוד) מסד /2055) 566 ,068060 +5 (006!/! ז510ח8זד פטסחסזחסחץ5ה) שודה 220003 2 ,ץ6![3ז סוחהּז1 8 ,116!|055/ , 3וו160ח (6870 0806)חו אזסעאז6ח) וצ 7 ,60065 59 ,(א0ע6%ח 3768 סחו) אמה/ 22003 חסחספוס+ חן 5 ,(21106) |178ח026) 00 6סט 56ה56-ז0ו8)) 63/הו5ס6 חסופו!|ס) חזוע 00655 12 ,(06ח0108ס/ע/ 6וסוטו! 56ח56-ז6וה3) 65/00 (ח26%0600 חסופו!|ס) חזוע 00655 11 |8זוסו 5667/1005 6079100זחו) מספ!ו 0 ,(אזסש/46%! 7 ,63500! , 65חו! 9 מבוא לתקשורת מחשבים 7 507/06 60-56ח16וע5 , 0ָחוח0)ו/צ5-230%6% ,5אזסעא סח ההוחסזו/פ 22002074 6 ,זר 60 פטוסחסזהסהץ5 סו 2 ,006708 פטסחסזהסהץ5 6 ,אזסעז6] |20068) פגוסחסזוהסחץ5 דחאספ 5% 566 ,6זז160וחסזג/ אזסעאזסא וח5%0ץ5 5 2 ,009000095 8 ,580 ,081808505 4 ,עוסוזס 0ה8 6 6 ,וה 16ח0ז6!661) |והוח-6 6 ,060 7, ,סזה8/וקטסזם 8 ,1165ו!ו68080 ז68710-דך , (5!/5) 567/81 +חסחַ הב ח3|/! 5/5005 205 5% 566 ,6זז100וח0ז אזסעאזס 550005 ך ץז2|0558) 506 ,296 ,8זס01ההס6 ך 5 זסוזה6-ך 9 "0908011665 /205) 566 ,068060 ו 1ך /205) 566 ,068060 8 ,5/5405 021101 ך 8 ,5/5105 ז0וזוה2)- ך ,פסחו! 3ך כו 6 ,ףחוס סוזם 6 ,פחטטסז 5שססחו/\) הסו5פוחז6כ קוחפזסהשכ) 66הד 9 ,דא 186 080607 5/5405, 8 080685, 8 5 ,015ח6! 136 0818 /20) 566 ,60ח068 וקו 00 ,1365 0918 ,6%חזסחז= 15 [== 506011080005, 0 8 ,פזס)חסו/ 51800 0 ,ץעה הרופ 5+ 20 566 ,61 ,061060 355 /205) 566 ,068060 3 ,65א6%//01ח ץ2055) 566 ,א|3 דה6א>סד 8 ,ףסחססח65!סטסץ ,5!סס+ 80/0060 86 105%075, 6 3 ,510175 +080085זם 1 ,פח8!ססזס 8ו080 3 ,68| סז 060106 /0ועו601 חס 4 ,0ז0! זוס/ ופזופָום) ומטס 0 ,אהססקס [68וחח60 ד הספסזסווש 9 ,600 ד 50סזסוו/! 3 ,פחסו8סו!סק3 אזסעז6ח זו אזסעאזסח 2 ,פח6|טסוס 7 ,5זס)וחסוח אזסעו6ח 60/5070 05, 0 (68105 0806)חו א>זסעאז6ה) 5)וא 2 ,5פח6|טסוס 60010885, 1 3 .6080005 זס/סס 5 ,205ץ!8חה3 |סססוסזס 3 ,501110085 |סססזסזס 2 ,0%000!89ז 7850110685, 1 (61160+006%61:] הוהוהסכ-6חזוד) הסד 204 8 ,81015 חורח67+ 3 ,ח6500חסס סו1הזז 0 ,51105 הססקוש5 זסוסחפצ 5 7 ,פגוס 7 ,56/1069 60-56ח6:+ו/ס 551005 )1 -681110;,, 9 (אזסע60ח 3768 סחוש) אה/ 0 ,ץ60 חח 60 1 ,106018סז 2.25 5חו! 8/80 586 4 ,!000)סזס 6%חו6דך 4 ,%6ח6ו|0 205) 566 ,068060 4 ,66חז%9ח! 5חוחו + /205) 566 ,06860 ץ20558) 566 ,5695105 8 ,81015 חו10 /205) 566 ,068060 6 ,90-93 ,65עה/שסזסווח |1077051718 סו 2 ,8ח0ו506011081 נספח י - 1056 9 ,68065 +6חא6וחחדך 9 ,79 ,005ו506018081 |8|אהסס /205) 566 ,068060 9 ,180 6זוקוח8 ץז3|0558) 566 , 76-77 ,080!65 6%חמוחך 2 |,05ח0ו506018081 |%18א008 6 ,77 ,4-58 7 ,8ח0ו506018081 ץז2!0558) 566 ,067060 מטסתפטסזחז ד 566 ,00610ש36166 הוהוהסכ שחזוד וז 7 ,פחסוז3סו!סק3 0ַחוו60ח50 53 (,,(802.4 םםם!) 805 חסאסך (0 ,13 ,(802.5 =םם!) פָחום השאסד 220 8 ,זסוזוחסו/ 64/6 5 ,800/05505 5 60 הַהו0855-חה66סן 8%חה30 ה 120 0 ,0חח6800 אינדקס | 30 וה 6500 ]5180 והורחוסה 200007 0 ,5/5165 80% 8 ,חה!כ 600817 ז0159510 5 , וסוס ,5107806 015% +חה3זס!סן-ז1וה1 2008 7 ,6חוזסאחסוח 66חה והזסוסק סק 6|טמזקטהסזהוחט) 5 2 ,,(עוסקו5 6 סק דא פעוססחו\ 6 ,זס+וחסו 86 0/8060 6 ,105%0759 3 ,10500055 ָחו2ץ|החה 2 ,חסוז8חזסזחו סַחוז60|!60 2 ,5רח0!6סזכ 01 68565 מַחהוחוח₪616 4 ,0זס! זוס/ וזופָום) ומטס 3 ,פח6|ססזכ 0ח50!80! 7 ,5זס)וחסוח אזסעו6ח 5 ,205ץ!הח3 |סססוסזס 1 ,7850110685 3 ,5107775 +080685זם 1 ,פח6!ססזס 0806 3 ,85ח6!ססז 067106 ע8ועוז60ההסס 0 ,;אססקטס |68וחח60 ד 80סזסווש 9 600% ך 050ז6וו/ 3 ,פחסו8סו!סק8 אזסעסח 2 ,68| סז זסעוז0 אזסעטסח 0 .05ש0ז6/50ח (08705 0806+חו אזסעז6ח) 5)וצ 2 ,פוח6|ססזוס 1 ,6001085 3 .000800085 זסאוסס 2 ,05חו5611 |סססוסזוק 2 ,00018+סזש 3 ,חסו065חסס סוהז +וססקטפ זססחפצ 0 ,05)ו5 1 ,פח6!ססזס זס1 65זוזסוזס פחו501 (361160+0706%61 הוהוהסכ-6חזוד) הסד 204 8 ,81015 חוח6+ 8 ,10085 1 מבוא לתקשורת מחשבים 0 0 8008019065 0 ,0% 01580080180065 20) 566 ,53 ,06060 5 ,;5סוסעת 6 ,27 ,5אז6%//0ח 2 ,277 ,חַחוז 2 0 808019065 2 ,01 01580080180065 6 ,50!6000 0 ,)9 2 0% 808019065 3 ,085 2 ,01 01580080180065 4 ,0חוז מו 6 ,0016080665 6 ,0065 3 ,פוח6|ססזוס /זה055|כ) 566 ,067000 ,5ז6עו506ח3זז1 6 ,061000 ,00065 הסוה|פחהזז 0 ד 566 ,7010001 |%0ח60 הסו85!ווהפהאזד חו/|ס06וסזק |סז1חס6 הסו85ורתפחהפזוד קן/ק0 ד 568 ,|סססוסזק 5חסו59והחפחה 0 ,3560800 0 ,ה סזס 0 ,8 680וחגוח רחס 6 ,818 5 ,506005 800600 0ז0!60 0 ,68א61//07ח ה(507680-506017 6 ,00065 +חזה ספחהזז /205) 566 ,06860 |קד 566 ,6806)ח! זפעוזם הסספהפוד 8 ,8/07.] הסספחהזדך /205) 566 ,068060 6 ,06000 ,פ|סססזסזס הסספחהּו סו 0 ,.68ז0/ש6ח סַחו001סח65!טטוסיז () 566 ,1ח400 ז50( סכנ 566 ,וסססזסזק ההחגּזְחָּזהכ ז50נ פוה סכ זסז זסהְהּח3|ו/ ז50 1 ,3000015 ז50גו חַחו300 4 ,30001815 קטסזם 9 ,;665חחח 156 0 ,ץוו560 |6/6|-]150 /20) 566 ,60ח068 0 ,0158008018005 0 ,ךא פעוססחו/ 5 20 566 ,30005 6 ,367 | הסוזהסווססה ץז0558|כ) 506 ,65חההח /זוזו50 |6צ6|-5870 7 ,ו 7 0606060 סזסעופפהס 7 ,ץוחס-680ז (זו8 160פועך 8!060וח8חנ) קד 3 ,08065 3 ,0810006859 /2055) 566 ,068060 7 ,5060008005 == ש| 3 ,08ח0ו506018081 / 5 6וזוקוחהצ /205) 566 ,60ח068 |8/א6008 +6חאסוחד 9 ,08086 0 ,51105 +וססקט5 זסוסחפצ ||/ 566 ,655306 1ה06ח066חן-זסטסח6/ ,005וז08ו01ק8 6חס|5:800-8 ,פחסופז6צ 129 ,ץ0ח66ז= עס | ץז / = | 596 \ 1עץחה-1002856/0 506 ,)/ 8 ,5ח!008 ,11515 5 ,0801685 זו5100-08ו/1 /20) 566 ,06860 5 ,;ו8160-8ועך 50161060) כ ד6 (זוק-160ועד 8!060וח8ח2) קד 3 ט 20558) 566 ,40600 ז506) הנ ,3 ,(010001זק חהחִהּזְהָּז3כ ז050) קספנש 00 500 (הסו 6 חה 0 הַהוחבּ |הפזסטוחנ) שג 10 /205) 566 ,06860 |( 586 ,068101 .1 650006 החחזסזוח 5 598 ,ץוסקגופ זסעצסק 6|ס8זקנוזזסזהוח 0( 566 , הסוח6עח0) סַחהוחחבּצ! |הפזסטוח ך() 566 ,זו 00פועד 660ווחפח (עוקק5 זסעשסק 6וסוזקטחסזהוח) ₪5 /205) 566 ,06860 695 5810 חהור80 אזסעאסח 202002 2 ,5/5405 6חו!חס /ץז055|כ) 506 ,0660 ,50/1005 6 ,(008107.] 36500106 החזסזוהנ)) ןוה 0) 4 ,;(57100105/ש6ח) 50146% פסחטסססה ז50 וס 1 ,15075 0ָחו800 עו!ו0ו5ה6500ז זס5181והוחחוסה 20000046 0 ,8000110655 |506018 7 ,895/שססחתוצ 7 , דא פשצססחמוצ 1 .0חוז0610 1 ,םחוץזו סרח אינדקס | 32 1 ,(067ח06! ה5600) סופ 7 ,0768000 ,%5ה80000 507 5 וסזףָאזס/\ זס+ פעוססחו/ 1 ,8000015 501 חַחו300 4 ,80001815 קטסזם 5 ,185ח6ו!6 ₪6 6 ,567/06 הבא +6חז%6ח! פ/טססמוצ 5ן// דא פעוססחו/ 1 ,8000015 ז50ו חַחו300 1 ,סחו|סהח6 , סחטוסטהּ /20) 566 ,60ח068 2 ,';חפו! 6‏ ך-] 4 ,800018015 קטסזם 9 ,;5ח0ו58!חו6 סח הוהוהסכ) 5זכ ,50/66 7 ,587/06 1 ,(06ח06! עה5600) סופ 6 ,5066 ש|/6דך 7 ,0768000 ,1%5ה80000 ₪567 פוה סכ זסץ זסַסָח3! ז50 1 ,8000055 501 סַחו800 64 ,300011015 קטסזום 0 ,ץו500 |6ע6|-567 דא פעוססחו/ 5 |חו!6 6 0 ךא פעשססחו/\ 5 ,(צטכ) פַחהואזסטאס סט-ואוס 8 ,507/675 80/ 6 ,זס)וחסו/! 6סחה 60 דצ פ/טססמוצ קטאס3) 00 ,567/68 דא פעוססחו/ 3 ,(ז!|סז1חס6 הוהחחס ץזההוחזק) 6 ,6ע7ז56 דא פעוססחו/ 8 ,33 ,(ז6!|סז1חס6 הוהחחסס 1 ,1075וסז ,ז567/8 ד4] שטססמוצ 3 ,םאת ספושאו/ש (567/106 סחִ3ּ4! 61חז%6ח! פטססחו/) אוש /205) 566 ,60ח068 5 ,חסוט|650ז 6ההח 61!05צ 3 מבוא לתקשורת מחשבים 3 ,15סזוס |הטוצ /205) 566 ,06860 5ווסזוס 8/50 5868 שש 6 ,(א0ש60ח 3768 ססוש) אה/ 22004 1 ,801005 00 0 ,0008000 6 ,סנ-!018 4 ,+60 ה 00 6חסח6!60 ד 60ח0וועו5 סווסטש) א דפק 6 ,,(אזסעוז46! 0 ,885ח0ח6!60+ 06060, 566 )205/ 9 ,5>חו! 4 ,0860ח5/10 , 5אזס//6%ח 3 ,0|0065חח00+ 3 ,08065 80/ (60/ 6ו// ההזס//) ששצ/\ 566 ,ספצצ 95 ס6/ 4 ,פחסו3סו!סק8 ז50/6/זחסווס 3 ,ץְאסזס 8, ,4.0 דא פעוססחו/ 5 8/80 5886 58 860 0 ,8/ש6[8%0כם 6 ,50010 61חז0+ח|! 6 ,0!אזס)ח! 9 600% ך 050ז6וו/ 0 וססקטפ זססחפצ 0 ,טוהס5ה0ס>6 60/\ ששוצ סזסצצ 5\//\ 566 ,5אזסעצ460] 68זה ססוצ פוססחו/ 1 ,8000015 501 0חו800 5 ,(צ0וכ) פחואזסטסא סט-והוס 2 ":,'חפו!6 ₪ ך= 64 ,300011015 קטסזום 9 ,.5ח0ו88ווחזוסס 6 ,5001 |6/6!-816ח5 9 ,39-41 ,16013 6!655זו) 8 ,1 פחסו8סו!ססהּ /ץזה055|כ) 566 ,0005וזם 4 ,08100065 8 ,61/0768 368 |08ס!) 5ז | 8 , פַחוטקוחסס 6ווססוח 9 ,0|001605חח00+ מז 2|0558) 566 ,00ח007 ,פחסטפסווססהּ 8 ,00885 0+ |60זהקוהסס /205) 566 ,06060 7 .501005 56000 ,516 60/ והטוהס5ה0ס0 60// 66ו/ סזסצ 200 צ)))ץ 566 ,60// 66ו/ סוזסצ 9 ,(ד! פעשססחו/) הסו5פוחח6ס ווח 0 ,(60// 66// סוזס//) שש/ 4 ,507/0/%ח6ו!0 , פחסו8סווססהּ /205) 566 ,06060 0%ח! 8/80 586 2 ץ- % 0 ,000!5)סזכ פשוססחו-א< 0 506 ,230-231 ,|סססזסזס 2.25 חס 08וח טור 6!600 ד |החסוז8חז0)ח!) 2.400 6 ,(חסוח /205) 566 ,068060 ץז0558|כ) 506 ,(טדו/דדו00) 2.500 ץזה055|כ) 506 ,067060 ,20085 אינדקס | 34