מעשה חושב – גיליון יוני 1972

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה

OCR (הסבר)
/ ב נגלון האיגוד היעוראלי לוניבוד אינפורמציה. מן התוכן עמוד 6 מיתקן תעשייתי ראשון בישראל המופעל כולו ע''י מחשב 3 6 ראיון עם נשיא איל'א פרופ' חיים חננ? 4 6 הוראת תיכנות בבי"ס תיכונייס 6 6 האם קיימים מדעי המחשב1 (סימפוזיון) 7 6 מילון המלחמה בספר ישעיהו ‏ 17 = מרכז מדעי של י.ב.מ. 20 6 שחמטאיס טובים -- גם מתכנתיםס טובים 21 6 מדורים קבועים + תמונת השער תלמידי מידרשת פיינברג במכון וייצמן מיישמים בלימודיהם שימוש במחשב חדיש יוני 1972 (מספר 1) נדפס בקואופרטיב עובדי הדפוס הכללי בע"מ רחוב השוק 26, תל-אביב -- טלפון 821801 ,,מעשה חושב'" הוא נסיון. אם החברים יגלו כלפיו יחס אדישות, ,,מעשה חושביי ילך במהירות בדרך כל הארצ. אס החברים יכתבו לנו (מדור מכתבים למערכת !) הערותיהם, הארותיהם בקורתם והצעותיהם, ובעיקר, ישלחו אלינו מאמרים מאירי עיניים ובלתי שגרתיים, -- או אז ,,מעשה חושב'' אולי יתגבר על תקופת הילדות והשחרות ויעמוד על רגליים איתנות, והמפרסמים המסתריים שאז יתדפקו על שערל ,,מעשה חושב'' יוסיפו חוסן לרגליים. התקוה היא שבמשך הזמן חוסן זה יעבור אף לראש, ואז העתון יצדיק את שמו ואת קיומו. הדבר נתון בידכסם. המערכת מעשה חושב | עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה העורך האחראי פרופ' אביעזרי פרנקל כתובת המערכת : אילייא ת. ד. 13009 ירושלים .......- במכון וייצמן: מיתקן תעשייתי ראשון בישראל המופעל כולו עליידי מחשב לראשונה בארץ הופעל, ביחידה ל- הפרדת איזוטופים בראשותו של פרופ' דוד וולף, מיתקן תעשייתי המבוקר כולו על ידי מחשב ספרתי. מחשב זה, בעזרת רבבות המעגלים האלקטרוניים שבו; מפ" קח על תהליך הייצור של האיזוטופים במיתקן, ובכך הוא ממלא את תפקידם של עובדי המשמרות אשר עסקו עד כה בפיקוח על תהליך זה. זאת ועוד, הפעלת המחשב תאפשר קבלת דיוק רב יותר בחקר ההתנהגות הדינמית של מערכות ההפרדה ותביא להפעלה אופטימלית של מיתקנים אלו. בדי להבין את מהות השינוי בדרך הפעלתו של המיתקן, עם הכנסת המחשב לפעולה, מן הראוי -- קודם כל -- לד הדגיש, כי המיתקן מורכב מיחידות רבות ושונות, אשר לשם הפעלתן יש צורך בשיקול דעת משתנה -- בהתאם למצ- בים שנוצרים מעת לעת. ערכו של המחשב, בהפעלת המיתקן נעוצה ביכולתו לטפל במספר רב של בעיות -- בעת ובעונה אחת; לעמוד מקרוב על מצב המיתקן בכל עת, ולהפ- עיל באופן עצמאי את כל המערכות, לרבות תיקון סטיות ומצבים המחייבים את התערבותו. כך למשל, המחשב ,לוקח" דוגמאות של איזוטופים ממקומות שונים במית- קן, מעביר אותן למכשיר בשם ,ספק- טרומטר מסות", אשר בעזרתו הוא מקבל נתונים על הרכב האיזוטופים במקומות שונים במיתקן. לאחר מכן הוא מחשב, בעזרת נתונים שקיבל מהספקטרומטר, את הריכוז של האיזוטופים בנקודות שו- נות במיתקן. לאור התוצאות שהתקבלה הוא עמחליט" על פעולות שיש לבצע, ואף מורה על ביצוען -- ישירות לאביז- רים שונים במיתקן, כמו ברזים, משא- בות וכיו"ב. מובן שהקשר הישיר שבין המהשב לבין כל מרכיבי המערכת, גותן לו את האפשרות לגלות מראש תקלות צפויות ואף למנוע אותן, או לטפל בתק- לות שכבר קרו. אנשי היחידה להפרדת איזוטופים ב- מכון מקווים, כי המאמץ שהושקע על ידם בהפעלת המערכת החדשה והנסיון שעוד יצטבר בידם בעתיד, ישמשו את התעשיה הכימית בישראל, בכל הנוגע להכנסת בקרה מודרנית של תהליכים ע'י מחשב. המשטרה האמריקנית מפעילה מעבדה נלידת למלחמה בפשע. בין שאר האביורים מכילה המע- בדה מחשב אלקטרונל נרזוניבז אונטוובז דיר יוסף רביב נתמנה כמנהל המר- כז המדעי של חברת י. ב. מ. בישראל. ד"ר יוסף רביב יהיה המנהל של אחד מחמשת המרכזים מסיג זה שהוקמו עליידי החברה מחוץ לגבולות ארד צות-הברית. שאר ארבעת המרכזים ניצויים באנגליה, גרמניה, צרפת ואר טליה. מר דב חביון, מנהל המרכז למיכון משרדי, נבחר ליושביראש הכנס ה" בינלאומי של 1ע1 להוראת לימודי המחשב. הכנס יתקיים כנראה בצרפת ב-1975 או 1976. יהיה זה הכנס העור למי השני של קנט1. הנהלת חברת י. א. מיטנוך מינתה את מר שלמה אלתר, מנהל המחלקה לנימשלה ולמוסדות בתל-אביב -- לד מנהל ארצי של המחלקה. מר גיורא בר-שלום, מנהל פניף ירושלים, נת- מנה למנהל ארצי של המחלקה למס- חר ותעשיה. מר דוד פמיליאנט נתמנה כסגן- נשיא של "קונטרול דאטה" ולמנהלה האזורי בדרום אירופה והים התיכון. המדע בישראל משתמש באורח מתוחכם במחשבים אך הסקטור התעשליתי ערם מנצלם כהלכה ש: מה הם מטרותיו ותפקידין של איל"א ? ת: מטרת איל"א היא לאגד במסגרת אחת את כל העוסקים בארץ במחשבים-- הן כמשתמשים והן כמחזיקים בהם. איל"א מטפח את הרחבת הידע המקצועי בתחו- מים אלו ומטפל באינטרסים המשותפים של הגורמים העוסקים במחשבים. כן דואג איל"א בהכשרת כוח-אדם מקצועי בתחום המחשבים. העובדה שמצאנו לנכון להוציא לאור עתון זה, מלמדת שיש צורך במסירת אינר פורמציה בשטח המחשבים -- שתכלול פרטים על אפשרויות השימוש, התפת- חויות חדשות, אירגון כנסים, הזמנת אנ- שים דגולים בעולם שיוכלו לדווח על כיווני התפתחות וכיוצא בזה. ש: מי ומה מאוגדים באיל"א? ת: איל"א מאגדת בתוכה את כל אנשי המקצוע בשטח המחשבים וכן חברים בה המוסדות המפעילים מחשבים בממשלה, ברשויות המקומיות, חברות ציבוריות, בנקים, חברות-ציוד ומוסדות ומפעלים אחרים למיניהם. ש: האם היית מגדיר, איפוא, את איל"א כארגון גג? ת: לא. איל"א הוא גוף עצמאי. ש: כשפרופסור אפרים קצ'לסקי שימש -- לפני שנים מספר -- כמדען הראשי 4 + נשיא איל"א פרופ' חיים חנני מציין ב" ראיון ל,מעשה חושבי שסיכויינו ביצור ושיווק -- הס בשטח המחשבים הקטנים , יתכן שפה ושם יש משום ודיפה אחרי יוקרה בשימוש במח- שבים אך בסך הכל יש לשמור במשק על רזרבה נאותה. -* של מערכת הבטחון הוא התבטא, פעם, כך: 'היום שוב אין נמדדת עוצמתה הבטחונית של מדינה במספר רוביה, אלא במספר מחשביה". אם אתה מסכים להש- קפה זו, מהו לדעתך מקומה של ישראל בעולם מבחינת היקף השימוש במחש- בים ? ל . עוצמת מדינה -[/=₪=]/-/-/--- יי ת: יש מידה רבה של צדק בדבריו של פרופ' קצ'לסקי. צה"ל מקבל את כל הדרוש לו בתחום המחשבים והוא מנצלם היטב. והראיה, איש צבא קיבל את פרס איל'א. בתחום האזרחי הייתי אומר שבשירותים המוניים כגון בנקים, חש- מל - המצב משביע רצון. התעשיה טרם למדה להשתמש במידה מספקת הן במחקר והן בשיטות חדשות בכלל -- וזה כולל שמוש במחשבים. עם זאת עלי לציין שנעשות גם פעולות יפות , כגון ייצוא הפרחים המווסת על-ידי מחשב. בערב קוטפים בארץ את הפרחים ולמח- רת בבוקר הם משווקים בשוודיה. כל מחקר מדעי ופעילות כלכלית גיתן לחלק לשני חלקים -- בטחוני ואזרחי. בישראל, מסיבות מובנות, התפתח החלק הבטחוני ולעומת זאת החלק האזרחי עד- יין לא הגיע לשלבי התפתחות שהיינו רוצים שיגיע אליהם. ואולם, לא הכל אפשר לפתור בעזרת מחשבים -- אחד מהם הוא למשל שביתה בנמלים... במח- קר והמדע הישראליים יש שימוש נרחב במחשבים גדולים. ש: מה הם סיכוינו לייצר מחשבים ולשווקם בחוץ לארץ ? ת: אני סבור שלעת עתה סיכוינו לשווק -- הם רק בתחום המחשבים הקט" נים המיועדים למטרות מוגדרות. מקום לתוכנה אמנם בישראל נעשו נסיונות לייצר מחשבים גדולים -- כמו במכון וייצמן, אבל בסך הכל אין לנו ייצור המוני של מחשבים גדולים. זהו תחום של תעשיה גדולה ודורש השקעות עצומות. הוא גם מצריך בסיס רחב של ייצור ויכולת שי- ווק וארגון שירות. מכל האמור לעיל נור בע שייצור מחשבים גדולים גם מצריך כוח"אדם עצום. הייתי אומר, איפוא, שעל הפרק לא עומדת שאלת ייצור מחשבים גדולים -- אלא רק קטנים. לעומת זאת אני רואה מקום לייצוא תוכנה (6ע50108). בתחום התוכנה יש כיום בישראל משרדים שמכינים תוכניות לייצור לפי הזמנות או למכירה בחוץ לארץ. בתחום זה כראי לפתח ייצוא ואמנם מפתחים אותו. עתודת ציוד ש: מהו המצב בתחום הכשרת עתודה מקצועית בתחום המחשבים והפעלתם? ת: אנו נמצאים רק בשלב ראשון של הכשרת כוח"אדם וסגל מדענים. לפנל שנתיים, שלוש הוקמו מחלקות למדעי המחשב בכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ואולם עיקר הפעילות בהן היא בתחום התוכנה. בתחום הציוד (-138906 46) צומחת עתודה מבין מהנדסי החשמל בטכניון, אוניברסיטת הנגב ומד כון וייצמן. ואולם גם באוניברסיטאות אחרות החלה להתפתח פעילות בכיוון זה. ש: לאחרונה הושמעה בקורת האומרת שבארץ אין יודעים להשתמש כהלכה במחשבים בתחומים המתוחכמים ; הניצוד לת של המחשבים אינה גבוהה ושבכלל -- רבים הקופצים על המחשבים מטעמי יוקרה. מה תשובתך לבקורת זו? ת: ובכן, קודם כל עלי לציין שאין בארץ מחסור במחשבים. השאלה היא -- אם הם מנוצלים במידה מספקת. התד רשמותי היא שאפשר להוסיף על המחש- בים הקיימים 20 אחוז עומס. כלומר, יש לנו עודף בשעור של כ-20 אחוז. אבל אפילו אם זה עולה בכסף -- זה כדאי. הדבר דרוש לנו כתחום מחיה. באשר לטענה של ניצול לא מתוחכם -- אני מניח שהיא מכוונת כלפי הסקטור האזרחי. בתחומי המחקר והמדע יש שיד מוש מתוחכם במחשבים, אף כי בתחום הרפואה טרם הגיעו לניצול מלא. אבל כאן המקום לציין שבהדסה בירושלים, למשל, משתמשים יפה במחשב. כמו כן צריך להוסיף כאן שהכנת תוכניות ב- תחום הרפואה -- זהו דבר מסובך. יתכן שפה ושם אנו רואים רדיפה אחרי יוקרה או נוחיות מופרזת בשימוש במחשבים בארץ, אבל בסך הכל אין בכך כל דופי מפני, שכאמור, אנחנו צריכים לשמור על רזרבה מסויימת בתחום השיר מוש במחשבים. ש: כיצד מקבל הישראלי את המחש- בים ? ת: לעובד הישראלי אין רתיעה מהשיה מוש במחשבים, ביחוד לא לצעירים ש- בהם שמטבעם נוטים לחידושים. אינטליגנציה מלאכותית ש: ברשותך, שאלה פילוסופית : האם אתה חושש מאינטליגנציה מלאכותית בתורת מתחרה למוח האדם ? ת: אינני מודאג מתחרות כזו. אנל אכן מודאג מהחדירה לתחום הפרט הנו- בעת מריכוז אינפורמציה בידי ידיים מע- טות. כל אינפורמציה מרוכזת -- מסוד כנת. איסוף אינפורמציה היא לגיטימית ודרושה, אבל במסגרת המטרה שנקבעה לה ולא יותר מכך. לפיכך אני סבור שיש לשלול את ריבוי הסעיפים הבלתי רל- בנטיים בשאלונים שונים שממלא האזד רח. אפילו אם ריכוז אינפורמציה נוח לממשלה, יש להביא בחשבון שריכוז כזה עשוי במשך הזמן להיות מסוכן לפרטיות האזרח. לדעתי על הכנסת לתת כבר עתה את דעתה על סוגיה זו ולש- מש כבלם למגמות הממשלה לרכז אינר פורמציה מעבר לנדרש. נשיא איל''א פרופ' חיים חננל ה ור א ת תכנות בבתייטפר תלכוניים באחרונה ניכרת המגמה להחדיר לימודי מחשב לבתי ספר תיכוניים, כדי שהתלמי- דים יורגלו להשתמש במחשב ולהפיק ממנו את מירב התועלת בעתיד. המרכז לטכנולוד גיה חינוכית, שמקוס מושבו בהרצליה, מכין עתה תוכנית לפיה יורה מקצוע התכנות למחשב אלקטרוני בכיתות :וד בבתי ספר תיכוניים. לפי המתוכנן כבר בשנת הלימו" דים תשל'ג ילמדו כ-700 תלמידים מכיד תות יוד בבתי ספר שונים את מקצוע ה- תכנות. בשלב שני תורחב הוראת התכנות ותכלול את כל בתי הספר התיכוניים ב- ארץ, ובשלב מאוחר יותר אף תוקם מגמה מיוחדת ללימודי המחשב, במתכונת יתר מגמות הלימוד -- הביולוגית, הספרותית; החברתית וכד'. השנה נערך באוניברסיטה בריאילן קודס מיוחד להוראת תכנות למורים למתמטיקה בבתי ספר תיכוניים. תפקידו של קורס זה הוא להכשיר מורים אלה להוראת תכנות בכיתותיהם בשנת תשלייג. ניסיון מעניין נערך בימים אלה על ידי דייר אליעזר נדור, מרצה לחקר ביצועים באוניברסיטה בלטימור בארה"'ב, השוהה עתה בארוץ לשנת שבתון ומורצה במחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. דייר נדור מדויך קבוצת תלמידים מתנד- בים מהגמנסיה הרצליה בתל-אביב בקורס קצר לתכנות. שיטתו של ד'ר נדור מבוס- סת על קשר ישיר בין המחשב לתלמיד, לפיכך כולל הקורס ‏ 6 שיעורי תיאוריה בלבד ולעומת זאת כ-12 שיעורים מעשיים, בהם יושבים התלמידים ליד מסופים 7 מריצים תרגילים על מחשב. השפה הנלמדת בקורס היא שפת 2₪510, שהיא שפה המיועדת לעבודה במסופים. יתרונה בכך שהתלמיד עובד ישירות עס המחשב, נתקל בקשיים ומחפש פיתרונות. תגובת המחשב היא מיידית ויוצרת מוטיבציה מצויינת המגרה את התלמיד לשאול שאלות שונות 6 ומגוונות, ועל ידי כך רוכש התלמיד ניסיון וביטחון בעבודה עס המתשב. הקורס נת- אפשר תודות לחברת ‏ *.ב.מ. שהעמידה לרשותו של ד'ר נדור מקוס מתאים, מסוד פים ושעות מחשב. לדעת ד"ר נדור חשוב מאוד שתלמידי בתי הספר ירכשו ידע ו7 ניסיון בשטת המחשבים על מנת שיקום דור שיהיה מורגל מילדות לעבודה עם מחשב ובדרך זו יצלית לנצלו ביעילות רבה יותר מאשר כיום, ולא רק בתתחומי המחקר אלא בכל שטתי התיים. בעשרים בתי ספר תיכוניים ישולבו, החל משנת הלימודים תשליג, שעורים סדירים להכרת המחתשב, ערכו ודרכי פעולתו. פר7 טים על כך נמסרו לרגל ימי עיון להוראת מדעי המחשב ולהכרת המחשב שאוגנו באוניברסיטה בר-אילן. בלמודי ימי העיון להכרת המחשב, הש- תתפו כמה עשרות מורים, המלמדים בבתי ספר עלזיסודיים ומטרתם היתה להקנות למורה ידע בסיטי על המחשב ולהדריכו בעבוד נתונים אוטומטי. מורים שהשתתפו בהשתלמות זו אינסם בהכרת מורים ללמו- דים ויאליים אלא גם כאלה המלמדים מקצועות הומניים המעונינים להרחיב את השכלתם הכללית בנושא המחשבים, ש- חלקם בהתפתחויות הטכנולוגיות בימינו, הולך וגדל. לעומת זאת, ביום העיון להוראת מדעי המחשב, השתתפו כ-40 מורים המכשירים עצמם בקורס בן 20 חודש, להורות מדעי המחשב במסגרת תכנית הלימודים הסדירה בבתי הספר התיכוניים. הנסוי להוראת המקצוע החדש וכל הקשור בו, מאורגנים עייי המרכז לטכנולוגיה חנוכית, משרד ה- חינוך והתרבות ובית הספר לתינוך של אוניברסיטת בר-אילן. הקונגרס + 1974 במסגרת מועצת <זַע] שהתכנסה ב- וינה נידונה תכנית קונגרס כ1ע1 ש- יתקיים בתחילת אוגוסט 1974 בשטוק- הולם. סוכם לשלב במסגרת קונגרס זה את הכנס העולמי של בעיות המחשב והרפואה. חוברת למווים הוכנה חוברת הדשה על הוראת לימוד די המחשב עבור מורים בבתי ספר תיד כוניים. החוברת תתורגם למספר שפות, הנהלת איל"א שוקלת תרגום החוברת לשפה העברית, הענין יובא לידיעת הד נוגעים בדבר. קבוצת עבודה כוננה קבוצת עבודה מיוחדת שתטפל בהוראת מקצועות המחשב בבתי ספר מקצועיים. הוחלט להעביר לידיעת חברי קבוצת העבודה את התכניות שעוצבו בשטח זה בארץ ולהקים קשר בין האנ- שים העוסקים בענין זה ובין יו'"ר קבוצת העבודה פרופ' ברגר מאוסטריה. סמינר הקיץ 1972 של אילת''ים עיבוד נתונים מרחוק -- זהו נושא סמי- גר הקיץ הבינלאומי של אילת'ים המאורגן בשתוף עם האוניברסיטה העברית. הסמינר ייערך באוניברסיטה העברית בתאריכים 31-20 באוגוסט 1972. הס- מינר יונחה עלדידי פרופ' ליאונרד קליינרוק ממדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. המרצים האח- רים יהיו מדענים נודעים מארצות"ה- ברית וקנדה. כל ההרצאות תינתנה ב- אנגלית. האם קלימוים מודע* המחשב ? פרופי פרנקל, מנחה: הנושא שלנגו היום הוא, האם קיים מדע בשם מדעי המחשב. המשתתפים לפי סדר הישיבה הם: פרוד פסור מיכאל רבין מהאוניברסיטה העב- רית, ירושלים; פרופסור אברהם גינזבורג מהטכניון ; פרופסור שלום אברבנאל מד אוניברסיטת תל-אביב : פרופסור צבי ריז ממכון וייצמן ; ושמי אביעזרי פרנקל מ- מכון וייצמן ואוניברסיטת בר-אילן. היות ואני התכוננתי להיות משתתף ולא מנחה, אוריד עתה את הכיפה של המנחה ואפתח בדיון. השאלה אם קיים או לא קיים מדע בשם מדעי המחשב, תלויה בשאלה יסו- דית קודמת והיא: מהו מדע? המילה 6 בגזורה | מהמילה | היוניה 8 שפירושה דעת וגם התרגום הגרמגי לשם מדע משקף עמדה זה ב- 0 השנים האחרונות, השתרשה יותר ההרגשה, שמדע הוא לא רק דעת, אלא בעיקר יצירת דעת, שהוא פרל המחקר. השלמת התהליך המדעי הוא מיזוג הידע החדש עם הישן ואיחודם תחת תיאוריה אחת, המסבירה את כל הי- דע הנוכחי ואף צופה במקצת לעתיד. עלדידי כך מתקבלת הרחבת הדעת תרתי משמע. כאשר נפסק תהליך יצירת הדעת בש- טח מסויים, המדע נסוג והופך לאוסף נתונים סטטיים, שעשוי להיות מועיל, אך אינו ממשיך להתפתח וחדל מלהיקרא מדע. לפי הקריטריון הזה, השם ,מדעי מחד שב" מוצדק, כי בודאי קיים תהליך של יצירת דעת סביב נושא המחשבים ואף התחלות, אם כי צנועות, של מיזוג ואיחוד הפריטים השונים תחת מספר לא גדול של מכנים משותפים. הקריטריון של יצירת דעת הוא רק תנאל הכרחי להצדקת השם מדע, אך אין הוא תנאל מספיק. תנאי הכרחי נוסף הוא עומק הבעיות בהן מטפלים. עומק בשני מובנים -- עומק איכותי, כלומר הבעיות צריכות להיות נכבדות וקשות: ועומק סימפויון בהשתתפות : ו שאול אבובנאל ו אברהם גינזבורג ברו אביעזרי פרנקל פה מיכאל רבין פרומ צבי ריזל כמותי, משמע שצריכה להיות ההרגשה שקיים ים של בעיות, שמספר הבעיות הוא אינסופי, שפתרון בעיה אחת מיד מוליד שתיים שלוש בעיות נוספות, דוג" מת מדעי המתימטיקה. סבורני, שקריטריון העומק האיכותי מתחיל להתמלא בצורה מניחה את הדעת בנושא המחשבים. בעיות נכבדות קיד מות באינטליגנציה מלאכותית, אוטומ- טים, קומבינטוריקה, בקרה, אנליסה נוד מירית ותחומים נוספים שהוארו מחדש ע''י התפתחות המחשבים. אשר לעומק הכמותי, הוא קיים בהווה, אך קיים ספק אם הענין ימשיך כך, וגרד אה לי שעדיין מוקדם להוציא על כך משפט סופי. רק הזמן יראה אם העומק הכמותי קיים או לא. זה מביא אותי לקריטריון הכרחי נוסף, התלוי בזמן, להטלת השם מדע על שטח עיסוק מסויים -- קריטריון המשותף לדת, אמנות, פילוסופיה ומדע. הקריטר" יוז הוא עומק בזמן. ניתן להבין מדע רק על רקע ההסטוריה שלו. אמגם מדע חייב להתחדש בכל עת, אך ללא פרספק- טיבה הסטורית, אין מדובר במדע. לפי קריטריון זה מוקדם לשפוט את נושא המחשב. יתכן למשל, שבמשך הזמן יתד ברר שנושא% המחשב ישתכן בשטח עי- סוק הרבה יותר רחב ולאנשי הדור ההוא יראה הדור שלנו, בו דובר על מדעל המחשב, כפי שהיה נראה לנו הדור הקוד דם לנו, לו היה כופה מטבע לשון כגון מדעי הרדיו, המשוכן באלקטרוניקה ובד פיסיקה. אנשים רבים גורסים קריטריון נוסף לאיפיון מדע, והוא היכולת לנסח משפ- טים מדוייקים ומתן הוכחות תיאורטיות למשפטים אלה, או לפחות אימותים נס- יוניים משכנעים. לעיתים אמגם ההוכד חות התיאורטיות אינן מוכיחות את המשפט מעבר לכל ספק; במקרים אחר רים אין אפשרות להכריע, וגם נסויי הד אימות אינם יכולים להיות תמיד יזומים עלדידינו, כגון באסטרונומיה וגיאולוגיה, אך גם הניסויים שהטבע מעניק לנו מזמן לזמן בעל כרחנו, בכוחם לאמת תיאור- יות שונות; ואילו לגבי ההוכחות התי- אורטיות, הרי במשך הזמן או שהן מופר רכות, או שהן מזדקקות והולכות ועוב- רות תהליכי פישוט, כך שמידת השכנוע שלהן גדלה והולכת. נדמה לי, שגם קריטריון הדיוק והאיד מות מתמלא בצורה מניחה את הדעת בנושא המחשבים. לסיכום, מדע נבחן בקריטריונים הבד אים: א) יצירת דעת ומיזוגו הטבעי עם מידע קודם. ב) עומק איכותי ועומק כמותי. ג) פרספקטיבה הסטורית. (המשך בעמוד הבא) 7 ד) בסיס מוצק ואיתן של משפטים מוד כחים או מאומתים. רק שטח עיסוק, הממלא כל אחד מהד קריטריונים האלה, ואת כולם יחד, יכול להיקרא בשם מדע, כך שהדבר יתקבל בצבור מבלי לעורר השגות. אם אפילו אחד מהתנאים האלה אינו ממולא, מיד מתעורר ויכוח. למשל, קיים עדיין היום ויכוח, האם ניתן לדבר על מדע ההסטור" יה או מדעים סוציאליים, כי שטחי עי- סוק אלה טרם הגיעו לכלל הדיוק והביר סוס הנדרשים ממדע. במקרה דנן, בשטח המחשבים, סבורני שלא ברור עדיין די צרכו, אם קריטריון העומק הכמותי ממולא והפרספקטיבה הד הסטורית ודאי חסרה. חסרונות אלה הם הם שאיפשרו את הדיון שלנו היום, האם קיימים מדעי מחשב ולפי דעתי, עוד יע- בור זמן מה עד שתתברר התשובה הא" מיתית לשאלה. הגדרת המדע פרופסור רבין: אף אני אפתח בשאלת הגדרת המדע, כדי לנסות ולבנות תשובה לשאלה הכללית שהוצגה בפנינו. אנחנו צריכים לסווג את מדעי המחשב בתחום המדעים המדוייקים והפורמאליים ובמו- בן מסויים, אולי להרחיב את השתייכותם לקבוצת מדעי הטבע. בתחומים אלה יש לנו הגדרות או סימני היכר למדע, שהם אולי ברורים יותר מאשר בתחומי עיסוק אחרים. נעיין בכמה מהן. קודם כל, אנחנו עשויים להתענין ב- מקצוע מדעי בתור תיאוריה והסבר לתו" פעות קיימות. מדעי הטבע בכללותם הם כמובן דוגמה לכך, כאשר בנוסף לתי- אוריה ומתן הסבר, אנחנו מצפים גם למחקר המדעי ככלי לציפית תוצאות של נסיונות, אשר נערוך אותם בעתיד, ציפית העתיד מתוך תצפיות נוכחיות ומתוך ההסבר התיאורטי. במדעים הפורמאליים כגון מתימטיקה, האלמנט הדומיננטי הוא האלמנט של מבנה לוגי מדוייק, הסקת מסקנות עלידי 8 תהליכי | הדדוקציה הפורמאליים ובנין מערכת של הגדרות ומשפטים. לבסוף, נבחר הגדרה פשטנית באופן ניכר משתי ההגדרות הקודמות והיא הגדרה האומרת שמדע הוא תחום אשר בו עוסקים במחקר ואשר העוסקים בו בונים מערכת, שהיא סיסטמטית ומעל לצבר של עובדות והסתכלויות מקריות. לפי מערכת סיווג זו לעת עתה איננו רואים שום קשר בין מדעי המחשב לבין מדע במובן מדעי הטבע, אשר תפקידו הוא לבנות תיאוריה ולתת הסבר לתופ" עות קיימות, וזאת משום שכל תחום ה" מחשבים אינו נתון, אלא נוצר בידי אדם. אף כי, אם רוצים אנו לדבר במונחי מדע דמיוני, נוכל לתאר לעצמנו יום, אשר בו מערכות מחשבים בנויות ביד אדם תחייד נה כה מסובכות ובעלות התנהגות בלתי צפויה מראש, עד כדי כך שהן עצמן תהיינה נושא למחקר באמצעים סטטיס" טיים ואחרים, כמקובל במדעי הטבע. האלמנט הפורמאלי ואלמנט הדדוק- ציה, בודאי ובודאי שכבר מצויים במדעי המחשב במצבם הנוכחי. גבנו ונוסחו תיאוריות מתימטיות לטיפול בחלקים שונים של התחום הכללי, הנקרא בשם מדעי המחשב. נזכיר כאן את תורת האוטומטים, תורת השפות הפורמאליות, תורות שיש להן יישומים במדעי ה- מחשב כגון תורת התורים ותורת המע- רכות במידה שהיא קיימת, כמו כן תחומים קלאסיים כגון האגליזה הנוד מירית, עם האור החדש שנזרק עליה בהקשר של מחשבים. בתחומים אלה ורבים אחרים, אנחנו מוצאים פעולת מחקר עניפה, בסגנון מתימטי או קוואר זידמתימטי, דדוקטיבי ופורמאלי. יותר מכל, כמדומני, ממלאים מדעי המחשב אחרי תנאי ההגדרה האחרונה. אין כל ספק בכך, שזהו תחום, אשר מתנהל בו מחקר ערני ביותר, אשר מתגלות בו תופעות חדשות, נוצרים מושגים חדשים ומערכות חדשות לבקר רים ואשר תוקפים בו בעיות קשות, שהן כרגע מחוץ להישג ידינו ונזכיר לדוגמה את בעית האינטליגנציה ‏ ה- מלאכותית ובאופן שוטף חלה התקד- מות בתחומים אלה. אני מניח, שניכנס לדיונים מפורטים בתחומים מסויימים של מדעי המחשב לאחר מכן ועל כן אסתפק בהערות אלה. ו נודוע שאלות פרופסור. גינזבורג : נעשו כאן נסיו- נות להגדיר מדע, או להגדיר תכונות, אשר אנחגו יכולים לדרוש מתחום עי- סוק, כדי שנוכל לקרוא לו בשם ,מדע". אני חושב שהנסיונות האלה במידה מסויימת מבהירים באמת את העובדה שלמדעי המחשב מותר לקרוא בשם מדע בשלב זה, אבל אני אולי אנסה ללכת בדרך קצת אחרת, יותר פראגד מטית ואנסה לראות מה בעצם קרה, מדוע הוצגו השאלות האלה ואיך צריך להתייחס לכל אותו אוסף של הדברים, שאנחנו עוסקים בו -- אנחנו היושבים פה ורבים אחרים, הנוהגים לקרוא לעצ- מם בשם מדעני המחשב. נוצר כלי, שהוא ללא ספק אחד הכ" לים המתקדמים ביותר, אם ?א המת" קדם ביותר שאי פעם יצר בןךאדם. כלי, אשר כבר מהרגע הראשון הפתיע גם ביכולתו וגם באותם האופקים, שר נפתחו בגלל יצירתו. ברור, שכלי זה משך אליו רבים רבים, אשר התחילו לעסוק בו, לשכלל אותו, לנצל אותה לפתח אותו. מוד הופיעו גם רבים אח- רים, אשר רצו לראות מה היא התיר אוריה | שמונחת מאחורי הכלי הזה, או במילים אחרות -- מה היא התיאוריה שבאמצעותה אפשר לפעול לכיוון שכ" לול הכלי ולכיוון שכלול האפשרויות והניצול שלו. וכך, לאט לאט, נאספה קבוצה של אנשים, גדולה מאד באופן יחסי, במיוחד אם ניקח בחשבון את הזמן הקצר הזה, אשר התחילו לקרוא לעצמם בשם מדעני המחשב, או אנשים שעוסקים במדעי המחשב. קבוצה זאת היא מאד לא הומוגנית. היא מורכבת ממתימטיקאים רבים, מאנר שי חשמל רבים ומאנשי מקצועות אח- רים. רוב האנשים האלה היו יכולים בהחלט להמשיך בעיסוקיהם, בתוך חד מקצועות שלהם: לעסוק בדיוק באותם הדברים, אשר הם עושים כרגע בתור מדעני המחשב ועדיין היו יכולים להי- קרא לפי מקצועותיהם הקודמים, מי שהיה מתימטיקאי, היה יכול להמשיך להיקרא מתימטיקאי: אותו הדבר איש חשמל ואיש אחר במקצוע אחר. בכל זאת, במשך התקופה הלא ארוכה הזו, נוצר סוג בעיות מסויים, אשר במידה רבה ייחד את הפעילות של אנשים אלה ולא אחזור על התחומים שפה הוזכרו. אוסיף רק, שיחד עם התחומים התיאו" רטיים שהוזכרו, התפתחו גם תחומים פרקטיים אחרים, שהם משמשים להפע- לת המכשיר, כגון תורות של קומפילציה. או התחלות של תורות של מערכות הפעלה. תורות מתמעטלזות המצב כרגע הוא, שהתורות המתימ- טיות הנ"ל הגיעו לשלב מסויים של התפתחות, שלב די רציני. יש פה גם דברים, שהם עמוקים מאד מבחינה מתי- מטית ויחד עם זה, כנראה יש להם שימושיות מסויימת בעצם שימוש ב- כלי וגם בשכלול הכלי. מצד שני, יש הרבה פרקטיקה ולדעתי, מה שמונח פה על כף המאזניים הוא, האם אנחנו נוכל במשך הזמן הנראה לעין; אולי תקופה של 10 שנים או 20 שנה ואולי אף יותר, למצוא סינתזה בין שני הדב" רים האלה -- בין התיאוריה למעשה. אם נמצא את הסינתזה הזו, לא יהיה ספק, לדעתי, שיש דבר הנקרא מדעל המחשב. אם הסינתזה הזו לא תימצא ואם עדיין אנשים שעוסקים בדברים תיאורטיים, יהיו מאד רחוקים, כמו שהם רחוקים כעת, מהאנשים העוסקים ב- 6 אם הדבר המשותף לאלה ואלה יהיה אולי רק שהם נקראים מדעני המחשב ואחד קצת מתענין במה שעושה השני, אם לא נצליח למצוא גבוש כזה שבו החלק האחד יפעיל את החלק השני, יפרה את החלק השני ווש- פיע בצורה ברורה וחד-משמעית על החלק השגי, הרי נהיה במצב די קשה. ובהחלט יכול להיות, שבעוד 20 שנה או יותר, הדברים ייפרדו וכל אותם אנד שים שעוסקים בלוגיקה ובחישוביות וב- אנליזה נומרית, ילכו בכיוון | מתימד טיקה; הם ימצאו שוב את מקומם בין המתימטיקאים. לעומת זאת, אנשים שד בונים את המחשבים ילכו יותר בכיוון של מהנדסי אלקטרוניקה, או מהנדסי ייצור, אשר צריכים להחליט על הדרך הטובה ביותר והנוחה ביותר לארגון המכשיר. מחשב, מחשב ליד הקיר - מי הנערה היפה בעיר! כך למשל גם בחשמל יש המון תי- אוריה, שמשתתפים בה ברדיו וטלביזיה ודברים רבים אחרים, מתקדמים מאד ושם בלי ספק, בלי התיאוריה אי אפשר היה להתקדם. ובכל זאת, אנשים שעוסר קים בפתרון המשוואות הדיפרנציאליות המתאימות, ‏ יושבים במתימטיקה. כדי לסכם, הייתי אומר, שהייתי מו" כן לחכות עוד תקופה די ארוכה ולראות אם נצליח לגבש תחום, שבו יהיה שילוב של שתי הגישות -- של הצד התיאוד רטי והצד המעשי. אם נצליח בכך, אז ללא ספק נוכל להגיד, שיש לנו מדע מענין מאד, מתקדם מאד ובעל אופקים רחבים. אם לא נצליח בזה, אגב אינני חושב שזה יהיה אסון, מדעי המחשב בתור שכאלה, לא יצדיקו את עצמם, ואנחנו נראה עוד מעט פיצול של אנד שים שעובדים בתחומים אלה לפי המק- צועות השונים, שמהם הם באה הנדסת מחשבים פרופסור אברבנאל: נראה לי, שהבע- יה היא לא אם לפעילות מסויימת ראול לקרוא מדעי המחשב, או הנדסת מחש- בים, או משהו אחר. השאלה היא, האם יש בפנינו פעילות מגובשת, אשר באמת מספר קריטריונים הם עקביים עם הפעיד לות הזאת, ומאידך האם הפעילות הזאת היא עקבית עם הקריטריונים. אני אתייחס לרגע דווקא לענין של הפרספקטיבה | ההיסטורית, שפרופסור פרנקל העלה: אסקור בקצרה מקרה, אשר לפי דעתי הוא די אנאלוגי למקרה העומד בפנינו וזוהי אותה פעילות, ש- קוראים לה בעולם "איירונאטיקאל אינד ג'ינרינג'י, או "איירונאטיקאל סיינסס" וכולי. ‏ למעשה, המשותף בשני המקרים הוא, שקיים מוצר מאד מתוחכם ומשוכ" לל, שהוא הסיבה שמסביבו ישנה כל ההתרוצצות המדעית, ההנדסית, המתיד מטית וכו'. האוירון התחיל, כמובן, בצורה קצת חובבנית ובמידה מסויימת זה נכון גם ביחס למחשב, אם אנחנו נתייחס לדב- רים כגון ה"דיפרנשיאל אנלייזר" שבנה בוש בשנות השלושים וכו'. אנחנו יודעים יפה היום, גם בפרספקטיבה היסטורית, שישנם גם ענפים של המתימטיקה, או אם ברצונכם בכך של המתימטיקה השי- מושית, שלא היו מתפתחים כפי שהתפת- חו, | לולא האוירון. לדוגמה, משוואות אינטגרליות. | עצם העובדה, שמתברר שהזרימה מסביב לכנף, נוח לבטא אוד תה בעזרת משוואה אינטגרלית ולכן, צריך לדעת מתי המשוואות האלה פתיד רות וכו', גרמה לפעילות גדולה מאד בשנות ה407. תורת הבקרה, שהיתה מאד מאד לא מתוחכמת בשנות ה207 ואפילו בשנות ה-30, קיבלה דחיפה מאד גדולה, מפני שפתאום האובייקט, שעליו היה צריך להפעיל פעילות בקרתית, היה אובייקט, אשר המהירות שלו היתה יור תר גדולה מאשר כל גופים אחרים, שאד (המשך בעמוד הבא) 9 = + 0% נשים היו רגילים להם, מכיון שהתנה- גותו היתה שונה וכו כלומר, היה כאן איזה שהוא מוצר, אשר דרש כל מיני חדושים מדעיים ומתמטיים. אפשר לטעון כמובן, שבכל אופן עדיין היו אלה מתימטיקאים או אנשי הידרודינאמיקה או אנשי אלסטיות ואנשי חשמל, אשר פתרו בעיות שוגות ויכלו לחזור לביתם, לאחר שפתרו את הבעיות. נשאלת השאלה, האם אותו אובייקט גרם לפעילות שהיא מיוחדת לו? כלומר, לולא האובייקט הזה, האם הפעילות הזאת בכלל היתה קיימת. אני חושב, שבהחלט במדע או במק- צוע שנקרא הנדסה תעופתית או מדעי התעופה, נתנה דחיפה לפעילויות אשר הייחודך שלהם היה עצם העובדה שקיים האובייקט. . אנאלוגיה טובה אני חושב, שקיימת אנאלוגיה די טוד בה עם המחשב. יש הרבה פעלויות מהסוג שנאמר לעיל, למשל, הפעילות באנאליזה נומירית, | דווקא בכיוונים מסויימים, באה כתוצאה כפי שאמר פרופסור רבין, | שהאנאליזה הנומירית המודרנית. מוארת היום על"ידי המחשב. אני חושב למשל, שתורת הגראפים ב" מידה ובה קיבלה דחיפה גדולה בגל זה, | שהיו בעיות הקשורות במחשב, שצריכות היו להיפתר. אני חושב, שקר יימת אנאלוגיה גם במובן זה, שקיימות פעילויות מסויימות, שההשלכות שלהן על האובייקט, על המוצר, לא נראית מיד. זה לא השטח שלי ולכן אני לא אתיימר להגיד, שאני יודע מה התשובה, אבל אציין שאנשים מתווכחים עד כמה יישומי היום -- לא בעוד דור למשל -- הענין של הלקים מתורת האוטומטה למחשבים;: האם משהוא מתכן היום מחשב בעזרת תורת האוטומטה? האמת היא, שגם בהנדסה אוירונאו- טית או במדעי התעופה, היה דבר מצד דומה. ואן-קרמאן, שהתחיל כפיר סיקאי ‏ ואחר-כך כמתימטיקאי-פיסיקאי, 10 (הוא עבד עם נילס בור וכו'), בשנת 3 פתר מערכת של משוואות הדי פרנציאליות החלקיות ההיפורבוליות. ו7 הוא אמר: זוהי זרימה על-קולית. זה קרה לפחות 3--4 דורות מדעיים (דור מדעי = (5 שנים) לפני שאנשים חשבו; שבכלל יש מקום לדבר על אוירונים שיטוסו בטיסה עלדקולית וכו'. טוב, אנחנו דנים היום כאן במדעי המחשב ולא במדעי התעופה. אבל אנל רציתי להביא את האנאלוגיה הזאת, כדי לבוא לנקודה העיקרית שלי, שקיים מוצר מאד מתוחכם, כאשר הפעילות המחקרית והחינוכית בו -- אנחנו גם מדברים על בתי"ספר, בתי אולפנא, שבהם אנחנו מחנכים אנשים -- היא גם בצד התיאורטי, וגם בצד הלא קל המעשי. הפעילות הזאת קיימת. אני חושב, שאם נלמד משהו מהאנאלוגיה על התפתחות מדעי התעופה, נראה שהדבר הזה לא יימשך בקצב גידול, מבחינת הוספת תיאוריות חדשות וכו עד אין-סוף. היום במדעי התעופה הגיעו למעשה למעין פלאטו מסויים. | האוב- ייקט כבר קיים כמעט בצורה קלאסית וחלק גדול מהאנשים או מהאסכולות שפעם עיקר עיסוקם נבע מהמוטיבציה שבאה מהאוירונאוטיקה, היום הולכים לשדות אחרים. מאד יתכן, שאנחנו בד אותה פגישה מפורסמת בעוד 20 שנה, גגיע גם כן למסקנה, שהמחשב כאוב- צקט כבר הגיע אמנם לא לרמת שכ-ד לול כזאת, אבל הייתי אומר -- לרמה של רוטינה מבחינת הבניה והשימוש בו, שתהיה אתנחתא בפעילות, גניח המחקרית ואולי גם החינוכית ; שמספר הז'נשים שילמדו לא ימשיך לגדול ב- אותו קצב שהוא גדל היום. אני חושב, שאנחנו לא צריכים להת- ייחס לפרוגנוזה כזאת, אם אני צודק, ביחס חיובי או שלילי. אני חושב, ש- "והי תופעה שהיא אופיינית לטכנולוגיף מאד מודרנית, המתקדמת בקצב מהיר. אני חושב, במידה שמותר היה לאנשים לדבר על מדעי התעופה, בהחלט יש לנו הזכות אז לדבר על מדעי המחשב, אבל אם מישהו דווקא רוצה להגיד: לא, אלה אינם מדעי תעופה, אלא הנד- סת תעופה ולכן זה חייב להיקרא הנד- סת מחשבים, לא על זה, אני חושב, הויכוח. הויכות, האם קיימת מסה קריר טית של פעילות, אשר גורפת מצד אחד את האובייקט המואר לרמה יותר מתוחכמת ואשר האובייקט מצידו גם מאיץ בהתפתחות מחקרית ? אני חושב, שהתשובה לכך היא חיובית. אני חושב, שקיימת הפעילות הזאת. אני חושב, ש- היא די מגובשת ואני חושב, שזהו הד" בר שחשוב לדעת, מפני שבסופו של דבר, הנושא לא מעניין אותנו על מנת להשיב תשובה לשאלה הרטורית או הסמנטית, האם יש מדעי המחשב או לא, אלא על מנת להפיק לקחים. כלומר, מה אנחנו צריכים ללמוד מכך? מה ההשלכות של זה על פתיחת מחלקות או לא? אני חושב, שמכל הבחיגות האל, אפשר להגיד, שהמחשב גרם לפעילות חינוכית מחקרית עניפה מסביבו, אשר עד לפני זנן קצר אנשים היו מנפנפים בה כדוגמה פאר"אקסלאנס לשילוב של טכנולוגיה ומדע ובזה אסיים כרגע. מדעי המגהץ ? פרופסור ריזל: טוב; אני צריך להגיד, שאני מסכים פחות או יותר כמעט עם כל מה שנאמר פה. לכן, אני רק רוצה להוסיף עד כמה שאני יכול להוסיף. דבר ראשון, שאלו אותי: למה מדד עי המחשב ולא למשל מדעי המגהץ? זה כלי וגם זה כלי. ובכן, התשובה היא, כמו שפרופסור אברבנאל אמר, שהמגהץ הגיע בהתפתחותו ובפיתוחו לאיזה ש" הוא פלאטו של פיתוח. המחשב, אני לפחות חושב, שהוא רחוק מאד מזה. דבר שני, אם יש מדעי מחשב -- איזה מין מדע זה? ובכן, זה לא מדע כמו אסטרונומיה, אפילו לא כמו כימר יה אשר חוקר משהו שקיים בטבע ורק צריך להבין איך זה פועל; אלא זה באמת דבר שמאד מאד אנלוגי להנדסת אוירונים. למשל יש הרבה בעיות במר דעי המחשב שמתעוררות בגלל המצב ש... ש. הטכנולוגי הנוכחי. למשל, הבעיות בטיר פול בהירארכיות של זכרונות -- יש זכ- רון מהיר וקטן, יש זכרון יותר גדול ויותר איטי, דיסקים ותופים, הרבה עבו- דה נעשתה, הרבה מתימטיקה הושקעה, הרבה מחשבה, וסימולציה, כדי למצוא מהי האיסטרטגיה האופטימאלית בשביל להסתדר עם הירארכיות של זכרון. אבל, אם תוך 10 שנים יהיה לנו זכרון מהיר בהיקף הרבה יותר גדול ובזול, אז כל התורות האלה עדיין תהד יינה נכונות; אבל האילוצים כבר לא יהיו אותם אילוצים. לכן, כל התורות האלה כבר לא תהיינה בשימיש לכן, אני חושב שמדעי המחשב קרוד בים יותר להנדסה, מפני שיש פה שיד קולים של יעילות ושיקולים של אפש" רות פיסית לבצע את הדבר הזה. עכשו, לגבי השאלה -- הנה נתאספו יחד אנשים ממתימטיקה, מהנדסת חש- מל, משטחים שונים ויסדו את מדעי המחשב. למה שכל אחד לא יחזור לבית שלו! ובכן, ההתאספות שלהם בצוותא יכולה לתרום הרבה לפיתוח המחשבים. באופן מסורתי היו תמיד מצד אחד המהנדסים ומצד שני אנשי התוכנה (50100820) והם אף פעם לא דיברו אחד עם השני. הם היו כמו הסופרים ואנשי המדע המדויקים, שלורד סנואו .. סוף סוף הוא נרדם מדבר עליהם: אנשי שתי התרבויות. אשר אחד לא מבין את השני. הוא מס- פר, שאיש המדע לא יודע מי היה שקספיר ואיש הספרות לא יודע מה החוק השני של התרמודדינאמיקה, | ש- הוא דבר בסיסי בתרבות שלנו, שבעצם כל בן"תרבות היה צריך לדעת אותו. צריכים להתאחד ובכן, אני חושב, שמהנדסי האלק- טרוניקה ואנשי התוכנה צריכים להת- אחד יותר, להבין יותר האחד את עבור דתו של השני. אם הדבר הזה ייעשה, אז יהיו לנו מחשבים יותר טובים. וזה יכול להיעשות טוב ביותר במסגרת מד" עי המחשב. עכשיו דבר אחרון. האם מדעי המח- שב יכולים להגיע למסה קריטית! מה עשו כבר במדעי המחשב? ובכן, לפני כמה ימים קראתי את ההגדרה הבאה: מה זה פיל? פיל זה עכבר, שיש לו מער" כת הפעלה (ום5066ע5 6מ811ז6קס). ואפד שר להוסיף לזה: מה זה גאון? גאון זה אידיוט, שיש לו מהדר (ע110סגתס6). וכל הדבר הזה עשו אנשים של מדעי המחשב ואני חושב, שהם עוד לא גמרו ויש עוד הרבה דברים שהם עוד יעשו. מילו? קריטריונים פרופסור פרנקל: המשותף בסיבוב הראשון, נדמה לי, היה שכל הנוכחים חיפשו קריטריונים, שעל-פיהם נשפוט אם הנושא של המחשבים יכול להיקרא מדע או לא וההרגשה הכללית היתה, נדמה לי, שחלק מהקריטריונים אמנם ממולא ומבחינה זו אפשר לקרוא לזה מדע. אבל, חלק מהקריטריונים עדיין לא ממולא וכדאי, או יש להמתין ולר- אות אם הקריטריונים | האלה ימולאו בעתיד, או שבקרוב נגיע לאיזה רוויה ואז המדע הזה יסוג ויהפך לאוסף נתוד גים, שכבר אי אפשר לקרוא לו יותר מדע. פרופסור רבין: אני רוצה להתייחס לכמה מההערות. קודם כל לדבריו של פרופסור גינזבורג המתארים את מדעי- המחשב כאוסף שיטות ללא עיקרון מרד כזי. ההסתכלות על מדעי המחשב כצבר של תחומים שונים, אשר אליו באו אנר שים, ממקצועות שונים, היא מדוייקת ונכונה. אני איני מוצא בה פסול ואני מניח, שגם הוא לא מוצא בה פסול. אנחד נו יכולים לקוות לאחידות אך ורק בתחו- מים מדעיים אשר עליהם אפשר לאמר שעיקרון אחד ויחיד מנחה אותם. זהו המצב במדע כהידרודדינאמיקה בו קיי- מת מערכת משוואות יסודיות, אשר היא שולטת ברוב התופעות וכל השאר, שהוא גדול ומרובה, הוא בבחינת אידך זיל וגמור, כלומר פתרון משוואות אלה וניר תוח מקרים פרטיים. מדעי המחשב ודאי אינם מסוג זה. הם דומים כיום יותר לפיסיקה, מבחינה זאת שפיסיקה אף היא צבר של תופעות שור נות ובתופעות השונות חוקים שונים. במובן מסויים, בסיסי ביותר, אפשר גם בפיסיקה להפיק את הכל ממספר חוקי טבע יסודיים, אבל אנו יודעים שלעיתים קרו- בות חוקרים את תחומי הפיסיקה השונים במידה רבה של ניתוק זה מזה ובשיטות שונות לחלוטין זו מזו. יתכן, שיום אחד (המשך בעמוד הבא) 11 ו[ היוור רי, ‏ יווצר מדע עילי מאוחד סביב המחשב. אני הייתי צופה זאת אם וכאשר המחשב כמכשיר יגיע במובן מסויים לפשוטו הד סופי. זכרון ענק פרופסור ריזל הזכיר זכרון ענק, זול ומהיר, שיתכן מאד שבוא יבוא ואשר יסלק מעל פני השטח את התורות והמחקרים השונים בהירארכיות של זכרונות. אנו יכו- לים לתאר לעצמנו שינויים טכנולוגיים אחרים, אשר במידה רבה יפשטו, ובמק- רים מסויימים אף יסלקו, את הבעיות של מערכות תפעול, וזאת בנתונים מתאימים של מהירות ותמחיר של מחשבים. ומכאן, שתחומים של מדעי הנמחשב שהם היום לחם חוקו של התלמיד והחוקר, יתכן ויתד כן שייעלמ:. אין כל ספק, שהמרכיב הק- יים והקבוע במדעי המחשב עדיין לא התגבש. הייתי רוצה לאמר דבר על היחס בין תיאוריה לבין מעשה. מה מקומם של המקצועות התיאורטיים בתוך מדעי הד מחשב? אלה הם מקצועות, שיש להם זַיקה רעיונית למחשבים, מתוך תקוה שד יימצאו להם שימושים. ואולם, אפילו אם לא יימצאו להם שימושים, הענין שבבער יות הנחקרות נובע מעצם קיומו של הד מחשב. נעיין בתורת החישוביות המופש- טת -- אנשים לא היו מתבוננים בבעיות מסוג זה לפני 30 או 40 שנה, כי לא היתה להם השתקפות במציאות ובטכנוד לוגיה. כיום חוקרים בעיות כאלה מתוך תקוה של יישומים, אך גם אם לא יימצר או יישומים, נהפכת הבעיה למענינת ול" בעלת תוכן אינטלקטואלי בגלל עצם קיום המחשב. שאלה מענינת ביותר היא שאלת הרוו- יה, הקפיאה ודריכה על מקום של מדעיר המחשב. לי נראה, שהמהשב הוא מכשיר בעל אפשרויות כה מענינות, שאין מקום לחשש כזה. נתבונן למשל בתחום האינר טליגנציה המלאכותית, שהוא כשלעצמו אינו מוגדר ואינו מפותח די הצורך כיום, אך אין ספק, שבפוטנציאל הוא חובק זרועות עולם. אם נצליח לצעוד צעד 12 ממשי בפתרון כמה מבעיות היסוד: אם נצליח ליישם מחשבים לפתרון בעיות ולאו דווקא בתחום המדעים והמתימטיקה, אפילו בחיי היום יום, בעיות, אשר כיום הן נחלתו הבלעדית של אדם חושב, הרי מרגע שנצליח בזאת, כמדומני שפוטנציאל מדעי המחשב הוא בלתי נדלה. בזאת יש למחשב יתרון רב על המגהץ מחד ועל האוירון מאידך, אשר הותזכרו על ידי עמיתי. אנו יכולים לצפות מצב, אשר בו נשכלל את המחשב מבחינה טכנולוגית ונגבש אותו; נבין עד תומם תהליכים כגון קומפילציה ונהפוך בנין קומפיילרים ומע" רכות תפעול לתפקיד רוטיני למדי ומאי" דך, לא נזכה לפריצה ממשית לתחומים המענינים של אינטליגנציה מלאכותית ובעיות שהן מעבר לטכנולוגיה ולשכלול של מחשבים. אז, בתנאים אלה, יתכן שמה שיוותר לנו הם התחומים התיאורטיים לחלוטין, החיים בצל המחשב, ובתחומים וחבים אחרים של מדעי המחשב אכן תחול קפיאה. יצירה משותפת כמדומני, שעלינו בעיקר לחכות ולר- אות מה עתידה וסכוייה של האינטליגנציה המלאכותית, לפני שנוכל לחרוץ משפט של ממש על העתיד לטווח רחוק של מד- עי המחשב. פרופטור גינזבורג : אני מסכים כמעט עם כל דבר ששמענו עכשיו מפרופסור רבין. בלי ספק, אינני רואה שום פסול בזה; אני אפילו רואה יתרון גדול בזה, שהתאספו פה אנשים ממדעים שונים. זה בלי ספק תורם הרבה, אם אנשים מאסכו- לות שונות וגישות שונות נפגשים ביחד ומנסים ליצור דברים על ידי הישענות על נקודות מוצא שונות. אבל אם אנחנו שו- אלים אם יהיו מדעי המחשב, אם יש מדעי המחשב, הרי אנחנו צריכים לחכות לרגע, כך נדמה לי, כאשר כל האנשים האלה יהיו יוצרים באיזו שהיא צורה משותפת. למשל, במתימטיקה, יש בלי סוף מק- צועות, מקצועות רבים ורחוקים זה מזה ויש הרבה מתימטיקאים, אני חושב כרגע שהרוב בקושי מבינים אחד את חבר. אלא מה ? יש שיטה משותפת, יש מתודה משותפת. יש צורה משותפת של הגשת החומר ושל מחקר. ודאי שיש הבדל בין אלגברה לבין אנאליזה, השיטות המעשיות של מחר אולי שונות, אבל המתודה, חגי- רה אובוד נרזוניבז ו,מחשב "צייר'י 'ישר'י השרו האורח צחק שר העבודה של חוף השנהב, מר אנני פראנסואה באטסטי, שביקר לא מכבר בישראל, גזר על עצמו רצינות מוחלטת בכל מקום שם הוא סייר. האורח נעים"ההליכות לא פסק לר- שום רישומים בפנקסו, גילה עניין עד פרטי הפרטים והרבה לשאול שאלות. את "מעטה הרצינות" הצליחו לק- רוע מעל פניו רק פעם אחת -- כא- שר ביקר במעבדת"טחשבים בבית הספר ‏ "אורט" ‏ יד"סינגלובסקי בתלר אביב. לאחר ששמע הסברים טכניים ופדאגוגיים על המעבדה, מפי מנהל בית הספר, המהנדס חיים גירון ומ" מנהל רשת "אורט" בישראל מר יוסף חרמץ, ביקש האורח לראות את ה- מחשבים החדשים בפעולתם. ואמנם תוך רגעים מעטים, נשלחו הפקודות למחשב -- וזה החל "פולט" את תו- צרתו: תחילה רשם באותיות, ציור של נערה בגד"ים נועז וברישום שני, צייר אותה המחשב "בלי". בפעולה שנייה -- השמיע המחשב מנגינה אפר ריקנית עליזה, לקול צחוקו הרם של השר, ש'התפרק" מארשת הרצינות הקפואה... (מתוך העתונות) "ל"ק"ק" "7-77 --2 22| "רהה" "" "ה" "ל"י" "7777 , 8 שה הכללית היא מאד דומה ; אותה גישה: שאנחנו נוהגים לקרוא לה הגישה המתיר מטית ;: זה מייחד מתימטיקאים. גישות ואינטר-פל?? אני הייתי מאד מאושר לראות, שאנחנו נגיע בזמן סביר למצב, שאנשי סופט-וור ואנשי התיאוריה באמת יהיו קרובים אלה לאֶלָה -- לא בנושאים הקונקרטיים של העיסוק, אלא בגישות ובאינטר-פליי, אם אפשר ככה להגיד, כמו שזה במתימטיקה, הדוגמה עם אוירון היא באמת דוגמה קלאסית ונחמדה, אבל אינני בטוח אם יש דבר כזה, שאפשר לקרוא לו בשם מדעי האוירונאוטיקה. ‏ יש אינג'ינריות אוירו- נאוטית ויש הרבה תיאוריה בזה. זה מקר צוע מאד מענין; אבל האם יש ממש מדעי אוירונאוטיקה ? הייתי שמח לשמוע מפרו- פסור אברבנאל או ממישהו אחר, שית- ייחס לזה וינסה לשכנע אותנו, שאמנם יש דבר כזה. השתכנעתי, שכל אותו אוסף בעיות, שאנחנו קוראים להם מדעי המחשב, אם מדעים אלה ישנם או אינם, הבעיות ישנן, הנושאים ישנם -- יכול לתרום הרבה מאד לפיתוח חינוכי מחשבתי כבר בגיל צעיר למדי של בית-ספר, אולי אפילו יסודי ובודאי תיכון. אגיד דבר, שלא הדגשנו מספיק עד עכשיו -- האוסף הזה של רע" יוגות שהצטבר, הגישות השונות, אלה דברים שנדמה לי שממש הכרח ללמד או" תם, בודאי ברמה אוניברסיטאית ואולי גם ברמה של בית-דספר תיכון. אם זה צריך להיות אחד הקריטריונים של מדע, הרי הוא בהחלט מתקיים ואני מוכן להתנבא, שתוך 10 שנים או משהו כזה, בהרבה מאד בתי"ספר יהיה מקצוע שנקרא לו -- מדעי המחשב או מחשב או משהו דומה לזה ולא דווקא תכנות. יהיה שם גם תכנות. בלי המחשב אין טעם לדבר על מדעי המחשב, אבל התכנות לא יהיה מרכז המקצוע; המרכז יהווה אוסף רעיונות מתורת האלגוגריתמים, מבנית תרשימי זרימה, מבעיות הקשוד רות בקונסטרוקציה של המחשב וכמובן גם קצת שימושים. כל זה ביחד יהווה ללא ספק מקצוע, שבענינו ובחשיבותו לא יפול משום מקצוע אחר, לדעתי, של בית-ספר תיכון ואפילו ממתימטיקה; שאני באופן אישי מחשיב אותה אולי יותר מאשר דברים אחרים. אם לסכם, אני חושב שאנחנו צריכים אולי לדחות את השאלות האלה לשלב מאוחר יותר. אין שום צורך כרגע להח- ליט: יש או אין מדעי המחשב. יש ללא ספק הרבה דברים, שאותם צריך ללמד ויש הרבה דברים, שאליהם צריך להכין אנשים, כיון שהמחשב ישנו והמחשב יתד פתח, גם באיכות -- הייתי אומר: גם ברוחב, גם בעומק. נצטרך הרבה אנשים שיוכלו לטפל בו ורצוי שיהיו אנשים ישידעו איך לטפל בו, שידעו להוציא ממנו את המכסימום. אם כן, מבחינה זו ללא ספק יש לנו פה ידיים מלאות עבודה ואת העבודה הזו צריך לעשות. אינני מוכן להתנבא, כמה אנשים כאלה נצטרך. כנראה שלא מעטים. אולי חלק מהם ברמה אחת ; חלק ברמה אחרת, אבל אנשים נצטרך. יכול להיות שבעוד 20 שנה או 25 שנים, נעמוד לפני מצב, שזה יהפוך להד יות מין חלק של חשמל וחלק של מתיד מטיקה. יש תנועה דו"סטרית כזו. אפשר (המשך בעמוד הבא) המחשב ו"מאר'ינר 9" ן | מחשב מסייע בפענוח הנתונים המרכיביס את הצילומיםס המשוגריס מ,,מארינר 9" האמריקנית הסובבת את הירח ומצלמת אותו ונממו ומבהוקבוכונכבו קה הכמוהההממנםה ההההמטהמהאמכתנהנככנההםהםההנהבממטוכההנהמההממטמקנ הנענ מההממה מטחהםה)ההמהההההבקההאהטהתההמוקהכהאמאנכמק'אמעתאנכנבננאטק |3 ו מ סדה לראות את זה באוניברסיטאות. בהרבה מקומות, הפקולטות או המחלקות למדעי המחשב הולכות יחד עם חשמל ובמקומות אחרים עם מתימטיקה;: המחלקות מתפצ- לות והולכות ומתחברות מחדש. הדבר יעבור בודאי הרבה תנודות. הנושאים יהיו ובאשר לחלוקה המדוייקת שלהם, נחיה ונראה. שתי דיסציפלינות פרופסור אברבנאל: אני חושב, שבמי- דה מסויימת יש כאן אי בהירות במחש- בות שלנו על הבדל בין, נקרא לזה השירד טה המדעית, או העובדה אם אוסף פעי- לויות מסויים מהווה מדע לבין השאלה אם זה מהווה דיסציפלינה מסויימת. צריך להבדיל. אני, למשל חושב שבמדעי המח- שב, בעצם פועלות שתי דיסציפלינות. האחת זו הדיסציפלינה המתימטית והשניה היא בעיקר הדיסציפלינה, הנקראת הנד" ' 0% לטלטל סה אלקטרונית. אחת יותר בצד של 6זהש-11870 והשניה יותר בצד של הסוד פטזוור, אבל נניח שמבחינה רעיונית, הדיסציפלינה היא בעיקר דיסציפלינה מתימטית. אני חושב שבהחלט קיים משה, שאר תה יכול לקרוא לו מדעי התעופה. גם שם יש דיסציפלינות שונות. המהנדסים שבור גים אוירון, הם אותם האנשים, שאנחנן> קוראים להם אנשי 6ַת8ש-0ת32; ואילו האנשים שישבו ובפעם ראשונה ניסו לייד שם או לפתור מבחינה תיאורטית את התורה הקינטית של גזים, מפני שפתאום אוירונים התחילו לטוס -- לא כל כך אוירונים כמו רקיטות -- בגבהים, שבהם ההידרו-דינאמיקה הקלאסית לא פעלה, הם מקבילים יותר לאנשי הסופטוור. זו היתה צורה טיפוסית לפעילות, שנקראת פעילות מדעית. לעיתים קרובות הם קראו לעצמם מהנ- דסי תעופה. למשל, ואן-קארמן, ודאי שלא היית יכול לקרוא לו מהנדס, לפי הדמוי של האיש ברחוב על מהנדס. אבל הוא קרא לעצמו מהנדס ועמד על כך שאחרים יקראו לו מהנדס. אצלו זה היה מין שגעון כזה. ואן-קארמן היה, 14 אם רצונך בכך, מתימטיקאי שימושי. ודאי | שהוא לא היה מתימטיקאי עיוני. | הוא עבר מהפיסיקה למתיד מטיקה השימושית, באותה מידה שמת- מטיקאי המתעסק בתורת הגראפים עובר ליישומה לבניית מחשבים, או לאנאליזה נומירית מתוך הזוית של שימוש במחש- בים. אולי אגיד במאמר מוסגר: ברגע שיש לך מחשב מודרני, אז המשפט שאו" מר, שהפולינומים של צ'בישף יכולים לתת לך את האפרקסימציה הטובה ביותר, הוא לא כל כך יישומי. אתה יכול מבחי- נה תכליתית, לקבל קירוב יותר טוב בשימוש בשיטות אחרות. אני חושב שפנואלי הראה שהוא יכול לעשות קירובים יותר טובים, כאשר המי" לה 'יותר טוב' תחומה עלדידי העובדה שעומד לרשותך זמן סופי, אורך מילה סופי במחשב, זמני מחשב וכו'. הויכוח הוא לא אם קיימים מדעי תעור פה או שזה הנדסת תעופה. אני חושב, שקיימים מדעי התעופה באותה צורה ש- קיימים מדעי המחשב. כלומר, יש לך פעילות, שאיננה רק פעילות של בניה לפי תורות קלאסיות ידועות, בלי חדו- שים. החידושים נעשים כל הזמן. גיבוש פע"זלויות נגיד את זה בצורה כזאת : היום, כמו שבבית"חרושת לייצור | מחשבים. אתה לפעמים ניתקל בבעיות, שעל-מנת לפתור אותן, יתכן שצריך לטלפן ליורק-טאון הייטס ולשאול: אולי מישהו טיפל פעם בבעיה כזאת? כך כאשר ניסו לבנות את הקונקורד, ניתקלו בבעיות, שבעטיין היו צריכים לחזור ממש למעבדה. אבל לא בזה עסקינן ; לא זאת הבעיה שלנו. הבעיה שלנו היא האם יש גיבוש של פעילויות ואני חושב, שלא חידשנו הרבה מהסיבוב ל ו קר 0 ל ל 4 ור ל ל קר ור קר ער קר רו 7 ל הר ל 0 קר 7 א מחשב בורוז 3500-בי. עיבד את תוצאות המשחקים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי. כ-120. שחקני ברידג' נו- דעים מ-8 ארצות השתתפו השנה ב- פסטיבל הבינלאומי השביעי לברידג' אשר התקיים באמצע פברואר בתל- אביב. חידוש מעניין היה השנה בפסטי- בל -- מחשב בורוז מדגם 5500-ב יאפשר למשתתפי הפסטיבל לדעת את תוצאות משחקיהם דקות ספורות לאחר תום המשחקים. בעוד שבשנים קודמות עסקו בחישוב התוצאות 8--10ּ אנשים שעיבדו את החישובים המסוב- כים עד שעות הבוקר המוקדמות, והחזיקו את השחקנים והצופים גם יחד במתח רב... ייעול זה התאפשר השנה הודות לחברת "תמכין" אשר העמידה לרשות מארגני פסטיבל ה- ברידג' את המחשב. 2 , לש שש ,702722929 2%%2%2%2%5242%/7292%2%/524227220227272742292129272%2727/ % -./245224566545642584242%2426545+5 2 0% ;)24656640%42%+2%2%25242424942%> המחשב = כשחקן ברלדג' 9% 5% 2% וע 2920 2429292929 292% 282% 22527 2%%2%262%2%2%2% במלון "שרתון" בתלל-אביב, שם התקיימו המשחקים, הוצב מסוף (טר- מינל) 500"טי.סי. של חברת "בורוז" אשר קלט את תוצאות המשחקים, מייץ אותן מיון ראשוני, והעבירן ב- אמצעות קו טלפון אל המחשב הניצב ב"בית תמכין" בכיכר דיזנגוף. המחשב בדק את התוצאות ואגר אותן עד לסיום המשחקים באותו צָ ערב. / >+<++++2++/+2++>/+2%2%,5/12+2129,7242% עם טיום קליטת הנתונים עיבד ה- 35 מחשב את תוצאות המשחקים, באמצ- + עות תוכנית מיוחדת שנכתבה על ידי % גב' מרים צור, שהיא עצמה שחקנית % ברידג' מנוסה. התוצאות המפורטות ‏ הועברו תוך דקות ספורות בחזרה ? למלון "שרתון" אל משתתפי הפס- > טיבל. / המחשב סיפק לשחקנים גם חישו- % בים כוללים ומקיפים שאינם מתייח- 5 סים למשחקים בודדים בלבד. ל 150500055/0009000:0:000996 הראשון שלנו. אנחנו כולנו הסכמנו שיש- נו גיבוש של פעילויות. האצלת מוטיבצ'יה אני חושב, שאולי החידוש היחידי ב- סיבוב זה היתה הנקודה שהעלה מיכאל רבין ואני מסכים איתה, שבניגוד לאוירון, או אולי למערכות אלקטרוניות אחרות שאנחנו מכירים, יש למחשב פוטנציאל מיוחד לו ואם שם יישבר צואר הבקבוק, אז באמת האופקים הם אין"סופיים וזה הענין של אינטליגנציה מלאכותית. אם הדבר הזה יתפתח, הרי מאוד יתכן שלא נגיע לאותה מחזוריות של התפתחות, האצלת מוטיבציה מהמוצר על אנשים הסובבים אותו, הרוויה, קיפאון וכו'. יתכן מאד ששם נראה בפעם ראשונה את התור פעה, שאחרי פלאטו מסויים, דווקא תה- יה שוב פעם האצה מוגברת בפעילות ויתכן, שאז כבר לא יקראו לזה מדע המחשב ויתכן שאז יכנסו לתמונה כל הפסיכולוגים ‏ וכל הנוירו"ספציאליסטים והנוירודפסיכולוגים וכו" ויהיה לזה כבר שם אחר. שי יכול להיות שבשם החדש יופיע משהו מנורונים ואולי משהו מהאנושיות וכו'. נניח שיכול להיות כי אז המושג קיברנר" טיקה יקבל מושג שונה ואחיד. דרך אגב, ברוסיה, כשהם אומרים קיברנטיקה, הם מתכוונים למשהו אחר לגמרי מאתנה כאשר אנו אומרים קיברנטיקה. לכן, קשה באמת כיום להגיד מה יהיה. אם יתקיים הדבר הזה, אז יתכן מאד שמדעי המחשב שוב פעם, יאבדו מתנופתם, לא מפני ש- באופן מעשי הם איבדו, אלא מפנל שיקראו לזה משהו אחר ואז יהיה שוב פעם שולחן עגול יגיד: האם יש דבר כזה, שנקרא מדעי הקיברנטיקה וכו אבל אני מסכים עם מיכאל רבין, ש- מבחינת העתיד -- לא רק העתיד הטכ- נולוגי, כי אם העתיד של הקונצפציות, זוהי האפשרות הגדולה, אם היא תתקיים. פרופסור ריזל : אני רק רוצה להתייחס בקצרה לאינטליגנציה המלאכותית. אנח- נו נוהגים להתגאות בזה, שיש לנו מכונות שיודעות לחשב לוח לוגריתמים שלם בכ- מה דקות, מה שנעשה פעם ע"י קבוצה גדולה של אנשים בזמן של כמה שנים. בכל אופן, אולי האתגר הגדול ביותר של מדעי המחשב הוא להבין את פעולת המוח. לא רק את פעולת המוח של בןד האדם, אלא אפילו זה של חיות, אשר' יכולות לעשות דברים מפתיעים, מעבר ליכולתם הנוכחית של מחשבים. קחו למשל, את הכלבים, אשר חינכו אותם להוביל אנשים עוורים. כשאני מסר תכל עליהם, יש לי הרושם, למשל, שכלב כזה ‏ יכול להבחין, שרחוב מסויים הוא חד"סטרי. אני שברתי לי את הראש, איך אני אבנה מכונה, אשר תגיד, שרחוב מסוים הוא חד"סטרי, לפי תנועת האוטו- מובילים, ולא הגעתי לפתרון. כלב כזה יודע להבחין שבמכונית מסויימת, המנוע פועל, הרימו את המכסה שלה ולא יושב בה נהג, ולכן המכונית הזאת לא תיסע. אני והעמיתים שלי, מהנדסי האלקטרוני- קה, לא יודעים לבנות מכונה שתעשה את ההבחנה הזאת. אבל הדבר הכי מפתיע הוא הדבר הבא. אני ראיתי פעם מקרה כזה : האיש העיוור אשר עמד במעבר חציה, מיהר מאד: שלוש פעמים רצה לרדת לכביש -- וה- כלב לא הסכים. הכלב ראה עוד מכוניות, וסחב אותו בכוח בחזרה. אם אנחגו נבין, איך הכלב מפעיל את רצונו אולי נוכל לבנות מכונה שתהיה מסוגלת לעשות אותו דבר. זו תהיה באמת הצלחה למד- עי המחשב ולא יהיה איכפת לי איך יקד ראו לו, למדע הזה. תשובה של ממש ד"ר פרנקל: סבורני שבזה פחות או יותר מיצינו את הנושא ונשאר לנו רק לשוב ולהיפגש בעוד 20 שנה, כדי באמת לתת ממש תשובה של ממש לשאלה, ש- באנו לדון בה היום. אני הייתי מציע, שבדיון ההוא, בעוד 0 שנה, נתייחס, בין השאר, לשאלה הבאה : דובר כאן על כללי דדוקציה מדוייקים, שקיימים כביכול במתימטיקה ומתברר, כך נדמה לי כיום, שהם לא כל כך מדוייקים, כפי שהיינו סבורים במשך הרבה מאד שנים וגם למחשב יש קצת הלק בהריסה הזאת של האמונה בדיוקם של כללי הדדוקציה. הייתי מציע, שבעו 0 שנה גדון למשל בשאלה הבאה: נניח, שהמחשב ידפיס 100 מליון כר- כים עבי כרס של נוסחאות וההדפסה תסתיים בהערה: בזה מוכחת ההנחה של רימאן. האם אנחנו נאמין שההנחה של רימאן מוכחת או לא ? רציתי לסיים בתקוה, שהנבואה של פרופסור גינזבורג, שתתקיים בעוד 10 שנים לפי דבריו, גורלה יהיה טוב מגור- לה של נבואה ידועה של סיימון שאמר בשנת 1957, שבעוד 10 שנים ימולאו ארבעה דברים: 1) מחשב יהיה אלוף העולם בשח-מט. 2) מחשב יגלה ויוכיח משפט חשוב במתימטיקה. 3) מחשב יל- חין ג'יסיקה שתתקבל על דעת המבקרים כבעלת ערך אסתטי רב. 4) שרוב התיה אוריות בפסיכולוגיה ילבשו צורה של תכניות מחשב. אגב, כשקרבה שנת 1967 שאלו אותו ידידיו: נו, מה עם הנבואה שלך ? והוא השיב: רבותי, אם גם בעד שר השנים הבאות אף אחת מהנבואות האלה לא תתגשם, כפי שלא נתגשמה עד היום, אני חושב שאצטרך בעצמי לקחת את הענינים בידיים! ראמאנוג'אן פרופסור ריזל : תראה, יש בכל זאת דברים, שמחשב יכול לעשות, המתקרבים מאד להישגים במחשבה מתמטית. למשל, ישנו הספור המפורסם על המתימטיקאי הארדי שביקר את ראמאנוג'אן, ששכב בבית-חולים. הוא שכב וגסס. הארדי לא ידע מה להגיד ואמר: "הטכסי שנסע- תי בו, היה בעל מספר משעמם, 1729". ראמאנוג'אן אמר: "תראה, זה מספר מענין מאד. זה המספר הכי קטן, שאפשר לבטא אותו בתור 4 בחזקה שלישית פלוס 8 בחזקה שלישית בשתי צורות שונות". בשל דברים כאלה ראמאנוג'אן נחשב לא- און טבעי במתימטיקה. בכל זאת, זה דבר שמחשב יכול לעשות. 15 ,מרכז נתונים 72 - בהסות .146 קבוצת קזקז לעיבוד נתו- נים במינהל תיערך ‏ ועידה בינלאומית ללשכות שירות בין 16--17 לנובמבר 2. בקופנהגן ‏ בדניה: מזכירות ‏ חוועי- דה פרסמה ,קריאה להשתתפות פעילה", בה מפורטים הנושאים שיועלו לדיון במיפגש. הנושאים המרכזיים בועידה יהיו: ה- משתמשים בלשכות השירות:; הספקים ולשכות השירות והיחסים ההדדיים בין לשכות השירות; לשכות השירות וה- חברה. עותק של הקריאה וכן פרטים נוספים ניתן להשיג במזכירות הועידה לפי ה- כתובת : 2 0606 80 שגום ,146 מפוחהס 6 58 ת386 0006 160 אס אעהנתתפס קונגרס על שיזמוש במחשבים בהנדסה ב-24--28 באפריל 1973 ייערך בפאריס קונגרס בינלאומי שיוקדש לנושא: השירד מוש במחשבים אלקטרוניים בהנדסה כי- מית. הקונגרס מאורגן עלרידי: פחואעס/ט 6תי 07תע 8ת6)טק1ת00 סתטטסת" קטסצם 0000 01 ₪96 6+ תה פמתהצם "6סתופחם 108[1ַו61ת 0‏ ת1 5ע6)טקות00 1107" מ15510במס6 116 עכ 86 "שחוע 4 "ת2015800ת0%0 | 6% 60006החז 86 פגות1ת2) 66 5001016 6+ 6 01 06ת2000708 6+ םוש 56% חתפי 1 05 06007800 תה6קסעטך 10 תפ 16 חטשה ה טנק ה כ נמ 0 לקבלת פרטים יש לפנות אל: 6 211145 66 50061006 6₪ 0066 ,80 118150 סגו --92 סע כנס לטכניקות הוראת תיכנות כנס לתיכנון טכניקות הוראה ייערך בזאקופנה, פולין, ב-18--22 בספטמבר 2. במיפגש, הנערך מטעם ועדת התיכ- נוו של כנס העבודה ליד >1ַ18, יוועדו כד70. מוזמנים. הועדה המארגנת של הכנס: מפעט .ו (יושבדראש) מרכז החישובים של האקדמיה למדעים בפולין. כתובת : מוא .הפצה 2 02 .6 התהוסק על המעונינים להשיג אשרת כניסה לפולין לפנות אל הקונסוליה או השגריר רות הפולנית הקרובה ביותר לפחות כחודש לפני מועד הכנס. כנס על לימודי מחשב כנס עולמי בהוראת לימודי המחשב, יתקיים כנראה בצרפת בשנת 1975 או 6. יהא זה הכנס העולמי הַשני של קז שכן הכנס הראשון גערך באמר סטרדם באוגוסט 1970. מצפים כי בכנס ישתתפו כ-2500 איש. לקראת הכנס תהיה פעולה מיוחדת למשוך מורים ומחנכים שבדרך כלל אינם משתתפים בכנסים מק- צועיים על מחשבים ועיבוד אינפורמציה. הוקמה ועדה להכנת הכנס ומר חביון נבחר כיו'"ר הועדה. כך ייראה התיק של | המנהל בשנת 2000. הוא מיועד לתקשורת | מיידית ומכיל מסך טלויזיה, טלפון, מכונת כתיבה ומחשב: ועיר. ן/ , התיק מיוצר עלידי 0 8 חברת ,, הוניוולי'. / מילון המלחמה - בספר ישעיהו (אופיון מבחין ומאבחן) מאת: יהודה תי רדאי ד''ר י'ית רדאי הוא ראש המחלקה ללימו- דים כלליים בטכניון, חיפה. המאמר הנייל הוא קטע מספוו ,,המחשב ואחדות ספר ישעיהו הנביא'י, העומד לצאת לאור באנגלית בחורף 2 בהוצאת גרסטנברג, הילדסהיים. ו הניסוי הבא נעשה לא כדי להכריע בין הדוגלים באחדות ס' ישעיהו למחלקיו, אלא אך כדי להשלים את המבדקים הקודמים בדרך, שלא נוסתה עד עתה. בין שנבדלת מהציתו של הספר ברעיונותיה התיאו- לוגיים ממחציתו, כפי שטוענים, בין שאינה נבדלת, רשאים אנו להניח, שמבחינה תימאטית אין שוני ניכר בין חלקיו. החלוקה הפשטנית לישעיהו ,, המו- כיח'' ולישעיהו ,,המנחס'' בוודאי ובוודאי אין לה על מה שתסמוך. במה נשתנה אפוא , הראשון'י מן ,,השני'' -- אם אמנסם היו שניים -- ומה משוני זה עשוי להתבטא בלשון: המרחק בן 150--200 שנים יתגלה אולי אידפעם, כאשר ייבדקו רובדי-לשון שונים במקרא ביתרדדייקנות באמצעות הבלשנות הדיאכרונית. לעת-עתה אין בידינו להגדיר בווד- אות מספקת מה בין הרגלי הלשון שלפני גלות-אשור לאלה שלאחר גלות-בבל. אולם מבחינה אחרת נבדלים ימי גלות- בבל ושיבת-ציון מימי ישיבת ישראל בארצו: ללא ספק עמדה המאה השמינית לפנה"ס כולה בסימן מלחמות אכזרד יות, בעוד שהמאה השישית והמאה החמישית לפנה"ס נהנו, לפחות יחסית, מ6781687 אגק. כלום אין הבדל זה חייב להיראות בלשון, בכתב ובעל-פה, גם אם נושא ה,דיבר" נוסח סוסיר אינו עוסק במישרין בענייני מלחמה דווקא? וכי אפשר לחיות בימי-חירום של תמיד ובאווירת איום בלתי-פוסק של מלחמת-שמד, מבלי שהדבר ישפיע על האידיומאטיקה, על המטאפורות ועל אוצר המלים? המאה העשרים דומה למאה הח' לפנה"ס בנידון זה והיא תוכיח. הנה לקט קטן מן העיתונים והמשדרים הישראליים של יום אחד ויחיד: ,כדי לחזק את צוות החידון, הוזמן עלזידינו פרופ' אדלר, תותח בשדה ה7..", ,היא מדברת שוטפת", ,השר הופגז בשאלות על-ידי העיתונאים", ,בחזית החינוך התיכון", ,המתנגדים לרפורמה ירדו למחתרת"; וכן בלועזית. אין להעלות על הדעת, שכך יכלו לכתוב בשלוות המחצית השנייה של המאה הקודמת. המציין בדוגמות הוא, כמובן, שהמילון המלחמתי חדר לתחומים תימאטיים, שאינם תחומי המלחמה כלל וכלל. אם נכונה ההנחה, שכך חייב לקרות בכל תקופת מלחמה, הרי סביר, שכך היה גם בימי ישעיהו בן-אמוץ להבדיל מימי הנביא ההיפותיטי האלמוני. סברה זאת תיבדק להלן. הדעת נותנת והדוגמות דלעיל מוכיחות, שבעיקר בשמות- עצם (ובשמות-תואר המעטים והבלתי-נבדלים בעברית משמות-עצם) עסקינן ולא בפעלים. עם ניתוח מלותיו של ספר ישעיהו מוינו שמות-העצם גם לקבוצות סמנטיות שונות. הסיווג לקבוצות נעשה בדרך המחמירה ביותר, דהיינו, מלה, שלא התאימה בעליל לאחת הקבוצות, לא סווגה בכלל. % מכל השמות לא נכללו במיון זה, שכן לא גמצאה להם קבוצה מתאימה וחד-משמעית. לדוגמה, השמות המון (ל"ג, ג'), הכרה (ג', ט'), שוא (נ"ט, ד'י), חלק (י"ז ייד). הקבוצות הסמנטיות היו: חברה, משפחה, פולחן, טבע, חיי- נפש, תרבות חומרית, מלחמה. יש עוד לציין, שלקבוצה ,מלחמה" שייכים בהכרח גם שמות מסוג עבש-תסת כגון שלום (ג"ט, ח'), ישועה (מ"ט, ח'). להלן רשימת כל השמות, שנרשמו בתוך ,מילון המלחמה". אויב חלל מלחמה | סוללה צר אשפה חנית מלקוח ‏ | עפל קשר בז חץ | מעוז עז (עוז) | קשת בחון חרב מערצה עז רכב בריתח חרבה מפלה עזוו שבי גבור טבח מץ עזר שביה גל ישועה מצודה עזרה שבר גלות ישע מצור עריץ שואה הוה מבוסה מצגּת פדגת שד הרג מבצר מרכבה פליט שוע הריסוּת | מגדל משגב פליטה שלוס הרט מגן משסה | פנה שלל %יק מועד משמעת | פצע שמה חבורה מחצ משמרת | פקודה שער חומה מחתה נגף פרי שר חסן מטה נוגש פרש שריון חיל מטבת נס צבא תרן חל מכה נשק צופה תשועה חלוצ מלון | סגן צוקה 17 ן | | | ו | | יקומו בוודאי עוררין על שנכללה מלה זו במילון-המלחמה ועל שחסרה בו מלה זו. מבחינה סטטיסטית לא יהיה לעודף או לגירעון זעירים כל משקל. מספר השמות תשעים וארבעה. נקרא-נא מעתה לקובץ המלים השייכות לקבוצה סמנטית ידועה במונח ,המילון המיוחד". איך יחושב חלקו של מילון מיוחד זה בטקסט? הרדן מזכיר שלושה שיעורים: מספר המלים השונות של המילון המיוחד / מספר המלים השונות של המילון הכולל (,ש); מספר היקרויות המלים של המילון המיוחד / מספר היקרויות המלים של המילון הכולל (ש2): מספר המלים השונות של המילון המיוחד / מספר היקרויות המלים של המילון הכולל (6). הוא מאשים את הפילולוגים ואת מבקרי"הספרות, שלא נתנו את דעתם לברירה בין שלושה שיעורים אלה. הרדן בחן את המילון המיוחד של צ'וסר, כלומר את שיעור המלים ממוצא לטיני-צרפתי לעומת המלים ממוצא טיאוטוני. הוא בדק שישים ואחד מכתביו של צ'וסר, החל בקצר המונה 44 מלים וכלה בארוך המוגה 8 מלים והגיע לתוצאות הבאות : ₪ נע מ2.03%7 עד 20.89% נע מ-7.89% עד 49.85% נע מ5.88%7 עד 24.00% אחר-כך ערך את כתבי צ'וסר בקבוצות של 15, 15, 15, וד16, לפי היקפן, חישב את הממוצעים ומצא ככתוב בלוח מס' 1. לוה מס' 1 שיעור המלים ממוצא לטיני-צרפתי בכתבי צ'וסר בממוצעים ובאחוזים למאה (לפי הרדן) 9) (2 (3) 6 קבוצת האורך הממוצע כתבים של היצירה שש + "ו במלים 1-1 224 8 1191 | 1425 3-6 11 89 896 10652 45-11 107 9 641 13 46 14 9 442 18 כולן - 6 792 19 הרדן מסיק מכאן, כי ‏ ו" תלויים באורכו של הטקסט י -.ס יפחת -- שניהם במידה ניכרת -- ככל ו = בעוד ש- יישאר יציב למדי. רק הוא מבין שלושתם יבשר אפוא לבחינת אופיה של לשון מחבר פלוני, כי רק ,₪ בלתי-תלוי בהיקף היצירה. בחישוב שיעור המילון המיוחד ,מלחמה" יש לנקוט אפוא ₪ זאת אומרת, מגת ההיקרויות ,המיוחדות" וסך כל ההיקרויות. לוח מס' 2 (למטה) יביא את התוצאות. בלוח זה חולק ספר ישעיהו לשש חטיבות המסומנות באותיות א- -ו', כפי שנעשה גם במבדקים הקודמים, ואלה הן: א: פרקים א'--י'/ב ד: פרקים מ'--מ''ח ב: "‏ "ג--כ"ג ה: ‏ " מ"ט-נ"ז לבל = **- .ביח-=סיה החטיבה הראשונה היא זו הנראית, גם בעיני הביקורת הקיצונית ביותר, כתובה אותנטית בידי בן-אמוץ והעשויה איפוא לשמש כנורמה למדוד בה את אופיוני לשונו ולהשוות עמה את שאר חלקי הספר. הפרקים ל"ו--ל"יט לא נבדקו כלל, ולאו דווקא מפני שאינם יכולים להיות כתובים בידי ישעיהו, אלא מפני אופיים הסיפורי האוסר על השוואת דרכי לשונם לאלה של פרקי הנבואות. אל שאר החטיבות הגיעה הבדיקה בדרך זו: מתחילה היה ברור, שאינה יכולה לטפל במידגם, שאינו משתרע לפחות על 2000--3000 מלים בערך. ברוב המבדקים, שקדמו לבדיקת המילון המיוחד, חולק הספר לשבעדעשרה חטיבות-פרקים -- מהן רובן חופות -- הנראות לעיני פרשן זה או זה כהומוגניות. לבסוף הוחלט על שש החטיבות הנ"ל בדרך האופטימאציה, והן גנקטו אפוא גם בבדיקה הנוכחית. הסברה, שהועלתה לעיל, נתאשרח: שק של חטיבה די הדיאוטרו-ישעינית הטיפוסית נמוך מכל, וההפרש בינו לש של חטיבה א' 77.70%. אם יורשה -- וספק בדבר -- לצרף על-פי אחדות מן הבדיקות הקודמות את החטיבות א' ובי ביחד, יהיה 2 שלהן 893, כלומר גדול כפליים מ"ע של חטיבה ד'. עובדות אלה משתלבות יפה עם הדברים, שהעלו הבדיקות הקודמות, כי הן מורות על מוצא שונה לשתי החטיבות א' וד'. יתרזעל"כן, כל ערכי , של המחצית הראשונה עולים על אלה של המחצית השנייה. הווה אומר, לוה מס' 2 תאחוז (,) של היקרויות ‏ '"'שמות-מלחמה'י בהיקוויות כל שמות-העצס בחטיבות ספר ישעיהו וו ונק ו יצח = הרו סי ₪9 9 ₪9 (0 8 א--ג ד 5 . ₪ (69 ףאל 471 1 5 4 ₪8 -- 8 ו הוושב שופ 0 מו - 60 ₪ ₪ א ב ג היקרויות ,שמות-מלחמה" 110 13 155 היקרויות כל שמות-עצם 13 07 1207 (באחוזים) 0 165 0 2 20005 5 3 537 2007 12 5-2 2 06 1.09 65 ו == ו ונ 18 חשיבה ל מחברה או מחבריהן של החטיבות ד'--ו" חיו בתקופה, אשר המעיטה להחדיר את תודעת המלחמה למילונה. הציור למעלה מציג ממצאים אלה בדרך חזותית. המעגל מייצג את החטיבה א'. הקרגיים היוצאות ממרכזו עומדות כנגד שש הקבוצות הסמנטיות תוך התעלמות מהקבוצה ,טבע", כי בעת סיווג שמות-העצם ,נופחה" בטעות יתרדעל- המידה. על הקרגיים רשומים ערכי ו השייכים לחטיבה א', והיות וחטיבה זאת ננקטה בציור זה כתקנית, נתפסו גם ערכי ,₪ שלה כתקניים. משום כך נוּרמלו 06 86, זאת אומרת, כל ערך ,₪ תקני נתפס כיחידה. לפיכך נזכה לגבי חטיבה א' למעגל משוכלל, אפילו אין במציאות ערכי ,₪ של חטיבה זו שווים בינם לבין עצמם. דרך נירמול זאת היא כמובן קונוונציונאלית גרידא. בשאר שרטוטי הציור הזה הותוו בקרניים ערכי ש של *תר החטיבות בהתאמה ובאופן פרופורציונאלי לערכי ,ע של החטיבה הנורמאלית א'. חיבור גקודותיהם הסופיות יבנה עתה לכל חטיבה מצולע היוצר לעיני המסתכל מעין 5% אופיינית. ככל שמצולע מסיים ידמה למשושה משוכלל, כן יגדל הדמיון בין החטיבה הנידונה בערכי 0 שלה לאלה של החטיבה הנורמאלית. בחמישה המצולעים שבציור יבלוט מיד המשושה של חטיבה ב' כמשוכלל כמעט: ארבע מבין שש פינותיו יחולו על היקף המעגל. ביתר המצולעים אינה ניכרת מגמת הידמות. ואילו למצולע של חטיבה ד' דמות מיוחדת במינה: הוא מצביע בעליל ,מזרחה", כלומר לכיוון ,לא-מלחמתי", כצפוי. חברים חדש?ם במוסדות אליל"א באסיפה הכללית, שנערכה ב-13.6.72 נבחרו חבריסם חדשים למוסדות איל"א. 3 החבריםס החדשים למועצה מר מ. בן-בש''ט -- בנק לאומי לישראל מר ע. בן-כוכב -- אוניברסיטת בר אילן מר ר. גוזמן -- האוצר דייר מ. גוטרמן -- קונתהל בעיימ אליימ דייר מ. דישון -- צה"ל סאל ר. הלוידסגל -- צה'יל מר ר. וולקוב -- המוסד לבטוח לאומי מר ד. כהן -- י.ב.מ. (ישראל) בעיימ מר י. מידן -- המכון לפריון העבודה והייצור מר ג. נחמני -- קונטרול דטה ישראל בע''מ פרופ' א. פרנקל -- מכון ויצמן למדע מר ש. רון -- בנק פועלים בע'ימ מר י. רזון -- חב' חשמל בעיימ 4 החברים שיכהנו קדנציה נוספת במועצה פרופ' ש. אברבנאל -- אוניברסיטת תל-אביב מר א. אורן -- יועץ לעיבוד נתונים מר י. אלון -- י.ב.מ. (ישראל) בעיימ פרופ' א. גינצבורג -- הטכניון מר ד. גלינקא -- התב' לאוטומציה במינהל השלטון המקומי ד. גרנות -- משרד הבטחון מ. הלבורט -- משרד ברוידא ושות', רו''ח מר ד. חביון -- המרכז למיכון משרדי י. מוניטה -- רשות הנמלים צ. עתיר -- כור מחשבים בעיימ מר מ. קיקיון -- משוד הבטחון פרופ' צ. ריזל -- מכון ויצמן למדע מר ש. שליש -- נ.סי.ר -- *.א. מיטווך ובניו בעיימ דייר ע. שרון -- האוניברסיטה העברית ועדת הבחירות שנבחרה מר צ. ידלובקר -- אגד מר ש. יעקובוביץ -- עירית תל-אביב מר ד. כרמלי -- *.ב.מ. ישראל מר 8. שטיין -- נ.סי.ר -- :.א. מיטווך ובניו בעיימ מר א. שיפר -- אל על ועדת הביקורת שנבחרה מר ז. הולצמן -- המוסד לביטות לאומי מר א. פרל -- משרד האוצר מר ז. שקט -- מבקר המדינה 19 הקטימרנבז מדעל ה 000000 ה ררש יתש סונל הרוה ב ובו א ו של זי ב. מ. בישראל 6 חברת י. ב. מ. הודיעה על הקמת מרכז מדעי בארץ. עד כה הקימה י. ב. מ. הבינלאומית אר- בעה מרכזים מסוג זה, מחוץ לגבולות ארה"ב, וזאת בארצות מפותחות כאנגליה, גרמניה, צרפת ואיטליה. ישראל נבחרה להיות המדיגה החמישית בה יוקם מרכז מדעי לאחר שנמצאו בה התנאים המתאימים המבטיחים פעולה מוצלחת של מרכז כזה: א. צוות מדענים וחוקרים ברמה גבוהה. ב. תשתית מדעית רחבה. יצויין שבש- נים האחרונות הוקמו בכמעט כל האוניבר- סיטאות בארץ מרכזים ללמודי המחשב והופעלו מחשבים בסדר גודל בינלאומי, דבר המאפשר הכשרת חוקרים מעולים והעמקת היישומים. מהותם של מרכזים מדעיים : המחקר במרכזים המדעיים בארצות ה- שונות מתרכז בשני תחומים עיקריים : א. פתוח ישומים חדשים בעלי חשיבות למדינה ולחברה. ב. פתוח מחקרים בנושא מדעי המחשב א. בתחום פתוח הישומים החדשים ניתן לציין מספר שטחים המעסיקים היום מד- ענים וחוקרים מתחום מדעי המחשב: הרפואה -- כגון זיהוי אוטומטי של תאי סרטן, עזרת מחשבים בדיאגנוזה רפואית ובלמודי רפואה ואנטומיה, קרי אה אוטומטית של ₪86 |-שמם. וכה מדעי הסביבה -- סמולציות של תהלי- כים ביוכימיים ואקולוגיים, נתוח סטר טיסטי של נסיונות ליצירת גשם מלאר כותי, סמולציה של החלפת חומרים בין קרקע לצמח, מודלים של זרימת מל תהום. וכן 20 מערכות תחבורה -- פתוח שיטות מת" קדמות לבקרה של תחבורת מטוסים ומכוניות. ב. בתחום פתוח מחקרים במדעי המח- שב נעשים, למשל, מחקרים רבים לפתוח שיטות קומוניקציה ישירה בין האדם למחשב במגמה לאפשר גם למי שאיננו מומחה או תכניתן מחשב, את השמוש במכשיר זה. חוקרים מקוים להגיע למצב בו ניתן יהיה *לשוחח" עם מחשב בשפת אדם טבעית, כגון עברית או אנגלית, ולא בשפת המכונה. כמו כן נעשות עבו- דות בנושאי אמות אוטומטי של תכניות, חבור מספר מחשבים לפעולה משותפת, הכרת קולות אדם על מנת לאפשר הזנת מחשבים בדבור רגיל וכד'. המרכז הישראלי : גם הוא יפעל בשני התחומים העיקריים שהזכרנו: פתוח ישומים בעלי חשיבות לאומית, ופתוח מחקרים במדעי המחשב. נושאי המחקר בשני התחומים יבחרו בתאום עם גורמים ממלכתיים ומוסדות המחקר המדעי בארץ, וזאת כדי להבטיח בחירת נושאים למחקר העומדים בראש סדר העדיפות הלאומי, וכן כדי למנוע כפילות עם עבודות המחקר הנעשות באו" גיברסיטאות. חברת י. ב. מ. מקוה שהמרכז יהווה גוד (המשך בעמוד 22) הרפואה המודרנית נעזרת במחשב האלקטרוני לצורכי שימושיו של המתחשב -- ה הם מגוונים הרבה יותר. אחד המחקרים שנעשה בעזרת המחשב המחלקה הפיסיולוגית. הדי'ר אבלס עוסק במחקר הגלים ה בינם ובין גירויים שמופעלים על חית נישויש בגלי מוח של חתול. בזמן הניסוי מחקר ואיבחון. ואולס פועל בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית -- הוא המחקר של הדיר משה אבלס מן חשמליים של המוח והקשר המחקר נעשה על סמך נסיונות ותצפיות מפעילים גירויים חיצוניים על החתול, והמחשב בודק את הגלים החשמליים הנוצרים במוחו ש ל החתול כתוצאה מהם. .- 2 265% . % 5% ָ % % % 6% :+24:42%22% :%2%%2%%2%242%42%%2+ ש חמטאים טובים הם גם מתבנתים טובים בקרב המשפחה הקטנה והמגובשת של השחמטאים בישראל רווחת הד- עה כי מתכנת שהוא גם שחמטאל רואה ברכה בעמלן. איש לא הצליח עדיין לתת הסבר מדעי לתופעה, אך כל מי שמקורב לחוג האכסקלוסיבי של השחמטאים יודע, כי לטענה זו יש בסיס מוצק. אפרים כרמל, שהוא גם שחמטאי וגם מתכנת בעל נסיון, אולי איננו די אוביקטיבי כדי להעיד על עיסתו, אך יש באמתחתו הסבר לתופעה. כרמל, . הנמנה עם מנהלי חברת "אכיד" לעי- בוד נתונים טוען, כי תכנות של מח | שב דומה בקווים כלליים לתכנית בשחמט. גם במחשב וגם בלוח הריבועים ה- שחורים"לבנים יש מצב פתיחה ויש יעד. במחשב נקבע היעד על ידי מזמין העבודה, במשחק המלכים קוד בע השחמטאי את היעד. במחשב אין אמנם יריב, המנסה לשבש את תכניו- תיך, אך נדרשת יכולת ראיה מראש של מספר מהלכים. 'כללי המשחק" במחשב הם המגבלות שמציבה התוכ- נה והמבנה של המחשב. גם ב"משחקל? >> של המתכנת יש השתנות בלתי פוס- קת, אם כתוצאה משינויים בנתונים 2% - , - : / ,2,424,42%242%2%%2%2%2*2%2%2%212 2:65 חיצוניים ואם כתוצאה מן המהלכים המתוכננים. על כל פנים, עובדה היא, ששחמ- טאים טובים הם כאמור מתכנתים טו- בים, אם כי לא תמיד המצב נכון גם להיפך, אולי מפני שמישחק השחמט מסובך יותר מ"מישחק" התיכנות. אפרים כרמל בן ה-32, החל לעסוק בשחמט זמן רב לפני שעסק במחש- בים. עוד בהיותו בן 15 זכה באליפות הנוער של חיפה, תואר בו החזיק שלוש שנים. ב-1965 השיג מקום שיד שי באליפות הארץ; ב-1969 השיג מקום 5 עד 10. את מלאכת התיכנות למד בחברת ג. סי. ר., עבד במקצוע זה (לפגי הק- מת "אכיד"), במשרד החינוך והשת- לם בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. גורם מדרבן חברת "אכיד" הוקמה עלדידי קבור צה של אנשי מקצוע, במטרה לספק שרותי מחשב. בשלב הראשון ניתן רק שרות של תכניות ועם רכישת מחשב מדגם 1 סי. ר. -- 500, נותנת החברה גם שרותי עיבוד. שחקן שחמט צעיר בתחרות נגד מחשב ,,קונטרול דאטה 6400" המותקן באוניברסיטה בירושלים. 2 8 א בין השירותים שהחברה מספקת ללקוחותיה נכלל גם שירות- להכנת משכורות. חברת "אכיד" הכינה תכד נית סטנדרטית, המתאימה להפעלה באמצעות נ.סי. ר. -- 500 ועונה על צרכיהם של מפעלים קטנים (עד לסדר גודל של 100 עובדים). תכנית זו מתר אימה לסוגים שונים של מפעלים והיא משתלמת במיוחד למפעלים המשלמים פרמיות. כך למשל מצא מפעל המייצר חוטי תפירה פתרון מצויין לבעיותיו באמר צעות "אכיד" במפעל זה עובדים אמנם רק 50 עובדים, אך הכנת המש- כורות היוותה בעיה, הואיל ויש במפר על סוגי מכונות שונים והחישוב של התפוקה תלוי בעובי החוט ובמספר הפלכים. המחשב של "אכיד" פתר את הבעיה בקלות. מנהלי המפעל מקבלים כל חודש לא רק את תלושי המשכו- רת אלא גם גליון שמפיקה המדפסת של המחשב, ואשר בו מפורטים השגי כל עובד. ההנהלה תלתה את הגליון במפעל והדבר שימש גורם מדרבן ומעודד לכל העובדים, להגביר את תפוקתם. (המשך בעמוד 22) / 1 *ע5%%2952%29%/992+27212124254252925,%2429++%%%%2%772525212++5+25+27%/%29%2%2+5+2+42+2%/+%%/+%>< .%,%,%2%/%272+%2+2+242+272%2+2+ ב + " 8 1 ב 244 מרכז מדעי של י.ב.מ. (המשך מעמוד 20) רם מאיץ לפעילות מדעית ענפה, וזאת בשלוש דרכים עקריות : א. עריכת מחקרים משותפים עם מוס- דות המחקר וההשכלה הגבוהה. ב. מתן אפשרות לסטודנטים של האןוד גיברסיטאות לבצע, תחת השגת מד- עני המרכז המדעי, את עבודות הר מחקר שלהם. חלופי ידע בין מדעני המרכז ומד- עני האוניברסיטאות השונות, והר- צאת מדעני המרכז באוניברסיטאות. הנהלת המרכז מתכננת חלופי ידע ושתוף פעולה גם עם המרכזים הא- חרים של י. ב. מ. בארה'"ב ובאירו- פה, במגמה להסתייע הדדית בנושאי המחקר השונים. מגמה זאת תבוא לידי ביטוי, בין השאר, ע"י חילופי חוקרים, השתלמויות, ימי עיון וכד'. 5: חברת י. ב. מ. מקוה שהקמת המרכז ה" מדעי שלה בישראל תתרום תרומה חשו- בה לקדום נושאים בעלי חשיבות לאומית ולפתוח שטח מדעי המחשב בארץ, וגם תהיה בעלת השלכות משמעותיות בתחוד מים הבאים: א. הבאת טכנולוגיות מתקדמות ליש- ראל. ב. קליטת מדענים עולים או חוזרים מחו"ל. ג. ייצוא ידע. במרכז החדש, שיוקם ליד הטכניון בחיד פה, יהיה צוות של כ207 עד 25 איש, בחלקם משתלמים חוזרים מחוץ לארץ ובחלקם עולים. מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפ- תוח ד'"ר אליעזר טל ציין, בדברי ברכתו לרגל ההכרזה על הקמת המרכז, שהמרכז החדש מהווה תרומה רצינית לקידום ה- מחקר הישראלי -- ביחוד המחקר השימו- שי. שחמטאים טובים (המשך מעמוד 21) מד כושר מספר הפתרונות והעבודות שבוצעו ב"אכיד" הוא רב (בין היתר מבצעת החברה עבודות תכנות להפעלת ה- 0 של "הארץ"). באחת מהן לפחות בא לידי ביטוי היחס המיוחד והידע שיש למר כרמל בשחמט. המדובר הוא בהתאמת תכנית למדידת כושרם של שחמטאים. תכנית מסוג זה פותחה לראשונה על"ידי הסטטיסטיקאי האמריקני אר- פד אלו. התכנית נועדה לקבוע באורח אוביקטיבי את כושרם של שחמטאים על-פי תוצאות משחקיהם. כדי לבחוק את מהימנות המודל שלו בדק ארפד את התוצאות של אלפי משחקים -- 0 שנים לאחור, והוכח, כי מד הכו- שר מדויק להפליא. השיטה נתקבלה עלזידי הפדראציה הבינלאומית לשחמט ואומצה גם על- ידי הפדראציה הישראלית. 22 בתחלה ביצעו בישראל את חישובי הכושר בעבודה ידנית. אך העבודה היתה מיגעת וגם נדרש זמן רב עד שנתקבלו התוצאות. הפדראציה פנתה למר כרמל, שהכין תכנית שהותאמה לתנאי הארץ ולמחשב מדגם 500. אחת לשלושה חדשים מריצים במחשב את הנתונים על משחקיהם של 250 השחר קנים המדורגים במד הכושר. פסק- הדין של המחשב ללא ערעור. בזמן הראשון להפעלת התכנית עוררו התוצאות התרגשות רבה בקרב המעונינים, ובביתו של מר כרמל לא פסק הטלפון מלצלצל, כששחמטאים מבקשים לדעת את הדרוג שנקבע להם. עתה החליטה הפדראציה שרק היא רשאית למסור את התוצאות, והמעונינים חייבים לשלם דמי-שרות, המשמשים למימון החישוב. (מתוך חדשות תסא) כתבי וולטר על גבי... 10 שקופיות עתה דנים בהוצאה לאור של ספרות מדעית על גבי שקופיות מהפכניות, ש- בהן מוקטנים הספרים פי 150, דבר המאפשר לכלול שבעה עד עשרה כרכים על גבי שקופית זעירה אחת. הספרים המשוקפים יופצו מעתה גם בין המוס- דות המדעיים בישראל. הפיכתם של הספרים לשקופיות כה זעירות התאפשרה עקב תהליך צילומי מיוחד שפותח על ידי חברת נ.סי.ר., כתוצאת לוואי של מחקרי פיתוח מחשבים אלקטרוניים חדישים. בעיקבו- תיו, החלה החברה להוציא לאור שורה ארוכה של ספרים מבוקשים בתחומים מדעיים ותרבותיים רבים ושונים, הנמכ- רים בזול יותר מן הספרים המקוריים וניתן לאחסנם במספר עצום ללא צורך במיבני איחסון גרחבים. כמו כן, פותח מכשיר קריאה מיטלטל, המאפשר לקורא לעיין בספרים בעת הצורך. במינו בין הספרים שכבר ניתן להשיגם על גבי שקופיות מיוחדות אלו נמנים כתבי וולטיר ב-70 כרכים (על גבי 10 שקופ- יות בלבד), כתבי ז'אן ז'אק רוסו, כתבי רנה דקארט, תומאס קארלייל, דה קווין- סי ועוד. כמו. כן, צולמו אנציקלופדיה מקיפה למדטי החברה בשלמותה, הקובץ המלא של המיסמכים על יחסי אנגליה- גרמניה בשנים 1918 עד 1945, כל כתבי- הם של גאלילי, ניוטון ופייר קירי, כל פרסומי משרד הפטנטים האמריקני, ככל מסמכי משפטי נירנברג נגד פושעי ה- מלחמה הנאציים, | הביבליוגראפיה של ספריית הקונגרס האמריקני ועוד. ₪ אזירזקוון צונכיורבזצירז הכנס הארצי ה-9 לעיבוד איל"א -- איגוד ישראלי לעיבוד אינ- פורמציה, יערוך בימים 20--21 בגובמבר 2, לי"ד--ט'ו בחשון תשל"ג, את הכנס הארצי ה-8 לעיבוד נתונים. הכנס יתק- יים במלון "הילטון" בתל-אביב והוא יסכם את ההישגים בחצי היובל לקיום מדינת ישראל. מגמות הכנט סקירת הישגי עיבוד הנתונים בארץ בעשרים השנים האחרונות והשלכותיו על העתיד. הצגת נושאים מתקדמים וחלוציים בתחומי מחקרים, ציוד, תוכנה ויישומים. הבלטת תרומת המחשבים לקידומה ולהתפתחותה של מדינת ישראל מאז קומה. דיון בבעיות האקטואליות בתחום עי- בוד הנתונים האוטומטי. מיפגש של אנשי המקצוע להחלפת ידע ודעות. תוכנית הכנ בתוכנית הכנס -- הרצאות, דיונים, הצגות וסרטים. האירועים יהיו במליאה ובקבוצות דיון. נשאף להקיף בתוכנית נושאים אקטו- אליים וחדשים וכן להבליט את התרומה של גורמים נוספים במערכי עיבוד הנתו- נים. בין התחומים שיכללו בתוכנית יהיו: ₪ יישומים מדעיים, יישומים הנדסיים, נתונים יישומי חקר ביצועים, בלשגות חישו- בית, חישובי כילאיים, מבני נתונים ; 6 מערכות מידע ניהוליות (4115), מא- גרי נתונים, מערכות כספיות ; ₪ חידושים בתהום הציוד, מערכות תקד שורת, פיתוח מחשבים בארץ, ציוד קלט/פלט ; ₪ ניהול וארגון יחידות, שפות תכנות, תוכניות | הדרכה, הערכת מערכות, חשבונאות, ניצול מחשבים, אבטחת נתונים. אנשי המדע, התעשיה והמינהל העוס- קים בשטחי עיבוד נתונים או בשטחים קרובים, מתבקשים להגיש מאמרים על הנושאים הכלולים בתוכנית הכנס. מועדי ההגשה והצורה המעונינים להגיש מאמר לכנס, מתבקר שים להעביר לועדת הכנס תקציר ב- עברית (או באנגלית) בן 500 מילים. ועדת התוכנית תודיע, לא יאוחר מרג ביולי 1972, את החלטותיה בקשר לקב- לתה או דחייתה של ההצעה למאמר. מא- מר שיתקבל ע"י הועדה יוגש ניסוחו המד לא לא יאוחר מ-15 באוגוסט 1972, ויוכן לפי ההוראות שיצורפו לאישור קבלת המאמר. לא תתאפשר הצגת מאמר לפני באי הכנס, אם ניסוחו המלא לא יימסר במועד שנקבע. פרסי איל"א השנתיים יחולקו במסגרת הכנס הארצי ה-8 של האיגוד שיערך ב:21.11.72--20 בתל-אביב. הפרסים הם: א. "פרס איל"א במדעי המחשב" בסך --.2,500 ל"י עבור עבודת מחקר בנ" דעי המחשב ו/או עבודה או הישג בעיוד נתונים בשטח המדעי. ט "פרם איל"א בעיבוד (נתונים ע"ש יהונתן ושדי ז"ל" בסך 2,500 ל"י עבור עבודה או הישג בעיבוד נתור ניסם בשטח המינהלי. הפרסים יוענקו עבור מחקרים, עבודות או הישגים, שכולס או מקצתם נעשו בארץ במרוצת שש השנים האחרונות. אין להציע מחקרים, עבודות או הישגים אשר זכו בפרס קודם במסגרת כלשתי. חבר שופטים שהתמנה מטעם איל"א יחליט על הענקת הפרסים. הגשת העבודות לקבלת הפרסים נס- תיימה ב-1.672. סמינר שני על שימושי המחשב ברפואה אילת'יס מתכננת סמינר שני על שימושי מחשב ברפואה, שיתקיים, כנראה, בסופה של שנה זו. בהתייעצויות שהתקיימו בימים אלה, בהשתתפות רופאי בתי החוליס ה- גדולים, אנשי משרד הבריאות, צה'ל ואת- רים, סוכמו תוצאות הסמינר הראשון ש- נערך בדצמבר אשתקד בעין בוקק ונקבעו ההנחיות לגבי תוכנית הסמינר הבא. בסמינר יינתנו הרצאות בנושאים שונים, לדוגמה : סוגי מערכות תקשורת בבתי חו- לים, פרקי יסוד בענ'א ובשימוש במתש- בים. כן ייערכו קבוצות דיון בהן *נתנו הרצאות וייערכו דיונים בנושאים, כגון : שימושי מתשב במעבדות, במכוני רנטגן, בפיענוח +9146, ברדיו"טראפיה וכדומה. הסמינר ימשך כ-3 עד 4 ימיס. פרוספקט ובו פרטים מלאים על הסמינר יופץ בקרוב על ידי אילתם. 23 היסטורית המזרח התיבון מאז 900 - בברטיסי מחשב מדען ישראלי פרופ' מנחם מנסור, העגשה: בשנים האחרונות באוניברסיטת וויסקונסין, ארצות-הברית -- השלים ביר מים אלה מחקר בן 10 שנים על ההיס- טוריה הפוליטית של המזרח התיכון מאז תחילת המאה. המחקר נערך מתחילתו ועד סופו באמצעות מחשב אלקטרונל שהועמד לרשות המדען הישראלי עלר ידי אוניברסיטת וויסקונסין. המחקר מקיף אלפי פרסומים שונים -- ספרם, | עתונים, | כתבידעת, שנתונים, דו'חים ממשלתיים, וכל חומר גלוי אחר שנתפרסם. על אזורנו. התיעוד כולל גם פרסומים על הסכסוך הערבידישראלי. העבודה ממויינת בשבעה כרכים, ש- יפורסמו על-ידי 1105 0ע6068/תסא 6 ,א60אדפ ג העבודה בשם: "ההיסטוריה הפוליטית והדיפלומטית של העולם הערבי /1900-6, מחקר כרונולוגי, מקיפה לאמיתו של דבר תיעוד ישראלי רב שסופק עליידי גורמים ישראליים. גם גורמים ערביים סיפקו תעודות לעורך המחקר, פרופ' מנסור, המדגיש שאין כל מוטיבציה פוליטית מאחורי עבודה מדעית זו, (מתוך חדשות תס6א) בו ג טגב 7 ענ וע שש כנס בינלאומי של ועדת המהשביס כנס בינלאומי נוסף של ועדת המתש- בים יתקיים בירושלים במאי 1973 במסגרת הוועודה הכלכלית השלישית. החלו כבר בהכנות לארגונו של כנס וה, אשר כפי שמצפים, יביא את פעולות ועדות המתחש- בים באר ובחו"ל ‏ לרמה ‏ מתקדמת. ואינ" טנסיבית יותה: > : ' הוועידה' הכלכלית השלישית תתקיים במאל 1973. מצפים לבואם של כ-1,000 משתתפים וביניהם אנשי עסק ואנשי מק- צוע מכל ענפי המשק. כוכור, התקיימה הוועידה ‏ הראשונה באפריל 1968 והשנייה ביוני 1969. בתקופה שבין הוועידה השנייה לשלישית התקיימו כנסים ענפיים של מת- כת, מחשבים, פלסטיקה, טקסטיל. ועוד. ,דאטאגריד'' -- יחידה לקואורדינציה של מדידות מדוייקות ההופכת את הנתוניס הגרפיים לצורות דיגיטליות לשימושים של המחשב ויישומים אחרים. התמזגו 4 חברות חברה חדשה..לתכנון מערכות משול- בות בשם ,סיסטמולג'י", הוקמה באח- רונה. בישראל כשותפות בין ארבע חב- רות לשרותי מחשב. / החברה תעסוק בתכנון מערכות משול- בות, ותהפוך תוך זמן קצר לחברה ה- גדולה בארץ בתחום זה. ,סיסטמולג'י" הוקמה כשותפות בין חברת ,ניקוב" וחברת הבת שלה ,ער- גניר" (שליש מן המניות). ,מערכות קינןיי (שליש מניות) וחברת ,קסי" (שליש מן המניות). ארבע החברות הנזכרות לעיל עוסקות בתחומים שונים של עיבוד גתו- נים. בשלב ראשון תשתמש החברה בציוד של חברת ,ניקוב" הכולל שני מחשבי י.ב.מ. 360/20 ומחשב בורוז אחד מסוג 0. בשלב זה תפעל החברה ממשרדי חברת ,ניקוב". כאמור, מצפים בעלי המניות בחברה, שתוך שנה-שנתיים תהפוך החברה ל- גדולה ביותר בארץ, והיקף העבודות ש- תבצע יסתכמו במיליון -- 2 מיליון ליי בשנה. בשלב ראשון תעסיק החברה ארבעה עובדים, ומאוחר יותר (תוך שנתיים) יגיע מספר עובדיה ל-30. החברה מנוהלת ע'"י היה זאב רפואה, דוד קינן ואינג' לוי. |