OCR (הסבר)
נצו: גי
כרך י"א מו 3 8 אוגוסט 1984 8 תשמי"ד 2 ףר . ב 1
בצ ('
| ייק וה "יי
שר
0
צנ
9" 77 8 י/ ור הישראללע59 רמיצה
ב 7 , ..
>
|
ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע |
דו"ח מסכם
לישראל נתונים דומים לאלה של יפן על מנת לקחת חלק פעיל
ולהוביל בפיתוח "הדור החמישי" של המחשבים
מושב הנעילה של "ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע" היה
שיאו של כנס מדעי וכלכלי שטרם היה כמותו בישראל.
בסדרת הרצאות ופנל, בו נטלו חלק גדולי מדעני המחשב בעולם,
נדונו האתגרים שמציב "הדור החמישי" של המחשבים למחקר
המדעי ולתעשית המחשבים והמידע בעולם המערבי.
פרופ' דוד בראנדין מחברת 581 בארצות הברית, פרופ' אדוארד
פייגנבוים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, פרופ' מיכאל
הריסון מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, הרצו והסבירו את
משמעותו של הפרויקט היפני של "הדור החמישי" ואילו ד"ר מריי
קאדיו מנהל פרויקט "אספרי" הבהיר את תשובתה של אירופה
אתגר היפני. ד"ר אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע, סיפר על חלקו
וניסיונו האישי בפרויקט היפני.
הדוברים כולם היו תמימי דעים שישראל דלת אוצרות הטבע אך
המשופעת באנשי מדע וכשרון, היא בעלת הנתונים הטבעיים ליטול
נתח חשוב באתגר הגדול של פרויקט "הדור החמישי". היכולת
הטכנולוגית של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במחקר, בפיתוח
וביישום טכנולוגי, מעידים על יכולת עתידית זו.
הדוברים הבהירו שאין חשיבות למהותו של היעד הסופי של "פרוי-
קט הדור החמישי", העשוי להיות רב-שלבי וארוך טווח. החשיבות
המכרעת תהיה בפיתוחם ובייצורם של מוצרי הביניים שיהיו פרי
המחקר המדעי, פירות שיעניקו יתרונות טכנולוגיים ובלכליים לעו-
שים במלאכה ובעיקר למצליחים ביניהם.
פרופ' יובל נאמן, שר המדע והתשתית, אמר בתכנית המנכ"לים,
שהיתה הועידה הכלכלית של "ועידת ירושלים על הטכנולוגיה של
המידע", שישראל תתרכז בעיקר בתחום ההוראה והחינוך של
פרויקט "הדור החמישי".
היבט חיוני אחר שזכה לתשומת לב ותהודה רבה, היה רמת החינוך
הטכנולוגי של העתודה המקצועית הדרושה להמשך התפתחותה
הטכנולוגית של ישראל והמחסור הקיים כיום בבעלי מקצוע בעלי
מיומנות גבוהה במיוחד, כאשר הכל היו תמימי דעים שלישראל
פוטנציאל אדיר של מקצוענים יהודים וישראלים בעולם המערבי,
העשויים לקחת חלק במפעל היצירה הטכנולוגי, אם תשכיל ישראל
ליצור את התנאים, האקלים הכלכלי והפרויקטים המתאימים לכך.
נשיא המדינה, מר חיים הרצוג, בשיחה
עם פרופ' יוסף רביב ומר עמירם שור.
/
/
כפי שציפו ותכננו מארגני ועידת ירושלים, היה זה האירוע הגדול
והחשוב שהתקיים מאז ומעולם בתחום מדעי המחשב ותעשית
האינפורמציה בישראל. שבוע גדוש אירועים, בו נטלו חלק קרוב
ל-5000 משתתפים, בתוכם למעלה מ-300 אורחים מ-17 ארצות,
שבוע שהביא יוקרה רבה לישראל בקהיליה המקצועית הבינלאומית.
ההתכנסות כללה 3 מסלולי הרצאות: הכנס המדעי הבינלאומי
(ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע), השתתפו בו 700
ישראלים ו-250 אורחים מחו"ל; תכנית המנכ"לים בה נטלו חלק 60
אורחים מחו"ל ו607 מנכ"לים ישראליים וכנס איל"א ה197 שהקיף
כ-3800 משתתפים.
תערוכת ענק שהציגה את הישגי תעשית האינפורמציה והמחשבים
מתוצרת ישראל, לצד תערוכה כללית, נתנה רקע ססגוני לאירוע
כולו. במסגרת התערוכה הוצגו בהופעת בכורה מספר מוצרים
ישראליים יחודיים הטומנים בחובם פוטנציאל יצוא מבטיח. קהל
האורחים מחו"ל וחלק ניכר מבאי הועידה הכלכלית גילו ענין רב
במוצרים, מגעים ועיסקות נקשרו בין גורמים ישראליים לגורמים
שונים בחו"ל.
לאירוע היה גם היבט יהודי. חלק ממשתתפי הועידה היו יהודים או
ישראלים שבאו, מי לבחון את האפשרויות להשתלב בתעשיה ביש-
ראל ומי כדי להקים גשר עסקי לשיתוף פעולה עם התעשיה בישראל.
מעמד הפתיחה של הועידה השאיר רושם עצום במיוחד על כל
המשתתפים, היה זה מעמד בלתי נשכח בו נטלו חלק אלפי משתתפי
הועידה, באשר בנשיאות ובין המברכים לקחו חלק נשיאי הארגונים
המקצועיים הגדולים בעולם, נשיא מדינת ישראל מר חיים הרצוג
וחתן פרס נובל לכלכלה לורנס קליין, שנשא גם את הרצאת הפתיחה
של הועידה; תזמורת משטרת ישראל והזמרת מיכל טל הוסיפו נופך
חיוני יחודי למעמד כולו.
"היתה זו ועידה גדולה, ועידה מאותו סוג אותו אנו חסרים בשנים
האחרונות בעולם המערבי", טענו רבים מהמשתתפים, כאשר משא-
לתם היא לקיים בתדירות תכופה יותר את ועידת ירושלים ולכנסה
אחת ל-3 שנים: "יש לכם מה להראות ויש לנו מה לשמוע מכם, אנו
מעונינים בדו-שיח עמכם וגם בקשרים עסקיים. להתראות בועידת
ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע", היו משפטי הפרידה של רבים
מהמשתתפים בה.
---
מעשה חושם --
"מעשה חושב" - כרך י"א גליון 3 8 אוגוסט 1984 8 תשמייד
תוכן הענינים:
ועידת ירושלים ה-4
לטכנולוגיה של המידע
המחשב בהוראה ובלמידה...........- 4
ו
מחולל ישומים אינטראקטיבי
להדמאה גרעינית יי ד
קשר המיקרו - :21.13
הנחיות לבחירת תוכנה
ונר
הנשק של הארגון המודרני...... 27
שימוש נוסף לכתב הפונמו..... 28
מחישוב מערכת אספקת
המים הארצותי 570
זמן ביצוע של מיון
בחישוב הכתובות :וק 250
הו 34
השימוש במערכות 586
שתו)ת 660 במחשבי י.ב.מ. .4 28
עורך ראשי: אבי כהן
מערכת: ד"ר ראובן אמיר
מר נחמן גבעולי
גב' שאולה הייטנר
מר הדר מטמון
ד"ר פיליפ עין-דור
עורבת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רות קופרמן
כתובת המערכת: איל"א, ת.ד.
ירושלים, טל. 521590
1009
מודעות: אמיר כהן, ויצמן 5 ת"א טל.
212
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א
תמונת השער
מי אמר ש-א1א( לא יכול להיות מהיר? י
ראה כתבה בעטיפה אחורית.
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריזת המפרסמים בלבד
ועידת ירושלים ה-4
לטכנולוגיה של המידע
י"הטבלן"
באחת מיחידות המחשב החיליות שבצה"ל,
פותח בשנים האחרונות מחולל ישומים
המבוסס על מירב התכונות של בסיס נתונים
יחסי שפותח אף הוא ביחידה, העושה שי-
מוש בקבצים המבוססים על מפות ביטים
מהופכות הכוללות דחיסת מירע (60זח6עחג
ות 011 265566 ות60 ם]וע ₪1!65).
מחולל ישומים אינטראקטיבי
להדמאה גרעינית
מחולל הישומים האינטראקטיבי להדמאה
גרעינית (מה"ג) הוא תוכנה מקפת המפעילה
מערכת הדמאה גרעינית אינטגרטיבית. מחו-
0 3
האיגוד הישראלי לעובוד אינפורמציה
לל זה תומך באיסוף נתונים בזמן אמיתי
בקצב גבוה, ומאפשר הגדרה וביצוע של שג-
רות קליניות לגזירת מידע כמותי לצורך אב-
חון רפואי.
:
6
א
הנחיות לבחירת תוכנה
וחומרה
ישראל, היום, הינה אחת המדינות המפות-
חות והמתקדמות בהפעלת ציוד מחשבים.
במפעלים רבים קיימות כבר יחידות מחשב
אשר בהן מתקיים מידי פעם תהליך רכישת
מוצרי מיחשוב, חומרה ותוכנה כאחד. ברוב
המפעלים חסרות הנחיות ברורות לבחירת
החומרה והתוכנה. לעיתים קרובות נעשית
הבחירה לאחר תהליך מקוצר ומאולתר,
ומסמך השיקולים לבחירת המוצר נערך
לאחר מעשה, במקום בצורה מתוכננת ומבו-
קרת.
המאמר המוגש בזה מציע הנחיות כלליות
לתהליך ולמרכיביו, והוא מיועד להיות בסיס
לנוהל מקומי לבחירת תוכנה וחומרה.
השימוש במערכות 55068
8תו)ת660 במחשבי ו.ב.מ.
מערכת 8התט4060 החשופץ5 היא מערכת
תוכנה האוספת נתונים על פעילות מערכת
ההפעלה ועל העבודות המתבצעות במחשב,
ומספקת כלים לניהול הנתונים והפקת הדו-
חות מהם. הצורך הראשוני במערכת 55000
0 היה חיוב המשתמשים במחשב
פי צריכת משאבים שונים. עם הזמן התרחב
השימוש וכיום המערכת מספקת כלים לני-
הול ההיבטים השונים של השימוש במחשב.
ההכנה לוועידה ובמיוחד לפרופ' הרווי גלמן
מקנדה, לפרופ' נח פריבס מארה"ב, למר
עמירם שור, לפרופ' ישראל בורוביץ ולגב'
רות קופרמן מישראל.
פרופ' הרווי גלמן, היו"ר המשותף בארה"ב
של ועידת 7 , ציין את חשיבותו של
7 במפגש של אנשי מקצוע מישראל ומ-
חו"ל. מארגני הוועידה למדו את לקחי הוועי-
דות הקודמות, ועשו להעלאת איכות המר-
צים ולאקטואליות הנושאים שנדונו בוועידה.
פרופ' גלמן ציין במיוחד את תרומתם לקיום
הוועידה של המדענים ברנרד גלר ואהרן
פיינרמן מאוניברסיטת מישיגן, הארי היימן
מארגון 1855 ונח פריבס מאוניברסיטת
פנסילבניה. כמו כן צוינה תרומתם של
הארגונים ,םםם1 .6א40 .0125 .4175
ד
פרופ' דוד ברנדין, נשיא 46%1, הביא את
ברכת ארגונו לוועידה. פרופ' סילביה שרפ,
נשיאת 12'8:. ברכה את באי הכנס בשם
הארגון האמריקאי.
דבר נשיא המדינה
מר חיים הרצוג
"להשתתף בפתיחת הוועידה ה-4 לטכנולו-
גיה של המידע לאדם כמוני. משול לכניסה
לעולם מסובך ובלתי מוכר, עולם שהתפתח
במהירות מדהימה משך זמן קצר וגרם
לתמורות רבות בחיינו. מדהים אותי יותר
מראה ילדים קטנים מפעילים מחשבים מאשר
המובן הרחב את המחשבים בכלכלה
הבינלאומית. לאלו שמחוץ לעולם המחשבים
מהווה ההתקדמות הישראלית בשטח זה
מקור לסיפוק רב.
אנו יודעים שלמדינה עם אוצרות טבעיים
מוגבלים זהו פתח כלכלי בעל משמעות רבה.
הוא דורש תשומת-לב ודגשים בחינוך, במד-
עים ובמתימטיקה, וזה חייב להיות בראש
סדר העדיפויות הלאומי.
ברצוני לברך את אלפי הישראלים שכבר
עוסקים בטכנולוגית המידע ואת אורחינו
מחו"ל. מיומנותכם יכולה ליצור את העתיד
הטוב ביותר, שלו כולנו מייחלים."
פרופ' לורנס קליין
על התפתחות טכנולוגיות
המידע של ישראל בעתיד
פרופ' לורנס קליין, מומחה לכלכלה עולמית
ולכלכלת מחשבים ובעל פרס נובל, נשא את
הרצאת הפתיחה לפני באי הוועידה ה-4
לטכנולוגיה של המידע. בדבריו ציין כמה
נקודות אור בכוחה הטכנולוגי של מדינת
ישראל:
יש לישראל הזרמנות גדולה להשתלב בעידן
המיקרו מחשבים בו אנו נמצאים כעת.
הפוטנציאל של ישראל, המאופיין בכוח-מוח
עתיר-ידע, ראוי שינותב לכיוון של פיתוח
תוכנה עבור מיקרוהמחשבים. תחום זה הינו
צעיר ופתוח למחקרים ולחידושים.
כיוון התפתחות נוסף של טכנולוגיות המידע
בישראל, הוא פעילויות מחקר ופיתוח בשט-
חי האינטליגנציה המלאכותית והדור העתי-
די של המחשבים. דור זה יאופיין במחשבי
ענק העובדים במקביל ובעלי יכולת עבודה
במהירות גבוהה.
כנס בנושא שימושי
המחשב בהוראה ובלמידה
שלמה יחיא
כנס ראשון בנושא שימושי המחשב בהור-
אה ובלמידה נערך באפריל באוניברסיטת
תל-אביב. את הכנס יזמה קבוצת ההתמחות
"מחשבים בחינוך" של איל"א - איגוד ישרא-
לי לעיבוד אינפורמציה, והוא נערך ו
בית הספר לחינוך, המרכז להדרכה ולהשתל"
מות עובדי חינוך שליד אוניברסיטת תל-
אביב.
בדברי ברכתו לבאי הכנס, עמד יו"ר איל"א,
פרופ' מיכה חנני, על החשיבות הרבה שיש
לשימושי המחשב בהוראה ובלמירה. הוא
קרא ליתר מעורבות ושיתוף פעולה של אנשי
חינוך ומחשבים לקידומם של נושאים אלה.
אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות
מואצת של טכנולוגיות החומרה והתוכנה
בכל מגזרי המשק. התפתחות זו מוצאת את
ביטויה במערכות החינוך בישראל. בית
תוכנה, חברות מחשבים ועובדי הוראה
וחינוך מגלים יותר ענין ומעורבות בפיתוחן
של מערכות לומדה וכלי-עזר ממוחשבים
למטרות הוראה ולמידה באמצעות מחשב.
הדרישה ליותר מידע וידע בנושאים הקשו-
רים ליישומי המערכות, באה מצד משתמ-
שים פוטנציאליים - מורים, מנהלים, מפקחים
ואנשי חינוך אחרים. על-מנת לענות על צר-
כים אלה הקימו מספר אנשי אקדמיה ומח-
נכים "קבוצת התמחות" למחשבים בחינוך
בחסות איל"א. לדברי ד"ר נירה חטיבה
מאוניברסיטת תל-אביב, מתרכזת הקבוצה
בכל האספקטים של ישומי מחשבים בחינוך
ומיועדת למורים, מנהלים ומפקחים בכל
רמות ההוראה, לחוקרי חינוך וכל איש חינוך
המתעניין בנושאים אלה.
מטרת-העל של הקבוצה לתרום לקידום
שילובם היעיל של המחשבים במערכת
החינוך בישראל. לשם כך תפעל הקבוצה
להגשמת המטרות הבאות: (א) יצירת נתיב
והעברת מידע על הנעשה בנושאי מחשבים
בחינוך. זרימת המידע תדהא דוכיוונית: מצד
קובעי המדיניות, מעצביה ומבצעיה אל
המשתמשים. היינו מאנשי משרד החינוך,
האקדמיה וחברות החומרה והתוכנה, אל
אנשי ההוראה והחינוך. ובכיוון שני, קליטת
דרישות המשתמשים ותגובותיהם לגבי
המערכות בשטח. (ב) העברת מידע
למשתמשים בנושאי חומרה ולמידה. (ג)
עידכון חברי הקבוצה על חידושים ופעילויות
בנושא ישומי מחשבים בחינוך. (ד) יצירת
קשר בין חברים המתעניינים ביישומים יחוד-
יים בנושאי מחשבים בחינוך. (ה) יצירת קש-
רים עם קבוצות בינלאומיות דומות.
גרעין הפעילים מייסדי הקבוצה התארגן
לראשונה באמצע מאי 1983, בראשותן של
ד"ר נירה חטיבה וד"ר רוברטה שטוק
מאוניברסיטת תל-אביב. הגרעין בלל 20
מתנדבים שעיסוקם בתחומי הוראה, חינוך,
מחקר ומחשבים. הוחלט כי הקבוצה תקיים
את פעולותיה באורח עצמאי במסגרת
איל"א. חברי הקבוצה יירשמו כחברים איש-
יים באיל"א וייהנו מכל הזכויות המוקנות
לחברי איל"א, ובהן השתתפות בבחירת
נציגיהם למועצה.
איל"א תסייע לקבוצת ההתמחות בקיום
פעולותיה השוטפות ותהווה לצורר זה ארגון
גג. פעולות איל"א בתחום המחשבים בחינוך
תיעשנה באמצעות קבוצה זו, נוסף לפגישות
חודשיות של קבוצת העבודה של המחשבים
בחינוך בראשותו של יוסף רגב מאוניברסיטת
בן-גוריון.
הכנס הראשון כלל, בצד הרצאות תיאורט-
יות כלליות, מספר הדגמות של ישומי לומ-
דות בארץ ובחו"ל. תחומי הלומדה שהוצגו
היו שונים ומגוונים וכללו, בין השאר, שפות
זרות, יהדות, לשון עברית, מתימטיקה ומדע,
חינוך מיוחד, ביולוגיה וחקלאות.
ההרצאות בנושאים כלליים התמקדו בתחו-
מים הבאים:
> שילוב המחשב בתוכן לימודי.
5 המשמעות החברתית והחינוכית של
טכנולוגיות האינפורמציה.
> פתרונות טכנולוגיים למעבדות מחשבים
בתחום החינוך.
6 הנדסת אנוש בפיתוח לומדה.
מקומו של המורה בבית הספר הממוד
חשב.
9 הוראת מתמטיקה במעבדת מיקרו מחש-
בים.
5 מחשבים בחינוך ותעשיות מחשבים.
שלושה נושאים נוספים שזכו לדיונים נפרדים
הין:
> לוגו - תקוות וקשיים.
> תכניות מחשב לשפת סימנים 81:8.
= מערכת ממוחשבת להכנת לוח שעות
לבתי-ספר.
כן נתקיים שולחן עגול בו הציגו מספר
משתתפים את ניסיונם בתפעול מרכזי למידה
ממוחשבים באתרים שונים בישראל.
הנהלת הכנס שוקדת על הפקת הלקחים ע"מ
לשפר את הכנס הבא, שאמור להיערך בעוד
כשנה.
בכוונת הקבוצה לקיים בעתיד את הפעילויות
הבאות:
*+ קיום כנס ארצי אחת לשנה.
* הוצאת רבעון "עלון מחשבים בחינוך".
* הקמת ספריות לומדה במרכזים שונים
ברחבי הארץ.
> יזום פעילות תחיקתית בנושאי מחשבים
וחינוך הכוללים, בין השאר, את העניינים
הבאים:
- דרישות איכות לחומרה וללומדה.
- אחריות ספרי חומרה ולומדה.
- הקלות מס למחשבים המיועדים לבתי-
ספר.
השתלמויות למחנכים ואנשי הוראה. הווע-
דה המארגנת בחרה בהנהלה לארגון. לתפ-
קיד יו"ר נבחרה ד"ר נירה חטיבה
מאוניברסיטת תל-אביב. חברי הנהלת האר-
גון: ד"ר רוברטה שטוק, שמעון בוקשפן, חנן
ניב, גב' ליטמנוביץ ובני פיינשטין. קבוצת
הפעילים נפגשה שוב בסוף חודש מאי.
של יבמ הגיע גם לישראל.
מעכשלו תוכל לקחת אתך את
המחשב האישי שלך לכל מקוס
ובכל עת.
המחשב האישי הנישא
של יבמ מכיל במארז אחד -7
שגודלו 00 סיימ
ומשקלו 13.6 קייג בלבד -- את
כל היחידות והאבזריס
הדרושיס לפעולתו.
המחשב האישי הנישא
של יבמ פותח בפניך אפשרולות
להגיע לרמת יעילות כמוה
לא הכרת בעבר. תוכל להפעיל
את תוכניותך במקום העבודה,
לעבור עמו לסניף אחר, לבצע
עבודה מחוץ למשרד, לערוך
תצוגה אצל לקוח, לשאת אותו
הביתה אחרי שעות העבודה
ואפילו לצאת עמו לחוי'ל.
למחשב האישל הנישא
של :במ מימדים קטמניס אבל
עוצמה גדולה. הוא בעל זכרון
עד 2 אלף בתים, כונן
תקליטוניס אחד או שנייס,
מרקע בצבע עינבר, מקלדת
חיבור של יחידות ה
הודות לתואמות של
לבמ לעשות למענך.
₪ איכות מחשבים כולי 03-828104 ;
03-83224 ₪ גטר טלי 03-299705 :
2 > טריפל-די טלי
16 : 6"
₪ י ל.ן/מת''מ טלי 03-374222
8 לרגו טלי 03-285151
6 משוב טלי 02
0 סיסמל/מל''ל כולי 03-267325;
75 9 קונתהל מיקרו
טל. 03-280640 . 03-295148
9 קומפיוטרלנד לי 03-282355:
0-20
| =
== =
==
= ז-
ווייוו
וו
וו
וו
קיבל פרס איל''א בישומים במינהל, ע"ש יהונתן ושדי ז"ל
צה"ל, יחידת ד.צ. 01646
"הטבלן"
מחולל ישומים המבוסס על בסיס נתונים יחסי
באחת מיחידות המחשב החיליות שבצה"ל, פותח בשנים האחרונות
מחולל ישומים המבוסס על מירב התכונות של בסיס נתונים יחסי
שפותח אף הוא ביחידה, העושה שימוש בקבצים המבוססים על
מפות ביטים מהופכות הכוללות דחיסת מידע (חווא ₪166 66זזסטחו
5 זו 65866זק1ח60).
פרויקט פיתוחם של מחולל הישומים ובסיס הנתונים היחסי, אשר
היה בהיקף רחב ביותר והתבסס על פיתוח עצמאי לחלוטין, הביא
להקמתה של מערכת המשרתת עשרות רבות של צרכנים במגוון של
למעלה ממאה אפליקציות, הפרושות על פני נפחי מידע אדירים (0188
רבות). המערכת, הנקראת "הטבלן" (מלשון טבלאות, להבדיל ממע-
רכת לאיחזור מידע טקסטואלי, שפותחה קודם לכן), מאפשרת
הקמה מהירה ביותר של אפליקציות במבנה של טבלאות שטוחות
וטבלאות קשורות (מודל יחסי מלא) וכן מעמידה לרשות המשתמ-
שים כלים גמישים ביותר ונוחים לביצוע עדכון המערכת ושליפות
ממנה, על פי כל שדה, בזמני תגובה מיידיים. פיתוח "הטבלן" הביא
לשינוי מהותי בדרך עבודת הצרכנים בכך שהקטין את ההסתמכות
על הזיכרון האנושי וביטל לחלוטין את השימוש בכרטסות ידניות,
שנוהלו עד פיתוח מערכת "הטבלן", ואשר איפשרו חיפוש על-פי
מפתח שליפה אחד בלבד.
כפועל יוצא מפיתוח המערכת נחסך כח אדם רב, הושגה אינטגרציה
בין מאגרי המידע ושופר באופן ניכר ביותר מיצויו של המידע האגור
במאגרים רחבי ההיקף.
הרקע לפיתוח מערכת "הטבלן"
משנת 1979, עם סיום פיתוחם של מערכות רחבות היקף לאיחזור
מידע, גדל הצורך במחולל ישומים ובאמצעי לניהול מסרי נתונים,
שיאפשר הקמה מהירה של אפליקציות טבלאיות המבוססות על
טבלאות נתונים, המקושרות בינן לבין עצמן ובינן למערכות
הטקסטואליות. הבדיקות שנערכו בארץ ובעולם, אשר נועדו לאתר
חבילת תוכנה לצרכים אלה, העלו חרס. מהבדיקות עלה כי לחומרה
המצויה ברשותנו (מחשב זטסצ6 ,.6.0.6) מגוון ה-%'8א8 הינו
זעום וכלל את מערכת 1-2א61 של חברת /ו18, מערכת !1064 של
חברת וחסטחו6 ומערכת 15-170א של חברת ג1ג4כ-1סזוחט6. בתחום
מחוללי הישומים לא נמצאה אף מערכת אחת.
מבדיקת המערכות שלעיל עלתה המסקנה, החד-משמעית, כי לא
קיימת מערכת לניהול בסיסי נתונים אשר עונה אף על מקצת
מהדרישות שהועלו דאז, ואשר עיקרן יוצג בהמשך.
הדרישות ממערכת לניהול מסדי נתונים, כפי שגובשו במשותף ע"י
המשתמש (המתוחכם ביותר) וגורמי ה-ענ"א, היו מקסימליסטיות
ועל כן הביאו להחלטה על פיתוחה של חבילת תוכנה מקורית לניהול
בסיסי נתונים יחסיים, המיישמת את מרבית העקרונות של בסיסי
נתונים יחסיים והמאפשרת הקמת אפליקציות במהירות (מחולל
ישומים) תוך מתן גישה מיידית לכל פריט מידע בכל אחד ממאגרי
המידע, על פי חתבים גמישים ומזדמנים.
דרישות ועקרונות מנחים בפיתוח המערכת
במקביל לקבלת ההחלטה על הפיתוח העצמאי, הוחל בסיכום הדרי-
שות עליהן תענה המערכת.
הדרישות נחלקו ל-3 תחומים:
א. בתחום הקמת ישומים, עדכונם ותחזוקתם.
ב. בתחום איחזור מידע מהמערכת.
ג. בתחום הכלים לניהול המערכת.
טבלן - ל השוכן כל ימיו בסביבת המים (%ק700%6). מקורו ישר ומחודד,
כנפיו ורגליו קצרות מאד, אצבעות רגליו בעלות שוליים רדובים המשמשים
כקרומי שחיה. מצוי בא"י במקווי מים מתוקים. חי על טרף צפרדעים, דגים,
חרקי מים וכו'.
(המילון החדש, א. אבן שושן)
דרישות בתחום הקמת ישומים, עדכונם ותחזוקתם
אפיון צרכי המשתמש בתחום זה העלה את הדרישות הבאות:
* אפשרות להקמה מהירה של ישומים באמצעות ..0.0.1 ו318-7
א בחסווסו.
* קשר מלא בין טבלאות (ישומים) וכן שילוב הטבלאות עם מאגרי
המידע הטקסטואלי.
* גמישות לשינויים ותוספות במבנה ישום.
= הגדרה חד-פעמית של צרכי המשתמש בשיתוף עם התוכניתן,
באשר העבודה השוטפת אינה מצריכה הזדקקות לתוכניתן.
היעדר מגבלות על גודל טבלה.
עומס מועט על מערכת ההפעלה ומשאבי המחשב.
חסכון בשטחי אחסון: חסוצפטזקוחס6 6318 |[טת].
הזנת עדכונים באמצעות עזוחט- ₪318 הכוללת בדיקות סבירות
חזקות ביותר, המבטיחות 100% הצלחה בקליטת החומר למע-
רכת.
דרישות בתחום איחזור מידע מהמערכת
לקהילת צרכניה המתוחכמים של המערכת דרישות מקסימליסטיות
בתחום איחזור המידע:
* זמן תגובה מהיר ביותר.
* יכולת הצגת שאילתות במבנה משתנה, בלתי קשיח לחלוטין.
> שאילתות שתאפשרנה חיתוכים בוליאניים בלתי-מוגבלים.
> כל אלמנט במערכת (כרצוננו) הינו מפתח לשליפה.
6 עזרים לשליפה: רשתות מושגים (פטטזו), קבוצות נרדף (-סחץ5
פוחוחז), שדות וירטואליים (לקשרים) תוך מניעת הצלבות מידע,
מעברים ועוד.
* הצגת מידע ממוין כרצוננו. הפעלת המיון מתבצעת כחלק
מהתהליך האינטראקטיבי, המהיר.
* מחולל להפקת דו"חות בחתכים גמישים ביותר, כולל מיונים
והצגות מידע מיוחדות.
*> אפשרות להגדרת עצי מידע, עדכונם באופן אוטומטי ומתן
אפשרות לאיחזור על פיהם.
* מתן אפשרות להגדרת גושי מידע (עפ"י רצוננו) ללא הזדקקות
להגדרתן של טבלאות נוספות.
דרישות בתחום הכלים לניהול המערכת
במטרה לאפשר ניהול בו-זמנית של מאות ישומים, לעשרות רבות
של צרכנים, נדרשה המערכת לתכונות שלהלן:
> אי תלות מוחלטת בין מבנה הישום לבין מערכות העדכון והאיח-
זור, קרי אפשרות שינוי במבנה ישומים, ע"י שינוי ב-1.פ.פ
וב"ץזחסווסו0 818 ללא שינוי כלשהו במערכי העדכון והשליפה.
* אבטחת מידע מורכבת ומלאה.
= דיווח סטטיסטי מלא אודות תכולת המאגרים, כמויות עדכונים,
שליפות ושימוש אחר במערכת.
> תת-מערכת להסבה ולהקמת מאגרים במהירות, ממאגרים
ממוחשבים אחרים.
סביבת המערכת
מרכיבי המערכת בהם נעשה שימוש בעת פיתוח המערכת הין:
> חומרה: פיתוח המערכת נעשה במחשבי זטסץ) 6318 |סזוחס6
אא
* מערכת הפעלה: 05/85א.
>= שפות תכנות: חגזזזסי] , 55קוח 6.
= קוד: 6006 ץג!ק6066-008 זוס 6 (לא מאפשר בין השאר שימוש
במסופים בעלי 8ח 5ז800 זס8זטס).
השימוש בחומרה הנתונה הכתיב אילוצים עקרוניים לפיתוח המע-
רכת ובכללם היעדר כלים לביצוע 6416קט-זחטזזטסתס6 שחייב פיתוח
ץְזוחט-18] תוך שימוש ב-!|4חומחטו טוחט0, כתוצאה משימוש ב"
6 זו 6 ועוד.
מבנה המערכת
מערכת "הטבלן" נבנתה בהמשך למערכת לאיחזור מידע טקסטואלי
ומשתלבת עימה, הן ברמת המידע והן ברמה התכנותית.
במסגרת פיתוח "הטבלן" נבנה אוסף כלים אשר שילובם מספק מענה
לדרישות שהוצגו למפתחי המערכות והמאפשרים שליטה וניהול
נרחבים ונוחים על הישומים שפותחו.
מרכיבי התוכנה
מערכת "הטבלן" מבוססת על המרכיבים העיקריים שלהלן (תיאור
מפורט יובא בהמשך):
א. 0610009177 ₪318 + .2.0.1 - מרכיבים המשמשים להגדרת טבל-
אות ופירוט מרכיביהן, המספקים כלים לטיפול בנתונים החל מקלי-
טתן ועד שליפתן. ה-ץזגחסוו0:6 ג1גכ, הנבנה באמצעות ה-..1.ס.פ,
משמש לניהול המערכת ולתחזוקתה באופן מרוכז.
ב. מנגנון ההזנה והקליטה למערכת - הנתונים המוזנים למערכת
באמצעות רישום נתונים-ישיר (עזוחש-418) מועברים דרך מנגנון
קליטה מרכזי המשמש לקליטת נתונים, לכלל היישומים ולכלל הצר-
כנים.
מנגנון הקליטה מונחה על-פי הרישום הקיים ב-ץזגחסווס: 4וגש
ושקוף על-כן לשינויים כלשהם המבוצעים במבנה המערכות, הבאים
לידי ביטוי במבנה ה-.כ. כ בלבד.
ג. שליפה - איחזור המידע במערכת מבוצע באמצעות תכנית
שליפה כללית, לא פרוצדורלית, המאפשרת איחזורם של פריטי מידע
ממערכת "הטבלן" וכן מאפשרת, ע"פ רצוננו, איחזור מידע משולב,
מהמאגרים הטקסטואליים והטבלאיים כאחד.
השליפה גמישה לחלוטין וזמני התגובה מיידיים, למרבית השאיל-
תות. מעשית, לגודלו של ה-.8. אין השפעה על זמן התגובה. זה
מושפע, במרבית המקרים, ממורכבות השאילתה.
ד. מחולל דו"חות - הגדרת דו"חות במערכת מבוצעת ע"י תוכני-
תנים, ע"פ דרישות המשתמשים. הגדרת האוכלוסיה המופיעה בדו-
חות הינה מזדמנת וניתנת ע"י הצרכן, באמצעות שאילתא. הפעלת
הדו"חות עצמם נעשית אף היא ע"י הצרכן, כחלק ממערכת השאיל-
תות.
מחולל הדו"חות הינו גמיש ומאפשר טיפול במרכיבים מיוחדים
המאפיינים את עבודת צרכני המערכת. הדו"חות ניתנים ע"פ מיונים
מקובלים וכן ע"פ מיון לפי עצי מידע ומיונים מורכבים אחרים.
כן מספקת המערכת דו"חות פונקציונליים הכוללים את טבלאות
המערכת, עצי מידע ועוד.
ה. כלים לניהול המערכת - לצורך ניהול המערכת, ברמה גבוהה,
מספקת המערכת כלים שעיקרם:
* זזהּחסגז0ו12318-6 לקבלת אינפורמציה על מרכיבי המערכת.
סטטיסטיקות.
כלים לגיבוי ולשיחזור.
מנגנונים להסבת מידע.
מנגנונים לבטחון מידע.
כלים ל-87ט665 ועוד.
מערך ליווח
ודיווחים
סטטיסטיים
בוג
צזהּחסוזסו
בט-ג31
גיבוי ושיחזור פה
מערכת "הטבלן" - מבנה סכימטי
צְזה8ת0וו06 031 + .1ן.ס.כע
כמקובל, ה-..1.פ.ע משמש במערכת "הטבלן" לבנית והגדרת ה-
צז8ח0וז12318-0:0. הפעלת הד... שש מבוצעת באמצעות מערכת -6גוא
5 אשר פותחו למטרה זו ונועדו, כל אחד בנפרד, לשפעול תכונה
במרכיב טבלה נתונה.
כללי - כל האלמנטים המוגדרים באמצעות ה-..0.1.₪ מאוחסנים
ב-קזּחסוז0ו4 0318 וכוללים בין השאר את הפרטים הבאים:
* הגדרת טבלה.
הגדרת השדות בטבלה - כולל רבדי מידע.
תיאור תכונות השדות בטבלה.
קשרים בין טבלאות.
הגדרת מבנה טופס קליטה.
הגדרת בדיקות תקינות וסבירות על השדות.
הגדרת בדיקות תקינות וסבירות בין השדות.
ברירות מחדל להצגת מידע.
מבנה דו"חות.
אלמנטים קבועים לעדכון.
סוגי שדות - מערכת "הטבלן" גמישה ביותר בהוספת סוגי שדות
חדשים על ידי הגדרה חד-פעמית, באמצעות תוספת 0ז60ג/א מתאים.
להלן חלק מסוגי השדות במערכת:
נומרי.
אלפאנומרד.
אלפאביתי.
טווחים (כולל צצ--א , -א , צ-).
ספרת ביקורת.
שדה לוגי (כן/לא, יש/אין).
מילת מפתח (שם, תפקיד....).
מילת מפתח מרובה (לדוגמה: בן-יהודה יתפתח על פי רצוננו ל-3
מילות מפתח כלהלן: בן, יהודה, בן-יהודה).
> תאריך (יומי-011291, חודשי 1267, שנתי 84, כולל תחומי תארי-
כים ועוד).
כל אחד מהשדות ניתן להגדרה כבעל מופע יחיד או מופעים מרובים,
באופן המאפשר התיחסות לכל אחד מהם, ללא צורך במעבר
לטבלה אחרת. השימוש במופעים מרובים (רבדים), הבנויים במבנה
מחסנית, עשויים להביא לאופטימיזציה בשימוש במאגר הנתונים, הן
בעדכון והן באיחזור המירדע.
מערכת "הטבלן" מאפשרת מימוש המודל היחסי בשלוש רמות:
א. ברמה האלמנטרית, להגדרת טבלה שטוחה הכוללת למקרה
הצורך מחסניות להגדרת מופעים/רבדי מידע.
ב. הגדרת אוסף של טבלאות כנ'"ל, כולל אפשרות למעבר מטבלה
לטבלה, ע"פ בחירת המשתמש, ב-חזגק המוגדר על-ידו (הכנה
מוקדמת של המעבר מבוצעת עם הגדרת המערכת, בתהליך בנית
ה0047וז818-6/6, או נוספת אליו במהלך השימוש השוטף במע-
רכת).
ג. מימוש מלא של המודל היחסי באופן שמספק בידי המשתמש
מיגוון טבלאות ומעבר שקוף ביניהן.
בטבלה 1 מוצגים השדות העיקריים במערכת ומאפיניהם.
צורת ארגון: השדות עשוים להיות מאורגנים כרובד אחד או
במספר רבדי מידע. ניתנת אפשרות להגדרת גוש שדות בעלי קשר
הדדי עם/בלי שם קיבוצי.
סוגי שגיאה: כל אחד מהשדות עשוי להידחות כבעל שגיאה חמורה
(ברמת השדה הבודד או הרשומה כולה).
לכל אחד מהשדות עשויה להירשם הערת אזהרה.
מנגנון ההזנה והקליטה למערכת
הקלט למערכת "הטבלן" מתקבל מאחד המקורות:
חומר שהוכן ב"אוחט 0313 על ידי המשתמש.
- חומר מנוקב.
- קלט הסבה.
הקליטה למערכת נעשית באופן מרוכז לכל הטבלאות ולכל הצרכנים
תוך שהיא מודרכת על פי הרישומים המופיעים ב-ץ47ח0ג₪318-6:01.
בהתאם לנתוני ה-צ31ח0וז2313-4/6 מתבצעות כל בדיקות הסבירות
הנדרשות לשדות בפרט ולרשומות בכלל. הרישומים כ--ּוְם
00 ם בין השאר תיאור מפורט של מבנה הקלט למע-
רכת, בין אם הגיע מטפסים מנוקבים, מִעזוּחט-בּו3ש, או מכל מקור
אחר.
טבלה 1: השדות והבדיקות העיקריות במערכת
סוג המידע
- כמויות
- תאריך (יום, חודש, שנה)
- שעה
מילות מפתח
א. חד-ערבי
ב. רב-ערכי
פירוק /
אי פירוק
להלן יוצגו עיקרי סוגי הבדיקות הניתנות לביצוע על שדה בודד
כטבלה וכן בדיקות סבירות הניתנות לביצוע בין שדות.
בדיקות סבירות על שדות כוללות:
* חובת הזנה לפריט טבלאי חדש.
> אלפאנומרי - בדיקה על תווים חוקיים.
> מילוני"הערכים צריכים להימצא במילון, המוגדר מראש והניתן
לעידכון ולהצגה ע"ג המסך, בתוך תהליך ההזנה.
נומריות - בדיקה על תווים נומריים.
ספרת ביקורת לשדות נומריים.
חוקיות תאריך.
טווחים - שלא יהיה השני גדול מהראשון.
בדיקות סבירות בין שדות כוללות:
א. קבוצת שדות חייבת להופיע, אם ניתן ערך לאחד מהם (דוגמה:
כל אימת שמופיע אחד השדות הבאים חייבים להופיע כל השאר:
שם-פרטי/משפחה/מספר זיהוי).
ב. הופעת אחד מכמה שדות מחייבת הופעת שדה נוסף (אבל לא
להיפך - יחס גורר).
ג. אחד מכמה שדות חייב להופיע.
בדיקות יחידות מתבצעות על שדה או על קבוצה של שדות. מטרתן
למנוע כפל מידע או להתריע על אפשרויות של כפל מידע. הבדיקות
מתבצעות מול המידע הקיים ומול הקלט.
רישום נתונים ישיר
מערכת "הטבלן" מאפשרת הזנת מידע באמצעות רישום-נתונים-
ישיר (צַזוחט-0314), באופן מקביל לשליפת המידע (במהלכו).
המנגנונים לרישום הנתונים הינם מפותחים ונועדו להקל על המש-
תמש.
עקרונית, מאפשרת המערכת להזין תוכן לשדות על-פי קידומות
(שמות שדות וערכיהן) ו/או ע"י שימוש במערכת סרגלים מפותחת
היטב.
דו"חות קליטה
לאחר כל מהלך קליטה מועברים לידי המשתמש דו"חות קליטה
מפורטים הכוללים:
א. סטטיסטיקות.
ב. תיאור האלמנטים שנוספו/שונו/בוטלו במשך הקליטה ובכלל זה
סימון השגיאות, לסוגיהם השונים, בצורה מאירת עיניים.
ג. אינפורמציה נוספת.
בדיקות הסבירות, התקינות והעדכון המפורטות בדו"חות הקליטה
מספקות לצרכן אינפורמציה מלאת על תוצאות הבדיקה, בכללן:
א. פירוט כלל הרשומות שנדחו.
ב. פירוט כלל הרשומות שנקלטו אך שדות בהן נדחו.
ג. פירוט כלל הרשומות שנקלטו אך שדות, הכוללים שגיאות קלות,
שבהם נקלטו אף הם.
ד. פירוט כלל הרשומות שנקלטו ללא שגיאה.
בדיקות תקינות, סבירות ויחידות
שדה בודד וחידות
נומריות
- חוקיות
ספרת
ביקורת
- חוקיות
שעה, יום
חודש, שנה
- חוקיות
טווחים /
תחומים
מילוניות
מ"מ חדשות
סבירות בין שדות
- אחד מכמה שדות
חייב להופיע
רמת שדה
בודר
הופעת שדה
מחייבת מתן ערך
בשדה אחר
צירוף של
קבוצת שדות
- קבוצת שדות
חייבת להופיע אם
ניתן ערך לאחד מהם
התחבר כל-
5
99 ווישיי ישראל עוסקת בייצור נגדיס בכל רמת
דיוק והתנגדות...
בחודש יולי 1983 התחלנו להתעניין ב-6או...
.. ההפתעה באה עס תחילת העבודה. חודש לאחר
תחילת העבודה, הועברה המערכת להפעלת מחלקת
הייצור..
...חודשייס לאחר תחילת היישוס פועלת המערכת
באופן שוטף במחלקת הייצור...
...לאור ההצלחה ביישוס מערכת מעקב הייצור,
הוחלט בווישיי ישראל שכל הפיתוח העתידי יבוצע
בעזרת ס6או!. 0%
והננינים
זוים
בתונוה
התפיסה החדשה של פחפטסזזטם בשילוב
חומרה/תוכנה, מאפשרת לאירגוניס רביס
כמו משרדי ממשלה, שרותי בריאות
וחינוך. תעשייה, בנקאות ועוד, להנות
מיתרונות רביס.
6ו
מחולל מערכות מהדור הרביעי.
חבילת התוכנה הגמישה של
5 ְסזזוום, תוכננה במיוחד כדי
לתת פתרונות חדשניים
לניהול יעיל של האירגון.
שפת תוכנה זו מאפשרת פיתוח מערכי תוכנה
אינטראקטיבייס כולל ניהול מסד נתוניס
(15ס) וניהול רשת תיקשורת בצורה מהירה
פי 15 מהמקובל בשיטות קונבנציונליות.
6אן) מאפשר פישוט בתחזוקת מערכי תכנה
ומאפשר לסגל בעל נסיון מועט יחסית להקיס
מערכיס גדוליס ומורכביס ברמת תיחכוס גבוהה.
אס ברצונך לשפר את תהליכי העבודה, עליך ליישס
את 1!%6 ותקבל במהירות, שיטה חדשה
ויעילה שתפתור רבות מבעיות האירגון.
אירגוניס רביס בארץ וברחבי העולס
התחברו לחבילת התוכנה 6און ].
התחבר גס אתה ל-86]] והעניניס יזוזו ביעילות.
מוטי טל מנהל עיבוד נתוניס ווישיי ישראל
= גוכויניד גכ
אס החלטת לרכוש מחשב -
לך עם החברה הטובה ביותר במקום עם הגדולה ביותר.
כלל מערכות בע''מ
רח' כורזין 1, גבעתיים 53583, טל. 03(777061)
גולדפיי
סו
שליפה
המידע נשלף מהמערכת באמצעות שפת שאילתות המכונה "שולף".
הגדרתה של שפת השאילתות, תוך שימוש ב-שא8, מצויה בנספח ב'.
(לא מופיע במאמר המפורסם כאן. המערכת).
עוצמתה של המערכת בולטת בתחום השליפה, הן בכלים המתקד-
מים העומדים לרשות המשתמש, אשר עיקריהם יוצגו בקצרה בהמ-
שך והן לאור העובדה שלמעשה, מרגע הגדרת ה-1..פ ניתן להזין
אחזר את המידע באופן חופשי לגמרי, ללא צורך בתכנות כלשהו.
מבנה השאילתות במערכת "הטבלן":
"ש: שם טבלה; שם שדה: ערך אופרטור שם שדה: ערך..." וכו'.
באשר:
ש: שאילתה - הפעולה. בהמשך תוצגנה מקצת מהפעולות שבמע-
רכת.
שם הטבלה: ניתן לקיצור עד התו המזהה חד-ערכית טבלה נתונה.
בשאילתה הבאה פטור הצרכן מלציין אף זאת (בהנחה ששולף מידע
מאותה טבלה).
שם השדה: שם שדה בטבלה, ניתן גם הוא לקיצור עד המינימום.
ערך: ערכו של השדה.
אופרטור: שעיקרם *, > / ( )
כל צירוף "שדה:ערך" מגדיר התייחסות לכל השורות בטבלה בהן
מופיע הערך הנ"ל בשדה המצויין.
התשובה לכל שאילתה הינה תמיד: מספר התשובות אאאאא,
באשר אאאאא הינו מספר הרשומות (166קטו-א) בטבלה העונים על
התנאים שבשאילתה.
מערך השליפה מאפשר שליפת מידע, חיתוך שאילתות קודמות
באלמנטים נוספים, תיקון שאילתות (תיקון טקסטואלי) וכיו"ב.
האינפורמציה הנשלפת מהמערכת ניתנת למיון ע"פ צרכי המשתמש
(מיון ע"פ מספר מפתחות בלתי מוגבל, כולל מיון מול עצי מידע).
כמו-כן מאפשרת המערכת איחזור מתוחכם של מידע באמצעות
חיפוש טקסט.
עוצמתה של המערכת בולטת בזמן התגובה המהיר ביותר המתקבל
עקב המבנה המיוחד של מאגרי הנתונים
[(560 5 > 6וחוז 56ח6600ז) 7 >> 95%]
ובעומס הקטן יחסית המוטל על מערכת המחשב, בהתחשב בכמויות
המשתמשים במערכת באופן שוטף ויומיומי.
כאמור, שפת השאילתות משמשת לאינטראקציה שבין המשתמש
למערכת. השפה מורכבת משמות שדות (קידומות), ערכים
ואופרטורים.
האופרטורים בשפה הינם:
*, - שפרושם 36 במבנים שונים.
+ - שפרושוזס.
/ - שפרושו זסח.
** - 6ַת3 "חזק", לשימוש במחסניות (רבדים).
/ / - זסח "חזק", לשימוש במחסניות (רבדים).
( )- סוגריים, עד 64 רמות.
את השאילתות ניתן לשמור ולשוב אליהן מאוחר יותר, לתקן את
תוכנן, למיין את התשובות, להציגן, להדפיסן ועוד.
(דוגמה מפורטת מוצגת בנספח ג' המביא ישום לדוגמה. לא מופיע
במאמר המפורסם כאן. המערכת).
מחולל דו"חות
כאמור, הגדרת דו"חות המערכת מבוצעת ע"י תוכניתנים והפעלתן
בהמשך מבוצעת ע"י המשתמשים, ללא התערבות התוכניתנים.
מחולל הדו"חות מאפשר קביעת הפרמטרים העיקריים שלהלן:
קביעת כותרת, סימוכין, סיווג, מספרי דפים וכו'.
קביעת גודל דף ורוחבו.
הצמדה לימין או לשמאל.
טיפול בשורות המשך (מוצמדות לימין או לשמאל).
טיפול בשדות מאוחדים בטור אחד, עם תווים תוחמים ביניהם.
מסאס.
סיכומים.
טיפול בשדות עבריים / לועזיים מעורבים. .
שכפולים בהתאם לצורך.
מיון על-פי כל שדה, מעלה/מטה, מיוז נכון של שדה המכיל
ספרות ואותיות במעורב (בן-יהודה 32), מיון ע"פ עצים ועוד.
מערכת הדו"חות קשורה באופן הדוק למערך השאילתות. בטרם
הפעלת דו"ח כלשהו, ע"פ בחירת המשתמש, מבוצעת גזירת אוכלו-
סית הרשומות לד"וח ע"י שימוש במערכת השאילתות הרגילות
ואחריה הפעלת דו"ח נתון. תהליך קביעת האוכלוסיה, המבוצע
אד-הוק, מספק גמישות ועצמאות מוחלטים של הצרכנים בהפקת
דו"חות.
לאחר הפעלת המחולל על האוכלוסיה הנגזרת, נשלח מהלך באצווה
"המורץ ברקע" ומאפשר על כן למשתמש המשך עבודה, ללא עיכוב
בלשהו.
כלים לניהול המערכת
ניהול ברמה נאותה של מערכת מורכבת כזו, המספקת שירותים
שוטפים לכמויות משתמשים רבות כל-כך, מחייב מתן מיגוון עזרים
למנהלי המערכת. כלים אלה הינם חיוניים לשליטה על מידע בעל
אופי טבלאי הדורש טיפול מדוקדק ומתמיד בכל אחד ממרכיביו
השונים. להלן יפורטו אחדים ממרכיבי המערכת המיועדים למטרה
זו:
1008 וע - משמש בין השאר למתן אינפורמציה מפורטת
אודות המרכיבים השונים (הפיזיים) של מסדי נתונים, כמו טבלאות,
שדות, אילוצים, בדיקות ועוד.
סטטיסטיקות - המערכת מאפשרת למנהליה קבלת דיווחים שוטפים
על כמויות המידע המצויות בכל אחד מהמאגרים.
- קיים דיווח מתמיד אודות תדירות השימוש בכל אחת מהטבלאות
ורכיביה.
- המערכת מספקת דו"חות סטטיסטיים חודשיים, כולל אחוז רשו-
מות מעודכן, לכל חודש.
- יכולת מעקב מלאה אחר שאילתות המבוצעות ע"י הצרכנים,
לצורך שיפורים והדרכה נאותה.
כלים לגיבוי ולשיחזור - קיימים במערכת ומאפשרים רישום גיבויים
באופן חסכני ושיחזור מתוחכם ביותר, במקרה הצורך.
מנגנונים להסבת מידע - הסבתן של מערכות מידע ישנות למערכת
"הטבלן" חייבה פיתוח מנגנונים כלליים להסבה אשר יאפשרו הסבה
מהירה, על פני כתיבת תכניות הסבה חוזרות ונשנות.
מנגנונים לאבטחת מידע - קיימים ומפותחים.
מנגנונים לביצוע :05806 - תוספת אופציות למערכת וטיפול שוטף
בה (הן בעבר הרחוק, בשלב הניסוי והן כיום, בעבודה שוטפת)
הביאו לפיתוחם של כלים מתוחכמים ל-66008 ובכללם ז6קטס6
מתוחכם וכן מנגנונים ל-%וחוסקא63%זט ועוד.
הישגי המערכת
מערכת "הטבלן" אשר הינה מחולל ישומים הבנוי על בסיס נתונים
בעל מודל יחסי, הינה פרי פיתוח מקורי של צוות "משוגעים לדבר",
אשר עסקו בפיתוח גרעין המערכת בשנים 1981-1979 ואחריו
הועברה המערכת לתיפעול שוטף שבמהלכו נוספו ומתווספים גם
כיום מרכיבי תוכנה רבים נוספים. האתגר בפניו נצבו מפתחי המע-
רכת היה להתמודר עם אוסף הדרישות שהועמדו בפניהם. ואמנם,
עם גמר פיתוח המערכת הועמדה לרשות המשתמשים מערכת
המאפשרת הקמה מהירה של ישומים, הסבה מהירה של מידע
קודם, הגדרת דו"חות מהירה, סיפוק שפת שאילתות לא-
פרוצדורלית בעלת מבנה גמיש המספקת מענה בזמן תגובה מהיר
ביותר על כל שאילתה מורכבת וכן קושור בין טבלאות (במודל יחסי
מלא) ובינן לבין המידע הטקסטואלי הקודם.
כיום, הודות למערכת, הקמתו של ישום חדש נמשכת שעות ספורות
ועם תום הגדרת ה-..2.2.1, היוצרת את המקטע ב-ש818-06000097,
מתאפשר שימוש מיידי במערכת ובכלל זה הזנה, קליטה ועדבון ובן
שימוש בשפת השאילתות החופשית, כל אלה ללא כל צורך בת-
כנות. כידוע, מבחנה האמיתי של מערכת הינו במשתמשיה, בכמו-
תם ובמידת סיפוקם מהמערכת. ואכן, במהלך השנים בהם פועלת
המערכת הצטרפו למעגל לקוחותיה עשרות רבות של משתמשים,
מתוחכמים כפשוטים, המשתמשים במגוון של הרבה למעלה ממאה
ישומים. שביעות רצונם של משתמשים אלה, בתוספת העובדה
שמידי שנה מצטרפים רבים נוספים ונבנים עשרות ישומים, מעידים
על הצלחתה של מערכת "הטבלן".
הערת המערכת: המאמר שהוגש לאיל"א כולל 3 נספחים:
א. הגדרת מושג הטבלה במערכת;
ב. הגדרת סינטקס השאילתות במערכת הטבלן;
ג. דוגמת ישום.
8
.
מאמר שקיבל את פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים לשנת תשמ"ד-1984
צוות פיתוח תוכנה, המפעל לרפואה גרעינית, אלסינט, חיפה
מחולל ישומים אינטראקטיבי
להדמאה גרעינית
מחולל הישומים האינטראק-
טיבילהדמאה גרעינית (מה"ג)
הוא תוכנה מקפת המפעילה
מערכת הדמאה גרעינית אינ-
טגרטיבית. מחולל זה תומך
באיסוף נתונים בזמן אמיתי
בקצב גבוה,ומאפשר הגדרה
וביצוע של שגרות קליניות
לגזירת מידע כמותי לצורך
אבחון רפואי.
מה"ג היא מערכת יחודית בסוגה ומייצגת
תפישה חדשנית בעולם ההדמאה הגרעינית,
וזאת תודות ליתרונות המהותיים שבה:
א. ביצועי המערכת בזמן אמיתי, והשליטה
הספרתית המקפת על החומרה.
ב. מתן פיתרון מקיף לבעית ההדמאה
הגרעינית, הן בתחום איסוף הנתונים
ויצירת התמונה, והן בתחום ניתוח הנת-
ונים.
ג. עיצוב המערכת בשיטת מחולל ישומים
עושה אותה מתאימה למיגוון רחב של
שימושים בתחום ההדמאה הרפואית
בפרט, ולניתוח תמונות ספרתיות בכלל.
הביצועים המיוחדים של המה"ג מתאפשרים
הודות לשימוש בארכיטקטורה רבת מעבדים
ובטכניקות של עיבוד מבוזר על מערכת
מחשב יעודית שפותחה במיוחד לצורך זה.
כמוזכן, פותחה שפה מיוחדת. (6]10)
המאפשרת הפעלה פשוטה של מערכת
הדמאה מורכבת.
מהי מערכת הדמאה גרעונית
רפואה הגרעינית היא שיטה לא-
פולשנית (*) של אבחון קליני לשם
[ מיפוי איברים פנימיים בגוף האדם
בעזרת הדמאה גרעינית. השיטה מאפשרת
לרופא לאבחן ליקויי צורה ותיפקוד של איב-
רים פנימיים תוך הפרעה מזערית של שגרת
חיי הנבדק, ולהחליט על המשך הטיפול -
תרופתי או כירורגי.
למערכת הדמאה גרעינית 3 היבטים: הרפו-
אי, הביוכימי-פיזיקלי והטכנולוגי.
מן ההיבט הרפואי מספקת המערכת מירע
לרופא בנושאים הבאים:
(*) שיטה שאינה כרוכה בהחדרת עצמים זרים
לאבר הנבדק כגון צנטר.
א. איתור גידולים ממאירים במוח ובכבד
ואנומליות של צורה בכבד, בבלוטת הת-
ריס ובטחול. מידע זה נאגר בתמונות מי-
פוי סטטיות, והאיבחון הוא בדרך כלל
איכותי וישיר, על ידי בחינת התמונה.
ב. הפרעות בתיפקוד המטבולי של המוח,
הכליות, הריאות ובלוטת התריס, וליקו-
יים בתיפקוד המכני של שריר הלב
ושסתומיו. מידע זה נאגר בסדרה של
תמונות המתארות בצורה דינמית את
התנהגות האבר כפונקציה של הזמן.
5 א
האיבחון במקרים אלו בדרך כלל עקיף,
וכרוך בניתוח ספרתי כמותי של המידע.
ג. ליקויים מקומיים במוח, בשריר הלב
ובעצמות. בגלל מקומיות האבחון אוס-
פים מידע זה בצורת חתכים טומוגרפיים
המחייבים מערכת עיבוד ספרתי חזקה
לסינון רעש ושיחזור החתכים (ששזטז!ח
חסוזסט[סזק א586).
כדי להשיג הדמאה סלקטיבית של אבר או
תהליך מסויים משתמשים בסוכנים (85ח386)
ביוכימיים המתרכזים באבר או משתתפים
וד
12
בתהליך הנבדק. אל הסוכן מצמידים סמן
([1306) גרעיני, שהוא איזוטופ רדיואקטיבי
המתפרק תוך פליטת קרן גמא (-044
עְג). כמות קרני הגמא הנפלטות מאיזור
מסויים בגוף היא יחסית לכמות הסמן
הרדיואקטיבי המצוי באותו איזור. גילוי ורי-
שום קרני הגמא נותן, לכן, מיפוי והדמאה
של חלק הגוף הנבדק. כאשר עוקבים אחר
הפעילות הרדיואקטיבית לאורך זמן, ניתן
לקבל מידע על תהליכים מטבוליים ומכניים.
מבחינה הנדסית - טכנולוגית מורכבת מער-
כת הדמאה רפואית משני חלקים נפרדים:
א. מצלמה גרעינית (3ז6306 08וח0:4)) המש-
משת| לאיסוף ורישום | הפעילות
הרדיואקטיבית.
ב. מעבד נתונים המאפשר איחסון, תצוגה
ועיבוד כמותי של המידע שנאגר.
מבנה סכמטי של מצלמה גרעינית מובא
בציור 1.
המרכיבים העיקריים של המצלמה:
> גביש ]גא המכיל אטומי וחטו!/3ח. תפקי-
דו להפוך פוטון-גמא יחיד למספר רב
(מספר אלפים) של פוטונים בתחום
האולטרה-סגול (.ש.).
> מטריצה של מכפלי-אור (-₪!טוחסזסחק
1אק-ז6:וק) הממירים את פוטוני הד.ש.
לאותות חשמליים.
= מחשב אנלוגי (מסכם זטפחג) המבצע
סיכומים | ממושקלים | ומחשב| את
הקואורדינטות של קרן הגמא ואת האנר-
גיה שלה.
םעם וצ = ץצ
1
(מצ=ם
₪ היא אנרגית הקרינה שנרשמה ב-(1אץ)
(וצ, וא) הן קואורדינטות המרכז של מכפל
האור :(1א?)
כדי למנוע רישום מאורעות לא אמיתיים
כמו אלה שמקורם בקרינה קוסמית, או פו-
טוני גאמה שעברו פיזור קומפטון בגוף תוך
ניחות האנרגיה שלהם, (ולכן הכיוון שממנו
הם באים אינטו המקום בו חלה בפועל
ההתפרקות הרדיואקטיבית בתוך הגוף)
מעבירים את הנתונים דרך חלון אנרגיה,
שהוא מעגל החוסם את כל המאורעות
הגרעיניים שהאנרגיה שלהם חורגת מגבולות
המוגדרים מראש. רק פוטונים שמבחינה
אנרגטית עמדו בקריטריונים של המעגל החו-
סם נקלטים ונרשמים.
בסיכומו של דבר נאגרות כל ההתפרקויות
ה"חוקיות" בתמונה ספרתית. כל מאורע חוקי
מוסיף יחידה לספירה בתא-תמונה (וטאות)
שהקואורדינטות שלו בתמונה הספרתית
(ץ,צ), זהות לאלו של המאורע. המצלמה
הגרעינית יוצרת, איפה, תמונה ספרתית של
מספר ההתפרקויות הרדיואקטיביות שהת-
רחשו משך האיסוף במקום מסויים.
ווחודו של ה-42%6% במערכת
הדמאה גרעינית
אופיינים הבסיסים של ה-אטקגא,
המייחדים אותו ממערכות רפואה
גרעינית אחרות, הם ארבעה:
אינטגרטיביות, קצב איסוף גבוה, טיב תמונה
משופר ורב-גוניות של ישומים.
אינטגרטיביות - במערכות רפואה גרעינית
אחרות יש הפרדה גמורה בין המצלמה
הגרעינית האוספת את המידע ובין מעבד
הנתונים המאחסן, מציג ומנתח מידע זה.
בזאטק האיסוף והעיבוד מבוצעים על ידי
מערכת ממוחשבת יחידה, כך שמתאפשר
ניצול מירבי של משאבי חומרה ותוכנה בכל
שלבי הטיפול במידע הגרעיני.
קצב איסוף גבוה - ה-אטק מסוגל לקלוט
ולרשום התפרקות גרעינית אחת לכל שתי
מיקרושניות, כלומר כחצי מיליון פוטוני-
גאמה בשניה. קצב זה עולה בסדר גודל על
יכולת מערכות אחרות. כתוצאה מכך אפשר
להשתמש באיזוטופים קצרי-חיים המקטינים
את כמות הקרינה שהנבדק נחשף לה. כדי
לעמוד בדרישות הקצב נדרשת הפעלה במק-
ביל ותיאום בין מספר מעבדים שונים בזמן
אמיתי.
טיב תמונה משופר - איכות תמונה נקבעת
על ידי נאמנותה למקור אותו היא מדמה. לכן
ככל שטיב התמונה משופר יהיה האיבחון
הרפואי אמין ומדויק יותר. מאידך, תמונה
מעוותת תגרום לזיהויים שגויים.
כבכל מערכת אופטית-אלקטרונית, ובמיוחד
בגלל התהליך המורכב של תרגום התפרקות
רדיואקטיבית לקואורדינטה בתמונה הספר-
תית, סובלות המצלמות הגרעיניות מעיוותים
אינהרנטיים. היכולת לתקנם בעזרת אמצעים
חומרתיים בלבד היא מוגבלת. ב"אטק/ יוש-
מה, על כן, שיטה ספרתית לתיקון העיוותים
של המצלמה: מייצרים מטריצה המכילה
אינפורמציה ספרתית על העיוותים המקומ-
יים של המצלמה הגרעינית, המכונה "מפת-
תיקונים". כאשר נאספת תמונה גרעינית
מתוקן כל מאורע בזמן אמיתי ומוסת ממקו-
מו המעוות למיקומו האמיתי לפי המידע
הספרתי במפת התיקונים. לשיטה זו קוראים
"תיקון ספרתי" והיא מחייבת שימוש בשיטות
חישוב מתוחכמות ומעבד רב-עוצמה לצורך
העמידה בקצב האיסוף הגבוה.
העיוותים של המצלמה אינם קבועים. הם
תלויים בפרמטרים רבים המאפיינים את
האופטיקה והאלקטרוניקה של המצלמה
הגרעינית, ואשר עשויים להשתנות עם הזמן,
הטמפרטורה הסביבתית וכדומה. כדי שמפת
התיקונים תישאר תקפה יש לשמור בקפידה
על נקודת עבודה רבת-פרמטרים, "המצלמת"
ומקפיאה מצב מסויים של המערכת האופ"
טית והאלקטרונית. לשם כך הוקמה מערכת
כיולים ספרתיים המייצבת כל מרכיב בחומרה
ודואגת לשמור אותו בנקודת עבודה קבועה.
צוור 1: 8ז00ג?) 3וחוח3) 76
(11) וגא -6
[ זי
6|עחו 8 פוזטצחס)
סוחו צֶ33 - 4וחוחה2כ)
[3זסצס9
.010% .1
[החסוןת6וחו0 סא) 4 -ו1קו1!טוחטוסחק
]ץז זה זט
פזטו!קוז|טוחס)סחק
טזחו '.1) קתוזזטצתסט
>ש%]טק וו 0160171641
1 01 זווקזטס טו!) פוחוטפ
0חו פזטו!קוז!טוחסזסוזק
שחו ז 600 זחטצט חב
(=) צְפַזטחש 6חג (צ, א)
זוא מחטטט פוסס[טז
. צשזסחט )66זזסטחו
]הטצט 400001006 040
601 6ח] 5)חטוח6זסחו
6וזקסזקקג שחז חו
שח) ]0 (צ.א) |שאוק
שחס עס טשבוחו [14וקו
- .1א.?
הח - .4.0
זטז קוטס
אוס6חוצו צקַזטחס
וו |וק ו
רב-גווניות ישומית - ה-אטקג/ עוצב לענות
לבעיותיהם של מירב העוסקים ברפואה גרע-
ינית, החל מן הרופאים המתוחכמים המבצ-
עים מחקרים מובילים בשטח, וכלה במשתמ-
שים במערכת בשגרות קליניות מסויימות
בלבד. מיגוון זה של משתמשים חייב בניית
מחולל ישומים קליני רב-היקף, המאפשר
מחד לערוך ולהפעיל פרוטוקולים קליניים
מורכבים ביותר, ומאידך מאפשר ביצוע
פרוטוקול כזה בהפעלה פשוטה, באופן
שסיבוכיותו האלגוריתמית של הפרוטוקול
תהיה שקופה למשתמש בו.
תיאור החומרה
די לאפשר למערכת לעמוד בביצו-
עים | הנדרשים ממנה, נבחרה
ארכיטקטורה של מספר מעבדים
ונעשה שימוש בטכניקות של עיבוד מבוזר.
בציור 2 מתוארת סכמת בלוקים של המע-
רכת. התקשורת בין המעבדים השונים מתב-
צעת באמצעות שני פסי צבירה (פטט). האחד
הוא הדפטטוזוטו שהוא פס הצבירה התקני
של וטוח]. מאחר ופס זה אינו מספיק מהיר
כדי לאפשר למערכת איסוף נתונים בקצב
הדרוש, נבנה פס צבירה מיוחד (8טפ [174ח60)
שהוא פס סינכרוני שפותח באלסינט, ודרכו
נעשית העברת הנתונים בקצב מהיר.
המעבד העיקרי הוא ה-8086 של אינטל. זהו
מעבד של 16 סיביות שתפקידו לתאם בין
חלקי המערכת השונים. רוב העיבודים
המתמטיים נעשים על מעבד זה, בעזרתו של
המעבד הנומרי בנקודה צפה 8087.
מעבד המערכים מבוסס על פיסות (00ו81 זוט)
ממשפחת 2900 של כואא. זהו מעבד מהיר
בעל רוחב מילת קוד של 64 סיביות וזמן
ביצוע הוראה של 225 ננו שניות. מעבד זה
מבצע את איסוף הנתונים ותיקונם בזמן אמת
בקצב של עד 500,000 מאורעות בשניה.
מעבד זה נתמך ע"י חומרה מיוחדת המאפ-
שרת לו לעמוד בביצועים הנדרשים.
מעבד קלט/פלט הוא המעבד 8089 של |שוח1
המפקח על העברת נתונים לתקליט מגנטי,
תקליטון וסרט מגנטי. זהו מעבד עצמאי
המסוגל לבצע פעולות קלט/פלט מורכבות
בלא התערבות המעבד הראשי.
מעבד תצוגה הוא מעבד שפותח באלסינט,
ומפקח על פעולות התצוגה. מעבד זה מסוגל
לבצע פעולות של הגדלה (וחסס2), חלונאות
(פחוטוטשחושי), | אינטרפולציה של הנתונים
באופן עצמאי, לאפשר עבודה על חלקים
נפרדים של מסך התצוגה ולנהל 4 טבלאות
של רמות אפור השולטות בנפרד על הרבעים
השונים של המסך.
מעבד המסוף הוא ה-8085 של |טוזח]. מעבד
זה מפקח על התקשורת בין האדם למכונה.
נוסף ללוח מקשים רגיל, מכיל המסוף מקשים
יעודיים, מוט היגוי (אשזִצטן) וכן כפתורי
בקרת החלונאות של התמונה המוצגת.
זכרון המערכת מחולק לשני חלקים:
א. זכרון תצוגה בן 8א256 המאפשר הצגה
של מטריצה בת 512א512 צושאוק בעומק 8
סיביות וכן שכבה גרפית בעומק 4 סיביות
ושכבה אלפא-נומרית.
ב. זכרון לתוכנה ונתונים בגודל 8א750%,
הניתן להרחבה.
משיקולים של מחיר וביצועים בחרה אלסינט
לבסס את המערכת על חומרה שהיא כולה
מפיתוח עצמי. נוסף למרכיבים היעודיים כלל
הפיתוח העצמי גם את מערכת המחשב ובקר
הקלט/פלט. מכאן נבעו חלק מהקשיים של
פיתוח התוכנה, שדרש בניית מרכיבים רבים
של תוכנה בסיסית: ממשקי קלט/פלט, גישה
למסוף, לתקליט וכו'. פיתוח זה בוצע במקביל
לפיתוח החומרה.
עקרונות המערכת
שיקולי תכנון ועיצוב
פרט הביצועים של מערכת ההדמ-
אה הגרעינית האינטגרטיבית מע-
מיד בפני המתכנן את הדרישות
הבאות:
א. פיקוח בזמן אמת על איסוף נתונים והקל-
טתם על גבי תקליט מגנטי בקצב גבוה.
ב. תקשורת אדם/מכונה אינטראקטיבית
המאפשרת ביצוע פרוטוקולים מורכבים
של איסוף נתונים ועיבודם ע"י משתמש
לא מיומן.
ג. פעולות מורכבות של עיבודים מתמטיים
(עיבוד תמונות, עיבוד עקומות) על
מטריצות גדולות בצורה אינטראקטיבית
ובזמן תגובה סביר.
מתן אפשרות למשתמש לחבר פרוטוקו-
לים קליניים של עיבוד נתונים וכן אפש-
רות להגדרת מודלים מתמטיים המתארים
תפקוד פיזיולוגי של אברים בגוף, למטרות
מחקר ברפואה גרעינית.
ד
+ דאס
הסוא
= ||
*פוס
א )תפוס
0665508
הסדואסיא סוסוצ
16 רק1
ו גה א
060 4 ל
= 4+-
--7ה7 0008
אסודקס =
דר ה| 65ג85זאו
ו
4
הסדואסוא
06% (5
60 6לג ז ספסוצ
אואא
20008
6 66 דאו
סא5 זאסה+
אסודופוטם6א 5
3
א ו290 סווג
56 800 > סוי
5503 005 ה הב
₪5 741 |6דאו סה דאסס
5ד יס
06
אאוא6ד
005508
5 66 זאו
ד
ו
דופא ד וטואו5
זא 0
| 56600
)אאושה שד
==
₪ דאו ה
| אסודג6ואטואווסס
הדא
ו -- -
.וח3זק3ו0 106% וח506צ5 :2 6זטקוץן
ה. ביצוע מקבילי (סימולטני) של עיבוד
נתונים ואיסוף נתונים.
ו. שליטה על מסך תצוגה המכיל מספר רב
(עשרות) של תמונות וכן מספר רב של
אלמנטים גרפיים, כגון עקומות, אזורי
התענינות (651ז0זח! 01 חסוש6ז-וסז), סמנים,
חיצים וכו'. על כל אלמנט להיות מנוהל
בנפרד, והמשתמש יכול להשפיע על
צורת המסך הגרפי, במקביל לעיבוד
נתונים ולאיסוף נתונים, תוך שימוש
בכפתורים ובמוט היגוי.
מתוך הדרישות הנ"ל נקבעו העקרונות
התכנוניים הבאים:
פעולה מקבילית
הַמערכת מאפשרת 3 רמות של פעולה מקבי-
לית:
ו. הפעלת התצוגה והגרפיקה, במקביל לכל
פעילות אחרת, ע"י כפתורים פונקציונל-
יים.
2. מתן אפשרות לביצוע מקביל של מספר
פעולות צדדיות (6חט0ז580%8).
5. הפעלה סימולטנית משני מסופים.
מחולל הישומים
המערכת נבנתה בשיטת מחולל הישומים.
משמעות הדבר שניתן יהיה להרחיב את
המערכת ע"י המשתמש. נבנו כלים מרכזיים
לביצוע תקשורת אדם/מכונה, וניהול משא-
בים שיאפשרו למשתמש הקצה להוסיף
פונקציות עיבוד ולהגדיר פרוטוקולים קלד
ניים, כאשר על המשתמש להגדיר את
האלגוריתם המבוקש בלבד, ושאר העבודה
תבוצע ע"י מחולל הישומים.
שפת תכנות עילית לניסוח אלגוריתמים
קליניים
כדי להקל על המשתמש לנסח אלגוריתמים
של עיבוד תמונה ואלגוריתמים קליניים, פות-
חה שפת תכנות מיוחדת (ק:ו0) המספקת
למשתמש כלים נוחים לטיפול באלמנטים של
התמונה, ומשחררת אותו מהצורך לעסוק
בפרטים, כמו: הגדרת משתנים. טיפול ביצוג
פנימי של נתונים וכו'. את בסיס השפה מהו-
וים "אטומים" של עיבוד תמונה, המבצעים
פעולות יסודיות כמו אריתמטיקה בתמונות,
יצירת עקומות וכו'. באותם מקרים בהם
ירצה המשתמש להוסיף למערכת אטומים
חדשים, תהיה אפשרות להגדירם באמצעות
שפת תכנות מקובלת ([3568/ . חבזדזסת ,1א.זק)
ולהוסיפם למערכת בעזרת מחולל הישומים.
הפעלה מודרכת
כדי לאפשר למשתמש לא מיומן להפעיל את
המערכת נקבעו מספר רמות הפעלה:
ו הפעלה באמצעות כפתורים
פונקציונליים מתוכנתים
ניתן להגדיר סדרה של פעולות כתכנית קוו6,
ולקשור אותם בצורה מתוכנתת לכפתור.
לחיצה על כפתור זה תגרום להפעלה אוטומ-
טית של שרשרת הפעולות.
2. הפעלה באמצעות עץ תפריטים
על גבי מסך ההפעלה יהיה באופן קבוע
"חלון" של תפריט. התפריטים נבנו בצורת עץ
ומאורגנים פונקציונלית על פי נושאים. ניתן
להגיע לכל פונקציה במערכת בעזרת עץ
התפריטים. עץ התפריטים ניתן להגדרה
אינטראקטיבית ע"י המשתמש באמצעות
תכנית עריכה. ע"י כך ניתן להתאים את העץ
לצרכים המיוחדים של כל משתמש, ולתרגם
אותו לשפות אחרות.
3. הפעלה באמצעות שמות קוד
(05 1 סו 6חות )
המשתמש היותר מנוסה יכול להפעיל את
הפונקציות השונות באמצעות שמות קוד
המלווים בפרמטרים מתאימים, הן בשיטה
של פרמטרד מקום (וגחסוווצסק) והן בשיטה
של מילות מפתח (6זסאץ6א). נוסף לגישת
עץ התפריטים, נתן להפעיל כל פונקציה
באמצעות שם קוד בכל מצב בו נמצא עץ
התפריטים.
4. עזרה בהכנסת פרמטרים
בכל מקרה שהמשתמש לא מספק את כל
הפרמטרים הדרושים להפעלת פונקציה, או
ערוך של כל הפרמטרים, תוך ציון השגיאה.
ניתן לתקן כל פרמטר ע"י תנועה חופשית של
הסמן ע"ג המסך, ולהיעזר במערכת כדי לה-
בניס ערכים לפרמטרים. הדפסת "?" במקום
ערך הפרמטר גורמת להצגת חלון עזר,
(ס!6מ) שיפרט את הערכים המותרים. המש-
תמש יכול לקבוע את תוכנו של חלון העזר
באמצעות מחולל הישומים.
14
שוגה בערך של אחד הפרמטרים, נפרס מסך
5. למידה מודרכת
כדי להגדיר פרוטוקול המורכב מסדרת פעו-
לות, ניתן להעביר את המערכת למצב של
למידה (₪066 חזגט!). במצב זה המערכת
לומדת את כל הפעולות שמבצע המשתמש,
בכל אחת משיטות ההפעלה שנזכרו עד כה.
תוצאת הלימוד הינה תכנית ק:ו6 הנכתבת
באופן אוטומטי ע"י המערכת ותוגדר כפעו-
לה חדשה. ניתן להצמיד פעולה זו לכפתור
מתוכנת ולהפעילה ע"י לחיצה עליו. בצורה
זו יכול המשתמש שאינו יודע ק:ו6 לכתוב
תכניות בשפה זו.
6. בתיבת תכניות ק:61 באמצעות עורך
(ז10ו66)
כל שיטות ההפעלה שהוזכרו עד כה היו
מידיות. נוסף להן ניתן לכתוב תכנית ב-קו61
באמצעות עורך, ולהפעילה אחר כך. דרך
הפעלה זו נועדה למשתמש המתוחכם, השו-
לט ברזי המערכת.
ארכיטקטורת התוכנה
מערכת הפיקוח וההפעלה
כבסיס לפיתוח התוכנה נבחרה מערכת
ההפעלה 86-א1א18 של |שוח]. זוהי מערכת
הפעלה בזמן אמת התומכת ברב-משימתיות
(8ַחוא135-וז!טוח) ובמספר משתמשים (-ו₪!טוח
זטפט). מאחר ומערכת זו אינה מספקת את כל
הכלים הנדרשים, היה צורך לפתח מעליה
מערכת פיקוח (618-598060וז) שהיא למעשה
התכנית המפעילה את המכשיר.
מערכת הפיקוח בנויה ממספר עבודות (צטטן)
המבוצעות במקביל, ומתקשרות ביניהן
באמצעות הכלים שמספקת מערכת ההפע-
לה: תיבות דואר וסמנים (406 אסט!וגוח
צזסחקוח6). מערכת הפיקוח כוללת את
המרכיבים הבאים: (ראה ציור 3):
א. קשר אדם-מכונה
מכלול זה אחראי על כל צורות הקשר בין
צוור 3: מערכת הפיקוח וההפעלה
משגוח
התצוגה
מחולל
הישומים
פונקצית
המשתמש
האדם למכונה, בכל אחת מצורות ההפעלה, |
ניהול מסך ההפעלה על החלונות השונים
שבו, וניהול הקלט.
עם קבלת פקודה בקלט נעשה ניתוח של
הפקודה (כפתור פונקציונלי, בחירת תפריט
או פקודה מלוח המקשים) ומתבצע תרגום
של הקלט להוראת <ווס. פקודת ה-דקווס
נשלחת לתוך הפקודות המחכות לביצוע. קיי-
מים שני תורים כאלו: תור רגיל ותור לפקו-
דות מידיות.
ב. המשגוח הראשי
המשגוח מקבל פקודה לביצוע מתוך הפקו-
דות, מזהה את הפקודה וטוען מהדיסק את
הפונקציה ואת טבלת התיאור שלה, הנדר-
שים לצורך פעולת מחולל הישומים (במקרה
שאינם נמצאים בזכרון).
נעשית בדיקה אם כל המשאבים הדרושים
לפונקציה זמינים, ונבנית משימה (א88))
שתבצע את הפונקציה. במסגרת המשימה
מופעל מחולל הישומים המפעיל את הפונק-
ציה.
המשגוח מהווה הרחבה של מערכת ההפע-
לה, ומטפל במעקב אחר הפונקציות המתבצ-
עות, ניהול המשאבים, והפסקה מיידית של
ביצוע פונקציה (640661).
ג. המטען ומנהל הספריות
הכמות הגדולה של פונקציות ושירותי מער-
כת מחייבת טעינה של קוד מהדיסק, ושחרו-
רו כדי לפנות מקום לפונקציות אחרות. בי-
צוע משימות אלו בזמן תגובה סביר חייב
פיתוח מטען מהיר ומערכת לניהול הפונקצ-
יות וספריות המערכת הנמצאות בזכרון.
ד. משגוח התצוגה
משגוח התצוגה מנהל את מסך התצוגה ואת
המרכיבים השונים הנמצאים עליו.
המשגוח מפעיל את מעבד התצוגה ומאפשר
ביצוע חלונאות (קחושסשחו) של הנתונים,
הסתרה והצגה של השכבות השונות וכן
קשר
אדם-מכונה
מעבד
המערכים
05
משגוח מעבד
המערכים
הגדלה של הנתונים (וחסס?). ננאחר ומעבד
התצוגה תומך רק בהגדלה של שכבת הנת-
ונים ולא של השכבה הגרפית, מבצע משגוח
התצוגה את ההגדלה המתאימה באמצעות
תוכנה.
כמו-כן מנהל משגוח התצוגה את העצמים
הגרפיים כמו עקומות, משטחי התענינות,
סמנים וכו', ומאפשר עיבוד מקבילי שלהם.
ה. משגוח מעבד המערכים (צגּזזהּ
זסצפטטסזק)
מעבד המערכים מאפשר ביצוע איסוף הנת-
ונים, וכן עיבוד במקביל של תמונות במהירות
גבוהה. משגוח מעבד המערכים מתקשר
למערכת ההפעלה של מעבד המערכים
(.00.8) 66ו51 8025-8/1), דואג לטעינת התוכנה
המתאימה ולביצוע התקשורת והסינכרון בין
מעבד המערכים למעבד הראשי. כמו-כן
מאפשר המשגוח תקשורת טוחה ופשוטה בין
הפונקציות השונות למעבד המערכים.
ו. המנתח התחבירי (זטוטזקז6זתו קו|6)
המנתח התחבירי של שפת קוו6, מקבל כקלט
ביטוי בשפת קוו:6 ומחשב את ערכו.
המנתח התחבירי מבוסס על טבלאות
תחביריות שנבנו באמצעות תכנית יצירה
מיוחדת. המקבלת כקלט דקדוק מטיפוס
(1) .11 הנתון בצורת א8.
המנתח התחבירי מפעיל את השגרות
הסמנטיות המבצעות את חישוב הביטוי.
מחולל הישומים
אחד התפקידים המרכזיים של מערכת
ההדמאה הגרעינית הוא לאפשר הגדרת
פרוטוקולים ופיתוח תכניות עיבוד נתונים
קליני ע"י המשתמש והחוקר. כדי לאפשר
זאת הוגדרו מספר רב (כ-300) של "אטו-
מים". כל אחד מהם מבצע פעולה בסיסית
של עיבוד, וכן חישוב של גדלים כמותיים.
המשתמש יכול להרחיב את המערכת ע"י
הוספת אטומים משלו. מחולל הישומים
מאפשר למשתמש להגדיר פונקציה למע-
רכת, ולתאר את השיחה בין הפונקציה למש-
תמש. קלט הפרמטרים לפונקציה ובדיקת
תקינותם מתבצע ע"י המחולל.
טבלת ההגדרה
המידע על הפונקציה מרוכז בטבלת הגדרת
הפונקציה. טבלה זו נוצרת ומתעדכנת ע"י
תכנית הגדרת ועריכת פונקציה.
כלפי המשתמש אין הבדל בין פונקציה שהיא
אטום הכתוב בשפת תכנות כלשהי, לבין
פונקציה שהיא תוכנית ב-קוו6. לשני הסוגים
קיימת טבלת הגדרה במבנה דומה.
טבלת ההגדרה בנויה בשתי רמות:
* רמת הפונקציה.
* רמת הפרמטר.
ברמת הפונקציה נרשמים, בין השאר, הפר-
טים הבאים:
ו שם הקוד (טוהסוחשחהו) של הפונקציה.
2 שם הקובץ על גבי הדיסק המכיל את
קידוד הפונקציה.
3 מספר הפרמטרים של הפונקציה.
4. רשימת המשאבים אותם דורשת הפונק-
ציה.
5 מידע הדרוש למערכת הפיקוח כדי לנהל
את הפונקציה.
6. ביטוי קוו המבצע בדיקות סבירות על
קשר בין הפרמטרים השונים של הפונק-
ציה.
ברמת הפרמטר נרשמים, בין השאר, הפרטים
הבאים לכל פרמטר:
ו. אופי הפרמטר.
2. מספר הפרמטר בפקודה (כאשר נעשה
שימוש בשיטת פרמטרי מקום).
3 מילת המפתח שתזהה את הפרמטר
(במידה ונעשה שימוש בשיטת מילות
מפתח).
4. מידע הדרוש לניהול המסך ה מקום
הפרמטר על המסך, הכותרת שלו, אורך
שדה הקלט וכו'.
5. ביטוי קוו המבצע בדיקות תקינות על
ערך הפרמטר.
6. חלון העזר (פו6) של הפרמטר.
7. ערך ברירת המחדל של הפרמטר.
מנהל השיחה
תפקידו של מנהל השיחה לבצע באופן
אוטומטי (ללא צורך בקידוד מיוחד) את
השיחה בין המשתמש לפונקציה. היוזמה
לביצוע השיחה היא בידי המשתמש כאשר
הוא מפעיל פקודה לביצוע. פקודה זו יכולה
להיות עם פרמטרים או בלעדיהם, כאשר
הפרמטרים יכולים להיות תקינים או שגויים.
לפני ביצוע השיחה מתבצעת בדיקת תקינות
וסבירות של ערכי הפרמטרים ע"י המנתח
התחבירי. בדיקה זו מתבצעת בשני שלבים:
ו. חישוב ערך הפרמטר, שיכול להיות קבוע,
משתנה, או ביטוי קווס.
2. בדיקה, ע"פ טבלת ההגדרה, של אופי
הפרמטר ושל סבירות הערך.
כאשר אחד הפרמטרים שגוי, או חסר פרמ-
טר נחוץ, משתמש מנהל השיחה בטבלת
ההגדרות כדי לערוך מסך הכולל את כל
הפרמטרים ואת הערכים שניתנו להם. המש-
תמש מקבל הודעת שגיאה ויכול לתקן את
הפרמטרים באמצעות כלי עריכה של מסך
מלא (זטזו60 חטטזס5 !₪1). תהליך זה חוזר על
עצמו עד אשר כל הפרמטרים תקינים.
ע"י כך משוחרר המתכנת, ברוב המקרים,
מכתיבת תכנית לשיחה ובדיקת קלט, ויכול
להתרכז בכתיבת האלגוריתם בלבד.
בציור 4 מתואר המבנה של מחולל הישומים.
שפת פוןס
(ק ןגק 0זק ז6)6זכך161ת: [61:₪163)
פת קווס פותחה כדי לאפשר למש-
תמש שאינו תכנת לבצע תכנות
ליני ברמה גבוהה. השפה מאפ-
שרת טיפול במבנים של תמונות, עקומות,
ושטחי התענינות (801) וכן רשימות של
המרכיבים הנ"ל. כמו-כן מכילה השפה מספר
רב של פונקציות, לביצוע פעולות מתמטיות
ופעולות של עיבודי תמונות ועקומות.
להלן סקירה מקוצרת של התכונות העיקריות
של השפה, תיאור מפורט ניתן למצוא בספר
השפה (וגטחגוח קו[0)).
מבנה קוו
לשפת ק01 5 מרכיבים עיקריים:
1. ביטויי פווס שהם צירוף של קבועים, מש-
תנים ופונקציות קווס.
2. משפטי השמה בעזרתם מעבירים את
ערכי הביטויים למשתנים.
3 משפטי בקרה המאפשרים ביצוע התניות
ולולאות. משפטים אלו הם: ,6!וחא .1 .60
|[חטפטזק זוא6 ,10 זואס.
4. אטומי עיבוד הנקראים פחסוושחט] אטק/.
כל אטום כזה מקבל פרמטרים שכל אחד
מהם יכול להיות ביטוי קוו6, ונוסף לעיבוד
שהוא מבצע, מחשב האטום ערכים
נומריים ושומר אותם לעיבוד נוסף.
5. שגרות :ו הן תכניות בשפת קוו הנכת-
בות באמצעות שאר מרכיבי השפה.
שגרות ה-קוו6 יכולות לקבל פרמטרים,
ויכולות לקרוא לשגרות אחרות.
תחום הקיום של משתנים
בתכנון שפת קוו0 נוצרה בעיה שאינה קיימת
בשפות תכנות אחרות: פעולות של עיבוד
תמונה על מטריצות גדולות גוזלות משאבי
חישוב רבים, ובדרך כלל ניתן לגזור מספר
תוצאות חישוביות במעבר אחד על המטרי-
צה.
ציור 4: מחולל הישומים
טבלת הפונקציה
₪ ב ו
טבלת הגדרה
פרמטר 1
פרמטר ח
מנהל השיחה
מנתח תחבירד
ו
ו
[
ו
ו
ו
ו
|
|
ו
|
ו
ו
ן
ו
קלט/פלט למסוף
טעינת הגדרת
הפונקציה וקוד
הפונקציה
ממשק שיחה
פונקצית משתמש
155
16
לדוגמה: במעבר אחד על תמונה אפשר
לחשב את ערך המכסימום של |6א:?, את ערך
המינימום, קואורדינטות א ו-ע של מכסימום
ומינימום, ממוצע, סטית תקן וכר'.
כדי להימנע מביצוע מספר מעברים על הת-
מונה, הוגדר אטום (פונקצית א6ק) המחשב
את כל הגדלים הנ"ל במעבר אחד ושומר את
כל התוצאות, לשימוש מאוחר יותר.
הבעיה שעמדה לפיתרון היא כיצד תתבצע
התקשורת בין אטום כזה לאטומים אחרים.
הפיתרון שנבחר הוא הגדרת שתי סביבות
בהן מוגדרים משתנים -- טבלת הסמלים של
הפונקציה וטבלת הסמלים של המשתמש.
שמירת הערכים נעשית בסביבה מיוחדת
הנקראת טבלת הסמלים של הפונקציה
([ססנחע5 חסוזסתט] 016ג:). הערכים מוכנסים
למשתנים האופייניים לכל אטום, והמתאפי-
ינים בקידומת 5. כאשר מנתח ה-0זו6 נתקל
במשתנה מטיפוס % הוא ניגש לשלוף את
ערכו מטבלת הסמלים של הפונקציה. במע-
רכת קיימת רק טבלת פונקציה אחת, וכל
פונקציה, עם סיום הביצוע, שומרת בתוכה
את התוצאות. המשתמש יבול לשלוף ערכים
מטבלת הפונקציה, ולשמור אותם כמשתנים
רגילים (משתני %), הנשמרים בטבלת הסמ-
לים של המשתמש.
לדוגמה, ההשמה: א% = א=%
תשמור את ערך המשתנה א5 שחושב ע"י
אטום, כמשתנה רגיל.
מכאן, שאחד מכללי התכנות הבסיסיים ב-
קו[6, הוא:
"שמור על הדולרים שלך"
ומשמעותו, דאג להעברת הערכים הנחוצים
לך מטבלת הפונקציה למשתנים רגילים,
בטרם יבוטלו ע"י פונקציה אחרת.
קיימים אטומים המחשבים עשרות תוצאות,
ובדרך כלל בתכנית מסויימת זקוק המשתמש
רק לחלק קטן מהן. שיטה זו מונעת הצטברות
כמות גדולה של משתנים ללא צורך.
המשתנים הרגילים (משתני %) מוכרים רק
בסביבת שגרת ה-קו₪1 בה הם מוגדרים (בדו-
מה למשתנים ב-295031). כאשר שגרת ה-קו[6
מסיימת את הביצוע, מועברים כל המשתנים
הרגילים לטבלת הפונקציה, והופכים למשתני
5. וזוהי הדרך היחידה להחזיר תוצאות משג-
רת ק:ו6, ובצורה זו מתבצעת התקשורת בין
שגרות, ומושגת זהות בהתנהגות בין אטום
לשגרת קווס.
טיפוסי נתונים
נוסף למשתנים מטיפוס מספרים שלמים,
מספרים ממשיים ומחרוזות, מטפלת שפת
סוס גם בנתונים הבאים:
א. שטחי מסך
מסך התצוגה של א6ק34 (512א512) נקרא
בשם 8. המסך מתחלק ל-4 רבעים בגודל של
6 הנקראים 0 ,6 ,8 .א. כל רביע
יכול להתחלק לשטחים מלבניים הנקראים
מסגרות (צטו3ז)). הרוחב והגובה של המסג-
רות הן כפולה של 32. לדוגמה, [128, 64] 86
הוא השטח המקווקו בציור פא.
ניתן, כמובן, להתייחס לכל דף כחלק מהמסר
השלם. למשל, המסגרת [128, 64] 86 זהה
למסגרת [128, 64] ₪14 (ראה ציור 5ב),
המסגרות ממוספרות בשורות אופקיות החל
מהפינה השמאלית העליונה של המסך או
הרביע.
עבור מסגרות רבועיות מספיק לציין רק
מימד אחד. לדוגמה [64] 62.
למערכת קיימת ברירת מחדל של מימדים,
שאפשר לקבוע אותה באמצעות פונקציה
מיוחדת. במימדים אלו נעשה שימוש כאשר
לא ניתנים מימדים, כמו 53.
ב. מרכיבים גרפיים
השפה מטפלת במרכיבים הגרפיים הבאים:
ו. שטחי התעניינות: שטחים אלו יכולים
להיות מעגליים, מלבניים או בעלי צורה
כלשהי. הם ממוספרים ע"י אינדקסים,
וניתן להתייחס אליהם ע"י
<ח0ן655זקא6> ₪. כמו 33.
2. חיצים: חיצים הם מצייני מקום על המסך.
בדומה לשטחי התעניינות, הם ממוספרים
ע"יאינדקסים וההתייחסות אליהם היא ע"י
<ח0ו638זקא>6> ק.
3. היסטוגרמות (עקומות): על גבי המסךף
ההתייחסות אליהם
<ח0ו655זקא6> 11
היא | ע"י
4. מצייני היסטוגרמות (5ז6אזגוח): ההתייח-
סות אליהם היא ע"י <חסופפטזקא6> ]א
ג. מרכיביבסיס הנתונים (ר'ציור5ג').
ו. תצפיות:
המידע הנצבר בתהליכי איסוף ועיבוד הנת-
ונים, נשמר על גבי אמצעי מגנטי (תקליט,
תקליטון, סרט מגנטי), ומאורגן בקבוצות
הנקראות "תצפיות" (6:06/65). תצפית מכילה
את כל המידע, הגולמי והמעובד, הקשור
לביקור אחד של חולה. התצפית מכילה אגו-
דות (פקטסז) של תמונות, שטחי התעניינות,
היסטוגרמות, מציינים, חיצים ומידע אישי
ודיאגנוסטי שהוקלטו כחלק מן התצפית.
ההתייחסות אל התצפית היא בצורה הבאה:
<ח0ו659ז0א6> 5: <1>000106
כאשר ה-<60006> הוא האמצעי המגנטי
עליו נמצאת התצפית.
לדוגמה: 10 0:5": מתייחס לתצפית מספר סו
הנמצאת על גבי התקליט הראשי של המע-
רכת. כאשר אין מציינים <66%/066>, ההתייח-
סות היא לתקליט הראשי.
2. אגודות:
אגודה היא אוסף של תמונות. האגודה יכולה
ציור 5א': דוגמה לחלוקת מסך: [128, 64] 86 | ציור 5 ב': דוגמה לחלוקת מסך: [128, 64] ₪14
|
ור
| 81006 -ן
1 ו
1
ו
ו ו א ו 7 1 של לסה שש סקמ קת קד רייק
: : : [ : /
[ 1 : : ַ :
בי ל 777----1-הז זהה--77-ז ז רל - על 1-ה זֶ---1הההז ז71-77---ז
1 ו -) ל רע ו 1
ן ל + | פחסקטז 5 '|ספותופ :8 | פוהגזקסוו | | סז 5 | פקטסזם |
[ 560300108 > [' | 80|6] | | תושתז תוא | | ו ,
8 ל ור ו )
ו ל 1 כ בו = ה ו
ז ---ר-רר--הרה,-ררה------1
[
1 דג <> 4 0 א ב
0 ו רו /
1 ח ד ד ד 1 ד רע זר בל הור ב א |
1 : 1 6 1 :
י ְ : 4 65 ו 8 :| םוש
0 קטסזק > ' |08וק0|סופותק | | !| תסףופוט80 | | . ב :
| זסוקת0090 | ; 85 | | 05)סותהזהק | ן ו
1 = וי ו ו 0
2 להכיל תמונה אחת (כפי שקורה בדרך כלל
בתצפיות סטטיות), או מספר רב של תמונות
(כפי שקורה בתצפיות דינמיות). ההתייחסות
לאגודה היא בצורה הבאה:
<חסופפטזקא0> 62 <ץ5000>
לדוגמה: 010 3 5
כאשר אין מציינים צֶ3106, מתייחסת המערכת
לתצפית שהיא ברירת המחדל, שנקבעה
קודם ע"י המשתמש.
3.תמונות על גבי תקליט: השייכות לאגודה
מסופררות ע"י אינדקסים, וההתייחסות אלי-
הן היא בצורה: <חסוצצטזקא6> 5 <קטסזטע>
כאשר אין מציינים אגודה, ההתייחסות היא
לברירת מחדל של מערכת.
4. מרכיבים גרפיים בבסיס הנתונים:
ההתייחסות אליהן היא ע"י:
<חסוצפטזקאט> 11 <צ%100> (היסטוגרמות)
<חסוצפטזקאט> | ] <ץ100ו5> (שטחי התעניד
ינות) וכו'.
לדוגמה: 113 58%1: וח:
מתייחסת לעקומה 3 השייכת לתצפית
שמספרה נתון ע"י המשתנה %1.
ד. רשימות
שפת ה-קוו6 מסוגלת לטפל ברשימות. רשי-
מה היא אוסף תחומים של מספרים שלמים
או ממשיים.
תחום הוא המבנה הבא:
[<קטוצ> 66] <וחו| תפו(> ..
הגבול העליון, התחתון והצעד הם ביטויים
בזקון[).
לדוגמה: 2 6 וו..ו
היא הרשימה הבאה: וו, 9 7, 5, 5, 1
אפשר להשמיט את הצעד (במקרה זה, ערכו
הוא 1ו) ואת הגבול העליון (במקרה זה זהה
ערכו לגבול התחתון). ניתן לשרשר תחומים
ע"י שימוש באופרטור ",".
לדוגמה:
5 69 50 .. 30, 20 .. ס1, 8, 3, ו
ניתן להגדיר רשימות של אלמנטים גרפיים
ואלמנטים בבסיס הנתונים.
לדוגמה הביטוי?
[64] 12, 10 .. 1 6 מגדיר רשימה של 11 מסגרות
בגודל 64%64 על גבי הרביע 6.
הביטוי: 141..56/2 מגדיר את העקומות 11,
3.
פונקציות גו
שפת קוו מכילה מספר רב של פונקציות
הבנויות בתוכה, שניתן לשלב אותן בתוך
ביטויים.
קיימות מעל 100 פונקציות המתחלקות לסו-
גים הבאים:
פונקציות לטיפול בתמונות.
פונקציות לטיפול בעקומות.
פונקציות לטיפול באזורי התעניינות.
פונקציות לטיפול בארכיב.
פונקציות לטיפול ברשימות.
ו. פונקציות מתמטיות.
להלן דוגמה לביטוי המכיל פונקציה:
(20; ס; 111) א]|אאו = ₪5 97
ל 1 3
הפונקציה א11אא11 מחזירה את ערך ה-א של
נקודת המינימום של העקומה !11 בתחום
0 = > א = > ס. בעזרת הפוקנקציות מ
לבצע עיבודים מורכבים. רשימה מלאה ש
הפונקציות הקיימות בשפה ניתן למצוא
בפרק 3 בספר השפה ([טחגחח קון?)).
קיימת כפילות מסויימת בין פונקציות ק:[6
אטומים. ייתכנו אטומים ופונקציות המחש-
בות את אותם הגדלים. לכפילות זו שתי
סיבות:
= אטומים מחשבים כמות גדולה של נתונים
ביעילות גבוהה יותר כפי שהוסבר בסעיף
הדן בתחום הקיום של משתנים.
> אטומים נוחים יותר לשימוש מאחר והם
אינטראקטיביים, והמערכת מדריכה את
המשתמש בהפעלתם. לעומת זאת, תכנית
קוו הכתובה באמצעות פונקציות, קריאה
יותר ונוחה למשתמש המתוחכם.
הן באטומים והן בפונקציות נעשה שימוש
באותו אלגוריתם ורק המימשקים שונים.
אטומים (פחסוו6חט] א6ק 4 )
אבני הבנין הבסיסיות של תכניות ה-ק:ו6 הם
אטומי העיבוד. אטום כזה מופעל ע"י קוד
(טוחסווטחוח) ורשימות פרמטרים המובדלים
ע"י ";" או ע"י מילות חיבור, כאשר כל פרמ-
טר הוא ביטוי קווס.
לדוגמה: 85; [64] 3 ג 1600
מעתיק את התמונה על חלק המסך המוגדר
ע"י [64] 3ג, לחלק המסך המוגדר ע"י 85.
אותה התוצאה תתקבל ע"י ההוראה:
5 סו [64] 45 צֶק0ס6ת
למרות שהשימוש ב-";" נראה פשוט יותר,
השימוש במילות החיבור (פחסוווצסק6זק)
כמפרידים משחרר את המשתמש מהצורך
לזכור את סדר הפרמטרים, דבר שהוא נוח
כאשר מספר הפרמטרים גדול. שיטה זו גם
קריאה יותר. סדר הפרמטרים וכן מילות
החיבור ניתנים לשינוי ע"י מחולל הישומים
באמצעות תכנית ההגדרה והעריכה.
איסוף הנתונים - תיקונים
וכיולים ספרתיים
תיקונים
גא פי שכבר צויין, לכל מערכת אופטית
ו/או אלקטרונית יש עיוותים אופיי-
ניים, חלקם קבועים וחלקם משתנים
עם הזמן, הטמפרטורה וגורמים שונים נוס-
פים. כתוצאה מכך אם ניצור תמונת הדמאה
בעזרת מערכת כזו, תתקבל דמות מעוותת.
כדי להתגבר על בעיה זו תוכננה מערכת
תיקונים ספרתית המבוססת על אוסף מפות
(מטריצות) ספרתיות המכילות את המידע
על העיוותים המקומיים של המצלמה הגר-
עינית, ובכך מתאפשר תיקונם בזמן אמיתי.
מערכת התיקונים הספרתיים מורכבת משלו-
שה חלקים עיקריים:
> תוכנה למדידת העיוותים האופיניים לגלאי
- זו מערכת תוכנה מדעית הדוגמת את
תמונת העיוותים המקומית ובעזרת המעב-
דים 8086/8087 בונה את המטריצות
הספרתיות בדיוק של עד שמינית תא-תמונה
([טאוץ).
> תוכנת משטר מפות - מספר המפות הוא
רב, והמפה המתאימה עשויה להשתנות
מאיזוטופ למשנהו, או מקצב איסוף איטי
למהיר.| הוקם מנגנון אוטומטי שידע
לקרוא למפה המתאימה לפי התנאים בהם
מבוצעת ההדמאה. כמו-כן, מבוצע עיבוד
המפה לפני שלב איסוף, על פי גודל המטרי-
צה (מספר תאי-התמונה), ההגדלה (וחסס2)
והסיבוב או השיקוף. תוכנת משטר מהמפות
מעבדת את המפות עיבוד מוקדם לקראת
איסוף הנתונים.
* תוכנת התיקונים בזמן אמיתי - שני סוגי
תיקונים מתבצעים בזמן אמיתי. תיקוני מקום
(ץווזהסתו|) וחלונאות אנרגיה (ץשקזסחט).
בציור 6 מתואר הריבוע 486 אשר דמותו
בתמונה המעוותת היא זכ 6 8 7. תפקידם
של תיקוני המקום להסיט כל מאורע הנמדר
(ב"עולם המעוות") בנקודה (פץ ,כא) יג אל
הנקודה (6ץ ,6א) ג, בתמונה המתוקנת. לשם
כך מופעל מעבד מהיר הקורא את העיוותים
המקומיים מתוך המפה, מתקן בזמן אמיתי
את הקואורדינטות של המאורע, ומאחסן את
המאורע במקומו המתוקן בתמונת ההדמאה
הספרתית. תיקון המקום הוא בעל השפעה
מכרעת גם על אחידות התמונה.
השטח המרובע יכ 6 '8 יג עשוי להיות
שונה בצורה משמעותית מהשטח האמיתי
שהוא מייצג במציאות - 86 ג, אי לכך, אם
אנו מדמים עצם אחיד (006 החזס!ותט)
ואם איננו מבצעים תיקוני מקום, הדמות
תתקבל בהירה יותר (עתירת מניות) כאשר
'כ :8 יא קטן בשטחו מ-86, ולהיפך.
כשם שהמצלמה הגרעינית גורמת לעיוותים
במיקום המאורע, כן היא גורמת גם לעיוות
מקומי באנרגיה הנמדדת. כפי שכבר צויין,
האנרגיה משמשת לבחירה של מאורעות
שאנו רוצים לסלק מהתמונה, כגון כאלו
שעברו פיזור מוקדם בגוף הנבדק ולכן נקל-
טים במקום שגוי, או כאלה שמקורם בקרינה
סביבתית.
מפת האנרגיה משמשת, בדומה למפות תי-
קוני המקום, לתיקון העיוות המקומי של
האנרגיה המדודה של ההתפרקות הרדיו
אקטיבית.
כיולים
בתחילת פרק זה על איסוף הנתונים, צוין כי
עיוותי המצלמה הגרעינית תלויים בגורמים
סביבתיים משתנים כמו זמן, טמפרטורה
ואפילו שדות מגנטיים מקומיים המשפיעים
על תגובת מכפילי האור (פזטו!קוו!ווחסוסחק).
נקל להבין, על כן, כי לא היה טעם רב במפות
תיקונים המצלמים עיוות רגעי של המצלמה
הגרעינית, אלא אם כן קיימת מערכת עזר
נוספת המאפשרת לשמור את חומרת איסוף
הנתונים בנקודת עבודה רב-פרמטרית מדויי-
קת ביותר. אילמלא היה בידנו לייצב את
חומרת המערכת היה כל שינוי בתנאים
הסביבתיים משנה את תמונת העיוותים
והשימוש במפות, יותר משהיה מתקן היה
עלול לקלקל את הדמות הספרתית הנאספת.
כדי לענות על בעיה זו הוכנה חומרה ותוכנה
יעודית המאפשרת, בעזרת משוב שלילי
הנסגר דרך מעגל מחשב ספרתי, להחזיר כל
רכיב אלקטרוני ואופטי של מערכת האיסוף
למצב עבודה קבוע.
מזינים את הרכיב המכוייל באות (אלקטרוני
או אופטי) סטדרטי, מודדים את התגובה
שלו והופכים אותה לאות ספרתי המוזן
למחשב. המחשב שולט בבקרת הגבר (ח:28)
של הרכיב המכוייל ובשיטה איטרטיבית הוא
מחשב את ההגבר הדרוש על מנת לקבל
עבור אות הכניסה הסטנדרטי אות תגובה
קבוע (6866ז6)6ז). כאשר נמצא ההגבר המת-
אים, המבטיח אות-יציאה קבוע בתגובה על
אות-כניסה סטנדרטי, אנו יודעים שהרכיב
יוצב בנקודת עבודה קבועה. כיול זה מבוצע
על כל אחד מהרכיבים האלקטרויים
והאופטיים של מערכת איסוף הנתונים,
ומשהושלם אנו יודעים שהמערכת הוחזרה
לנקודת עבודה סטנדרטית, וכי מפות התיק-
ונים תקפות.
1ח6ה0::21366 ז4+16 0 זגה 6וסח 31חסמס ה
(סם+*,ט*)יה
איסוף הנתונים
הצגת הבעיה
ע"פ מפרטי המערכת קיים הצורך לטפל באי-
סוף נתונים בזמן אמת, בקצב של עד 500,000
מאורעות בשניה, תוך כדי ביצוע תיקוני
מקום וחלונאות אנרגיה. משך תהליך זה,
עובר המאורע הגרעיני 24 שלבי טיפול
שונים, כאשר הזמן הממוצע לביצוע כל הטי-
פול הוא כ-2 מיקרו-שניות.
המטרה של איסוף הנתונים היא בניית מטרי-
צת תמונה, כאשר בכל קואורדינטה צ.א
במטריצה, נמנה מספר פוטוני הגאמה שפגעו
במקום המתאים על גבי הגלאי (לאחר ביצוע
תיקון המקום). בצורה זו, איזורים בגוף החו-
לה, הפעילים יותר מבחינה רדיואקטיבית
ייוצגו במטריצה ע"י איזורים בעלי ערכים
גבוהים יותר.
תוך כדי האיסוף מציג מעבד התצוגה את
המטריצה על גבי מסך התצוגה. כל אבר
במטריצה ממופה לוטא במסך, כאשר ערך
האבר קובע את רמת האפור או הצבע של
ה-[6אות.
קיימים מספר סוגים של תהליכי איסוף:
א. איסוף סטטי - האנלוגי לצילום תמונה
בודדת במצלמה רגילה.
ב. איסוף דינמי - האנלוגי לצילום רצף
תמונות במצלמת קולנוע, כאשר איסוף
כל תמונה נמשך פרק זמן קבוע.
ג. (מסמוצוטףס3 | 88166|טוח | >טסחסזתסחץף)
]5 איסוף דינמי המסונכרן ע"י קצב
הלב.
ד. מצלמה סורקת - איסוף המתבצע תוך
כדי תנועה של המיטה והמצלמה, כדי
לאפשר צילום רציף של כל גוף החולה.
ה. טמוגרפיה | ברפואה | גרענית | -
ז0 (עהבזפסוחס) 260ח16טקוחס6 מ115510חט)
607766100 6016 - הסודוסז3ו0 זה3666וסיוס
58 +ז1זה6חו! |[ג)וקום
(ס'צ ,₪א) 4 ,426וחו 013107160 .(3)
6חו 607766166 .(ם)
(צ/-פצ ,א/-פא) = 6צ ,שא
(40062) 64ז4-- (' 42/07 ) 4768 .(6)
צוור 6: תיקון מקום
בה נאספות תמונות כאשר המצלמה
סובבת את גוף החולה על מנת לקבל
מבטים שונים של הגוף המאפשרים
שיחזור טומוגרפי.
תהליך התיקון והטיפול במאורע
הטיפול במאורע מתבצע ע"י מעבד מערכים
הבנוי סביב 66ו1-41וס בארכיטקטורת הרוורד.
מעבד זה הוא בעל כוח חישוב גבוה במיוחד
(כ-פקווח 4.5) והוא מיקרו-מתוכנת בתכנות
אופקי. גודל מילת הקוד של המעבד 64 סיב-
יות, וגודל מילת הנתונים 24 סיביות, או 2
מילים של 12 סיביות כל אחת, אשר ניתן
לעבדן במקביל.
השלבים העיקריים בטיפול במאורע הבודד:
א. קריאת המאורע (5 ,ץ .א) מתוך 0/₪ הק-
שור למצלמה.
ב. חלונאות אנרגיה:
(ע,א) אהוח ם > = (ץ,א) ם > = (ץ,א) הווח =
ג. תיקוני מקום (ע"פ טור טיילור דודמימדי):
צִס*(ץ.א)61+צפ *(ץ.א)81+(ע.א) 1 =יא
ץ = ס ז(ץ,צ)02+אס *(ץ,א)82 +(ץ,א)2 =יץ
ד. שתילת המאורע במטריצת התמונה:
1 ('ץ, 'א)]א =('ץ ,'א)]!א
ה. טיפול בחריגים (כגון נשא)
מאחר ואפילו מעבד המערכים אינו מסו-
גל לבצע את כל השלבים בזמן הנדרש,
ניתנו הפתרונות הבאים:
* בנית חומרה תומכת מיוחדת, המכילה כופל
מהיר ואמצעי שליפה מהיר של מקדמי התיקון.
* ביצוע העיבוד על א ודץ במקביל.
* | "קיפול" התהליך ל-3 תהליכים מקבילים של 8
שלבים כל אחד, כך שברגע נתון אנו מטפלים
במקביל בשלושה מאורעות גרעיניים, כבאשר
אחד נמצא בשלב הראשון, השני בשלב השני
והשלישי בשלב הסופי של התהליך (816א%0
אחוחו|טקוק).
₪
מערכת ההפעלה של מעבד המערכים -
5 (וח516ש5 קהוזהזסקס 011-8]166)
קיימים מקרים (שיתוארו להלן) בהם יש
צורך לבצע שני תהליכים מקבילים (8%%8))
ע"י מעבד המערכים. אחד התהליכים הוא
תהליך האיסוף, והתהליך השני הוא עיבוד
נתונים מסויים. כדי לאפשר זאת, נכתבה
מעין "מיני" מערכת הפעלה במיקרו-קוד,
התומכת במשטר של משימה עיקרית ומשי-
מת רקע.
מאחר ולא קיים תהליך של פסיקה במעבד
המערכים, היה צורך לבצע מעבר בין המשי-
מות, בשיטה של דגימה (פחו!!סק). מאחר
ומעבד המערכים מסוגל לדגום במקביל לבי-
צוע עיבודים אחרים, הפסד הזמן כתוצאה
מהדגימה לא קיים למעשה. החלפת המשי-
מות מתבצעת ע"י בדיקת ה07/₪ של המאור-
עות. כאשר הוא ריק, עוברים לביצוע המשי-
מה ברקע. כאשר הוא מתמלא (64 מאור-
עות) חוזרים לביצוע משימת האיסוף (שהיא
המשימה העיקרית).
תקופת הזמן של החלפת המשימות היא
נמוכה ביותר, ולא עולה על סו מיקרו-שניות.
מערכת ה-80%8 מספקת שירותים לתכניות
הרצות במעבד המערכים, וכן שירותי תקשו-
רת עם המעבד העיקרי. בעזרת מערכת ה-
5 ניתן לבצע עיבוד מהיר של תמונה
במקביל לאיסוף בקצב של עד 150000
מאורעות בשניה. בקצב גבוה יותר של איסוף
קיימת ירידה בביצועי משימת הרקע, באשר
המשימה העיקרית לא נפגעת.
איסוף נתונים דינמי
איסוף זה מתבצע בשיטה של "מצלמת קו-
לנוע" כדי לאפשר מעקב אחרי תהליכים
דינמיים בגוף. אחת לפרק זמן קצוב (החל
מ-15 מילי-שניות עד סדר גודל של עשרות
שניות) מתבצעת החלפת תמונה ואיסוף
לתוך תמונה חדשה. תוך כדי האיסוף, מתב-
צעת הקלטה של התמונות שכבר נאספו על
גבי הדיסק. קצב ההקלטה יכול להיות מהיר
(עד 8א256 בשניה). ההקלטה מתבצעת תוך
כדי מחיקת המאגר שהכיל את התמונות
שהוקלטו, כדי להכין מקום לתמונות חדשות.
למעשה בשעת האיסוף הדינמי, מגיעה המע-
רכת למירב הניצול של יכולת העיבוד
והקלט/פלט. החומרה והתוכנה תוכננו במיו-
חד כדי לעמוד בביצועים הנדרשים.
איסוף נתונים בסריקה (אַתותח368)
שדה הראיה של המצלמה מוגבל (40 ס"מ).
כאשר רוצים לקבל תמונה מלאה של הגוף
(למשל סריקת כל עצמות השלד) מניעים את
המיטה עליה שוכב החולה ואת המצלמה.
הסריקה מתבצעת במעבר אחד או בשני
מעברים, לאורך הגוף. מאחר ושדה הראיה
של המצלמה אינו מכסה את כל רוחב הגוף,
דרושים שני מעברים, מהם מתקבלות שתי
תמונות החופפות במרכז הגוף.
תוך כדי המעבר, חייבים לקבל מהמערכת
המיכנית נתונים על מצב המצלמה ביחס
לחולה, כדי לאפשר את איסוף המאורע למ-
קום הנכון במטריצה. כמו כן, במקרה של שני
מעברים, יש "לתפור" את שני חצאי התמונה
כך שאיזור התפר לא יורגש.
איסוף בשיטת גחץ5
מטרת האיסוף בשיטה זו היא קבלת סדרת
תמונות שתייצג מחזור לב אופייני. לשם כך
קולטת המערכת את אות ה-א.ק.ג. של החו-
|
לה, ומאתרת את נקודת ה-₪ של ה-א.ק.ג.
שהיא הנקודה בה נשלח האות החשמלי הגו-
רם להתכווצות חדרי הלב. פרק הזמן בין
שתי נקודות 8 עוקבות מגדיר מחזור לב.
כאשר רוצים לקבל הצגה של מחזור לב
בהפרדת זמן טובה (למשל 24 תמונות למח-
זור), איסוף של תמונה בודדת נמשך כ-40
מילי-שניות. | מאחר וכמות | החומר
הרדיואקטיבי המוזרקת לחולה נמוכה, ניתן
לקבל בפרק זמן זה כ-1000 מאורעות לת-
מונה. זוהי סטטיסטיקה נמוכה ביותר, ובעלת
יחס אות לרעש גרוע. כדי להתגבר על בעיה
זו, חוזרים ואוספים מחזורי לב רבים לאותן
המטריצות בהתאמה, כך שלכל תמונה נאס-
פים המאורעות השייכים לאותה פאזה במח-
זור הלב.
פיתרון זה אפשרי רק כאשר אורך מחזורי
הלב של החולה קבוע פחות או יותר. לרוע
המזל נבדקים חולי לב הסובלים מהפרעות
קצב, המעוותות את האיסוף. מתגברים על
כך באופן הבא: שומרים "בצד", במאגר בי-
ניים, את המאורעות השייכים למחזור הלב
הנוכחי. כאשר מאתרים את אות ה-₪ של
הזא.ק.ג. ניתן לחשב את אורך המחזור ולק-
בוע אם זהו מחזור תקין. במקרה זה צוברים
את המאורעות שנאספו במאגר הביניים
לתוך מאגר התמונות, במקביל לאיסוף
המאורעות של המחזור הבא. נעשה כאן
שימוש בשתי משימות מקבילות - משימת
האיסוף ומשימת הצבירה, המתבצעות תוך
כדי תקשורת ביניהן ע"י ה-805 במעבד
המערכים.
איסוף נתונים בשיטת טומוגרפיה
(07)
כדי לקבל חתכים של איברים בגוף, משתמ-
שים בשיטה הדומה לטומוגרפיה בקרני
רנטגן, בהבדל מהותי אחד: טומוגרפיה בקרני
רנטגן מבוססת על בליעה של קרני רנטגן
בגוף האדם, בעוד שטומוגרפיה ברפואה
גרעינית מבוססת על פליטה של פוטוני גמא
מגוף החולה. כדי לבצע שיחזור טומוגרפי יש
לאסוף תמונות של השלכות האבר. הדבר
מתבצע ע"י סיבוב המצלמה סביב גוף החו-
לה, במסלול מעגלי, ואיסוף תמונה חדשה כל
מספר מעלות.
שכלול נוסף של השיטה היא סיבוב המצלמה
סביב החולה במסלול אליפטי, כדי לשמור על
מרחק קבוע של ראש המצלמה מהגוף. המס-
לול האליפטי נוצר ע"י סיבוב הראש במסלול
מעגלי, והזזת המיטה בתנועה קווית. כל זה
מתבצע בפיקוח המערכת הממוחשבת, תוך
כדי הקלטה של התמונות הנאספות לתוך
הדיסק. תמונות אלו משמשות קלט לשיחזור
הטומוגרפי המתבצע גם הוא ע"י מעבד
המערכים.
תוכנת היישומים ב"א6ק4
חלק מכריע של הבדיקות הרפואיות
המתבצעות במצלמה גרעינית מתל-
ווה עיבוד המידע וחישוב פרמטרים
קליניים מתוך התמונה הספרתית, כסיוע לרו-
פא בקביעת האבחון. חשיבות רבה ביותר יש
לגדלים כגון נצילות שאיבת הדם בלב, קצב
המילוי וההתרוקנות של חדרי הלב, ספיקת
הדם במוח ובריאות, הפעילות המטבולית
בכליות ופרמטרים רבים אחרים.
מערכת עיבוד נתונים הנלווית למצלמה גרע-
ינית חייבת להכיל את המרכיבים התוכנתיים
המאפשרים חישוב של הגדלים הקליניים
ברי-הענין.
מבחינת עיבוד מדעי של תמונות ספרתיות
מדובר ב-3 קבוצות כלים:
א. תכניות לעיבוד ישיר של תמונות ספרתיות
הכוללות:
- מסננים ספרתיים שונים לניחות רעשים
בתמונה.
- מערכת תכניות לביצוע פעולות אריתמט-
יות על תמונות ובין תמונות.
- כימות המידע בתמונות.
- תכניות להדגשת אופיינים מסויימים בתמ-
ונות.
ב. תכניות להגדרת אזורי התעניינות (-₪01
]צטזטותו ]0 תסוקטז) בתמונה וכימות המידע
באיזורים אלו. ₪01 היא מסגרת התוחמת
איזור בתמונה ומאפשרת עיבוד של תחום זה
בלבד. במכלול זה נמצאות התכניות:
- יצירה ידנית של 80015 שונים.
- יצירה אוטומטית של 801 התוחם אבר
נתון בתמונה, כגון תיחום החדר השמאלי
בלב (מסוז46166 886 וזב וחסזטה).
- תכניות לעיבוד וכימות המידע המוכל
בתוך 801.
ג. תכניות ליצירה ואנליזה של עקומות. עקו-
מות משמשות ברפואה גרעינית בדרך כלל
לתיאור התפתחות תהליך בתוך איזור מסו-
יים (801) משך זמן (טאטט צְזושווסג4 טחווז). על
כן רוב העקומות נוצרות תוך ספירת הפעי-
לות בתוך 8015 על פני סדרת תמונות ספרת-
יות המתארת תהליך פיזיולוגי מסויים המת-
רחש באבר הנבדק.
סוג אחר של עקומות דיאגנוסטיות הן עקו-
מות המתארות את פילוג המניות בתוך 01
(הסוזטטוז408 והטס6) ופרופיל המניות בת-
מונה.
פותחה תוכנה נרחבת לעיבוד עקומות הכו-
ללת מסננים לניחות רעש, התאמת עקומות
(קחוזוו | 6תטס) בשיטת ה-:60זאטף% ]פגט|
(התאמות פולינומיליות, אקספוננציאליות,
זסתטסץ ,צ6ח8וס6ת) ואחרות). מן ההתאמות
הנ"ל ופרמטריהן ניתן לשאוב את המידע
הכמותי הדרוש לאנליזה הרפואית.
הכלים התוכנתיים שתוארו לעיל הינם בעלי
אופי כללי ויכולים לשמש, למעשה, לעיבוד
ולניתוח כל מידע האגור בצורת תמונות
ספרתיות. מעבר לכך עולות דרישות מיוח-
דות הנובעות מאופיין של תמונות גרעיניות
ומן הצרכים המיוחדים של הרפואה הגרע-
ינית. במכלול זה ראוי לציין את הנושאים
הבאים:
> בוצעה עבודת מחקר ופותחה תוכנה רבת
היקף בנושא האיתור והמעקב האוטומטי
אחר השינויים בגודל ובצורה של חדרי הלב
במיוחד החדר השמאלי במשך פעימת הלב.
לשם כך נבנתה מערכת 6686 ]800-₪]טוח
00וו60ז6 המתחשבת באנטומיה של הלב
ובמכניקה של תנועתו.
>< נבנה מכלול של תכניות הדמאה-
פונקציונלית (8ַחופגוח: |4חסוזסתט!) אשר מירצה
רות תמונות ספרתיות של פרמטרים המתא-
רים השתנות מקומית בזמן. במכלול זה יש,
לדוגמה, אנליזת זטפוזטס! מסדר ראשון המבו-
צעת לכל תא-תמונה, ויוצרת 3 תמונות
פונקציונליות: | תמונת| ממוצע, תמונת
אמפליטודה ותמונת פזה. בתכנית אחרת
נוצרת תמונת אקספוננטים של עליה ודעיכה
של הפעילות הגרעינית המאפשרת לכמת
מקומית את הפעילות המטבולית והפיזיולו-
גית.
> התאמת עקומות יחודיות לרפואה גרע-
ינית, כגון ה808167ש-2403, המאפשרת
לחשב את הזרימה האנומלית של דם מחדר
הלב השמאלי לימני במקרים בהם יש פרצה
(זחטםצ) במחיצה המפרידה את חדרי הלב
(וחטוק56), ליקוי הנפוץ במיוחד בקרב תינו-
קות ומחייב טיפול כירורגי.
כדי להאיץ את ביצוע החישובים מבוצע חלק
ניכר של התכניות הנ"ל ב"מעבד מערכים"
(0065%07זק. ץ8זז8), המופעל על ידי מיקרו-
תוכנה יעודית.
ציור 7: דוגמת דו"ח קליני
8
+%
₪0. 8876 =
1 60
= שהןז .₪0
0 539.
=שזמק |11]
6. 1
106 05
4
התוצאה הסופית של תוכנת הישומים היא
הדו"ח הקליני. דו"ח זה הוא תוצאה של
פרוטוקולי העיבוד השונים והוא מכיל, בדרך
כלל, תמונות מייצגות של התהליך הנבדק,
אזורי התעניינות ועקומות המייצגות תהלי-
כים פיזיולוגיים וכן נתונים כמותיים שונים.
בציור 7 ניתן לראות דוגמה של דו"ח קליני.
ניהול הפרויקט
צוות הפרויקט
יתוח התוכנה למחולל ההדמאה
הגרעינית בוצע במסגרת אגף הפי-
תוח של המפעל לרפואה גרעינית
באלסינט.
האגף אחראי לפיתוח מערכת ה-א6ק וכולל
קבוצות | התמחות| בתחומי הפפיקה,
אלקטרוניקה אנלוגית, אלקטרוניקה ספרתית,
מכניקה ותוכנה. בתקופת השיא של הפרויקט
מנה האגף כ-120 מהנדסים, מתכנתים וטב-
נאים.
קבוצת התוכנה כוללת כ-20 מהנדסי תוכנה
ופיזיקאים מעולים, המרכזים ידע בתחומים
רבים של מדעי המחשב (מערכות הפעלה,
שפות פורמליות וקומפילציה, מיקרו-תוכנה,
תכנות גרפי, עיבוד תמונות, תכנות מדעי
ועוד).
פיתוח התוכנה
פיתוח התוכנה התבצע על מערכות פיתוח
מטיפוס 111 116166 25]א של אינטל, תחת
מערכת ההפעלה 1 1515. תחנות הפיתוח
מחוברות באמצעות רשת תקשורת וטחושהום
לתחנת ארכיב מרכזית הכוללת תקליטים
בנפח של 230%18.
התוכנה מועברת למערכת המטרה באמצ-
עות קו תקשורת טורי, והניפוי נעשה על
מערכת המטרה. כלי הניפוי העיקריים הם
משגוח (זסווםסוח) באמצעותו ניתן להגדיר
נקודות עצירה (ופוסק א%גטזס) ולהציג את
תוכן הזכרון, וכן 86 10 (-|וחט זוטסזוס הו
זסזג3ּ) המאפשר אמולציה בזמן אמיתי של
המעבד 8086.
פיתוח המיקרו-תוכנה בוצע באמצעות אסמ-
בלר שהוגדר ונכתב כחלק מן הפרויקט.
אסמבלר זה רץ על מערכות הפיתוח ועל
מערכת המטרה.
ניפוי המיקרו-תוכנה בוצע באמצעות תכנית
ניפוי הרצה על מערכת המטרה בזמן אמיתי
ובמקביל לפעולת המערכת. גם כלי זה פותח
במסגרת הפרויקט.
שלבי הפיתוח
פיתוח התוכנה למערכת ההדמאה הגרעינית
היה פרויקט מורכב ביותר שפעל במסגרת
האילוצים הבאים:
א. פיתוח תוכנה במקביל לחומרה.
ב. פיתוח תוכנה במקביל למחקר שמטרתו
לקבוע מה הם האלגוריתמים העיקריים
של התיקונים, הכיולים ואיסוף הנתונים.
ג. פיתוח תוכנה למעבד חדש (8086) כאשר
כמות כלי העזר והפיתוח היתה מינימ-
לית.
ד. פיתוח בסביבה תעשייתית מסחרית
שאילצה שחרור תוכנה מהיר ככל האפ-
שר, כדי לאפשר מכירות של המכשיר.
הצורך באימות קליני של התוכנה.
הפיתוח בוצע ב-6 שלבים עיקריים:
ה
א. שלב הגדרת המפרטים
נמשך כמחצית השנה (מרס 1979 עד ספט-
מבר 1979). הגדרת המפרטים בוצעה ע"י
מנהל המוצר, השייך לאגף השיווק של המפ-
על. המפרטים התבססו על מצלמות גרעיניות
מדור קודם שפותחו באלסינט, כאשר הביצו-
עים נקבעו על סמך האפשרויות הטכנולוג-
יות, במטרה לפתח מצלמה גרעינית שתהיה
הטובה מסוגה הקיימת בשוק. חשוב לציין
שגם עתה, 5 שנים לאחר הגדרת המפרטים,
לא קיימת בשוק מערכת הדמאה גרעינית
שביצועיה טובים כשל מערכת ה-אטק/.
הוכן תיק מפרטי המערכת ששימש בסיס
לתכנון.
ב. שלב חקר ישימות ותכנון ראשוני
שלב זה נמשך כשנה (ספטמבר 1979 עד
ספטמבר 1980) ובו נקבעה הארכיטקטורה
של המערכת מבחינת החומרה, נבחרו המעב-
דים השונים ותוכננו האלגוריתמים העיקריים
של האיסוף. בדיקת האלגוריתמים וחלוקת
עבודה בין תוכנה וחומרה נעשתה בסימול-
ציה. במקביל תוכננה ארכיטקטורת התוכנה
ועוצבה מערכת הפיקוח.
ג. בתיבת תוכנת עזר לפיתוח החומרה
שלב זה חפף לשלבים האחרים, ומטרתו
לפתח תכניות המשמשות כלי עזר בפיתוח
החומרה. בלא כלים אלו לא ניתן לנפות את
החומרה.
תוכנה זו היוותה את הבסיס לתוכנה
הדיאגנוסטית של המכשיר, המשמשת את
אנשי השירות בשדה ואת מערך הייצור.
ד שלבהתכנותוהניפוישלהגרסה
הראשונית
שלב זה נמשך כ-20 חודשים (אוקטובר 1980
עד מרס 1982) ובו נכתבה גרסת התוכנה
הראשונית. מטרת פיתוח זה היתה לספק
מהר ככל האפשר תוכנה שתאפשר למערכת
לתפקד בקליניקה. הטכניקה שנבחרה היתה
לשחרר סדרה של גרסאות תוכנה חלקיות,
כאשר תכולת הגרסאות נקבעה ע"פ הצרכים
הקליניים ואפשרויות הביצוע בזמן קצר, תוך
ויתור על המפרטים המלאים של המכשיר.
הגרסה הראשונה (81) שוחררה בחודש
מרס 1981 וכללה אפשרות לאיסוף נתונים
סטטי בלבד. עד חודש מרס 1982 שוחררו
כדסו גרסאות תוכנה שהביאו את המכשיר
למצב בו יכול היה לתפקד קלינית בצורה
כמעט מלאה. בגרסה זו נעשה שימוש רק
בגרעין מערכת ההפעלה 86 אוא8]: חלק
המערכת המטפל בקלט/פלט לא היה קיים
בתקופה זו, והיה צורך לפתח מערכת קלט/
פלט חליפית.
ה. תכנון הגרסה הסופית
שלב זה נמשך כ-4 חודשים (אפריל 1982 עד
אוגוסט 1982), ובו תוכננה הגרסה הסופית.
אחד המרכיבים העיקריים בתכנון החדש
היה שילוב מערכת ניהול הקבצים של
6 א]א18. במו-כן יושמו הלקחים שהופקו
מהמידע שנתקבל בעקבות הפעלת הגרסה
הקודמת בשדה.
ו. תכנות וניפוי הגרסה הסופית
שלב זה ארך כ-18 חודשים (ספטמבר 1982
עד מרס 1984) ובו נבתבה מחדש כל התוכנה
ע"פ הארכיטקטורה החדשה שהוצגה במס-
מך זה, ויצאה כגרסה 1 לניסויים קליניים
ראשונים בשדה.
תוך כדי פיתוח גרסה זו היה צורך להמשיך
לפתח ולתמוך בגרסה הראשונית, כדי לתקן
ליקויים ולענות על צרכי הלקוחות.
היקף התוכנה
גרסת התוכנה הסופית מכילה כ-200,0007
שורות קוד, המהווים כ-8/א4 של תוכנה
נטענת הנמצאת על גבי הדיסק של המערכת.
בהכנתה הושקעו כ-40 שנות אדם.
נוסף לתוכנה יעודית פותחו גם כלי עזר
ותוכנה בסיסית, שאי אפשר היה לקבלם ממ-
קור אחר, מאחר והפיתוח התבצע על מעבד
חדש ועל חומרה מפיתוח עצמי.
רוב התכנות נעשה בשפת [א.1ץ ומיעוטו
באסמבלר ובמיקרו-קוד.
תהליך הניפוי
אחד הקשיים הגדולים בפיתוח התוכנה היה
הניפוי. הסיבות לקושי הן היעדר כלי ניפוי
מתקדמים, חוסר הגנות בארכיטקטורת המע-
בד הראשי ובעיות מעורבות של חומרה-
תוכנה. לאחר סיום הניפוי ע"י התכנתים,
הועברה כל גרסה לבדיקה של מנהל המוצר,
כדי לבצע בדיקת קבלה ראשונית.
לאחר סיום הבדיקה הפנימית, הותקנה הגר-
סה במספר מצומצם של בתי-חולים בארץ
ובחו"ל לניסוי שדה ראשוני, תוך בקרה מתמ-
דת של אנשי הפיתוח ומומחי המוצר. מטרת
הניסוי היא אימות קליני של הגרסה.
תהליך זה חזר על עצמו בכל גרסה ששוחר-
רה לשדה, ובוצע במקביל לפיתוח הגרסה
הבאה של התוכנה.
סיכום
תיאור הפרויקט לא יהיה שלם ללא מתן ציון
נאות גם להיסוסים, להתלבטויות ולהסתייגו-
יות אשר קבעו, בסופו של דבר, את פני
המערכת. במהלך הפרויקט היה צורך בשורה
ארוכה של החלטות טכניות מהותיות, אשר
היה צורך לקבלן בתנאי אי ודאות, ולא תמיד
היו נכונות. למידע זה, אשר נשכח עם הזמן,
יש חשיבות בפני עצמו בעיצוב של הנוהלים
להקמת המערכות הבאות, וכמידע מסייע
למנהלי פרויקטים בעתיד.
הגרסה הראשונית של התוכנה פועלת כרגע
בכז0ס2 מערכות הנמצאות בבתי-חולים
ובקליניקות פרטיות ברחבי העולם. תהליך
ההתקנה של הגרסה החדשה החל זה עתה.
תהליך הפיתוח של המערכת יימשך גם בע-
תיד. לא כל המפרטים והאופציות יושמו,
ועדיין מחכה לנו שלב של הפקת לקחים
כתוצאה מהפעלת המערכת החדשה בהיקף
נרחב בשדה.
גורם מכריע בהצלחת הפרוי-
קט היה הגורם האנושי.
המסירות וההתלהבות, הנכ-
ונות והכושר לעבודה מאמ-
צת, ימים כלילות, שגילו חברי
הצוות, בכל הרמות ולאורך
זמן, הם שהביאו להצלחת
פרויקט זה.
4
סמדר אילתה
1
מיקרו מחשב
קשר המיקרו- הווה ]
סמדר אילתה
המיקרו מחשב, אשר פותח
בעיקר במטרה לפתור בעיות
עסקיות, הולך וכובש לו
מעמד יציב בבתי עסק קטנים.
הופעת ה-6:-1א18 קידמה באופן משמעותי
את התפשטות המיקרו-מחשבים במערכים
השונים של ארגונים גדולים. ארגונים שער
עתה עשו שימוש במחשבים גדולים (-חוג!א
צטוחגז)) *, מודעים יותר ויותר לפוטנציאל הי-
עול והחסכון הטמון במיקרו מחשבים, ונאל-
צים לבחון מחדש את מערך עיבוד הנתונים
שלהם.
בצד היתרונות שמביא עמו המיקרו-מחשב
קיימים גם חסרונות. במאמר זה ייעשה נסיון
לבחון את קשר המיקרו-:1א מבחינת פוטנצי-
אל התועלת הטמון בו. אחד הפתרונות אשר
עשויים לאפשר הנאה מיתרונות המיקרו תוך
התגברות על החסרונות הוא קשר המיקרו-
זןא. (הנחה: ליתרונות-חסרונות ותועלת-נזק
השלכות ישירות על שיקולים כלכליים. לא
אתיחס כאן לשיקולים הכלכליים אלא אסת-
פק בהצגת הגורמים המשפיעים על שיקולים
אלו). תחילה יועלו היתרונות והחסרונות של
שימוש במיקרו מחשב במערך מבוזר בהשוו-
אה לעיבוד נתונים ריכוזי באמצעות =!א.
יתואר מערך תקשורת מיקרו ]א כאפשרות
לשילוב שתי הגישות לעיבוד נתונים, תוך
הפקת התועלת המירבית משתיהן. לאחר
מכן יידונו הבעיות הכרוכות בהתקנת מערך
עיבוד נתונים מיקרו-"!א, ותחשפנה נקודות
תורפה הדורשות המשך מחקר ופיתוח.
בהמשך אתיחס למחשב ה-טוחגז/חוג!א ע"י ציון
האותיות 1א בלבד.
בהמשך ייסקרו כיווני התפתחות עתידיים,
ולסיום תישאל שאלת עתידו של ה-=1א ויוצ-
גו מסקנות.
יתרונות וחסרונות השימוש
במערך מבוזר של
מיקרו-מחשבים - היבט טכני
אותם גורמים המקנים למיקרו-מחשבים ית-
רון על-פני =1א מהווים חסרונות של מערך
עיבוד הנתונים המרוכז ולהיפך. יתרונות
המיקרו במערך מבוזר הם:
א. האנשים המטפלים בהפקת מידע נזקקים
למירע זה במהלך עבודתם. הם יודעים
את צרכיהם טוב יותר מכל אדם אחר.
עובדה זו מקילה את תהליך הגדרת דרי-
שות המערכת ומאפשרת "תפירת" המו-
דול (מערכת) לפי התנאים והצרכים
המקומיים של כל יחידה או מחלקה (מב-
חינת חומרה ותוכנה).
ב. התוכנה הפשוטה יחסית וה"ידידותית"
(עו6חט] זטצט) המלווה את מערכות
המיקרו, מאפשרת הגדרת ישומים פשו-
טים ע"י המשתמשים עצמם, ללא כח
אדם מקצועי (במחשבים) ובזמן קצר.
ג. המיקרו"מחשבים אינם תלויים אחד בשני,
ותקלה בעמדה אחת לא משביתה את
עבודת שאר העמדות, ולא פוגעת בה.
ד. מערכות המיקרו-מחשב מאפשרות מיח-
שוב של אפיקי תקשורת והעברת מידע
שהיו ידניים קודם לכן, וכתוצאה מכך
גדלה רמת הדיוק בהעברת המידע,
בהשוואה לעבודה הידנית.
המעבר מ-=!א למיקרו-מחשבים לא מאפשר
את ניצול יתרונות המחשב הגדול, שהם:
א. המחשב הגדול מאפשר ביצוע חישובים
מתמטיים וסטטיסטיים מסובכים, הדור-
שים זכרון גדול.
ב. המחשב הגדול מקנה יתרונות לגודל במו-
נחי מהירות החישוב.
ג. המחשב הגדול מונע כפילות באחסו
מידע ובתכניות שירות המיועדות לכ
הארגון. מערך זה חסכוני באחזקה ויעיל
יותר בהשוואה למיקרו-מחשבים מבחינת
אבטחת מירע.
ד. המחשב הגדול מאפשר בניה ואחסון של
מסדי נתונים גדולים וגמישים, דבר שאינו
אפשרי במסגרת מגבלות הזכרון וקיבולת
האחסון של מיקרו"מחשבים.
יתרונות וחסרונות השימוש
במערך של מיקרו-מחשבים
בהשוואה ל-18א, מבחינת
ההיבט הניהולי-ארגוני
א. חבילות התוכנה התומכות במיקרו יכולות
לסייע בבנית אב-טיפוס של מערכת מידע,
בשלב הגדרת המערכת. מחזור החיים ההולך
ומתקצר של מערכות מידע דורש הקצאת
כח אדם לבדיקת אפשרויות חידוש המטרות
הקיימות בארגון (כדי "לצעוד עם הזמן")
ולהתקנת| מערכות| חדשות. התוכנות
המתוחכמות המפותחות היום עבור מיקרו-
מחשבים, כמו גליונות עבודה אלקטרוניים
(686%06619זק5) ומחוללי ישומים, מאפשרות
למנתחי המערכות לבנות דגם של המערכת
המוצעת בזמן קצר, ולבחון את הדגם מב-
חינת ההשלכות הכלכליות והארגוניות. קל
ונוח יחסית לשנות את מודל המערכת לפי
תנאי השטח (תוצאות הבדיקות), וגם לפי
רצונם של משתמשי הקצה (פזשפט 6ח6), הנו-
טים לשנות את דעתם מדי פעם. אפשר לב-
דוק את המערכת המוצעת שוב ושוב עד
קביעת צורתה הסופית.
ב. המיקרו-מחשב והתוכנות הנלוות אליו
מאפשרים לארגון להתיעל ע"י מיחשוב עבו-
דות שנעשו קודם לכן בצורה ידנית, ובהש-
קעת משאבים נמוכה יחסית. דוגמאות לכך
הן אפשרויות עיבוד התמלילים, אחסון מידע
בצורה מסודרת על גבי דיסקטים, והפקת
דוחות גרפיים-עסקיים.
ג. המעבר למערכות מיקרו-מחשבים דורש
כח אדם מקצועי ומיומן, שבדרך כלל נמשך
דוקא לעבודה במערכות ]א "כבדות". בחי-
רת מערכות מיקרו"מחשבים טובות ומתאי-
מות אינה משימה פשוטה: דרושה התמצ-
אות בנושאי עיבוד נתונים לשם הערכת
ביצועי המערכות הקיימות בשוק. ארגונים
המבקשים להתקין מערכות מיקרו-מחשבים
במחלקותיהם עלולים להיתקל בקשיים בגלל
חוסר בכח אדם בעל הידע והנסיון הדרושים
לביצוע המשימה. כח אדם מקצועי חשוב
במיוחד באותם מקרים בהם צופה הארגון
צרכי תקשורת עתידיים. במקרים אלו כדאי
לתכנן מראעש את המערך הממוחשב כך
שניתן יהיה לשלבו במבנה תקשורתי כאשר
הדבר יידרש.
* א *
האם ניתן להביא לניצול
יתרונות של מערך
מיקרו-מחשבים מבלי לוותר
על יתרונות ה-ע]א?
22
תקשורת מיקרו-א
הצורה הנפוצה ביותר היום לשילוב מחשבים
גדולים ומערכות מיקרו-מחשבים היא השי-
טה בה המיקרו מחשב (לאחר שהותקן בו
אמולטור) משמש כמסוף תקשורת. ארגונים
נוכחים לדעת שאין צורך לרכוש שני צגים,
אחד לתקשורת עם ה-=1א והשני להתחברות
עם המיקרו-מחשב, אלא אפשר להסתפק
בצג אחד. ניתן לקנות מערכת מיקרו שלמה
במחיר הגבוה אך במעט ממחירו של צג
מסוף ולהנות מכל היתרונות: אפשר להת-
קשר למחשב הגדול הפועל על בסיס של
שיתוף זמנים, ולהשתמש בתוכנות "כבדות"
לתכנון עסקי כמו ,40]אסא 105 .5קם
.1 ,0605=. אפשר גם לדלות מידע עדכני
ביותר ממאגרי מידע גדולים ומורכבים. נוסף
לכך יכולים משתמשי הקצה להשתמש בחבי-
לות תוכנה מוכנות למיקרו (כמו תוכנות לני-
הול מלאי ולהנהלת חשבונות), המתאימות
יותר לדרישות ולתנאים הספציפיים שלהם.
מבחינת התקשורת הטכנית, מותקן במיקרו
מחשב מעין "מערך הסבה", באמצעות
תוכנה מתאימה או אביזר חומרה מתאים.
אמולטור זה מאפשר העברת הנתונים
מהמיקרו, הבנוי לתקשורת אסינכרונית
(ח10ז63חטוחס6 פטסחסזה6הץ/) למחשב הגד
דול העובד לפי פרוטוקול ביסינכרוני (-חץ8ו8
1 פטסחסזתס).*
אולם, ההתאמה של קו התקשורת לרוב
אינה מספיקה. יצירת המימשק המלא בק
המיקרו-מחשב למחשב הגדול הינה בעיה
מסובכת. לעיתים קרובות מוצאים את עצמם
אנשי ענ"א משקיעים זמן ומאמץ רבים בנסי-
ונות לתאם בין חלקי הציוד השונים, במיוחד
בשמדובר בחלקי מערכת המיוצרים ע"י יצה
רנים שונים.
במספר מקומות בארה"ב מנוצלת תקשורת
מיקרו-=1א להעברת מסמכים והודעות בין
עמדות של מיקרו מחשבים. המשתמשים
שולחים את המסמכים למאגר מרכזי, והנמ-
ענים מתקשרים למאגר כדי ל"אסוף את הדו-
אר". ניתן למצוא גם מערכות תקשורת מיקרו
ה"משוחחות ביניהן" ומתקשרות ללא תיווך
של מחשב מרכזי.
בעיות טכניות וארגוניות
ביצירת תקשורת מיקרו-1]א
ראינו כי ניתן ליצור מערך ממוחשב משולב,
שיאפשר ניצול מירבי של יתרונות המיקרו
מחשב וה-ת]א גם יחד. כפי שכבר הוזכר,
רצירת הקשר בין שני סוגי המערכות אינה
פשוטה כלל ועיקר, ומלווה בעיות רבות.
קשיום טכניים
מחקר שערך העיתון חטוופוחגו3ם מגלה כי
בעית התקשורת בין מיקרו-מחשבים ל-:1א
נמצאת בראש רשימת הפרוייקטים של מנהלי
יחידות ענ"א. חברות רבות המשווקות
תוכנה, ציוד היקפי ומחשבים גדולים יוצאות
בהצהרות על מוצרי-מימשקים חרשים, אך
למעשה לא קיים היום מימשק שעונה על כל
הדרישות. הגישות המקובלות כיום ליצירת
קשר מיקרו-ת1א מתבססות בעיקר על תחלו-
פה (0/8 866זו), פשרות, וכיבוי שריפות.
מנהלים שרואיינו ע"י חסוובוח3ז3 מדגישים
- דברים אלו נוגעים לתקשורת בין מחשב 1א18
ומיקרו 18%1-56. לגבי צירופים אחרים ייתכנו
התקנים אחרים.
בי יש צורך בחבילת תוכנה לתקשורת מיו-
חדת שתתאים למאפייני המרכיבים של
המערכות המקושרות. תוכנות כאלו שת
מאד, אך הכרחיות כדי שאפשר יהיה להע-
ביר נתונים מהמחשב הגדול למיקרו.
גם כאשר נמצאת בסופו של דבר התוכנה
המתאימה, זמן התגובה הוא לרוב איטי.
לדוגמה, קווי תקשורת אסינכרוניים יכולים
להעביר קובץ בגודל 18א0.5 בזמן מינימלי של
0 דקות (במהירות 1200 באוד). קו ביסינב-
רוני יכול להוריד את זמן ההעברה ל-7.5
דקות, אך גם זמן זה ממושך מדי.
מערך תקשורת המאפשר מעבר נתונים הלוך
וחזור מגביר את החשיפה לרעשים, ומקטין
את דיוק קליטת הנתונים. העבודה עם מיקרו
מחשבים מאפשרת עיבוד נתונים מקומי בנפח
גדול בהשוואה למסוף רגיל, אולם העברת
התוצאות ל-1א, ועדכון בסיס הנתונים הרא-
שי המאוחסן בתוכו, מהווה בעיה קשה,
כשמבקשים להעביר ל-ת!א קבצי פלט של
חבילות התוכנה השונות, חר העיבוד
במיקרו מחשב, עלול המידע להשתבש בדרך.
מאחר ומערכת ההפעלה של ה-=וא מתרגמת
את הנתונים לצורה המוכרת לה, ומאחסנת
אותם בצורה חדשה, קרוב לודאי שכשיבקש
משתמש הקצה להשתמש במידע זה פעם
נוספת, לא יהיה מסוגל להכיר את הקובץ
החדש.
מערכת 0000ז4גו3עם מביאה כמה דוגמאות
לדרכי פתרון אפשריות, כפי שדווחו ע"י
אנשי מקצוע בארגונים שונים בארה"ב
הפתרונות יוזכרו כאן ויתוארו בקצרה
בלבד. לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות
למאמר עצמו (1).
- בחברת צחסוזב6וחטווהוט?) פחוזק 0015
מאמתים את הנתונים ועורכים אותם
מחדש בעזרת מיקרו 1א-1א18. רק לאחר
מכן מעבירים את הנתונים ל-/1א באמצ-
עות תוכנת תקשורת -5801 חטזץ5 הוהי
"טפָהאטגק טזבא. אשי חברת 6276 מרוצים
מהפתרון ומאופן פעולתה של חבילת
התוכנה.
- | צ!1111 ץ|זטצטם ]0 230% [החטוובא זוי פתר
את בעית התקשורת ע"י שימוש בחבילות
תוכנה מסחריות שהותאמו לדרישות
הספציפיות של הבנק, ע"י אנשי מקצוע
העובדים בארגון עצמו. הנתונים עוברים
דרך מודם מתאים, כאשר התקשורת
הינה דו-כיוונית, | ממערכות מיקרו-
מחשבים הפזורות במחלקות השונות
למחשב המרכזי, וחזרה.
- חברת טזטטש פתרה את בעית המימשקים
ע"י יצירת מערך תקשורת בצורת כוכב,
כאשר אחד מהמיקרוהמחשבים משמש
כבקר (6!!סזוח0ט) ומפקח על העברת
הנתונים אל המחשב המארח (-%/% וס
וחו) וממנו, באמצעות תוכנת בקרה
מתאימה.
- פתרון אפשרי נוסף הוא פיתוח מימשק
"תפור" לדרישות המערכת הספציפית,
ע"י החברה המתמחה בתקשורת. חברת
561106 2818 או53'* הצהירה על פיתוח
"יחידת המימשק לתקשורת - -6008*
"זוח(1 306]ז10ח1 צחסוזגטותטוח המאפשרת
ללקוח להתקשר דרך המיקרו"מחשב
למסדי נתונים ב-פ!א בעזרת שירותי
תקשורת מתאימים (בשיטת חיוג). היחי-
דה אמורה לאפשר תקשורת והעברת
קבצים דו-כיוונית, אך יש עדיין בעיות לא
פתורות, בעיקר בנושאי השאילתות.
אחד המרואינים ע"י הסמאחוו3כ ציין
שלדעתו בעית התקשורת בין מיקרו-
מחשבים ל-:]א לא תיפתר עד שחברת ]1א8]
תפתַח מימשק שיאפשר ל-6 להשתלב
במערך התקשורת (הקשור ל-ו1104) כתחנת
עבודה. לדעת המרואיין חברת 1א18 נמנעת
בינתיים מלפתח את המימשק הדרוש מחשש
שיצירת קשר מיקרו-"1א יביא לדחיקת רגלי
מסוף ה-1-3270א18 מהשוק, ובסופו של דבר
יגרום הפסדים לחברה.
לרעתי יש טעם רב בדבריו של המרואיין.
חברת 1א18 גילתה בהישרדותה משך השנים
כח רב, למרות המהפכים שעברו על עולם
המחשבים. אף על פי שאחרה בפיתוח ה-
, היא הצליחה לכבוש את שוק
המיקרו-מחשבים בזמן קצר. 1א8] דחקה את
רגלי חברות המיקרו האחרות עד כדי כך
שמרבית חברות התוכנה מפתחות תוכנה
עבור 6י-1א18 בלבד, וכך פוגעות באופן
עקיף במכירות של חברות כמו 6|קקא וד
וח ס6. נראה שחברת 8א18 מעוניינת
בפיתוח איטי של מימשקי מיקרו-:!א, זאת
מאחר ועדיין לא נמצא פתרון לבעית שיווק
מסופי 3270 1א18 (קיימת אפשרות שהחברה
תפסיק ליצר אותם). יתכן שחברת 1א18 שקו-
עה כעת בפיתוח המימשק הדרוש ותצא עמו
לשוק במעין "מכת פתע" שתפיל את המתח-
רים, כשתנאי השוק יתאימו לכך.
קשיים ארגוניים
דוד פריס (1983) מציג טענה שבארגונים
המשבצים מיקרו-מחשבים במחלקותיהם,
מעורר הדבר התנגדות מצד אנשי יחידות
הענ"א. אנשי המחשב המקצועיים חשים כי
המערכות החדשות, הניתנות להפעלה ע"י
כח אדם לא מקצועי מאיימות על עתידם. הם
פוחדים שבעוד מספר שנים לא יזדקקו להם
יותר. כתוצאה מכך נוצרים קונפליקטים בין-
אישיים וארגוניים, המעכבים את התקדמות
הארגון לקראת השגת מטרותיו.
למעשה, רוב המשתמשים במיקרו מחשבים
אינם מבינים בפיתוח מערכות. הם לא ערים
לכך שככל שגדל היקף המערכת כן רבות
בעיות השילוב בין הישומים השונים.
המשתמשים ה"נאיביים" גם אינם ערים
לחשיבות התיעוד. כאשר מתעוררות בעיות
נותרים המשתמשים חסרי אונים ואינם יוד-
עים כיצד להתגבר על הקשיים.
מנהלי ארגונים בעלי ראיה כוללת יכולים
לנצל את המצב החדש שנוצר כדי לפתור את
בעיתם של אנשי יחידות הענ"א. הטיפול
בבעיות תקשורת וארגון הנתונים במערכות
השונות דורש כח אדם מקצועי ומיומן. אנשי
יחידות הענ"א של הארגון הגדול יכולים לה-
יות לעזר רב במישורים הבאים:
א. בחירת מחשבים - אנשי מקצוע יכולים
לנצל את נסיונם הרב בתחום המחשבים
ללמידה מהירה של מאפייני המערכות חקיי-
מות בשוק. יש להם את הכלים להשוות בי
המערכות, והם אלו שיוכלו להמליץ ע
המערכת הטובה ביותר.
ב. התקנה - המשתמשים זקוקים לעזרתם של
אנשי המחשב בהתקנת המערכות וביצירת
הקשרים בין חלקי המערכות השונים (מב-
חינת חומרה ותוכנה).
ג. תחזוקה - בעתיד יזרקקו המשתמשים
לעזרה רבה בעניני תקשורת. צפויות בעיות
טכניות כתוצאה מהגברת העומס, ובעיות
של רעשים בשידור.
ד. הדרכה - אנשי ענ"א יכולים לספק הדרכה |
טובה בנושאים רבים:
- העברת מידע מה-=!א בפורמט המתאים
לחבילות התוכנה של המיקרו.
- לימוד תוכנות לשליפת מידע מה-:1א.
- אפיון המצבים הדורשים שימוש בחבי-
לות עסקיות של ה-ת1א, וזיהוי התנאים
בהם כדאי להשתמש דווקא בתוכנות
עסקיות הקיימות במיקרו.
- הכרת חבילות תוכנה מתקדמות.
מנהל טוב יכול להציג את תפקידם של אנשי
הענ"א באור חדש, וכך לרתום את יכולתם
ומרצם לטובת הארגון.
הנסיון בארץ ובעולם מראה
כי קליטת המיקרו מחשב עולה
יפה כאשר הכניסה לנושא
מאורגנת וממוסדת בחסות
מחלקת מערכות מידע או
כפי שקרויה לפעמים מחלקת
ענ"א או "מחלקת המחשב".
תחזיות לעתיד
דוד פריס (1983) חוזה התפתחויות נוספות
ב"5 השנים הבאות:
א. המיקרו מחשב יחליף את מערכי הזנת
הנתונים (ץזוםט 2318) הנפוצים היום. ארגד
ונים יעדיפו לקנות מיקרו-מחשבים ולהש-
תמש בהם להזנת נתונים (נוסף לשימושים
האחרים שהוזכרו) ע"י התקנת תוכנה מתאי-
מה, מאשר להחזיק מערכים נפרדים להזנת
נתונים, ולנצל אותם רק חלק מהזמן.
ב. המיקרו מחשב ישמש כלי לעיבוד סופי של
נתונים שהגיעו אליו לאחר עיבוד במחשב
הגדול. מנהלים יוכלו לקבל דוחות מהמחשב
הגדול (כמו דו"ח דרישות כח אדם או דוח
ניצול התקציב) ולהעביר אותם עיבוד נוסף
במיקרו-מחשב באמצעות תוכנות עסקיות
וגליונות עבודה אלקטרוניים שונים (04|0ו
3 1.0168 זטאופח///15/'). | המנהלים יוכלו
לסנן את הנתונים תוך הכנסת העידכונים
הספציפיים הדרושים להם, לערוך אותם
מחדש ולהמשיך להפיצם לאוכלוסית היעד.
עיבודים נוספים אלו יתאפשרו מבלי שיהיה
צורך להזין את כל נתוני הגלם מחדש. נוסף
לכך תעלה רמת הדוחות, מבחינת התוכן
ומבחינת איכות העיצוב הגרפי.
ג. המיקרו מחשב יאפשר שליפת נתונים
ממאגר מידע גדול (קח/080!חצוסכ] 856טהזבכ]),
ניקח לדוגמה מנהל כוח-אדם בארגון גדול,
המבקש לבדוק השערות שונות בדבר סיבת
היעדרות עובדים מהעבודה, או לאפיין פרו-
פיל עובדים שתפוקתם גבוהה. תוכנות מיקרו
לניהול מסדי נתונים כמו א0310-80 או 68456
1 תהיינה שימושיות ביותר עבורו כיוון שהן
מאפשרות הגדרה מהירה וקלה של מבנה
נתונים ושאילתות. אולם הזנת הנתונים עלו-
לה לעורר בעיה. כאשר מדובר באלפי עוב-
דים זמניים שעבדו בארגון בשנים האחרונות,
הזנת הנתונים דרך המיקרו הינה מייגעת
וחשופה לשגיאות. עדיף בהרבה לדלות
נתונים אלו ממאגר מידע מרכזי. משימה זו
של הוצאת תת-קובץ ממאגר הנתונים הגדול
והעברתו למערך קבצי הנתונים המקומי של
המיקרו"מחשב דורשת הכנת מערך תקשורת
מיוחד הכולל בתוכו מימשק מתאים. יצירת
המימשק הינה בעיה סבוכה. חברות רבות
עובדות על שיפור המימשקים הקיימים, ופי-
תוח מימשקים חדשים.
התפתחויות נוספות (הקיימות כבר היום אך
עדיין בהיקף מצומצם):
א. העברה דו-כיוונית של מודלים העוסקים
בחקר ביצועים כמו וז - לאיתור נתיב
קריטי בתכנון ותפעול פרוייקטים.
ב. דואר אלקטרוני בשימוש נרחב, כאשר
המחשב הגדול מהווה מקום אחסון ומס-
פק תכניות שירות שונות.
ג. שיפור תכניות השירות ומערכי שיתוף
המידע (פַחוַה8ַ5בו3כ).
ד. גישה של משתמשי מיקרו"מחשבים
לציוד היקפי יקר הדרוש להם מדי פעם:
מדפסת ליזר להדפסת פלטים ארוכים או
מכתבים רבים; תווין לרישום גרפים גדו-
לים ובאיכות טובה.
סיכום ומסקנות
המערך המשולב של תקשורת מיקרו-:1א
מאפשר ניצול מירבי של יתרונות כל אחד
מחלקי המערכת. אולם למעשה "השלם גדול
מסכום חלקיו": ישנן יתרונות נוספים הנוב-
עים מעצם השילוב, יתרונות שהמשתמש לא
היה יכול להנות מהם אילולא נוצר הקשר.
היתרון הבולט ביותר הוא מרחב הצמיחה
הנפרש לרגלי הארגון עם התקנת מערכת
המיקרו-"1א. | הוספת משתמשים למערך
תקשורת רגיל מעלה מיד את זמן התגובה.
לעומת זאת, ניתן לצרף משתמשים חדשים
למערכת בקלות רבה ובכל עת ע"י הוספת
עמדות מיקרו, מבלי לפגוע בכח החישובי של
המערכת כולה.
כושר ההסתגלות של מערכת
מיקרו-?1א להתפתחויות חד-
שות בשוק החומרה והתוכנה
הינו רב. בכל פעם שהדבר
מתבקש, ניתן להחליף מודו-
לים ישנים בחדשים, ואפשר
להצטייד בדיסקטים הנושאים
את התוכנות החדשות ביותר.
נוסף לכך מאפשר מערך מיק-
רו מבוזר ביצוע של פעולות
רבות בו-זמנית (רק ל-1א
הנתמכים ע"י תוכנה יקרה
מאד יש כח דומה).
נשאלת השאלה אם תפקידו של ה-=וא באמת
חיוני במערך המשולב ואם כן, עד מתי?
מרטין היילי (1983) טוען שבעקבות ההתפת-
חות המהירה של טכנולוגיות המיזעור (,1.81
1)ָ ייעלם ה-א בהדרגה מן העולם.
לדעתו תוך 5 שנים יצומצם תפקידו של ה-
וא לתחזוקה של תכניות קיימות בלבד. הוא
צופה שתוך 10 שנים ייעלם ה-=!א מן העולם
(להוציא סופר-מחשבים לא רבים שימשיכו
לבצע חישובים מדעיים בהיקף גדול, כמו
תחזיות מזג אוויר).
רדמכר וקורי (1983), מתארים במאמרם
מערכי עיבוד נתונים מבוזר באמצעות מיקרו
מחשבים, וכלל לא מזכירים את ה-א כמר-
כיב במערכת: הם מסווגים את המערכות
לשני סוגים: א. מערך סביב 110%, כאשר
כ-זצ0ס11 משמש מיני או מיקרוהמחשב; ב.
מערך של רשת-תקשורת ללא מחשב, כאשר
התקשורת מנותבת ומבוקרת ע"י מיקרו -
מחשבים. עדות זו מהווה חיזוק לטענה שה-
=וא הולך ונחלש.
קשר המיקרו-1/א אינו מתאים
לבל הארגונים. עסקים קטנים,
שזקוקים לניהול מלאי והנה"
לת חשבונות בלבד, יסתפקו
במיקרו מחשב בודד. ארגונים
בינלאומיים גדולים יגלו כי
מערך מיקרו-ע1א מבוזר לא
יהיה כדאי עבורם מבחינת
שיקולי עלות-תועלת.
ניתן לאפיין ארגונים שעשויים להפיק תועלת
רבה מהשילוב בין מיקרו ל-=!א ע"י הגורמים
הבאים:
א. קיימים בארגון משתמשים פוטנציאליים
רבים הנזקקים לאותו מאגר מירע.
ב. קצב התפתחות פעילויות הארגון הולך
וגדל.
ג. מחלקות שונות בארגון נזקקות למידע
ברמת עדכנית גבוהה (כמו מלאי קריטי
לתהליך הייצור, או מלאי בעל נפח מחזור
גדול).
ד. מחלקות מסוימות נזקקות מדי פעם לכח
חישובי גדול (כמו עריכת תחזיות מדעיות
או ביצוע חישובי חקר-ביצועים).
כדי להביא-לניצול אופטימלי
של תקשורת מיקרו-תוא יש
לבחון את האפשרויות שמ-
קנה השילוב מול הצרכים
של הארגון ונגד המשאבים
המוקצים לארגון. למערכות
המיקרו-וא של היום תפקיד
חשוב כגורם המסייע לארגו
להדביק את הקצב המהיר ש
התפתחות הטכנולוגיה, בע-
לות מינימלית ותוך הפקת
תועלת מירבית.
ביבליוגרפיה
חסוזוח2313] ג .6חג!סזסו]א תו פסזטזת096 | (1
-153 .קק .1983 זסטוח6צסצ ,חסוז03ח18ב2] .הסקסז
.16
-ח0ו2000061) 6וח3ז/חו13א-סזסו1א שת] .כ] .פהחטת | (2
.8 .קק .1983 זטפותטצסצ> . ח0ו31וח3ו
.סוחבז]הו1]3א | טו[1 .קתואתט! ,.] .עש|1362 | (3
.6 .קק ,1983 .קט .חסוובוחוגוגכ
| -6|(תסתו9ז2 | >!גזסקז00) ...5 ,מסתק6ה] (4
-886ח10 פוחטז5% ]0 [בתזטס!. .פזטתוקותס6סזסוון
.0 .קק ,1982 1פטקָט4/ ,]חטוח
6 פַתואג1א .2.01 .שזטסא .6.3 ,זסת6בותט0ג3 | (5
8 .57516005 1215110166 הו 05ז6ו1 תוואי %חז.1
4 .לק ,1983 [וזק/ ,זהטוח300ח13
23
לאה דרור וגדליה קדמון"
מוצרי מיחשוב
הנחיות לבחירת
תוכנה וחומרה
לאה דרור
ישראל, היום, הינה אחת
המדינות המפותחות והמת-
קדמות בהפעלת ציוד מחש-
בים. במפעלים רבים קיימות
כבר יחידות מחשב אשר בהן
מתקיים מידי פעם תהליך
רכישת מוצרי מיחשוב, חומ-
רה ותוכנה כאחד. ברוב
המפעלים חסרות הנחיות
ברורות לבחירת החומרה
והתוכנה. לעיתים קרובות
נעשית הבחירה לאחר תהליך
מקוצר ומאולתר, ומסמך
השיקולים לבחירת המוצר
נערך לאחר מעשה, ולא באו-
פן מתוכנן ומבוקר.
המאמר המוגש בזה מצוע
הנחיות כלליות לתהלוך ול-
מרכיביו, הוא מיועד להיות
בסיס לנוהל מקומי לבחירת
תוכנה וחומרה.
גדליה קדמון
הגדרת תהליך לבחירה
והתקנה של חבילות תוכנה
וחומרה
השלבים הדרושים:
> הגדרת המצב הקיים.
* הצגת תועלת:
א. ליקויים ונזק הנגרמים במצב הקיים.
ב. התועלת הצפויה לארגון מקליטת
התוכנה והחומרה החדשים.
> הגדרת צרכים:
א. הגדרת הבעיה אותה רוצים לפתור.
ב. הגדרת הפונקציות הבסיסיות שהתו-
כנה והחומרה צריכות לבצע: קליטת
נתונים,. הפקת פלטים, חישובים ועד-
כון מסד נתונים.
ג. מימשקים למערכות קיימות ולתהלי-
כים הקיימים.
ד. הגדרת סביבת ההפעלה: תצורה
(חסוזבזטטהה0ס6) של מיחשוב; שפת
תכנות נהוגה; מערכת הפעלה; תוכנה
נוספת הקשורה אליה; מסדי נתונים;
תוכנה לניהול תקשורת.
> אוסוף נתונים על חבילות תוכנה וחומרה
קיימות (חלופות).
* סקר משתמשים יש לחקור משתמשים של
התוכנה והחומרה האמורה בנושאים הב-
אים:
א. מגבלות.
ב. עיכובים באספקה, שירות וכו'.
ג. תקלות ותיקונים.
ד. בעיות מיוחדות.
ה. גמישות המערכת המקורית להתאמה
לצרכים ספציפים.
ו תמיכת הספק בהתאמות, מקומיות-
פרטיות.
זי אפשרות גישה למקור
ואפשרות לביצוע שיפורים.
ח. פרטים על ביצועים.
)300100(
ניתן להוסיף נתונים מתוך סקרי דעת משתמ-
שים, כמר >פחוזז זטפט של סזקהּוגס.
> הקטנת קבוצת החלופות.
לאחר עיון ראשוני בחלופות אפשר לפסול
חבילות תוכנה וחומרה בגלל מגבלות כמו:
סוג המחשב שעליו צריכה התוכנה לפעול,
דרישת זכרון, מחיר או גורמים אחרים.
6 הגדרת תבחינים.
| יש להגדיר את כל התבחינים הנוגעים לחבי-
לות התוכנה ו/או החומרה, מתוך רשימת
"התבחינים לבחירת תוכנה" או "תבחינים
לבחירת חומרה" ללא גורמים כספיים.
לדוגמה:
+ גמישות לשינויים עקב דרישות ספציפיות.
נוחות שימוש כלי התוכנה והחומרה.
עומס על מערכות קיימות.
יעילות בשימוש וביצועים.
אמינות הספק.
תדמית הספק מתוך נסיון עם לקוחות
אחרים.
+ תמיכת התוכנה/החומרה על ידי היצרן
וכו'.
* נוסוי לבחינת החלופות.
ביצוע הניסוי תלוי בסוג התוכנה/חומרה.
כאשר התוכנה/החומרה ידועה וקיימת אצל
מספר רב של משתמשים שניתן לבקר אצלם,
וסקר המשתמשים הינו חיובי, אזי ניתן לש-
קול אי ביצוע ניסוי.
במקרה של חבילת תוכנה/חומרה חדשה ולא
ידועה, חייב להתבצע ניסוי הכולל בדיקה
והערכת התוכנה/החומרה במערכת של
המזמין. הניסוי נעשה על כל התבחינים, כולל
הכנסת נתונים, הרצת דוגמה והוצאת פלט.
הניסוי צריך לבדוק מידת העמידה בתבחינים.
> ניתוח הנויסוי:
א. תוצאות של כל אחת מהחלופות לפי
תבחינים.
ב. ניתוח המימצאים לפי כל אחד
מהתבחינים, כולל יתרונות וחסרונות.
> עיבוד הנתונים וקבלת המלצה
הנתונים שנאספו על הקבוצה המצומצמת
של החלופות כולל נתוני הניסויים עליהם -
אם בוצעו, ישמשו לקביעת מידת העמידה
של כל חלופה בדרישות התבחינים שנבחרו.
(לנושא זה מוקדש פרק במסמך זה).
* * א * *
לאור דירוג החלופות המתקבל מהעיבוד,
והשוואת נתונים כספיים, תבוצע בחינת
עלות/תועלת של כל אחת מהחלופות (באחת
השיטות, כמו שיטת דלפי) ותתקבל ההמלצה
לחלופה המועדפת.
> הצגת מסמך הנמקה:
א.
הגדרת המצב הקיים.
ב. הצגת תועלת.
[נן % * * * * *
ג
*
*
*
*
*
*
*
*
ג. הגדרת צרכים.
ד. תיאור החלופות הנבחרות, כולל גור-
מים טכניים (תכולת המוצר, מפרטים)
וגורמים כספיים.
ה. בחירת תבחינים ומשקלים.
ו. תיאור בחינת (ניסוי) החלופות:
+ מטרת הניסוי.
+ הגדרת המדגם לניסוי (כגון מסד
נתונים, תהליכים וכו').
+ תיאור תהליך הניסוי.
ז. ניתוח הניסוי?:
+ טבלת עמידת החלופות בתבחינים.
+ הוספת השיקולים הכספיים.
ח. מסקנות.
ט. המלצות.
ההמלצה צריכה להיות מבוססת על:
+ מידת העמידה בתבחינים (לפי משקלי
שביעות רצון ולפי משקלי ערך).
+ נתונים כספיים באשר המטרה להגיע
ל-6051 ||4זסטס אוסן.
> החלטה.
גוף מוסמך ידון במסמך ההנמקה ויקבל החל-
טה על סמך ההמלצות.
> הזמנת התוכנה והחומרה הרצויות.
יש להגדיר לספק את כל הדרישות במפורט,
למניעת אי הבנות והבטחת כל השירותים
הדרושים.
* בדיקת המערכת המותקנת:
א. יש לעשות בדיקות קבלה על המערכת
ולבדוק אם התקבלו כל המרכיבים
המוזמנים.
רצוי להכין מסמך מסכם לגבי:
תועלת המערכת.
ביצועי המערכת.
עמידה בדרישות.
מגבלות.
חסרונות.
הערכת הספק (לצורך המלצות לע-
תיד).
שחרור הספק ייעשה רק לאחר בדיקה
מדוקדקת של כל מרכיבי התוכנה/החומ-
רה כאשר המערכת עובדת בצורה היעי-
לה ביותר ובלי שגיאות.
תבחינים (קריטריונים)
לבחירת תוכנה
.> נוחות וקלות השימוש.
גורמי הנדסת אנוש.
המיומנויות הדרושות.
גמישות להכנסת שינויים.
> דרישות התוכנה.
סביבה דרושה להפעלת התוכנה כגון:
מערכת הפעלה, מסד נתונים, מערכת
תקשורת וכו'.
כ"א לתפעול ולאחזקת התוכנה.
משאבים נדרשים.
מידת תאימות לדרישות.
מידת תאימות למערכת קיימת.
מידת תאימות למערכות עתידיות.
אמינות התוכנה.
מנגנוני התאוששות.
תהליכי גיבוי ושיחזור.
* 6 4%
*
שלמות (עק6וחו)
כל מרכיבי התוכנה קיימים, ניתנים
לשילוב ומבצעים המפרטים בשלמות.
יעילות שימוש וביצועים.
תמיכה בתוכנה.
*
*
*
*
*
הדרכה.
תיעוד.
ספרות הפעלה.
תמיכה בפתרון בעיות של הפעלת
התוכנה.
האם מתקבלים עדכונים ו/או התרח-
בות עתידיים של היצרן.
תמיכה בתקלות.
מוניטין היצרן.
*
*
האם היצרן נחשב מבוסס בתחום
התוכנה.
אמינות היצרן - פיננסית,
החברה, היקף המכירות.
מהו סוג התמיכה שמספק היצרן.
יציבות
התקנה.
*
*
*
*
*
קלות ההתקנה.
הזמן הדרוש להתקנה.
כ"א הדרוש להתקנה.
תמיכת היצרן בזמן ההתקנה וההרצה
הראשונית.
גודל מאמץ ההסבה ממערכת קודמת.
אחזקה.
מוניטין של נותן השירות.
רמה מקצועית וידע.
היענות לקריאות.
מרכזי שירות.
אמינות השירות.
סוגי השירות ושעות העבודה.
זמינות התוכנה.
הזמן הדרוש לקבלת התוכנה.
נתונים כספיים.
בסעיף זה נכללים גורמים שניתנים להמ-
רה למונחים כספיים כמו:
א.
ב.
2
מחיר פיתוח קניה או שכירות.
מחיר תחזוקה.
שנות אדם לפיתוח, התקנה אחזקה או
צרכים אחרים.
סיוע יעוץ.
. הסבה.
תיעוד.
זמז לימוד ואימון.
סקר משתמשים.
*
*
*
*
*
כמות המשתמשים בארץ ובעולם.
שביעת רצון לגבי קריטריונים לבחירת
התוכנה.
תקלות ותיקונים.
חסרונות.
יתרונות.
תבחינים לבחירת חומרה
תבחינים לבחירת חומרה.
נוחות הפעלה.
*
גורמי הנדסת אנוש.
+ המיומנויות | הדרושות| להפעלת
הציוד.
תוכנה.
* תוכנה בסיסית:
- רמת מערכת הפעלה.
- רמת מהדרים.
- כמות ורמה של חבילות תוכנה
יישומיות.
+ זמינות חבילות תוכנה.
*
תמיכה בתוכנה הקיימת.
דרישות הציוד.
*
ציוד היקפי שמתחבר לחומרה - קלט,
פלט, זכרונות וכו'.
*
*
*
ציוד תקשורת שמתחבר לחומרה
ואופן החיבור.
דרישות סביבתיות.
כ"א לתפעול.
> מידת תאימות הציוד לדרישות.
> מידת תאימות למערכות קיימות (ומאמץ
ההסבה הדרוש).
*
*
*
תוכנה.
רשת.
> מידת תאימות למערכות עתידיות.
*
*
*
תוכנה.
ציוד.
כושר הרחבה.
> אמינות החומרה.
*
*
*
*
מרכיבים (רכיבים) קיימים.
מייצר המרכיבים.
אמינות המרכיבים.
תדירות התקלות במתקנים קיימים.
אחריות היצרן על המרכיבים, ולמשך
כמה זמן.
> יעילות בהספק וכח.
* פונקציות מוכלות לאיתור
תקלות
(תסוזסתט] 1זסקקט5 ס6ההת6זהו3וח)
> אחריות היצרן.
*
*
מה כוללת האחריות.
לכמה זמן האחריות.
* מוניטין היצרן.
+
*
האם היצרן נחשב כמבוסס בתעשית
המוצר.
אמינות היצרן - פיננסית, יציבות
החברה, היקף המכירות.
> תמיכה טכנית.
*
* * *
*
*
הדרכה.
ספרות להפעלה.
תיעוד.
תמיכה בפתרון בעיות של הפעלת
הציוד (כמו, מקורות כח, מיזוג אויר,
ריהוט).
50018 6!טטסזז - האם מתקנים פגד
מים.
מהו סוג התמיכה הטכנית והאחזקה
שמספק היצרן.
* התקנה.
*
* * *
קלות ההתקנה.
הזמן הדרוש להתקנה.
כ"א הדרוש להתקנה.
תמיכת היצרן בזמן התקנה והרצה
ראשונית.
+ אחזקה.
*
*
*
מוניטין של נותן השירות.
היענות לקריאות.
אמינות השירות.
* זמינות החומרה והתוכנה המוכלת.
*
* * % *.
הזמן הדרוש והתהליך לקבלת הציוד
ב
(כולל שחרור ממכס, הובלה וכו').
מקורות אספקה.
זמן אספקה.
תהליכים מיוחדים בארץ האספקה.
עלויות האספקה.
> נתונים כספיום.
בסעיף זה נכללים גורמים שניתנים להמ-
רה למונחים כספיים:
%.
ב.
ג.
2 01 [|
מחיר פיתוח קניה או שכירות.
מחיר תחזוקה,
שנות אדם לפיתוח, התקנה, אחזקה
או צרכים אחרים.
סיוע יעוץ.
. הסבה.
תיעוד.
זמן לימוד.
26
> סקר משתמשים.
= כמות המשתמשים.
+ שביעות רצון לגבי קריטריונים לבחי-
רת החומרה.
תקלות ותיקונים.
+ חסרונות.
יתרונות.
עיבוד עמידת החלופות
בתבחינים
לאחר שרוכזו התחלופות הרלוונטיות לפת-
רון הבעיה הנתונה (חלופות תוכנה ו/או
חומרה), יש לקבוע את רשימת התבחינים,
לאורם תיערך ההשוואה בין החלופות.
עיבוד החומר לצורך בחירת החלופה המיט-
בית, יכלול דירוג החלופות בהתאם לכל תב-
חין, וכתוצאה יחושב דירוג כולל של החלו-
פות.
לשם כך יש לקבוע את דירוג החשיבות של
כל תבחין לבעיה הנדונה. לאחר מכן יש
לציין בטבלה, את הציון שקיבלה כל חלופה
בכל אחד מהתבחינים שנבחרו.
משניים אלה מחושב ההישג שאליו הגיעה
חלופה נתונה בתבחין מסוים. סיכום הישגי
החלופה הנתונה בכל התבחינים יתן את
ההישג הכולל של החלופה.
טבלת ניתוח החלופות
התבחין
חשיבות התבחין
החלופה
חלופה ב'
ולוו
הערות לטבלה:
א. חשיבות התבחין (?, יכולה להיות מבו-
טאת באחוזים בין 1 ל-100, או בדרגות בין 1
ל-5 וכדומה.
גם הציון (;2? שמשיגה חלופה בתבחין מסוים,
יכול להיות מבוטא באחוזים או בדרגות.
במידה ונבחרת חשיבות באחוזים,
להתקיים 100=ן ץ +
)
צריך
הטבלה הבאה מציגה דוגמה לריכוז הנתונים ועיבודם.
התבחין
חשיבות התבחין
החלופה
הבע
רחס אקטטסבן | 040.7 .וג .המרי קומט|
|צון | הישג (עיון - | שג | צקן |
הושג
כולל של
החלופה
חספה | | 4 | 5 | א | 0 |
,
חלופה ב'
חלופה ג'
| א .חגז!ס6עם
הישג
כולל של
החלופה
ח
(111= 111
1
ח
(112=%132
/
(ש*ןו2 = [ו11
ב. ההישג ()₪4 מחושב מתוך הציון והחשי-
בות, בעזרת הנוסחה:
ן* (21 = (/11
ג. ההישג הכולל של חלופה נתונה, יחושב
מסך הישגיה בתבחינים השונים, ע"י
2 = 14
1
סימוכין
31 הספרי, מ. מצגים גרפיים. שנתון המיח-
שוב בישראל 1982, איל"א עמ' 49-51.
2 קנטי, א. שיקולים בבחירת ציוד ותוכנה
מיני-מיקרו מחשבים. מידעון 14 1982
עמ' 5-5.
-86%א40ק 6זהז/%0 קֶטס 10 ש10] .סזקפוגס .3
,זע ./705010-20
.0 עוט1
גם השנה, כמידי שנה, אנו מוציאים לאור את קובץ ההרצאות של הכנס הארצי ה-19 לעיבוד
נתונים 1984, וכן את קובץ ההרצאות של ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע.
מחיר קובץ ההרצאות לכנס הארצי ה-19 הינו 8 5 + דמי משלוח. מחיר קובץ ההרצאות לועידת
ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע הינו 525 + דמי משלוח. על המעונין ברכישת אחד
הקבצים או שניהם להודיע למזכירות איל"א על גבי הספח שלהלן ובצרוף צ'ק, ואנו נעביר אליו
את הקובץ. בברכה
מזכירות איל"א
מזכירות איל"א
ת.ד. 13009
ירושלים 91130
הנני מעונין ברכישת עותקים של קובץ ההרצאות של הכנס הארצי ה197 לע"נ 1984,
בסך 8 8 כ"א + דמי משלוח.
הנני מעונין ברכישת 74" עותקים של קובץ ההרצאות של ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה
של המידע בסך 25 5 כ"א + דמי משלוח.
ב מצורף צ'ק מס' ע"ס ל
ם נא שלחו חשבון עבור רכישת הקובץ בתוספת דמי משלוח ועם קבלת החשבון נעביר
התמורה.*
שו 0
תאריך ו
* נא סמן < במשבצת המתאימה.
מאיר פלג
הנשק של הארגון המודרני
מרכז מידע הוא רעיון שהגיע זמנו להתרחש
ולהתממש. התפיסה וההכרה כי מרכז מידע
הוא בעל חשיבות עליונה לארגון מודרני היא
נחלתם של בודדים, עדיין; מעטים מדי קול-
טים כי בסיוע המידע ניתן לנצח בכל מאבק
ובהעדרו הסיכוי לכשלון גובר.
מרכז מידע בהגדרתו מאופין כ"שיתוף קהי-
לית משתמשים במאגרי נתונים בסיוע כלי
שליפת מידע". זאת כאשר הנתונים הם מכל
סוג ומידע. זוהי "קבוצת נתונים בעלי משמ-
עות כאשר הם מוצגים יחדיו."
העוברה שמספר גדול של עובדים בארגון
יכולים לנצל מאגר מידע משותף תורמת
לארגון וחוסכת לו משאבים. התפיסה של
מרכזי מידע המכילים נתונים מגוונים תישאר
כנראה לטווח ארוך מאד, אם כי אחוז הניצול
של מרכזי מידע רחוק מאד מהאופטימום.
מרכזי המידע, בגלל היקף רב של נתונים
וקצב הגידול בכמויות וכמו כן בשל הגיוון
בנתונים, יצטרכו להישען על מחשבים. יהיו
אלה בודאי מחשבים יעודיים למשרה זו,
שבתפיסת היצור שלהם נלקח בחשבון כי יש
צורך באמצעי איחסון גדולים, זכרון שאיננו
גדול במיוחד וכלי תוכנה שיאפשרו שליפת
מידע לפי דרישה, תוך אפשרות שילוב בין כל
קבצי המידע במערכת.
ניתן לצפות כי מעורבות המשתמשים תרבה
ותתרחב ומשתמש הקצה יהפוך עם חלוף
השנים למיומן ומתוחכם יותר בדרישותיו
כלפי מרכז המידע. ככל שתועמק מעורבות
המשתמשים הן ביצירת ועדכון נתונים ומידע
והן בקבלת מידע מן הקובץ, יהא צורך בגי-
דול רב ומהיר במעורבות הנהלות ובתמיכתן
בהגדלת המשאבים של מרכזי מידע. אחת
הדרישות מצד ציבור המשתמשים תהא
לפתח כלי תוכנה שיאפשרו איחוד וצירוף
נתונים מקבצים שעובדו בסיוע מעבדי תמלי-
לים, קבצים שנבנו על ידי מחולל יישומים
ומידע האגור ב"גליונות אלקטרוניים".
קיימות מספר מטרות ועקרונות יסוד, אותן
יש לבחון כאשר מקימים מרכז מידע:
א. המטרות ו"השליחות" שבהקמת המרכז.
ב. הצרכים של המשתמשים בפוטנציה.
מרכז מידע
ג. הצרכים של משתמשים במידע ומידע
ממוחשב ממקורות חוץ.
ד. מידת המעורבות הנדרשת מהמשתמשים
בעת הקמת המרכז.
. איוש המרכז בכח אדם מיומן.
מידת השילוב בין הצרכים למטרות.
כימות התוצאות.
. תואמות הגישה לאמצעים טכנולוגיים.
"גבולות" הגדרת משימות המרכז.
. אפשרויות סיוע ע"י גורמי חוץ.
המטרות של מרכז סיוע חייבות לש מוגד-
רות ורשומות, מזוהות וברורות. למרכז המי-
דע תהא עמדה מרכזית בארגון וחשיבות
המרכז תתבטא בתמיכת ההנהלה ברעיונות
ובמשאבים. יש כמובן גם לאבחן ולנתח את
מידת היעוץ שצריך מרכז המידע לתת והיק-
פו של יערץ שכזה ובמידה רבה גם מידת
המורכבות של טיפול בנתונים ע"י המרכז. יש
לאבחן גם צרכים יחודיים ויעודיים של
אוכלוסיות משתמשים שונות כצרכים למוד-
לים כלכליים לאנשי כספים או צרכים בעיבו-
דים גרפיים ובהצגת נתונים בצורה גרפית
לאנשי הנדסה. האפשרויות של שימוש
במיקרו מחשבים גורמות לעיתים לשינוי
בהחלטה על שיטות העבודה של המרכז.
לקראת הקמת מרכז מידע ישנה כדאיות רבה
בעריכת סקר משתמשים וככל שהארגון גדול
ומורכב יותר, תפוקת הסקר, אם תוכנן כהל-
כה, תהא רבה יותר. סקר כזה צריך לאתר
שימושים קיימים במידע ולהצביע גם על
מידת שביעות הרצון משירותים אלה. סקר
כזה עשוי גם להצביע על מידת מעורבות
נדרשת של משתמשים שונים, בתהליך הת-
כנון וההקמה של מרכז המירע.
מרכז המידע יהא מורכב מאנשי מקצוע מיו-
מנים בעלי כישורים יחודיים. בין הכישורים
האלה ניתן להזכיר, לדוגמה: כושר חשיבה
וניתוח תהליכים ומידע; רקע בין-תחומי
וכשרון לשלב תחומים; בעלי כושר אילתור
וכושר יעוץ לצרכנים פוטנציאליים; בעלי
יכולת הדרכה ומסבירי פנים.
ההצלחה של מרכז מידע חייבת להימדר
תקופתית ולו לשם בקרה וביקורת בונה.
הביקורת צריכה לאמוד השקעות מול היש-
גים מאיתור מידע ושימוש בו; זאת למרות
שלעתים קשה לכמת (לקבוע כמות) של
הישגיות והצלחות כתוצאה משימוש במידע.
כל חברה השואפת לגדול, לצמוח, להתרחב
ולהתפתח חייבת, באמצעות הנהלתה, לדאוג
לכר שמרכז המידע יתפוס מקום חשוב באר-
גון כך שיוכל לתרום לצמיחת הארגון.
התפיסה שרצוי שתהא מקובלת היא כי מרכז
המידע הינו יחידת שירות וסיוע לכל צרכן.
הצרכן/משתמש/לקוח המבקש לקבל פריט
ו
מידע חייב לעמוד בראש מעייניהם של אנשי
מרכז המידע. כאשר מתכננים את מערכות
מרכז המידע יש להביט "בעיני המשתמש"
ולבחון צרכיו. מרכז מידע איננו רק בבחינת
"סל נתונים" אלא מוקד תיקשוב ידידותי
למשתמשים. אם תפוקתו של מרכז המידע
תהא ראויה לשמה הדבר ישפיע על תפוקת
הארגון בכיוון של גידול ברור. זאת כאשר כל
משתמש יכול לגשת בכל זמן סביר לכל פריט
מידע בצורה קלה, ברורה ובהירה גם למי
שאיננו אמון ומיומן לאיתור מידע ו/או שי-
מוש במחשבים או במסופים.
מרכז מירע מוצלח דורש שיתוף פעולה בין
כל דרגי החברה והבנת כל הדרגים לחשיבות
צרכי מרכז המידע ושימושים האפשריים
להיעשות ממאגרי-המידע. בכל מרכז כזה
חייב להיות אדם שתפקידו יהיה לנתח את
צרכי המידע של המשתמש. אדם זה חייב
להיות מוכשר דיו לנהל דיון עם כל סוגי
המשתמשים הצפויים, בכל דרך ובכל רמה.
אדם זה חייב להיות בקיא בהליכי ראיון,
בדפוסי חשיבה של בעלי עיסוקים שונים
וחייב להיות מוכשר לכוון גם את המשתמש
ה מיומן לשאול ולבקש מידע בדרך מוש-
כלת.
מרכז המידע חייב להכיל מידע אקטואלי
ורלוונטי. מידע זה יהיה מידע שימושי ויענה
לשאלות שתישאלנה בכל דרך. מטבעם של
מאגרי מירע להשתנות בד בבד עם שינויים
טכנולוגיים בארגון עצמו או בסביבתו ויש
להקפיד על הליכי שינוי מבוקרים ומתועדים.
ולסיום, נותר רק לומר מספר מלים כיצר
מתגמלים מרכז מידע. לאחר עבודה קשה
וסבוכה שמשקיע מרכז מידע יש לתגמל את
המרכז ואת אנשיו/עובדיו. השקעה מסוג זה
תישא פירות רבים. תיגמול יכול להיות במי-
שור של הצטיידות - במיכשור מתקדם יותר
(מחשבים, מערכות זיעור ואיתור) ויכול
להתבטא גם בתגמולים חומריים לעובדים.
ככל שמערכות המידע הולכות ומשתלטות
יותר על הארגון מתבצר מעמדו של מנהל
מרכז המידע (ועובדיו) בפסגת הפירמידה
הארגונית. העוצמה הנתונה בידיו של מנהל
מידע פעיל זהה לעוצמה שהיתה לפני מספר
שנים בידיהם של מנתחי מערכות מידע
שאגרו מידע בזמז תהליכי ניתוח המערכות.
ככל שגדל המרכז יגדלו משאביו ויגדל מספר
הפניות של משתמשים לשימוש בשירותי
המרכז. ככל שמרכז מידע יוכיח יותר את
הצלחותיו בריכוז ואיתור/איחזור מידע הרי
חשיבותו תעלה בארגון, לטובת הארגון.
מכל האמור נובע כי ארגונים מודרניים,
השואפים להישרד, מוטלת עליהם החובה
להקים מרכז מידע ולטפחו.
27
8
כתב עברי במחשב
עוזי אורנן, החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית ירושלים
שימוש נוסף לכתב הפונמי
ד
עוזי אורנן
בכנס ה-11 של איל"א הצעתי שיטה לעיבוד
טבסטים עבריים כשהם כתובים בכתב פונמי
(*1). יתרונות הכתב הפונמי על הכתב העב-
רי הרגיל, לצרכי עיבוד במחשב, מרובים:
* כל מלה בכתב פונמי חד-משמעית. איץן
צורך לנקוט בשום תחבולות ונסיונות זיהוי
שונים כדי שהמחשב יוכל לקרוא אותה לפי
כוונת הכותב.
> עבודת מיון מילולית, כגון הכנת רשימות
מלים לפי אלפבית, אינדקסים של טכסטים
ארוכים או קונקורדנציות, נעשית קלה לאין
שיעור.
= עיבוד טכסטים בשיטה זו יכול להיעשות גם
במרכז מחקר קטן, ואפילו על ידי חוקר בודד
העובד במחשב זעיר (מיקרו), שכן אין צורך
בזכרון ענק ובתכניות-עזר מסובכות וארו-
כות.
> העבודה עצמה יכולה להיעשות בכל מסוף
ובכל מחשב, גם אם לא הוכנסו בו התאמות
מיוחדות לאות העברית.
מובן שהצרכנים לטבסטים עבריים אינם
מעוניינים בתוצר סופי הכתוב בכתב פונמי,
משמאל לימין, שבעיקרו מורכב מסימנים
שהם אותיות לטיניות. הקדמנו תרופה למכה:
כתבנו תכנית המקבלת כקלט טכסט עברי
בזה, הכתוב בכתב פונמי, ונותנת כפלט -
אותו טבסט כשהוא מודפס באותיות עבריות
ולפי כללי הכתיב המלא המקובלים. (תכנית
אחרת שכתבתי נותנת כפלט את הטכסט
בכתב עברי מנוקד ניקוד נבון, מלא ונקי
משגיאות). לכן, במתקן שיש בו כמה וכמה
מסופים די יהיה במדפסת עברית אחת כדי
לקבל הדפסות בטכסטים. עבריים, ואילו
המסופים יכולים להיות רגילים, שלא הותקנה
בהם כלל אות עברית.
תכנית הכתב העברי שדיווחתי עליה בכנס
הנ"ל שוכללה מאז, ולאחרונה לימדנוה להב-
חץ בין אותיות קטנות לגדולות (*2). אלו
האחרונות נשארות כמו שהן, ואילו הטכסט
הפונמי, הכתוב משמאל לימין באותיות לטי-
ניות קטנות, נהפך לטכסט עברי המודפס מי-
מין לשמאל. שכלול זה נעשה לתכלית מע-
שית: כדי שתלמידים ומורים בקורסי מחשב
יוכלו לכתוב בעברית את ההערות והפרשנו-
יות שלהם ("דוקומנטציה") הנדרשות כנלוות
לתכנית, ולא באנגלית, כפי שמקובל בקורסים
כאלה. מובן מאליו שלשיטת כתיבה זו יכולים
להיות עוד שימושים רבים (*5).
להלן דוגמה של תכנית קצרה שנכתבה |
בשפת !454 לעבודה| במחשב של
האוניברסיטה | העברית| בהר הצופים
(750 6וחח?, *4). ההערות שבסוגריים
המכוכבים כתובות עברית, כאמור, בכתב
פונמי, באותיות קטנות משמאל לימין. כתיבה
בכתב פונמי דומה לכתיבת מברק בעברית
לחו"ל, או לסימון שמות של מוצרים בעלי
שם עברי באותיות לא עבריות, אלא שהכתב
הפונמי מאורגן יותר לפי כללים ברורים,
השומרים על מבנה הלשון העברית (*5).
הקורא לא יתקשה בקריאת שורות אלה של
ההערות (*6). תכנית זו עוברת דרך תכנית
8 שלנו, והתיצאה היא הפלט שאנו
מעוניינים בו, ואשר גם הוא מובא כאן.
הערות
ו ראה "אחזור ועיבוד מידע עברי באותיות לטי-
ניות", קובץ ההרצאות (העורך יוסף מוניטה),
הכנס הארצי ה-ו1 לעיבוד נתונים, חיפה
תשל"ז 1976, עמ' 440-431.
2) אני מודה לאורלי קרייזר, עוזרת-הוראה
בפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטה העב-
רית, שסידעה בידי בשכלולים אלה.
3) ראה לדוגמה דיווח של פרופ' אלן קורא (-ז0
6) על תכנית שלו לכתיבת טכסטים מעורבים
עברית-אנגלית בבלשנות עברית חפ"שית,
ו1984(2), בחלק האנגלי, אלא שאין הוא מציע
כתב פונמי (הניתן לקריאה ללא קשיים). הוא
מתעתק כל אות עברית כתובה אחת באות
לטינית אחת ודומה שפענוח מלים כאלה
(לצרכי הגהה, לדוגמה) קשה הרבה יותר,
מלבד היותו חסר את 3 היתרונות הראשונים
של הכתב הפונמי, שנמנו למעלה.
64 זהו ניסוח מעובד ומסוגנן יותר של תרגיל
שכתבה כרמיה גולדברג, תלמידה בקורס
"לשון ותכנות", הניתן בחוג ללשון העברית,
באוניברסיטה העברית בירושלים. התכנית
סורקת את הטכסט ומחפשת את תמניותיה של
אות מבוקשת אחת בו. היא מדווחת על כל
תמנית באיזו שורה היא נמצאת, ולבסוף מודי-
עה את מספר התמניות.
5 ארשום באן רק מפתח חלקי של האותיות
המשמשות אותנו בכתב הפונמי. כל השאר
יובנו בלא כל קושי על פי המקובל: א=', ח=א,
ט-69, ע=, צ=6, ק=ף, ש=5, ש(שמאלית)=].
(במדפסת העברית אצלנו מודפס הסימן" ב-
א).
66 עלפי שני הנוסחים יוכל המעיין לעמוד בעצמו
על עיקרי כללי הכתיב הפונמי. ראוי להוסיף
כאן כי אמנם יש צורך בשמירה קפדנית על
כללי הכתיבה כשעוסקים בעבודות מיון בלשני
(שאם לא כן נבוא לידי טעויות או לידי רב-
משמעות גם בכתיב זה), אבל תכנית 48 א
סובלנית כלפי הרבה סוגים של שגיאות כתיב,
ולכן כבשמשתמשים בה רק כדי לקבל טכסט
בעברית, ההקפדה המלאה על כללי הכתיב
אינה כה חשובה. לדוגמה, גם לו היו ההערות
שבדוגמה להלן נכתבות בשגיאות של מבנה,
היתה תכנית 1/8א מתעלמת מכך, ומילה מן
הטכסט, כמו "מבוקשת", שלפי המבנה צריכה
להיכתב ופטףףטפוח, היתה נדפסת כראוי (היינו
- "מבוקשת") גם לו היתה נכתבת שלא כראוי,
כגון וטצטףטצטווו מובן מאליו שיש להקפיד על
סימון נבון של כל העיצורים בכל מקרה. אם
תכתוב וו> תקבל "סה" ובשום פנים לא "ש".
(8 .4 .וטקוטכ) .זטקח1) ם אא וחגזפסזק
== 5
60 פפתאזם תד
זס קוח ס) ,זטזזטןפאוטח ץ[אסטשש-וט .11.5./4 6חיך
6חה פטטוזטסטאס זסוטקותסס 500 1646005 ,ז5100ח1
-]הסט6] 11 .165חהקוחס0 זס)טקוחסס חו פזסזפסשח:
-005טו] זס] 8%81]3[6 615ט6סזק 65חסוחוחססטז עו
זסחפו[סטק 6ם) עט 60ז5100ה60 68וההקוחס6 ,שחו
--הסה 6חה .0800168105 זסטס-6אג] 8006 06 10
6 01 00זק זסזטק וח 00 08100זס - ./.1.5
-10510 זטוטקוחס) .חסוזה1זסקוח! זס קַהופח6סו! זס)
]ווחסטפ 10 פוחזם ]15780 16וטתו פזסחףו!טטק זס
6הת 608[5 ססחו5 .65|קוחם5 זס/0ח8 6זטזהזטוון
5 חסוז63ו[טטק 5ותז חס 08560 166הותט%ת60 מ6סט
פחוזט 85866 6ט ץוח טסץ ,0811005ה6ו ות 600ז
-6 ץ1קקט3 זס 8וחו619 1חסוהט6006 10 קט-צוסן!0]
-החו טחס 15 סקטה 1 .50/0816 01 005ו81זופהסוה
-גוקוחס) קַחוץזסטף 0 סהַזח098ה 80000 זח8זזסק
-זס טק ותס6 זטסץ ח 656ז10חו זטסטה ז5:00ה1 ז6)
-ו6חץ3 ץ חק ות 60 58016 106 :0₪015סזק 66זח6וזס
חסו!|ווח 6 686065ז 1081 הוחט!60 ע66%1או 8 68108
-ק8קפוסח 80ז8] 01 65קהק |4וסח8ח!₪ ]0 680015
חק הה6 6זסה! תסוזהסות 6|קָהו9 4/ .05
61 |8וזה16סק ותסז] פסתוטףחו ]0 65ההפטסתו
,ח0צז0ז26 התץ|אהגז :1800ה0 .0806%)פט6
ץזסקטז0) 3006 ,1051607 זסוטקוח60 ,1ה6866זק
.188 .1 1 ה80ו180/] ,.51
; ( שוזשתם ,'
(% 616ק-בּה %607-1 " 2 " 66%י-ש 303-6616 ה%6-1 " 0 " 6056 986 73%%878 *)
4 - :(4:א,' 2-5086 הפשא *,זס,8)א שז1תא
(% 616ק-בה 6056 %807 סעא:1י-ש ,הטטשָשָ1-51 שַָב3-6ֶ( 231 83ב4סהֶ *)
.(4,8, דטסדטם , דשקא ז > שאו ההבהססאהס
ה ק ל ט
7 ,דטקדשם , דשסא 1 ) שא 1'הבהססתהק
(* ה10הה3ב01%%3ה 831 3079320%/ *)
הגש
02 : 1דם ,דם
2 0 101 ..1:+0%א02₪8 :| 574502 ,האשחם
;זא 2 א ו
;דאשך 2 8 ,4
(%* (860%סק1חה 73ע0פ6ססק העט% ה81י) 1%תהאס%-בה %ב313א%%/ *6
61%
ספ 10 סד 1=:: אס"
א61
(% 2::1:=8א6 5 :7 '=:11 :שב
(%+ ! הפסא - ה1אב3זא הבה-3ה שַע100ה *)
;פא
(%+ 3-0616ה 4056 %8608 3%י7"1 *)
;1:1
;('- ? 734-6080 %8ם% 1 )אד הא
ספ גזעשקא1 )א ם זסא = תנחט
אש
14 :(₪1111ח5 )שה
;פא=
;א !שד הא ו
(% 0%י'%063-3ה ש03%5אא1טָ סא0%ס%-%8-5 3-0056ה %67 02188% *)6
12 :1
/('?6)|םק-44 86086 %506 188 )א וד אהא
ספ (זטשקא:)א 0ם זסא = 41קא
אש
112 11 :וח ) פהשה
: ם₪=
:א )ד ₪8 :א
(%* 50008%%ה-3ה 0%י-733 5178%ה *)
:('?8005606 א4זזאי זסי 120שי' )או ד1אא
; ( ד542%0אה
:א ד הא ;גשה
; (5אשהם ,2)שז1 האשה ; (5₪1 ,4) ד555א
(% ז 0 110%אה-3ה 11110ה-בּה אבּבַב6אַבה-1 1%גהא%0%-3הֶה 5261ב%13 *)
/1= :א =
(% א 5פ התע%-3ה '15ה ,0 5 6ההבהה41 40%ש1הה%3-בה 15237 *)
ספ (5₪0684 זסא שונחא
א561פ
סם (0)8)א)50 זסא =6תחקא
א61
אשחז (505664 זסא =1
ד ,204
(% ₪05 81סאבי בי1"ב שסהה110 6%טש %)₪0 6 *13ע5-1 *)
זם=1זם =1
אש=חד
א
פא=
2 9א=
= :א | ;(8)א שז1קחקא : (0)א )בשה
: סא=
18'(0מק 0:47 ,018607 זסי-₪4 ' .)א שד1אא
6 ססי0686ז-4א₪ !! 1ז7ז0א 66070 :הבאא1ע-8 0215אי)=ד1הט
;(0)055)08 ;(0)055)0)4
פא=
29
10
+(
*(
+(
+(
+(
+(
.(4,8 ,דטפדשס, וטקא1 )מצוא | "באה6סחק
הכרזות על משתנים *)
אה
02 1 1דם ,דס
;0 -0 101 ..1:צ46%א₪קה . ןז ,שת
;דא 2 א וצ
;דאשך : 8
התחלת התוכנית (אין שום פרוצדורה נפרדת) *)
אנסשם
ספ 10 סז 1:=1 הס
1%
= 1 ]קתש ,7 *'=:11 :16שתפ
ניקוי המערכים - חובה ! *)
;פא
קריאת שם קובץק הקלט *)
1:2
? 360-6080 8ם% 860')א)שז1אטא
סם נגזטקא1)אוסם זסא = תחא
אזסשם
12 12 )השא
;,פאם
;א.)שדזחא ;א )כ6שה
קביעת שם הקובץ שבתוכו < י כתבא התוצאות +)
1:2
6?'(0]|שק-6ה 8086 %58 786')א |שד1 הא
ספ (דשקא1)אבם זסא = תשא
אש
12 :11 ]למשח )סבה
;פא
;א )זחא ;אה
מסירת האות המבוקשת +)
:('?0ש0 בזזהא זסא 6120א')אושד1אט
<;(דם)5השה
;א )זחא ;א )58
(%+ קשר את קובק " 8 " לשם הקלט ואת " 8 " לשם הפלט +)
ג (5468₪ ,)שד אאא ; (451 5 ,60 ך555א
(*+ שלבי התצכנית להעתקת המלים המכילות זם %+)
2 :א 2 :4
(+ מספר התמניות יימנה ב-טש, מס' השורה ב-א +*)
סם (₪0-6)8 דסא שותחט
אש
סם (6)8א500 זנא =תבט
א1 56
אשחז (₪0-60)8 זסא 15
ד ,204 ה
(+ בלולאת א₪)50% יש למנוע קריאה אחרי ₪0 +)
זם=1זדם =:
אפחז
אזססם
= :4 ו(4:א,' %086-ם הבפשזא ',זם,ם)אושז1הא
; פא=
; סא=
2+א= :א )א סז חא 2 (8)א. שה
;פא=
2 ,1:4 ,'180ק0א₪ זסא- 34 5.7)אושד1אא
(+ הודעה על הצג לסיום, ואזכור שם קובץ הפלט %)
2 (57858₪,' 8-8096 זסא64סז- ₪42 !! 1ז8א4ה0 :4 א%א1021')שד1הק₪א
6.055 080: 605
. ם%א=
י. בדר, מקורות, חברת מים בע"מ
תוכנה
מיחשוב מערכת אספקת
המים הארצית
חברת "מקורות" הפיקה בשנת 82/83 כ-8ו.1
מיליארד מ"ק.
התפלגות צרכני המים השנתית, מלמ"ק:
חקלאות - | 750
עירוני - | 270
תעשיה - | 60
החדרה -| ססו
צריכת האנרגיה לשאיבת המים ואספקתם
לצרכן היתה כ-1.5 מיליארד קוט"ש בשנה,
כשמינית מסה"כ צריכת החשמל במדינה.
נוסף לכך נצרכו כ-3,000 טונות דלק במת-
קנים שאינם מחוברים לרשת החשמל.
סה"כ מתקני השאיבה בחברת "מקורות" כ-
0, בהספק כולל של כ-400 מגוו"ט, מתוך
זה כ-100 מגוו"ט בתחנות השאיבה הראש-
יות של המוביל הארצי.
אספקת המים מבוצעת באמצעות 4 חבלים,
בהתאם לחלוקה גיאוגרפית והידראולית -
חבל הגליל, צפון, מרכז ונגב. חבל נוסף,
הירדן, אחראי על תפעול המערכת הראשית
של המוביל הארצי, ובכלל זה תחנות ספיר,
תעלות המוביל וקו ההולכה הראשי ("108).
תפעול מערכת אספקת המים בחבלים מבוצע
במסגרת של מפעלי מים ואזורי לחץ הנקב-
עים בדרך כלל בהתאם לשיקולים הידראול-
יים.
הפעלת המתקנים וכמויות המים המועברות
בצנרת בין אזורי לחץ ובין מפעלים, נקבעים
היום בהתאם למספר שיקולים: הידראוליים,
הידרולוגיים, טכניים (זמינות מתקן) וכדו'.
במערכות פשוטות ניתן לקבל החלטות כאלו
בהתאם לשיקולי המפעיל במקום, אך במער-
כות מורכבות יותר, בהן קיימות מספר חלו-
פות להפעלת מתקנים ו/או אספקת מים, יש
צורך בביצוע חישובים הידראוליים מפורטים
ואלה מבוצעים בדרך כלל באמצעות המח-
שב.
הפעלת תעריף עומס וזמן (תעו"ז) בחלק
גדול ממתקני החברה, מביאה להוספת
אלמנט חשוב נוסף בשיקולי הפעלת המתקן,
והוא זמן ההפעלה ביממה.
תכניות המחשב המשמשות כיום לפתרון
בעיות במערכת אספקת המים הן: פותר
רשת, סימולטור הידראולי וניתוחי תעו"ז
שונים.
תכניות אלה מורצות כיום בצורת 6חוו-01,
כאשר התוצאות משמשות לשתי מטרות
עיקריות:
= ביצוע שינויים תפעוליים בשדה;
> פיתוח או ביצוע שינויים במערכת אספ-
קת המים, כמו - הוספת קווים, החלפה
או הוספה של יחידות שאיבה, שינויים
באזורי לחץ וכדו'.
|
במספר מפעלי אספקת מים קיימים היום
מרכזי פיקוד ובקרה השולטים באמצעות
מחשב מרכזי על מתקני השדה. צפוי שתוך
2 שנים מרבית מתקני אספקת המים
ב"מקורות" יהיו נשלטים ממרכזי פיקוד,
כאשר הפעלת מערכת אספקת המים תיעשה
טחו|-חס, | בזמן אמת, באמצעות תוכנה
אופטימלית מתאימה, הנמצאת היום בשלבי
פיתוח.
פותר רשת ("06150!%6)
פותר הרשת המופעל היום במערכת אספקת
המים הארצית מבוסס על תכנית של אפ
ופאולר מאוניברסיטת קולומביה בוונקובר.
ב"מקורות" פותחה ע"י נ. קלרמן וס. מאיירס,
תכנית פותר רשת מורחבת הכוללת מתקנים
הידראוליים נוספים, כמו בריכות עם כניסה
עילית וכן שוכללו נתוני הקלט והפלט. לאח-
רונה שוכללה תכנית פותר הרשת בתה"ל ע"י
א. וויס (3) והיא כוללת אביזרים נוספים, כמו
שומרי ושוברי לחץ. התכנית הורחבה גם
לביצוע תחשיבים כלכליים כמו עלויות קווים.
פותר הרשת מקבל את נתוני המערכת
ההידראולית ועבור מערך צריכות מסויים
ומצב הפעלה נתון של המשאבות והמגופים
נותן את הפתרון ההידראולי של הרשת, כלו-
מר את הספיקות בכל הקווים והמשאבות
ואת העומדים בכל צמתי הרשת.
פתרון מערכת המשוואות של פותר הרשת
מבוסס על שיטת ניוטון-רפסון, כאשר הזרי-
מה בקווים מחושבת לפי נוסחת. ד,ייזן-
וויליאמס.
התכנית כתובה בשפת תגזחסת
במחשב "מקורות" 14341א18.
ומורצת
נתונים דרושים
א. סכימת רשת מים. בציור מס' 1 מתוארת
סכימה אופיינית של מפעל מים להרצת
פותר רשת.
ב. הגדרת מרכיבי המערכת:
- רום טופוגרפי, ספיקה (צריכה או
אספקה) בצמתים;
- אורך, קוטר ומקדם החיכוך של הקו-
וים;
- מפלסי מים במאגרים ובקידוחים;
- אופייני משאבות: עקומי 0-11 ו-ף-02;
- מיקום אביזרים;
- מצב הפעלה של משאבות ומגופים.
ציור 1: סכימה אופיינית של מפעל מים
סט 2/ 03 003 220
שדק 71ק7
שדה דימו (3)
שדרשק
4 "7/// 0/6/42
שער מלה
4
6057 0575 483] 0796 07% 0
//
40 0 | (0 0
0 0
1
512
תוצאות
פותר הרשת נותן פתרון הידראולי של
הרשת ברגע מסויים. פתרון זה כולל את
הנתונים הבאים:
א. ספיקות בכל אחד מהקווים;
ב. הפסדי עומד בקווים;
ג. כמויות מים יוצאות או נכנסות לבריכות
ו/או למאגרים;
ד. כמות מים מסופקת לצרכנים;
ה. נקודות עבודה של המשאבות;
ו. יעילות המשאבות בנקודת העבודה;
ז. ניתוח צריכת האנרגיה ואיבודי האנרגיה:
- הפסד חיכוך בקווים ב%7;
- הפסד חיכוך בקווים כ-% יחסי לסה"ב
הפסד החיכוך במערכת;
- חלוקת האנרגיה במשאבות לאנרגית
הרמה של המים, אנרגיה מבוזבזת
כתוצאה מעבודה לא בנקודת העבו-
דה האופטימלית וכתוצאה מיעילות
נמוכה מ100%7 של המערכת;
- הפסד יחסי בכל משאבה, יחסית לכלל
ההפסדים במשאבות;
- סיבום כל ההפסדים במערכת.
סימולטור הידראולי
הסימולטור ההידראולי (חוצטקוק) פותח
ב"מקורות" ע"י נ. קלרמן ומאיירס (1).
הסימולטור ההידראולי מדמה את פעולת
המערכת לאורך זמן, בדרך כלל ליממה. הוא
מסוגל לקבל פקודות לביצוע של פתיחה
וסגירה של משאבות ומגופים ופקודות של
שינויי צריכה.
התכנית מכילה ביסודה את פותר הרשת
וכתובה גם היא בשפת חגזוזס].
נתונים דרושים
נוסף לנתונים הדרושים לפותר רשת נדרשים
הנתונים הבאים:
- נפח מים בבריכות ובמאגרים, כולל מפלס
מינימלי ומכסימלי;
- פילוג צריכה בצמתים, לכל אורך זמן
הסימולציה;
- נתוני פיקוד והפעלה:
התניות להפעלת משאבות בהתאם
למפלסי בריכות בסניקה וביניקה, קצב
שינוי מפלס המים בבריכת הסניקה, זמני
הפעלה, לחץ בצמתים, ספיקה בקווים
- התניות כנ"ל להפעלת מגופים.
תוצאות
התוצאות המתקבלות מהסימולטור ה-
הידראולי כוללות פתרון רשת בכל פעם
שמתרחש אירוע הגורם לפתרון הקודם לה-
פוך לבלתי נכון. אירועים כאלה הם שינוי
מפלס אחת הבריכות במערכת בגובה מסויים
טבלה ו: פלט מקוצר של הרצת פותר רשת
א ] ז ג א ה ם ז א ן 6 [ -00ו שהגז
ו שכרב 22
% צזז6ם)וגצ אשן: הםזש6אא1ה 6קצז 125ק הזסוו6ן - 5 6 0 ם א .סא
. (5/א) (ה/בא) (ממ+ (א) סז 4: )גא
8-2 [2.2 2 0 0 -3 2 1 1
5.6500- 9 -300 00- 3 0 2 ?2 |
77 -1.10- 6% | -00ב 0 > ב ב 5 ין
4 1.17- 4%- .00ב 0 5 4 - *
5 8. *.ך -300 0 8 5 5 5
7 0.33- 5ץ- .3500 0 160 8 6 6
1%- | 0.5%- 5- .300 100.00 וו 10 7 7
3 3>%.0- 46- .200 0 -1 3 8 8
ובס וו.0 20.5 .200 0 15 13 פ פַּ
041 0-16 20.5 .20 0 "17 15 10 סו
3+ 0-06 406 .200 0 1 זן 1 1
1.3 076% 146 .200 0 1 61 זן 1 12
7 ד1.7- 9- -300 0 ה 18 17 12 בן
6 2.07- 79- .00ב ס0.- 19 18 3ן .1
7 | 1.645- 9- .200 20.00 21 פן >1 15
7 -1.95- 393 - .00ב 0 ,22 21 5 16
- 2נ- 0 .200 2" 2% 22 18 17
41 וב.ס טפ .300 0-00 6 8 זן 18
3 וב.0 0 .100 00 06 8 06 9ן
59 1.59%- 71- -300 0 %>%>2 6% 168 20
3 1.1>6 20.3 .200 0 26% 66 5 21
א.- - 0-71- 71 -356 0 27 2% פו 22
-%- 59- 9- .20 1-00 8 ז2 20 ב2
.3- 5- 2- .250 10.00 בב 28 21 2%
- 0.05 11 .בס 100 בן >1 22 25
.נ9- 0.09 2.2 112 1.00 5 6 בם 26
3 >0.0 1706 1 100 5 ד 26 27
.ו84- 0.05 146 10 1.00 6 9 5 8
.י9- 0.05 5 0-2 1.00 11 12 26 29
.גז- 0-05 158 0 1-00 זו 16 דק 10
.:- 0.06 0 .נססן 10 9ן 2 28 1ב
0.06 116 -100 .ו 36 5ב 0 32
1 0.08 2 .100 0ס.ן 22 23 טב 3
1 0.10 22.8 .1 1-00 6% 26 וב =
1- 0.06 12 112 100 26 2 2 5ב
0.06 ז.קן .טטטן 00 8 29 נב 16
.. 0.06 131 101 00-ו 10 2 6 דב
.-ָ 0-00 118 100 00.גו 0ב וב 5 8
-1ם 1-13 113 מיניי ו 100 בב 36 36 39
-%- 0.06 17 1002 0-ו 6 38 דב 0
.ן- 2ננ- זיבא- .300 020 3 3% 38 1
(לדוגמה = ב:50 ס?מ), כניסה או יציאה
מפעולה של משאבה, שינוי בצריכות.
בסוף ההרצה מתקבל סיכום מפורט של צרי-
כת האנרגיה על כל רכיביה משך ההרצה.
בהשוואה לפותר הרשת מאפשר הסימולטור
ההידראולי ניתוח מדוייק של מדיניות ההפע-
לה ומערכת הפיקוד, ובמיוחד של השימוש
בנפח האגירה. חסרונו העיקרי הוא העלות
הגבוהה יחסית עקב משך הרצה גבוה.
מודל תפעול שנתי למערכת
המים הראשית
המודל שפותח ב"מקורות" ע"י ס. מאיירס, א.
שמיר ונ. מידדר (2) מציג מודל אופרטיבי
לתכנון מדיניות הפעלה במערכת הארצית.
המודל מאפשר קבלת התשובות הבאות:
* תפעול שנתי של המערכת בהתחשב
במגבלות הידראוליות, אילוצי שאיבה
מהכנרת, עדיפויות שאיבה והחדרה מן
האקוויפרים.
* תפעול במצבים קיצוניים, כמו דרישה
לשאיבה מקסימלית או מינימלית מהב-
נרת, הפעלה בלי מספר תחנות שאיבה
ראשיות וכדו'".
* ערך שולי של מים בווט"ש/מ"ק בכל
נקודת צריכה במערכת.
> הסכון באנרגיה כתוצאה מהגדלת או
הקטנת כושר ההפקה בכל אחד מהאיזו-
רים.
> פיתוח רשת, ניתן לבחון את ההשפעה
התפעולית להצעות פיתוח שונות במע-
רכת.
> מדיניות תפעול אקוויפרים, בהתאם
לאילוצי ההפקה מכל אגן ודרישות
ההחדרה.
מגבלתו העיקרית של המודל, שאינה מאפ-
שרת כיום שימוש רחב בו, נובעת מניסוחו
כבעית תכנות ליניארית. מערכת המים בפועל
אינה ליניארית והיה צורך במספר הנחות על
מנת להתאימה למתכונת ליניארית של תכנית
המחשב.
תוכנה להפעלה אופטימלית
של מרכזי פיקוד ובקרה
בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה
באמצעי המיחשוב של מערכות פיקוד, תוך
שיפור כושר החישוב והורדה משמעותית
של העלויות.
על מנת להפיק את מלוא התועלות ממרכזי
פיקוד ובקרה של מפעלי מים יש לנצל את
המחשב המרכזי והידע האגור בו על מנת
להפעיל את מערכת המים הנשלטת בצורה
אופטימלית, היינו, הפעלת המתקנים השונים
(משאבות, מגופים וכדו') משך היממה,
בהוצאות תפעול מינימליות, תוך שמירה על
אמינות האספקה.
בעולם פותחו והגיעו לשלב הוכחה מספר
שיטות לתפעול אופטימלי בזמן אמיתי של
מערכות אספקת מים. שיטות אלה נלמדות,
ף מגמה ליישמן במערכת אספקת המים
של "מקורות".
במחצית שנת 1983 הוחל בפיתוח מודל
המאפשר הפעלה אופטימלית של מתקני
שאיבה בהתאם לנתוני צריכה משתנים, יעי-
לות אנרגטית של משאבות ותעו"ז. המודל
המבוסס על תכנות ליניארי נבדק בהצלחה
באחד ממפעלי המים.
בשנתיים | הקרובות
מתוכננת פעילות
אינטנסיבית במטרה לפתח תוכנה מושלמת,
הכוללת תחזית צריכה, קבלת תכנית הפעלה
6 ותכנית להפעלה בזמן אמיתי המבו-
צעת טה:!-חס. התוכנה תותאם להפעלה במח-
שב מיקרו או מיני שיותקן במרכז הפיקוד.
הוצאות לאנרגיה ופיתוח
מערכת המים לפי תעו"ז
בשנת 1983 פותחו ונמצאים בשימוש שוטף
מספר תכניות מחשב הכתובות בשפת .1?.,
המאפשרות ביצוע תחשיב הוצאות לאנרגיה
ופיתוח רשת המים בהתאם לתעו"ז.
פירוט השימושים:
א. פירוט הוצאות לחשמל בהתאם לתעריף
רגיל ותעו"ז, ואומדני חסכון בהוצאות
לאור המעבר לתעו"ז.
ב. פוטנציאל הסטת עומס במתקנים העוב-
דים לפי תעו"ז.
ג. פיתוח רשת המים. כמו הגדלת נפח אי-
גום, תוספת יחידות שאיבה וכדו', בהת-
אם לתעו"ז.
ד. פוטנציאל השלת עומס והשפעתו על
מערכת המים.
סיכום
פיתוח תוכניות מחשב לשם ייעול הפעלת
מערכת אספקת המים של "מקורות" החל
בתחילת שנות ה-70.
תכניות פותר הרשת והסימולטור ההידראולי
נמצאות בשימוש החל משנת 1977. התכניות
מאפשרות ניתוח ההפעלה של מערכות
אספקת המים, חלוקה של צריכת האנרגיה
ואפשרויות החסכון, הצעות לייעול התפעול
ופיתוח מערכת ההולכה והאיגום וכן הגדרת
דרישות והתניות למערכת פיקוד ובקרה.
תכנית מחשב נוספת שהושלמה בסוף שנות
הזס7 - מודל התפעול השנתי של מערכת
המים הראשית - לוקה באי-התאמות למע-
רכת, עקב ההנחות המתחייבות מניסוחה
כבעית תכנות ליניארית, לכן אין התכנית
נמצאת בשימוש שוטף.
התוכנה להפעלה אופטימלית
של מערכת אספקת מים בזמן
אמיתי בצורת 6חז!-חס, נמצאת
בשלבי פיתוח ראשוניים וע-
תידה להיות מופעלת במרכזי
פיקוד ובקרה תוך כשנתיים.
תכניות מחשב נוספות משמשות בעבודה
שוטפת לאומדן הוצאות אנרגיה בהתאם לת-
עו"ז, תחשיב פוטנציאל הסטת העומס והשל-
תו במתקני החברה, ועוד.
ספרות
3 - 1א717051 .5 ,זטקט]א 0חב .א ,תפחחט!0 - .1
6 ]0 חסוזג1טוחו5 16 זס] וחפזקסז זסוטקוחס)
ע[קקט5 זטוג/ זס] פאזסשוסא 6קוק ]0 חסוובזסק
, [231.26 .סא וסק₪6 ,1.16 .60 ז6וב/ וסזסא6%וא
.0 זפטקט
2 ס. מאיירס, א. שמיר, נ. מידר. מודל תפעול
שנתי למערכת המים הראשית. מקורות חברת
מים בע"מ, יוני 1979.
3 א. וייס, ט. גרו. תכנית מחשב פותר רשת
למערכות מים (זטוס?). מדריך למשתמש,
תה"ל מהנדסים יועצים בע"מ, 4/83/13, אפריל
3
אלכסנדר גריב, פל-רון בע"מ, ירושלים
הוצעה גישה רקורסיבית ל-
מיון בחישוב הכתובות. זמן
הביצוע של הנוהל הוא פרו-
פורציונלי לכמות הפריטים
| הממוינים ואינו מושפע על-
ידי התפלגותם המספרית.
זמן ביצוע של מיון בחישוב הכתובות הוא
פרופורציונלי לכמות הפריטים הממוינים (1)
בתנאי שהם מתפלגים באופן אחיד על שטחם
המספרי. במקרה וההתפלגות אינה אחידה,
זמן הביצוע מתקרב אל ערך הפרופורציונלי
לכמות הפריטים בריבוע.
התפלגות הפריטים כפונקציה של תהליך
המיון, אמנם אינה קבועה. ננסה להיעזר בזה.
לרוגמה: המערכת האי-אחידה הפשוטה:
0, ס20,000, 10, 9, 8, 6, 7, 5, 4, 2, 5, 1
נמיין אותה בחישוב הכתובות לערמות:
0 20,000 | | 10, 9, 8, 6, 7, 5, 4, 2, 3, 1
מבלי לנסות לקיים כל מיון בתוך כל ערמה.
אם נמשיך בתהליך המיון, נעבוד עם מערכות
שאחידותם הרבה יותר גבוהה מזו של המע-
רכת המקורית. אפשר לצפות שנוהל המיון
יבוצע במהירות יותר גבוהה.
תיאור האלגוריתם
א. מיין את המערכת המקורית בעזרת חישוב
הכתובות בדרך המקובלת, אבל אל תקיים
מיון בתוך רשימות התוצאה. נהל את הרשי-
מות האלה דרך חסוח6פחו ז%ו! בין ראש הרשי-
מה לבין הרשומה המחוברת אליו.
ב. סקור את הרשימות שנתקבלו. אם הרשי-
מה השוטפת ריקה, המשך. אם היא מכילה
רשומה אחת בלבד, העבר אותה אל מערכת
התוצאה. אחרת, הגדר את הרשימה השו-
טפת כמערכת המקורית החדשה ומיין אותה
רקורסיבית, החל משלב א.
ג. ביציאה מהרקורסיה השוטפת ממשיכים
לפעול בתוך הרקורסיה הקודמת, בשלב ב.
ביציאה מהרקורסיה הראשונה הנוהל נסת-
יים, באשר כל הפריטים מוינו והועברו למע-
רכת התוצאה.
האלגוריתם תמיד יסתיים בהצלחה, בתנאי
שתסופק כל קריאה אל קזסוחסוח סווחבחע4
חסוו3!!063 במערכת ההפעלה.
תוכנה
זמן ביצוע של מיון בחישוב
הכתובות
תוצאות ההרצה
| הנתונים הנמסרים כאן נתקבלו במיקרו-
מחשב 8000 18א1 בו לוח הבקרה 2-80 ו647
| קילוביתים של 1א 8:
ו
| זמן הביצוע, שניות כמות הפריטים
שס]]זשצס קְבסה
הפריטים הממוינים כללו 16 מספרים שלמים
בתחום מ-1ו6 עד 908, 4 המספרים: 10,000
0, 350,000 ו30,0017, ומספרים שלמים
אקראיים בתחום מ-ס עד 65.
דיון וסיכומים
אם התפלגותם המספרית של הפריטים
המקוריים מספיק אחידה, הדרך המתוארת
כאן אינה שונה עקרונית מהמיון בחישוב
הכתובות המתואר בספרות (1). במקרה של
ההתפלגות הפחות אחידה, האלגוריתם
מאפשר לרדת מהר אל המקרה הקודם.
החיסרון העקרוני של האלגוריתם הוא
שכמויות זכרון ה-/44% הנדרשות עבורו
גדולות יחסית מאלה הנדרשות בתהליכי
המיון המקובלים. יכול להיות שבימים אלו,
כשזכרון ה-81 מוזל באופן עקבי, חיסרון
זה לא יהווה הפרעה עקרונית.
ספרות
-קסזק זסוטקות60 01 וזב טוך ,הוטתא .₪ 8|6ת0ש (1)
-סטץ ץ65[6/-ח400(%0 .99 .ק ,3 .01 .קתוותוחגז
,156
4
כמדי שנה, נערכת האסיפה הכללית של
איגודנו ונמסר דו"ח מפורט על פעולתה של
ההנהלה בשנה שחלפה, ועל התכניות העומ-
דות על הפרק לקראת העתיד.
בהזדמנות זו של הגשת דו"ח ההנהלה, עלי
להודות לנשיא איל"א, פרופ' אברהם גינזבו-
רג, לחברי ההנהלה, לחברי המועצה, לחברי
ועדת הבחירות וועדת הביקורת ולכל החב-
רים אשר השתתפו באופן פעיל בוועדות
השונות ובמבצעים השונים של איל"א, שכן
בלעדי המאמץ הקולקטיבי לא היינו זוכים
להישגים אשר היגענו אליהם.
נקווה שאיל"א ימשיך להתפתח בקצב מזורז
גם בעתיד, לטובת משק המדינה כולו.
פרופ' מיכה חנני, יו"ר ההנהלה
*
מבוא
הדין וחשבון, המובא בזה בפני חברד האיגוד,
כולל את תקופת כהונתה של ההנהלה הנוכ-
חית, שהחלה בחודש יוני 1983 ומסתיימת
בחודש יוני 1984.
הנושאים המרכזיים המציינים שנת פעילות
זו:
- שני כנסים גדולים מלווים בתערוכות
נרחבות: הכנס הארצי ה-18 (סתיו
תשמ"ד) והכנס הארצי ה-19 בשילוב עם
ועידת ירושלים הרביעית לטכנולוגיה של
המידע (אביב תשמ"ד).
- התקדמות משמעותית בתחום של הקמת
קבוצות התמחות וקבוצות עבודה בנוש-
אים ספציפיים במיחשוב, הן מן הצד
המעשי והן מן הצד התקנוני.
- הקמה של משרד איל"א בתל-אביב.
- שיפור חשוב בשירות למשתתפים בימי
העיון - הוצאה לאור של ספרי ההרצאות
הנישאות בימי העיון, ספרים שחולקו
למשתתפים.
- הבאתו להצבעה ואישורו של שינוי בת-
קנון, אשר צפוי שיביא לגידול ניכר במס-
פר החברים האישיים באיגוד.
- פעולתם של צוותי חשיבה של המועצה
בנושאי "דרכה של איל"א". הצוותים סייד
מו עבודתם ומסרו דיווחיהם למועצה.
פירוט נושאים אלה, ונושאי הפעילות השו-
טפת של איל"א, מוסדותיה ונושאי התפקי-
דים בה, מובאים בהמשך.
שנה זו עמדה בסימן הסתלקותם של שניים
מבכירי ענף המיחשוב בישראל ומחשובי
התורמים 5 המקצועית ולאיל"א: דב
חביון ז"ל ודוד כהן ז"ל, יהי זכרם ברוך.
כנסים
הכנס הארצי לעיבוד נתונים והתערוכה
הנלווית אליו, מהווים בכל שנה את גולת
הכותרת של פעילות האיגוד. בשנה זו קיימנו,
בהפרשי זמן קטנים מן המקובל, שני כנסים
מרכזיים. הכנס הארצי ה-18 שנערך במועד
המקובל: סתיו 1985, והכנס הארצי ה-9פ1,
בשילוב עם ועידת ירושלים הרביעית
לטכנולוגיה של המידע, באביב 1984. מועד
זה נקבע לחודש מאי 1984 על פי בקשת
ממשלת ישראל, אשר היתה מעוניינת בקיום
כנס המחשבים בסמיכות למועד קיום הועי-
דה הכלכלית.
ביצוע שני מפעלים רחבי היקף אלה היווה
מעמסה כבדה על האיגוד, וההצלחה בביצוע
משימות אלה היא בראש ובראשונה תודות
לעבודה המאומצת שנעשתה בהתנדבות, על
ידי חברים שקיבלו על עצמם לעמוד בראש
המפעלים האלה, ועל כך שלוחה להם תודת
חברי האיגוד.
בכנס הארצי ה-18 השתתפו כ-5,5007 איש,
והתערוכה שנילוותה אליו הגיעה למימדים
אשר העמידו אותה לראשונה בפני הבעיה
ששטח בניני האומה אינו די לאיכלוס
התערוכה השנתית. שטח התערוכה הגיע
לכ-2,000 מ"ר, ולראשונה השתתפה בו חברה
זרה, אשר אינה מיוצגת בישראל דרך קבע.
בכנס הארצי ה-19 ובועידת ירושלים
לטכנולוגיה של המידע, היה היקף ההשתת-
פות כדלקמן:
- משתתפים מחו"ל בועידה 250.
- משתתפים מישראל בועידה 700.
- משתתפים מחו"ל במסלול המנהלים
בועידה 60.
- משתתפים מישראל במסלול המנהלים
0.
- משתתפים בכנס הארצי לעיבוד נתונים
0.
ונוסף לכל אלה ביקר קהל שמנה כ-7,000
איש בתערוכה, בשעות פתיחתה לקהל
הרחב.
התגובות הראשונות של ועידת ירושלים היו
חיוביות וחמות ביותר, ונתקבלו פניות
ממשתתפים רבים, בעיקר מאורחים מחו"ל,
לקיים ועידה זו בתדירות גבוהה יותר (מדי 3
שנים) ולא בהפרשי זמן של עד 5 שנים, כפי
שנהגנו בעבר. המרכיב שהיווה חידוש בועי-
דה זו - מסלול המנהלים, אשר מטרתו היתה
להביא לדו-שיח מקצועי ומסחרי, מנהלי חב-
רות הקשורות במיחשוב בחו"ל ובארץ, זכה
להצלחה רבה הן בהרכב המשתתפים והן
בתוכן הדיונים.
לעומת זאת, השותפות והשילוב עם הועידה
הכלכלית שנערכה במקביל, לא היו בהיקף,
ברמה וברוח לה ציפינו, בעיקר כתוצאה
מהסתייגות של הרגע האחרון מצד מארגני
הועידה הכלכלית. הערכתנו היא שבעתיד
אין לקשור את ועידת ירושלים לטכנולוגיה
של המידע באירועים אחרים, כמו הועידה
הכלכלית.
כנס עבודה בינלאומי של 1512
הועדה הטכנית של - 1₪15, העוסקת בנושא
המחשבים בחינוך (163), קיימה בירושלים
כנס עבודה בינלאומי, בשבוע שקדם לועידת
ירושלים לטכנולוגיה של המידע. לכנסי
העבודה של - ?151 יש מוניטין בינלאומי,
וההרצאות והמאמרים המובאים בהם מהו-
וים מסמכי יסוד רבי ערך בתחומיהם. ד"ר
ציון ברטה, נציג איל"א בועדה זו, קיבל על
עצמו ייזום וארגון הכנס בארץ.
נושא הכנס היה "השפעת המיחשוב על
החינוך הטכנולוגי ועל חינוך ההמשך'
ו בו טובי החוקרים בנושא זה בעו-
ם.
דו"ח הנהלת איל''א לשנת 85/84
קבוצות התמחות וקבוצות עבודה
ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בשנים
האחרונות בעולם המיחשוב, אשר הביאו
להתבססות ולהתרחבות של דיסציפלינות
מיוחדות ומאידך לגידול ניכר של ציבור
העוסקים במיחשוב על תחומיו השונים,
מהווים את הבסיס להתרחבות והתחדשות
ארגונית באיגודים המדעיים - טכנולוגיים
בתחום המיחשוב בעולם המערבי כולו,
ובישראל בפרט. השנה נעשו צעדים
משמעותיים בכיוון זה באיל"א, אשר כללו
אישור תיקון התקנון הקובע מסגרת פורמ-
לית חדשה: "קבוצת התמחות", בהשוואה
למסגרת הותיקה של "קבוצת עבודה". הגוף
החדש, "קבוצת התמחות" הוא בעל אוטונו-
מיה רחבה יותר, בעל תקציב משלו במסגרת
תקציב איל"א ובמסגרת פעולותיו כלולים:
כנס ארצי, הוצאה לאור של עלון מקצועי,
סמינרים בינלאומיים, קשרים עם איגודים
מתמחים דומים בארצות חוץ ועוד.
קבוצות ההתמחות הפועלות באופן סדיר הן:
קבוצת התמחות בעיבוד תמונות וגרפיקה
ממוחשבת, אשר קיימה עד כה שני כנסים
וסמינר בינלאומי. הסמינר והכנס האחרון
נערכו ב-7-6 ביוני 1983.
קבוצות התמחות "מחשבים בחינוך", אשר
קיימה כנס ארצי ב-24.4.84, ומוציאה לאור
עלון בשם "עלון המחשבים בחינוך". עד כה
יצאו לאור שני גליונות.
בכינוסי קבוצות ההתמחות משתתפים מאות
אנשי מקצוע.
קבוצת ההתמחות בעיבוד תמונות וגרפיקה
ממוחשבת מהווה הגורם המקשר בין איל"א
לבין האיגוד האירופאי לגרפיקה ממוחשבת
אטוח קהזקסזט לבין קבוצת ההתמחות המקבי-
לה של ה-1א6 בארה"ב 8100.8/.11 (-506
שוג זל) חס קטסז0) )זפזט)ה] [018).
במסגרת קשרים אלה מבקש האיגור
האירופאי לקיים את הכנס השנתי שלו בשנת
8 בישראל. בכנס משתתפים כמה אלפים
מאירופה ומהעולם כולו.
קבוצת ההתמחות "מחשבים בחינוך" מהווה
את הגורם המקשר בין איל"א ובין האיגוד
הבינלאומי: 160 - (-וווחוחסי) [החסו81חזסזח]
חטוזה06 חו יי חס 6טן) זאת נוסף
לקשרים שיש לאיל"א עם הועדה הטכנית
3 של פן6] העוסקת בתחום המחשבים
בחינוך.
במקביל להקמתן של קבוצות ההתמחות,
נעשתה השנה עבודה ברוכה להקמתן של
"קבוצות עבודה" חדשות באיל"א, ובקביעת
המסגרות הפורמליות להקמת קבוצת עבודה
ולהפעלתה. ההנהלה אישרה מסמך הקובע
את סדרי ההקמה וההפעלה של "קבוצת
עבודה", במסגרת זו הוקמו השנה הקבוצות
הבאות:
*+ אבטחת איכות במערכות ענ"א.
> ביזור ענ"א באמצעות מיקרומחשבים.
ובשלבי הקמה נמצאות קבוצות עבודה
בתחומים:
* הנדסת תוכנה.
> תבונה מלאכותית.
> תחיקה ותקנות בנושאי ענ"א.
ההיענות לנושאים אלה היתה טובה מאוד,
ועשרות | רבות | השתתפו | במפגשי
היסוד ובמפגשים הבאים.
קבוצות עבודה אלה מצטרפות למשפחת
קבוצות העבודה הותיקות של איל"א: מחש-
בים בהוראה, בלשנות חישובית ואחרות (לא
בולן היו פעילות השנה).
סיכום האירועים שנערכו השנה במסגרת של
קבוצות ההתמחות וקבוצות העבודה:
= כנס ארצי: עיבוד תמונות וגרפיקה ממוח-
שבת (קבוצת ההתמחות בעיבוד תמונות
וגרפיקה ממוחשבת) 7-6 ביוני 1985.
במסגרת כינוס זה הוקדש יום אחד לס-
מינר בינלאומי.
> כנס ארצי: שימושי מחשב בהוראה ולמי-
דה (קבוצת ההתמחות "מחשבים
בחינוך"), 24 באפריל 1984.
מפגשים במסגרת קבוצת עבודה "אבטחת
בהוראה":
* תוכנה ללימוד בדרך המשחק (ד"ר טרי
פרל) 9.5.83.
> מורה מעולם אחר - תיאוריה, ארגון
וטכנולוגיה (רס"ן חנן יניב) 6.6.83.
= פעילות האגף לתכניות לימודים במשרר
החינוך (בני פיינשטיין) 9.1.84.
= שידורי טלטקס בטלוזיה הלימודית
(אורה גפנר) 6.2.84.
= דיון בהתארגנות לקראת התקנת מחשב
בבתי הספר (שמואל ארנון) 5.3.84.
מפגשים במסגרת קבוצת עבודה "אבטחת
איכות":
> משמעות אבטחת איכות בענ"א (אשר
יובל) 19.12.83.
* תקנים באבטחת איכות
מנחם): 13.2.84.
* ביקורת מסמכים (יוסף מעין) 2.4.84.
= נוהל אבטחת איכות תוכנה ושילובו במע-
רכת הנוהלים לפיתוח תוכנה למערכות
משובצות מחשב (שלמה הרלב).
* הכנסת מתודולוגיות ליחידות ענ"א (אשר
בר דוד) 4.6.84.
(מרדכי בן
ימי עיון
השנה נעשתה פעולה לשיפור השירות הניתן
למשתתפים בימי העיון בשתי דרכים: הכנה
של ספר הרצאות והוצאתו לאור בצורה
נאה. כמו כן הועמד לרשות המרצים שירות
של הכנה גרפית מקצועית של שקפים. האי-
כות הגבוהה של השקפים תרמה רבות להצ-
לחת ההרצאות בימי העיון.
בימי העיון השתתפו טובי המרצים בארץ
בתחומיהם:
* יום עיון במערכות הפעלה 15.6.85.
יום עיון ביישומי תקשורת 17.1.84.
יום עיון ביישומים מבוזרים 19.2.84.
יום עיון בויראוטקס 21.5.84.
יום עיון: השלכות המיחשוב על ההכש-
רה המקצועית 20.5.84.
פעולות איזוריות
הפעילות המקצועית האיזורית של איל"א
מתקיימת ב-4 איזורים, ומנוהלת על ידי
האחראי לאיזור מטעם איל"א:
ירושלים, אחראי סמי מצפי.
תל-אביב, אחראי מנחם שלגי.
חיפה, אחראי דן גרנות.
באר-שבע, אחראי ראובן בקלש.
איזור ירושלים
* טכנולוגיות ויישום במיקרו
(סידני דולב) 24.5.83.
* וידאוטקס (מאיר אלתר) 13.12.85.
מחשבים
>= רשתות תקשורת מקומיות (ד"ר נרי ברו-
צקס) 18.1.84.
* זסוחטן 70 1א18 (יוסי חפץ) 3.4.84.
איזור תל-אביב
= 82 יישום מסד נתונים טבלאי במערכת
- 5]א (נאה-לי שווימר) 22.11.85.
= רשמים מקומדקס (בצלאל כנעני, ארנון
דסקין, יוסי חפץ) 7.2.84.
* שפת -6- (צחי יעקובוביץ) 6.3.84.
איזור חיפה
* מרכז מידע - עקרונות ויישום בארגון
גדול (ציון ירום) 51.1.84.
* מבוא למערכות תומכות החלטה (דן
גרנות) 3.5.83.
= הרכב, תיאור ותכנון של סיבים אופטיים
בתקשורת. דוגמה מעשית למערכת סי-
בים (נעם לוטן) 12.4.83.
* תקנים לתיעוד מידע (רפאל גולדפרב)
4
איזור באר שבע
> הוראה בעזרת מיקרומחשב (ד"ר טרי
פרל) 11.5.83.
* מערכת הפעלה - אזַא (חנה כרפס)
5.
6 -חסוסטזזפה1 38566 זטזטקותס) ]0 שטוע6טכ)
חעופטכ 31 (ד"ר אסתר שטיינברג) 30.5.83.
צוותי החשיבה של המועצה: "דרכה של
אול"א
ההיקף הגדל של הפעילות בתחום המיחשוב,
קבוצות אנשי מקצוע חדשות המשתלבות
בענף, התפתחותן של דיסציפלינות והתרח-
בות והעמקה של קשרינו הבינלאומיים, כל
אלה מחייבים בחינה מחודשת של המטרות
והמבנה הארגוני של מסגרות הפעילות של
איל"א. השנה קיימה המועצה דיונים מעמי-
קים בנושאים אלה. הדיונים נערכו במסגרות
של צוותי חשיבה, אשר דנו בנושאים שונים
והביאו המלצותיהם בפני מליאת המועצה.
דיוני צוותי החשיבה נערכו בשני שלבים.
בשלב הראשון התכנס צוות מס' ו שנושא
דיונו "עקרונות". הצוות הגיש את סיכום
דיונו והמלצותיו בפני המועצה, ועל יסוד
עבודתו של צוות זה, אשר היתווה קווים
עקרוניים לכיווני ההתפתחות של איל"א בע-
תיד, נערכו דיוני הצוותים האחרים על פי
תחומים ונושאים מוגדרים יותר.
צוות מס' 1: דרכה של איל"א.
צוות מס' 2: המבנה הארגוני של איל"א.
צוות מס' 3: פרסומים.
צוות מס' 4: השפעה על רשויות השלטון ו-
החברה.
צוות מס' 5: כנסים ואירועים.
צוות מס' 6: שירותים מקצועיים לחברי
איל"א.
המסמכים שהוכנו על ידי צוותי החשיבה
ישמשו, לאחר דיון נוסף במועצה, כמסגרת
מנחה לפעילות ולהתארגנות של איל"א לקר-
את שנות התשעים.
מסגרת חדשה לחברות באול"א<
השנה אושר בהצבעה כללית תיקון בתקנון,
המאפשר לארגונים החברים באיל"א לרשום
את עובדיהם (במגבלות מסוימות) כחברים
אישיים. מטרת תיקון זה לשפר את הקשר
האישי עם עובדי המיחשוב בישראל על ידי
רישומם כחברים אישיים באיגוד. בכך גם
יינתן ביטוי נכון יותר להיקף האוכלוסיה
המקצועית הקשורה באיל"א, ואשר כיום
חלקה הגדול מסתפק בקשר עקיף - דרך
חברות המעסיק.
משרד אול"א בתל-אביב
במגמה להביא לשיפור השירותים הניתנים
על ידי מזכירות איל"א לציבור החברים,
הוחל בהקמה של משרד איל"א בתל-אביב.
נשכר שטח למשרד ולחדר ישיבות בכפר
המכביה, והוחל בניצולו, בשלב זה - לישי-
בות ולמפגשים. במהלך השנה הקרובה יא-
וייש המשרד ויקויים בו חלק מפעילות מזכי-
רות איל"א.
קשרים עם איגודים וארגונים מדעיים טכניים
אחרים
איל"א רואה בעקרון בחיוב יצירת קשרים
וקיום פעולות משותפות עם איגודים אחרים,
בתחומים הקרובים לה, בארץ ובחו"ל. הפעו-
לות שנעשו, ואלה הנמצאות בשלבי הידב-
רות ראשונים, בתחום זה הן:
*= שיתוף פעולה עם - 1865 - ישראל באי-
רוח כנס עבודה של הועדה הטכנית
6 תקשורת של 1:15 במרס 1985.
> סיכום עקרוני של שיתוף פעולה עם אי-
תי"ם (איגוד ישראלי לתיכון וייצור בעז-
רת מחשב) בארגון כנס 6ותקגזקסזטם
בשנת 1988.
= הוחל בדיונים עם הסניף הישראלי של
נציגי איגוד אייסק - איגוד סטודנטים
בינאלומי בתחומי הכלכלה, המינהל ומד-
עי המחשב, על שיתוף פעולה כללי (וית-
כן - מתן חסות לאיל"א) בעתיד.
> קבוצת העבודה של איל"א "מחשבים
בהוראה" פועלת בשיתוף עם איל"א -
איגוד מורים העוסק בהוראה בעזרת
מחשב.
* הוחל בהידברות עם מרכז הבניה
הישראלי על אפשרויות של שיתוף פעו-
לה בתחום המיחשוב בענף הבניה.
> נעשית פעולה להידוק קשרינו עם האיגוד
האמריקאי - 1א40, ובכלל זה תרגום
מאמרים המתפרסמים בעתוני ה-1א40 -
ופרסומם ב"מעשה חושב", ובדיקת
אפשרויות של הקמת קבוצות עבודה של
איל"א שיהוו גם "צזטוקגמ6** של ה-1א0. *
דיונים ראשוניים נערכו עם גופים ציבור-
יים ומדעיים-טכניים נוספים ברוח זו.
יצויין שלמרות שנעשה השנה מאמץ מצידנו
להביא ליתר קירוב ושיתוף פעולה עם איגוד
מנתחי מערכות, לא נענינו בצורה שאיפשרה
התקדמות בנושא.
סקר מחשבים שנתי
מועצת איל"א והנהלתה רואות חשיבות רבה
בחידושו של סקר המחשבים השנתי במסגרת
הלשכה המרכזית לססטיסטיקה. אנו רואים
חשיבות בקביעה ממשלתית שהמידע על ענף
המיחשוב בישראל הוא "מידע בינלאומי",
ובכך יקבל טיפול נאות ומוסדר במסגרת
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנו נמצאים
עתה בעיצומה של פעילות לקדם נושא זה,
במגמה להביא לסיומה בשנה הקרובה.
מפעל להנצחת שמו של דב חביון ז"ל
במהלך השנה עסקה המועצה, באמצעות
ועדה מיוחדת שנבחרה לכך, בחשיבה ובת-
כנון מפעל להנצחת שמו של דב חביון ז"ל.
פעולה זו הסתיימה - והמשכה יהיה במס-
גרת המועצה החדשה, במהלך השנה הקרו-
בה.
55
מתוכם הצביעו 257 בעד השינויים, 30 הצבי-
תוצאות הבחירות לוועדת ביקורת (3 חב-
עו נגד, נמנעו 11, ובכך נתקבלו השינויים
רים):
סיכום
שנת העבודה הזו הציגה פעם נוספת, והשנה
אף בהדגשת-יתר, את החשיבות שבפעילותו, | ןַ. ראבבני 209 לתקנון.
ואת יכולת הביצוע, של הגוף הוולונטרי | 2. פנניגד 207 באו על החתום:
אסיא דוד 19
שלנו. תרומתו לקידום הרמה המקצועית בת- | 3.
חום המיחשוב בארץ, להבאת דבר המיחשוב | הצבעה לשינויים בתקנון:
לסקטורים חדשים, ולהעמקה וקידום הקש" | נתקבלו 298 טפסים, כולם נמצאים כשרים,
רים המקצועיים של ישראל עם גופים
מקצועיים ועם אישים בתחום המיחשוב בעו-
לם כולו, כל אלה מהווים תרומה משמעותית
למדינת ישראל בכלל ולקהילת המיחשוב
בפרט. עם זאת, ההיקפים הגדלים והולכים
וריבוי התחומים בהם אנו מתבקשים לעסוק,
מר בן מנחם מר שורק
להרי חבר
גב' ר. קופרמן
מזכירת איל"א
תקציב איל"א לשנת 84/85
אושר ע"י האסיפה הכללית ב-13.6.84
מחייבים היערכות מתאימה לקראת העתיד, קרן אול"א 100
ומאמץ רב הושקע במסגרת מוסדות איל"א
השנה, במגמה להיענות לאתגר זה.
תקבולים
תרומות 0
פרסומים 000000
+ אירועים (ימי עיון וכנס ארצי) 0
הכנסות שונות 0,ווו
| העברה מקרן איל"א לכיסוי גרעונות 10
ביום 12.7.84 נבחרה הנהלה חדשה לאיל"א | | סה"כ 74,055,000
לתקופה של שנה אחת
פרופ' מיכה חנני - יו"ר ההנהלה ן הוצאות
מר בן כוכב עזרא - מחי"ש | פרסומים 000
מר גוטליב משה - אוניב' בר אילן | חברות בארגונים בינ"ל 5,000
גב' הייטנר שאולה - כלל מחשבים וטכנולוגיה | השתתפות בכנסים בינ"ל
מר מאור יהושע - י.ב.מ. ישראל בע"מ | ועידוד פעולות בארץ 0+
אל"מ פרי אברהם - צה"ל | קבוצות עבודה ופעילות איזורית 0-ו
מר צימט כתריאל - חב' אי.סי.אי. בע"מ שכר עבודה וזכויות, ירושלים 0
שכר עבודה וזכויות, תל-אביב 0,ו
הוצאות משרד וארגון, ירושלים 00
פרטיכל מישיבת ועדת קלפי הוצאות משרד וארגון, תל-אביב 0
וּ העמסת הוצאות עבודה וארגון לפעילות (20,395,000)-
לבחירות למוסדות האיגוד אירועים (ימי עיון וכנס) 0"
רזרבה 0.000
הוועדה קבעה כי ההצבעה למוסדות האיגוד
התנהלה בדואר עפ"י התקנון וכסדרם.
מכלל 2102 בעלי זכות בחירה הצביעו סה"ב
353 חברים, נפסלו 7 טפסים, נספרו איפוא
6 טפסי הצבעה כשרים.
הצביעו 26.3% מכלל בעלי זכות הבחירה.
סה"כ 74,055,000
חברי מועצת אול"א לשנת 84/85
נשיא איל"א פרופ' אברהם גינזבורג
תוצאות הבחירות למוסדות האיגוד: 3 מר אלון יחיאל מאגרי טכנולוגיה בע"מ
נבחרו 14 חברים חדשים למועצה, נוסף ל-14 2 מרבוקשפן שמעון עירית פתח-תקוה
החברים המכהנים כהונה נוספת עפ"י הת- 5 | פרופ' בורוביץ ישראל אוניברסיטת תל-אביב
נון. 4 = מר בייליס שי יעל - תוכנה ומערכות בע"מ
להנו רשימת המועמדים שנבחרו ומספר 5 | מרבן כוכב עזרא מחי"ש - שרותי מחשב בע"מ
הקולות שצברו: 6. | גב' ברקת שולמית בקרה ועצוב מערכות בע"מ
7 מרגוטליב משה אוניברסיטת בר-אילן
מועצת אול"א 8 = ד"ר גוטרמן מנחם בד"ל - שרותי מחשב בע"מ
ו בן-כוכב עזרא 207 9 | אינג' גרנות דן משרד הבטחון - רפאל
2 רביב יוסף 2 סו. | גב' הייטנר שאולה כלל מחשבים וטכנולוגיה בע"מ
43 בורוביץישראל | 217 וו. | מר הכהן אליהו חב' נ.סי.ר. - י.א. מיטווך ובניו
4 הלוי סגל רוממיה | 195 2 מר הלוי"סגל רוממיה | אגד בע"מ
0 ל ל 5 פרופ' חנני מיכה אוניברסיטת בן-גוריון
7 % 4 מר אבי כהן אוניברסיטת תל-אביב
ל ₪ 5 מרלוין משה רייטר מערכות בע"מ
9 מיטווך דוד 58ו 6 מר מאור יהושע חב' י.ב.מ. ישראל בע"מ
סו. כהן אבי 14 לז. | ד"ר מיטווך דוד חב' נ.סי.ר. - י.א. מיטווך ובניו
וו. לוין משה 14 8 מרנדיר משה בנק לאומי לישראל בע"מ
12 מאור יהושע ו 9 מרעטר אלי תנובה מחשבים בע"מ
5. הכהן אליהו 5 0. פרופ' עין דור פיליפ = אוניברסיטת תל-אביב
הרוה = ו2. | אל"מ פרי ה צ.ה.ל.
: 2 מר צימט כתריאי חב' אי.סי.אי. בע"מ
ות הבחירות לוועדת בחירות (5 חב 3 מרקורפל יונתן מכללת קדם
3 ל 4. פרופ' רביב יוסף מרכז מדעי י.ב.מ. - הטכניון
ג אלקד קל א 5 מר שוהם יונה חב' קונטרול דטה ישראל
לור 2 6. גב' שיזף בת-שבע תעשיה צבאית
4 5לו 7. מר שלגי מנחם יעל - תוכנה ומערכות בע"מ
5 שאני שבתאי 9 8. די"ר שרון עמנואל משרד האוצר
נימוקי הוועדה לפרסי איל"א
4 - תשמייד
הוועדה לפרסי איל"א, שמונתה ע"י נשיא
איל"א, בחנה 14 עבודות אשר הוגשו.
הוועדה ממליצה לחלק השנה שלושה פר-
סים:
= פרס איל"א ביישומים במינהל ע"ש יוחנן
ושדי ז"ל.
= פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוג-
יים.
* פרס איל"א במדעי המחשב.
הוועדה ממליצה להעניק השנה 3 ציונים
לשבח.
החלטות הועדה:
פרס איל"א ביישומים במינהל ע"ש יונתן
ושדי ז"ל מוענק השנה לצוות פיתוח יחידת
מחשב צהלית בראשות רס"ן קרני - "הטבלן"
- מחולל יישומים המבוסס על בסיס נתונים
יחסי.
הנמקה: למסדי נתונים יחסיים יש תורה מפו-
תחת ויתרונות מושגיים ניכרים, אבל יישומם
המעשי בציוד המחשבים ומערכות ההפעלה
הקיימות מפגר אחרי התיאוריה.
מערכת "הטבלן" שפותחה בצה"ל משלבת
מסד נתונים יחסי טבלאי עם מחולל יישומים
ויוצר דוחות והתוצאה היא מערכת ניהול
מסדי נתונים בעלת היקף ויכולת מרשימים.
למרות חסרונות מערכת השליפה ומערכת
ההפעלה, התקבלה מערכת עם אופרטורים
חזקים ושפת שאילתות מגוונות, נוחה לשי-
מוש ומחולל יישומים, למגוון רחב של שימו-
שים ומשתמשים.
המערכת על כל מרכיביה היא פיתוח מקורי,
ומהווה הישג נכבד בתחום עיבוד הנתונים
המינהלי ונבחרה כראויה לפרס איל"א.
פרס אול"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים
מוענק השנה לצוות פיתוח תוכנה, המפעל
לרפואה גרעינית בחברת "אלסינט" - "מחולל
יישומים אינטרקטיבי להדמאה גרעינית".
הנמקה: זוהי מערכת גדולה ורבת היקף
לאבחונים רפואיים שפותחה משך כחמש
שנים, צמוד לפיתוח חומרה. היא מיועדת
לאסוף, לנהל, לעבד, להפוך מידע ולהגיע
לאבחנות קליניות על בסיס חומר צילום
ממערכת ההדמאה הגריעינית.
עיצוב המערכת בשיטת מחולל יישומים באה
לתת מגוון רחב של שימושים ומשתמשים.
בפיתוח המערכת שולבו רעיונות ופתרונות
נאים לבעיות בחומרה, ארכיטקטורה, תוכנה
ורפואה.
המערכת נראית מוצלחת גם מבחינה כלכלית
וביחד עם החומרה נותנת ערך רב וחשיבות
לפרקטיקה ולמדע הרפואה, נבחרה לפיכך
כראויה לפרס איל"א ביישומים מדעיים
וטכנולוגיים.
פרס איל"א במדעי המחשב מוענק השנה
לד"ר יואב רז, ורדה אלפרסטין, ראובן כהן
ויקטור ורקוביץ מהטכניון.
"מערכת ארול" - לניהול מסדי נתונים מעל
מודל של ישויות וקשרים.
הנמקה: מערכות תוכנה נועדו לסגור את
הפער בין המשתמש ועולם המושגים שלו
לבין המחשב והפעולות המתבצעות בו. פער
זה הוא המעיק ביותר כיום על התפשטות
השימוש במחשבים.
שפות-על המבוססות על מודלים סמנטיים הן
הפתרון המוצע כאן לניהול מסדי נתונים.
אמנם היו הצעות ונסיונות בכיוון מודל
וקשרים, אך ההישג העיקרי ב"ארול" הוא
ביצוע ומימוש מלא של הפרויקט - כולל
שפת שאילתות עם סמנטיקה הולמת, זר
לקומפילציה והרצה 0 - 4
מוש אינטרקטיבי להפעלה של המערכת
המאפשרת בניה, תחזוקה ושליפת מידע מב-
סיס הנתונים.
מערכת זו נבחרה ראויה לפרס איל"א במדעי
המחשב.
ציונים לשבח:
מצאנו לנכון לציין לשבח את העבודות הב-
אות:
תכנית ס.מ.ל. - צוות בראשותו של מר חיים
שלזינגר מקרית שמונה. פרויקט לומדה בעז-
רת מחשב בבתי ספר בצפון הארץ, במיגוון
רחב של נושאים. הפרויקט הוא בעל חשיבות
ראשונה במעלה.
תכנית ''1455** - פותחה ע"י סגן יואב כספי.
עבודה נאה במערכת הפעלה המאפשרת
להריץ בנוחיות וביעילות עבודות הדורשות
זכרון דמיוני ענק.
"עיצוב וגישה חזותית למערכות סבוכות" -
שיטה אשר פותחה ע"י פרופ' דוד הראל
ממכון ויצמן למדע ומסוגלת לפשט וליעל
במידה ניכרת את תהליכי הניתוח, ההבנה
והעיצוב של מערכות סבוכות.
מספר עבודות שהוגשו לפרס הן בתחום
הנדסת תוכנה ומערכות, אנו סבורים שיש
לעודר מגמה זו ולהנהיג פרס איל"א נוסף
(רביעי) בתחום זה. (העבודה של פרופ'
הראל היתה נמצאת ראויה לפרס בתחום
זה).
כמו כן הוענק פרס למאמר מצטיין בעלון
"מעשה חושב" ע"ש דוד לוין ז"ל.
הפרס הוענק לגב' מאירה מרקוס ולד"ר
על המאמר " 4
ועדה מיוחדת בחנה 26 הרצאות בימי הכנס
והחליטה להעניק פרסים מיוחדים למרצים.
הועדה בראשותו של פרופ' ישראל בורוביץ
והחברים משה גוטליב ורות קופרמן בחנו את
תוצאות שאלוני המשו"ב אשר מולא ע"י יו"ר
הישיבות.
מקום ראשון נקבע אלישע ינאי, 30 נקודות
0 שללים.
מקום שני נקבע עמנואל כהן, 27 נקודות
2000 ה
מקום שלישי נקבעה בת-עמי סדן 3,000 שקה
לים.
ולראיה באו על החתום:
פרופ' אלי שמיר
יו"ר הועדה
פרופ' מיכה חפרי | מר עמנואל גרינגרד
חבר הועדה חבר הועדה
נוהל קבוצת עבודה באול"א -.
אושר במועצה ביום 31.5.84
אלי עטר
המטרה: הסדרת תפקידיה ומטלותיה של
קבוצת עבודה באיל"א.
רקע: תקנון איל"א החדש, בפרק א סעיף 5
פיסקה י"ב, קובע:
"קבוצות עבודה תאורגנה במסגרת האיגוד
ותמננה לפחות 10 חברים מאוגדים, במטרה
לעסוק בנושאי ענ"א ומיחשוב. חברי קבוצת
העבודה יפעלו לפי הוראות תקנון איל"א
והחלטות המוסדות הנבחרים של האיגוד".
אמצעים: משרדי איל"א ומזכירות איל"א
לתיאום המפגשים, הכנת מקום המפגש ועזד
רה בדואר, הדפסות והוצאות.
מדווחת: לחבר הנהלת איל"א הממונה על
ל עבודה וקברצות התמחות ולמזכירות
איל"א.
הקמת הקבוצה
חברי איל"א המבקשים להקים קבוצת עבודה
יפעלו כך:
> יפנו בכתב להנהלת איל"א ויציינו את
הנושאים בהם תעסוק הקבוצה, את
האוכלוסיה העשויה להתעניין בנושא
ואת גודלה.
= יפרטו את שמות המועמדים לרכז את
קבוצת העבודה. לגבי כל מועמד יימסרו
הפרטים: שם, כתובת, עיסוק, מקום עבו-
דה, טלפון, רקע מקצועי ושמות ממלי-
צים.
* לאחר קבלת אישור הנהלת איל"א להק-
מת הקבוצה תיעשה פניה למזכירות
איל"א אשר תתאם את המקום והמועד
ותפיץ הודעה על מפגש ההקמה לחברי
איל"א.
= במפגש ההקמה ישתתף חבר הנהלת
איל"א, ייערך רישום המשתתפים וייקבעו
מביניהם החברים המבקשים להיות פעי-
לים בקבוצה.
= במפגש ההקמה ייבחר רכז הקבוצה מבין
המועמדים. בחירתו תובא לאישור
הנהלת איל"א.
> במפגש ההקמה יוצגו ויידונו הנושאים
שלמענם מוקמת הקבוצה, לצורך גיבוש
תכנית עבודה.
תכנית העבודה לשנה תסוכם ותוגש במפגש
השני של הקבוצה.
התכנית תימסר לאישור הנהלת איל"א.
על קבוצות העבודה להכין תכניות עבודה
לשנה המקבילה לשנת הפעילות של איל"א.
נוהלי עבודה
קבוצת עבודה של איל"א או קבוצת עבודה
בקבוצת התמחות של איל"א תקיים את
פעולותיה לפי הנוהל המפורט:
41 הקבוצה תיפגש כ-10-6 פעמים בשנה.
2. הקבוצה תקיים רשימת חבריה הפעילים
ורשימת מתעניינים בנושא.
3 הקבוצה תכין תכנית עבודה שנתית
שבמסגרתה יוגדרו הנושאים שיטופלו
וההתקדמות שתושג.
4. הקבוצה תרשום פרוטוקול מכל ישיבו-
תיה ותעבירו להנהלת איל"א.
5 הקבוצה תקיים את ההתכתבות עם קבו-
צות מקבילות בחו"ל או בארץ ותזמן
מומחים בארץ בנושאים שבטיפולה
להרצאות, לדיונים ולהתייעצות, עם
חברי הקבוצה.
6. הקבוצה תקים יום עיון אחד בשנה
לחברי איל"א, בו יוצגו הנושאים שנדונו
משך השנה, הלקחים שהופקו וההמל-
צות שיש לקבוצה בנושאים שבטיפולה.
7. הקבוצה תקיים קשר שוטף עם החברים
המתענינים בנושאים שבטיפולה ותדווח
להם על ההתקדמות.
8 הקבוצה תכין מאמר מסכם (אחת לשנה
לפחות) שיפורסם ב"מעשה חושב", בט-
און איל"א.
9. כל הפעולות ינוהלו ע"י רכז קבוצת
העבודה, .והוא אחראי אישית כלפי
הנהלת איל"א בכל הקשור לקיום הנוהל.
סו. הקבוצה תמנה רכז לתקופה של שנה
אחת. המינוי טעון אישור הנהלת איל"א.
17
ניהול המחשב
אלדד מרקס, פרויקטה תכנה וארגון (ישראל) בע"מ
השימוש במערכות 46600202 546
במחשבי י.ב.מ.
מחבר המאמר, אלדד מרקס, (33) משמש
ביועץ בכיר בחברת פרויקטה, תוכנה וארגון.
בעבר עסק בפיתוח מוצרי תוכנה בחברת
יו
מערכת 8ת0תט46600 5060₪ץ5
היא מערכת תוכנה האוספת
נתונים על פעילות מערכת
ההפעלה ועל העבודות ה-
מתבצעות במחשב, ומספקת
כלים לניהול הנתונים והפקת
הדו"חות מהם. הצורך הרא-
שוני במערכת -ש4060 55688
8ַתווה היה חיוב המשתמשים
במחשב לפי צריכת משאבים
שונים. עם הזמן התרחב השי-
מוש וכיום המערכת מספקת
כלים לניהול ההיבטים הש-
ונים של השימוש במחשב.
ניהול השימוש במחשב מתחלק לתחומים
הבאים:
- ביקורת בסיסית (ו04) הכוללת רישום
שוטף היסטורי של כל האירועים.
- בקרת תפוקה: כמות העבודה שהתבצעה
בתקופה הנתונה.
- בקרה תפעולית: באזו מידה התפעול
מתפקד היטב.
- בקרת עומסים על כל המשאבים החשו-
בים, לצורך חיזוי צרכים עתידיים, כלומר
תכנון תפוסה.
- כוונון המערכת לביצועים מירביים, הן
בעבודות מכלול והן בעיבוד מקוון.
- חיוב נבון של המשתמשים במחשב לפי
השימוש במשאבים השונים.
מערכת 8פתטס0ס0 תטזצץ5 צריכה לסייע
בכל אחד מהתחומים הללו.
מערכות ההפעלה של י.ב.מ. מספקות כלים
לאיסוף שוטף של נתונים. ניהול הנתונים
הנצברים והפקת הדוחות מהם מתבצע,
בדרך כלל, באמצעות חבילות תוכנה או בעז-
רת תוכנה שפותחה ע"י המשתמש. במקרים
מסויימים מתערבת חבילת התוכנה גם בשלב
איסוף הנתונים. הצורך בהתערבות כזו בולט
ביחוד במערכות ההפעלה 88צ/05כ, .₪08
5/פסם, בהן לוקה איסוף הנתונים בחסר
ובאי דיוקים.
בקרת תפוקה
תמונה ראשונית של המערכת צריכה להיות
מרוכזת ומתומצתת.
כמה זמן המחשב עבד בתקופת הדוח, סה"ב
פעולות ק/פ, כמה עבודות בוצעו, כמה
נכשלו, משך הזמן שהתקשורת היתה פעילה,
סה"כ משתמשי התקשורת, זמן תגובה ממו-
צע. זהו המידע הראשוני הנחוץ לבקרת תפו-
קה. מערכת פחוזחטסס46/ וחטופץ5 צריכה לספק
מידע זה במסגרת 2-1 דפים בצורה נוחה
להבנה כך שבמבט אחד יוכל המנהל להת-
רשם מהי התפוקה של המחשב בתקופת
הדוח. ראה דוח תמצית מנהלית.
תקופת הדוח צריכה להיות ניתנת לקביעה
פרמטרית, כדי שאפשר יהיה לקבל תמונת
מצב לכל תקופה רצויה. נוח להשוות דוחות
מתומצתים כאלה של תקופות שונות, ולאתר
שינויים המורים מצד אחד על כיווני התפת-
חות ומצד שני על בעיות.
בקרת תפעול
נתונים רבים שהמערכת אוספת מושפעים
מפעילות צוות התפעול של המחשב. וחטופץ5
שחוזהטס06 מנתח נתונים אלה ומספק את
המידע לצורך מעקב והסקת מסקנות. מנהל
התפעול צריך לקבל מידע כמו ניצול המחי-
צות או ה->זסזגוזוח] במקביל, זמן המתנה
לתגובת מפעיל, ניצולת הניר במחשב, רישום
מפורט של העבודות שהתבצעו ופרטים
שונים עליהן.
גם את דוחות התפעול התקופתיים חשוב
להשוות לדוחות תקופה קודמת, לצורך
מעקב אחר שינויים.
כוונון
ניתן לבצע כוונון בשני רמות:
> כוונון תכניות, בעיקר להפחתת כמות
השימוש הכולל במשאבים, ולהשגת חפי-
פה טובה יותר בין פעילות ק/פ ועיבוד
חישובי.
> כוונון כלל המערכת, להפחתת רמת
התחרות על משאבים בין התכניות
המתבצעות במקביל.
כוונון תכניות, ניתן לבצע בתחומים הבאים:
- ניצול יע"מ ((00)
= ניצול זכרון
- פעולות ק/פ
- משך פעולת ק/פ ממוצעת
התפלגות גישות לכונני דיסקטים
6 07/07/86₪ שזגם פשם
1 1 1 1 1
13.50 14.40 15.30 16.20 7.0
| 85זטא1א +6 568.6 ג זא20 :אס
80 ועאסםן8: 508 הפש אשד5ד5
(א069%8) 015%5 א8* 6זאא 510
1 1
0 12.00
0 465 מש[ד
ו02000/ו433 3.123 סי[זאש660ג אשז5צ5
5 ףאטשז6א
11,250 30.0-'
9.375 25.0-'
י-5.0 5.625
.-10.0 3,750
1.875
1 1 1
0 ו סו 00 09 0.0 000
6 6% 510 ו 560.5 ג6נזהש
- פעילות הנדרשת ממפעיל
תחילה יש לאתר את התכניות הדורשות
טיפול. מערכת אחו1ח46600 וחסוצץ5 של חברת
4]א, לדוגמה, מפיקה דוחות המראים
לבל משאב (יע"מ, ק/פ. ניצול זכרון וכו') אלו
תכניות צורכות אותו משאב בכמות הגדולה
ביותר. פוטנציאל השיפור של אותן תכניות
הוא לכן הגבוה ביותר. ראה דוח צריכת
משאבים.
במקביל יש לבחון את כלל ניצול המשאבים
במערכת, כדי לאתר אלו משאבים מהווים
צוואר בקבוק, כדי שקודם נטפל בתכניות
הבעיתיות בנוגע למשאב זה. לדוגמה, אם
צריכת יע"מ ((601) במערכת כולה מעל
%, התכניות הראשונות לטיפול הן אלה
הצורכות זמן עיבוד רב.
כוונון המערכת, תמיד בעדיפות גבוהה,
ולעיתים, כאשר תפושת המשאבים במערכת
נמוכה, נראה אפילו מיותר. אף על פי כן אין
לוותר עליו, מהסיבות הבאות:
א. בקרת עומסים על משאבים אינה משמעו-
תית אלא אם כן המערכת מכווננת היטב,
כיון שבקרה במערכת לא מכווננת עשויה
להעלות תוצאות מטעות ולכוון להרחבת
ציוד במרכיבים הלא נכונים.
ב. תמיד יש לשמור עתודת תפושה לטיפול
בעומס-יתר במקרה חירום.
מטרת כוונון המערכת להפחית את התחרות
בין תכניות, כך שניצול יע"מ וקצב פעולות
ק/פ יהיו גבוהים ככל האפשר, וקצב הדפדוף
נמוך ככל האפשר, יחד עם זמן תגובה מספק
ממערכת התקשורת. מערכות תקשורת
שונות מעבודת מכלול בכך שאם זמן התגו-
בה מתארך מעבר לגבול מסוים, מפעילי
המסופים סובלים מירידה משמעותית
ביעילותם. מהירות העיבוד של עבודת מכלול
ספציפית, לעומת זאת, אינה גורם קריטי
באותה מידה, כך שהמטרה היא להגביר את
התפוקה הכללית של כל מחיצות המכלול עד
המקסימום, ולאו דוקא להעדיף עבודה אחת
על פני האחרות.
הצורך בזמן תגובה טוב בתקשורת מקטין את
רמת ניצול. המשאבים המירבית שניתן לע-
מוד בה. לדוגמה, במערכת שכולה עיבוד
במכלול יתכן להתקרב לניצול יע"מ של
%. בנוכחות מערכת תקשורת, הרמה
המירבית הנסבלת תהיה 60%-70%. דוחות
מערכת אחווחטס00א/ ח6ז5ץ5 מאפשרים לאתר
זמנים בהם זמן תגובה היה גרוע מהרמה
הדרושה. דוחות אחרים לאותה תקופה יכו-
לים להראות מה היה ניצול המשאבים הש-
ונים באותו זמן.
יש חשיבות רבה לכך שאיסוף הנתונים והפ-
קת הדוחות לגבי עיבוד במכלול ועיבוד
בתקשורת יבוצע ע"י מערכת -46000/ וחסזפץ5
פחווה אחת. דוגמה לכך היא המערכת של
חברת 0-4ז6]א המבצעת 8ַההטס00 ל-
5 ול-0105.
השלב הבא, לאחר קביעת הרמות הקריטיות
לכל אחד מן המשאבים, הוא בחינת השינו-
יים האפשריים לשיפור הביצועים:
- שינוי תצורת החומרה, ובפרט ארגון
מחדש של ערוצים, יחידות בקרה ואמצעי
ק/פ.
- ויסות העבודות להפחתת התחרות על
זמן יע"מ, אמצעי ק/פ או זכרון אל מתחת
לרמה הקריטית.
- מיקום קבצים על דיסקים להפחתת תנו-
עות זרוע ממוצעות בכלל המערכת.
הדיווחים המופקים ממערכת -00ס0;/ וחטוץ5
שחוזח מסייעים בכל אחד מהתחומים הנ"ל.
תכנון תפושה
השלבים הבסיסיים בתכנון תפושה:
- מדידת סה"כ זמן יע"מ ופעולות ק/פ
הנצרכים ע"י תכניות המשתמשים.
- חישוב הדרישות העתידיות על סמך חיזו-
יים של המשתמשים.
- חישוב עתודת תפושה נוכחית בכל אחד
מן המשאבים (יע"מ, ק/פ על תקליטים,
ק/פ על סרטים, זכרון).
- תכנון התרחבות באותם רכיבים בהם
עתודת התפושה אינה עונה על הדרישות
העתידיות.
דוח צריכת משאבים ע"י תכניות
3 0 00.00.00 זמגז5
3 0% 23.59.59 סו
6 זל
0 .0 586 4331 - 690
אט1 אגא סה
8 518666 זז
7.7 7.7
2-2 22
0.0.9 0.7
0-27.9 0.07
0.0.3 0-76
22007 0.4
220066 0.2
00.6 09
0.2.00 00.00.31
0-9 0.|4
פ|ו.0 0.008
00.0.55 0..9.
0.0.12 0.00.05
0.6 ו00.04.0ס
יי וי
0.4 4. 00.07
9-ו 0.0.7
000008 0.17
00.3 000.2
0..|.22 0:4
ז08קשה 515צ+)גאג א0ס]זש56א5
9 וס זאטס
%גזסז צ+8 0806860 515צ)גאג 05206 אבהססםק
שגזסז
זז
.וו.וס
3 160₪ַזא46600% אשז5צ5 4 680גא
סיטס= פאגה6סהקל דסו
6 משפאטי
5 6 סק
34
זןא1פזס
.וס
₪
|
[כן
4
ד
₪
ספ
כ-]
₪0
ץצ 5559
זט
שנזשָפדס
0(
8
15
30
זססו658%ג
ז0
₪
- = ₪0 כ ₪ מ כ כ) ₪ כ = כא נ כא >- >- מס כא כא תא
998
חשוב לבחון לא רק ממוצע ניצול של כל
משאב לאורך תקופה, אלא לזהות גם רמות
צריכה בשיא (65צ6[ א68ק). אם מתוכננת
הרחבה של העיבוד המקוון, פרקי זמן השיא
עשויים בהחלט להיות הקובעים העיקריים
את דרישות הציוד. אם מתוכננת הרחבת
העיבוד במכלול, יש לדאוג לעתודת תפושה
כללית מספיקה לטיפול בהרחבה.
בכוונון כלל המערכת ניתן לקבוע את הרמה
הנסבלת הגבוהה ביותר של המשאבים הש-
ונים באמצעות תכנית בקרה, המאפשרת
שליטה חיצונית על צריכת זכרון, כמות פעו-
לות ק/פ וצריכת זמן עיבוד. בכוונון תפוסה
ניתן להשתמש בתכנית דומה לקביעת עתו-
דת התפוסה בכל אחד מהמשאבים.
הדוחות המופקים ממערכת -טססט, וחסופץ5
פוה מספקים את כל הכלים הנחוצים לבי-
צוע המדידות הללו. ראה דוח התפלגות גי-
שות לדיסקים.
חיוב משתמשים
הנתונים המנוהלים ע"י מערכת ח6פע5
פחוזהטס60/ כוללים את כל הנחוץ לצורך
חיוב משתמשי ענ"א במדויק לפי צריכת
המשאבים השונים. החיוב יכול להיעשות
בצורה פשטנית ע"פ זמן שהייה במחיצה
(סוחוז 560קג!6), אך שיטה זו אינה מתאימה
לסביבה של עיבוד במקביל (-סזק!טוח
8חופפט6). בסביבה כזו התכניות המתבצעות
במחיצות אחרות ועומס התנועות בתקשורת
משפיע בצורה משמעותית על משך השהייה
במחיצה.
אותה כמות עיבוד עשויה להתבצע פעם
משך שעה ופעם אחרת 3 שעות, רק מפני
שעבודה במחיצה אחרת מבצעת חישובים
רבים. במקרה זה יהיה קשה מאד לשכנע את
המשתמש בנבונות החיוב הגבוה. שיטה
נכונה יותר לחיוב מתחשבת בצריכת כל
המשאבים - זמן יע"מ, פעולות ק/פ, ניצול
זכרון, צריכת נייר וכדו', תוך הפרדה בין זמן
יע"מ שנצרך ע"י המשתמש לבין זמן יע"מ
שנצרך ע"י מערכת ההפעלה עבור המש-
תמש, ומתן משקל נאות לכל משאב.
מערכת חיוב של פחוזחטסס40/ וחטופץ5 צריכה
לאפשר בחירת המשאבים לחיוב, קביעת
המשקל (מחיר ליחידה) עבור כל משאב,
חיוב שונה למכונות שונות בסביבה מרובת
מחשבים, וכן התחשבות בשעות היממה
השונות, תוך הנחה על ביצוע עבודה בשעות
בהן העומס קטן יותר.
מערכת 08תט4660 תַ5)60ץ5
מספקת כלים חיוניים לניהול
השימוש במחשב, הן למנה-
לים ברמות שונות ביחידת
המחשב והן לאנשי מקצוע.
הן יחידות מחשב והן מפתח!י
תוכנה ערים לשינוי זה בתפ-
קוד מערכות -46600 55/0
קחוות, וכתוצאה מכך ניתן
היום למצוא בשוק התוכנה
חבילות תוכנה טובות בנושא
זה, המספקות את מיגוון
השירותים הנדרש.
מי אמר
ש-אזאש
לא יבול
להיות מהיר?
היום, בעידן אמצעי התקשורת האלקטרו-
ניים, הטכנולוגיה המשוכללת, המדעים עתי-
רי הידע ובעקבות זאת - ההתפתחות הבלתי
ניתנת לשליטה בכל התחומים - דומה שאנו
מצויים בתוך לוע של הר-געש המאיים עלינו
בהתפרצות מידע, שאין אנו ערוכים - נפשית
ואינטלקטואלית - להתמודד עימה.
כל אחד מאיתנו חשוף לכמות אינסופית של
מידע, תועה ביער-עד של נתונים בכל התחו-
מים. כיצד מתגברים על כך? איך מבחינים בין
חשוב לתפל?
נראה כי אותה התפתחות טכנולוגית מדהי-
מה ובלתי ניתנת לריסון, שיצרה בעיה זו,
מספקת גם את הפתרון: המחשב. והדוגמא
הטובה ביותר, אולי, לבוח האדיר ולמהירות
המהממת של מחשב, שיכולה להתגבר על
כמות עצומה של מידע כהרף עין היא
הסופר-מיני מחשב החדש 9000 66סצ זסאוסץ
תוצרת "גולד" מחשבים.
לרגע נדמה כי מחשב חדיש זה הוא בבחינת
אחיזת עיניים; אנשי מחשבים רבים מתקשים
לעכל את ביצועיו. אך לא כך הוא, והדבר
הוכח אופרטיבית עליידי אנשי מקצוע
מהשורה הראשונה. הוכח מעל לכל ספק כי
הסופר מיני 9000 אש מסוגל לטפל במטלות
רבות כמחשב 18א 8-א41/א. למרות הכוח
האדיר של ה-9000 א הוא קל בשימוש הו-
דות למערכת הפעלה 1/1/32 שהיא גירסה
מורשית של א]אש אשר פותח על"י .81
5 ויושמה בצורה מקורית ע"י "גולד"
מחשבים. אתה מרים גבות בתמיהה ואומר:
הרי ה-א]א היא מערכת איטית!? נכון.
אבל מסתבר שלא אצל "גולד - מחשבים".
סדרה מהממת זו של 9000 אש המבוססת על
אזא() מהירה בביצועיה פי 4.5 עד פי סו (1)
מהסופר-מיני של חברת דיגיטל 11/780 %//י
ובמחירים דומים.
קשה להאמין? אולי, אבל עובדה מוכחת!
ה90007 א משלים, למעשה, משפחה ענפה
של מערכות סופר-מיני המבוססות על
אזאט.
תעודת ופרטי הזיהוי של 9000 את כוללים בין
השאר:
מעשה ב
ור
כ ירא נליץ ( 0 אוטווט 9084 ₪ הששרד.
670 ז1ט-32 6ספה0-/ 01 9
8ופצסססז] [ההז6וה1 332-011 201/08806 - 5
-וז[טות 00 61056 8 ,((101) ותש
ו0ז55 6|סטס6 ץזהסה ת68 .ז6580ססזק
זטקוקטסזתז
.605 63006 13 64 סעויך
. ץזסוח6וח חוגוח 01 18 4
.460016710 וחוסק-פחוזהסה ח: והטום
.18א16 10 חסופחהקאס עזסותטוא
58 ]0 0055א6 ח! 5101886 ספוכן
-3060 0 וטחזטתום זו 1א10 186 פוזסקקו5
.חסוז63
.0 19.28 10 קט 506008 056-232 | %
/פחסוזסגת הו טחסזפזטו חסו!!ווח 10 סז קט %*
.406
.1זסקקט5 |פחווחזטו 28[ | 9
כראי לציין כי אף ה-6000 א? - האח הקטן
במשפחת ה667סא זפשסץ - מהיר פי 1.5
מ-11/780 א//. פרטיו המזהים:
146 א זוט-32
([הטזזוצ 18א16) , לזסוחטוח הוגות ]0 18 2
-סזק זסק עזסוחטוה 630(6 [הט0 ]0 א 32 9%
.8 16 10 תסופחהקא6 לְזסות16א | %
85 ץזסוחסות תובוח פט!ק 08006 %
.וצו ]32-01 זסק פח 150 ע161הוחואסזקקה
סז |0זותס) תסופפוותפת9זך | %
505 סכ 3 , (107/77) |סססוסזק
-ז6)חו אזסטו)טח 1018-0566 זס] 66פט
.סוב
-5060 1.0 61תז6תזם 811 1א10 טתז פוזסקקט5 - %
הסןז 6
.6 19.28 10 קט 520605 5-232 - 9
4 2 ]0 680085 חן 5107886 ספו 9
/0ז61ת הו 6חסזפזטת/ תסו[!וות 3 סז ק -%
םב
תכונות אלה הופכות את המערכת לאידא-
לית ליישומים במערכות מרושתות ובמערכת
רבת-משתתפים עצמאית.
אך זה עוד לא הכל! ישנם יתרונות נוספים:
תוכנות ה-66סא זסצוסץ הינן תואמות תוכנה
עם שאר יחידות ה-5מ5581 אמ/וסץ של
"גולד" - הכוללות בנוסף לנ"ל מחשבים ות-
חנות עבודה קטנים יותר.
ע"י דמאם1ז 1 ניתן להרכיב רשתות מחש-
בים ותחנות עבודה ולהביא את כוח החד
6 זשצוסק לשולחן המדען, המהנדס וכו".
ה-18/32/ בשילוב עם תכנת הרישום ותכנת
ניהול מסד הנתונים מספקים את כל משאבי
ה-6סא זטאסע לכל תחנות העבודה על
הרשת, בצורה ברורה למשתמש ולמתכנת
הישומים. בעזרת משפחה גדולה זו של
"גולד" מחשבים יכול כל משתמש - להריץ
תוכנה על כל יחידות ה-5081₪8 ממעוסק.
ניתן להשתמש בין השאר בשפות: ,404
.60801 ,8510
משפחת ה-66סא זשאסע מיועדת למוסדות
מחקר ואוניברסיטאות, למרכזי מחקר ופיד
תוח, למוסדות חינוך, למרכזי תיב"ם (תכנון
ויצור בעזרת מחשב), מפעלי תעשיה ובטחון
ומפעלים עתירי-מדע.
אם גם אצלך יש מקום לבן משפחת ה-
5 תמאוסק אנו מביאים לנוחותך את
מספר הטלפון שדרכו תוכל לקבל את כל
הפרטים: 052-557148.
חברי אול"א המעוניינים
ברכישת פרסומי עהו, יוכלו
לקבלם בהנחה של 25% עם
הצגת אישור חברותם.
פחואזסצ 8.3/115 6צ ק|=] זחוס. 6חז +0 5חַח6601ססזק
-קטס ח0ו8ו080 זס+ 5|ססד 0 070065565 חס 001676006
2 ,צוט 19-21 ,5118 ,זט חא ! 055!ח50 ,זזסם
,חספַהוחסז6 ?0 /ז!פזפש/ת/) .6 אש עפ 90/60
5 ד
5 260 + וווצ 1983
(080808 ₪ 054 חו) 534.00 05 :6סוזק
(6!זסצ + ז) 80.00 .ה
9% 1
רו
06 תס 1 0 11 6+ 01 85ת000601זק
ופ 558 הסנוגותזס!ת1 זס) 10018 8566ותסזטוג, חס
,שגות 13 26-28 ,.11.5.4 ,5ת0168 אסא , 1תסרתק 260610 0ב
12
ו א על 00100
.1 צא0 אא קמ .6.ת הז ]0 עזזפזסעזולז
.ותזס1 01 קזזסעומש וג 55
10100, 4.
5 + א 1982
0 / 536.25 08 :6סחק
9 יאפ
ב 0
חס 1678006ח 0 פחואזסש 9.1 6צ קושו 68 + 66601005סזק
| |06 18 ,105675 וז עפ 36 , הזוע , זס+ ופ 551605
562 4 ,8 ,50/6
7 .= ,2089800076 ,8 51/00 0/0 5 .0 עפ 007000
סח !מז ,0ח8!ו! ,סחפ!ז! 07 סס/חספ)]/סק ,0.3
,4 ,6980011098 ,/ופזפשוח?) 8/870] ,סופא .ו
4
5 + א 1983
(080808 8 5 חו) 555.25 5 :פסוזק
" (0|זסצ+0 0 יוו
2 ₪פו
[החזטס!. סזסווחסזטם החד
סזטזז5 00/ח0//:80 , וו\5/4 בה אא עצסו6 סוח גוא :סוה
3 20 ,32 01ח// 08 9008700.] 2/8228 ,8סוחסזש9/= ]₪
0 ז54זע/ , חם ₪104 2 ד.1 סח3 ע/8ז/ ,סחפו/
.6 ,50 שחטוחזז0 0-4600 ,500 500 ת0530 ,סתטתח
חס 60806 הו זס\ 8 6 ד !1 106 01 85ַחהו660ססזק
-06 5516005 חסוזה וח זס+ח! 16 +0 ש6וע6 6
,זא 6 ,ז טסה ז6א ןוס זסס ,6165 0 תז6ו חפופ
2 ,ץג 10-14
+ ור -7 ,= 1 01 .אוד עם 60060
זס עזופז8ש/חש , 501 .4.6 ,.6.₪ ,שזט5 0
-אנוה הש ...ב 800 05ח8זסתז6/ 6חד ,חספתוחסז6
5 8 ,1.0/090 זס ץ)פזפש/חש , דההטד5
5 648 + א 2
0 .1 / 872.25 5 :8סוזק
7-5 5%
7 ששו"
חס 008ה6ז+חה00 |008/ז8חז6זחו חזאו5 106 01 5חַחו660ססזק
,0 ז 56019 , הסחס.1 הסוח טוח וס ו
5 )| וא .8.\ עפ 60/90
5 1018 + אא 2
(080808 8 /25 חו) 955.00 05 :6סוזק
(6!זסש 01 ז465) 175.00 .וזם
586% 4
ב ב
הזקסם-ח! [הסוזחזפזחו 6 6ד ק|=] 106 +0 85חו660ססזק
1076006 ,סע סוחס 1.008 חס חחטוצסקוח 5
2 , !וזכ 19-21 ,עוגז!
8 ופוס 6 .09 510 0.0 סוק עפ 60090
,075 ₪850 3 ! ,8פחע] ,5101 סז ח09 ,.0.5.0.4
...0.5 ,880070 , חסוז3זססף ספתו סוד
10 000% 06 תוסכ , מק ,רזג :וגא בוהא
6 ,66508
- 0806 504+ וא 1982
0 / 559.50 05 :8סוזק
9 אפפ
