ועדת ההיגוי לתקשוב – תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה – דו"ח מסכם

מדינת ישראל | משרד המדע והפיתוח משרד התקשורת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשי העדותה |הוטוכוהל לותיק שו היב תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ., דו"ח מסכם ‏ - ו 0 4 ו . אלול התשמ"ה 5 ספטמבר 1985 אומית למחקר ופיתוח טל. 02-2770967 הקריה המזרחית ירושלים, בנין ג' מדינת ישראל משורד המדע והפ'!תוח משדד התקשוות ו המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראש ועדת ההיגוי לתקשוב תאריך: ח כסלו התשמ"ו 1 גובמבר 1985 מספר : שר המדע והפלתוח שר התקשורת נכבדי, הנדון: ועדת התקשוב - דו"ח תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה אני מתכבד להגיש בזה בשם ועדת ההלגו? לתקשוב את דו"ח תת-הועדה למחקר והשכלה גבוהה שהיבו השמלגל בדוחות ועדת ההלגול לתקשוב. הועדה בחגה את בושא התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה, הן מבחלנת זמלנותם של אמצעי התקשוב למוסדות לצרכל מחקר והוראה והן מבחינת מלו? משלמת המוסדות בהכשרת אקדמאלם בנושאי התקשוב - מדע? מחשב ואלקטרוניקה. הממצא הבולט ביותר הלנו החוסר החריף והמדאיג בסגל אקדמאי להוראת נושאי התקשוב. הועדה מעלה שורה של המלצות אשר יישומן יסללע לתגבור הסגפ האקדמאל בגושאי התקשוב ולהרחבת מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות אלה. כמו כן מעלה הועדה את הצורך בבחיבה מעמיקה של צרכי המלחשוב העתלדלים של מוסדות ההשכלה הגבוהה לקראת האפשרות בהווצרות הצורך בניצול מחשבל-עפ בארץ. , המלילאה ממליצה בפני ועדת השרים לאמץ את המלצות הדו"ח ולפעול למתן עדיפולות באותות לנושא התקשוב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לנוכח מצבה הכספל החמור של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מתבקשת תשומת לב והתליחסות מיוחדת לנושא. בכבוד רב, ילו"ר ועדוףההאגול לתקשוב המועצה הלאומית למחקר ופיתוח טל. ו93923 -ע02ס הקריה, בנין ג', ירושלים 91000 מדינת ישראל שרד המדע והפיתוח משרד התק שורת ועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשי ועדת ההיגוי לתקשוב תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה דו"ח מסכם. ול התשמ"ה 5 א ספטמבר 1985 0-ו ")| ה - ה ק ד מ ה תמצית ממצאלם והמלצות פרק פרק פרק פרק פרק בספת ה' ה-90, סלכום רב שלח מס' 2 - בעיות אקוטיות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ בתחום התקשוב, סיכום רב שלח מס' 5 ת ו כ ן תשתית תקשורת בארץ ובעולם דרישות התעשלה מן האקדמלה ה ע ב ל ב ל ם ניהול משאבי מחשב בתוך ובין אוניברסיטאות, סלכום רב שלח מס' 1 חלקו של התקשוב בהשכלה המדעית הכללית של בוגר אוניברסלטה בשנות תת הועדוו! למחקר והשכלה גבוהה נתמנתה ע"? *ו"ר ועדת ההלגול לתקשוב ע"פ כתב המלבוי המצורף (ר' נספח). ווברל את הועדה הם: פרופ' יוסף רביב, *ו"ר*- מנהל המרכז המדע?, *.ב.מ.: ד"ר ילואל אדיר - ראש מחלקע מדעי המחשב, רפא"ל. מר אבל כהן - מנהל מרכז המחשבים, אוניברסלטת תל אבלב: פרופ' עזרילה פז - דלקן הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון. מר ג'ולס פלנקל - מנהל מרכז המחשבים, מכון וליצמן למדע: פרופ' אליהו שמלר - המחלקה למתמטלקה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברלת בירושלים. * פרופ' זאב פרנקל כיהן כלו"ר תת הועדה עד ל-27.11.83. פרופ'.רבלב החל את כהונתו כלו"ר ב-1.1.84. כמו כן כיהן ד"ר רוגל עטר כחבר תת הועדה עד ל-11.11.84. תפקידי תת הועדה כפ? שהוגדרו בכתב המלנול שלה הם: 1. בדיקת המצב בארץ בנלצול לישומל התקשוב לצרכל ומוחקר המדעל ווהשכלה הגבוהה. 2. אלסוף מידע על הנעשה בארצות מפותחות בשטח זה. 3. איתור בושאל תקשוב בעל?ל חשלבות למערכת המחקר בלשראל. בדיקת השפעת זמלנות אמצעל תקשוב על תפוקת המחקר בארץ ורמתו, על שמלרת כה אדם מדעי במוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה ועל משלכת כוחות מדעייט מחו"ל: בדיקת השפעת זמלבות אמצעל תקשוב על החינוך האקדמל.: 4. המלצה על מדיביות ילשום נושאל תקשוב במערכת המחקר ועל סדרל עדיפות ליישום. המלצה על משאבים נדרשים ולוחות זמנים. תת הועדה קלימה במהלך עבודתה כ-10 פגישות. כמו כן ערכה תת הועדה יום עיון ב-19.4.85 בנבושא של היערכות האוניברסילטאות בנושא התקשוב בחמש השנים הבאות בהשתתפות בציגל פקולטאות ומחלקות שונות באוניברסלטאות בארץ, נציגל מרכזל חישובים, נציגיט מן התעשיה והממשלה. פרוטוקול יום העיון שלמש בסיס לדו"ח מסכם זה. לום העלון כלל שלושה רבי שלח אשר תמצלתם מופיעים בדו"ח זה. הפרוטוקול המלא של לום העלון הנ"ל יצא בחוברת נפרדת שניתן להשלג במועצה הלאומית למו"פ בירושלים.: תחת הועדה מודה לכל משתתפ? לום העיון על תרומתם לעבודתה.: תמצילת ממצאלם והמלצות מוומ צ אוו לוט מבוא אנו מצוללם בעלצומה של מהפלכת תקשוב בהלנוך, במערכות ההכשרה, בתעשלה ובשלרועים. האוניברסלטאות במצאות בצומת הלונל וחייבות לשמור על תפקידן ומעמדן במהפלכה זו. פלתותח המחשבלם ושלמוש מחוכם בהם *משיך להלות בחזלת הפלתוח הטכנולוגי-מדעי עד סוף המאה לפוות. המסורת הלא שאוניברסיטאות מרכזות מלטב המוחות - בוגרלם וצעלרלם תאב* *דע, מאגרל מלדע, אמצע? מחקר מעבדתללט באוולרת חופש אקדמל למטרות מתקר: בוסף ללתרונות התרבותללם חברת?לם, זהו מלרשם מוצלה לקידמה טכנולוגית. כח אדם 1 הבעלה החרלפה ביותר במוסדות להשכלה גבוהה בפקולטות למדעל המחשב והאלקטרובלקה הלא בעלת המחסור ההרלף בחבר? סגל. מחסור זה המחרלף מלדל שגה בשנה עלול בתוך כמה שנלם, אם לא תהלה בללמה, לגרום להחלשה משמעותלת של מעמד לשראל בתחום זה עד כד? הורדתה מהמפה. רוב אבשל הסגל מבללם גם את שנת השבתון שלהם בחו"ל מסלבות שובות, אף שחלקם הלה בההלט מעדלף להשאר בארץ בתעשיה או באונלברסיטאות אה ורות. 9 > ו 3 ב אקדמללט. ‏ ליד האוניברסיטאות קמור מכונלט המתמחלם בהוראה לאנשל תעשלה ובהם ל 64 )5 אנשל התעשלה להשתלם למשך תקופות שונות ולתרום מן הלדע שלהם לאוגיברסלטאות. בארץ הנושא אלננו מפותת. רוב ההשתלמויות של אבש" התעשלה נערכות בהו"ל. עד לאלשורה של הצעת מחקר וקבלת התמלכה הכספלת כידוע *כול לעבור פרק זמן מלבימלל של שנה. אחת הבעלות שבהן בתקללם עולים חדשלם הלא שבשנתלם הראשונות לשהותם בארץ אלן בלדם אמצעלם לממן את המחקר שלהם. המסגרות התומכות בחוקרלט עוללט ותושבלם הוזרלט מצומצמות למד? ואלן בידן כדל לענות על היקף הבעלה. בעבר, רוב המחקר המתקדם והצלוד לביצועו התרכז באוניברסלטאות. במשך השנלם האחרונות התפתת המו"פ המתקדם בתעשיה לרמות כאלה שהרבה מן התעשלות מתקדמות ‏ *ותר בצלוד מחקרל ומשתוות בכח אדם מחקרל לאוניברסילטאות. כתוצאה מכך וכמובן גם מפנ? שהמשכורות בתעשלה גבוהות יותר מאשר באוניברסלטאות, מושכות אלליהן תעשלות אלה כה אדם מחקרל מהאקדמלה. תשתית תקשורת )06 7 )8 באילרופה מבוצעות פעללויות רבות ומגוונות בתחום רשתות תקשורת לאומלות תוך שלמת דגש על בלצול הרשתות הצלבורלות. בארה"ב התפתהה במשך השנלם רשת תקשורת עביפה הכוללת רשתות שובות כגון: שמאמפש , שמאסמע , צמא9ס צמאעדת ‏ צמאגעתג ,87א00 וכו'. לרשות המוסדות להשכלה גבוהה בארץ עומדות שת? רשתות תקשורת *לעודלות - אתמ15 ו-87א05 . פיתוה רשתות אלה חלובי, בלן הלתר; גם לצורך קלשור ותאום בין אנשים באתרלם מרוחקים גאוגרפית מן המרכז - הגללל והבגב. בארהיב ובאלרופה ק*למות מגמות להקמת רשתות מדעלות שתתמוכבה.גם בגלשה למחשבל-על. )9 )0 האונלברסלטאות בארצות ‏ שונות בעולטם נהנו בשנלם האהרונות מתמרלצלם למחקר ופלתוח באמצעות השתתפות בפרוללקטלם לאומללם כגון: * פרוללקט מחשבל הדור החמלשל - לפן. * תכבלת צטשט41 - ברלטבלה. * עלבוד נתובלם - גרמבלה. * 581% - השוק האלרופל המשותף. * תטךםטץ - צרפת. * 1ת5 ,₪066 ,05 ,2482 - ארה"ב. ()ללמלם נלצבלט של השתתפות של מדעבלם לשראלים בתכגלות הנ"ל. בארץ אלן עדין האוגיברסלטאות נהנות מתמרלץ מלוחד למו"פ בתחוט התקשוב באמצעות תכבית לאומלת. תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב המללצה על תכנית לאומלת לפלתוח מערכות הוראה נעזרות מחשבלם. אם תאומץ ההצעה *וכלו האוניברסלטאות בארץ להשתתף בתכנלת זו להנות מתמרלץ מלוחד כנ"ל. בעולם, במיוחד בארה"ב בלתבות הקלות מפללגות במסו? לתרומות של התעשלה לאקדמלה וכתוצאה מכך מוצפות האונלברסלטאות בצלוד מחשבים מגוון שנתרם (ם החברות המללצרות צלוד. בארץ, הכלוון הלה הפוך.אפללו בהקלות המלזעריות שנלתנו בעבר לגב" תרומות חלה נסלגה בחודש אוגוסט השנה, כאטר תקרת התרומה המזכה בהקלות במס הוגבלה ל-10 מללון שקללם' לבלשום בשנה (כ-%6,600) כאשר רק 35% מסכום התרומה לזוכה במס (רי סעכ 6 . לפקודת מס הכבסה). השכלה מדעלת )1 בכד" לעסוק בשטה המחשוב בתחומלם שמהוץ למדע?ל המחשב דרושה הלום מומחלות מלוחדת. לאחרובה הורחבו אפשרולות של מסלוללם דו הוגללם של )2 )4 מדע* המחשב ומקצועות אחרלם מחד ומאלדך הוגדרו מגמות חדשות המשותפות למדע? המחשב ופקולטאות אחרות כגון, פלסלקה חלשובלת, מערכות מלדע (תעשיה וביהול), הנדסת מחשבלם (חשמל). המגמה בעתלד הלא שהקנלית *לדע בסלס" בשלמושל מחשב תלעשה בבת* ספר תיכוגילם כך שהסטודבטלם לג*עו לאובלברטלטאות עם כללם מתאלמלם לשלמוש במחשב בדלסצפללבות שונות. הקבללת לדע בסלסל במדעל המחשב תיעשה בצורה דומה להקנלית *דע בסלסל במתמטלקה כלום. שלמושל המחשב במדעל החברה והרות לא הלו כה בפוצלם עד הלום, אכל צפולה התפתחות נלכרת בשלמושים אלה בעתלד הקרוב. בשנים האחרובות חלה התפתחות נלכרת בארץ ובהו"ל בתחום של השכלה גבוהה בכתב לציבור הרחב, כולל קבלת תארלם. בארץ באמצעות האונלברסלטה הפתוהה שתאפשר בקרוב קבלת תואר ראשון במדעל המחשב. כמו כן קבלת תואר טכנאל והנדסאל בתחום מחשבלם ותוכנה. קיימים ויכוחילם ואל הבנות נמשכים בין האונלברסלטאות לתעשיה לגבל ההשכלה הנלתנת לבוגר אוניברסלטה בשטח מדע? המחשב בכד? להכלנו לעבודה בתעשיה. אלזה חלק מן ההתמחות הספצלפית צרלך להלעשות ע"י התעשלה ואלזה צריך לה?נתן ע"* האוביברסיטה. הגישה הכלללת של האוניברסיטאות הלא שהואלל ושטח התקשוב משתנה בקצב אדלר, הדבר החשוב ביותר שצרלך להקנות לבוגר הוא ידע במקצועות בסלס?לם ולהכלן אותו לאפשרות של לימוד עצמל של בושאלם חדשלם. כנגד זה התעשלה אלנה רוצה להשקלע משאבלם גדוללם בהשלמת ההכשרה לעובדלם חדשלט והלתה מעונליבת להפלק תועלת מן הבוגרלם מלד עם קבלתם לעבודה. )1 )2 )5 )4 תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממליצה למצוא פתרון שיאפשר לאנשי סגל באונלברסילטאות לשהות בשנת השבתון שלהם באוניברטילטאות או בתעשלה בארץ ע''ל הענקת פטור מתאלם ממסלם (המלצה מס' 12 בדו"ה תת הועדות לתקשוב בהלנוך ולתעסוקה וחברה). תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה לעודד ע"ל הקלות במסו? וכדומה, אנשל תעשיה אזרחלת ובטחונית לשהות באוניברסלטאות בארץ במסגרת ההשתלמויות שלהם לצורך הפרילה הדדלת. תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה להפעלל תכבלת מקפת למשיכת ולקללטת כח אדם מחו"ל בתהום התקשוב - עוללם ותושבלם הוזרלם ולמנלעת לרידה: א) הרחבת מסגרות הקללטה של לשראללם חוזרילם ועוללם באקדמלה כדוגמת מלגות אלון או רבסון והרחבת קרן מעבקל המחקר עבורט כדל להקל על צעדלהם הראשונים בארץ. ב) שיפור תנאל התעסוקה והמחקר של חוקרלם מעוללם כד? להשאלרם במסגרת האקדמלה בארץ ע"* הקמת קרן אשטר תתמוך במחקר בסלסל בתהומלם מועדפלם שיקבעו ע"ל גוף ממלכת?. הקרן תלועד בעלקר לתוספת שפר לחוקרלם בתהומלם מועדפלט אלה. תשתלת תקשוב תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה בפנ?ל ות"ת לבדוק את הבושאלם הבאלם בשללוב עם פעללות מחב"א: א) המשך התפתתות התקשורת ב?ן מוסדות אקדמללט בארץ והקשר לחו"ל, קביעת לעדים ומועדים לבלצוע (פירוט ההמלצה בפרק הבא בדו"ח זה). עְ ב) כדאלות מחשב-על מרכזי לאקדמלה. מחקר )5 )6 תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה על סלוע *לעודל לשלר לנושאכ תקטשוב באובלברסלטאות בהיעדר סיוע עקילף שכזה דרך תכנלות לאומלות בישראל כיום. אם תאומץ תכנלת לאומלת בתחום התקשוב כדוגמת זו אשר הומלצה ע"* תת הועדה לטכנולוגלות התקשוב מומלץ על שלתוף פעולה פעלל של המוסדות להשכלה גבוהה בה. כמו כן ממללצה תת הועדה להגבלר את המאמצילט לשלתוף לשראל בתכניות לאומלות בתחו"ל, כגון, 817ע₪52 ו- אמפטטבאלרופה לקידום המחקר בלשראל בתחום התקשוב. תת הועדה למהקר והשכלה גבוהה ממללצה על עלדוד התמלכה של התעשלה במוסדות האקדמללם ע"* ללברללזצלה משמעותית של ההגבלות על התרומות שלה והכרה בהן כזכאלות להקלות במס. השכלה מדעלת 7 8 תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה בפבל האונלברסלטאות להרחלב את אפשרויות הצלרופלם הדו-חוגללם של מדעל המחשב ומקצועות אחרלם כמו פיסלקה, כלמלה חישובלת וכלו"ב ולעודד הקמת מגמות משותפות למדעל המחשב ולחוגילם אלה. תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממללצה בפנ? האוניברסלטאות להקנות *דע בסילס*ל במחשבלט ושלמושל מחשב כולל נושא ת?ב"ם וב?לבה מלאכותלת כבדרש כיום ובעתיד ע"" מדעל הטבע והחברה לקהל הסטודבטלם הרחב: תת הועדה )9 )0 )1 ממללצה שועדת המהשבים של ות"ת תבדוק את ההשלכות על משאב?* מחשב נדרשלם במחלקות השונות באונלברסלטאות, של המלצה זו. תת הועדה ממללצה בפנל משרד החלנוך וות"ת לעבד במשותף תכנלת אשר תבטלהת הכרת המחשב ולדע מלנימל" בנושאל המהשב לכל תלמלד המסיים את מערכת הללמודיט התלכונללם באופן שכל תלמלד המבקש להמשיך את ללמודיו במערכת ההשכלה הגבוהה יתתלל את לימודלו בהסתמך על לדע זה. מומלץ שהמוסדות להשכלה גבוהה *קבעו רמת לדע מלנלמלילת בנושא מחשבים כאחד מתנאל הקבלה לאוניברסלטה. תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ממליצה בפנל ות"ת להפנות לותר משאבלם לאוניברסיטה הפתוחה על מנת לסללע לה במאמצלה להגביר את המודעות לנושא המחשבלם בקרב שכבות האוכלוסיה הרחבות כך שמספר גדל והולך של תלמלדלם בגילילם וברמות שונות יומרץ לנצל את מלגוון תכניות הלימוד המוצעות על לדה ואת שיטת הלילמוד הנוחה והזולה *חסלת שהלא מצלעה. תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה תומכת בהמלצה מס' 8 של תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה בדבר הקמת מועצת תאום ב?לן האונ?ברסלטאות מכשלר?ל כתח אדם לבין התעשלה מעסלקל כת אדם, תאום אשר יבלא להגברת ההתאמה של ההשכלה המדעלת של בוגר אונליברסלטה לצרכ*ל התעשלה. כמו כן ממלילצה על פלתוהח תכבלות ללמודלם שתשלבנה תקופות התמתות (סטאז') בתעשיה לפרק? זמן קצובלם בזמן הללמודלם. פרק א' - תשתית תקשורת בארץ ובעולם הצעה לתשתית תקשורת לאומלת למחקר המדעל כלל: 1. רשתות תקשורת מחשבלם הכרחלות כלום ללצלרת קשר הדד? בין מדענלם בכל מקום בו הם מצויים, ולמתן גלשור למשאבל המחשב המרכזללם העומדים לרשות המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל. בהצעה זו *וצגו עקרובות לפלתוח תשתלת התקשורת במדלנת לשראל, שתאפשר מען מענה למשתמשל האקדמלה והמחקר ההנדסל, בשנים הקרובות. 2. בהתייחסות לתשתית התקשורת לש להבתלן בין 3 רמות תקשורת, כלהלן: א. תקשורת תוך מוסדלת (תקשורת מקומלת) שלרותים אלה מסופקים באמצעות רשתות מקומלות כמו: אטרנט, צַשא-0ע2, מרכזילות ומרבבים למלניהם. פרוטוקולל התקשורת הפנימלם מותאמלם לסוגל המחשב והצלוד הקלילמלם בתוך המוסד, ואלנם בוגעלם לשלרות לתשתית התקשורת הלאומית. ב. תקשורת בין מוסדית לאומלת רשת זו אמורה לספק מענה לצרכים הבין מוסדלם בארץ ועליה להתבסט על תשתית התקשורת המצוללה והמתוכננת בתהום גבולות המדינה ומסופקת ע"ל חברת בזק. ג: תקשורת בין מוסדית בין לאומית רשת זו מקשרת בין המערכת האקדמלת הפגנים ארצלת לבין רשתות התקשורת בעולס האקדמ?, מחוץ ללשראל. הקשר בין הרשת הפנלים ארצלת לבין הרשת הבלנלאומלת הליב להלות ישלר ואמין ולהוות בהכרח מכלול אחד מבחלנת התוקר האקדמל. מצב בוכת? .3 לרשות המוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות המחקר המדעיל עומדות כיום שתל רשתות תקשורת *לעודלות, המספקות שרותל דואר אלקטרונ"ל והעברת קבצלם בעלקר: א. רשת א159454% - המבוססת על קוול נל"ן ומקשרת בין כל מרכזי החלשובלם בארץ. רשת זו מאפשרת קשר (בקו גבל"ן) לרומא ומשם לארצות אלרופה ולארה'"ב. ב. רשת 81א058 - המבוססת על רשת לשראנת כאמצע" העברה. זו רשת לוגית המקשרת בילן מחלקות מדעל המחשב באוניברסיטאות בארץ לבין אלה המצויות בארה"ב, וכן מאפשרת גישה מוגבלת לרשת 482. שתי מערכות אלה פועלות בנפרד ומקום הגלשור ביניהן מצוי כלום רק בארה"ב (באוניברסיטת ויסקונסין). לכן,; העברת נתונלם *שירה בין שתל הרשתות בתהומ? המדינה אלנה אפשרית כלום. כמו כן, ניתן לקבל שרותים לשירים מרשת לשראנת, שהלנה רשת ציבורית המבוססת על פרוטוקול מלתוג מנות (25א) . שרותים אלה מנוצלים בעלקר להתקשרות למאגרל מלדע המחוברלם לרשתות ציבורלות, או למרכז?ל חלשוב שאלנם קשורים *שירות לאחת הרשתות אלילה יש גלשה באמצעות א8גם או צמאפס. תכניות פיתות 4. בקביעת היעדים הסופילם של שימוש"* הרשת המדעית נלקח בחשבון הצורך בהעמדת ערוצל תקשורת מהירים מאוד לרשות חוקרים אקדמלים למתן אפשרות גישה למחשבים רבי עוצמה. מכיוון שאמצע?ל תקשורת לצורך זה, כמו סלבלם אופטלים, אלנם כה נפוצלם הלום ושימוש בלוולנים אלנו לשים עדיין (נמצא למעשה גם בעולם בשלבי ביסול) תפותח הרשת האקדמלת הלאומלת בשלבים: שלב א' - בלצול אמצעים קונוונצלונליים להרחבת הרשת הנוכחית, כולל מתן גישה למחשבי-על באמצעות תשתית מתאלמה ככל האפשר למטרה זו; טלפול בדואר אלקטרוני, והרצת עבודות מרחוק: בשלב זה *פותחו ממשק?ל פרוטוקולים (מגשרים) מתאלמלט כדל לצמצם למינימום את מאמצל הגלשה לרשת מצד המשתמש. שלב ב' - מיקוד המאמץ בפלתוח שרותים "רחבי ערוץ", בתוספת פרוטוקולים לעילים, נלצול לוויניט וערוצ" סיבים אופטיים, ככל שלהיו מצולים וישימים: א. רשת אקדמית - לעדים לטווח בינובל כיעד לטוות הבינונ* יש לראות את המעבר לפרוטוקולים הסטגדרטיים שבקבעו ע"? 150 וע"פ המלצות 00111. מגמה זו מקובלת כיום בכל הרשתות האקדמלות באלרופה וארה"ב: סיכום עיקר לישום הפרוטוקולים *בוצע ע"פ הארכלטקטורה של מכסא מסאמתחעעת 180 ל-א0710אאא800מעא1 א518צ5 אםע0 -051. השרותים שלסופקו ברשתות אלה *כללו: 1) שירות? דוח-שלה 2) העברת קבצלם 3 העברת עבודות לרלצה (818₪) . רשת אקדמלת - לעדלם לטווח ארוך כיעד לטוות ארוך בפיתותה הרשת האקדמלת, יש לשאוף להעמדת תשתית תקשורת בה *לכול המשתמש המצול במרחק גאוגרפל גדול ממחשב-על או מקורות מחשוב אחרלם, להנות מרמת שרותים זהה למשתמש המצול בקרבה גאוגרפילת למשאבי מחשוב אלה. יתרה מזו, לש לצפות לכך שמספר גדול והולך של משתמשלים יזדקקו במסגרת עבודתם לאמצעים *עיליט להעברת מידע גרפי או דומה לו (כמו תמונות), או *לזדקקו להעברת קבצלם גדולים. ההערכה הלא שהצרכלם יחילבו קצבל תעבורה של 1.548/580 ומעלה. גם רשת זו תתבסס על הסטנדרטלם הבינלאומליט המקובלים, כפל שלקבעו ולאומצו כבר בשלב א'. על בסיס השלמוש ברשת המשופרת בתחומלם שצולינו לעיל, נלתן *הלה לצפות לפיתוה שימושים מתותכמלם לותר (כמו שרותי מידע מתקדמים, מערכות לסיוע בהוראה וכו'). 2 המאמץ בשלב זה צריך להתמקד בפיתוח הפרוטוקולים הסטנדרטליט המאומצלט ע''י הרשתות האקדמלות בעולם (1שאגעתג (צשאץזג/אתהם ‏ עמאמנסך וכו') ובקביעת - האסטרטגיה הנלהוללת לטלפול ברשת זו. ילשום שלב א' לאפשר בטווח של שנה עד שנתיים קיטור מדענים ואנשל מחקר למרכזל החישוב הרצולים בארץ ובעולם בהלקפים מתקבלים על הדעת. היעד של פיתוח רשת תקשורת בעלת קיבולת תעבורה גבוהה, חלונל לעתיד השימוש במשאב" המחשב המרכז?ללם ובעלקר למתן גלשה אמלנה ויעללה למחשבל-על בארץ ובעולם. גישה זו תתבסס על טכנולוגיות שמצולות כבר בשלבלם ראשונים של ייצור או בשלבי נלסו? מתקדמלם. המעבר מהמצב הנוכחל למצב המלועד (בשנל שלביו) להליב ביצוע מספר משימות מרכזיות: 1. תכנון מפורט של הרשת והפרוטוקולים הדרושים להפעלתה, כולל חישוב עלויות. 2. ניסויים עם סיבים אופטיים ותחנות לוולנים באמצעות פרוטוקולים המותאמלם לרשת המיועדת. 3. פיתוח המבנה הארגונל והתפעוליל של הרשת וצוות הארגון לביצוע המשימות הנדרשות. נראה שהכניסה לשלב ב' לא תהלה מעשית לפנל שנת 1987 ומשך הפלתוח והללשום למשך בין 5 ל-5 שנלם. לכן, מומלץ שלישום שלב א', שלאפשר הרחבת השימושלם המיידיים ושיפורם באמצעלם הקלימלם, יבוצע בהקדם האפשרל, ובמקביל יוחל בהערכות לכנלסה לשלב ב' ובעלקר מעקב צמוד אחר ההתפתחולות בנושא זה בעולם. תשתלת תקשורת בעולם מדינות רבות באלרופה מפעללות כבר עתה רשתות תקשורת המלועדות לתמוך בפעילות האקדמלת ועוד רבות אחרות מתכנבות להקלם רשתות כאלה בעתיד הקרוב. .2 .35 .4 .5 אין באלרופה תקשורת עם טורקלה ויוגוסלבלה. מפורטוגל - רק שלחות לוצאות. אוסטרלה - רשת צלבורלת:. בשלבי פלתוח קשר בינה לבין מרכזי החלשובים. דנמרק - רשת ציבורית ורשת 25א הקשורות בלינלהן. פינלנד - הרשת בתכנון. תתבסס על רשת ציבורלת. צרפחא - לש נסיון רב ברשתות תקשורת, אך הטלפול ברשת האקדמלת התחלל רק ב-1984 (כוללת גם אקדמיה וגם תעשלה). שמלם דגש על סטנדרטים בינלאומלים (פרוטוקול 051) ושימוש בלווינלם. גרמביה (אעע) - הרשת האקדמלת קללמת מ-1982. מבוטסת על רשת צלבורלת (25א). מנצללם את כל השרותים האפשרללם (תקשורת אינטראקטיבית, העברת קבצים, 18₪ת, דואר אלקטרונל). שמלם דגש על תמיכה גרפית. אלנם מתכוונלם לחייב בדמ? שלמוש ברשת. אלרלנד - רשת ציבורלת. שותפים פעלללם ב-₪52817. איסללה - רשת המבוססת על עמאסמע (לשנן כנראה רשתות נוספות). ; נורווגיה - רשת ציבורלת, בעיקר לדואר אלקטרונל ודלונל ועלדה.: 0ד - בין המדלנות הראשונות שהפעילו רשת ציבורלת. השלמוש, לצרכי אקדמלה רק לקישור מסופים. 1 וודלה - רשת 25א.: 2 שוולץ - הרשת האקדמלת מתוכננת רק ל-1988. 3 ברלסנלה - רשת 25א פרטלת (עמאג1). אחת מהגדולות מכללה כ-500 מחשבים, כ-10,000 מינויים וכ-50 מגשרילם (5צ641884) לרשתות אחרות. מתכננים מעבר ל-051, אך הקוש? גדול בגלל הלקף הרשת. זמן הסבה משוער: 10 עד 20 שנה. מסקירה זו נלתן להתרשם' שהשלמוש ברשתות צלבוריות כתשתלת לרשתות אקדמיות משמעותל בלותר: התמלכה בפרוטוקול 25א ו-%29 רבה. הפעילות השוטפת בנושא רשתות תקשורת אקדמלות אלנטנסיבית מאוד. חסרלם כלים למדלדת היקף הפעילות של הקהלללה המדעלת ולאלזה סוג אוכלוסלה הלא משמשת (מומחים בנושא מחשב או לשלמושים כלללים). אלן פרטלם על הלובים ברשת וכיצד מתמודדלם עם בעלה זו.: נקודות להדגשה .2 קיללמות מספר רשתות לוגיות לצרכלם ספצלפילם של האקדמלה. ה*דועה שבהן צמאלטע משמשת פלסיקאים העוסקים באנרגיות גבוהות. השלמוש ברשתות צלבורלות נפוץ. בדרך כלל זול יותר מרשת פרטלת, אלא אם כן השימוש ברשת גבוה במלוחד. פותחה באוניברסיטת קולומבלה בקנדה תמלכה במסופים הקשורלם בפרוטוקול 0 (שהלנו בסטנדרט 00171) לרשת אגגם . פרוילקט שנמצא בפיתוח - עמאפת0א ואמור להימשך 4 שנים, נתמך ע"? מדיגות צפון אלרופה, יתבסס על רשתות צלבורלות ויבטלח הרמונלזציה בין הרשתות הקלימות. . במקביל; קיימות פעילויות נוספות, בהן שותפות מדינות אירופאלות הקשורות לשוק המשותף; במגמה ליצור סטנדרטיזציה ותיאום בתחומל פעללות שונלם.: ה-6871 האלרופאל ערך סקר לבדלקת הצרכים מרשת %25 (84 .תמטל) ותכנלות השימוש, כדל לאפשר להם להתארגן בהתאם. כמו כן, נבדקים השרותים הנדרשלם ברשתות 051: בארה"ב נערכה בדיקה לאפשרוילות השלמוש ברשתות ציבוריות לצרכ"* מערכת הבטחון. ההמלצות הלו חלוביות בעלקרן, בתנאל שתהיה אופציה להצפנה. 8 באופן כללי, אין הרמוניזציה בלן אירופה לארה"ב בנושאל מחשוב. 9. %ע61 - פרולילקט של שלושה גורמלם: אבגללה, אלטללה; סקנדינביה, שגועד ליצור קשר *עלל בלן רשתות לאומיות במדינות אלה. זוגות קשרלם בין מדינות אלה קלים כיום והן רוצות ליצור קשר משולש לעלל לותר: 0 - פרוללקט שנמצא בפלתוה ובועד להכתיב סטנדרטים להעברת קבצלם במערכות מרובות ספקים ע"פ עקרובות 051 ( 50801085 תדע פספאמט ציז). 1 בארה"ב נמצאת בתהליך הקמה רשת מדעלת (עחא מ6א5018). רשת זו תתמוך גם בגישה למחשבי-על (ביוזמת עפא). 2.גם באלרופה לש מגמה ללצרת קשר רב-לאומל בנושא השלמוש במחשב-על. תחזית כיווני פיתות צפוייה מגמה של הגברת מהלרולות קול התקשורת עד ל-162/5, הגברת השלמוש בסיביטם אופטלים כערוצלט עיקרללם (8א850-א20). רמת האמינות של קוול טלפון היא 7% 10 או 75 10 (המשמעות - שגיאה אחת כל שבייה או עשר שבלות במהלרויות של 9600 באוד). האמלנות של סלבים אופטיים היא 79 10: מצב הפלתוח של רשתות תקשורת הלום דומה למצב ששרר בנושא המחשבלם לפני 0 שנה: קבוצות משתמשים הושבות שהן זקוקות לרשתות ליחודלות לצרכיהן (כשם שרצו בעבר' מחשב מלוחד). למעשה, במרבית המקרלם הצרכים הם דומים וכלללים. 0 המגמה הצפולה הלא מעבר לרשת 20058 מגתטא08 שתתמוך במרבית השרותים הנדרשים ולא תתפצל. בטווח ארוך יותר לא תהיה הצדקה להפרדה בין רשת אקדמלת לרשת תעשילתית או אחרת. ההערכה הלא שהגלדול בגנלצול רשתות ציבוריות להלה בקצב של 25% לשנה. צפויה הגברת השימוש בתקשורת /621 (פאגג עג280) להעברת נתוני מחהשב: בתוך 2 עד 5 שנלם צופילם שתלדרש תקשורת במהירות של 5/5/ 64 בין המעבדות המרכזיות באירופה. ההתרשמות הכלללת היא שמבוצעות פעללויות רבות ומגוונות באירופה בתחום רשתות תקשורת לאומלות, תוך שימת דגש על נלצול הרשתות הצלבורלות; ישנה מודעות רבה לצורך בסטנדרטיזצלה וההתארגנות בתחום זה הלא בעלצומה. אין ספק שהמגמה היא להתבסס בעתיד על הסטנדרטים של 60112/150 וההתייחסות לכללים המוגדרים כ-051 ( 5א0110%מאא1800א1 אתצפצפ אםעץ0) הלא רצלנלת ‏ ומווללבת. לאור האמור לעלל, נראה שיש לנקוט פעילות מקבילה במלשור זה בישראל בכלפל ולבחון את הדרכים הרצולות למעורבות בפעללות זו באלרופה בתתום רשתות אקדמילות בפרט. : פרק ב' - דרלשות התעשלה מן האקדמלה הציפיה העיקרלת של התעשלה מן המחלקות למדעי המחשב באוניברסיטאות השונות היא להידוק לתר של הקשרלם ביניהן. הקשרים דרושים לצורך הכרה הדדלת טובה יותר, למתן סלוע הדדל ולקידום המאמץ המשותף להרמת הרמה המקצועלת של נושאל המחשוב במדינה. הקשר אמור להלות דו-סטרי והוא צרלך בראש ובראשונה לאפשר תנועת אבשלם בשנל הכלוונים. הציפלה היא שאבשי סגל *לבואו לבלות שנת שבתון במקומותע מתאלמלט בתעשיה בארץ, אוה לפחות *שתתפו באופן פעלל בנלווט נושאלם חדשניים ומתקדמים. שותפות יכולה להתבטא, למשל, בייעוץ,; בעבודתן המקצועילת של ועדות, בשלבי התכנון של פרוייקטים תעשייתיים ועוד. במקביל, רצול שייעשה מאמץ לאפשר לאנשל מחשב מנוסים להשתלב בסגל ההוראה באוניברסיטאות כמורלם נספתים. ההלזון החוזר בקשר אוניברסיטה-תעשיה לאפשר למצוא את שביל הזהב, שילענה הן על צרכל התעשלה והן על כיוונל הפעילות באוניברסיטאות. לש להתאמץ למצוא דרך שלא תפגע באלנטרסלם המלוחדלם של כל צד, ובכל זאת תאפשר להעלות את רמת הבלצועים בנושאי מחשב בכל המוסדות. נקודה מרכזית בהקשר זה, שעליה מרבילם להתווכה, היא תכגלת הלל*מודים של האוניברסיטאות. בנושא זה קלימלם ניגודי אלנטרסים מסוימים בין הצדדלם וזהו אחד השטחים שבו רצול לק?לים דו שית מתמשך, על מנת לנסות להגיע לפתרון מקובל על כולם. כידוע קיים באוניברסיטאות עקרון החופש האקדמל, שאלן עללו עוררין. האוניברסלטאות ריבוביות לקבוע את תכנית הללמודים הרצויה להן והן מתמקדות במלוחד בהקנלית כלים. מסיבה זו לש עדיפות לנושאלם עלונלים וההתעסקות בנושאלם מעשללם קטנה לותר. התעשלה מצידה הלתה רוצה לראות *ותר הדגשלם של מדע שימושי ולהיות בעלת זכות להשפלע על תהליך בחלרת נושאל ההוראה והמחקר. אחת הדרכים שלאפשרו לתעשיה להקנות נסלון מעשל בזמן הללמודלם ולסליע לסטודנטים במלמון לימודיהם היא תכנלת לימודלם המשלבת תקופות התמחות בתעשיה (סטאז') לפרק" זמן קצובים עד שגה (כדוגמת ה- 2800844 00-02 במספר אונילברסיטאות בארה"ב). התעשיה עוסקת כבר מספר שנלם בתמלכה בסטודנטים המכווגלם לתעשלות עתירות לדע וקילימת נכונות להרחיב את התמלכה הזאת. השאלפה הלא ללצור תנאלם נוהלם וגמישים, שיאפשרו לעובדים בתעשיה להמשיך את לימודיהן באוניברסיטאות לתואר גבוה, תוך כדל המשך עבודתם. קלים הרצון להסתליע באוניברסיטאות בהתאמת נושאי העבודה בתעשיה, עד כמה שהדבר ניתן, באופן שיענו על הדרלשות לעבודות המחקר הדרושות לקבלת תואר. משאלה נוספת הלא הכרה בעובדי התעשיה, הרשומלם כמורים נספחלם, גם כמנחים של עבודות המחקר בתעשלה (כפוף לכללים מסוימים). מנחה תיצונל לתלמילד חיצוני, הוא נוהל לא מקובל כיום במספר מקומות; אבל זא לא נראית כבעלה שאלננה ניתגת לגלשור. לתעשיה עגין רב בקיום מעבדות לימוד ומחקר ברמה גבוהה באוניברסלטאות: מעבדות כאלה הן הכרת, אם רוצים לפתח יכולת לאומלת להתמודד עם ארצות אחרות בהזית הידע הטכנולוגי:. העבודה במעבדות הלא מרכליב חשוב בהכשרה של כח אדם מעולה הדרוש למחקר, לפיתוה, לללצור ולילצוא של מוצרילט מתותכמלם: מסיבה זו מעובלינת התעשיה לתרום להלדוש וקידום המעבדות באוגיברסלטאות. התעשלה מצפה שביוזמה משותפת *וקמו מעבדות בתחומלםט הבאלם: .1 .7 00 5745צ5 כמדטפ פד שתעסוק במערכות מבוזרות: מחשבים, מערכות הפעלה, מאגרל מלדע, תקשורת וכו'. 1 0016110 אמלטפאסס שתעסוק ברשתות תקשורת מקומית וארוכת טווח ובפרוטוקולי תקשורת. דצ מאד-- אע שתעסוק בפלתותח מערכות משובצות מחשב (זמן אמת). ץצ א516מכ 1פחט שתעסוק בחקר, תכנון, *לצור ובדיקה של שבבים: 0 05א105,הוטצאד 014דעדדפה שתעסוק בהצגת ידע, הכרת צורות, מערכות מומחה, רובוטיקה. 10 2005510 מ6סגא1 כאה 688105 שתעסוק בעיבוד תמונות, גרפלקה תלת מימדית ואנימציה. 0 מס עפמצא1 מאדג6א- אאא שתעסוק בתכנון ממשקים (דיבור; וידאו) ובמשרד אוטומטל: 10 0100 אמצ שפעסוק בארכיטקטורה של מחשבים ומערכות מחשבים (תכנון, פיתות, סימולציות). 1 0א008551ע צהתפה כאג פ0סעסמט שתעסוק בחקר מעבדלט מהירלם וילשומם בתחום עיבוד אותות. 0, צ1.42084108 6א1תממא61א₪ 505 שתעסוק בכלי תוכנה הדרושים בפרול?לקטלם גדוללם של פיתוה תוכנה והוראת | מתודולוגיה של פיתוח תוכנה והנדסת מערכות. פרק ג' - נ*הול משאבי מחשב בתוך ובין אוניברסלטאות סיכום רב-שלח מס' 1 מנחה: פרופ' עזריה פז, דלקן הפקולטה למדעי המחשב בטכנלון: משתתפלם: פרופ' סלבילאן אברמוביץ', יו"ר ועדת המחשב של אונלברסלטת תל אביב. פרופ' כתריאל בארי, ראש המחלקה למדע* המחשב, האוניברסלטה העברלת בירושלים. פרופ' יעקב כצגנלסון, הפקולטה לחשמל, הטכנלון: פרופ' מיכאל לויט, המחלקה לפיסיקה-כלמיה, מכון וילצמן: פרופ' גיורא שביב, הפקולטה לפיסיקה ומבהל מרכז המחשבים, הטכביון. פרופ' קנת פרליס, המחלקה להנדסת מכונות, אוניברסיטת בן גורלון בנגב, יו"ר ועדת המחשבים של ות'ת. בדיון הועלו הנושאלם הבאלם: 1. האם לש מקום לבלזור כח החלשוב באוניברסלטאות או שרצול לרכז את כה החישוב תחת גג אחד ובפיקוח מרכזל. 599 2 גימוקלם בעד ביזור: מאפשר גלשה בלתיל אמצעלת, מאפשר סיפוק צרכלם אלנדוידואליים במחקר, מקטין את התלות במערכת, מגביר את השלמוש ואת האינטראקציה בין החוקר למחשב בצורה משמעותלת. בימוקילם בעד רלכוז: מונע בזבוז משאבים, מאפשר הדרכה מרכזית על אפשרויות השלמוש למשתמשלם שאלנם מומחלם בתחום המחשבלם, מאפשר התחלקות של משתמשים רבים בציוד יקר: משתתפלם אחדלם סקרו את השפעת המחשבים האלשיים על מלגוון אמצעי המחשוב באוניברסיטאות. הוזכרה המגמה ההיובית לפיה המחשבלם הגדולים *שמשו רק לג'ובים גדולים בעוד שהעבודות הרוטלנלות עברו למחשבים האלשיים ותחנות עבודה הלקפלות. משתתפים ‏ רבים ציינו את החשיבות בפיתוה התקשורת בין המחשבלט שב אונלברסלטאות שונות. תקשורת זו היובלת ביותר לאור מגמת ההתפתחות של מחשבל העתיד. היא תאפשר שיתוף פעולה בין מדענים בארץ; ביניהם לבין עצמם וביניהם לבלן עמלתים בעולם, הלא תאפשר נלצול ושימוש במאגר? מלדע מרכזיים גדולים, היא תאפשר רכישת צלוד *קר - כמו סופר מחשבלם - במשותף ע"י מספר מוסדות: בהקשר זה צויין הצורך בקבלעת תקנים לתקשורת, בבנלת תוכנה מתאמת בין מחשבלם שונלם, בהרחבת השלמוש במחשבים לתחומלם רבים ודלסצלפלינות רבות דבר שיכול להתאפשר רק ע"? תקשורת: הודגש גם שיש צורך להשפיע על חברת בזק שתלתן עדלפות להקצאת אמצעל תקשורת לאור החשלבותה הרבה של התקשורת הבין-אונלברסלטאלת. בושאלם נוספים שהועלו בדיון: - יש להיזהר מהקצאת משאב משותף למשתמשים בעלל אופל שונה שכן המשתתף ה"חזק" שבין השותפים לשתלט בסופו של דבר על שאר המשתמשלם. ₪ 5 - יש צורך להגדיר את המושג צ178840/ אמצעק00% תוך ראיית הנולד, שכן הדבר לשפיע על טיב הסטודנטים שהאונלברסיטאות להנכו: - יש צורך להגד?ל את התקציבים המ?ועדלם להעמיד אמצע? מחשוב רבים לותר לרטשות הסטודנטלם. פרק ד' - הלקו של התקשוב בהשכלה המדעלת הכללית / של בוגר אוניברסיטה בשנות ה-90 סיכום רב-שלח מס' 2 מנחה: פרופ' אליהו שמיר, המחלקה למדע? המחשב, האוניברסיטה העברלת בירושלים. משתתפים: מר משה אורטס, הטלבת האלקטרונלקה, תע"א: מר אהרון בית הלחמ?, מבכ"ל תה"ל פרופ' בן בסט, מלנהל עסקים, אוניברסלטת תל אביב. פרופ' אברהם גלנזבורג, בשלא האוגיברסלטה הפתוחה. פרופ' צבי פלרן, המחלקה לפלסלקה, האוגיברסיטה העברלת בירושלים. מנחה: שנות הלימוד באוניברסלטה הן גשר קצר ועמוס בין בלת הספר שנותן הכשרה והשכלה כללית לבין ארבעים שנה של עבודה מקצועית. יש בהן מרכיבים של השכלה כללית והכשרה מקצועית שצריכים לתת יסודות איתנים לשנים רבות ותמורות שונות. לאמצעי תקשוב ערך מכריע בצבירת *לדע ועיבודו לצרכי מחקר ופלתוח מדעי והנדסי. יש חשש שמיעוט של אמצעלם (ונחיתות במשכורות) *חסית לתעשיה וטירותים יקטין את המשלכה של האוניברסלטאות ויפגע בתפקודן. יש לבחון 2 294 = הכשרה אקדמלת בנושאל תקשוב בשנל צלרלם: השכלה כללית לרוב הבוגרילם והכשרה מעמלקה למהנדסילם ומדעב? מחשב. פרופ' צבל פירן מדגיש את חשיבות השללוב בין לדע מעמיק במחשב ואופנל הפעלתו לבין ידע מעמלק במקצוע אחד (מדעי טבע, הנדסה, מדעי חברה) כדוגמה, פיסיקה הלשובית שמתפתהת כיום לצד פלסיקה תיאורטית ופיסיקה ניסויית: צירוף דו-הוגי עם מדעי מחשב כאחד החוגים עשוי להיות נפוץ ומועיל. כמו כן מדגלש צורך להעמיד כלים חזקים, אפילו על-מחשבים לשימוש הסטודנטילם להתנסות בטכנלקות סימולציה ומחקר של מודלים ריאליסטיים גדולים;, שלהיו לחם חוקם של המדענים והמהנדסים. פרופ' גינזבורג הצבלע על מצב עתידי שבו מחשבים למרות עוצמתם להלו כלים פשוטים לשלמוש כמו מכונלת ותהיה הפרדה בין הוראת השלמוש (אפילו בבית ספר) לבין ההנדסה והפלתוח של הכלים שהם עניין למומחלם. מר אורטס ומר בית הלחמל הדגלשו את עומק הידע שצרלכים מהנדסלם לרכוש בטשימוש במחשבים ובתקשורת שלהם כדי לתכנן מערכות משובצות מחשב וכד? לנצלם לתכנון וייצור (תיב"ם); לדעתם, נושאל הבינה המלאכותית הם כאלה (בניגוד לייצור מרכיבים בסיסיים למחשבים) שבהם ישראל מסוגלת להגיע ליתרון יחסל: פרופ' בן בסט מתווה דוגמה לקורסי לסוד בידע מחשבי שיוצע לקהל רחב של סטודנטים. הוא מתריע נגד הנטלה להעמיס לימודל מחשב במספר רב של שפות וטכניקות, מצביע על הצורך להגיע להוראת עקרונות מדעיים כלליים ולהעמקה במקום התפרשות לרוחב. בפרט הדגיש את הקניית הלכולת להגדיר דרלשות וספסלפיקציות לתכנון מערכות.: משתתפים בקהל הדגישו את המחסור בציוד בשני הקצוות של הספקטרום: מלקרו-מחשבים בהלקף רחב ועל-מחשבים רבל עוצמה. רבים תמכו בהשקפה שזמינות ציוד חישוב ותקשורת באוניברסיטאות הוא גורם חלוני בהכשרה וקידמה טכנולוגית של מדינה וחברה. קש טאי = 25 = פרק ה' - בעיות אקוטלות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ בתחום התקשוב סלכום רב-שלח מס' 3 מנתה: פרופ' קנת פרללס, המחלקה להנדסת מכונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, יו"ר ועדת מחשבים של ות"ת. משתתפלם: פרופ' ג'ק גולדברג, הפקולטה לפיסלקה, טכניון: פרופ' דנ דולב, המחלקה למדעי המחשב; האוגיברסיטה העברלת בירושלים. פרופ' ג'ון וולברג, הפקולטה להנדסת מכונות; הטכניון: פרופ' מלכה חנני, הפקולטה לתעשיה וניהול, אוגיברסלטת בן גוריון בנגב. מר אבל כהן, מנהל מרכז ההלשובלם, אוניברסלטת תל אביב.: הנקודות העלקריות שהועלו בדלון הלו: 1. פתיחת ערוצל תקשורת בין מחשבים בארץ ובחו"ל משנה באופן חד ואלכותי את מהות המחקר האקדמל. יש לעשות כל מאמץ לשפר ולהרחיב את התקשורת הקלימת; 2 לא ברור עד כמה יש הצדקה להקמת מהשב-על לאומי. לש הטוענים שכן נחוץ, ויש הטוענים שכמות הצרכנלט שיהיו תהיה מצומצמת ושניתן להעמלד להם משאבי | מחשוב מתאלמלם ‏ ע"ל מעבדים ‏ יחודלים ומחשבלם סופר-מלקרו מיוחדים. 3 יש לעשות כל מאמץ להבלא את חברת בזק לשפר את רמת הקוים שמעמידים לרשות תקשורת המחשבלם ולשפר את האמינות של קוים אלה. - לש למקד את תשומת הלב לקביעת תקנים להעברת מידע בשפה העברלת ומידע גרפי, בלן מחשבלם. באוניברסיטאות ככלל אין די אמצעל מחשוב ולש להגדלל את התקצלבלם לאמצעלם אלה. קיים מהסור המור באבנשל סגל בתחום מדעל המחשב באונלברסיטאות, בין היתר, בשל תנאל השכר והמחקר הנתותים בהשוואה לתעשיה. ה ו -- נספח מדינת ישראל משוד המדץ והפ5פ'תוח שפד אהקשוד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הרא? ועדת ההיגוי לתקשוב תארןי א אלול הת 1 ?ולי 3 מספר: פרופ' ז. פרנקל ‏ - ?לר"ר דַר' ?. אדלר - חבר מר א. כהן - חבר דר' ר. עטר - חבר מר ג'. פלנק5 - חבר פרופ' י. רביב - חבר פרופ' א. שמלר - חבר הנדון: תת-ועדה למחקר והשכלה גבוהה - מלנרל הנכם מתמניס בזה כחברי תת-הועדה למחקר והשטכלה גבוהה של ועדת ההיגול לתקטשוב. תפקידי תת - הועדה יהלר: 1. בדיקת המצב בארץ בניצול ?ישומי התקטוב (תקטוב - טמוש במחטב בעזרת מערכת תקשורת) לצרכי המחקר המדעי וההשכלה הגבוהה. 2. איסוף מידע על הנעשה בארצות מפותחות בשטח זה. 3. איתור נוסא?ל תקטוב בעלי חשיבות למערכת המחקר בישראל. בדיקת השפעת זמלינות אמצעי תקשוב על תפוקת המחקר בארץ ורמתו, על טמירת כח אדם מדעי במוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה ועל משיכת כוחות מדעיים מחו"ל. בדיקת הטשפעת זמינות אמצעי תקשוב על החינוך האקדמאי. 4. המלצה על מדילניות ??לשום נורשאי תקטוב במערכת המחקר ועל סדרי עדיפות לייטום. המלצה על משאבים נדרשים ולוחות זמנים. תת - הועדה מתבקשת לדון תחללה בנושאי תסתלת התקשטררת וצרכי כ"א מקצוע? לתקטוב בהקסר לסטחי אחריותה רלהגיט את ממצאיה והמלצות?ה לתת - הועדה לתטתית תקטורת ולתת - הועדה לח?נוך עד סוף אוגוסט 1983. תת - הועדה מתבקטת להג?ס את סיכום ממצאיה עד סוף אפריל 1984. אני מודה לכס על נכונותכם לטרת כחברל תת - הרעדה ומאחל לכם הצלחה וסלו במלוי תפקידכם. העתק: שר המדע והפיתוח שר התקטורת המועצח הלאומית למחקר ופיתוח טל. 439231 הרריה הרוט 9 ורופ"פות ‏ ההה1 ,