- שנה: 1990
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: עזבון כתריאל צימט
- תגיות:
OCR (הסבר)
המשרד הממוחשב על 45/4800 זז
2
> עריכת מסמכים
> דואר אלקטרוני
> ניהול לוחות זמנים
% ניהול מדריכים
* ניהול מסמכים/תיקים
+ ממשקים לתוכניות יישום
+ תמיכה מלאה עברית/אנגלית
ויו
ויו
7
מ
= מעשה חושב
כרך י"ז גליון 4-5 = אוקטובר 1990 = חשוון תשנ"א | * 81 אא5! 02 455001110 ;)אופא )את או אואאט ?או = האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
תוכן הענונים | תעלומת החדר הסיני
איל"א - עבר הווה, מיוסדים
גליון מיוחד של "מעשה חושב" יימ בפילוסופיה הקלאסית הנפש היא טיבת
במלאות 25 שנה לאיל"א רות קופרמן 53| התנועה העצמית. היא אינה יכולה להתקיים
ד"ר מיכה חנני 2 | שודדי המחשבים אלא בגוף, אף כי אינה פועל יוצא שלו.
הצדעה לוותיקי איל"א מירון צור 7 | באופן דומה, התוכנה היא סיבה לפעילות
והמיחשוב בישראל תעלומת החדר הסוני הגלויה של המחשב. היא אינה יכולה
עמירם שור 3 | ד"ראילן עמית 20 0 0 במחשב ובכל - אינה פועל
ל 0 : יוצא שלו, אלא פרי מחשבתו של התוכניתן.
איל 5 השוק על -4-ן ם ועל אלהים האנלוגיה בין שני התאורים . הובילה
ּ לטכנולוגית המירע ו 5% | להשערה, שאפשר לממש מודעות, חשיבה,
עזרא בן כוכב 6 | "והחכמה מאון תימצא..." ו| תבונה במערכות ביולוגיות שונות, כשם
: טבנולוגית המידע - הלכה למעשה, שאפשר לכתוב תוכנה לעיבוד תמלילים על
תכנית הכנס 7 מחשבים מסוגים שונים. על-פי השערה זו
תלצירי ההרצאות ?0 7 הנפש (במובן של 6חוא) אינה מוכתבת
2 ה 5 עונים לאיל א עלדידי הגוף, כשם שתוכנית עיבוד תמלילים
1 ה ל רב שיח אינה מוכתבת עלזידי המחשב, שבו היא
[ בתריאל צימט 20 פועלת.
/
| על היופו אליהו הכהן: אכן כך. השאלה היא מה היה
4 צבי ונאו 1 | המניע להקמתו של איל"א? האם היה זה
מנתח המערכות בישראל ב-25 | הצורך בגוף מרכזי לסיוע טכני או ללימוד
השנים האחרונות מקצועות המחשב, או שמא נדרש אז ארגון
בני ראב 2 | מקצועי להגנת עובדי המחשב או לטיפוחם
5 שנים לאיל"א המוראלי.
רב-שיח 24
שיוויון בין המינים
צבי ונאו 4 | שודרי המחשבים %
ראשון ראשון חביב "מה יכול להיות פיתוי גדול יותר לפקיר
אליהו הכהן 3 | ממשלתי המשתכר בממוצע כ-2,000 שקל או
מה שאהבה מסוגלת לעשות לחוקר משטרה/שב"כ כאשר במחי יר של "ל
צבי ונאו 0 | שליפת מידע חסוי מהמחשב הוא מקבל
סססו שקל או 8 לתיק?" כתב אחד העתונים
ו שסיקר את הפרשה.
ל תהיה זו היתממות לחשוב שעם מעצרם של -
א2ן-030 א185 פקידים אלה וחוקרים פרטיים נעצרת דליפת
עורכת ראשית: בת-עמי סרן
עורכת: אלינער רבין
מערכת: רוני בריזון
אליהו הכהן
מיכאל חנני
צבי יבאי
שאול לביא
מזכירת המערכת: רותי קופרמן
מתרגמים: תמר אלמוג, אירית ארב
יעקב מיטב
כתובת המערכת: איל"א ת.ד. 91
כפר המכביה 52109
טל. 03-715770 03-715772
משרדי איל"א בירושלים: ת.ד. 13009
טל. 02-4202597 02-415032
פרסום: יצחק שלזינגר
טל. 03-9248064 03-5616879
דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
המידע, השיטות תשתכללנה ותהיינה זהירות
יותר. התשובה - הטלת חסימות, צופנים,
ביקורת מידור והטלת עונשים חמורים על
שודדי המחשב.
8
"והחכמה מאין
תמצא..."
מטרת הדברים היא לתת תפיסה מעודכנת
לתפיסת המישכל או האינטליגנציה, לצורך
בחינת המושג "אינטליגנציה מלאכותית" או
"מישכל מלאכותי". ניתן להצביע בהתאם
להגדרות השונות ולתיאוריות השונות על
תחומים בהם אנו יכולים להצביע כבר עתה
על יכולתו, ואולי אף עליונותו של המחשב
על האדם, מול תחומים אחרים בהם ברורה
אוזלת ידו של המחשב. אולם התמונה לא
תהיה נכונה ומלאה אם לא נבדוק שני
מושגים נוספים הדורשים הבחנה ואולי אף
הגדרה. המושגים הם למידה וחשיבה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 1
גליון מיוחד של "מעשה חושב" במלאות 25 שנה לאול"א
ארגונים וולונטריים מהווים בשנים האחרונות מוקד התעניינות
לחוקרים בתחומי הניהול. מאמרי מחקר המתפרסמים בעתונות
המקצועית מציגים את הישגיהם של ארגונים כאלה הן בתחום
השגת מטרותיהם, והן בתחום פעילותם הפנימית, כדגם וכמודל
לימוד למנהלים בארגונים הפועלים בעולם העסקי. למרות
שהבסיס לפעילותם של הארגונים הוולונטריים אינו השגת
הישגים חומריים, עיקרו אינו בניית מרכזי כח וקידום קריירה
אישית במובן המקובל, הניהול בארגונים אלה הוא יעיל,
אפקטיבי, נעשה באוירה נינוחה וחברית, ובניצול משאבים
אופטימלי. האנשים המהווים את צוות הניהול מסורים לתפקיד
שקיבלו על עצמם ללא תמורה, נאמנים לארגון, ומובילים אותו
להישגים שאינם פחותים, ואף עולים יחסית על הישגיהם של
חברות מסחריות ומוסדות ציבוריים.
מאז ייסודה מהווה איל"א דוגמה אופיינית לארגון וולונטרי מן
הדגם הזה. פעילותם העניינית, הנמרצת והמסורה של מספר רב
של חברים במהלך השנים, ביססה את המעמד של אול"א כגורם
המוביל בהתפתחות המואצת של ענף המיחשוב בישראל החל
במחצית הראשונה של שנות השישים ועד היום. פעילות
ההדרכה המגוונת שהקימה אול"א הקדימה בשנים רבות את
מערכת ההדרכה הממוסדת, המקצועית, האוניברסיטאית
והמסחרית רחבת ההיקף הקיומת היום. הפרסומים המקצועיים
שפורסמו במסגרת איל"א היוו, ומהווים כיום, מרכיב מרכזי
בקידום הידע ובהעשרת עולמם המקצועי של חברי קהילת
המיחשוב בישראל. הכינוס הארצי לעיבוד נתונים, "כנס איל"א",
מהווה ארוע מקצועי ומדעי מרכזי בישראל מדי שנה - זה 25 שנים.
אול"א משלבת את קהילת המיחשוב בישראל בקהילת המיחשוב
הבינלאומית במארג של קשרים הכוללים השתתפות פעילה של
חברים במועצה, בועדות הטכניות ובקבוצות העבודה של
הפדרציה הבינלאומית לעיבוד מידע 121, ארוח כינוסים,
מפגשים של קבוצות עבודה וישיבות טכניות של גופים
בינלאומיים בישראל, פעילות בארגונים בינלאומיים בתחומים
מדעיים-מקצועיים ייחודיים וגולת הכותרת: הארגון והארוח של
ועידת ירושלים לטכנולוגיה של המידע מדי ארבע עד חמש שנים.
אול"א רואה בברכה התמסדותן של פעילויות שיוזמתן היתה
במסגרת האיגוד, והמשך פיתוחן במסגרות מוסדיות ומסחריות
מקובלות. פניה של אול"א, פניהם של החברים המנהיגים
והיוזמים בה, מופנים לאתגרים חדשים, ליוזמות חדשות ולצעידה
לפנו המחנה בהנהגתו של ענף המוחשוב בישראל. המוסדות
הנבחרים של איל"א פתוחים בפני חברים חדשים המוכנים
להקדיש מזמנם ומרכולתם ולהיות שותפים למשימות המרתקות
שצופן העתיד. שותפות שרב בה המאמץ, ותמורתה - תחושת
התרומה לציבור, למקצוע ולמדונה.
ד"ר מיכה חנני
וו''ר הנהלת אול''א
2 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
הצדעה לותיקי איל''א והמיחשוב בישראל
כינוס מחצית היובל של איל'א הוא ציון דרך לתעשיית המידע בישראל.
מעבר לסיכום הכרונולוגי, ארוע זה הוא גם סיכומה של תקופה רבת
משמעות בחיי התרבות הניהולית והחברתית של מדינת ישראל. להתפתחות
טכנולוגיית המידע בדור האחרון היתה השפעה מכרעת על דרך חשיבתנו
ותרבותנו, טכנולוגיה שהביאה את האנושות אל תרבות המידע שאחריתה
מי ישורנה.
יש אולי סמליות בעובדה שמחצית היובל לאיל"א מצטלבת עם סף עשור
שנות ה"ספ, עשור העתיד להוביל אל שנות ה-2000 ולסכם את עידן המאה
העשרים. העשור הבא מהווה אתגר לאנושות כולה ובודאי לנו החיים
בישראל. טכנולוגיית המידע (תוכנה, מחשבים, תקשורת ותיקשוב) הפכה זה
מכבר לתעשיה אסטרטגית בכלכלה המודרנית, יישומיה חובקים עולם
ומלואו והם עתידים להשפיע בצורה דרמטית על המשך ההתפתחות
התרבותית והכלכלית של החברה האנושית.
כמי שעוסק במערכות מידע ממוחשבות זה בשלושים שנה ונמנה על ראשוני
חברי איל"א וכמי שנטל חלק במשך השנים בפעילות הציבורית של איל''א,
חשתי כבוד ואחריות ואולי גם ראיתי בכך סמליות לתקופה ולדור המיסדים
במינוי שהוטל עלי לעמוד בראש בינוס מחציתה יובל של הארגון הישראלי
לעיבוד אינפורמציה. איל"א מהווה את המטרה לכל העוסקים ומתעניינים
בתחום טכנולוגיית המירע, ארגון וולונטרי שנועד להוות אכסניה ולתת
שייכות לפעילות המקצועית והחברתית של מקצועני המחשב בישראל.
איל'"יא נוסדה על ידי חולמים וחלוצים שהקימו את המסד לתעשיית המידע
בישראל והורישו לנו מוסד שפעילותו הנוכחית מקיפה אלפי חברים וחובקת
קבוצות מתמחות בעשרות תחומים ויש לה פעילות ענפה ומגוונת בנושאים
רבים אחרים, בעלי משמעות כלכלית, חברתית ולאומית.
הקמתה של מדינת ישראל לא היתה אפשרית אלמלא קמו לנו חולמים
וחלוצים שבכח אמונתם ודבקותם הפכו את האגדה למציאות. גם לתעשיית
המידע בישראל המתחדשת קמו חולמים וחלוצים שהיו נביאיה וכהניה של
טכנולוגיית המידע בארץ, מקצתם אינם עוד אתנו בין החיים ורבים אחרים
ייבדלו לחיים ארוכים עדיין עוסקים במלאכת העשיה והיצירה, חלקם כבר
פרשו לגמלאות ומי ראוי יותר מאותם חולמים, מייסדים וחלוצים, שנוקיר
את פועלם, תרומתם ומעשיהם ביום חגה של איל''א, במלאות לה 25 שנים?
לפיכך החלטנו מארגני כנס מחצית היובל של איל"א, שיתקיים בצמוד
לועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע והכינוס ה-21 של ארגון
מנתחי מערכות ענ"א בישראל, לקיים ארוע הצדעה לותיקים ולהכריז על
הקמת מועדון ותיקי איל"א, מועדון שיאפשר את המשך הקשר ויהווה את
הגשר בין ותיקי הענף והדורות הצעירים הבאים אחריו.
ארוע ההצרעה לותיקים התקיים בתאריך ה-16 באוקטובר 1990 במוזיאון
הארץ בתל-אביב והוזמנו לקחת בו חלק כל אלה שנמנו על חברי איל''א
לפני שנת 1967.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 3
במעמד חגיגי יחודי זה, בחסותו של שר המדע והטכנולוגיה פרופ' יובל
נאמן, הכולל בין היתר מפגש ותיקים ורעים, ברכות ומופעים, והרצאה של
פרופ' אסא כשר, חולקו תעודות הוקרה מטעם אול"א, הוקרה והערכה
למייסדי ענף המיחשוב בישראל על תרומתם וכן הוענקו להם עניבות
מועדון הותיקים, עניבות שתייחדנה ותציינה את הקשר שבין איל"א
לותיקיה ותסמלנה את החברות במועדון ותיקי אול"א.
מפאת מגבלות תקציב ומקום, לא יכולנו להשתתף כולנו ולהצדיע לותיקים,
אך אין ספק בליבי ואני בטוח שבולנו בלבותנו ובמחשבותנו היינו אתם שם
והצדענו להם מרחוק, נוקיר אותם ואת פועלם ביום חגה של איל'"א, נשמור
להם מקום של כבוד בהיסטוריה של תעשיית המידע והמחשוב בישראל.
ברכות כבוד והוקרה לותיקים.
לוה זמנים
וו שלישי, 6 באהָננבר 1990
אירוע מקדים לכינוס
מפגש הצדעה
לראשוני ענף המחשוב ותעשיית המידע בישראל
תוכנית הערב:
100 מפגש ותיקים באכסדרה, עם ארוחת ערב מזנונית
20.00 התכנסות באודיטוריום
ישאו דברים:
עמירם שור -- יו"ר כינוס מחצית היובל
פרופ" יוסף רביב -- נשיא איל"א
פרופ' יובל נאמן -- שר המדע והטכנולוגיה
מר שמואל טולצ'ינסקי -- נציג ותיקי איל"א
הרצאת הערב:
*"המחשב בעידן האדם"
פרופ' אסא כשר, אוניברסיטת תל אביב
תכנית אמנותית:
מקהלת "העפרוני", מקרית החינוך ע"ש דוד בן גוריון בעמק חפר,
בניצוחה של מיה שביט
חלוקת תעודות הוקרה
"היינו כחולמים" -- חזיון אור קולי
מנחה הערב: אליהו הכהן
יום שלי(שי, 23 באוהטבר 1990
0.00
10
10
50
20
10
1 .,0
)*(
הרשמה וחלוקת חומר
(*) מושב פתיחה חגיגי במעמד נשיא המדינה, מר חיים הרצוג
- ברכות
- הרצאת פתיחה: שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' יובל נאמן
הפסקת קפה
מושבים מקבילים:
מושב 1 -- רשתות תקשורת: תכנון והשפעה על הטכנולוגיה
מושב 2 -- הנדסת תוכנה וכלי תוכנה (א)
הפסקת צהרים
מושבים מקבילים:
מושב 3 -- תקשורת: תקינה ומערכות מבוזרות
מושב 4 -- הנדסת תוכנה וכלי תוכנה (ב)
הפסקת קפה
(*) מושב מליאה --
אסודע וסצפ אסודהואהס?או פחד סאג 5צג סז 6
יתנהל בשפה האנגלית
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
עמירם שור,
יו'יר כנס מחצית היובל של איל'א
0.00
10
10
ים רביעי, 24 באהֶנו\בר 1.990
הרשמה וחלוקת חומר
מושבים מקבילים:
מושב 5 -- בינה מלאכותית
מושב 6 - א|א טש
הפסקת קפה
מושבים מקבילים:
מושב 7 -- פיתוח, ניסוי והפעלת מערכות מידע
מושב 8 - המשרד הממוחשב
הפסקת צהרים
מושבים מקבילים:
מושב 9 - בנק מידע
מושב 10 -- מחשוב רצפת היצור
הפסקת קפה
מושב מליאה חגיגי -
- הענקת פרסים ומלגות של איל"א
- הענקת פרסים של איגוד מנתחי מערכות לענ"א
בישראל
- הצגת פרויקט הלווין הישראלי "עמוס"
קבלת פנים (מזנון) ומפגש רעים בינלאומי
מופע "שלום 90" בתכניתם החדשה
יום חזיש', 25 באהֶנ\בר 990
0.0
10
"0
0ץ
1.0
הרשמה וחלוקת חומר
מושבים מקבילים:
מושב 11 - אחזור מידע
מושב 12 -- עתיד החינוך והלמידה באמצעות מחשבים
הפסקת קפה
(*) מושב מליאה
-- מערכות מידע למנהלים
-- החברה האנושית בעידן המידע הפתוח
הפסקת צהרים
מושבים מקבילים:
מושב 13 -- ראיה ותצוגה
מושב 4 -- מערכות משולבות: קול, תמונה ונתונים
ספרתיים
הפסקת קפה
(*) מושב נעילה -
טכנולוגיות המידע -- פריצות הדרך בעתיד
אוממכ=אן ₪1
0 >- 1 :ו
ללא תחרות
3 ,| ו
יניו הי ו 1 מדגנ
אן]|אתסתאן הוא בסיס
הנתונים המוביל ב-אזאנ
₪ רב מכר
הוגוכן א צוואאס .ואו הנה מערכת כלי פיתוח
מתוחכמת ורבת עוצמה, הנמכרת ביותר בעולס תחת
מערכת הפעלה אואו
אלפי יישומים שפותחו על יזי מאות בתי תוכנה
בוחבי העולם הפכו את צווא א או לסיפור
הצלחה בעולם ה-אוא\
₪ פתרון פנטוט לבעיות תוכנה מורכבות
1 צוואגוט-1צו - הוה שפת פיתוח שלמה מהדור
הרביעי המהווה חחליף אמיתי לשפות הדור
השלישי ( 00001 67.6)
,3 צווצאט-1צו - פתרון פשוט לבעיוח תוכנה
חורכנות. מגזילה את תפוקת הפיחוח עד פי 10
ניחס לשפות הדור השלישי
₪ המהירה ביותר
>ואכן אוז :1 צו הינה המערכת המהירה
ביותר בעולם ה אוא)
שחו 1ח א]ו1א א 0 א - "מנוע" א
מתקזם לבסיס הנחונים לסביבות עיבוד נתונים
מקוונות 1 וס) מהיר מכל "מנוע" אחר בשווקי
האוא
₪ הניידת ביותר
ישומי אוואא0 וצו פועלים עד למעלה מ-250 סוגי
מחשבים המיוצרים על ידי 65 חברות שונות
קו המוצרים כולו מצטיין בתאימות מלאה בין
מערכוח ההפעלה הנפוצוח בשוק
צוא). אוא .20% .2 08 אצ
העברת יישומים ממערכת הפעלה אחת לשניה
פשוטה, מהירה ואינה מצריכה הידור מחדע
( ווק רתס ))
₪ ועוד סיבה טובה...
התקשר אלינו והזמן פרוספקט או הדגמה - ללא כל
התחייבות ואנו נשמח להציג בפניך את היתרונות
היחודיים והבלעדיים של אווצ ]או
נציגים בלעדיים בישראל
קומ תעשיות תוכנה בע"מ, אהליאב 8 רמת"גן,
טל. 03-7511692. פקס. 03-7520189
קול עוצמת אוווהס:או בישראל
ברקת עיצוב: קינדרנון
הכותב נבחר פעמיים למלא את תפקיד
יו"ר איל"א: בשנים !1982-1981 ובשנים
7.
מהתחלה של "משוגעים לדבר" - א. גרץ ז"ל
ודב חביון ז"ל, בסביבה טכנולוגית של מחשב
עליו אמרו שיוכל לבצע את כל עיבוד
הנתונים של המדינה..., ועד איגוד יציג
לתעשיית המידע המגלגלת מחזור כספי של
כד750 מיליון דולר, יצוא של ב-70 מיליון
דולר בשנה, כעשרת אלפים מועסקים
וחומרה מותקנת בערך כולל של כז-ו
מיליארד דולר.
"ככר השוק" לטכנולוגית המידע היא מקום
המפגש לקונים ולמוכרים של מוצרי המידע
ושל הענף כולו - חברים בו כל העוסקים
בענף זה ובמועד הנראה מתאים יופיע בו
החבר, אם כדי לקנות ואם כדי למכור.
איל"א יצרה מוקדים רבים בשוק זה. החל
במוסדותיה המרכזיים - המועצה, ההנהלה,
הנהלות האיגודים המתמחים, ועדות למיניהן
וכלה בכנס השנתי, כנסים בנושאים ייחודיים,
קבוצות עבודה, מפגשים מקצועיים ובטאון
"מעשה חושב".
בחרתי באקראי כמה ציוני דרך בדרכו של
האיגוד בין השנים 1975-1972, סתם כך
באמצע, והמצביעים על מאפייני פעילותו
במשך השנים.
מתוך פרטיכל הנהלת איל"א מס' 12/72
מיום 13.7.72. נדונו הנושאים:
קבוצות עבודה - יש להמשיך בהרחבת
הנושאים.
הוראה והכשרה - יש להשלים את מלאכת
הגדרת העיסוק וההכשרה של מנתח
מערכות.
תחום המחקר המדעי - יש לסיים הטיפול
בהפקת המילון למונחי ענ"א.
תקציב כנס אול"א ה-8, נובמבר 1972:
תקציב הכנסות - 1000 משתתפים לפי 70 ל"י
למשתתף.
ו משתתפים לפי 40 ל"י למשתתף.
סה"כ הכנסות: 74,000 ל"י.
הנושאום | שנדונו בישיבת ההנהלה
בז2.11.72:
דו"ח הכנס ה-8, קבוצות עבודה (הוצע
להקים עוד קבוצות והן דטהרבייס,
מיקרופילם, מיניקומפיוטרס, 911, תקשורת
נתונים), מילון מונחים, מכון התקנים, מעשה
חושב, סקר מחשבים (ד"ר דישון נקבע כנציג
איל"א לסקר מחשבים המתוכנן ל-1973
בשיתוף עם | הלשכה | המרכזית
לסטטיסטיקה), שיתוף עם ועדת המחשבים,
סימפוזיון ריו, (ההנהלה אישרה את
השתתפות מר חביון במועצה ובאסיפה
6 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
הכללית של 15=] בסופיה), הדרכה והכשרה
(מר רזון אינו רואה את הדו"ח שהוכן כבסיס
מניח את הדעת להגדרת תפקיד מנתח
שיטות והכשרתו), ספר היובל (מר מוניטה
נתבקש להכין רקע לדיון על ספר ענ"א ליובל
מדינת ישראל לישיבה הקרובה).
איל"א - "*כבר השוק"
לטכנולוגית המידע
5 שונים לאיגוד
עזרא בן כוכב
תקצוב איל"א לשנת 73/74 261,500 2
לעומת תקציב 72/73 בסך 220,500 ל"י.
ב-14.12.72 הוגש למועצת איל"א דו"ח על
פעילות ימי עיון במרוצת השנה:
1) סמינר בין-לאומי בנושא מערכות מידע
אמינות.
2) יום עיון בנושא מיקרו-פילם.
3) ערב עיון בנושא שימוש במחשבים
בתכנון לטווח ארוך.
64 סמינר בין-לאומי
החלטה.
5) ערב עיון בנושא הוראת לימודי המחשב.
ועוד ימי עיון: בטיחות במתקני מחשב,
אבטחת מאגרי נתונים, כיתוב אינפורמציה,
מאגרי נתונים (מגיש הדו"ח רוממיה
הלוידסגל).
בנושא טבלאות
סיכום ולקחים - הכנס ה107 של אול"א
(מיום 26.10.75)
(הדברים מובאים תוך השמטות וקיצורים).
1. מומלץ לשנות את אופיו של הכנס, יש
לקבוע לכל קבוצת דיון מנחה מקצועי
ואנשי צוות מעולים (כ-3 במספר)
במסגרת של דיון המשולב ברב-שיח.
. מומלץ להמשיך ולהתמיד בפעולות שזכו
לתגובות חיוביות ובמיוחד:
א) חלוקת קובץ ההרצאות לבאי הכנס.
ב) בנית קבוצות הדיונים במתכונת
שתאפשר לרוב הנוכחים הישארות
באולם ההרצאות ומניעת נדידה
מאולם לאולם.
בחירת אולמות לדיונים בגודל שימנע
תפוסת-יתר.
קביעת קבוצות דיון מיוחדות להצגת
העבודות שזכו בפרסי איל"א.
קביעת קבוצות דיון מיוחדות להצגת
הישגי עבודתן של קבוצות העבודה
הקבועות באיל"א.
ו) הרחבת מסגרת הזמן
הצהרים.
ז) להמשיך בקיום תצוגת ציוד בכנס.
ח) להמשיך בקיום ארוע חגיגי מסוג
קבלת פנים בערב הכנס.
ט) המשך מתן אפשרות לפיצול נרשמים.
. רשימת המשתתפים שחולקה לבאי הכנס
נכשלה מבחינת שיבושים בהדפסה,
עריכה ותוכן.
בארוחת
איל"א פועלת כיום, שלא כבעבר הרחוק,
בסביבה עתירת תחרותיות - כביכול -
לפעילותה, מצד יזמים פרטיים וארגונים
אחרים. זאת בגלל היטמעות טכנולוגיות
המידע בעוצמה רבה בכל אורחות חיינו.
בפועל אין זה כך. האיגוד. שהוא ביטוי לכל
הקורה בענף, חייב ליטול יוזמות מעת לעת
כדי להתאים עצמו לסביבה המשתנה, וזו
משתנה במהירות גדולה מזו שבעבר.
עוצמת השינויים הטכנולוגיים של החומרה,
של מערכות התקשוב, של הכלים לפיתוח
מערכות, של תקשורת הנתונים, של כלי
הפיתוח, של מאפייני מדעי המחשב, ושל
היכולת והצרכים של כח האדם בענף -
מחייבים שידוד מערכות באיל"א והיערכות
ארגונית שונה מזו שבעבר.
איל"א מהווה בחברה הישראלית סוכנות
יוצרת למסרים של השינויים החלים בתרבות
ובחברה והיא מהווה חלק אינטגרלי של
הסרר הטבעי של הדברים, לפיכך אסור
לאיגוד להיות נגרר אחרי הארועים ועליו
להיות הכח הדוחף, המפרה והמקדם
בסביבה זו.
ייחודו של האיגוד ועוצמתו מושתתים על
התנדבות חבריו לשאת בעול הפעילות ואנו
חבים תודה לעשרות הרבות של החברים
שפעלו בעבר ופועלים בו בהווה למען בנית
חברה ישראלית טובה יותר.
תכנ'ית הכינוס
יום (טליטי, 23 באוקטטובר 1990 אולם
0 ([*) מושב פתיחה חגיגי של 7" - אוסישקין
ועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע,
הכינוס הארצי ה-25 לעיבוד נתונים
הכינוס ה-21 של איגוד מנתחי מערכות לענ"א בישראל
יו"ר: פרופ' יוסף רביב, נשיא איל"א
ברכות:
פרופ' יוסף רביב, נשיא איל"א
מר יהושע מאור, יו"ר ועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע
מר יצחק עמיהוד, יו"ר איגוד מנתחי מערכות לענ"א בישראל
מר עמירם שור, יו"ר הכינוס הארצי ה-25 לעיבוד נתונים
דבר נשיא המדינה, מר חיים הרצוג
הרצאת פתיחה: שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' יובל נאמן
המקהלה העירונית בת ים, בניצוחו של עמוס מלר
0 אהפסקת קפה
0 סמושבים מוהבילים:
מושב 1 -- רשתות תקשורת:
תכנון והשפעה על הטכנולוגיה מושב 2 -- הנדסת תוכנה וכלי תוכנה (א) אולם
יו"ר: יצחק איש-הורוביץ יו*ר: ד"ר יצחק שמר, יתר ניהול וטכנולוגית המידע בע"מ דולצ'ין
שיקולים בתכנון רשת מקומית תוכנות 6455 ובעית ההטמעה שלהן בארגון
אודי שבח, יבמ ישראל יצחק סיון, סיון מרכז הדרכה למחשבים
רשתות תקשורת אזוריות (רת"א) תכנות מונחה עצמים כמתווה הדור החמישי של טכנולוגית התוכנה
א ג ₪ -- 5אהסטז6א 354 אהזו וסקסהדפוא (ד650 60 6אוווא ג סק ספזאפוחס ז0866)
רוזליה בינס, משרד התקשורת ברוך ורדי, מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים
רשתות תקשורת ספרתיות מהירות (11/51) - כלי דור רביעי -- עבודה עם כלי 6455 של 5 06 הלכה למעשה
סקירה טכנית וכלכלית על הנעשה בעולם אלדד אילני, חב' ג'ון ברייס
ישראל הרצל, תדיראן תקשורת
0 אפסקת צהרים
080 מוו;טבים מוהבילים:
מושב 3 -- תקשורת: תקינה ומערכות מבוזרות אולם מושב 4 -- הנדסת תוכנה וכלי תוכנה (ב)
יו"ר: יורם אלסטר, יו"ר מועצת המנהלים, מו יו"ר: ד"ר פרץ שובל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
בזק החברה הישראלית לתקשורת
התנסות בכלי 6456 בסביבת 45/400
תקינה, פעילות והישגים דב רפאל, עלית תעשיות
שאולה הייטנר, יבמ ישראל
ארכיטקטורת מחשוב בארגון:
השפעות של טכנולוגיות החומרה על מערכות מידע מבוזרות יסודות הבנין לשילוב מערכות מידע ארגוניות
רן גלעדי, אוניברסיטת תל אביב, מתי מונהייט, ד"ר אשר צפריר, דיגיטל ישראל
ד"ר משה צבירן, :5600 5ז0057684004 והעהא, ארה"ב
0 המהפסקת קפה
0 (*) מושב מליאה אולם
דולצ'ין
יו"ר: משה אורטס, סמנכ"ל וראש חטיבת האלקטרוניקה,
התעשיה האוירית לישראל
אסודט וסע₪5 אסודהושהס-או פד סאג שד
54( ,₪855 |=ד .דאםסו65חק שסוע, 658 הםפאופצצ מוטהגא
(*) יתנהל בשפה האנגלית
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 7
יום רביעי, 24 באוקקטובר 1990
0 מושבים מוהבילים:
מושב 5 -- בינה מלאכותית אלהו 6 אולם
יו"ר: פרופ' אהוד שפירא, מכון ויצמן למדע 00 יו"ר: ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר אילן דולצ'ין
סקירה על פעילות האיגוד המתמחה בנושא: בינה מלאכותית למה יש א באמיא?
פרופ' אהוד שפירא, מכון ויצמן למדע ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר אילן
מהמלאכותי לטבעי: בינה, נוירונים וחיים אואט לבקרת תהליכים בזמן-אמת
פרופ' עמנואל גרינגרד, יבמ ישראל ואוניברסיטת בר אילן משה פריד, אינטל
0 הפסקת קפה
0ץ מווגטבים מוהבילים-
מושב 7 -- פיתוח, ניסוי והפעלת מערכות מידע אולם מושב 8 - המשרד הממוחשב אולם
יו"ר: אבי כהן, מנהל מרכז החישובים, אוניברסיטת תל אביב שוורץ יו"ר: גיורא בר-שלום, נ.סי.ר. -- י.א. מיטווך ובניו דולצ'ין
נוהל מפת"ח -- מהדורה 2 ישום כלי "משרד ממוחשב" לניהול אפקטיבי של פרויקט
אשר יובל, מתודה מחשבים, דרור חביון, משרד האוצר משה מילר, יבמ ישראל
מערכת 615 כיוונים ואפשרויות במשרד הממוחשב
עופר אלבק, טסקום דני סביל, פורמולה
ניהול רמות שירות במרכזי מחשבים -- עבר, הווה ועתיד קובצה (=8/ש080/0) -- התוכנה בשרות קבוצת העבודה
אבי רוזנטל, מלם מערכות צבי ויזל, יועץ למערכות משרד ממוחשב ודואר אלקטרוני
0 הפסקת צהרים
0 מונטבים מוהָבילים:
מושב 9 -- בנק מידע יט מושב 10 - מחשוב רצפת היצור אולם
יו"ר: יגאל ארליך, מדען ראשי, משרד התעשיה והמסחר 00 יו"ר: פרופ' גדעון הלוי, הטכניון -- מכון טכנולוגי לישראל - אשכול 2
בנקי מידע בינלאומיים מקווננים ככלי לשיפור החלטות עסקיות: מערכת א4/אק500 -- לניהול רצפת היצור והגדלת רווחיות המפעל
תמונת מצב שמעון הרץ, יבס תעשיות תוכנה
יעקב בר, מרכז התעשיה הישראלית למו"פ (מתימו"פ)
רצפת היצור כצרכן של טכנולוגיות מידע מתקדמות
טלה-שיווק -- קידום עסקים בעידן המידע דב בורשטיין, התעשיה האוירית לישראל
דניאל רוזן, בזק החברה הישראלית לתקשורת
0 הפסקת קפה
0 מושב מליאה חגיגי אולם
יו"ר: עמירם שור, יו"ר הכינוס ה-25 אוסישקין
הענקת פרסים ומלגות של איל"א לשנת תש"ן, 1990
הענקת פרסים של איגוד מנתחי מערכות לענ"א בישראל
לשנת תש"ן, 1989
פרויקט "עמוס"
ד"ר פטריק רוזנבאום, התעשיה האוירית לישראל
אולם
0-ו קבלת פנים (מזנון) ומפגש רעים בינלאומי דולצ'ין
10 מופע "שלום 90" בתכניתם החדשה --
1
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
יום חוישי, 25 באוקטבר 1990
0 מוונטבים מוזובידים:
0 ההפסקת קפה
0 | (*) מושב מליאה
30 הפסקת צהרים
0 מושבים מוהבילדים:
0 הפסקת קפה
00
)*(
אולם מושב 12 -- עתיד החינוך והלמידה
מושב 11 -- אחזור מידע באמצעות מחשבים
יו"ר: פרופ' יעקב שויקה, אוניברסיטת בר אילן יו"ר: פרופ' אברהם גינזבורג
הפקת-מידע אינטליגנטית ממסדי נתונים סטטיסטיים ההוראה באמצעות מחשב -- הישגים ותקוות
איילת ברג, אוניברסיטת תל אביב ד"ר יהודה אייזנברג, אוניברסיטת בר אילן ומשרד החינוך
"היפרתלמוד": מערכת היפרטקסט לתלמוד הבבלי ולנושאי כליו שילוב בסיסי מידע עם קשרי זא=זמפקצוו בתהליכי למידה
עדי אביעד, יעקב שויקה, אוניברסיטת בר אילן אמנון שבו, האוניברסיטה העברית בירושלים
יו"ר: כתריאל צימט, יועץ לתכנון מערכות מיד
5 שחז 08 65כם שעוזודפקו 60 -- 5
,אהא 6אוזדסאה בוא סאג זאפכ
5 ,6015485
צד6ו500 אסודהואאס<או אם=קס =
פרופ' ניב אחיטוב, אוניברסיטת ת
' 2 יְ ו אולם
מושב 13 -- ראיה ותצוגה 9 כ : מ/ ולטימדיה דולצ'ין
יו"ר: ד"ר יחזקאל ישורון, אוניברס + למו"פ, רשות השידור
סקירה על פעילות האיגוד המתמחה בנוי
! בתקשורת ביתית ועסקית
ד"ר יחזקאל ישורון, אוניברסיטת תל אביב
פקס אל תחנת העבודה האישית
שוב
מערכת לניטור רעש מטוסים
שמואל נחמה, יבס תעשיות תוכנה חזון עתיד הטכנולוגיות -
מולטימדיה אינטראקטיבית -- ניהול בשנות ה-2000
אסודה ?ו ו4טפוצם ו=ד: על הצורך / זשבי-על אל דקל, ידע מחשבים ותוכנח
דגנית אמיתי, אוניברסיטת תל
מערכת מולטימדיה לשידור מידע טקסטואלי,
ת, אנימציה וקול
אביגדור אולשנסקי, חברת מסכי העתיד
(*) מושב נעילה חגי
ועידת ירושלים ה-5
הכינוס הארצי ה-25
הכינוס ה-21 של איגוד כ
5 שרד או פ5המסטסהחהזד
יו"ר: פרופ' חיים הררי, נשיא,
אסודט וסע5א דאשא >הד -- ס6אוזטקואס6
15/4 ,ז18ח00 ח6ז36568 חספו3ּ/ש .(. ד ואפו ,סש 51 ואהחג חפה
רב שיח:
שמטדטץ פהד זטספג 6אוז 505001 -- צ00 וסאה66ד אסוזאושהס-או
מנחה ומשתתף:
,50/6006 ]0 51/1016ח! חח6/208// ,1ה65/06זק ,וה ה ה הדו ואוגה .=סהץ
[86ז5|
משתתפים:
!15780 |16ח! ,זהְֶהח3! |978ח66 ,א הואהסחה- צסס .?סאק
טוח 60 ,זס661ז/ש 800 57516705 ,1ה65/06ק 68ו/ , סם וק ואג דוה חםה
,06018 86568707 ,ח3150// ...ד ,50160665
יתנהל בשפה האנגלית
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 9
אתה מוזמן להכיר את קו מחשבי ה-אואט של 8צפואט. זהו
קו מחשבי אואט המסחורי המקיף ביותר בתעשיית המחשנים.
מ-6ק ועד עוצמת 6ואהחהזאוהוא מרובה-מענדיס; ממשתמש
בודד ועד מאות משתמשים. |
סידרה ש של פצפואט משלבת יחס מחיר/ביצועים מעולה ו
לאורך כל הקו, עס יכולת אינטגוציית 0
(הפעלת ₪5-005 תחת אואט).
את מערכת ההפעלה ץ ₪שד55 אואט אימצנו לפני שנים.
היום זו מערכת פתוחה, עם אלפי יישומים קיימים וזמינים, -
ו מ ג
רשתות תקשוות למערכות ה-אואט שלנו, מוכנות ותואמות
לרשתות כמו דשאחפוזד> ואחוות.
אנו מציעים את תוכנות מסדי הנתונים הנפוצות ביותר,
ו" כלי פיתוח וייצור כמו משקקגוו פצפואט, 6או ו-,צווה
מדור רביעי (406) והנדסת תוכנה ממוחשבת (085). כל אלה
2 על היישוס ומפחיתים עלויות הדרכה והטמעה.
1 כתמיד - יותר מתמיד
מטרת כל אלה היא לתת בידיך את העוצמה האמיתית של
מערכת ההפעלה אואט: החופש לתכנן פתרונות אופטימליים
(עלות/ביצועים/איכות) בלי מגבלות טכניות, ובלי שינוי הדוך
בה אתה מנהל את עסקין.
בשאתה חושב על מערכות פתוחות, חשוב על צ 5₪ד518 אואט -
המערכת הפתוחה שעובדת היום.
וכאשר אתה חושב על אואט, חשוב עלינו.
בחר בכלל מעוכות |-5ץפוא -
חברת המחשבים המביאה לך הכל ביחד, עכשיו.
לפרטים וליעוץ אודות המערכת המתאימה ביותר לצרכיך,
התקשר לכלל מערכות, נציגי 5ץפואט בישראל.
ו
65
נלל מעוכות ואתה. הסוס 3ע5וח 1990 +
0 אסזא 01 א1בוח800ז1 7601516700 8 45 וסחזסתום
.00 81 ד 01 אזג וח806ז! 8 5 אוחו
01 1806708183 516700וסז סזה שחו-| 500 סק קה
וס שפוחו
.
בלל מערכות בע''מ ₪ (₪ | ו 0
נמנה על קבוצת כלל
וי ו 1 גבעתיים 53583 טל. 03-5715151 פקס. 03-5710866
ל ל גי
ו
טכנולוגיות המידע - הלכה למעשה
הכינוס הארצי ה-25 לעיבוד נתונים
תקצירי הרצאות
שיקולים בתכנון רשת
מקומית
אודי שבח, יבמ ישראל
4.
בתהליך התקנה של רשת מקומית עומדים !
לרשות איש המקצוע מספיק ספרי הד
אשר מנחים אותו בבחירת ערכים לפרמז -
השונים הדרושים לפעולתה התקינרן 2
הרשת. לעומת זאת קשה יותר להשיג ספרי
תכנון שינחו אותו בבחירת קונספציית הרע תּ
על מרכיביה השונים. מטרת ההרצאה לענות
על חסר בתחום זה של תכנון רשת מקומית..
בשלב ההתקנה עוסקים בפרמטרים ש
מערכת הפעלה כללית, ועל כן ניתן לקבוע"
לפרמטרים אלו ערכים מדוייקים. לעומת
זאת, | בשלב תכנון | הרשת עוסקים
באפליקציות ייחודיות. על כן ההרצאה
העוסקת בתכנון רשת. אינה מתמקדת.
במספרים מדוייקים אלא בשיקולים ובמגו
כלליים, אותם יוכל כל מתכנן ליישם בהתא
לאפליקציה הייחודית שלו. עם זא ל
להימגע מהרצאה מופשטת תובא.- דוגמה"
קונקרטית לתכנון רשת, וממנה ייגזרו
השיקולים והמגמות הכלליים המשפיעים על
ביצוע הרשת.
המחקר, שנערך על רשת מקומי
המבוססת על מערכת ההפעלה
2 מסם, מנסה לענות על - [
.
מקומית? /
אלו גורמים משפיעים על ביצועי /
כיצד משפיעים הגורמים הללו על מגממ
הביצועים?
הבחירה בשאלות אלו ובדומות להן נעשתה
מתוך הנחה שהתשובות רלבנטיות ובעלות
תועלת לכל מתכנן רשת מקומית.
בהרצאה:
החומרה והתוכנה ששימשו את המחקר.
המתודולוגיה עליה מבוסס המחקר.
סוגי מדידות שנלקחו.
תוצאות ראשוניות.
כיוונוני מערכת.
תוצאות משופרות.
הסקת מסקנות ומגמות כלליות.
בכל אחד מהשלבים תובאנה ההחלטות
שהתקבלו על מנת לאפשר למתכנן הרשת:
> להיות מודע לשיקולים השונים הדרושים
לתכנון אפליקציות ברשת מקומית.
* להחליט כיצד שיקוליו נבדלים משיקולי
הדוגמה הקונקרטית.
תק ז |
יצורת | "צוּאר בקבוק" | ב
חיכים להתחבר 1
(ה-רת"מ ה
ד | פרטיות שהרדיוס "יול ן
₪ =
הטון
צבירה?,
"יש
1 א.
ובארה"ב; אפשרויות וישומים בארץ, הודות
הכנסת רשתות טלויזיה בכבלים בהיקן
יישום מיידי בארץ דורש תיאום בין גורמים
נים, חב' "בזק", חברות רשתות טלויזיה
בבלים, רשתות תקשורת מקומיות, משרד
קשורת, מכון התקנים הישראלי, ארגוני
ינ"ל ומארצות אחרות ועוד.
שתות תקשורת
תיות מהירות
/) - סקירה טכנית
לכלית על הנעשה
בעולם
שראל הרצל, תדיראן תקשורת
רשתות תקשורת ציבוריות ופרטיות מהירות,
הינן לק כלכלי שתופס תאוצה בעולם
והמחשבים. בשנת 1983 החלה
8 בארה"ב להציע קווי העברת
הידועים כקווי 71 בקצב 1.5%1885,
זוצעו ביחס עלות אטרקטיבי
ואיפשרו שילוב אפליקציות רבות על רשת
שורת אחת (אפליקציות שידור נתונים,
תות צאזסאו6א 3168 6טוצו (אג ו)
ברחבי העולם גדל בשנת 1988
ולר, עליה זו של 30% בשנה,
ווק! זה להיות בעל קצב הגידול
ביותר בתחום התקשורת בשנים
קאחרונות. גם באירופה הוצעו קווי 51 בקצב
85 2.048, והשוק מחוץ לארה"ב גדל
במהירות והגיע ל-130 מיליון דולר.
בהרצאה ייסקרו המרכיבים הבסיסיים
ברשתות הציבוריות והפרטיות מסוג 11/81.
שילוב שמע, נתונים וחוזי דחיסת דיבור,
חוזי ריבוב נתונים.
פריסת הרשתות: חברות פרטיות,
אדמיניסטרציות | ('77717), | קשרים
היברידיים, קשרים בינלאומיים.
הטכנולוגיות | השולטות, | ניתובים,
הקצאות, ניהול רוחב סרט ואלגוריתמים.
החסכון הכלכלי למשתמש ולחברה
הפרטית - החזר מהיר של ההשקעה,
לדוגמה, בארה"ב פחות מששה חודשי
שימוש בציוד.
בקרה - מערכות התוכנה הנהוגות
מאפשרות ניהול יעיל של הרשת, זמינות
מירבית, וקבלת תמונה מהירה ומקיפה
של הרשת.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 11
וי
תוכנות 6455 ובעית
ההטמעה שלהן בארגון
סיון יצחק, פנחס מתיא, סיון מחשבים בע"מ
תוכנות 6455 ומתודולוגיות פיתוח תוכנה
מונחות | אובייקטים | (%66ה6ת0 | 0060
ת8ו26%] 300 515ע41ח/) הינן המילה האחרונה
בתחום פיתוח מערכות ממוחשבות.
המאמר מציג את הקשר ביץן 6455,
מתודולוגיה ופיתוח מונחה אובייקטים.
מסתבר שלמרות המהומה הגדולה סביב
תוכנות ה-6455 הרי שחדירתם לארגונים,
הן בארץ והן בעולם, הינה איטית ביותר
וטראומטית.
ההרצאה מציגה תוכנות 6.55 מסוג מיוחד,
מסוחהקוח 0 ) ע02ס!060םז16א, אשר להערכתנו
הינן המתאימות ביותר להתמודד מול הבעיה
הפרקטית של הטמעת מתודולוגיה בארגון.
תיכנות מונחה עצמים
כמתווה הדור החמישי
של טכנולוגית התוכנה
ברוך ורדי, מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים
בע"מ
זה שנות דור, מאז ראשית התפתחותה של
טכנולוגית המחשבים והתוכנה, מתקיים
מאבק מתמיד לגישור הפער בץ דרך
החשיבה הטבעית לבין דרך "החשיבה"
הנכפית | על מעצב מערכות המידע
והתוכניתן על ידי מטודולוגיות המיחשוב
הקיימות והמאפינות את דרך היישום
באמצעות מחשבים אלקטרוניים.
במאבק הדורות הטכנולוגיים של התוכנה,
החל מתיכנות בשפת המכונה (אסמבלר)
דרך דור המהדרים וכלה במחוללי היישומים
מדור רביעי, עדיין לא היגענו לסגירת הפער
ולהגשמת הרעיון של פיתוח תוכנה בדרך
החשיבה האנושית.
זה מספר שנים, שמכוני מחקר ומוסדות
אקדמאיים העוסקים במדעי המחשב,
מתחקים על דרך החשיבה האנושית תוך
נסיון להעמיד כלים לרשות "המשתמש
האנושי", החפץ באמצעי המיחשוב להשיג
מטרות עסקיות, מדעיות, הנדסיות, חברתיות
ואחרות, על מנת להציע, דרך נוחה, קלה
ויעילה בהתקשרות אל המחשב לביצוע
המשימות הנ"ל.
המכשלה המרכזית בשיטת החשיבה
התיכנותית המקובלת כיום, היא הצורך
בפירוק פורמלי ולא טבעי של מערכת מידע
למרכיבי משנה. בשלב ראשון אנו מחוייבים
לפרק את מערכת המידע למבנה הנתונים
התומכים במערכת מחד ואלגורתמים
המבצעים פעולות ספיציפיות על מבנה
הנתונים הנ"ל מאידך.
אף אחת מהיחידות האלו איננה שלמה והיא
2 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
תלויה באופן הדוק באחרת, אי לכך, אף אחת
אינה ברת-משמעות כשלעצמה.
אחד מפלטי המחקר והחשיבה החדשה
בדרך לדור החמישי של כלי התוכנה, היא
(זק20066) שהומותגזפסז? 160ת6ו27) 20[60))
ה-"007** - תיכנות מונחה עצמים.
"007" היא תפיסה תיכנונית על פיה כל
אחת מהיחידות המרכיבות את פתרון
הבעיה היא יחידה שלמה (אובייקט).
האובייקט הוא שלם באופן שהוא מכיל הן
את מבנה הנתונים והן את האלגורתמים
שתומכים ונתמכים במבנה הנ"ל. התיכנות
בעיקרו הוא לכן, צירופם של עצמים פשוטים
לעצמים מורכבים יותר, כאשר כל אחד מהם
שלם. ביישומי ניהולי נתונים, משמעות הדבר
היא שמסכי הקלט, דוחות הפלט והשגרות
המממשות את היחסים ביניהם, כל אחד הוא
אובייקט.
לאור האמור לעיל, יש לצפות שמחוללים
שיתבססו על שיטת "?00" יציעו כלים
להגדרת הבעיה, להבדיל מכלים לפתרון
הבעיה, מתוך הבנה שהגדרה מלאה
ומדוייקת של המערכת, היא היא המערכת
עצמה.
לצורך המחשת השיטה וכלי התוכנה
המבוססים עליה, יודגם כלי תוכנה חדיש
ומתוחכם, ראשון מסוגו (שפותח בחברת
מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ)
המבוסס על שיטת ה-027/60166) 661( שכונה
בשם "וחסשעוצ".
כלי דור רביעי - עבודה
עם כלי 6.485 של
₪ הלכה למעשה
אלדד אולני, חב' ג'ון ברייס
כלי 655 הם כלים למיכון תהליכי ניתוח,
עיצוב, פיתוח ותחזוקה של תוכנה. בתור
שכאלה הם כלים אסטרטגיים בארגונים
העוסקים בתוכנה, כמו למשל כלי מיכון
משרדי למערך פקידותי במשרד. בשני
המקרים, הארגון המכניס את הכלים לעבודה
מקבל על עצמו שינויים בתהליכי העבודה
כדי להשתמש בהם. לעתים עובר הארגון גם
שינויים ארגוניים כדי לעמוד בהסבה זו,
ולרוב טמון קושי רב בשינוי תפיסה ושינויים
נפשיים הכרוכים בחשיפה לכלי הממוכן,
למרות שבארגון תוכנה נראה על פניו כי
הכנסת תוכנה חדשה היא דבר קל, הרי כלי
5 שונה מכלים אחרים בכך שהוא ממכן
את הארגון עצמו.
אי לכך, אין לראות כל הפתעה בקצב האטי
של שילוב כלי 64585 בארגונים העוסקים
בתוכנה. ההרצאה מכילה נסיון של הנחתום
להעיד על עיסתו ולספר כיצד נכנסה חברת
ג'ון ברייס לעבודה עם כלי 6/86.
תקינה - פעילות והישגים
שאולה הייטנר, יבמ ישראל
דיווח על פעילות התקינה הלאומית
והבינלאומית של ישראל בתקשורת
מחשבים.
בהרצאה יסקרו בקצרה יושבי ראש ועדות
התקינה את הפעילויות וההישגים של ישראל
במספר תחומים בהם מתבצעת פעילות
תקינה לאומית ובינלאומית.
פירוט הנושאים:
מבוא - יונדב פרי
אימוץ תקנים בינלאומיים - ד"ר י. קלע
יישומי עברית בתיקשוב - ברוך טיומני
תקנים לדואר אלקטרוני - שרגא צדק
הוראות בקרה לטקסט דו-כיווני - מיכאל
פלדמן
ארכיטקטורה ליישום העברית - גבי שרון
מערכת תווים מורחבת - יונתן רוזן
האם ההישגים עונים לצרכי המשק? - ד"ר
בט ארז, דני רוזן
פנל שאלות ותשובות - כל המרצים.
השפעות של טכנולוגיות
חומרה על מערכות מידע
מבוזרות
חגזוא? 6ת5סזא יז
401111146 ]0 .זק6
0512460816 | וגא
15% ,3וחז0]ו1ה-6 , צ6ת16חס1א
1 חגא
13 01 360114
ץצ ופזטצוח(ז צוצ 761
1 ,צוצ 161
צט 6087861000 תססס 8%( 060806 וזפהק 6הך
0 חטוחקס|6צ6 8 חב
5 הסותא ,פשופס|סתת60ז | זטוטקותס6סזסווה
הסוז2וז6זט קוח 60 וו 6שוסמסוזט|סצטז
טו|ז פהסוח/ .פחסו)8?וההקזס תו 68ו8|ומופפסק
6 6זה | >הסותקס|0צ60 | |ת6סשז | |פסוח
] תסוגזסהשק | אשת 4 ]0 66ההזהטקקה
סז ]32-01 חס 08506 >זטוטקוהס6סז6ווח
43 |1004 ]0 ₪96 שחופה6זסהו חה תג
הוח %)הטוהקס|טצ06 6פטו[1. . (1./1%) פאזסאוו6ח
5 פחותסהטז-ז8] זס] 851% 186 6זטזוזפתסס
חסוזגוחזס]הו חב פזסזטקהוס6 אַחווהזסכזס6הו הו
שו ]0 %|סצ6| פטסותהץ 6ם(] | >וחסופץ%
ח0ו281?וחהקזס
פוחטוחקס]6ש06 ]0 6/]601 116 400:6%8 !זו 6ש
]קז חס עקס|סה[ס6! זסוטקותס6 הו
]סז 6ת] פ>אוס]||0ס] |] .3516015 חסוזהוחזס)חו
.פוחט391 6ז וזה מו | >הסותקס|טצ6
בה שוחהז!הוהוח הו 65ה6ז] |הטזזטס 0%!הט|בטס
8 פסחוומהא6 שחה עפס!|סההסטז %זס1טקוחס6סזסוחז
חס פטשוקס!סתו[166 ]ה6זזטס ]0 זסהקוהו ט|סופפסק
[החסוזה?וההקזס ]01 >הזט"זהק | הסווטטתזפו
%וח6ז5צ5 חסוזהוחזס)חו
6 זהה 1 1% 6פהפפטוח | |הקוסחוזק | 6הך
]הספטזק ]0 68740168 ה 5005סוסהזבת6
8 זוא הסוב זז טק ס6סז6וות
6[ שקחהה6 עֶהּוח %ותטות6טסזקותו [בסועס|סת 106
.אחוזטקוחס6 | |החסווזה?ותהעזס | ]0
| זס) ₪66 שט ||א פזטזטקותסט [ההספזטק
וצ שוז 1 ששח שחופפטססזק
שוחגז]הוהוח שת1 >|והצו .%!|שטט| [החסוזב?וההפזס
6 008 6קזה] 8 3% 50796 ||וצו זטוטקוחס
זס) תסוזשהטן תסוזה6ותטותוחס6 3 6ת3 שתוהסגוח -
פומ] .%חסו5141אזסצו [הששהשקשהו שהו
זטצו5חג חה 6זטזוזפתסש |[סצו צהוח זהשוחקס|6
60
שחו סז
| זזח סט
זז
ה זה0 שתו ]0
צטסוזה9 | 6הֶ|- צט
התנסות בכלי 648% = |
בסביבת 48/400.
דב רפאל, "עלית" תעשיות בע"מ
בכלי ה-6/85 שפותחו עבור מחשבי 45/400 =
של יב.מ. יש תכונות מעניינות . מאוד,
מערכות ממוחשבות. בין תכונות אלח: בלו שו
לעיצוב מערכת בשפה מובנת למשתמש,
שפת תיכנות חזקה, מילון נתונים מקיף, .
ושימוש ב"סרגלים" כדי ליצור ₪
חברת "עלית" רכשה כלי כזה, -
תהליך בדיקה ממצה, וכבר רין
נוהלי עבודה מתאימים. ומובן שבהש) הן
כוללת יש בכל זאת יתרון רב, עקב הגברת
התפוקה וקלות התחזוקה. החברה השקיעה
מאמצים רבים בהדרכת העובדים ובשיתופם
בכל שלבי התהליך.
ארכיטקטורת מיחשוב
בארגון:
יסודות הבנין לשילוב
מערכות מידע ארגוניות
ד"ר אשר צפריר, מתי מונהייט, דיגיטל
ושראל
תכנון מדוקדק של פרויקט ושימוש בכלים
ובמתודולוגיות מתקדמות, אינם בהכרח
מבטיחים הצלחתו של פרויקט מיחשוב
המיחשוב גורמת א השכבות להתל:
| יחד למערכת ארגונית אחת.
ארגוני. כישלון של הטמעת מערכת מידע
בארגון, | האמורה לשרת את מכלול
הפונקציות שלו, אינו תלוי אך ורק באיכות
הטכנית של הפיתרון המוצע. ברוב המקרים
נובעים הקשיים בהחדרת טכנולוגיות מידע
ממאפיינים ארגוניים, כגון חוסר רצון
בשינויים, מעורבות נמוכה של הנהלה
בכירה, נתק בין מחלקת המידע לאגפי
הארגון השונים, אי התאמה לשינוים
ארגוניים צפויים וכן
| הנוכחיו
רכיטק
חה בני
7 תש
דים שונים,
כ יוות גבוהה.
שו מדדים להצלחה
| ליישום. טכנו , דגש
ב
166 , ז6קז6 6 ו תו+זג1א
54% ,6160456
?23168 15 41
אחו| [03ח160 3 85 66ח/]66 06 חבס צְבש2816 /
חסוזהוחזס]תו שתו[תס שתס ]0 זספט 8 הסוא עס
0 קחוצהה זטסת זוא זט 1סחה 300088 ח68 טסוצזס%
שסוזש8 זטתז0 186 |[64 306 קט פחגת
טוצסזק 1041 5צְ28168 תהותגזו|נזט ץ|זסתזפ - *
60601 1611005 טוח ות 60 6זטוח
זל שחוזט))כ)
7
5 טשזסוח6ז 16ק1]!טוח 10 460088 [00₪8"
שם] 0ז אטשחן זס ץזסזסטזו₪ 3 48 ||סשו 4%
פחו!!וט
.1300106 1016ח6ז 10056 מס 881803568
6% 1+ חסו56!60 טחטחז שהח6)כ)
חסוז305!3ז1 קזסטף ה0זב56 חב
צו7 .981688 ]0 8ה6-3ת1-]51816-0 76
6 ,זהסוחסוה 6ת] 88 .ו :08:60
66 סה" ספסתאו 716160856 עפ 50161
הו3זז60 פספצספפסק וחשזפץ5 | "281608)
-00813016715116 שטשוחט
365 ]0 6ט%ט] 76
חסופט!קא6 חסוז4 וחזס!םו שד"
שת ושח 6ח3 קתואזסוזטאן
שסחטפ!!!16ח: 6-30066ט[4/
טוט ובתסק5טז [50618 306 16005 655חו5ט13
4 ושח 6חג קתואזס )6
טֶז פסת15או זספט 3 6וחוז צזסטש , צ!זת6פטזק
שחווחטפת60 שחוז 8 ,זפסת שזסוחשז שתז
.ות טפת 60 סכ זפטוח
||וש תש( 6חשזז החזסז-זהשת 4%
זו 01 הסוז13ח6וח16ק וחו
5 ות 6ת1 עסשזשת* פהסוזסשתתסס
| 6סחשפטזק שחו[ח0 זה6חהוחזשק 8 הוגזחוגות
1 שו ]ו הסותא 10 0518 16סות6ז שמז
הז 366]זסזח( 055[ו%680 8 שט |[|ושש ז!טפשז 6
ְג6610הת60 זת8ק6|6 6ה] ה6זגוח סז הוקטט ||נאו
[צתסהקט16|6 01513066 קתס! חוסז] ו66קאט 6אי זגחז
-שתז 6ס |וא שחשזז 8תולתהקותס6סג ה%/
קחופפ66סזק ת6ז563 |6]!]הזבק ]0 חסוז14ת6וח6!כוחו
צ[טז] 66016א6 ||וא צ8ש2816 6תז עסשזטתש
.15 6!ק1[טוח 30055 65ה568:6 5טסשח3:]|טוחו5
₪תו!|68 06ח6ז16ח00 שהסמק16!6 10 זג|ווחופ
שת! 5| זתשוחקס|6ט66 זשהוסת
סוז וחזס!חו-נז|טוח 85 קַהותסוזס6חט]
חס 060800] 6טישט ,שסח סז כ(
שת 08566 ]א6) ץ|וזהוחחק >הואזסשזטת
סצגזג ז6קוחו [63וקס1סח 166 8 18 טזשת1 , זסצ6אוס1]
6 6043ה-ו!|טות 10:05
0. .80%/001]0] ,שסוסצ זטתוסקסו
ת0ו681ו!קק 6זבא50]1 35 ||6או 85 6008וח
וחועחוזט.
96 0
66ק)!|6)ח! 20060 6ט!ג
0 זו || ]0 שהוופטזטזהו ופסוח 16
468 ]0 6הקותו | שת1 | שהוותהאט
[הזטזהה :0%ח516צ5 צהשט6ז28 תס 6סת6ק||6זהו
.חסוזותק600ז 6סוס+ שת אחופזבק 6עגטשחג|
הסוזג|פתגז1 6קהטקחה| תאוחטת 6ווהתוסוט/
.1 פחוצוותסזק זט זסח3
- | 7016408565 | ]0 | ₪66 | 6תהך
וט הסוא המש1צ | 560ב6026-0|שסחא
.1 חשצוק 4 חנה 1ואו 031804868 015281816
ופט ]0 1081 15 לז0ק6416 שתשזו [8חו₪ שת
זסןח / .צזו|וטופתסק%שז |8ו500 ₪ת3 >שחשזו
זחטוחקס|6צ06 עב 2416 01 הזאק 6ת1 הו 0018616
זטטשת זט הסו(א >שוב| |מקתעקסס שת! 8
שחו[חס 03160ו51ותקס% תזוא 6ק60 10 66תקו065
4 אג]| תזסס ]0 תסוסאסהזג1ש6 16 .פהתשזפץ5
ץ[עַחו685זסחו שומסטטט ||( שטוזסבזק %פשחופטס
6%ע[156ח16 1106 %ז6ץ3!ק ששח 16 85 זתגזזסקוחו
קחהת6זתש6 , ע!ז19תט[סשחו זס ץ|ו13חטוסש זשתזשת
]0 600085 שת1 קטסזתז התשזה שחו|תס שתן
וז
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 13
פעילות האיגוד הישראלי
לבינה מלאכותית
(אוב''מ)
א. שפירא, מכון ויצמן
האיגוד הישראלי לבינה מלאכותית מונה
למעלה משלוש מאות חברים. פעילותו
העיקרית היא ארגון כנס (בשנים האחרונות
בשיתוף עם איר"מ, האיגוד הישראלי לראיה
ממוחשבת) בשם "הכינוס הישראלי לבינה
מלאכותית, ראיה ממוחשבת וזיהוי צורות".
הכינוס מושך מספר רב יחסית של מאמרים
מחו"ל, גם, אך לא בעיקר, של ישראלים
השוהים בחו"ל והמבקשים לנצל
ההזדמנות לבקר בישראל. בכינוס משת
כמאתיים אנשים מדי שנה.
השנה ייערך הכינוס השביעי בסדרת כ
זו.
מהמלאכותי לטבעי:
בינה, נוירונים וחיים
עמנואל גרינגרד, י.ב.מ. ישראל ואוניברסיט
בר-אילן
ההרצאה | תדון במטרה, המרוחקת
והשאפתנית, אליה מנסים להגיע בכלים
השונים של | מתודולוגיקת | הבינה
המלאכותית.
נושאי המחקר העיקריים הם
מומחה, ניתוח שפות טבעה
ורובוטיקה - משום שנראה לנו כי אלה הם
המרכיבים המהותיים של הבינה הטבעית
והמלאכותית.
הבינה המלאכותית, שכה מלבה את
נמצאת לאחר כ-25 שנות מחקר
קפאון. אחרי הבטחות רבות,
ראשוניות והתלהבות גדולה ל
פריצת דרך משמעותית בפרדיגמ
של הנושא.
יתכן וההסבר למצב זה הוא
המלאכותית ניסתה להשתמש ב
אנליטיים לניתוח והפעלת תהליכים שאין לנו
מושג על דרכי פעולתם. הכשלון נובע משום
שלא רק הכלים האנליטיים שבידינו אינם
מספקים, אלא בעיקר משום שהנושאים
אותם אנו חוקרים הם כה מסובכים ונעלמים
מאיתנו, שלפרקים איננו מבינים מה עלינו
לחקות ולדמות. לפיכך המודלים המוצעים
הם דלים ואין ביכולתם להתעלות מעל
ההתחלות הראשוניות.
בנסיון לפרוץ מקפאון זה התעורר מחדש,
לאחר תקופת תרדמה ארוכה, הענין
ברשתות נוירוניות. יתכן כי כלי זה פותח
בפנינו צוהר לבחינה מחודשת של תהליכים
קוגניטיביים וביולוגיים. | אנו מתייחסים
לרשתות כאל "קופסה שחורה". כלומר, אנו
מנסים לחקות את הפעילות המוחית של
הרכיבים הבסיסיים ביותר, הנוירונים, על ידי
מערכות הניתנות לאימון שאין אנו
4 -מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
וגה | אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן
מתיימרים להבין את סוד פעולתם הפנימית.
איננו מנסים לבצע סימולציה של תהליכים
שאינם ברורים לנו - אלא חוקרים את
התנהגות התהליכים מחוץ להם על ידי
הגדלת הקורלציה שבין הקלט לפלט
המצופה.
מעטים הנושאים שזכו לענין ותפוצה כה
רבה, בעת כה קצרה, כמחקר רשתות
הנוירונים. ההתלהבות מזכירה את הלהיטות
שבה עסקו תִית בשנותיה
הראשר אם.. זאת
התל
סטנו
אזאש לבקרת
תהליכים בזמן אמת
משה פריד, אינטל
מערכת ההפעלה אואש פורצת אל מחוץ
לכתלי האקדמיה, אל תחום עיבוד הנתונים,
התדמית ועוד.
בתחומים רבים דרושה רק החלטה לבחור
ב-אזאו. לא כך בתחום הבקרה בזמן-אמת.
בתחום זה יש ל-א1א!1 מגבלה אינהרנטית.
אואש תוכננה כמערכת הפעלה רבת
משתמשים, ובתור שכזאת לא תוכננה לעמוד
ישות זמן-אמת. אין ספק שבעתיד יוגדרו
טים חדשים ל-א]א( שיתנו את הדעת
לנושא זה.
בינתיים ניתן למצוא פתרונות אחדים הבנויים
זא כמערכת ההפעלה במערכות
| זו נבדוק כמה פתרונות כאלו.
נוהל מפת"ח - מהדורה 2
| אשר יובל, מתודה מחשבים, דרור חביון,
ממבוגנן שיש א ב-א]!
ושי אוא( בי
יְ ה
אזא/ש, ש 7 היתה %, היא
כעת מאוד "א]". ההתיחסות עד כה
ל-א]א, בעולם המיחשוב, היתה כאל ילד
שאולי הוא גאון, אבל חריג ולא יציב. בעת,
לא במפתיע, נחשבת א]א! לבן בית מכובד
ופופולרי ביותר.
הפופולריות נעוצה אולי בפתיחות שלה.
הפתיחות היא גם המאפיין המהותי של
אמיא כאיגוד. הוא הוקם ב-1985 והינו איגוד
מתמחה באיל"א.
אמיא מייצג מיגוון רחב של כמאתיים חברים
המשתמשים ב-א1א בארץ, ומקפיד לתת
ייצוג מאוזן לעולם האקרמאי ולקהיליה
העסקית. האיגוד חבר בארגונים דומים
ברחבי העולם כמו א1א88ש ו-]אט0₪סת]אש.
הפעילות העיקרית מתמקדת בארגון כנסים,
תערוכות, ימי עיון וסדנאות.
| ותח 4
משרד האוצר
לפני שנה, בכנס איל"א ה-24, הוצג הנוהל
הממשלתי החדש לפיתוח מערכות מידע
חודשיים לאחר מכן, בחודש
1, הוכרז הנוהל רשמית בממשלה
לפעולה כמחייב את כל משרדי
= הממשלה החל ממאי 1990.
בימים אלה מוכרזת מהדורה 2 של הנוהל.
נראה לנו חשוב ומוצדק להציג מהדורה זו
, נסיון המעשי שהצטבר ער כה
נוהל מפת"ח בכלל, בגלל שתי
תַ:
%-
₪ ואת
,
של הנוהל מכילה מספר
ישים חשובים ביותר
בחן הַאמיתי של כל שיטה וטכנולוגיה
בלקחים מהעבודה בפועל.
הצאה תכלול את הנושאים הבאים:
ניהול מכרזי תובנה בשיטת מפת"ח
הנדסה לאחור, להתחיל מהשלבים
המאוחרים
הנדסת תוכנה, צורה ותוכן
משמעות נוהל-מסגרת פתוח
משמעות רעיון עץ המערכת
חידושים במהדורה 2 של מפת"ח
שילוב תקינה בנוהל מפת"ח
שילוב כלי 655 והגדרת סביבה
ממוכנת להנדסת תוכנה (="5)
9 ניהול תצורה: האתגר הגדול והפתרון
האמיתי
נושאים 1-5 הם בבחינת "לקחי העבר" ודיווח
על נסיון מעשי ראשון בשטח. נושאים 6-9
הם "עם הפנים לעתיד" ותיאור החידושים
הכלולים במהדורה 2 וכן מגמות והמשך
פיתוח אשר צפויים לבוא לידי ביטוי מעשי
+
₪ 34 5 ₪ 5 ₪
במהדורות עתידיות.
%)
"6+ ו 0ס2))
(₪5+615 65018
עפר אלבק, טסקום - בדיקת מערכות תוכנה
בע"מ
בדיקת מערכות תוכנה או בדיקות הקבלה הן
התהליך המאשר את סיום שלב הפיתוח
לשביעות רצונו של המזמין ואת תחילת
העבודה השוטפת.
למעשה, מהוות הבדיקות את הקשר
הפורמלי בין הציפיות הראשוניות ובין
המערכת הנמסרת בגמר תהליך הפיתוח, תוך
גישור על השפה ועולם המושגים השונים בין
המזמין ובין המפתח.
שילוב הבדיקות בתהליך הפיתוח בעייתי
כיום משתי סיבות עיקריות:
השיטות הנהוגות כיום לביצוע פיקוח
ובדיקות פורמליות לתהליך המיחשוב בכל
שלביו יקרות מאד (כ-"30% עד 50% מעלות
הפיתוח, תלוי בסוג הפרויקט), ולפיכך
מבוצעות בעיקר במערכות צבאיות,
אוויוניות או רפואיות, שבהן הסיכונים
ממערכות לא איכותיות או לא מתאימות
יקרים מדי.
סיבה נוספת היא עלות התחזוקה של
המפרטים. תכנון בדיקות הקבלה הפורמליות
בשלבי האיפיון יגרור עבודת עדכון
אינטנסיבית בכל מחזור הפיתוח. לפיכך
מקובל כיום שבדיקות הקבלה הן מושג כולל
הן לתכנון והן לביצוע הבדיקות, ומבוצע
כולו רק בשלבים האחרונים של פיתוח
הפרויקט.
מערכת ₪חוו16% 41060 זטוטקוחס6 - 600415
פוחטוץ5 פותרת שתי בעיות אלו ומגדירה
לראשונה את בדיקות הקבלה המובנות. נתוני
הבדיקות נבנים ברמות היררכיות תוך ניצול
מערכת ממוכנת עם בסיס נתונים מרכזי
ליצירת קשרים לוגיים ולהפקת דוחות
למשתמשים השונים (מזמינים, מנהלים,
מנתחי מערכות, תוכניתנים ובודקים). תפיסה
חדשנית זו מגדירה מתודולוגיה ברורה
לביצוע תהליך הבדיקות, המתחילה עם סיום
הגדרת הדרישות, מאתרת את אי ההתאמות
ואי ההבנות שבין המזמין ובין המפתח עוד
לפני תחילת הקידוד ובכך מונעת את אותם
פגמים לוגיים שעלות תיקונם היא הגבוהה
ביותר. בכל תקופת מחזור החיים מתאפשרת
תחזוקה פשוטה ומהירה של מפרטי הבדיקות
בדיקות נוספים. שיטה זו
והוספת רבדי
מוזילה מאד את עלות תהליך הבדיקות
ומאפשרת, לראשונה, שילוב בדיקות קבלה
פורמליות גם בפרויקטים אזרחיים כבר בשלב
האיפיון.
ניהול רמות שירות
במרכזי מחשבים - עבר,
הווה ועתיד
אבי רוזנטל, מלם מערכות
הצורך בקבלת רמת שירות נאותה במתקני
מחשב קיים זמן רב, החל מהתקופה בה
החלה עבודה של מספר משתמשים
(אַחווחוחגזקסזק-וו1ט]1א) במחשב אחד.
המשתמשים, אנשי מקצוע בתחום המחשבים
ואנשים שאינם מקצוענים בתחום, דורשים
זמן סביר לביצוע ולקבלת העיבוד במחשב.
עם הזמן גובר הצורך בהגדרת רמות שירות,
הן בגלל עליית מורכבות סביבת המיחשוב
והרחבת התקשורת, והן בשל הרחבת מעגל
המשתמשים ופרישתו עד רמות גבוהות
בהיררכיה התפקודית בארגון (כך למשל
עשויים מנהלים בכירים להשתמש בשירותי
המשרד הממוחשב בעבודה ישירה מול
המחשב).
בדיון הנוכחי נצטמצם להגדרת רמת השירות
למונחים של זמן בין בקשת השירות על ידי
המשתמש ועד קבלתו. נניח כי המערכת
כולה עובדת, ונתעלם מהנושא של ניהול
זמינות (זת6וח386ח3]א עזו[וט3!והצ/ ).
המתודולוגיה של קביעת רמת שירות
מוסכמת | מביאה | את האינטראקציה
מומחה/מחשב ומשתמש/מחשב לאפיקים
מדודים ומוסכמים, ועל ידי כך מצמצמת את
הוויכוחים ביחס לטיב השירות הניתן.
במקרה של אי עמידה בהסכם השירות
מתחייבת לשכת השירות בהקטנת תשלומי
הלקוח.
יישום כלי "משרד
ממוחשב'" לניהול
אפקטיבי של פרוייקט
משה מילר, יבמ ישראל
בהרצאה תיאור של "ישום הדואר
האלקטרוני כחלק מפיתוח מערכת ממוכנת
לניהול פרוייקט גדול ומורכב.
המערכת פותחה בשנה האחרונה ומיושמת
ע"י יבמ ישראל לניהול פרוייקט להתקנת
מערכת ה"מנייה הממוחשבת" במרכזות
הטלפונים של חברת "בזק". בעזרת רעיונות
חדשניים פיתחנו כלים ממוכנים המיישמים
את הדואר האלקטרוני לניהול נכון ויעיל של
הפרוייקט.
עבודת הפיתוח של המערכת כולה מועמדת
לפרס איל"א לשנת תשי"ן.
כיוונים ואפשרויות
במשרד הממוחשב
דני סביל, פורמולה
נושא המשרד הממוחשב זוכה להתעניינות
מרובה אך רב בו הבלבול ולעתים רבים
הדיבורים יותר מהמעשים. בהרצאה אנסה
לתאר במה מדובר, מה האפשרויות
לארגונים שונים, כיווני התפתחות ודרכי
יישום, תוך הדגמת אפשרות לארגון גדול.
כאשר מדובר במשרד ממוחשב, יש להבחין
בסוגי ארגונים שונים, החל מארגונים
בינלאומיים, דרך ארגונים ארציים רחבי היקף
ועד חברות ועסקים קטנים המרוכזים באתר
אחד. אבחנה נוספת הינה לפי אמצעי
המיחשוב הקיימים בארגון.
סוגי הפתרונות למשרד ממוחשב הינם החל
מפתרון בעמדה בודדת, דרך רשתות
מחשבים אישיים, מערכת משרד מרכזית ועד
מערכת משרד משולבת. בהרצאה ייסקרו
סוגי הפתרונות הללו והתאמתם ומשמעותם
לסוגי הארגונים שהוגדרו, תוך התמקדות
במערכת "קישורית" של חברת אליטק
מקבוצת פורמולה.
ה"קישורית" משלבת את המחשב האישי
כתחנת עבודה חכמה של המחשב המרכזי.
השילוב נעשה כך שעיבוד התמלילים, עריכת
המסמכים והדפסתם נעשית במחשב אישי,
ואילו | יתר הפונקציות | של המשרד
הממוחשב, כמו דואר אלקטרוני, תיוק
ואיחזור מסמכים, ניהול זמנים וכו' מבוצעים
בשילוב עם התוכנה במחשב המרכזי.
קובצה (6זג4שקטסע)) -
התוכנה בשירות
קבוצת העבודה
צבי ויזל, יועץ למערכות משרד ממוחשב
ודואר אלקטרוני
קובצה (זגאקטסז6) היא נושא חדש בתחום
היישומים בתוכנה. הנושא נמצא כיום
בעיצומו של תהליך התפתחות, ומתרחב
השימוש במושג וברעיון.
קובצה היא יישום תוכנה המיועד לתמוך
בתהליכי העבודה של קבוצת עבודה.
להבדיל מיישומים רגילים הבנויים למען
המשתמש היחיד הרי הקובצה מיועדת
לתמוך באינטראקציה בין חברי הקבוצה
ולסייע בבנית תהליכים קבוצתיים. קיימות
מערכות קובצה שונות הנמצאות בפיתוח או
בראשית צעדיהן במקומות שונים בעולם.
ההרצאה עוסקת בחלקה הראשון בעקרונות
מאפיינים של כלי 6זגשקטטז0, ובחלקה השני
בתיאור מפרט דרישות לכלי עבודה כזה
שהוגדר במסגרת פרויקט במערכת הבטחון.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 15
בנקי מידע מקוונים
בינלאומיים ככלי לשיפור
החלטות עסקיות
יעקב בר, מרכז התעשיה הישראלית למו"פ
לבנקי המידע הממוחשבים הבינלאומיים
פוטנציאל אדיר ככלי לשיפור החלטות
עסקיות:
= בהקטנת הסיכונים בהשקעות
+ בתכנון אסטרטגי
+ בתכנון, הקמה, וביצוע של מודיעין עסקי
+ בפיתוח מוצרים חדשים
באיתור שותפים אסטרטגים
+ בביצוע מחקרי ישימות שוקיים,
טכנולוגיים וכלכליים
+ בניהול
+ באיתור סיסטמטי ונקודתי של "איומים"
ו"הזדמנויות עסקיות".
על אף הפוטנציאל הרב שלהם מתברר כי
למעלה מ90%7 מ-600 בנקי המידע הקיימים
בעולם (55% מארה"ב, 50% מאירופה, 5%
מיפן והיתר בשאר העולם), אינם נושאים את
עצמם ונזקקים לתמיכה מוסדית מסיבית כדי
לא לפשוט את הרגל.
למעלה מ95%7 מ5,0007 בסיסי הנתונים
הקיימים היום, המאוחסנים והנמכרים דרך
בנקי המידע הנ"ל, אינם מנוצלים כלל.
מרבית יצרני המאגרים (כ-1,600)
מגיעים לנקודת האיזון.
מספרם של משתמשי המאגרים הרשומים
בעולם (בעלי סיסמאות כניסה למאגרים),
עומד היום על כ-3 מיליון, בעוד שעל פי כל
התחזיות מספרם היה צריך להיות כ-90
מיליון כבר ב-1988.
מרבית היישומים האפשריים של המאגרים
בתחום העסקים אינם מתבצעים מאחר
וחלקם הגדול של העוסקים בענף הינם
ספרנים או בעלי אוריינטציה ספרנית - חסרי
הכישורים והיכולת לבצעם.
בהרצאה אנתח את הסיבות האפשריות
לחוסר הצלחותיהם של בנקי המידע לעומת
הציפיות שתלו בהם ואציע דרכים לשיפור.
אינם
טלה-שיווק - קידום
עסקים בעודן המידע
דניאל רוזן, בזק
טלה-שיווק (פחטטזגוחטוט1) | היא גישה
שיווקית המשלבת טכנולוגיות תקשורת
וטכנולוגיות עיבוד נתוניס במערכת מאורגנת
ומתוכננת, למכירה אישית. לגישה שיווקית
זו יתרונות ייחודיים בהגדלת יעילות ערוצי
השיווק ושיפור התקשורת עם ספקים
ולקוחות, להרחבת היקף הפעילות העסקית.
יישום התפיסה של טלה-דשיווק בארגון מחייב
שילוב של עובדים וטכנולוגיה במסגרת
שתענה ביעילות לצרכים המשתנים של
הסביבה העסקית הייחודית.
6 -מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
פיתוח מערכת טלה-שיווק בארץ זכה
לתנופה רבה עם פתיחת שירות "המספר
הירוק" (177) על ידי חברת "בזק", כעת
מפעילים ארגונים רבים בארץ מערכות
טלה-שיווק בסיסיות. נראה שיש כר נרחב
להמשך פיתוח מערכות אלה.
בהרצאה יוצג נושא הטלה-שיווק, בהדגשת
הכלים והיישומים, שילוב מערך הטלה-שיווק
במערך התקשורת הכולל בין הארגון
לסביבתו, והתנאים הדרושים להצלחת יישום
טלה-שיווק בארגונים עסקיים.
מערכת אג510%1
לניהול רצפת הייצור
והגדלת רווחיות המפעל
שמעון הרץ, יבס תעשיות תוכנה
חגוחקסה5 הינה מערכת לתכנון, ניהול ובקרה
על הנעשה ברצפת הייצור במפעל. המערכת
מיועדת למפעלים העוסקים בייצור סדרתי
של מנות ייצור ומסוגלת להשתלב במערכות
מידע קיימות וכן לעבוד כמערכת עצמאית
במפעל.
הבעיות השוטפות בכל רמות הניהול במפעל.
ההרצאה תתמקד בתיאור המוצר, השירותים
שהוא מספק, מקומו במערך המידע של
המפעל ויתרונותיו הרבים.
רצפת הייצור כצרכן של
טכנולוגיות מידע
מתקדמות
דב בורשטין, מנהל מו"פ ושיווק, ממ"ן,
התעשיה האווירית לישראל בע"מ
פיתוחן המואץ של טכנולוגיות המידע גרם
לעיצובם מחדש של תחומי עסקים רבים. מה
שמייחד את התרחיש התעשייתי בהיבט זה
הוא, שבניגוד למה שראינו בתחומי יישום
רבים בהם "הפתרון קדם לבעיה", הרי
שרצפות ייצור בכלל, ומערכות ייצור
גמישות בפרט, מעלות באופן עקבי את "הרף
הטכנולוגי" לשיאים שטרם הושגו. ביטוי
מובהק לכך נתנו התארגנויות צרכניות
שקבעו לספקי המיחשוב ארכיטקטורות
וסטנדרטים בתחומי מפתח מובהקים כמו
רשתות תקשורת מקומיות ("17/70א)
וניהול מסדי-נתונים הטרוגניים (.₪8ץ
5) והציגו צרכים מוגדרים (אך קשים
למימוש) גם בתחומי יישום אחרים כמו
אינטליגנציה מלאכותית (זיהוי ואבחון
מערכות-היסק), טיפול בנפחי נתונים ענקיים
ובתעבורה תקשורתית מסיבית וכו'.
יישום טכנולוגיות מידע מתקדמות ברצפת
הייצור נועד לקיים יעדי פריון והתייעלות
שהם "צורך קיומי" של הארגון היצרני.
בהרצאה נציג לכן את עקרונות המודל
מעריצים.
ומנגנון משוכלל לאיחזור
מידע!
עד 200 אותיות בשורה, הפקת
מיון שורות, פקודות מקרו.
לקבלת מידע נוסף
צלצל: 057-914202
מעבד תמלילים עברי/אנגלי,
המאפשר הפעלה מיידית ללא
קורס הדרכה, כבר רכש לו אלפי
1 אי
בגירסה העסקית החדשה.
ועכשיו חדש: תמיכה ברשת
מדבקות, התאוששות אוטומטית
מהפסקות חשמל, ובנוסף; ניהול
סיפריות תמיכה במדפסות לייזר
וחישובים מתוחכמים על טקסט,
זדאפזס
מובן מאליו
דביר- מוצרי תוכנה
קיבוץ דביר
ד.נ. הנגב 85300
טל: 0577914282
07022"
9. 0577914507
מרכז תמיכה ושיווק
בצפון:
חיון מחשבים בע"מ
דרך יפו 30, חיפה.
טל. 04-677677
פקס. 047664771
היישומי כפי שעוצבו בתפישת. ה-א61
(תיעוש משולב מיחשוב) ומתוכם תיגזר
"המעטפת הטכנולוגית" הנדרשת. הדרישות
הפונקציונליות יעומתו מול רמת הידע
העכשווי וכיווני ההתפתחות הדומיננטיים
של טכנולוגיות המידע הרלוונטיות.
ההתפתחות המואצת של כלים נוחים
לשימוש המשתמשים שינו את תפקידי מנתח
המערכות של שנות ה-0פ.
היום חייב מנתח המערכות להיות בעל ידע
רחב לא רק בתחום הטכנולוגי אלא בסביבה
הארגונית. הדגש אינו רק על מה מערכת
ממוחשבת צריכה לעשות למען
המשתמשים, אלא קביעת כל סביבת העבודה
של המשתמש.
נוסף לכך, אין היום מערכות שהן איים
בודדים בארגון וכל מערכת צריכה להיות
משולבת במערכות אחרות, להזין ולהיות
ניזונה מהן, ומלאכת האינטגרציה של המידע
קשה יותר מניתוח בעיה מקומית אחת
בארגון.
כתוצאה משינוי תפקידו של מנתח המערכות
יש להמשיך ולעדכן את קורסי ההכשרה
למיניהם כדי להמשיך ולאפשר למנתח
המערכות להיות נושא דגל השינוי בארגון.
הפקת מידע אינטליגנטית
ממסדי נתונים
סטטיסטיים
אילת ברג, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת
תל-אביב
ככל שעולה עוצמת המחשבים ויכולתם לתת
פתרונות הולמים ליישומים רבים יותר, עולה
גם הרצון לאמץ טכנולוגיות ממוחשבות
ומתקדמות, כך שההפריה והמוטיבציה היא
הדדית. ואכן, יעידו על כך השימושים
ההולכים ומתרבים בכלי המיחשוב השונים.
בין התחומים המנצלים את יתרונות
המערכות | הממוחשבות | נמצאת גם
הסטטיסטיקה, כאשר השימוש הרב הנעשה
בבסיסי נתונים לצורך שמירת נתונים עסקיים
ציבוריים, רפואיים ואחרים מהווה פוטנציאל
בלתי נדלה להפקת מידע סטטיסטי אודותם.
התוכנות הסטטיסטיות הקיימות כיום
מאפשרות מגוון נרחב של עיבודים אך לצורך
זה הן מחייבות ידע טכני מוקדם והבנה
נרחבת בשיטות סטטיסטיות. על המשתמש
בתוכנות אלה להיות מצויד בידע על שיטות
המחקר הסטטיסטיות הקיימות, ההנחות
שמניחים בכל אחת מהן, צורות השימוש
הנכונות בהן ובנסיון בניתוח סטטיסטי, על
מנת שיוכל לבחור את שיטת הניתוח
המתאימה לבעית המחקר הספציפית שלו,
מבין האוסף הרב של הדרכים האפשריות.
יתרה מזאת, לאחר ביצוע המבחן הסטטיסטי
נדרש החוקר לנתח את התוצאות ולהשליך
מהן על מסקנות המחקר. אלה ללא ספק
מטלות כבדות אשר חוקרים רבים מסתייעים
בסטטיסטיקאים ובמומחים אחרים לשם
ביצוען. לפיכך, פיתוח כלים ממוחשבים
שישמשו כמומחה סטטיסטי המסייע בקבלת
החלטות| בבחירו:| מודלים לניתוחים
סטטיסטיים יכול לקדם מחקרים שונים.
עיקר הבעייתיות בניתוח הנתונים נעוצה
בקושי להבנות תהליך זה, דהיינו, לתת כללים
לוגיים שיקשרו בין נתונים המייצגים מציאות
שונה ובעיות מחקר שונות לבין המודלים
הסטטיסטיים. התאמה זו הינה מורכבת
ונתונה בדרך כלל לשיקול-דעת המסתמך על
נסיון, אינטואיציה, פירוש שונה שנותן
החוקר לנתונים, משמעותם והתוצאות. קושי
נוסף שעולה, בדרך כלל, במצבים מעין אלה
הוא בתקשורת שבין החוקר השבוי
בטרמינולוגיה ובחשיבה המקובלות בתחומו
לבין דרכי החשיבה והמינוחים השגורים
ב"עולם" הסטטיסטי.
מטרות המחקר שתוצגנה בהרצאה הן פיתוח
מתודולוגיה לתמיכה בעיבודים סטטיסטיים
על | בסיסי | נתונים | סוציו-אקונומיים.
מתודולוגיה שתכוון את המשתמש להגדרת
בעיות המחקר שלפניו, תסייע לו בבחירת
שיטות הניתוח המתאימות, תציע שיפורים
חלופיים, תבחן יחד עם החוקר היפוטיזות
אפשריות, תסביר למשתמש את הצידוק
בבחירת שיטות אלה ואת משמעות
התוצאות שנתקבלו בכל עיבוד.
"היפרתלמוד": מערכת
היפרטקסט לתלמוד
הבבלי ולנושאי כליו
עדי אביעד, יעקב שויקה, אוניברסיטת
בר-אילן
למושג ההיפרטקסט יש הגדרות שונות, הן
מבחינה פונקציונלית והן מבחינה טכנית.
המשותף | לכל | המערכות | שהשם
"היפרטקסט" נישא עליהן הוא עיקרון
"הטקסט הלאלינארי" שלפיו הטקסט, הבנוי
בדרך כלל מסדרה לינארית של תווים, כולל
גם קשרים בין נקודות שונות בטקסט -
ומשום כך אינו לינארי, שכן ניתן, בנקודות
המוצא של הקשרים, לבחור להיכן להמשיך
הלאה בקריאה ובעיון. הקשרים והיכולת
לממש אותם, היינו להסתעף בין נקודות
שונות בטקסט ולהציג קטעי טקסט באופן
דינמי, הם אשר הופכים בעצם את הטקסט
להיפרטקסט. במערכות היפרמדיה ישנן גם
תוספות של תמונות וצליל, נוסף לטקסטים.
ההיפרטקסט מאפשר איחזור יעיל ונוח וכן
עיון בטקסט במגוון רמות של יסודיות
והעמקה.
בהרצאה תתואר מערכת היפרטקסט
שפותחה עבור התלמוד הבבלי ונושאי כליו,
על תחנת עבודה א/5%. הקמת מערכת כזו
מעוררת מספר בעיות מענינות, וביניהן
פיתוח של תמיכה עברית בתחנת העבודה,
וכן טיפול במספר בעיות בהיפרטקסט, אשר
חלקן ייחודיות לשפה העברית ולטקסטים
התלמודיים.
ההוראה באמצעות
מחשב - הישגים ותקוות
ד"ר יהודה איזנברג, אוניברסיטת בר-אילן
ומשרד החינוך
השורשים של ההוראה באמצעות מחשב
נעוצים בפסיכולוגיה הבהביוריסטית, שטענה
כי מסגרת לימודית נכונה היא זו בה
הפעילות נעשית בדרך של גירוי - תגובה,
ביחידות קטנות ומובנות, ובכמויות גדולות
של שאלות ותרגילים.
ההוראה המתוכנתת החלה את פעילותה
במכשירים מכניים, ולאחר מכן היה המעבר
מהיר וטבעי ללימוד באמצעות מחשב.
תחילה במחשבי מיני, לאחר מכן במחשבי
מיקרו, ועתה עבודות ברשת ארצית ובין
לאומית.
כיווני ההתפתחות של ההוראה באמצעות
מחשב איטייים יותר מאשר קצב ההתפתחות
של החומרה, אך עדיין הם מהירים בהרבה
מההתפתחות של מערכת החינוך בכללה.
הדבר יוצר קשיים בכך שטרם נקלטת גישה
אחת, וכבר היא מתיישנת ואחרת באה
במקומה.
הטיפול הראשון במחשבים בחינוך היה
בתחומי ההוראה המתרגלת. מכאן עבר
הטיפול| להוראה היחידנית, | הנעשית
באמצעות מחשב ללא מורה. תחום זה
התפתח, תחילה במדעי הטבע והלשונות,
ולאחר מכן במדעי הרוח ובמדעי היהדות.
תחום זה של פעילות לימודית באמצעות
מחשב הינו עדיין התחום הראשי והעיקרי
של תרומת המחשב להוראה.
הדור השני של פיתוחי מחשב בהוראה עסק
בסימולציות, שעיקרן היה לתאר ניסויים
ופעילויות שלא ניתן לעשותן בזול וביעילות
אלא באמצעות מחשב. תחום זה טרם זכה
לפיתוח נרחב, בגלל המחיר היקר של
הפיתוחים שבו.
שימושי המחשב בתחום ניהול בית הספר
הפכו להיות חלק יסודי של כל מערכת בית
ספרית, אבל אין בתחום זה ייחוד על פני
ניהול כל ארגון שהוא.
התחומים המתפתחים עכשיו במחשבים
בחינוך הם שימושים חינוכיים במאגרי מידע
ובגליונות אלקטרוניים. כלים אלה נותנים
ללומד יכולת שליטה באינפורמציה, ופעילות
ברמה גבוהה מזו שהיה מסוגל לה ללא
טכנולוגיה של מחשבים.
תחום ההולך ומתפתח| הוא תחום
הטלקומוניקציה בין בתי ספר. במסגרת זו
מקושרים בתי ספר לפעילויות לימודיות
שונות ולהשוואת הישגים ונושאי לימוד.
המחשבים נקלטים במערכת החינוך בקצב
איטי מן הקצב שציפו לו. יש בעיות של הכנת
המורים לפעילות במחשב, וכן קשיים בגלל
קצב השינויים בחומרה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 17
>
שילוב בסיסי מידע עם
קשרי 16%0'ז6פץו
בתהליכי למידה
אמנון שבו, החוג להוראת המדעים
באוניברסיטה העברית בירושלים
אחת האפשרויות לשלב את המחשב
בלמידה היא ע"י שילוב של פעילויות
לימודיות ובסיס מידע - שני חלקים
עצמאיים, בעלי מבנה פנימי שונה הנובע
ממטרתם, אך יחד עם זאת - שני חלקים
המשולבים ביניהם לתועלת הלמידה.
במערכת המתוארת השתמשנו בבסיס מ
לעזרת תהליך ההוראה והלמידה של בקן
הורמונלית בגוף האדם. בבסיס ה
מאורגן מידע בנושא מסוים, על פי החן
העובדות והקשרים הפנימיים, המאפייני
תחום הידע, ולאו דווקא על פי ד
הלומדה. ארגון כזה של מידע מ
עידכונו והרחבתו ביתר יעילות מאש
מאורגן כחלק בלתי נפרד מסדרה של י
לימוד בנושא. ענין עדכון החומר והר
חשובים מאוד כשמדובר בהוראת נו
מדעי שהמירע בו משתנה באופן שוטף.
בקבלנו את קיומו של בסיס מידע כדב
הערוך על פי חוקיו הפנימיים, עלינו, כמעצבי
לומדה, למצואת את הדורך לשלובו
האופטימלי בתהליך הלמידה.
מפתח תכניות לימודים ישתמש בבסיס
המידע כדי להתעדכן אישית בתחום הידע
ובמקביל יכין את תכנית ההוראה,
מתבסס על כך שגם לתלמיד ת
לבסיס המידע (יתכן ולתלמיד
גישה לכל הנתונים אלא רק לחלקים מסוימים
שהמורה יבחר עבורו). מבנהו של בסיס
המידע הוא כללי, ומבנה זה הופך א
לנבון, זמין ומעודכן יותר.
קיימים מודלים רבים לבנית בס
המודל צריך להתאים לאופי הקע
המידע. למשל - מודל היררכי, מו
לאחר קביעת המודל יש צורך
המידע הגולמי כדי להתאימו למבנ
לאחר הכנסת המידע לבסיס המידע נו/
הקשרים בין פריטי המידע על פי המו
שתוכנן מראש. אולם ישנם קשרים רבים
שאינם באים לידי ביטוי במבנה המתוכנן.
יצירת קשרים כאלה מוסיפה רובד נוסף
לבסיס המידע הנקרא בדרך כלל זאטדזטקץ11.
המושג זאטזז6קץ11 הוא מושג ותיק שנטבע
כבר לפני 20 שנה ע"י חסגטא 66ד, אך יישומו
האינטנסיבי והמגוון במערכות מידע והיותו
נושא למחקר בתחומים שונים הוא מצב חרש
יחסית. ככל רעיון חדש ישנן גישות שונות
אליו, החל בראיית אאטזזטקְץֶ! כעוד דרך
ידידותית לקישורים בין פריטי מידע, וכלה
בראייתו כמודל חדש לשליפת מידע, מול
מודלים קיימים המתבססים על ארגון לינארי
של מידע.
בהרצאה נסקור את הגישות השונות
ל"זאטזז6ץ11 ע"י סקירת מספר פרוייקטים
שפותחו בסגנון ה-א06716ץ1! ואינם מיועדים
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
--77₪א---תתת"22<22225256/7. תת -זּ<ת<שו
ו ]0 1005 ]השוחקס|6ט₪6 שת1 חס 4חב
להוראה וללמידה בלבד, אך הם בעלי 310 ז0)ת] 66₪01%6א
פוטנציאל רב לשמש כבסיס לפעילויות | 6080 6?01204101/6 - 550615
מחקריות שיכולות לתרום ללימוד מדע, ואף 5 16 זס]
לפעילויות לימודיות שיתוכננו בעזרתם.
15/4 ,6-ה 60150 ,]1הץ\ תו!זה1א
בה שחווחהאס 0] ]טס 566% תסוזה!תטפטזק 6
זס] קחו ות 60 [43ת6750ק 018160 חס |חטוחוה 60
:14 4) *חשותקס|6צ06 6ז8א6/50/1ז0ז13] - -
6 6 5% 33 - 86ז זטטס (8סזט:ו6מ6קאטס
6 !וא שצוטססא6 שה1 168 הת
6) זסוותסות סז הסותעו הזוצו חסוזהותזס]חו
-688חופ
סוואוחזס/תו |גזוט סטוצסזק שסת ח68 2]8 -
1 ו | 86 >*זסקההתגוח ]0 שפההז ₪106 8 סן
סץ זג ה[זכ 6 536 16 31 ע]1ה60051510 פסטוזטסטאס
חז 6אגןח 10 שח וסט 8 18 ש6הת] 6תו068 10 %8א%66 א|8) 76 - -
א ו 8 11%
חג ]0 זת6ו60זקהו |הוותספפס ח/ ---
| שחוחסוותסוה 6ה3 פהוס> שהז %ו 215
. ןו [8010] 5000058 ]6701160 10 6|4166ז 8|הס₪
1 וחב הווח60 6 שה 66160|קסח ה0]6 זטט |גזוצ 8
6 [[ואו. שזגווט1 / הוח %פשחופטכ
זו אה סח | זהקו|תפוה 38% ה6ז6%68ז 8ה660 -- -
חס קהותחות | [60סט5 | 06066 פששת6זט)])6
חסוזה)ח6וה6!קוחו [6663%10טפחט חב
6 66!!ווחוחסט 34 ]01 ש6ס6ה6פסזק
6 008166 תט>זזוזט 34 01 שחתג זטפהסק%
0 816הז₪610 | פחואתזפ 0% | שה:
ב ו
- 106 | 215 | 31:08 800 סזת%
ץ||הוחזסת 15 הסותאו , חסוזהוחזס]חו
]הפות זטטס 60ת5[|סטק
החופוז / ה 6 זט צְגּוח וז טא
0 מחת וח 6308 זסקהספצוטת צחהקותססי
א / 1 סח זסקהק5אסת 8 שאו| זטתוזהא - -
6 חס ח06זגו יוו סא %ז0]ו60 ]8ו!הוסשק5 עס 60ת5ו!טגוכק
6 טוחכ -טג]) | 6|06 | תוס זושםת] | שתג)%זטשחט
6 (פזש6וצסזכ חסוזהוחזס]חו
6 הוהוח שתז צֶ0 56]60866 שזה
מסןזק66א6 הקטסזה1 ,)!טפזו 15
פחוזחוזק שת 4חהּ
06 %ו (הסוזטטו51ו0
שתופפט6טזץ
ו ₪ סשתסוום | ]תטופופת60 |8%] 0ה8 שצט ]0 08%6 - -
טם בנ 2 (660-0ז50 1080 8 50 ,]זו 6זה ספהסקפטז
6 וטסהפטסזהז 5סחוו 6 || 6חג |סזוהס6 זס] ₪866 18 שפטסוח
] - 165
00 19
זטקס 6ח] חו אזסצו 60 0 0
אהווהותהזקָסזק 60זחשוזס
6|קסשק 6אגוח 10 ז
סופת סא ,780 6" ]החסוזההזטזהו טה שט וו חסוזה וח זס!חו 6
צוםז סז קט 60וסטחחסס 6!זסאו 16 חו סטו!)ס זסטט 6 שה 10 ץ]|ה6וזהוחסזטה 660הס|חיס
תובוח שה] 1% הבקה[ ,אוסת ]תפוח 6ת/ .פהווו ןוטה סק >6שוצסזק 1008 .חסוו14פאזסצ
]חטוחהק6|0צ06 6זה8א!/50 60 שאו שזטתצו 6סו])0 6 ,6פהסק6%ז שסתה6בה6ק06חו-040| 60חב
5 118106 6ח1 ]0 זפסוח 6ת4/ .108 שת] פססופסט 6ה1 חס 08085ה6ק66 6ה1 60%ש60ז
שחוזטז40]טחהוח 6ח3 0356 6318 ,]הוח סוחסזזס6|ט 6חוח6הוח
חסטאז06 18 [ובוח צזט0 שצבשת ע!|63ז 6ה11 .|והוח צְהקות )0 ]0 תסוותו]66 |ש]טזה6 106 -
שצו סוחוז קזסטט 56ט0664 600006 חה הבקה1 ץְ6א/061078/] | פפשססט5 | |08ו711)/הסו8ו]א
%[סזק | שאתבת 0 ,6זהא)]50 | 6ת1 6פַחה608 3 הזו 00| ,%ז6310ו1₪0 66הההתזס]זטק
1 >16צ6840וח ץ||3זזו| 15 שזשת] ,ט|ט66ת%0 ] |הטוה6זטפהטוח תה :]208 ]0 קת0וס%
-6זסח1 פפסזטה 06% 1041 אחו] 11 6ח1 חס אוס ההש ,08]4 שפטת1 [5הו88 טסההזס]זסק
8 וטק 0] [חהט שש 2000 זהטץ 6תז צס שחא חה ]0 0605) 6חה סזט]|טס טו]!ז 6שחהה6 ק|סת
5% 003 8 שפטהס6ס ,טוחסת שזטע6 תו זטוטקוח 00 ח0ו531וחהקזס
85 8 306 תסו)פוחזס]הו ]0 סזעטהפטות 500 קחו!טוטוזוהסט וסת 6זה פזספט ₪15 שְהגוא | -
סזטת 1063 6ג11 .0086 0212 3 פפטזק סז 52.00 זטסטהּ 16 10 |60ת06- 000%106:80[]6
שחוזט80ז3ו 6ס ץ||הט361 ||וא שא זהת1 ו 6וזוז6קוחס6 01 וחטוחהוה)81 116 הקחוסט|סחו
.וחזס] 10ח0ז6!661 חו הסוזהוחזס!ח1 ו
סקירה על פעילות
האיגוד המקצועי בנושא
ראיה ממוחשבת
ד'"ר יחזקאל ישורון, אוניברסיטת תל-אביב
מסופו/ זטזטקווס-) זס] חסוזהו45%00/ ו[סגז1% שה
46 שו (ש-1/40) חסוזוח6608 הזטווגק חב
6 וחסז] 6ות60 פזססוחטוו 188 .12/4 6ג] הזוא
ה63080ז 3% ||שש 85 .10165ו51ה1 סווחס0ְהבטב
1 648זה הוהוח 716 . צזז5ט0חו 6ם1 6ח3 68זטזוזפהו
:פזסטוחטוח 1051 10 תסותוח60 שזה זהה1 ]5סז6]הו
שתופפט6סזק 86גוח1
חסוזוחפ 660 חזטזובק
5 86ב וח[
חסופו/ זטזטוק וחסי)
הסוזקט6ז6 [הטפו/
5
מסוז5066ח1 [הטפו' עס [סזזחס>) צזווּטכ)
5חסו]זה6ו|[קקה קתוקגוח] [66163הזסו13
שפטם1 ]0 שוחס% ששטשסזזחו |!וצ 6צ א141 %וח1 ה[
6 ה6זהטפסז 6(ות36806 תס קתופט6ס] ,68%זב
שתז אטוטטשז ||וש חב ,פחסוזב6ו[קקה |התזפטסחו
צ1/ 6חז ]0 צזוצווסבּ
מערכת *5%6606 לניטור
רעש עבור שדה התעופה
בן-גוריון
שמואל נחמה, יבס, תעשיות תוכנה
המערכת הינה מהראשונות בארץ שיושמה
על 05/2 תוך שימוש ב-הסוזהזח6גשז?
]וח שקה חה]א. המערכת מכילה תצוגה גרפית
של נתוני הרעש של המטוסים המגיעים
לישראל ועובדת בהצלחה מזה מספר
שבועות ברשות שירות התעופה. ,
בהרצאה תוצג ארכיטקטורת המערכת,
המודולריות שלה, הגמישות שלה לשינויים
והפתיחות שלה למערכות אחרות.
על הצורך בקישוריות-על
למחשבי-על
8 .1/1 >ז6וטקוחס?) ז60! ,וב)וחז/ |ותבקק
1 6001 5616066 ז6)טקות0 6 ]0 |ת6ות!זהק6כע
פז6צות/1 צוצ 4 -[16 ,56160665 [41168וח6ובוא
שו( שאב 10 תשש פץסעו] 5 ]₪00 זכ"
זאוסץ חס שוס4הושר זשו!וסמם 51[ זסוווקהזס6זסקוו5
זאוסץ | מס ]100 זשו!וסוום | [צטן | ,מסוו3אזסעו
זזה וחה5 ..1 זז1.3 ,זסוסטזוכ] 054)א קסוא6
4 קח03[!]6 185| קתוזטקוחס6ז6קט5 ]0 וחהצג 6וך
זסוטקותסט 1(6 הו 65ה6ז! |התסוו0גזו שהגוח
שחוזטקוח60 6זסוחה 01 צזו|וסב!ובטה 76 - ץזופטטחו
]0 ותטוחקס|6צ06 186 10 636| 18% זסשסק
,זסטסאוס11 .10018 306 פחסווהסו[קקה 30080660
ששסמטטן/תו ץ|זה6זק 6טבת >חסוובסו|קק8 10056
זסזטקותס6 8% הסט8 פחוזטקותסס ]0 4506618 זסתזס
זטתפות 501 צֶ106 צ![169הת766 .תסוז4סוהטותותסס
60| .6ז6]0ט השסת% זסצ6 תבּה] 03:05ה318
] עְזוסהקה6 6ת1 שהסעשס 6678066 פחהואגות
4 פום1 816ז51הסות06 6\ .פאזסטוזשת פחוזפואס
שַחופ015005 | עס חסוזסותטוחוחס6 זטסקט5 זס]
5 הסוז23ו]טפו .פחסוז63ו[קק3 תסוזב2ו[הט5ו/
ה 65קהוחו 3160ז6ה86 זסזטקותס6 זס] 6|וז שהז
4 6ון|ת6וס5 6650006 הסותש תסוזהוחותבּ
שחווהזטת6ט זס; .ההסומהסתטתק פהתשטהוקתס
5 6חופח6 פתוזטקוחס6 [ט]ז6שסק ,386%וחו 1656
6פחו 10056 פַתואוסוצ זס] ,זסטסטזס]א .66000ח
וחסז) 60צסוח 06 6]טסת% 6318 ]0 >טוחט[סצ תפות
. צ013ק615 [68וק3ז2 186 10 זסזטקוחס6 6חז
]השוהשקהתגוח 0|ה זטס |68ותת166 צ|חס זסא
העפוה טשת(1 .%שסזטספטז פַתוזבת% זס] ||68 5זססק5ב
פחוזטקוהס6 6תז) פזטזטקוחס6זסקט% ]0 6פחסקאס
4 פתסוזהסו!קק3 01 צזואט!קוחס6 36 (פשחופתס
5% 0007816 ]0 זהשוחתו[63180 שהז סז
אל 605ז6%00] 10 00088 ששזהת% ז6]]ס |בתז
4 ,זתסוחתזסצסק .88וות86806 ח| פזסת6ז0868ז
צזזפטטחו
ששו 18 מסוזסשתחס6זסזחו זס) 666ח 6ח1 ,טח
סו 60 זסאוו 16פתו5 --%
66₪ק5-תקו1]
זס] צֶ|חוהוח .%ז6פט 005ו5141אזסצו 60ש6ווצוזק
זט צ[ק10-005-ז6זגוק וח60-זשקטפ
פזט] ]טס 6וח8ז] 6.8 >חסוזהסו[קקה
סש 1 ה6-36%
א8ו₪ 10 >זסזטקותט6ז6קט5 ]0 חסוז6סהתס)
6 13 זס] פוחזג]
8 חסונזה2ו]8ט5ו' ]0 6פַגזסז5 זס] .6.8
סש תס 6%
חו 5ז665%0סזקן 6אַז3] 6|קוז!טוח קחוזסטהתס)
6ווקגזקסט6ק זסטס זס זטזה66 ]8-08
זס) | תס60:0הת60
סט 1016ח6ז 01 406055 שוס|8.81. 0151800056
5 8ו [חסוזקס תג זסקתס| סח 8ו שהואזסאזטא
צֶתג ]0 תסוזסתט] 6ז60 |4ו8ה₪5%6 ח3 שהמסססס
68 6ת7 .חסוזהזסקס
ץזזפטסתו זטוטקוחס6 6ת1 אחוצוז0
6זסוח .65חו46 וח [ט!זט סק
0 |[חוסק |[4 - %זספט 6זסוח 0ת8 .%חסוזבסו[קקה
]ההוזסקוחו 6זסות השט6 8תווח660ט שחואזסאוזשת
.4 פזה6ץ 6ח] חו
שחוזטקוחס6ז6קט5 ת66ש)שט תסוזג!טזז60 %והז 48
6 פגת , [התסוזס6זו6-וס 15 תסוזה6וחטוחוחס6 30
6פח6!|ה6 186 18115 עזז5טטחו חסוזה6והטוח ו 60
.6זטזט] וחוזק 8 806] [!וא פחווטקוחס6זטקט5
זסוטקוחסט זסן[גות
שזסוח | -
אק וח 60
שילוב ג:160(-ו|)טזא
בתקשורת ביתית ועסקית
ממכשיר הטלפון והפקס
אל תחנת עבודה אישית
עדי ורניק, א.מ. מיחשוב
תקשורת אנושית מתקיימת מאז שחר
ההסטוריה בשתי צורות עיקריות, מילולית
וכתובה. מזה שנים מתפתחות בהדרגה
טכנולוגיות נוספות (דואר אלקטרני,
את ,008 ,1וג!]א6סוס ואחרות) המסייעות
בביצוע תקשורת בין-אנושית.
בהרצאה תוצג מסגרת אחידה להבנה של
הטכנולוגיות השונות, אשר תסווג אותן
כטכנולוגיות התמרה, קישור ואיחזור.
ההרצאה מצביעה על תחומים בהם קיים
חוסר בטכנולוגיה (וניתן לחזות התפתחות
עתידית נרחבת) ומתארת פתרון עתידי
המאגד את הטכנולוגיות השונות.
חזון עתיד הטכנולוגיות -
מולטימדיה
אינטראקטיבית - ניהול
בשנות ה20007
רוני גרינברג, ידע מחשבים ותוכנה
העידן המודרני מאופיין על ידי סוגים שונים
ורבים של מידע, הנשלטים בידי המחשב.
אחד המדדים העיקריים של המנהל בעידן
המודרני, הינה יכולתו להתמודד עם כמות
המידע האדירה וסוגי הידע המגון,
הרלוונטי לעבודתו. מאגרי המידע הבלתי
מוגבלים אינם מטרה בפני עצמה. משתמש
הקצה, האיש שלפני המסך, הוא זה שצריך
להיות מסוגל לנווט בתוכם ולהשתמש בהם
לצרכיו. כתוצאה נוצר תחום חדש -
מולטימדיה; שילוב בסביבה אחת באמצעים
שונים של מסר.
היווצרות תחום המולטימדיה, המעבירה את
אולפני האודיו והווידאו אל שולחן
המשתמש ונתינת הכוח בידו להפוך מידע
פסיבי למידע אינטראקטיבי, היא אולי
המהפכה האמיתית של העולם המודרני.
זוהי למעשה התפתחות של גישה חדשה
לחלוטין לידע, לימודו וניצולו, כאשר
המחשב האישי הוא המפתח.
ההרצאה תיסוב סביב הצגת פילוסופית אפל,
והצגת הכלים המתקדמים שפיתחה בתחום
המולטימדיה, הבאים לענות על צרכי המנהל
בעידן המודרני.
מערכת מולטימדיה
לשידור מידע גרפי
טקסטואלי, תמונות
אנימציות וקול
אביגדור אולשנסקי, חברת מסכי העתוד
מערכת זו הינה פרי פיתוח ישראלי מקורי
להעברת מידע מגוון ברשתות סגורות.
הייחוד בפיתוח מערכת זו, הפועלת על
מחשב תואם 41 ומעלה, הוא כי המערכת
מסוגלת בו-זמנית לקלוט נתונים, תמונות,
קול, גרפיקה, אנימציה וטקסט בלא להפטיק
את השידור. מקורות הנתונים יכולים להיות
ברמה מקומית, כמו בית המלון עצמו,
וברמה חיצונית, כמו באמצעות קו חיוג, נל"נ
או טלקס מרשתות חיצוניות.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 19
האם הוות פעם "מהגר"?
כתריאל צימט, יו"ר איל"א לשעבר, יו"ר הקבוצה ליעוץ מקצועי לעולה
בכוונה אני משתמש במונח "מהגר" ולא
במונח "עולה".
הרבה מהגרים מגיעים אלינו, לא מפני שהם
חדורי הכרה ציונית, אלא משום שאין להם
אפשרות אחרת לברוח מאנטישמיות, ממצב
פוליטי וממציאות כלכלית קשה.
אילו הברירה היתה נתונה בידיהם, יתכן והיו
מעדיפים להגר לארה"ב, לאוסטרליה או
לארצות מערביות אחרות.
מה מחכה לאדם המהגר לארץ מערבית
קפיטליסטית?
הוא מוכן נפשית למצב של מהגר.
הוא חייב ללמוד שפה חדשה, להשתלב
במערכת| תרבותית | חדשה +העיקר,
להתפרנס.
חוץ מקצת עזרה בהתחלה, הכל תלוי בו
ובמזל.
במדינת ישראל הדברים מתנהלים אחרת. עם
ישראל מתגייס לעזור לעולים חדשים הרבה
מעבר לנעשה במדינות אחרות.
למספר קטן של עולים יש משפחה, חברים או
ידידים אשר עוזרים להם. אבל לרובם אין
קשרים בארץ.
הם באים מתרבות אחרת, מנהגים אחרים
ושפה אחרת, ישר לתוך הסביבה הלוהטת
(תרתי משמע) של ישראל.
הם חייבים להתמודד עם בעיות שפה, דיור
ופרנסה.
מולם מערכת מנהלית ובירוקרטית עמוסה
עד מאוד, המתקשה לטפל בהמוני האדם.
מה אנחנו ב-"איל"א" יכולים לעשות?
האם אנחנו בכלל יכולים לעזור?
דירות אין לנו, כסף אין לנו וגם מקומות
עבודה אין לנו. אבל בתחום אחד אנחנו אכן
יכולים לעשות. לעזור לבעלי מקצוע, עמיתים
בתחום המחשבים, בחיפוש מקום עבודה.
מספר מתנדבים, עולים לשעבר גם הם, קיבלו
על עצמם לתרום מזמנם ולשמש יועצים
לעולים החדשים.
החל מחודש ספטמבר העולה יוכל לפגוש,
בתאום טלפוני (משרדי איל"א, טל.
0 58ו05-7) עמיתים למקצוע המדברים
בשפתו. הם יעזרו לו להעלות על הכתב את
תחום מומחיותו ואת ניסיונו המקצועי, וכן
להדריך אותו בסבך של המוסדות, החברות
והארגונים השונים.
תרומה מירבית היא העובדה שיוכל לשוחח
בשפתו עם בעל מקצוע אשר יקשיב לו
בסבלנות וידריך אותו.
0 *מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
להלן כמה רעיונות שהקבוצה שלנו תיישם
בקרוב:
- נכין חוברת הדרכה לעולה עם מירב
המידע שניתן לרכז כדי לייעל את תהליך
חיפוש העבודה והקליטה במקצוע,
ולמנוע בזבוז מרץ וזמן.
- היועצים יעזרו לעולים בהכנת ועריכת
תולדות חיים בצורה המקצועית ביותר
כדי להגביר את הסיכויים שמעסיקים
בכח יתרשמו חיובית.
- נקיים קשר עם
נסה את
7
במשרדך
גופים | המעונינים
מדפסות לייזר
2 3
להזמנת הדגמה
טלפן עכשיו:
1
(רב קווי)
.. יושב על סיכות?*
מדפסת הלייזר היפאנית הנמכרת באירופה,
מציעה לך הרבה יותר מכל מדפסת לייזר:
₪ כל הפונטים חינם
₪ כל האמולציות חינם
₪ הדפסת לוגו חינם
₪ תוכנת הוצאה לאור חינם
₪ תוכנת "=506018שהק" חינם
+ או 5סגחד על מדפסת
הסיכות שלך
הצוות המקצועי של "יזמקו" מלווה אותך
בשרות מושלם ונותן לך בטחון !
רח' גאולה 12, תל*אביב ת.ד. 4767
מיקוד61047, פקס: 03-5101531
טלפון: 664702, 037664701
בכח-אדם מקצועי ונעזור| במציאת
מקומות עבודה מתאימים.
= |נקים בסיס נתונים שיכיל פרטים
מקצועיים על העולים אשר פונים אלינו,
על סמך המידע הנקלט ע"י היועץ
המתנדב באמצעות טופס "פרופיל
מקצועי". המידע הזה יאפשר איתור
מהיר של בעלי מקצוע על פי המומחיות
שלהם.
- נאפשר לעולה שפונה אלינו להשתתף
בכנס איל"א ה-25 בירושלים בבניני
האומה ב-23-25 באוקטובר 1990 ולהנות
מחברות אישית ב-איל"א לשנה, ללא
תשלום.
אנו מודים למתנדבים הרבים ולמעסיקיהם
המאפשרים להם לפעול בתחום זה, להנהלה
ולמזכירות איל"א ולחברי הקבוצה מטעם
מועצת איל"א, מר פיליפ עין-דור, פרופסור
בפקולטה למינהל באוניברסיטת ת"א, ולמר
יצחק ענברי, | ראש יחידת המחשב
באוניברסיטה הפתוחה.
אני תקוה שנתרום משהו לקליטה המקצועית
של העולים ולהקלת התערותם, כדי שיהפכו
מ-"מהגרים" לתושבים גאים במדינת ישראל.
דגם 800-ז מעכשיו גם בתקציב שלך
אייל בר
וזמקו:
על היופי
אני רוצה להעלות נושא שלגביו היה קיים עד לפני זמן לא רב קונצנזוס
רחב מאוד, ואילו היום התגלו ממצאים חדשים העשויים לערער את
הקונצנזוס הזה. הנושא הוא היופי האנושי.
בגליון האחרון של "מחשבות" הצגתי את השאלה מהו יופי ומהי הסיבה
שהוא מרגש אותנו כל כך. האם ריגוש זה הוא תוצאה של נורמה תרבותית
שהתפתחה בחברה האנושית מסיבות אסתטיות גרידא, או שלנטיה שלנו
ליופי יש בסיס ביולוגי ואבולוציוני, בדומה לנטיה של נקבות בטבע להעדיף
זכרים חסונים. שהרי זכרים חסונים יכולים להבטיח להן הגנה טובה יותר,
לספק יותר מזון ולהוליד צאצאים חסונים יותר.
לחוסן, אם כן, יש יתרון ברור. אבל איזה יתרון יש ליופי? הרי אנחנו
יודעים כי לא כל מי שיפה הוא בריא, ולא כל מי שבריא הוא יפה. שנית, אנו
יודעים איך למדוד כוח גופני, אבל איך מודדים יופי? הכל יודעים שאין
קריטריון אוביייקטיבי של יופי. עובדה, מעולם לא היתה הסכמה מיהי
שחקנית הקולנוע היפה ביותר: אווה גרדנר, ריטה היוורט, אליזבט טיילור, או
אולי סופיה לורן. דבר אחד היה מוסכם והוא, שהיופי הוא מכלול שלא ניתן
לפרק אותו למרכיבים שלו.
במאמר על היופי ב"מחשבות" העליתי השערה שהיופי הוא משהו הקרוב
לממוצע אידיאלי של הגוף והפנים. והנה לפני כמה חודשים התפרסם מחקר
של שתי פסיכולוגיות אמריקניות, והמסקנה המפתיעה שלהן היתה כי היופי
הוא הממוצע המתמטי של כל הפרצופים באוכלוסיה נתונה. כלומר, איבונה
קרוגליאק נבחרה למלכת היופי של ישראל לא משום שהיופי שלה יוצא
דופן, אלא מפני שהיא היתה קרובה ביותר לממוצע הפנים של האשה
המערבית.
המחקר בארה"ב התבסס על 96 תמונות פורטרט מכל אחד משני המינים.
המחשב בחר באופן אקראי לחלוטין שני פורטרטים, חישב בשיטה ספרתית
את הממוצע שלהם והרכיב ממנו פורטרט אחד. באותה שיטה יצרו תמונות
המבוססות על הממוצעים של 4, 8, 16 ו327 פורטרטים. אחר כם הציגו
לקבוצה של 65 סטודנטים את הפורטרטים הממוצעים לצד התמונות
המקוריות, וביקשו מהם לבחור באשה המושכת והיפה ביותר. הסטודנטים
בחרו בתמונות המורכבות מ-16 ו327 פורטרטים כיפות ביותר. במלים
אחרות, ככל שהפנים של אדם קרובים יותר לממוצע של האוכלוסיה, הם
נתפסים בעינינו כיפים יותר.
ממצאים נוספים של שתי החוקרות גילו כי גם תינוקות בני חודשיים
אוהבים יופי ממוצע. התברר עוד כי תינוקות בני שנה מאושרים יותר כאשר
המטפלת שלהם יפה. מכך משתמע שמטפלת מכוערת גורמת לילדים להיות
פחות מאושרים. מה יהיה עבשיו? האם יבחרו גננות לגנים על פי
הקריטריונים שהיו נהוגים פעם לגבי דיילות אוויר?
הסבר אבולוציוני אפשרי להעדפת היופי הוא שהפרצוף, כפי שאנו
מיטיבים לדעת מהתבוננות בהתנהגותם של בעלי חיים בטבע, הוא איבר
קריטי לזיהוי הכוונות של יריבים וידידים. ייתכן שמנגנון הברירה הטבעית,
אשר לחץ לפיתוח כושר זיהוי מהיר ואמין, קל לו יותר למיין פרצוף שמייצג
את ממוצע הפרצופים של כל המין, ונטיה זו טבועה בנו באופן גנטי, כשם
שהדבורים נולדות עם כושר זיהוי גנטי של מבנים אופייניים של פרחים.
והפרס על זיהוי זה הוא כמובן החוויה האסתטית.
ובכל זאת, איך אפשר להסביר את העובדה שהשחקנית שר, שתווי פניה
רחוקים מאוד מהפנים הממוצעות, נחשבת לאשה יפה בעיני רבים? התשובה
היא שיש לה פנים מאוד כריזמתיות. אז עכשיו תהיה למדענים בעיה חדשה
לחקור: מהי כריזמה ולמה היא מעוררת בנו ריגוש עז כל כך.
צבי ינאי
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 21
זכרונות והרהורים
בגי ראב, מנהל המרכז למערכות מידע ניהולי וענ"א, המכון לפריון העבודה והייצור
מנתח המערכות בישראל בעשרים וחמש השנים
ימים ראשונים - שנות ה70-607
בראשית שנות הששים, כשבישראל היו ב-6
מחשבים, החליטו, מספר גופים שעסקו
במיחשוב באותו זמן, כי יש להכשיר אנשים
למקצוע חדש שנקרא "ניתוח מערכות".
הגופים, ממר"מ, הוועדה הבין משרדית
במשרד האוצר, יש"מ, המרכז למיכון משרדי
והמכון לפריון העבודה החלו בגיוס
אקדמאים לקורס הראשון לניתוח מערכות.
הגיוס היה כרוך בשידול והסברים על
כדאיות רכישת המקצוע וחשיבותו.
המחזור הראשון נפתח ב-1964 ומחזורים
נוספים נפתחו אחת לשנה.
בין נושאי הלימוד במחזורים הראשונים היה
הציוד הקונבנציונאלי, מחשבי יבמ ו1407,
נסיר. 315 ושפות התיכנות התואמות
מחשבים אלה וכן החלו בלימוד שפת קובול.
בנושא ניתוח מערכות למדו טכניקות שונות
של ניתוח ותכנון, כמו .5.0.2 של יבמ,
טבלאות אמת, תרשימי זרימה, חקר ישימות,
והגדרת דרישות (ראיון וכדו').
בין המרצים היו ד"ר יחזקאל דינור אשר לימד
את גישת המערכות במינהל, דוד כהן ז"ל
מנב"ל יבמ, וייבדל לחיים ארוכים ד"ר
עמנואל שרון, לשעבר מנכ"ל 6.2.6 ומשרד
האוצר. הירצו על שיקולים בבחירת ציוד
ובהפעלת מערכות עיבוד נתונים.
שמעון יגיל ז"ל מחברת יבמ לימד מבוא
לחקר ביצועים, ש. טולצ'ינסקי, לשעבר
מבל"ל, הציג יישומים בענ"א ויחיאל אלון דן
בכובד ראש עם התלמידים על "מטרות
ומדדים" של מערכות עיבוד נתונים.
בין המרצים המקצועיים המובילים בקורס
היו יחיאל אלון - חברת יבמ, יזהר שפיר -
חברת נסי.ר., אלכס אורן - יועץ, ד"ר ד.
גרנות - חיל האוויר ואריה רונאל מהמכון
לפריון העבודה.
תחילה ניתן בקורס ארוע מסכם שיובא לארץ
על-ידי נורי בר חוה מקורס של צי ארצות
הברית ונקרא חטוטקוחס6, או "מחשבה"
בעברית. אח"כ הפכו עבודות הגמר לעבודות
ייחודיות לבל אחד מהבוגרים, אשר התבצעו
בדרך כלל במקום העבודה של התלמיד.
22
0007-ב ףע שחש
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
האחרונות
מבין התלמידים של מחזורים אלה, אשר
עדיין פעילים בתחום עיבוד נתונים או ניהול
ניתן למנות את כרמלה רונן מהאוניברסיטה
העברית, אורי פיפר ממשרד החקלאות, עטר
כץ משירות התעסוקה, זאב זלינגר מחברת
הסנה, מועלם סלמן מבנק דיסקונט, הלל
דודאי, פנחס מתיא, יוסף נבו, בת-עמי סדן
ומחבר המאמר.
בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, עם
התפתחות נושאי המיחשוב בישראל, נפרדו
הגופים שארגט את מערכת הקורסים
הראשונים. ממר"מ הקים את מערכת
ההדרכה שלו והפך למעשה לבית הספר
הגדול ביותר להכשרת כח-אדם מקצועי
למשק המחשבים הבטחוני ובסופו של דבר
גם לאזרחי. המרכז למיכון משרדי הכשיר
כח-אדם בנושא ניתוח מערכות, בעיקר
לצרכים פנימיים שלו והמכון לפריון העבודה
והייצור הפך למעשה לבית הספר הגדול
ביותר להכשרת מנתחי מערכות לשוק
האזרחי.
מנתח המערכות של שנות ה-60 וה-70 למד
לעבוד אך ורק על מערכות גדולות ובינוניות,
מחשב מרכזי אשר סביבו נבנו המערכות
ותת המערכות. לשכות השירות השונות
פרחו במיוחד במתן שירותים לארגונים יותר
קטנים, אשר לא יכלו להרשות לעצמם
מחשבים עצמאיים.
בשנים אלו - אמצע שנות ה-70 - צפה
מחקרו של ד"ר ד. גרנות, שיהיה צורך
ב-2,500 מנתחי מערכות נוספים תוך זמן קצר
וההכשרה לא מדביקה את הביקוש. אך
המחקר לא תאם את המציאות של שנות
ה"80 בישראל.
שנות ה-80
לקראת שנות ה-80 נכנסו לפעילות
ההדרכתית בנושא גופים נוספים, המכללה
למינהל,מכללת קדם, בית ספר סיוון ואחרים,
ומפעם לפעם נעשו נסיונות על-ידי מוסדות
וארגונים להכשרת כח-אדם לצרכי המיחשוב
שלהם.
הטכנולוגיה בה אנו עוסקים משתנה חדשות
לבקרים ויש צורך בעדכון מתמיד של נושאי
הלימוד, היקף השעות ושיטת הלימוד.
כיום היקף הקורס כ-500 שעות לימוד
ונלמדים בו גם נושאי תקשורת, מסדי נתונים,
מחשבים אישיים מחוללי יישומים, כלי 64585
למיניהם ועוד.
איגוד מנתחי מערכות לענ"א
האיגוד קם ביוזמת כמה מבוגרי קורס ניתוח
מערכות (7, 1970), ביניהם רו"ח יצחק
ריטמו, ד"ר משה תלם מאוניברסיטת ת"א,
רפאל הלוי, דוד אפרתי לשעבר מאגד, מירה
פרבר מאוסם, יוסף אילני לשעבר מבל'ל,
מיכה גליקזליג (גל) - צה"ל. פנו למכון
לפריון העבודה ויחד עם מחבר המאמר
ומספר חברים נוספים הקימו ב-1971 את חוג
הבוגרים של מנתחי מערכות אשר הפך תוך
זמן קצר לאיגוד מנתחי מערכות., שכיום
מונה כ-1,800 חברים.
האיגוד מנסה לעזור בקידום מקצועי של
מנתחי מערכות, כולל הפצה של חומר
מקצועי באמצעות ידיעונים וכנסים. גולת
הכותרת של פעילותו הינו הכנס השנתי,
שהשנה משתלב עם ועידת ירושלים
לטכנולוגית המידע.
תפקיד מנתח המערכות בשנות
ה"90
רבות נאמר על כך שמשתמש הקצה בכלים
מתוחכמים שהועמדו לרשותו יקצץ את כנפי
המתכנת ומנתח המערכות.
אולם רבים מהסיפורים והאגדות על מערכות
מומחיות והכלים הטובים האחרים, אשר
יעזרו למשתמש הקצה להיפטר מהצורך
באיש המקצוע - נתבדו.
נכון, | שבנושאים | הקשורים בעבודה
היום"יומית של הכלכלן, המהנדס, או איש
משאבי אנוש, יש שימוש רב בכלים כגון
מחולל יישומים, גליון נתונים אלקטרוני
וכדו', אלה הפכו למכשירי עזר, כמו מכונות
החישוב למיניהן. | אולם עדיין זקוקים
משתמשים מתוחכמים אלה לאנשי עיבוד
נתונים מקצועיים לבניית מאגרי מידע
מרכזיים, אפליקציות גדולות, טכנולוגית
רשתות תקשורת וחיבור המשתמשים
למערכות מרכזיות אלה.
.16 סזסצ50)1 655חן8015 |סחסוזסחזסזחו
יבס תעשיות תוכנה בע"ימ
רחי ברזיל 15 רמת-אביב 69052, טל. 03-419281
פק:: 03-419296
|5786! 69052 ,שועצה-81ו₪8 51 |ו2פזם 15
81 :ןד
6 )אהת
תודה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 23
-
4
ב
1
₪5
בק
פ
מותץ
|
א
6 . 1
6
י 7
כ ₪
מ ו
סמות.מא
. "
-" ל
ב
יבות ארכיון
--
רב שיח
ו
(- ו
יחיאל אלון
פרופ' כתריאל בארי
אוד גונדר
ואור דור
ן
אלו עטר
|
אוקטובר השנה אנו מציינים מלאות 25 שנה
לאול"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמצוה.
מחצית יובל לארגון המקצועי של מקצוענו
המחשב בישראל, אינו ארוע של מה בכך, שהרו
תעשיית המודע במובנה הרחב, נתנה אותותיה
ורישומה על החברה האנושית בכלל ועל
מדינת ישראל בפרט, יותר מאשר כל תחום אחר במהלך
השנים האלה. מחצית היובל של אול"א מצויינת בסודרה של
ארועים שיהפכו את המאורע לארוע מרכזי של תעשיות
המודע בישראל. אוקטובר 1990 (16, 23-25) גדוש ארועים
בסימן מחצית היובל. פותח את מסכת הארועים כנס הצדעה
לוותיקי אול"א (16 באוקטובר) ולאחר מכן מתקיימום
במשולב שלושה ארועים נוספים: ועידת ירושלים ה57
לטכנולוגיה של המידע, כינוס מחצית היובל של איל"א
ב ב( ב ב ב ו
טכנולוגיית המידע, הלכה למעשה. אנו מצפים להשתתפותם
של אלפי ישראלים ומשלחות מכל רחבי העולם, שיטלו חלק
במקבץ הארועים.
לכבוד הארוע מופק הדו-ירחון "מעשהיחושב" העוסק
הפעם בנוסטלגיה, בחשבון נפש ובסיכומה של תקופה.
כדי לנסות ולסבם את התקופה, התכנסנו כאן מסביב
לשולחן העגול קבוצה מייצגת של חברי איל"א, קבוצה
שהיתה והינה קשורה בעבותות של חזון, עשיה וציפיות
לענף ולאיל"א, כדי לנסות ולסבם תקופה של 25 שנים, שנים
של מאוויים, ציפיות ותצפיות לעתיד.
מויסדי תעשיות המידע בישראל הויו נביאיה, אנשי חזון
ועשייה שהקימו את המסד, את התשתית לתעשיה גדולה
ומפוארת במתכונתה הנוכחית, כאשר רבים מאלה הנמנים
על חברי איל"א, שימשו במהלך השנים ככוהנים של
התעשיה, מגשימי חזונם וחלומם של החלוצים הראשונים.
ב[
המטריה לפעילות המקצועית, של בניית הידע, שיתוף
| רנ
תחושת השותפות לענף מקצועי המחולל מהפכה תרבותית
ב ב
המקצועות, שאנו עוסקים בדבר גדול וחשוב לכולנו
ולמדינה.
מ ו ו
המחשבים ולמדינה והשאלה שאנו רוצים להציג לעצמנו
במבט לאחור, בסיבומה של תקופה היא האם התגשמו
הציפיות, מה היונו רוצים לראות באיל"א ומה הן ציפיותנו
מהארגון בעתיד. האם העבר יכול להיות סימן וסמן לעתיד,
או שאנו מצווים לשנות כיוון ודרך, כדי להגשים את עצמנו
ומאוויינו בצורה הולמת יותר את עשור שנות ה907 לקראת
1
לפני 25 שנים, איל"א מנתה קומץ אנשים, מייסדי התעשיה,
כיום איל"א מונה למעלה מ20007 חברים, 500 חברות
מאוגדות ונותנות חסות לפעילות רחבה של עשרות קבוצות
ו
מסביב לשולחן, כאמור, מכונסים נציגים מובהקים של דור
המייסדים, של דור הביניום ושל הצעירים שזה מקרוב
לש[ ב ד
קיקו מיוצג את ראשית הדרך, את דור החלוצים והחולמים,
מיוסד ומקים מרכז החישובים של צה"ל (ממר"מ) מוסר
שתרם רבות להתפתחות הענף והיה מוקד לחיקוי והכשרה
של קאדרים מקצועיים לתעשיה. מי כמוהו יכול להשקיף על
העבר ולסכם תקופה. שני למשתתפים הוא יחיאל אלון,
לשעבר מראשוני חיל האויר שהטמועו את שיטות המיחשוב
בחייל, לאחר מכן שימש בתפקיד בכיר בחיים העסקוים
והמקצועיום כמנהל השיווק וסמנכ"ל חברת יבמ ישראל.
אלוהו הכהן איש 68₪א היודע להפליג אל נבכי העבר
ומצטיין בחקר ההיסטוריה של שירת ארץ ישראל, שזכרונו
המפליא יכול להתחרות גם בזכרון המחשב. פרופ' כתרואל
בארי, הנמנה על בכירי מדע המחשב, איש האוניברסיטה
העברית בירושלים, שותף לפריצות דרך במחקר המדעי,
שייטיב לתת לנו, מזוית הראיה המדעית, את סיכומה של
התקופה. ביקשנו מאיש צעיר יחסית, עתונאי העוסק בסיקור
ו ב
אלינו ולהציג, ממבט של נציג ציבור, את דעותיו והשקפתו
עלינו. אלי עטר שהיה בעבר יו"ר הנהלת איל"א, איש
ממר"מ לשעבר, מראשי חברה מסחרית שעסקה בשיווק
מש כ ו ו ו
מ 7
המחשבים של צה"ל, יאיר דור, שיבטא מנקודת הראות
ו
ובכן בפתח הדיון היותי מבקש לחזור על נושא הדיון -
איל"א. מבט לאחור וציפיות לעתיד, ומבקש מכל אחד
מהמשתתפים לתת את נקודת המבט האישית שלו מזווית
הראיה שלו, ההתנסות והשותפות ההיסטורית שהיתה לו
עם התעשיה בכלל ועם איל"א בפרט, מה רצינו שאיל"א
תהיה, מה איל"א היתה בשבילנו, אלו אבזבות היו לנו ומה
הן ציפיותנו בעתיד.
קיבלתי על עצמי להנחות את הדיון. אני רואה עצמי נמנה
על דור המייסדום, זכיתי בכבוד הגדול להיות יו"ר הכינוס
ה257 של איל"א, הייתי בין קומץ המתכנסים בכינוס הראשון
מע ה מ כ
מחצית היובל. כאן גם המקום להזכיר שניים מחלוצי הענף,
החולמים והמחוללים של התארגנות הענף: אהרון גרץ ודב
חביון זכרונם לברכה.
אבקש את קיקי להתחיל בדיון, באחד המייסדים הנמנה על
הוגי הרעיון של ההתארגנות המקצועית ומראשוני
התעשיה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 25
מרדכי קיקיון: נתבקשתי ע"י הפורום הנכבד
להעלות זכרונות מימי היותי שותף פעיל
להיווסדה של איל"< ובהמשך לפעילותה
הענפה.
הייתי בתקופה ההיא מנהל חשבונות של
המשביר המרכזי והפעלתי שני מתקנים מסוג
86 זוח/ז, אחד בחיפה והשני בתל-אביב.
מסופקני אם מי מהיושבים כאן מכיר, ראה
או הפעיל מערכת כזו אבל בתקופה ההיא זה
נראה כשיא הטכניקה.
בבוקר בהיר הוזמנתי לפגישה עם גרץ וחביון
ז"ל ברחוב יהודה הימית.
כשבאתי נכנסתי לחדר ענק שתקרתו גבוהה,
כפי כשהיה נהוג בבנינים העתיקים של יפו,
בקצה החדר ישבו על יד שולחן קטן שני
אנשים גרץ וחביון ז"ל ושם נוסדה איל"א.
קשה לי היום להיזכר בכל פרטי הדיונים
שקיימנו אז ואחרי כן, שהיו התהליך להקמת
איל"א שבמשך השנים שימשתי כיו"ר שלה.
השאלות שעמדו בפני איל"א היו רבות
וקשות. מקצתן אני זוכר ואשתדל להעלות
אותן כאן:
ו. מי יהיו חברי איל"א, האם כל אחד שבא
ונרשם הוא ראוי ומתאים להיות חבר כאשר
האפשרות האחרת תהיה שאיל"א תקבע
סטנדרטים למקצועות השונים וכל חבר
שיציג את מועמדותו יעבור בחינות?
נדמה לי שזו השיטה שהיתה נהוגה אז
ב-1א46. הדבר לא יצא לפועל, בינתיים קמו
מתחרים לאיל"א. המכון לפריון העבודה
הקים את ביה"ס למנתחי מערכות.
2. כיצד ייבחרו הגופים שינהלו את איל"א,
האם מוסד כמו מל"מ או ממר"מ, בעלי ציוד
רב, המעסיק אנשים רבים בעלי מקצוע,
זכויותיו תהיינה שוות ליחידה שבה מספר
אנשי המקצוע הוא מועט, או
שייקבע יחס בין כמות הציוד
והאנשים לנציגות באיל"א?
62
:4
6 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
ד ד עָ
= ₪
: .
זי 8
3. מה מעמד ספקי הציוד באיל"א?.
4. כיצד ייקבעו תקציב איל"א ואמצעי
הניהול?
בייסוד איל"א השאלות היו רבות ולפתרונות
היו משמעויות לגבי עתיד עיבוד הנתונים
בישראל.
כשאנו מסתכלים אחורה נראים לנו הדברים
פשוטים, אולם במציאות איל"א היתה חייבת
לקבל החלטות קשות כאשר הידע בעיבוד
נתונים בעזרת מחשבים לא היה קיים. בעיבוד
נתונים מדעי המצב היה אחר לגמרי. ד"ר
פקריס בונה הוויצק והמשתמשים היו אמ"נ
ורפאל.
הדברים הגיעו לידי כך ששר האוצר דאז לוי
אשכול ז"ל מינה ועדה בראשות ד"ר כץ ז"ל
מחברת החשמל, שהוחלף אחרי כן בזנבר,
והטיל עליהם להחליט מה תהיה התפתחות
עיבוד הנתונים בישראל. בועדה הוצגו דעות
שונות על ידי כמייצג מערכת הבטחון וגרץ
כמייצג את עיבוד הנתונים האזרחי.
איל"א התלבטה מה מקומה במערכת
העתידה לקום, האם היא תוכל למלא תפקיד
מוביל כגון הקמת בי"ס לנושא או תסתפק
בסמינרים ותביא מידי פעם בפעם אנשי
מקצוע מחו"ל?
במכוז ויצמן התקיים דיון על מקומם של
האוניברסיטאות בהכשרת דור של אנשי
מקצוע. בטכניון הוקמה מחלקה למדעי
המחשב בהנהלתו של פרופ'
והויכוח היה מה יהיה התוצר של המחלקה
האם בוגר מדעי המחשב יוכל עם היכנסו
למתקן להשתלב בעבודה השוטפת או יידרשו
לו שנה-שנתיים ללמוד את הדרוש על מנת
להשתלב בעבודה השוטפת, האם כעבור
הזמן הנדרש ללימוד צורת העבודה הבוגר
יוכל למלא תפקיד חיוני?
גינזבורג
2 חביון היה אמן היחסים עם חו"ל.
הוא העלה את נושא המחשב
בעולם כולו. הוא איפשר
לתת מילגה לשנת
. , השתלמות
. בחו"ל.
אנשי
מקצוע מישראל ניהלו סמינריונים |
הופעתם השאירה רושם עצום הן בהופעתם
במגזר האזרחי והן במגזר הצבאי.
הבעיה היתה, והיא עדיין, מה איל"א יכולה
לתרום? היכן היא יכולה להשתלב במערכת?
הבעיה היתה קשה ואני רואה אותה קשה גם
היום, כי הדברים הפכו לגדולים, לפרטיים, אז
היכן שדה הפעולה של איל"א?
היום אינני פעיל באיל"א אבל כשאני בא
לכנס איל"א ורואה את כמות האנשים, את
מקבלי הפרסים עבור הצטיינות בנושאי
עבודה, את הטפיחות על השכם, את
התערוכה אני מלא הערכה למייסדי איל"א
וממשיכי הדרך. :
היו"ר עמירם שור: קיקי, אולי אתה אינך
מצוי היום בדברים, אבל באיל"א פועלות
היום קבוצות מקצועיות וקיימות פעילויות
יחודיות, נהפוך הוא, איל"א קבעה והחליטה
שעקב ההתמקצעות יש להקים מסגרת-על
שתאגד את כל ההתמחויות. מו"ח למשל
מאגד את המורים, את ההוראה באמצעות
מחשבים, ובנוסף ישנן קבוצות יוניקס,
אינטליגנציה מלאכותית, רשתות תקשורת
וכו', כלומר, איל"א דוקא ידעה להסתגל
למצב החדש ולתת בעצם מטריה וחסות
לתנאים המשתנים ולכל הקבוצות המתמחות
שהצטרפו לאיל"א במהלך השנים.
מרדכי קיקיון: השאלה היא זו, האם
הקבוצות המתמחות האלה הן ממשיכות
לחיות או מגיע הרגע שהילד בגר והוא עושה
את שלו. אם אני לוקח את מו"ח, משרד
החינוך התיישב על זה, עשה את מה שעשה
ועושה מה שעושה, איפה איל"א בכל זה?
היו"ר עמירם שור: איל"א נותנת את החסות
ואת המשריה לכל הפעילות של מו"ח.
מרדכי קיקיון: חסות זה שם.
היו"ר עמירם שור: זה לא רק שם, זה בעצם
סיוע והכוונה. איל"א שותפה לכל הפעילות
והעשיה בקבוצה הזאת.
ברצוני לעבור לאלי עטר שיספר מה איל"א
תרמה לו או מה הוא חושב שאיל"א עשתה
לו מראשית הדרך ואיך הוא רואה בעצם את
מכלול הנושאים הקשורים בפעילות איל"א.
אלי עטר: אם אני מסתכל על תקופה שאני
הייתי פעיל באיל"א, מבחינתי האישית זאת
היתה תקופה מאוד טראומטית, עמירם ואלי
בטח זוכרים את התקופה הזאת, מפני שאני
נאבקתי בקפאון שנוצר באותה תקופה. אם
מדברים היום על מו"ח ועל איגוד אמיקס ועל
בינה מלאכותית ועל הנושא של היבטים
מקצועיים בענ"א, הרי כל הקבוצות האלה
קמו דווקא בתקופה שאני הייתי יו"ר הנהלת
איל"א. אני חושב שבתקופה הזאת איל"א
קיבלה ניעור רציני. זה די מתאים לאופי
האישי שלי לבוא ולהגיד, רגע אחד, איל"א
לא מתאימה היום לסיטואציה, בואו נראה
איך צריך להיות הגוף הזה וזה יקרה. אני
חושב שכפי שזה קרה אז (ובעצם עברו
כמעט סו שנים) כל עשור גוף כזה, שפועל
בתחום כל כך דינמי צריך לבוא ולשאול את
עצמו בכנות האם הוא מתאים לתקופה. ואם
הוא לא מתאים לתקופה מה הוא צריך
לעשות כדי להתאים. צריך להיות ניעוד
מערכות באיל"א. המציאות השתנתה מאד
במשך 10 שנים. נסתכל על דוגמה פשוטה,
מתוך החברות שהשתתפו בתערוכת איל"א
לפני סו שנים (עברתי על הרשימה, ואני
מעריך שאלה היו חברות דומיננטיות בשוק
ורציניות, אם הן השתתפו), 50% מהן כבר
אינן. וזאת תופעה שאף אחד אולי לא נותן
את דעתו עליה. אז אתה שואל את עצמך
איל"א מתאימה למציאות החדשה או לא
מתאימה והאם ננקטות הפעולות המתאימות
או שיש קפאון. התחושה שלי. וכך חשתי אז
ששוב נוצר קפאון, זאת אומרת ממשיכים
באותה מתכונת, באותה צורת חשיבה ולא
מתנערים ואומרים בעצם בואו נעשה דברים
אחרים שמתאימים יותר. זאת הבעיה
שבעצם צריכה לעמוד לפנינו.
העבר הוא סטטי. הוא דינמי ומשתנה רק
בפיהם או בקולמוסיהם של היסטוריונים. מה
שמשתנה זה העתיד. אנחנו יכולים לשנות
את העתיד וזה בידינו. האנשים שמעבירים
את המקל לדור הצעיר צריכים לחשוב על
זה. קיקי חי בתחושה שהיא יותר חמורה, או
יותר קיצונית מהתחושה שלי, בגלל שאני
מדור הביניים, אני לא כל כך קיצוני כמו קיקי
שבא ואומר, "לאיל"א כבר אין תפקידים
בתפקידים שהיו אז, אנחנו יודעים שהיו
התלבטויות אדירות לגבי מילוי או אי מילוי
של תפקידים לאומיים, האם זה יכול וצריך
להיעשות על ידי איל"א כמו, למשל, סקר
המחשבים הגדול שמדינת ישראל החליטה
שזה דבר לא חשוב בשבילה וזה לא מעניין
את אף אחד והיא הפסיקה לעשות אותו. היו
מחשבות שאיל"א, מתוך תחושת אחריות,
תעשה אותו. כמובן גם אז היתה בעית
המימון. הבעיות הכספיות מלוות את איל"א
במשך כל תקופת קיומה, כי זה ארגון
וולונטרי שחי על מיסי חברים ועל הכנסות
מארועים, זה אחד הדברים שמקשה מאוד
על איל"א להגשים את השאיפות ואת
התוכניות, גם לזה צריך לתת את הדעת. איך
מתמודדים עם הדבר הזה וצריך לצאת
מהבעיה הזאת באיזה שהוא אופן.
היו"ר עמירם שור: בדעתי לדון בנושא אחר,
אך לפני כן אני חייב לספר לכם על ההזרמנות
שהיתה לי להציג את איל"א בפני נשיא
לשכות המסחר והתעשיה של ברית
המועצות שביקר לאחרונה בישראל.
בפגישות עבודה עם הועד המנהל
של ארגון העמית בישראל (איגוד
לשכות המסחר בישראל) נעשה
נסיון לזהות ולאתר את התחומים
כהם ניתן לשתף פעולה בין ברית
המועצות לישראל, ניצלתי את ההזדמנות
להציג את איל"א והכנס הבינלאומי של
ועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע
והזמנתי את הנשיא להציג את הכנס בפני
הגורמים המקצועיים בברית המועצות
ולקחת חלק בועידה. ראיתי בועידה הזדמנות
לשיתוף פעולה שאין להחמיצה, הזדמנות
קונקרטית יותר מכל נושא אחר שעמד על
סדר היום. "מיסטר פרזידנט" פניתי לאורח
'יש לך הזדמנות מצוינת להתחיל בשיתוף
הפעולה בועידת ירושלים" והנשיא לא איכזב
וביקש לקבל את התוכנית. כאשר עוזריו באו
אחריו לבקש פרטים נוספים על הארוע.
באותו מעמד ורגעים התגנבה ההרגשה
לליבי, שהנה לאיל"א יש ויכולים להיות גם
תפקידים לאומיים ובינלאומיים, ביצירת
רקמת יחסים, עסקיים, מקצועיים ותרבותיים
החורגים מעבר לזמן ולמקום הצר של
הפעילות השיגרתית והשוטפת של איל"א,
שהרי אם איל"א לא היתה קיימת, מי היה
יכול לעשות זאת במקומה?
אליהו הכהן: למען הצדק ההיסטורי, מן
הראוי לציין שהקמתה של איל"א אינה
פותחת את עידן המיחשוב בישראל. מערכות
ראשונות לעיבוד נתונים החלו לפעול בארץ
עוד בשנות ה-30, ואחרי כן בשנות ה-40
וה-50, בחברת החשמל הא"י, בלשכה
לסטטיסטיקה, במערכת הבטחון - כמובן
בטכנולוגיות שהיו קיימות באותם ימים.
עוד לפני שנוסרה איל"א, פעל בממר"מ
מערך מיחשוב שהיה מן החדישים בעולם
באותה עת, ובנק דיסקונט הסב למיחשוב את
מערך העובר ושב של כל סניפיו - ואף זכה
על כך בפרס קפלן - שלא לדבר על המיחשוב
הישראלי החלוצי שפעל במכון וייצמן 10
שנים לפני כן.
מרדכי קוקיון:
זה טבעי שגוף
כזה קם אחרי שיש
כבר מיחשוב ולא לפני.
אליהו הכהן: אכן כך. השאלה היא מה היה
המניע להקמתה של איל"א? האם היה זה
הצורך בגוף מרכזי לסיוע טכני או ללימוד
מקצועות המחשב, או שמא נדרש אז ארגון
מקצועי להגנת עובדי המחשב או לטיפוחם
המוראלי.
כמובן שלא זה ולא זה. מי שזוכר איך חש את
עצמו תוכניתן| בארץ בתחילת עידן
המיחשוב, ודאי יסכים שתחושת הסיפוק
המקצועית לא חסרה. בעלי המקצוע היו
מעטים מאד ויחודיים - איש וציודו
הספציפי. אם ביקשת, עמירם, לשלב זכרונות
אישיים, ודאי תזכור איך הייתי מגיע אליך
לפני 30 שנה, לחברתך שברחוב המסגר, עם
סרטי נייר מנוקבים שהיו פלט רישום
המשכורות של עובדי "דן", כדי להפוך אותם
לכרטיסים מנוקבים באמצעות מכונה
מיוחדת (זטוזשטחטי)). כמה אנשים בכל הארץ
כולה, יכולים היו לסייע לי באותה עת לפתור
בעיה תיכנותית כלשהי בציוד זה? - אפשר
למנותם, כמדומני, על אצבעות כף יד אחת.
כאשר הנחתי על שולחני דפי קידוד, הסתכלו
עליהם ידידים ועמיתים בסקרנות מהולה
בהערצה. אלה לא היו דפי עזר במתמטיקה
או בהנהלת חשבונות שידיעתם היתה נחלת
אלפי אנשים בעלי מקצוע בארץ. דפי הקידוד
- בימים שלפני היות שפות תיכנות משותפות
= היו ייחודיים ושונים בכל חברה ולכל סוג
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 27
ציוד, ואיש לא ציפה מארגון מרכזי כאיל"א
שישמש כסמכות מקצועית עליונה לסיוע
טכני, או כמרכז הדרכה ארצי, כי בכך עסקו
החברות המשווקות.
באותה מידה לא קמה איל"א כארגון עובדים
מקצועי, דוגמת סקציית פועלי היהלומים,
למשל. קודם כל מפני שהיו מאוגדים בה
עובדים ומעבידים, חברות ופרטים, מפעילים
ומנהלים.
על ציר הזמן, קמה איל"א בנקודה שבה
החלה ההסבה ההדרגתית הכלל-ארצית של
דור הציוד האלקטרו-מכני (מכונות להנהלת
חשבונות עם סרגלי פיקוד) ודור המכונות
האלקטרוניות הקדם-ממוחשבות (מכונות
עם זכרון ו/או עם מכונות המנהלות כרטיסים
חזותיים בעלי ערוצים מגנטים) | אל
המחשבים האלקטרוניים מונחי התיכנות הרך
יותר.
מגמתה של איל"א היתה קידום רעיון
המיחשוב והפצת תודעת עיבוד הנתונים
האלקטרוני בקרב כל המוסדות, הארגונים
והגופים המינהליים והתעשייתיים המסחריים
והאקדמאיים בארץ, מתוך הערכה והכרה
שהתקנת מערכות חדישות אלה תצעיד את
המינהל כברת דרך קדימה.
היעד הראשון היה טיפוח המודעות
לטכנולוגיות החדשות בקרב צמרת הניהול
ומקבלי ההחלטות והקהיית חודו של החשש
מפני הגולם האימתני שעוד לא הוברר בדיוק
כיצד לעכל אותו. את זה עשתה איל"א
בהצלחה רבה בכל כנסיה השנתיים
ובעשרות ימי עיון וסמינריונים שאירגנה.
דב חביון היה המנוע שמאחורי איל"א, ומי
שקשר אליה בשנותיה הראשונות את טובי
המומחים ואנשי המדע בארץ. בכנסי החברה
נטלו חלק הפרופ' יהושע בר הלל ז"ל
וייבדלו לחיים ארוכים הפרופ' פקריס,
הפרופ' גיליס, הפרופ' ליבוביץ ורבים אחרים.
דב חביון חזה את התמקצעותו
של ענף המיחשוב
. הצפויה לתחומי התמחות
ומקצועות משנה. במקום בעל
המקצוע שנקרא 'איש מחשבים', נוצרו מנתח
המערכות או בוחן השיטות, התוכניתן, איש
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
הדוח6וץ5, | המפעיל, | הטכנאי, | מהנדס
התקשורת, ובתוך כל אלה נתייחדו להן
התמחויות משנה.
במסגרת איל"א פועלות כיום קבוצות
התמחות לא מעטות. האם העלה מישהו על
דעתו לפני 10 שנים שתקום קבוצה מתמחה
ל-א:ח₪? ואנחנו עדיין בראשיתו של עידן
ההתמחות.
היו"ר עמירם שור: אני מאד שמח שנמצא
האיש בחבורה שהוא מאמין ומתלהב גדול
מפעילותה ותיפקודה של איל"א, המטיב
לזכור גם את ההיסטוריה. אמנם נכון הדבר
שלפני 25 שנה היו כבר מוסדות ממוחשבים,
אך משקלם והיקפם במשק כולו היה שולי.
כאחד הנמנה על מקימי מרכז החישובים
העסקי הראשון במדינת ישראל, לפני 27
שנים, אני זוכר היטב את אותם ימים של
בראשית, היתה זו תקופה חלוצית במלוא
מובן המילה. רק מעטים הביט את הצורך
במיחשוב וראו את מערכות המידע כדבר
נתון וחיוני, כסם חיים לארגון העסקי
והמוסדי, כפי שאנו רואים זאת כיום. אין
ספק שבאותם ימים איל"א מילאה תפקיד
חשוב | ממדרגה ראשונה| למשתמשי
המחשבים, משנולד הצורך הוקמה איל"א.
יחיאל, אתה היית מראשוני המקצוע, את
ראשית דרכך עשית בחיל האויר ואחרי כן
היה לך מבט רחב יותר על כל
מה שקרה בארץ
הזאת, כאחד
שפעל בחברה
מרכזית
שסיפקה הרבה
מאוד מערכות, איך אתה
רואה את הדברים?
יחיאל אלון: אני אציין את החיובי, יותר נכון
איפה היתה תרומה ניכרת של איל"א והיכן
תרומתה היתה יותר קטנה, למרות שחלק
מהדברים הוזכרו. אני חושב שבתקופה
הראשונה הדבר העיקרי היה ההרגשה של
השייכות של האנשים שבעצם איבדו את
מקצועם הקודם ועברו למדבר, בו היו מתי
מעט. מנסיון אישי אני יכול לומר, אני הייתי
בחיל האויר ראש ענף, היו לי אנשים כפופים,
היתה לי דרך לפני לאן להתקדם, ויום אחד
מצאתי את עצמי בחדר קטן בקריה על יד
שולחן עם נייר ועפרון, בלי אנשים כפופים לי,
בלי מעמד בלי שום דבר. אני חושב שהיו עוד
רבים כאלה שעסקו במקצוע שאיש לא הבין
אותו, שרבים זלזלו בו, שאיש לא הבין את
חשיבותו. ובעצם, בניגוד למה שאתה אומר
אליהו שאנשים הסתובבו עם האף גבוה,
אולי האף התרומם במשך הזמן, בהתחלה
הוא היה נמוך מאוד. איל"א כשהוקמה נתנה
הרגשה של שייכות ויוקרה לאלה שאיבדו
בעצם את מקצועם הקודם ועסקו במשהו
שאיש לא הבין אותו. פה היתה תרומה רבה.
התרומה השניה שכבר הוזכרה זה החשיפה
לעולם הגדול. אף גוף לא הצליח ליצור את
אותם הקשרים שאיל"א הצליחה, הן להביא
נסיון מהעולם הגדול שהקדים אותנו במספר
שנים, כשאנחנו התחלנו במחשב הראשון
במדינה, בעולם כבר היו מחשבים וכבר עסקו
בהם. איל"א הביאה את המרצים ואת
האנשים הבקיאים במקצוע הנה, בעיקר
לכנסים השנתיים אבל גם בין הכנסים לחוגי
עבודה וגם הוציאו אנשים החוצה. איל"א
היתה הראשונה ואולי היחידה ששלחה
אנשים לתקופות השתלמות ארוכות בארצות
הברית, מימנה את זה ועזרה להם להיות
חשופים לשיטות המתקדמות
של העולם
ל
-/
הגדול.
היכן איל"א לא
עשתה מספיק? קודם כל
בתחום של הדרכה והשתלמות. פה גופים
אחרים איכשהו ענו לאתגר הזה בצורה יותר
פעילה, בעיקר המכון לפיריון העבודה אשר
הצליח להפיץ את הידע הזה בין פקידות
ממשלתית ובין גופים ארגוניים שונים. הוא
ויתר על היוקרה הגדולה וירד לדברים
מוחשיים יותר, ולימד ניתוח מערכות ובמשך
הזמן גם תיכנות. ואילו איל"א את התחום
הזה הזניחה. זה באשר לעבר. היום איל"א
חוטאת לדעתי בתחום אחר - בדרך שבה
היא מרעננת את שורות חבריה תוך הזנחת
ותיקי האיגוד. אין מספיק קשר עם הותיקים,
אין התיחסות אישית, ואין רגישות.
כדי להמחיש את דברי אספר לכם כי קבלתי
לפני כשנתיים הודעה מהנהלת איל"א כי
כרטיס החבר שלי שהיה מס' 21 מוחלף בזה
למספר בן 5 ספרות. ערערתי על "השיפור
הזה". לא זכיתי לקבל תשובה. בלית ברירה
החזרתי את כרטיס החבר "המשופר" ואני
מסתפק בכרטיס החבר הישן. לא היתה כל
תגובה לפנייתי.
אני חוזר, הדבר הגדול בעיקר היה השייכות
לגילדה, או לתחום המקצועי, אנשים הרגישו
שהם שייכים לאיזו משפחה, שעוסקים בדבר
חלוצי, גדול, מלא התלהבות, ומביאים בעצם
את הקידמה למדינת ישראל. אני בטוח
שאנשים | ראו בעיניהם | את החזון
שהמחשבים יהיו הגורם הדומיננטי בקידום
של מדינת ישראל. אני מאמין בזה היום,
ואני חרד וקורא, כשאני מסתכל על
איך ארצות ערב מתקדמות :
במיחשוב. אני חרד לזה יותר
מאשר אם יש להם עוד
טילים או פחות טילים. אני
ישראל תלוי
במידה רבה
בקידום של
המיחשוב
שלה. זה בטחונה, וכאחד הכלים
האלה. הידע והתחכום בתחום המחשבים
הוא המפתח גם של התעשיה, וגם היצוא וגם
החינוך. אולי גם רפואה
זאת היתה ההרגשה, היום קל לחשוב כך
היום זה גם מובן לכולם אבל באותו זמן
אנשים לא האמינו בזה ואיש לא העריך את
הדבר הזה. באוירה של חוסר הכרה וחוסר
גיבוי היה קומץ אנשים שחזו את העתיד.
הביטוי הארגוני לראיית העתיד ולאמונה בו,
היה איל"א. האנשים ואיל"א בעיקר ראו את
החזון הזה וההתלהבות של האנשים היתה
גדולה, ובזה אולי תרומתה של איל"א.
היו"ר עמירם שור: אני רוצה לנצל את
ההזרמנות אחרי שיחיאל סיים את דבריו
ולאמר מספר מילים ביחס לנושא שהזכיר
יחיאל: הקשר של איל"א לבוגריה וותיקיה
ולמיסדיה. השנה הוטלה עלי המשימה
לארגן את הכנס של מחצית היובל, ובמסגרת
זו הגיתי את הרעיון, לקיים ארוע הצדעה
לותיקים, ובדרך הזאת לחדש את הקשר עם
הותיקים, עם המייסדים. אנחנו החלטנו
להקים מועדון קבע שכל שנה יצטרפו אליו
ותיקים נוספים חדשים. כחברי יסוד, יהיו כל
אלה שהיו חברים באיל"א עד 1967. מי שהיה
חבר באיל"א לפני 67 יוזמן לארוע המיוחד:
הצדעה לותיקים, ארוע שיוקיר ויכבד את
1 הראשונים. במסגרת הארוע נחלק תעודות
הוקרה לכל אחד מהאישים הותיקים כהוקרה
על תרומתו לענף, לתעשיה ולאיל"א.
התעודה הזאת תעיד כאלף עדים על הקשר
האמיץ שבין המייסדים ומחוללי המהפיכה
של תעשית המידע בישראל לאיל"א. ארוע
זה עתיד להחזיר את
הותיקים לקשר
הדוק -
עם איל"א. אליהו
הכהן נתמנה ליו"ר הועדה
שמכינה את הארוע ואנחנו מקווים שזה יהיה
ארוע נוסטלגי חשוב במסגרת ארועי מחצית
היובל לאיל"א. זה יבטא אולי את הרצון
הטוב והכנה שיש לאיל"א לחדש את הקשר
עם הותיקים ולהתמיד בו.
עכשיו אני מבקש לתת את רשות הדיבור
לפרופ' כתריאל בארי, ממך הייתי רוצה
לשמוע | האם מנקודת הזוית שלך,
האוניברסיטאות ממלאות את תפקידן
ומכשירות היום את האנשים לטכנולוגיה של
המחר? האם אתה חושב שאיל"א משתלבת
בחשיבה האקדמית של היום והולכת למלא
איזה שהוא תפקיד גם בחיים האקדמיים של
אלה שעוזבים את האוניברסיטאות ועשויים
להצטרף לענף שלנו הן כאנשי מדע וחוקרים
והן כאנשי מעשה?
פרופ' כתריאל בארי: אתייחס לשאלה שלך
כפי שהיא מנוסחת: האם האוניברסיטאות
היום - המחלקות למדעי המחשב או
המחלקות למקצועות קרובים למדעי
המחשב, מתיעצות עם איל"א, האם לאיל"א
יש השפעה עליהן? התשובה שלי, כנראה
שלא, אין לה שום השפעה. אולי אני רואה
את זה מהזוית הירושלמית, אולי במקומות
אחרים יש יותר השפעה, הרושם שלי הוא
שלא. למעשה לעולם התעשיה בארץ אין
הרבה השפעה על העולם האקדמי. זה המצב
כפי שאני רואה אותו ולדעתי זה מצב לא
3 אבל זה מצב עובדתי שצריכים להתייחס
אליו.
לגבי החלק השני של שאלתו של עמירם.
המצב הזה ידוע. כבר כ-20 שנה, אני חושב,
יש ויכוח בין התעשיה לבין האקדמיה. אולי
% מאנשי האקדמיה בכלל טורחים לדבר
עם אנשי התעשיה. אבל ה5%7 האלה כמובן
אינם מספיקים להזיז את האקדמיה לכיוון
שהתעשיה היתה רוצה. אבל כדאי שנשים
לב לעובדה שהתעשיה לא תמיד צדקה במה
שדרשה מהאקדמיה. אתם זוכרים את
התקופה לפנ בעשור,
איל"א
וארגון הסטודנטים
למדעי המחשב היו מארגנים כל
שנה כנס ובכנס היה ויכוח גדול,. האם
האקדמיה מלמדת מה שהתעשיה צריכה.
התעשיה היתה באה ואומרת, רוצים קובול,
ואנשי האקדמיה היו מנסים לעשות אלף
ואחד סיבובים באויר להסביר מדוע לימוד
קובול הוא לא באחריות האקדמיה. הנה
עברו כמה שנים ואותם אנשי תעשיה שדרשו
קובול באו ואמרו, אנחנו לא רוצים קובול,
אנחנו מודים - זאת היתה טעות, לא רוצים
קובול אנחנו רוצים שפות דור רביעי. עד
היום למיטב ידיעתי אין קורס בארץ
באקדמיה שמלמדים שפות דור רביעי. יתכן
שגם כאן יהיה אותו מצב כמו שהיה לגבי
קובול שיגידו אחר כך רוצים שפות דור
חמישי לא שפות דור רביעי.
אני שמעתי אנשי אקדמיה וגם אנשי תעשיה
שאומרים להיפך, האקדמיה מכשירה
תלמידים מצוין למה שאנחנו צריכים. נותנים
להם הכשרה בסיסית, מלמדים בחלקה
מתמטיקה ויש חלק ניכר מהתעשיה בארץ
שדורש מתמטיקה. לאו דוקא בעיבוד נתונים
אבל בהרבה תחומים אחרים שיש שימוש
במחשבים צריכים שיטות מתמטיות ובלי זה
לא יכולים לעבוד. דיברתי פעם עם מנהלת
מחלקה גדולה לעיבוד נתונים שאמרה לי:
אני תמיד אעדיף מתמטיקאי על בוגר מדעי
המחשב משום שהוא יודע לחשוב. ללמוד
את השפה ואת המערכת ילמדו אצלי. ללמוד
לחשוב לא לומדים אצלי, זה צריכים ללמוד
באוניברסיטה. אני עצמי בעל חינוך מתמטי.
מנסיוני אני יודע שניתן למצוא בוגרים
במדעי המחשב כאשר מבקשים מהם להוכיח
כי הפרוטוקול או האלגוריתם שכתבו נכון,
אינם מסוגלים לעשות זאת. (יש כמובן
בוגרים שבהחלט כן יודעים). המצב בחו"ל
אולי אפילו גרוע יותר, יש חוקרים, בעלי
תואר ד"ר, שאינם מסוגלים לכתוב כיאות
הוכחה של פרוטוקול. הם "מרגישים" שזה
נכון, אך אינם מסוגלים להוכיח נכונות, או
"מעשה חושב" אוקטובר 0 חשוון תשנ"א | 29
למצוא טעות כאשר הפרוטוקול אינו נכון. כך
שהמצב אינו לגמרי טוב אצלנו וגם בעולם.
בארה"ב התקיים בשנה האחרונה ויכוח
חריף בנושא הוראת מדעי המחשב, שפורסם
ב-]א646, וגם תורגם ופורסם ב"מעשה
חושב". לדעתי הכשרה בסיסית טובה זו
הכשרה לחשוב נכון ולנסח היטב את מה
שרוצים להגיד. לנסח את זה בצורה טובה,
בצורה ברורה. זו כנראה אומנות שקשה
מאוד ללמד אותה, אם בזה נצליח אני חושב
שזה יהיה הישג גדול.
אולי כאן זה עונה על השאלה הראשונה
שלך אם האקדמיה תורמת או לא, התשובה
היא, לא כל מה שאתם רוצים לקבל אנחנו
נותנים, ואחת מהסיבות היא שאנשי
האקדמיה פשוט לא שומעים מה שאתם
אומרים. אגע בזה בחלק השני של דברי. אבל
מצד שני, בסופו של דבר יוצאים אנשים
שיודעים לחשוב, ויודעים לחשוב בתחום
הספציפי הזה של מתמטיקה ושל מדעי
המחשב. מלמדים אותם אחרי זה את
המערכות הספציפיות כשהם באים לחברה.
אני לא מסכים שזה לוקח שנתיים. כפי שאני
שומע בוגר טוב היום יכול להיכנס לעבודה
בהרבה פחות משנתיים ותוך שנה שנתיים
הוא יהיה הרבה יותר טוב מאשר אדם שלא
עבר את המסלול של לימודים באוניברסיטה.
נדבר קצת מה איל"א יכולה לעשות ולאיזה
כיוון איל"א צריכה ללכת, שוב אני מדבר
מזוית של אקדמאי. כבר אמרו כאן קודם
שהתעשיה הקיפה לפני 25 שנה מספר קטן
של אנשים, היום זה אלפים רבים של אנשים.
אותו דבר לגבי האקדמיה, לפני 15 שנים היו
כמה מחלקות ובכל אחת היו 2-4 אנשים.
היום יש מאות אנשים באקדמיה, כשיש כנס
ארצי אני לא מכיר את רוב האנשים. כלומר,
גם התעשיה וגם האקדמיה מבחינת מספר
המרצים וגם מבחינת מספר הסטודנטים,
מהוות ציבור מאוד מאוד גדול. ברור
שהמטרות של ארגון כמו איל"א צריכות
להיות שונות מאוד היום ממה שהיו לפני 20
שנה, אי אפשר להשוות. כשבאים לדבר על
מטרות השאלה היא מדוע בכלל שתהיינה
מטרות. אני הייתי מסווג את המטרות לשני
סוגים, סוג אחד זה מטרות לשם איזה שהוא
רווח, לשם תועלת והסוג השני זה לשם
שמים. למשל, דיברו קודם על יצוג כלפי
העולם הגדול, יצירת קשרים עם העולם
הגדול, יש בזה גם תועלת לתעשיה אבל בלי
כל ספק זו גם מטרה לאומית, אם אנחנו לא
נעשה את זה יתכן שזה פשוט לא ייעשה.
אינני יודע אם זה חייב להיעשות, אני לא
משוכנע שהמדינה חייבת להיות מיוצגת בכל
ועדה אבל יתכן שכן, יתכן ששם קובעים
סטנדרטים שאם לא נדע עליהם ואם לא
נשפיע עליהם זה יפגע בו. חשוב גם
שהמדינה תהיה מיוצגת, כי זו מדינה שלא
זוכה לייצוג בהרבה פורומים בינלאומיים
ורצוי שנהיה מיוצגים גם כשאין תועלת. זה
תפקיד שאיל"א ממלאת, ואם איל"א לא
תעשה את זה די סביר להניח שאף גוף אחר,
ודאי לא הממשלה, לא יעשו את זה, ודאי לא
בצורה טובה.
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
/ אבל בואו נדבר על דברים לשם תועלת. ז
= מא +. נָ כמובן שאם מדובר על תועלת מיידית בשביל
% זה יש תעשיה וכל גוף תעשייתי פועל
: לתועלת המיידית שלו, לכן התועלת צריכה
להיות לטווח ארוך יותר. וכאן צריך לשאול,
מאיזה פעילות של איל"א אפשר להפיק
תועלת. אם נדבר על קשר בין איל"א לבין
האקדמיה, אני הייתי מעורב עם איל"א
בעיקר בארגון כנסים בינלאומיים, יש כאן
בודאי תועלת למדינה, באים אנשים שאחרת
לא היו באים לכאן. אבל, האם התעשיה
הרויחה מזה? לכל כנס כזה באו כ-100-150
/ משתתפים מקומיים. אם הם נהנו מהכנס
לו 4% ושמעו דברים מעניינים - זה ודאי טוב.
%ש % חשיפה, אחת לכמה שנים, למתרחש בחזית
המחקר בתחום שעוסקים בו ודאי חשובה.
אבל איני יודע עד כמה היתה לכנסים אלו
השפעה של ממש על מה שקורה בתעשיה.
להערכתי התועלת הגדולה לאקדמיה וגם
לתעשיה בארץ יכולה לצמוח דוקא משיתוף
פעולה בקנה מידה יותר קטן. הוזכרו קודם
קבוצות עבודה של יוניקס, קבוצות עבודה
בבינה מלאכותית, אני חושב שיש מקום לעוד
0 או 20 קבוצות עבודה בתחומים שונים,
וזה המקום שבו התעשיה בארץ יכולה
להרויח הרבה. מדובר היום בקהילה מחקרית
באקדמיה שהיא בין המובילות בעולם
בהרבה תחומים, דבר שלא היה נכון לפני 20
שנה. יש היום תחומים שבהם אנחנו מספר
שניים בעולם, מבחינת מספר החוקרים,
ובעיקר מבחינת טיב החוקרים. יש תחומים
אחרים שבהם אנחנו בין חמשת הכי טובים
בעולם. בין המעצמות אנחנו מעצמה כבמעט
בכל תחומי מדעי המחשב. יש כנסים שבהם
מסתכלים על איכות המאמרים, על מספר
המשתתפים, ומגלים כי מספר אחד - ארצות
הברית. מספר שניים - ישראל. יש כנסים
שבהם ישראל היא רק מקום שלישי או רביעי
וגם זה מכובד. אם יש לנו חוקרים כל כך
טובים ובעולם מעריכים אותם, ובעולם גם
מוכנים לשלם כסף טוב עבור המחקר שהם
עושים, גם התעשיה יכולה ודאי להרויח
משהו בנושא הזה. רווח מיידי קשה פשוט
לממש, אבל קבוצת עבודה שנפגשת פעם
בחודש או פעם בחודשיים והחוקרים מציגים
את המחקר שלהם, אנשי התעשיה מציגים
את המערכות שהם רוצים להוציא לשוק
שי בעוד שנתיים שלוש ורואים באיזה מידה יש
כאן דברים דומים, זה יכול להביא הרבה
תועלת לתעשיה וגם לאקדמיה. אני רואה
בזה מטרה לאומית. כי האמת היא, לאקדמאי
אין שום רווח אישי משיתוף פעולה עם
תעשיה בארץ, הוא תמיד מרויח יותר
משיתוף פעולה בחוץ, בארצות הברית, זאת
המציאות כיום. אנחנו חזקים גם בתעשיה
וגם באקדמיה, אבל שיתוף הפעולה בין שני
הגופים האלה עדיין לקוי ואם היינו משיגים
שיתוף פעולה היינו מרויחים הרבה, היינו
הופכים למעצמה גם בתחום הזה וזה היה
מחזק את שני התחומים.
עוד נקודה אחת קטנה, רעיון שאני לא יודע
אם ניתן לממש אותו, לפי דעתי אנחנו
נמצאים כיום באמצע ואולי בסוף מהפיכת
7
מיחשוב, המהפיכה היא מתמדת. אם היום
אנחנו מדברים על תעשיה של אלפי עובדים
ועל אקדמיה של אלפי מרצים ותלמידים, הרי
מספר הלקוחות היום מגיע למיליונים. אני
חושב שמחשבים ייכנסו לכל בית, זה עניין
של 5 שנים עד 15 שנים, מחשבים ותקשורת
הולכים להשפיע על החיים היומיומיים של
כולם. דבר נוסף שאיל"א יכולה לעשות
ולתרום, זה בהפצת מודעות מה זה מחשב,
האקדמיה לא יכולה ללמד אנשים ברחוב מה
זה מחשב. מיכללות מסחריות גם כן לא. יתכן
שיש מקום לאיל"א לתרום משהו בתחום
הזה, בתחום של הפצת ידע, מד זה בכלל
מחשב, מה עושים איתו, לאן התחום הזה
מתקדם. שאנשים ידעו במה מדובר.
היו"ר עמירם שור: אולי כאן המקום לשמוע
את נציגם של ממשיכי הדור, אנחנו ביקשנו
שיהיה לנו גם נציג צעיר מממר"מ. נמצא
אתנו כאן רב סרן צעיר, בואו ניתן לו לומר
כיצד הוא, מנקודת הראות שלו, רואה אותנו
המבוגרים יותר ואיך הוא רואה את איל"א
ומה הן הציפיות שלו מאיל"א. נלמד באיזו
מידה הוא מעורב בכלל בפעילות של איל"א.
יאור דור: הגדרתם אותי כצעיר בחבורה
עוברה שכלעצמה נכונה ביותר, יחסית
לשותפי בפורום שכל אחד מהם הינו "שועל
קרבות" ותיק בתחום המיחשוב.
בטרם אתייחס לשאלה, קצת נתוני רקע:
לנושא המיחשוב התוודעתי כחייל בשירות
סדיר, בשלהי שנת 78, ב"ממר"מ. הכניסה
לתחום לא ידוע זה והעיסוק בו, הותירה בי
הרגשת גאוה ומימוש עצמי גבוהים מאוד.
עם זאת, מכיוון שהוגדרתי כאן כצעיר
בחבורה, עם יד על הלב, כבר איני בטוח אם
זוהי ההגדרה הקולעת שכן, ב-2ו השנים
שחלפו, היינו עדים לקפיצת דרך טכנולוגית
עצומה אשר להערכתי תיתפס בעתיד כאחד
האירועים המהפכניים ביותר במאה. קפיצה
זו הינה הכניסה החזקה וההתפשטות של
המיחשוב האישי
לעצם העניין, איל"א נתפסת בעיני כגוף-על
בתחום המיחשוב בארץ. וככזו, הייתי
מעוניין לראותה כנושאת הדגל בראש
המחנה. בחלק מהתחומים ניתן בהחלט
לאמר כי איל"א מימשה את יעודה
באמצעות הקמתן של קבוצות התעניינות
מתמחות, כפי שהוזכר כבר ע"י קודמי.
אני חולק על כל הנושא של אקדמיה, אני
יכול רק להצטער על כך שהאקדמיה מנתקת
את עצמה מהתעשיה. אני חושב שזאת טעות
מכיון שאני יכול לקחת היום את המודל של
ממר"מ כבית יוצר לאוכלוסית התוכניתנים
בארץ, ממר"מ השכיל לשלב את הנושא
האקדמי עם הצרכים המבצעיים בשטח ובזה
הוכחה גדולתו כבית יוצר. אם נביט לאחור
וננסה לבדוק מי הן הדמויות הבולטות
בתחום המחשבים, יסתבר כי חלקם המכריע
נמנה על בוגרי ממר"מ ופחות אנשי אקדמיה
טהורים. להערכתי גם שילוב כזה חייב
להתבצע בצורה מושכלת. לא יתכן שגוף
כלשהו - יתבצר במעין מגדל שן ויכריז בי
הינו אחראי על התורה וככזה - יתמקד
ב"הדרכה טהורה" מבלי לקרוא ולהבין את
הדרישות מהשטח. נתק כזה מביא בהכרח
' להחטאת המטרה שלשלמהה אנחנו קיימים.
אנחנו יכולים לעסוק היום בהדרכת פורטרן
ולמעשה | מחוללי ה היישומים והבינה
המלאכותית יהוו את החזית הטכנולוגית
ואנחנו בכלל לא נימצא שם. לצערי, הרבה
מבוגרי האקדמיה היום בישראל מוצאים את
דרכם החוצה אל מחוץ לגבולות הארץ, וזה
נושא שלדעתי איל"א פיספסה בו את אחד
מהתחומים החשובים שבעצם ההויה שלנו
כישראלים - להוות מרכז ידע טכנולוגי.
הרבה חבר'ה מוצאים את דרכם החוצה
לחברות המובילות בתחום בחו"ל. איל"א
להערכתי, צריכה היתה ועדיין צריכה להיות
נושאת הדגל בכל מה שקשור בהבאת
חשיבות הנושא למודעות ולתודעה של
הגופים הממשלתיים אשר אחראים לתקציבי
תחום המיחשוב. הנושא של ענף תוכנה כענף
ייצור מועדף.
היו"ר עמירם שור: אתה כבר לא צודק.
יאיר דור: לגבי תפקידי איל"א בעתיד. אנחנו
עומדים לפני קליטת עליה של הרבה מאוד
אנשי היידטק. | אלו אנשים מקצועיים
מהשורה הראשונה, ואנחנו צריכים להיות
חכמים מספיק כדי לגרום להם לתעל את
הכישורים שלהם ולנתב אותם לתרומה
בתחום המיחשוב בארץ מבלי לפזול החוצה.
נושא הטכנולוגיה המתקדמת, להערכתי,
עדיין לא זכה למקום של כבוד, אנחנו עדיין
מספר שניים, אבל אני חושב שמבחינת
פוטנציאל, לישראל יש היום את כל
הכישורים להיות מספר אחר. אנחנו צריכים
להוציא את זה מהכח אל הפועל. השאלה
היא איך, ולזה אין לי תשובה כרגע.
היו"ר עמירם שור: ובכן לאור הדברים
שנשמעו ברצוני לעדכן אתכם. היום אחרי
הצהריים הייתי שותף לדיון עם המדען
הראשי של משרד התעשיה והמסחר. הנושא
בו דן הפורום הנכבד היה, איך מפתחים
תעשית תוכנה רצינית במדינת ישראל. הדיון
נסב על ממצאי מחקר שנעשה על ידי ד"ר בני
תורן שצריך היה לחוות דעה, האם מדינת
ישראל צריכה בכלל לתת תמורה וסיוע
להקמתה של תעשיית תוכנה. אמנם נכון
שהיתה מלחמה של "עשר שנים". 10 שנים
נלחמה תעשיית התוכנה נגד המימסד שלא
הבין שתוכנה זאת תעשיה. אבל אני לא
חושב שאיל"א יכלה לעזור בעניין הזה. כי
כאשר אתה צריך לריב עם המחוקק
והממשלה שהמדינה תכיר בתוכנה כתעשיה
והיא אטומה לעניין, איל"א לא היתה יכולה
להיות | צד בענין הזה. הכל חיו
באנדרלמוסיה, אותו בית המשפט עליון
שהיה צריך לפסוק בדינם של שתי חברות,
לאחת קבע שהיא תעשיה ולשניה קבע
שאינה תעשיה. אבל היום אני יכול לומר
שיצאתי מעודד מאוד מאותו דיון. ההמלצה
היא חד-משמעית, צריך להקים במדינת
ישראל תעשיה רצינית בתחום התוכנה,
והמדען יקצה יותר משאבים למחקר ופיתוח,
כדי שהדברים האלה גם יקרו. אני חושב
ומאמין שיש במדינה הזאת פוטנציאל גדול
מאוד, פוטנציאל שהולך וגדל היום עם גבור
גלי העליה מברית המועצות, עליה שאני
מבקש שנדון בהשלכותיה בשלב מאוחר
יותר בדיון זה.
עכשיו, הייתי רוצה לעבור לאחרון הדוברים.
אוד, אתה עיתונאי שדי קרוב לנושאים שלנו,
אתה מסקר אותנו בכל מיני תחומים, בכל
מיני ארועים. איך אתה רואה אותנו, איך
אתה רואה מבחוץ את הדברים? נכון שאתה
חבר באיל"א, איל"א אפילו כיברה אותך
בפרס בשנה שעברה, איך אתה רואה את
איל"א, איך היא מצטיירת בעיני עיתונאי?
אוד גונדר: אני חושב שמילת המפתח
שחזרה ונישנתה אצל כמה מהדוברים כאן
היא המונח מקצוענות. אני לא מצוי בנבכי
ההיסטוריה של איל"א, אני שומע כאן
חלקים, אני קורא מפעם לפעם על חלקים
אחרים שלה, אבל באופן טבעי נדמה לי
שכולם יודעים, הארגון הזה מוכר כארגון של
מקצוענים, ארגון של מתמחים בתחום
מסוים. אגב, הדבר הראשון שקנה את ליבי
בהיכרות הראשונה שלי עם איל"א היתה
ההתנהגות החריגה שלה,. או המהות
החריגה שלה בנוף של תעשיית המחשבים
ארץ, משום שתעשיית המחשבים בארץ היא
בסך הכל מערכת מאוד מאוד תחרותית שבה
אחד נושף בצוארו של השני, שלא לומר
מוצץ את הדם מצוארו של השני, והנה יש
ארגון וולונטרי שבו כמעט וגר זאב עם כבש
ודיגיטל עם יבמ וכך הלאה. אם אנחנו
מדברים על מקצוענות נדמה לי שזו גם
הבעיה של איל"א, לא במשמעות של הדאגה
לרמתם המקצועית של אנשי המחשבים
בארץ אלא בנטיה שלה להיסגר כלפי פנים.
אפילו מתוך הקשבה לדברים שנאמרו כאן
עולה במידה רבה מאוד הנטיה הזאת להביט
פנימה ולא החוצה. איל"א כפי שאני רואה
את הדברים ואני רואה אותם מבחוץ,
מזניחה את הצד של הפניה החוצה. איל"א
מזניחה את הסיכוי ואולי את מה שלי נראה
בתור היעד החשוב ביותר שלה, גם אם הוא
לא מוגדר בתקנות, להיות לובי. המהות של
לובי היא מהות דו-כיוונית, לובי פעיל מול
גורמים ממשלתיים ובזה איל"א מפעם לפעם
מגלה פעילות יותר נמרצת, בין השאר משום
שקל כנראה לחברים לכמת את התועלת
שישיגו אם יצליחו לשכנע את משרדי
הממשלה בחשיבות של רכישת עוד מחשב,
או אם יצליחו לשכנע משרד אחר בחשיבות
של הורדת שיעורי המס המטורפים על הענף.
המשמעות היותר חשובה של להיות לובי
היא להיות לובי כלפי הציבור הרחב. אתם
מדברים על כך שתעשיית המחשבים
מתרחבת, אבל מה שמתרחב בקצב מהיר
הרבה יותר מקצב הגידול של תעשיית
המחשבים הוא מעגל המשתמשים "הלא
מקצועיים". יותר ויותר אנשים שהרזומה
שלהם לא מצדיק חברות באיל"א בעצם
משתמשים היום במכונות ובפתרונות שאנשי
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 31
איל"א אמורים לייצר למענם. ואת הקשר עם
האנשים האלה איל"א מפספסת.
נאמר כאן קודם מפיו של יחיאל, הסיפור
האישי של מי שאיבד תחושת שייכות
ותחושת יוקרה כאשר מערכת המחשב
הופיעה בסביבה. אנשים מעטים מאלה
שמאבדים את השייכות והיוקרה מוצאים את
עצמם בסופו של דבר בתור אנשי מחשב.
רובם חיים עם המחשב מבלי להיות אנשי
מחשב, והם האוכלוסיה שפעילות השיכנוע
בתחומי המיחשוב צריכה להגיע אליה. אתם
מאוד מצטערים על כך שמשרד החינוך נטל
את דגל ההובלה בנושא מו"ח או שהמכון
לפריון העבודה נטל את דגל ההובלה
בתחומי ההכשרה, אבל איל"א לא צריכה
להתחרות בהם, איל"א מתוקף היותה ארגון
וולנטרי צריכה ללכת צעד אחד קדימה. ביום
שבו משרד החינוך ממלא את הפונקציות של
מכירת המחשבים לעולם בתי הספר לאיל"א
אין מה לחפש שם, היא גמרה את התפקיד
שלה. היא צריכה לחפש את אותם תחומים
שבהם אף אחד לא רואה כרגע את המטרה,
אף אחד עוד לא מזהה אותה, אף אחד עוד
לא רואה שזה כיוון הגידול של הדור הבא.
נדמה לי שבנקודה הזאת איל"א מפספסת.
נקודה נוספת, אולי קצת קשורה אולי לא
לגמרי. איל"א יבולה היתה להיות הגשר שבין
היזמות התעשייתית ובין אנשי המחשבים.
שוב, אם אנחנו מדברים על לובינג, פעילות
לובינג נעשית לא אצל המשוכנעים. מי שבא
עם תעודת בוגר במתמטיקה או במדעי
המחשב בכיסו ותלויה אצלו על הקיר, לא
צריך לובינג, מי שצריך לובינג הוא מי
שמחזיק את הכסף ולא עבר את הפקולטות
האלה. מי שצריך לובינג הוא מי שאולי יכול
להיות שותף ביזמות בין תחומית שתערב את
עולם המחשבים. גם כאן לאיל"א יש מקום
ואני לא רואה את הפעילות שלה. לדעתי
איל"א נמצאת אולי בעמדה הטובה ביותר
לעשות את הדברים האלה מתוקף מה שהיא,
יש לה מאחז בעולם האחד, היא חייבת
לצאת גם לעולם האחר.
היו"ר עמירם שור: אוקיי, תודה רבה, בזה
סיימנו לדון בשאלה הראשונה. עכשיו, יש
לנו בעיה טכנולוגית רצינית, אנחנו רוצים
לראיין את הגב' יהודית היבנר, מי שהיתה
סמנכ"לית משרד הפנים, גם היא נמנית על
ותיקי הענף באיל"א, היא ניהלה את אחד
הפרוייקטים המיחשוביים הגדולים במדינה,
את מירשם התושבים. היא גם נהגה להרצות,
בין היתר גם בפני חברי איל"א.
(שיחת טלפון) אני מבין שאני מדבר עם הגב'
היבנר. אנחנו נמצאים כאן בדיון על איל"א,
5 שנים לאיל"א, נמצאים איתי כאן מסביב
לשולחן יחיאל אלון שלימד אותך את
המקצוע. את חושבת שלא למדת, אבל הוא
לפחות השתדל, כך הוא אומר. קיקי כאן,
הטוען שאת די חששת מלקחת על עצמך את
התפקיד לנהל את מירשם התושבים, מה
שכונה קובץ מירשם התושבים של מדינת
2 "*מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
מדברת עכשיו באופן אישי ולא באופן
מוסדי, בשבילי הארגון של איל"א היה
במידה מסוימת משענת ואפילו הייתי אומרת
סביבה שבה הרגשתי את עצמי כשייכת
לאיזה שהוא חוג, לא הייתי אומרת משפחה,
אבל חוג שבהחלט יש לו בעיות זהות
לנושאים שמעניינים אותי. אפשר להיוועץ
בהם, ואפשר אפילו לשמוע לפעמים לא
מתוך שמחה לאיד אלא שאותן התקלות
שקורות אצלי קרו גם אצל אחרים ועל ידי כך
אפשר באופטימיות יותר גדולה לצעוד
ישראל.
אני המשוחח
אתך עכשיו, עמירם
שור, זוכר דוקא שאת היית אחת
הדוברים המרכזיים בכנסי איל"א. ובכן,
יושבת כאן חבורה שכבר הביעה את
דעתה על איל"א, עכשיו הייתי רוצה לשמוע
גם את דעתך.
איל"א עומדת לחגוג 25 שנה להיווסרה,
ואחת השאלות שאנחנו שואלים כאן את
כולם, או שאלו כבר, מה היו הציפיות
מאיל"א באותם ימים של בראשית והאם
הציפיות האלה התמלאו. את היית פעילה
באותם ימים ולקחת חלק בפעילות במובן
המקצועי ובמובן הציבורי, הייתי רוצה
לשמוע מה את חושבת על כך.
3
גב' יהודות היבנר: לחלק הראשון של
השאלה, כן, במבט רטרוספקטיבי, אני
קדימה.
איל"א קשורה אצלי
גם עם השם של חביון,
זכרו של חביון. לגבי השאלה השניה, מה
המצב היום, האם זה מילא את הציפיות,
קשה לי לומר, כי התנתקתי מהמערכת כבר
לפני כעשר שנים. מותר לי לומר שעשר
השנים האחרונות היו שנים מאוד חשובות
מבחינת ההתפתחות, לכן קשה לי לשפוט את
זה לעומק.
יו"ר עמירם שור: בעשר השנים האחרונות
אני מבין שהיית גם שגרירה, זה נכון? האם
אנשי עיבוד הנתונים היו חסרים לך?
2
גב' יהודית היבנר: אני יכולה לומר שאיל"א
ליוותה אותי עד נורבגיה, מקום שם שימשתי
כשגרירה. היו הרבה פעמים וגם הזדמנויות
שיכולתי להסביר את הפעילויות שלנו
בתחום המיחשוב של מירשם אוכלוסין ואז
סקרתי תמיד את ההתפתחויות שהיו
קשורות עם ההתפתחות של המיחשוב
במרכז למיכון ובאיל"א. המרכז למיכון
משרדי (מלם מערכות של היום) גם זכר אותי
ומידי שנה היה שולח לי את לוח השנה
העברי למקום שבו כיהנתי כשגרירה וזה נתן
לי הרגשה טובה גם בנכר. הייתי גאה מאוד
כאשר יכולתי בנורבגיה, בלי להשמיץ ובלי
לפגוע במארחים שלי, לקבוע שאנחנו
בישראל התקדמנו בתחום המיחשוב מעבר
לממוצע האירופאי.
יו"ר עמירם שור: אם כך אפשר לאמר
שאיל"א והקריירה הקודמת שלך עזרו לך
להצליח בתור שגרירה?
5
גב' יהודית ריבנר: זה יהיה מוגזם. זה עזר לי
באגו הלאומי שלי, גם זה חשוב. מה שקיקי
אמר שהיו לי חששות, אני רוצה להתייחס
לזה בצורה אחרת, אנחנו היינו אחד הקבצים
הגדולים במדינה. המחשבה לעבור מהקרד
סיסטם למחשבים היתה בתקופה מוקדמת
מאוד בשנות ה-60. הנסיון בארץ כולה עדיין
לא היה רב. היו אלמנטים שאני לא רוצה
כרגע להזכיר אותם וחלקם אינני
זוכרת, שניסו ללחוץ עלינו
להיות הנחשונים בשטח
הזה. אני אמרתי, שמוטב לי ללכת בנעלי
עופרת ובלבד לא להיכשל. והיו באותו פרק
זמן כמה דוגמאות של משרדים אחרים של
כל כך הצליחו ושחיזקו את העמדה שלי
שלאחר מכן התבררה כנכונה. כשהינו
במשפחת איל"א יכולתי לראות שגם
השתלבנו בזמן הנכון ובצורה המתאימה.
יו"ר עמירם שור: תודה ליהודית היבנר.
ועכשיו חזרה לנוכחים. מי שהיה מעורב
באיזה שהוא ארוע דרמטי חשוב בהיסטוריה
של איל"א, של עיבוד הנתונים, גם בצד
הדרמטי של עשיה, של חזון, של מעשה גדול
או של קוריוז, שיספר.
אלי עטר: אני רוצה להתייחס לנושא הקירבה
לאקדמיה, זה לא מה ששאלת אבל זה מה
שאני רוצה להגיד. במשך השנים איל"א
חיפשה, מתוך יהירות, להתקרב דוקא
לאקדמיה ופחות לתעשיה, ובמשך השנים,
גם כשהתמניתי ליו"ר, אמרו לי שצריכים
למנות נשיא והנשיא חייב להיות מהאקדמיה.
שאלתי, למה הוא חייב להיות מהאקדמיה.
אמרו. כדי לקרב את האקדמיה לאיל"א וכדי
שאיל"א תזכה לתשומת לב מהאקדמיה. אני
חושב שזאת היתה טעות במשך כל השנים,
כי מה שקרה כתוצאה מזה שאנחו
התרחקנו מהתעשיה. תנסו לראות כמה
מנהלי מידע "התברגו" לתוך ההנהלה
הבכירה בארגון שלהם, מעטים. ולעומת זאת
כמה רואי חשבון "התברגו" לתוך ההנהלה
הבכירה של הארגונים שלהם? רבים. מה
שקרה בעצם לדעתי הוא, שאנחנו התגדרנו
לנו בתוך המקצוע ולא השתלבנו בתהליכים
העסקיים של הארגון. אני שמח שלאחרונה
הוקמה קבוצת התמחות, "המידע ככלי
אסטרטגי של הארגון", זה נותן כיוונים
חרשים, שבאים לומר, חבר'ה תראו בעצם
למי אתם עמלים, בשם מי אתם פועלים. איך
אמר יאיר? "אנחנו לא שווים שום דבר אם
אנחנו לא באים לפתור בעיות של השרה".
אנחנו צריכים להבין את הצרכים של השדה ,
דהיינו, הצרכים של התעשיה. במקרה שלו
זה השדה, במקרה שלט זה התעשיה.
הצרכים העסקיים שיווקיים, התחרות הקשה
שבה מצויים הארגונים, ואיך אנחטו עם הכלי
הזה שנקרא מידע נותנים לארגונים שלנו את
היתרון ואת היחודיות כדי להתמודד
יותר טוב. זה תפקידה של איל"א
וזה הכיוון שאיל"א צריכה לקבל
בעתיד, ולא קליטת עליה הלקוחה
מן הספירה הלאומית וזה לא
בדיוק מן התפקידים של
2 אף פעם, על ידי אף אחד,
כשליחה של ממשלת
ישראל או עם
ישראל למלא
איל"א. איל"א לא מונתה,
משימות לאומיות במובן הזה. זה מה שיש לי
לומר על העתיד.
אליהו הכהן: לגבי הרכבה של איל"א
מקובלת עלי שיטת שביל האמצע או שביל
הזהב של הרמב"ם. אינני מחסידי הגישה
הדיכוטומית של "או-או", או שאנשי
האקדמיה יתנו את הטון באיל"א, או שהיא
תוטבע בחותמם של אנשי שדה. הויכוח
שעלה כאן מזכיר לי את הדו-שיח הנצחי
המתנהל בין אלה המצדדים בטיפוח המדע
העיוני לבין אלה המדגישים את המדע
השימושי, או כמו תחושת המעמד הבכיר
שהיא נחלת הכירורגים, אלה האוחזים בסכין
ורואים עצמם כפוסקים אחרונים, לעומת
הרופאים הפנימיים שלא תמיד זוכים ליוקרה
כמותם.
באיל"א תמיד פעלו אלה בצד אלה אנשי
אקדמיה ומכונים מדעיים ואנשי שטח. בשנים
האחרונות פחת ייצוגה של האקדמיה, ואינני
בטוח שזה לטובה. למען האיזון ולתועלת
המשותפת נראה לי שנציגות אקדמאית
באיל"א תגביה את קומתו של המוסד.
היו"ר עמירם שור: בשלב זה, רבותי, יש
בדעתי להעלות נושא אחר, שיש לתת עליו
את הדעת גם ברמה הלאומית וגם ברמת
המיקרו. העולם כולו צועד אל כלכלה
חרשה, אל כלכלת השירותים. לב ליבה של
כלכלה זו, יהיה השימוש בטכנולוגיות המידע
במובן הרחב של המילה והיישומים.
בעידן כלכלת השירותים, יתרחשו גם שינויים
מרחיקי לכת בתהליכי הייצור, המיחשוב,
האוטומציה והרובוטיקה וישלטו בכל, תהליך
העתיד לצמצם עוד יותר את התלות באדם
העובד ומתפרנס מהתעשיה. עם כל
הסיסמאות של "עם הפנים לייצור", יותר
ויותר עובדים במשק ימצאו את פרנסתם
בשירותים ולאו דווקא בתעשיה. בעידן
כלכלת השירותים נראה יותר ויותר בנוף
הכלכלי קניונים, מועדוני ספורט, אתרד
תיירות וקייט, מוסדות לטיפול באוכלוסיה
המתבגרת, מוסדות ל"גיל הזהב" וכו
בכלכלת השירותים לתעשיית התוכנה עתיד
להיות תפקיד של "כינור ראשון" והשאלה
שאני מבקש להעלות בפני הצוות היא, האם
ישראל נערכת לעידן הזה, האם ישראל,
המשופעת| בפוטנציאל | אנשי תוכנה
ומחשבים יצירתיים, עושה את המוטל עליה
כדי לקחת חלק בפוטנציאל האדיר הזה
שאפשרויותיו חובקות עולם והאם אנחנן
באיל"א צריכים לעשות, להתריע על כך בעוד
מועד ולראות בהכוונת הנושא משימה
לאומית מהדרגה הראשונה, החיונית מאין
כמוה לעתידה של כלכלת ישראל.
המחלוקת שהיתה באשר להיות התוכנה
מוצר תעשייתי, נכון להיום, היא נחלת
העבר, התוכנה היא מוצר טכנולוגי העומר
בקצה הפירמידה של תעשיית ההיידטק,
התוכנה היא נשמת החומר.
אולי בהזדמנות זו, כראי שנדע מעט
מהעובדות והמספרים בשטח. חלקה של
תעשיית המידע בתל"ג של ישראל מסתכם
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 33
בכ-350 מיליון דולר. היקף היצוא צפוי
להסתכם בשנת 1990 בכ-80 מיליון %,
המבטא גידול של למעלה מ-3:0% בהשוואה
להיקף היצוא בשנת 1989. חלקה של תעשיית
האלקטרוניקה וההיי-טק בתל"ג מסתכם
בסכום כולל של 5 מיליארד דולר, בתוכם
כשליש הם ייצור של תוכנה. אלה הם
מספרים משמעותיים ביותר העשויים לצמוח
במשך השנים הבאות, כאשר הערך המוסף
במוצרי תוכנה הוא אולי הגבוה ביותר
בהשוואה לכל ענף או מוצר תעשייתי אחר.
קליטת העליה ומקצועני המחשב שבתוכם,
הוא מכפיל כח אדיר היכול להכפיל ולשלש
מדי שנה את תפוקת התעשיה, האם בנסיבות
הנ"ל אין כאן הזדמנות חד-פעמית שאסור
להחמיצה? האם אין אלה משימות לאומיות
| שאיל"א חייבת ליטול את האחריות לגביהן?
יחיאל אלון: אני חושב שאיל"א צריכה
ליטול חלק חשוב או מכריע בתחום
, הזה, אבל בשביל זה צריכים
. לבנות תוכנית-אב,
משימות, ל
מכ-א,
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
או בגופים אחרים אשר יש להם כלים ותקציב
ומשימות מוגדרות. אנשים אלו הצלחתם או
כשלונם נמדדים בזה שהם הצליחו להעביר
דברים מסוימים והצליחו לבצע את התוכנית
או לא. על ידי כנסים ושיחות ודאי לא נוכל
לעשות את זה. אבל אני חושב שהחלטה
כזאת צריכה להתקבל ואולי זאת ההזדמנות
להחזיר או לתת נופך נוסף וגדולה לאיל"א
בתחום של פיתוח של אותה תעשיה שהיא
תהיה תעשיה דומיננטית בדור הבא.
היו"ר עמירם שור: אוד, אנחנו נותנים לך את
רשות הדיבור, אולי יש לך אפילו הצעות
קונקרטיות, מה צריך לעשות?
אוד גונדר: ראשית, הייתי אומר, לא
להשתמש במינוח של להשפיע על המדינה
משום שהציפיה שהמדינה תהיה הגורם
המכוון, השקעת המאמצים בכיוון הזה,
לדעתי, ועד כבמה שאני מכיר את המוסדות
שמטפלים בנושא הזה ברמת המדינה, לא
תישא פרי. ברצוני לספר אנקדוטה קטנה
מהשבוע שעבר. נפגשתי עם המדען הראשי,
אתה סיפרת על פגישה שהיתה לך אתמול
נפגשתי עם המדען הראשי והאמת היא
| 0 ,
| שהוא כבר סיפר לי שאו-טו-טו הוא הולך
לתמוך בנושא תוכנה, ואז שאלתי אותו
תראה, ביפן
! שאלה אחת מאוד פשוטה,
החליטו ששפות דור חמ
לאומי. המדען הראשי של
שגם כך אין לו יותר מדי משאבים בהשוואה
לעמית היפני שלו,
התמקדות אלא בעצם מחכה שעמירם שור
מצד אחד ויזם אחר מצד שני יבוא, ידפוק
אצלו בדלת, ואז הוא יקים ועדת בחינה
כזאת או אחרת או שתק
בל 50%
מההשקעה שלך או שלא תקבל
0 מההשקעה שלך, מה
שברור הוא שהוא לא
משחק את הגורם המכוון
בכל זאת הסכום שהוא
מגלגל יכול
להיות אותו מטען קריטי שיהפוך תחומים
ספציפיים, שיתן להם את הדחיפה.
קשה לומר וכאן אני אומר מנקודת ראותי
שלי כמשלם מיסים, קשה לומר שהתשובה
שלו היתה תשובה שקל לי כמשלם מיסים
לחיות איתה. משום שבסופו של דבר הוא
אומר, אנחנו מחכים שיבואו אלינו, שישכנעו
אותנו. הוא בעצם הדוגמה של תעשיית ענף
ציוד הבדיקה הממוחשב, אובוט, אופרוטקט
וכן הלאה, שהוא ענף שבו בעצם, בעקבות
הצלחה של יזמים, הוא כמדען ראשי החליט
להתמקד. וכאן בעצם אני חוזר לשאלה שלך,
הדרך הטובה ביותר לשכנע את המדינה
לתמוך, אתה יודע מה, לא לתמוך, אלא לא
להפריע לאיזו שהיא תעשיה, היא הצלחה של
אותה תעשיה. והתעשיה שאתם מייצגים
כאן היא תעשיה שמתאפיינת בכל העולם
ברמה הגבוהה של המוטיבציה היזמית שבה.
המוטיבציה הזאת לא עובדת באף משרד
ממשלתי. איפה איל"א כן יכולה לשחק
תפקיד? נדמה לי שאיל"א יכולה לשחק
תפקיד אם היא תצליח להוות את זירת
הפגישה בין בעלי רעיונות שונים, בין בעלי
רעיונות לבין יזמים וזה האתגר. הכנס של
איל"א ככנס חשוב לא רק בגלל הדברים
שנאמרים שם מעל הדוכן, אלא גם כתוצאה
ה שנאמר ונעשה במסדרונות בין
ההרצאות, וזה התפקיד של איל"א - לספק
את הבמה, לספק את אותה דחיפה ליזמים
ש שיחות המסדרון פתאום צצים
עיונות חדשים. כעצה, עזבו את הממשלה
היו"ר עמירם שור: הבעיה האמיתית היא,
שכדי שתקום תעשיה רצינית יש ליצור לה
את התנאים לכך. יש ליצור אוירה מתאימה,
אוירה חיובית של תקוה וסיכוי ולהשקיע
משאבים בהקמת תשתיות מתאימות
ומשאבים הוניים, כך שיזמים ואנשים
יצירתיים יוכלו להגשים את רעיונותיהם
ולהוציאם מן הכח אל הפועל. האם יש דבר
חשוב יותר מלתת סיכוי והזדמנות לאוצרות
טבע אנושיים, בהם אנו משופעים, לבטא
עצמם ולתרום לביסוסה הכלכלי והחברתי
של המדינה?
אוד גונדר: תלך איל"א ותהיה גורם שיתחיל
לגלגל נושא של קרנות הון סיכון שחסרות
בארץ. וכסף, שוב, בתקופה האחרונה
הזרמן לי לעסוק בנושא בהרחבה
ולדבר עם אנשים, גם אנשים
מהארץ וגם אנשים מחו"ל.
אנשים שעשו את זה
ואנשים שמנסים
לעשות את זה
היום, להצליח
בתחום הזה.
רבותי, הכסף
בקי
7
נמצא. אבל, הוא לא
נמצא בארץ, קשה מאוד ויקר
מאוד לגייס כסף בארץ. וכאן שוב
התפקיד של איל"א, אם אתה מדבר על
איל"א כעל בעלת קשרים בחו"ל, יכול
להתחיל לשחק. כסף נמצא ובכמויות גדולות
וכסף מחפש השקעות בהיי-טק.
וחיאל אלון: האם איל"א ואנשי מיחשוב
מיוצגים במשלחות מסחריות שיוצאות
לחו"ל כדי לעודד יצוא, האם אנחנו משולבים
במכון היצוא מספיק? האם אנו מדרבנים את
המנהל לקניות גומלין? זו תעשיה גדולה
שאתה מדבר עליה, השאלה היא האם אנחנו
דוחפים את זה והאם אנחנו. ואם הפוטנציאל
הזה ששמענו עליו כאן שמדינת ישראל
תופסת מקום כל כך נכבד. האם אנחנו
מתרגמים את זה גם לדולרים וליצוא?
היו"ר עמירם שור: כן, אבל איל"א בודאי לא
יכולה להתערב בתוך העשיה עצמה. איל"א
לדוגמה אירגנה משלחת ישראלית שנסעה
להונגריה ונפגשה עם עמיתים למקצוע. את
זה איל"א בהחלט צריכה ויכולה לעשות
אבל היא לא יכולה להיות יזמית של רעיונות
עסקיים-כלכליים.
יחיאל אלון: אלא אם כן היא משולבת
בגופים קיימים שתפקידם לעודד יצוא
היו"ר עמירם שור: החברים שעושים את
הדברים האלה צריכים להיות חברים
באיל"א. אבל אלי, היה לך איזה שהוא רעיון
אלי עטר: אני בעצם רוצה לחזק את דבריו
של אוד, אני לא רואה שום סיבה להיות
מפונקים בנושא הזה, יש המון תחומים שלא
זוכים אפילו לתשומת הלב הראויה, כי
למדינה יש משאבים מוגבלים. אני לא רואה
שום סיבה למה שיעדיפו את תחום התוכנה.
אם התחום הוא טוב ומספיק חזק אז בואו
ונעשה את זה ולא צריכים שום עזרה
ממשלתית. אם הוא לא טוב עד כדי כך אז
בודאי לא צריך להשקיע בו.
היו"ר עמירם שור: למה, אלי, יפן שהיא
מעצמת-על כלכלית עוזרת
לתעשיה וכאן אתה חושב שאנחנו
לא צריכים את הסיוע של המדינה?
אלי עטר: אני לא רוצה להשוות את
המשאבים של מדינת ישראל ליפן. גם דרך
העשיה של היפנים שונה לחלוטין. ביפן
למשל יש מאגר יישומים וכל מי שמפתח
יישום חייב לרשום את היישום והוא הופך
לנחלת הכלל ולא צריך להמציא את הגלגל
מחדש. פה כל מוסד או כל חברה חושבת
שהיא לא יכולה להשתמש במערכת הנהלת
חשבונות של חברה אחרת. אני לא מדבר על
מערכות מידע, אני מדבר על מערכות
בסיסיות, כמה מערכות הנהלת חשבונות
יש? וכמה מעבדי תמלילים פותחו? ועוד
דוגמאות שונות ששם לא יקרו לעולם. אז
בואו לא נשווה את עצמנו ליפן, בואו נשווה
את עצמנו מול הצרכים של עצמנו. הבריאות
נמצאת בשפל, והתחבורה והכלכלה בשפל
ופתאום אנחנו באים וחושבים שמגיע לנו
יחס מועדף. אני נגד זה, אני חושב שאם
אנחנו טובים אז בואו נראה את זה, ולא
הראנו את זה עד היום. אני זוכר את
הפרסומים שהיו לפני שמונה שנים ועשר
שנים כשמודעי היה שר האוצר היה לו בן
טיפוחים שדיבר על ביליון דולר יצוא תוך
חמש שנים, וכל המדינה חשבה ששם צריך
להשקיע את הכסף.
היו"ר עמירם שור: אני רוצה רגע להתפרץ
לדברים שלכם, והייתי רוצה באמת שנתייחס
ממש קונקרטית לרעיונות, משום שאני חושב
שקיימת אי הבנה לנתונים ומשמעויותיהם.
כבר נתתי קודם לכן נתונים כמותיים
מרשימים על היקף התעשיה, לכך אני מבקש
להוסיף נתונים נוספים בעלי מימד ומשמעות
שכל מי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות
לנעשה בעולם, יראה בכך דראמה של
הזרמנויות שאסור להחמיצן.
היקף תעשיית המידע בתוצר הגולמי העולמי
>"
> -
-
+ ז
מסתכם כיום ש
בכד60 ביליון דולר. ₪
שיעור הצמיחה בתעשיה
עשוי להוביל את תפוקת |
הענף לטריליון דולר בשנת 2000. אלה הם
מספרים מרשימים שלא ניתן להסכים
לאטימות העשיה כלפיהם, יתרה מזו, על
רקע העליה, כפי שהזכרתי כבר קודם לכן.
הצורך בפיתוח מקורות תעסוקה חדשים
והעובדה שתעשיית התוכנה היא תעשיה
אסטרטגית החיונית גם לתעשיות אחרות,
אין איש שיוכל לקחת על עצמו את האחריות
לאי עשיה, זה עשוי להיות מחדל נוראי
ובכיה לדורות ואם אין רעתם של
הפוליטיקאים נתונה לכך, האם יסולח
לאיל"א | כארגון | לאומי המאגד את
האינטרסים שבין מקצוען לחברו ובין
המקצוענים לרשות, אם לא תטפל בזה?
עליית שנות ה-90 היא עליה מסוג אחר,
עבודות יזומות (דחק) לא תפתורנה את
הבעיה. לעליה בעלת איכויות ושיעור קומה
כמו זו שאנו ניצבים בפניה יש לתת אתגרים
מקצועים ואינטלקטואליים, לא עוד טוריות
ביד, אלא צגים, מסופים ומחשבים שיהפכו
את מדינת ישראל למרכז תוכנה עולמי.
אלי עטר: תאמין לי, כואב לי יותר כשנער
ישראלי גומר אוניברסיטה ואין לו מקום
עבודה כאן.
היו"ר עמירם שור: השאלה אם אנחטו
צריכים להישאר אדישים לענין. כתריאל, יש
לך איזה רעיון?
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 35
ו
ו
פרופ' כתריאל בארי: אני רוצה להתייחס
לכמה דברים שנאמרו כאן, ואתחיל
מהתשובה של אלי, לפני כמה שאלות. הוא
אמר שאיל"א התקרבה לאקדמיה והזניחה
את התעשיה, ויש צרכים של התעשיה כיום
שאיל"א אינה מתייחסת אליהם. נראה לי כי
אם נלך בכיוון שאלי מציע, למשל נעסוק
במקומו של אגף המחשבים בארגון, נעסוק
בבעיות שנות ה-70, אולי בבעיות שנות
הז80, אך לא מעבר לכך. כיום, עולם
המחשבים שונה לגמרי, ואני מניח שכולם, גם
אלי, רואים או יראו זאת בקרוב. יש, או יהיה
בקרוב, מחשב בכל בית, מחשב אצל כל
ארכיטקט ואצל כל רופא שיניים, בכל מוסך.
הרושם שלי הוא שכיום מקומו של אגף
המחשבים בארגון ברור לכל, אפילו
במשרדים ממשלתיים מבינים ויודעים.
לגבי אופן פעילותה של איל"א: צריך לזכור
שלפני 30 שנה הם היו שלושה או חמישה
חברים בארגון, אולי עשרים חברים. כל אחד
יכול היה לומר מה הוא רוצה מהארגון והיו
עושים זאת יחד. זה מה שהארגון היה עושה.
בשמדובר באלפי חברים, דמוקרטיה כבר לא
עובדת בצורה הזאת, לא כל אחד יכול להגיד
מה הוא רוצה, ולצפות לקבל זאת.
דמוקרטיה בארגון גדול פועלת בשני אופנים,
קודם כל החברים מביעים משאלות ו
לספק את הצרכים שלהם. אבל גם יש הנהגה,
וההנהגה צריכה ליזום דברים חדשים, אחרת
היא לא הנהגה טובה. אם היא הנהגה
מוצלחת הדברים שהיא יוזמת חלקם יביאו
תועלת לחברים של הארגון בעוד 5 או סו
שנים, אולי על ידי כבוד, הרגשה של בית,
הרגשה של איגוד מקצועי, כל הדברים
שאיל"א צריכה ויכולה לספק. גם מילוי
משימות לאומיות זה בסופו של דבר נושא
שחברים יתמכו בו אם הוא ייעשה בצורה
נכונה ובצורה טובה, כלומר זה חלק
מדמוקרטיה, לא רק מה שהחברים רוצים
אלא גם מה שההנהגה יוזמת ועושה. אם
היא יוזמת דברים מעניינים וטובים החברים
ילכו אחריה.
לגבי השאלה אם איל"א צריכה להתערב או
לפנות לממשלה ולעשות דברים אחרים
בקשר לעידוד התעשיה, אתה בעצמך אומר,
התעשיה הזאת גדלה יותר מכל תעשיה
אחרת בארץ. הרושם שלי הוא שתעשיית
האלקטרוניקה בארץ היא תעשיה חזקה
מאוד, ובשנים האחרונות כך גם תעשיית
התוכנה. תעשיות אלו צומחות מהר, ואינני
יודע אם אפשר או רצוי לצמוח יותר מהר.
אני לא משוכנע שהממשלה יכולה לעשות
הרבה בנידון חוץ מאשר אולי לסלק את ידיה
ולתת באופן כללי תנאים לתעשיה להתפתח.
אנחנו יודעים שבל המדינה עומדת על
המקום והכלכלה לא זזה קדימה כפי שהיינו
רוצים, וזה תלוי בממשלה. לתמוך דוקא
בתעשית התוכנה כבר אמרו לפני ואני חושב
שזה נבון, שאין הרבה שהממשלה יכולה
לעשות פרט להפריע. האמת היא שהתעשיה
הזאת היא תעשיה דינמית, היא בנויה על
יזמים בודדים, וכפי שאני רואה את זה בשוק
מהזוית הצרה שלי זה רץ מהר מאוד קדימה.
6 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
זה לא דבר
שעומד על
המקום וזקוק להרבה
עידוד, זה כן מתפתח.
איל"א יכולה באמת לתרום בהפצת מידע
נושא שאולי לקוי, וכפי שאמרו אולי בנושא
של ייזום קשר עם יזמים בחוץ לארץ, וגם
בנושא של יצירת צינור מידע, יותר מאשר
כל דבר אחר, כי מעבר לזה ברור שאין לה
מה לשחק. גם הרעיון שהזכרתי קודם על
זקמת יותר ויותר קבוצות מתמחות של
דיונים בתחום הביניים בין האקדמיה
לתעשיה, גם זה יכול לדעתי לעזור בסופו של
דבר ליזמות. כי יזמים הם אנשים שלפעמים
יוצאים מהאקדמיה והולכים לתעשיה,
לפעמים אנשי תעשיה שיש להם רעיון
ומחפשים לדעת אם הוא ניתן למימוש או
לא, וקבוצות דיון מסוגים שונים יכולות
לעזור בזה.
לגבי קליטת עליה, לדעתי כאן באמת יש
משימה לאומית ואיל"א צריכה לתרום לזה,
אני חושב שצריך לחפש דברים קטנים
שאיל"א יכולה לעשות ולא דברים גדולים
שאפשר לדבר עליהם ולא ייעשה כלום. אני
אזרוק כמה רעיונות קטנים, למשל, תן חברות
חינם שנה או שנתיים באיל"א לכל עולה
חדשה שמראה שהוא במקצוע. כתוב עלון
בשפה הרוסית, שניתן לצרף אותו ל"מעשה
חושב". והדבר הכי חשוב: אני מחפש
מתכנתים ואיני מצליח להשיגם, מצד שני יש
בעלי מקצוע רבים בין העולים החדשים. סיוע
בתעסוקה לעולים הוא משימה חשובה. יכול
להיות רישום של עולים בעלי מקצוע, כל
אחד עם תאור קצר של קורות חיים, שיודפס
בחוברת שתופץ בתעשיה. אני עושה את זה
היום באופן פרטי לאותם בודדים שבאים
אלי. אבל אני לא לשכת עבודה. כאן איל"א
יכולה לעשות שירות מצוין, כי הממשלה
אינה מצליחה בזה. יש המון בעלי מקצוע בין
הרוסים וחלקם טובים, חלקם בעלי פוטנציאל,
ורק להפיץ את המידע בתעשיה
11 3 4% לגבי אנשי המקצוע שקיימים,
ולהיפך, לספק להם את
ג המידע ולאיזה תעשיות
לפנות. זה יכול
להיות שירות
מצוין. וזה דבר 4
קונקרטי שניתן .
לעשות
אלוהו הכהן: דוגמה אחת
בהקשר הצלחה של יזם בודד
מול ממשלה שלא עושה שום
דבר, צריך להזכיר את מה שאמר ז'בוטינסקי,
כששאלו אותו, כמה מונה התנועה
הרביזיוניסטית, הוא אמר, מליון איש, אני
אחד ועוד שישה אפסים.
יאור דור: אני חושב שאיל"א יכולה בהחלט
ליזום יריד תעסוקה, לשדך בין אותם
שמחפשים, אותם שיש ברשותם את
הכישורים לבין אותם מפעלים, אותן פירמות
שזקוקות לאותו מומחה בתחום. לגבי
העתיד, בראיה יותר רחבה, אני מצטרף
לדברי קודמי, צריכים להישאר בתחום הפצת
המידע ולעמוד בחזית טכנולוגית מבחינת
גילוי תחומים ומתן מענה ארגוני, וכוונתי
למענה בתחום של קבוצות התעיינות,
בתחום של הבאת מומחים להצגת נושאים.
אני חושב שהקשר עם אותם גורמים שאוד
הזכיר קודם, נושא ההון ש"מחפש אבא". את
המשקיעים בחו"ל אני לא חושב שמעניינים
ארגונים כמו איל"א. אדם שיש לו את הממון
רוצה שהיזם יבוא ו"יתפוס" אותו לרעיון.
אוד גונדר: מהצד שלהם הם לא צריכים את
איל"א, מי שצריך את איל"א הם בעלי הרעיון
בארץ שלא יודעים איך להגיע אל בעל ההון
בחוץ לארץ.
יחיאל אלון: היום דרושים לאיל"א יעדים
מוגדרים יותר ובני מדידה. אין להסתפק עוד
ביעדים ערטילאים כמו: לקדם... לייצג... ועוד.
הגדרה כזאת של יעדים
25 אינה מאפשרת
התיחסות לגבי מידת ההצלחה בהשגתם.
חייבת להיות תוכנית עבודה מאושרת עם
מספרים של השתלמויות, חוגים, מספרי
משתתפים, כמויות פרסומים וכו" כמה
חברים חדשים רוצים לגייס? כמה עולים
חדשים ייקלטו במקצוע המיחשוב ובאילו
כלים.
יאיר דור: אני רואה נתק כמעט מוחלט בין
איל"א לאיגוד ישראלי למנתחי מערכות. שני
איגודים שנעים במקביל, מנהלים תערוכות
ציוד נפרדות, אני חושב שקודם כל צריכים
להסתכל פנימה, אני חושב שיש מקום לאחד
את השורות, לדעתי גוף אחד חזק וגדול יכול
להועיל יותר משניים או יותר ארגונים
שמתעסקים כל אחד בתחום הצר שלו, על כל
מה שמשתמע מכך.
היו"ר עמירם שור: שוחחט כאן שעה
ארוכה. היבענו רשמים, דעות וגם נוסטלגיה,
הגיעה העת לסיים ולסכם.
נכון הוא, שריכוז המאמץ והמשאבים היה
מביא תועלת לכולם, אך החיים בארץ
דמוקרטית וחופשית כשלנו מזכים בעלי
יוזמות, רצונות ומאוויים, להתארגן בקבוצות
וארגונים כאוות נפשם, לפעמים יש בכך גם
יתרונות, בודאי כאשר יש תחום של יצירה.
כאשר ישנן התארגנויות מסוגים שונים אין
בכך להעיד על חוסר שביעות רצון, או אי
מילוי ציפיות של חברים מאיל"א, לאיל"א יש
מטרות והיא מנסה להגשימן בדרך הטובה
ביותר. תוך התחדשות מתמדת
אין לי ספק, לו ניתן היה, יכולנו להפליג עוד
כהנה וכהנה אל נבכי העבר וציפיות העתיד,
נדמה לי שהיבענו כאן הערב מגוון רחב של
רעיונות ומחשבות, ביטאנו את הציפיות של
כל אחד מאתנו מזוית הראיה וההתנסות
האישית שלו והתקוות לעתיד. איל"א בת
ה-25, משולה לצעירה במלוא אונה וכוחה,
היוצאת אל דרך החיים בתקופה הפוריה
ביותר של חייה וכצעירה, שהכל לפניה,
תעשה את הכל כדי לחדש ולהתחדש ולהיות
יצירתית.
אני מקווה שהנהגת איל"א ואלה שיעמדו
בראשה בשנים הבאות ידעו למצות את
הפוטנציאל הגלום בארגון כזה ואין לי ספק
שהראיונות - ב"א" - שקיימנו כאן הערב
יביאו גם לרעיונות ב"ע" - וכשם שכל גוף
בעל יצר הישרדות וקיום, גם איל"א תיטיב
לצקת לתוכה תכנים חדשים, תוך הגשמת
המאוויים והציפיות של חבריה.
זאת | ההזדמנות להודות לצוות | על
השתתפותו בדיון ולאחל לאיל"א וחבריה
ברכות והצלחה, להתראות בכנס מחצית
היובל ושנזכה כולנו לחגוג
בשמחה, הוקרה
וכבוד, גם את
חגיגות היובל.
"מעשה חושב- אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 37
מינים
שיוויון בין ה
0 ם "סוי ה ששד
5%
שאלת השיוויון הגנטי בין המינים דומה במובן מסוים לבעית היופי. בשני
הנושאים קיימת מחלוקת עמוקה מאוד באשר למקור הדברים: האם חוסר
השיוויון בין המינים הוא תוצאה של תרבות, מן המצאה באושה של חברה
גברית שובניסטית, או שהוא מעוגן בחומר הגנטי שירשנו מבעלי החיים
בטבע.
ככלות הכל, התרבות היא רק בת כמה עשרות אלפי שנים, בעוד
שהאבולוציה הביולוגית של המין האנושי היא בת שני מליון שנה. אם
מוסכם עלינו שהתנהגותם של בעלי חיים שונים מוכתבת על ידי הגנים, ואם
<: מקובל עלינו שאת הגנים שלנו ירשנו מבעלי חיים שקדמו לנו בעשרות
ובמאות מליוני שנים, אזי, מתחת לציפוי התרבותי הדק ייתכן שיש בגופנו
גנים המשפיעים בצורה זו או אחרת על התנהגותנו.
עד לפני 15 שנים היתה הסכמה במעט כללית שההתנהגות האנושית
מעוצבת על ידי הסביבה. כלומר, על ידי החינוך והתרבות. וגם אם קיים
מרכיב גנטי, קשה מאוד לבודד אותו. ראשית, משום שההתנהגות של בעלי
חיים מכוונת על ידי פעולת גומלין של כמה גנים. שנית, משום שההתנהגות
היא עניין דינמי המשתנה בתגובה לסביבה. ההשפעה הגנטית, לכן, היא
שולית ביותר - אם בכלל.
והנה, מחקרים רבים שנערכו ב-15 השנים האחרונות גרמו למהפך בשאלה
זו. חלק נכבד במהפך הזה נזקף לזכות מחקרים שנערכו באוכלוסיות של
תאומים זהים. 30 מחקרים שונים, אשר הקיפו אוכלוסיה של יותר מ-10,000
תאומים, הראו על כישורים קוגניטיביים זהים אצל 85% מהתאומים, לעומת
% בקרב אחים רגילים.
נוסף לכך, מחקרים אחרים הראו כי במקרים מסוימים, גם כאשר התינוק
יורש גן זהה משני הוריו, למשל גן לצבע עינים כחול, הוא עלול לחלות
במחלות מסוימות באופן חמור הרבה יותר, אם את הגן המסוים הזה הוא
ירש מאביו ולא מאמו, ולהיפך.
אם כך, אם אכן קיימים מרכיבים גנטיים בהתנהגותם של בני האדם, אחד
"| המקומות הטובים למצוא אותם הוא במערכת היחסים המורכבת שבין
גברים לנשים.
|| לזכר ולנקבה מטרה זהה: להוליד צאצאים, והם זקוקים זה לזה כדי לממש
) מטרה זו. יתר על כן, התכנית האבולוציונית שמנחה את פעולתו של כל גן
! בגופנו, מעודדת אותו לשכפל את עצמו ולהגיע לתפוצה מקסימלית. ומאחר
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
שהזכר והנקבה נושאים את אותם הגנים, פרט אולי לאחד, אזי לטבע לא
צריכה להיות שום העדפה בין זכר לנקבה. אבל בפועל בולט חוסר השיוויון
בין המינים כבר ברמת הביצית והזרעון.
הזרעון קל, נייד וזול מאוד לייצור. עובדה, יש זכרים בטבע שמבזבזים 20
מיליארד זרעונים בהפריה אחת. הביצית, לעומת זאת, עתירת אנרגיה,
כבדה, נייחת וגדולה מאוד. אצל האדם היא פי 100,000 גדולה יותר
מהזרעון. ייתכן מאוד שהבדלים אלה משפיעים על עיצוב דפוסי התנהגות
שונים לזכר ולנקבה.
למשל, למרות שהאינטרס המשותף של הזכר והנקבה הוא להפיץ את
הגנים שלהם במספר עותקים גדול ככל האפשר, רק הזכר יכול להרשות
? לעצמו לנטוש את בת זוגו מייד אחרי ההפריה, כדי להספיק להפרות נקבות
אחרות. בשיטה זו הוא מגדיל את כמות הגנים שלו באוכלוסיה.
הנקבה לא יכולה להתחרות בזכר בהסתלקות מהירה מהמקום, מכמה
סיבות. ראשית, משום שהביצית המופרית נמצאת בבטנה ולא אצל הזכר.
שנית, בין שהיא מתייחדת עם זכר אחד ובין שהיא עושה את זה עם סססו
זכרים, זה לא משפיע על תפוצת הגנים שלה, כיוון שבשני המקרים היא
מתעברת רק פעם אחת. שלישית, בניגוד לזכר היא השקיעה בגידול הביצית
הרבה אנרגיה, ועל כן אם תנטוש את הצאצאים שלה לאנחות היא תאבד
את כל השקעתה ותצטרך להתחיל הכל מחדש.
איך הבדלים אלה יכולים להשפיע על דפוסי ההתנהגות של שני המינים?
| לנקבה כדאי להיות יותר מיושבת ויותר סלקטיבית בבחירת בן הזוג. כי אם
| היא יכולה להפיץ את הגנים שלה רק פעם אחת בעונה, רצוי שבן זוגה יהיה
חסון, כך שיוכל להוריש את החוסן שלו לצאצאיה. לעומת זאת, לזכר כדאי
להיות דון ז'ואן ופחות בררני בבחירת בת הזוג, כיוון שהוא ממילא מחלק
את הסיכון בין כמה וכמה נקבות.
דוגמה ספציפית יותר להבדל בין המינים קשורה בהתמצאות מרחבית.
מחקרים שונים הראו כי בדרך כלל הזכר האנושי מפגין כישורים מרחביים
= ] טובים יותר מהנקבה האנושית. הדבר בא לידי ביטוי למשל בקריאת מפות
ובפתרון בעיות גיאומטריות. יש לזה כמובן הסבר סביבתי. שהרי ניווט הוא
= מקצוע גברי שאבות מנסים להנחיל לבניהם ולא לבנותיהם. אבל ייתכן שיש
"+ ליכולת זאת גם סיבה גנטית שמקורה בצורך האבולוציוני של הזכרים בטבע
| לפתח כושר התמצאות על מנת לאתר בנות זוג.
מחקר שנערך לאחרונה בפנסילווניה, בדק את התנהגותן של שתי
אוכלוסיות עכברים: עכברי דשא ועכברי ערבה. הראשונים הם פוליגוניים
] והשניים הם מונוגמיים. עכברי הדשא נעים על שטח רחב, במטרה להשתלט
] על טריטוריות קטנות של נקבות ולספח אותן יחד עם נחלתן לטריטוריה שלו.
| לצורך מסעות אלה זקוק הזכר להתמצאות מרחבית מעולה. ואכן, בניסויי
מבוך שנערכו במעבדה, התברר שהתמצאותו המרחבית עולה בהרבה על זו
של הנקבות. ועוד התברר, שכושר התמצאותו גבוה יותר מעכבר הערבה
% הזכר, שחייו המונוגמיים אינם דורשים ממנו תנועה רבה.
מאחר שאנו מניחים כי רוב החברות האנושיות הקדומות התקיימו על
צייד והיו בעלות מבנה חברתי פוליגוני, אפשר להניח כי שני מאפיינים אלה
הביאו להגברת כשירויות גנטיות של התמצאות מרחבית גם אצל הזכרים
האנושיים.
מה שהייתי רוצה לומר לסיכום הוא, שאם אמנם יש בסיס גנטי לחוסר
השיוויון בין גברים לנשים, חשוב שנהיה מודעים לכך, כדי שנוכל לפעול
לביטול חוסר השיוויון באמצעות התרבות. כך נהגה החברה האנושית בכל
הקשור לדחף הגנטי של בעלי החיים בטבע לטרוף כל מה שנראה כמו טרף.
בכל מקרה, מוטב לנסות להבין את טיבם של הגנים הפועלים בגופנו, מאשר
, | "שא להוקיע את הדיון על הסף, מטעמים של אידיאולוגיה פמיניסטית.
צבי ינאי
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 39
אוליבטי 60486 פלטפורמת המחש.
פשטות 6ק בעוצמה של ואו₪
6" "עורק תנועה" ראשי
לציוד המיחשוב הקיים
ולטכנולוגית המחר
חברת אוליבטי מכריזה על 048 פלטפורמת
המיחשוב הראשונה. 69486 מבוסס על תפישה
חדשה שתשפיע על התפתחות הטכנולוגיה
לעיבוד מידע. הבסיס לתפישה זו קיים בכל
מוצרי החברה ומושתת על עיקרון מתן
"חופש בחירה ללקוח".
מערכת 6 משלבת את העוצמה והיכולת
של מערכת מיני מחשב עם פשטות התפעול
של מחשב 6ק, וזאת בהתאמה לתקנים
המקובלים בחומרה, תוכנה, ותקשורת.
6 - ה"קטר" שימשוך
אותך מהר יותר וחזק יותר
6 מצטיין בתכונות הבאות:
-- מעבד 486 ופדאו הכולל מעבד 80387 וזכרון
מטמון בן פא8.
- מעבדים מקביליים אופציונאליים:
+ 4167 א=דפוא * דו648 1860 ₪156
- זכרו| בן 8וא4-64 על לוח האם עם ערוץ דו8 64.
- הארכיטקטורה החדשה 845 דופ 32 5154
המציעה את הטכנולוגיה של המחר עם תאימות
לחומרה קיימת.
-- תמיכה במגוון ציוד היקפי בממשקים:
+ !509 * ₪5-2320 > |₪ | וחק
- תמיכה במסכי מונו וצבע בגדלים שונים
בתקן 64 58קט5.
- תמיכה במערכות הפעלה:
* 5-05 * 5-05/2א > / 515 אואע
6 על ה"פסים"
הנכונים
את התכונות האלה (ביניהן תכונות
בלעדיות לאוליבטי) לא תמצא במיקשה אחת
במחשב אחר.
תשתית המיחשוב 6848 משתלבת
ב"ארכיטקטורת מערכות פתוחה" ומאפשרת
התקשרות עם מערכות אחרות מסוגה או עם
מערכי מיחשוב מתוצרת אחרת.
6 מהווה תשתית מיחשוב אידיאלית,
ברמה הארגונית וברמת הפרט, ומספקת
פתרונות לצרכים הבאים:
- מערכת מרובת משתמשים
השילוב של עוצמת 6948 ומערכת ההפעלה
ץ5צ5 אואט מאפשר תמיכה מירבית לסביבה
המפעילה ישומים מחלקתיים וארגוניים.
: הראשונה
- שרת ברשת תקשורת
6 משמש כשרת אידיאלי ברשת לחלוקה
ושיתוף משאבים. הוא משלב תמיכה
במערכות תקשורת מקומיות שונות כמו
₪ אגוא אה 1 בסביבת 5/2ס-פוא ויכולת
הביצוע המשופרת של 845 דו8 32 5158.
- עמדת עבודה טכנית
תאימות ותמיכה הופכות את 69486 לעמדת
עבודה אידיאלית המספקת עוצמת מיחשוב
מירבית ליישומי 6/0 ו04567.
6 משלב: תאימות למערכת ההפעלה
5, ₪5-05/2 או / 575 אואט ולמגוון
תוכנות תכנון וממשקי חלונות.
עם תמיכה במסכי מונו או צבע בגדלים
שונים המאופיינים ברזולוציות גבוהות
ובמעבדים מקביליים מסוג 4167 אםדפושו או
0 8ו.
רד 937 רו
/ =
, <
7 :
4 ו [' ₪ 2 6
6 וטוט
המחשב שיודע הכל, גם לגדול.
לקבלת מידע נוסף שיאפשר גם לך להפיק את מלוא התועלת מהיתרונות שמציע 60486,
טלפן למרכז אוליבטי, בצלאל 50 ר"ג, טל. 7516879, פקס. 7511039.
גיחם ורבוח חרזית
0/0
1%
2
/
ו 1
וניאשו
2 -מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
6
איזכור ראשון של המחשב במקורותינו
בבר בהופעה הראשונה בשפה העברית זכתה המילה מחשב לקבלת
פנים צוננת. זה לא קרה בדור האחרון. כפי שעשוי להשתמע מן
המושג החדשני, אלא עוד בימי קדם, בתקופת המקרא. המלך שלמה,
החכם מכל האדם, מחשב בפני עצמו, שפניני חוכמתו המצוטטים
לרוב היקנו לו בצדק מוניטין של בר סמכא בכל התחומים, היה
הראשון שביטא בכתב את המילה מחשב ואף נחפז להדביק לה תוית
שלילית. כמלך נאור. שטביעת עינו וכושר שיפוטו זכו לתהילת עולם
ב"משפט שלמה" הנודע, לא היסס לחשוף ברבים את צידו האפל של
המחשב ולדון אותו לכף חובה. באסופת אמרותיו שכונסה לכתבי
הקודש, ייחס למחשב תכונות זדוניות והיה הראשון שהזהיר את
הציבור מפני הפוטנציאל הפלילי הטמון בו:
מחָשב לְהֶרַעַ - לו בַּעַל מזימות יקרְאו
(משלי כ"ד, ח')
מכאן, שכשלושת אלפים שנה לפני שנולד. כבר התגלה המחשב
כאמצעי לביצוע מעשי הונאה. את זאת יכול היה לחזות רק איש
כשלמה, שכנראה בהיותו רב נשים הירבה לראות את הנולד.
"גולמים מלאכותיים" - מאמר ראשון
בשפה העברית
בשנת תרמ"ד (1884) פירסם נחמיה דב הופמן. משכיל עברי בן 24
מליטא, את ספרו המדעי הפופולרי "מעשי חכמים" שבו נכלל הפרק
"גולמים מלאכותיים". במאמר זה, סוקר המחבר את הנסיונות
שנערכו במהלך ההיסטוריה ליצור אוטומטים ("אויטאמאטען")
שיהיו מסוגלים לבצע בו זמנית פעולות אחדות ושונות. הגולם
המלאכותי שמתכוון אליו הופמן הוא, להבדיל מן הגולם המאגי,
מכשיר פרי פיתוח טכנולוגי-אנושי המיוסד על "חכמת החשבון
ומשפטי הפהיזיק" והמסוגל לפעול כבן אנוש ולהגות מלים בקול
אדם. זוהי ככל הנראה ההתיחסות הראשונה בספרות המדעית
העברית לרובוטיקה ולאוטומטים קדם-מחשביים.י
וו ראה מאמרי "מן הגולם ער הרובוט" - מעשה חושב כרך י"ב חוברת 4
אוגוסט 1985.
2 ראה מאמרי "המשורר העברי והמחשב" - מעשה חושב כרך י"ג חוברת 5
16
ראשון ראשון
חביב
על זכויות-ראשונים בעיבוד נתונים
אליהו הכהן
: 4
/ 2% כיי
: 2 כש שרי 0
השירים העבריים הראשונים על
המחשב
יצחק זילברשלג (1989-1903) הוא, ככל הנראה. המשורר העברי
הראשון שכתב שירים על המחשב. רוב ימיו ישב זילברשלג בארצות
הברית. מולדת המחשב, ועקב אחר צעדיו הראשונים. על כן לא
ייפלא שהקדים את עמיתיו הישראליים בחיבור שירי מחשב עוד
בראשית שנות הששים.?
יותר מאשר חרוזי תהילה יש בשיריו ביטויי חרדה מפני התבטלותו
הצפויה של האדם בפני עצמת המיחשוב. את שירו "אלוהותה של
המכונה" פתח במילים:
בוא הַיום: ידמה אֶדֶם
למקצב מְכונָה במקצָבו
ולאַדישותָה בַאַדישותו.
יבוא הָיום: יהבל אֶדֶם
לפנִי מכונָה אֶשר תַּעתיק
הַבלי דבָרִיו לשבעים לָשון.
ואולִי יכרָע בזטור-דמותו
ויעלותו לפני מַכונָה,
לפני רוממות אלהותָה.
יָבוא הַיוס: יהגה אֶרֶם
ליד מכונָה אֶשר תָּזרים
מי הגיווָיו ללשון חַשמַָל.
בשיר אחר, "חשבנית-זטוווקוווט')", כך קרא זילברשלג למחשב, הוא
מנסה ללגלג על הילת המחשב הכל יכול:
בחיקי הָאלקטרוני
מונְח עָתִיד בלא עני.
אָני כונסת גַם דעות גַם ידיעות,
שלא יָכיל אותֶן לא ראש גָאון לא ראש אידיוט.
"מעשה חושב" אוקטובר 0 חשוון תשנ"א | 43
מכונות ראשונות להנהלת חשבונות בבנקאות הא"י
בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ היה המוסד הבנקאי הראשון בארץ
שהתקין מכונות לניהול חשבונות לקוחותיו. היו אלה 4 מכונות מדגם
0 מתוצרת חברת "נשיונל" האמריקאית, שהותקנו בשנת 1936
ע"י חברת י.א. מיטווך - סוכנות "נשיונל" לא"י, סוריה ולבנון.
את הוראות התיפעול קיבלו המכונות באמצעות סרגלי פיקוד
חיצוניים ונתיקים שהורכבו על המכונה. לכל נושא (עובר ושב,
מאזנים, מטבע חוץ) יוחד סרגל פיקוד נפרד, ועליו הונחו "סטופים",
בנק אנגלוי-פלשתינה .בערבון
1.1 א א 15 א 3
עָ'י סובנה מר
ה.ד.1069
הל-אביב.
אפ 8 -ם ז
לזה.
בב
מכונה לניהול חשבונות מדגם
"נשיונל" 3000
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
חליאביב. 10 לינואר 19355. ו
לפי הספציפיקציה
שנה אהת מזמן מסירתן לנו.
נא לאסר לנו
ההזמנה הראשונה למכונה לניהול חשבונות בבנקאות הא"י
פיסות מתכת משוננות ועליהן זיזים ובליטות באורך ובגובה שונה,
שמיקומם קבע את סוג הפקודות האריתמטיות ואת הוראות
התיפעול השונות, תנועת העגלה, ללא צורך בהקשתן על ידי
המפעילה.
כעבור שנתיים, בשנת 1938, הותקנו מכונות דומות בבנק ברקליס.
הטכנאי הראשון לציוד זה בארץ היה לודוויג מיטווך, שהשתלם
במרכז ההדרכה של מפעלי "נשיונל" באנגליה, ועבד פרק זמן
ביחידת המיכון של בנק לוידס בלונדון.
מוגבל
:ו ין-0).]:)א א 115
8099 הז
הלה"3.הילנה "הים רכ יגת
יאג אא א
.ג.5. ,10ם0 ,00 ע36615%6 ת085 81ם8%10א 6תך7
מיטווך
נסמכים על הצקת כבב* בתאריך 15 לנובמבר 4, הננו להזמין
בזה ארבץ מכונות להנהלה השבונות:
פח- 08 - א 8 - 18 - (50611)14 1ה8תס%1אא
.
שצורפה למכחבו הג ל וסהעתתקה ממגנה הגנו מצרפ*ם
המחיר הוא -.575 (המס מאות פבעים וחמס) לאד לכל מכונה, בפך
הכל -.2,300 (אלפים וסלס מאות) לוד, פחות 5, למסירה במשסרדנ!ו. אגן
גפלם -.500 (חמםס מאוה) לגד על הפבון ההזמנח קכסו ואת ה*חרה בומן
מסירה המבונות בסרר טוב במחרדנו.
זםן המסירה חמשה עד סשה חדסים מהיום.
בסקרה סעד מסירה הםכונוה יבא פנוי במכם האימפורט על המבונות,
אזי ההפרש יהיה על ופבוננו.
יחאר ערב עבור סיבן של המכבונות ותקונן בסדר טוב במשך
קנבלת ההזמנה הזאחה.
,
בבבור רב, %/
]
בנק אנגלו-פלשתינה בע*מ
ף / 2 /
7
המכונה הראשונה בסדרת מערכות הציוד הפועלות באמצעות
כרטיסים מנוקבים הוצגה בארץ לראשונה ביריד המזרח שנערך
בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון תל-אביב. היתה זו ממיינת
מתוצרת חברת 541%-אזטצוטץ* לכרטיסים מנוקבים בני 21 טור,
שהובאה ע"י "חברה לפעילות משרדית" ביזמתו של צבי חיימי, סוכן
החברה.
הטכנאי הראשון שתיחזק מערכות אלה בארץ היה המהנדס ד"ר
שטרן, ובעקבותיו הוכשרו במרכז חברת 54108 אזטאיטי'+ בקרוידן
שבאנגליה שני טכנאים יהודים מגרמניה, פריץ אייכנהולד ויורגנד
פאלק שהעניקו את השרות הטכני ללקוחות החברה לא רק בארץ
אלא במזרח הקרוב כולו. בעקבותם בא הטכנאי הותיק עזרא אלוני
המוסיף ומתחזק מאז שנות השלושים ועד היום את הציוד מתוצרת
חברה זו. כיום פועלת בארץ רק מכונה אחת "עתיקה" כזו, ממיינת
המשמשת בית אריזה ברחובות.
המערכות של חברת "88% אטאט + פעלו באמצעות כרטיסים
בגודל טורים משתנה, החל ב-ו2, 26, 36, 40, 65 ועד 130 טור
הנקבים היו עגולים, להבדיל מכרטיסי וווזטוו0! המכונים "כרטיסי
י.ב.מ.", שגודלם קבוע, 80 טור, ונקביהם מרובעים
ההתקנה הראשונה של מערכות מסוג זה בארץ היתה בשנת 1936
במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט. היא כללה מלווחת
וממיינת (36 טור) וכן יחידות ניקוב ואימות. היישום הראשון
שהופעל בה היה ריכוז נתוני סחר החוץ, יבוא ויצוא, בפלשתינה
(א"י)
החברה הציבורית הראשונה בארץ. שניהלה את חשבונות הצרכנים
שלה במערכת כרטיסים מנוקבים היתה חברת החשמל לא"י (ת.ד. ו
נהריים) בשנת 1939 הותקנו במרכזה שבחיפה ובסניפה התל-אביבי
מערכות ראשונות של ציוד זה (36 טור). כעבור עשר שנים הסתמך
מרשם האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל על קובץ הכרטיסים
המנוקבים של חברת החשמל
גם בסוכנות היהודית בירושלים פעלה ממיינת ששימשה לעבודות
סטטיסטיות. מערכות נוספות פעלו בשרותי הרכבת המנדטורית
(עָהאו401 טחוויש!<) ובמכון לפעילות משרדית בתל-אביב, שפעל גם
כלשכת שרות ונתן שרותי עיבוד לחברות, מוסדות ופרטיים
משרד הטלפונים של ממשלת המנדט הזמין בשנת 1947 מערכת ציוד
כזו לניהול חשבונות הטלפון של תושבי הארץ, אלא שזו הגיעה
בימים הסוערים של שנת 1948 והותקנה רק לאחר הקמת המדינה
במרכזית הטלפון הבינלאומית בקריה. היא איפשרה לפרט בחשבון
הטלפון של כל לקוח את הפרטים המלאים של כל שיחת טלפון
לחו"ל (לאן צילצל, שעת השיחה ומשך הזמן שלה)
מערכת המיכון של המחלקה הסטטיסטית של ממשלת המנדט,
שעמדה בבנין המזרחי הקיצוני ברחוב יפו בירושלים, ליד בנק
ברקליס, פורקה בעצם ימי קרבות תש"ח ע"י הטכנאי עזרא אלוני,
שונה בכל דגם.
היה = --
צערר>א
13 ה'וכופ
עיבוד באמצעות כרטיסים מנוקבים - מערכות ראשונות בארץ
כרטיס מנוקב של מערכות ">זשטע''. הנקבים עגולים. מספר הטורים
"5 \ 5 - 6 א 5 ץצ כק יי
מכווות וכרטיסי נקוב
בני 21, 40, 65, ו1307 טורים,
לקניה, לשכירות"קניה או לשכירות
החסכוניות והיעילות ביותר בכחיאדם.
שר ות > >< ]2 במכונות .פאורס"
נות 21/42 ו36/727 טורים.
לנתוח סטטיסטי ולחש ת עזר,
לנתוח הוצאות יצור, השוב שכר עדור,
לנתוח מכירות, הנהלות מחסנים וכו'.
"0 555 אכ סג"
מכונות כתבות
,(נרשדעי₪" וצרת הארץ)
דפסות קש
שורות לקונטות
פ זונטות,
?תזכורות, להוראות וכו'
חכרה לפעילות משרדית
צ ביל ]רל
תל-זאביב, רח' מקוה ישראל 8 טל. 66706
ששרת אז כחייל במחלקת מרגמות כבדות, והועברה לאחר ההפוגה
השנייה למשרדי מערכת הבטחון בקריה בת"א ושימשה כגרעין
ליחידת המיכון של צה"ל.
היישום הראשון של מערכת זו, בראשית ימי המדינה, היה מיון
כרטסת כוח האדם במדינה לצורך איתור צלמים להכנת תעודות
החייל הראשונות. המנהל הראשון של יחידת המיכון היה הקצין
יָגִיד. כעבור זמן קצר נקראה היחידה "מרכז מיכון וסטטיסטיקה",
ובקיצור הצה"לי ממ"ס, ונוהלה ע"י אברהם אמיתי ואחר כך ע"י
יצחק רונן.
עם הקמת המדינה, פעלו איפוא בארץ לא פחות מ-7 התקנות של
מערכות לעיבוד נתונים באמצעות כרטיסים מנוקבים, ובחלקן בוצעו
עיבודים עבור חברות נוספות שלא ראו הצדקה להפעיל מערכת
עצמאית.
)וד |
0-ל
5
| 5
. זוז
המאוופגא הגוז5! טמא הי*י6 205
|
|-ז
ו
5 5 5 50 ו %
9 הש
7 זי 57 ₪
-
₪ ם
- כן:,ת ₪2
.+ ו
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 45
בי הטרה =="
המאמר הראשון על עיבוד נתונים
שהתפרסם בארץ
באחד הגליונות הראשונים של כתב העת "טכניקה ומדע". ירחון
למדע שימושי ולהשכלה עצמית בעריכת דן פינס, ראה אור בשלהי
שנת 1937 מאמרו של נח סלבני: "מכונות בסטאטיסטיקה
ובחשבונות".* כותב המאמר היה המפקח על ההליווח המכאני
במשרד הממשלתי לסטטיסטיקה. המאמר נמסר לפירסום ע"י מר ס.
קאדמור פרופסור לסטטיסטיקה מקנדה שהיה מקימה ומנהלה של
מחלקת הסטטיסטיקה של ממשלת ארץ ישראל.
במאמר נסקרות התכונות המפורטות של המכונות השונות
המרכיבות מערכת לעיבוד נתוניס באמצעות כרטיסים מנוקבים, וכן
שיטות העבודה ויתרונות המערכת.
נח סלבני טבע במאמרו זה את המונחים העבריים הראשונים של
ציוד לעיבוד נתונים כגון:
>שחוח30וח 9ח:131ש1:0 - מכונות ליווח
חשחטץ - מנקבת
זטהווזט' - מבקרת
זטזזט5 - ממיינת
מונחים אלה, שבמרוצת השנים השתגרו בפי כל המשתמשים, היו
כנראה בשנת פירסום המאמר כה חדשניים עד כי מערכת כתב העת
ראתה צורך להעיר כי "המונחים במאמר זה ניתנים על אחריות
המחבר". היה זה, ככל הנראה, המאמר הראשון בשפה העברית
המתאר מערכת לעיבוד נתונים.
5 טכבניקה ומדע שנה ראשונה, גליון ה', דצמבר 1937.
4 ראה מאמריו של שלמה יחיא: "הוויצאק" ו"הגולם" - מעשה חושב כרך ט"ו חוברת 4-5 1988.
6 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
המחשב הראשון שהופעל בארץ
באביב 1955 החל לפעול בארץ המחשב האלקטרוני הראשון. מחשב
זה ה"וויצאק" (זסזג|ט6]) 6ווהאוחטוט החהההו1/2 א = )12 ו)
תוכנן וניבנה במחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן ברחובות
ביוזמתו של הפרופ' חיים לייב פקריס. הרעיון נבט עוד באמצע שנות
הארבעים, ולאחר הכנות והיערכויות הוחל בהגשמתו בראשית שנת
4, כאשר צוות שמנה את ד"ר גרשון אסטרין, צבי ריזל ואביעזרי
פרנקל החל בבניית המחשב בהסתמכו, בין היתר, על מודל ראשוני
של מחשב שהושלם באותה עת ע"י קבוצה בראשות פרופ' ג'ון נוימן
במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ארה"ב.
התוכניתנים הראשונים של הוויצאק היו האנס ירוש ופנחס
רבינוביץ. המחשב פעל משנת 1955 עד 1963, ומלבד משתמשי מכון
ויצמן נעזרו בשרותיו בין היתר גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ומערכת הבטחון. מפתחי הוויצאק ומשתמשיו הראשונים נימנו עם
מייסדיו של האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א).
בשנת 1964 החליף מחשב הגולם (א') את הוויצאק. שני מחשבי גולם
(א') פעלו עד שנת 1974 ובשנת 1975 הופעל מחשב הגולם (ב').
תחילה כונה מחשב הגולם (א') "וויצאק 2", אך בעצת הפרופ' גרשום
שלום, חוקר הקבלה, הוסב שמו ל"הגולם".*
המחשב הראשון שיובא לארץ
ההתקנה הראשונה בארץ של מחשב אלקטרוני מתוצרתו של יצרן
בינלאומי, נעשתה בקיץ 1961 בממר"ם, יחידת המחשב של צה"ל.
היה זה מחשב מתוצרת חברת "פילקו" האמריקאית (211 טו.ווודך).
בחירת המחשב לוותה בהתלבטויות מרובות, שכן היתה זו אמורה
להיות המערכת הממוחשבת הראשונה בארץ לעיבוד נתונים, מחוץ
למחשבי מכון ויצמן שנחשבו למדעיים ויחודיים.
לקראת גיבוש ההחלטה על הזמנת המחשב, יצאה לסיור באירופה
ובארצות הברית משלחת לימוד שכללה את מרדכי קיקיון - ראש
ממר"ם, סא"ל יצחק רונן - ראש ממ"ס, יחיאל אלון, דוד כהן י. ניצן,
ומ. לובין - מנהל הרכש במשרד הבטחון. המשלחת ביקרה בחברת
ואי באנגליה, סקרה מחשב ₪6 חטוטחווווש! בוושינגטון. צפתה
במחשב %/ ₪46 בקמדן, התבוננה במחשב 220] [0זוח60), בחנה מחשבי
וא8!, לא הצליחה להתקבל בחברת טוגצווונו (מחשש החרם הערבי)
ולבסוף החליטה על מחשב פילקו מפילדלפיה.
הבחירה בפילקו נומקה בין היתר בכך שהיה בנוי על טרנזיסטורים
לעומת היתר שפעלו על מנורות, וכן הועדפה על י.ב.מ. 701 מפני
שגודל הזכרון בו היה א64. והמשלחת הישראלית לא הצליחה
להשיג את הסכמת י.ב.מ. להקטינו ל"א8 או לפחות ל-א12
בדו"ח ששיגרה המשלחת נכתב כי "יב"מ איננה מוכנה להבין כי
אפשר להתחיל בקטנות".
בין מנסחי הדו"ח - דוד כהן ז"ל, מי שהיה כעבור שנים אחדות מנהל
ייב.מ. ישראל.
את התקנת המחשב בממר"ם קידמה כתבת-תחקיר חריפה
שכותרתה "מוח יש - שכל אין!" (העולם הזה 1ו2.8.1%6). בעגה
הצבאית זכה המתקן שבו הותקן המחשב לכינוי "מרתף השואה".
הספר העברי הראשון על עיבוד
נתונים
בשנת 1959 הושלם הספר העברי הראשון בתחום עיבוד הנתונים,
והוא ראה אור בהוצאת האיגוד למיכון משרדי בינואר 1960. היה זה
ספרו של ישעיהו ויינברג: "תיכנון כללי של עיבוד נתונים בשיטת
כרטיסי ניקוב'
המחבר, מבכירי ומבחירי העוסקים בעיבוד נתונים באותה עת. סגן
מנהל המרכז למיכון משרדי, פירסם מאמרים רבים - ראשוניים
בתחומם - בשדה עיבוד הנתונים המינהלי וניהול יחידות מחשב.
ברשימותיו ביקר קשות את המגמה להותיר את קבלת ההחלטות
בענייני מיחשוב לבעלי מקצוע טכניים, ולהדיר את הדרג הניהולי
הבכיר מעיסוק בתחום שהוא, כביכול, טכני במהותו. הוא הקדים
לראות את האפשרויות הגלומות במיחשוב, ושם את האצבע על
נקודות החולשה בהתיחסות אליו
לימים פרש ישעיהו וינברג מעיסוקו זה ועבר למיגזר הניהול בתחום
התרבות. ניהל את התיאטרון הקאמרי ואח"כ את בית התפוצות.
כיום משלים וינברג את הקמתו של מוזיאון השואה בארה"ב
הפילקו הראשון באולם האחד והיחיד של ממר"מ, 1961
סקר ראשון על צרכי המיחשוב
בישראל
בחודש נובמבר 1957 הגיע לארץ הד"ר י. דיילי, מומחה בעל מוניטין
בתחום התקנת מחשבים אלקטרוניים. הוא הוזמן ע"י הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה והמרכז למיכון משרדי כדי להכין סקר על
כדאיות הפעלת מחשבים אלקטרוניים בארץ וכן לייעץ למוסדות
שונים בכל הנוגע לנושאי מיחשוב.
לאחר פגישות שקיים עם מוסדות מרכזיים כגון מכון ויצמן. המוסר
לביטוח לאומי. המרכז למיכון משרדי. משרד הדואר, הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה ועוד, הניח המומחה על שולחן מזמיניו את
הדו"ח המסכם הנקרא "הפעלת מחשבים אלקטרוניים בישראל", ובו
הוא מציין כי "הגיע למסקנה מבוססת כי תוך שנתיים או שלוש תגיע
ישראל למצב בו תוכל להשתמש ביעילות במתקן אלקטרוני לעיבוד
נתונים". במלים אחרות - מחשב אחד לסיפוק דרישת המיחשוב של
ישראל. הוא המליץ על רכישת מחשב 467 /[א!'+ משומש אחד,
שלפי הערכתו לא יתיישן תוך 8 השנים הבאות לפחות.
בהקשר זה ראוי להזכיר כי כעבור 4 שנים. ב-1961, עדיין שררה
ההערכה בין אחדים ממקבלי ההחלטות על מיחשוב מערכת
הבטחון, כי מחשב אחד יפתור את כל הבעיות של ישראל: שליש
הזמן יוקצה לאמ"ן, שליש לצה"ל, ושליש ליתר המדינה.
שר /
המחשב הראשון בבנקאות הישראלית
בנק דיסקונט לישראל היה הבנק הישראלי הראשון שהסב את
חשבונות לקוחותיו לממוחשב. המחשב מדגם 8315/)א הותקן בשנת
4, ותוך פחות משנה הושלמה הסבת סניפיו למערך המחשבי. על
מהירות ויעילות ההסבה זכה הבנק, כעבור שנה, בפרס קפלן.
היה זה המחשב האלקטרוני הראשון בבנקאות, לא רק בישראל אלא
במרחב שבין רומא לטוקיו.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 47
כתבי העת העבריים הראשונים לעיבוד נתונים
לפני שהחלו להופיע בארץ כתבי עת מיוחדים לנושאי מיחשוב, זכה
ענף המיכון ועיבוד הנתונים לאכסניה זמנית בתוך כתבי עת אחרים
לענייני תעשיה, ארגון ומינהל.
כתב העת הראשון שנחלץ לא רק לפרסם מאמרים אלא גם לשלב
את נושא המיכון בכותרת המשנה שלו היה "נתיבי ארגון" - כתב עת
לבעיות מינהל, ארגון ומיכון משרדי. הוא החל להופיע במרס 1954
וכבר בגליונותיו הראשונים נשבה בין דפיו אוירה ממוכנת. בגליון
הראשון הופיע מאמר על תולדות הקופה הרושמת, בגליון השני
השתבץ המאמר "עיונים בבעיות המיכון" - מאת דב חבנסקי, לימים
דב חביון, ראש המל"ם, נשיא איל"א ומדמויות המפתח של עידן
המחשבים בישראל. בחוברת הרביעית התפרסם המאמר "חישובים
מיוחדים במכונות לכרטיסי ניקוב" - מאת יצחק מייזל, לימים יצחק
נעמן, מנהל שע"ם, יחידת המחשב של מינהל הכנסות המדינה.
כחמש שנים מאז ראשית הופעתו של "נתיבי ארגון" חיפש נושא
המיכון לייחד לעצמו במה משלו, ובשנת 1959 הגיע לכך.
בירושלים החל להופיע כתב עת בשם "ילקוט למיכון משרדי"
בהוצאת האיגוד למיכון משרדי. המערכת כללה את דב חביון, גילה
אוריאל ודניאל אלרואי. מן החוברת השניה ואילך הוסב שם כתב
העת ל"ילקוט למיכון ואוטומציה במינהל", וכך עד אוקטובר 1963,
עת שונה שמו בשנית ל"ילקוט לעיבוד נתונים במינהל ובמדע".
1 החוברות של כתב עת זה, בגלגולי שמותיו השונים, הן הבמה
המקצועית הראשונה לנושאי עיבוד נתונים בשפה העברית
החוברות יצאו תחילה 'טיליט ובעיצוב לא ראוי. החוברות
הראשונות כללו שיעתוקים וש זם של מאמרים מן העתונות
. במאמרים ניכר עדיין משקלן
של המערכות הקונבנציונליות "אזטסטם ווח/)"', ולעומתן נושא
המיחשוב פילס לו בהדרגה נתיב התפשטות ומחוברת לחוברת עלה
היקפו.
בשנת 1961 החל לצאת כתב העת "מחשבות". גליונותיו הראשונים
נשאו אופי שיווקי והיו לא יותר מאשר ביולטינים טכניים יבשים של
ציוד מתוצרת י.ב.מ. הס נערכו בידי אהרון לוין.
בשנת 1962, מגליון 5 ואילך, השתנה פורמט החוברת ועיצובה, א
היא הוסיפה לכלול מידע על חידושים בחברת י.ב.מ. ובציוד המשווק
על ידה, עם ניצנים ראשונים של התעסקות בתחומים כלליים של
עיבוד הנתונים: תאור "הנדסת השיטות", סקירת תרומת המחשבים
למדע השימושי ועוד. חוברות אלו נערכו ועוצבו בידי דניס שיפרין,
חברת שיפרין את נעמן. מחוברת 16 החל צבי ינאי לערוך את
"מחשבות" ומגליון 18 החל להסתמן הכיוון החדש שאליו חתר
עורכו החדש של תז
מופיעים בו ראיונות עם הפרופ' ישעיהו ליבוביץ על מדע ומוסר, ועם
הסופר אהרון מגד - על מוסר ומכונה. מכאן ואילך ניכרות יותר
ויותר טביעות אצבעותיו של צבי ינאי. כתב העת החל לגרוף את
קוראיו אל מחוזות אחרים, ובעיקר אל תחומים החורגים מעולם
המיחשוב. הקיברנטיקה פינתה את מקומה לאסתטיקה ולביולוגיה,
לאסטרונומיה ולמטפיזיקה, לאמנות. לספרות, לנושאי הגות,
לפילוסופיה, לפסיכולוגיה ולנאורופיזיולוגיה הסוגרת את המעגל
בזיקתה אל הקיברנטיקה. במאמרים המעמיקים וחובקי העולם
שהתפרסמו בכתב עת זה נחשפים קשרי הגומלין בין תחומי המדע
המגוונים ובאות לידי ביטוי הגישות החדשות בהבנת היקום. ייחודו,
רמתו ועיצובו של כתב העת "מחשבות" מבדילות אותו מכל כתב עת
אחר המתפרסם בארץ.
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
הכנסים הראשונים בנושאי עיבוד נתונים
שולחץ הנשיאות - כינוס איל"א ה-1, דצמבר 1964
> הכנס הראשון של משתמשי מערכות קונבנציונליות לעיבוד נתונים
נערך באביב 1956. כנס שני התקיים כעבור שנה, ב12.3.577.
> כנס ארצי מיוחד בנושא "המחשבים האלקטרוניים בשרות
המינהל" נערך במלון תדמור ב-5 וב-6 בינואר 1960. בין ההרצאות
שנישאו בו: פרופ' יהושע בר-הלל הירצה על אוטומציה ומינהל, ודב
חביון סקר את "התפתחות המיחשוב מן המחשבים הפרימיטיביים
עד ימינו" (1960).
* הכנס הארצי הראשון של איל"א התקיים ב-1 וב-2 בדצמבר 1964
במכון ויצמן ברחובות. נטלו בו חלק כ-400 איש. את ההרצאה
המרכזית בטקס הפתיחה נשא פרופ' א. קצ'לסקי על "הקיברנטיקה
במערכות ביולוגיות". הרצאת הסיכום של הפרופ' י. בר הלל היתה -
"עידן המחשבים".
הרצאות הכנס יצאו לאור ב"קובץ הרצאות הכנס הראשון של
איל"א" בעריכת אסא כשר. מכאן ואילך כונסו ההרצאות שנישאו
בכל כנס שנתי של איל"א בקבצים שנתיים ממוספרים.
האיגוד הראשון לעיבוד נתונים
בשנת 1956 קם "האיגוד למיכון משרדי" (אל"מ) ביזמתו של המרכז
למיכון משרדי, על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים של
משתמשי מיכון בארץ.
בחודש יולי 1960 הוקם בירושלים "האיגוד הישראלי למחשבים".
חבריו היו: פרופ' יהושע בר הלל מן האוניברסיטה העברית
בירושלים, ר. בראון מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דב חביון -
מל"מ, הנס ירוש - מכון ויצמן, מרדכי קיקיון, מ. לובין וד"ר מ. ליהמן
ממשרד הבטחון.
ב-23.7.1962 הוסב שמו של האיגוד למיכון משרדי ל"איגוד ישראלי
לעיבוד נתונים" ("אילן").
בחודש אוקטובר 1963 פורסם תקנון איל"ן.
ב-1965 הובאה הצעה לשנות את שם האיגוד. המניע - "אילן" הינו
שם של איגוד נכים. ותיקים זכרו כי שנים אחדות לפני כן הובא
ערעור על ראשי התיבות הקודמים של האיגוד - אל"ם, בטענה שהן
מציינות העדר יכולת תקשורת.
הסיכום: האיגוד נסוג מן העברית אל הלועזית ואימץ את המילה
אינפורמציה במקום נתונים. כך נולדה איל"א.
הפרקים שהובאו לעיל הם נסיונות להציב ציוני דרך וזכויות
ראשונים לתועלת רושמי הרשימות שיירתמו בבוא העת לתעוד
ראשיתו של עידן המיחשוב בישראל ובכלל זה תקופת המיכון
הקונבנציונלי הקדם-מחשבי.
הערות, תוספות והשלמות יתקבלו בברכה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 49
מה שאהבה מסוגלת לעשות |
תאי גופנו מצוידים בתכונה נפלאה. הם יכולים להתחלק וליצור תאים
חדשים במקום תאים שמתו מחבלה או מזקנה. לרוע מזלנו, לתאי המוח אין
יכולת כזאת. לתאים מתים במוח אין תחליף. בעצם, המוח מגיע לשיא
| תכולתו בגיל שישה חודשים, ומאותו הזמן מיספר התאים מתמעט והולך
ככל שאנו מתבגרים. והנה, מה רבה היתה ההפתעה כאשר מדען ארגנטיני,
! פרננדו נוטבום, גילה שצפורי שיר מייצרים בעונת האביב 20,000 תאים
חדשים ביום. דבר זה מעורר כמובן את השאלה: מה גורם לטבע לחרוג
ממנהגו ולאפשר לצפורי שיר לשכפל את תאי מוחם?
ובכן, כמו במקרים רבים אחרים, התשובה טמונה באהבה, ולא סתם
אהבה, אלא אהבה חזקה כל כך שהיא מסוגלת להגדיל את נפח מוחם של
צפורי השיר ב"40%. כל זאת, כדי לאפשר להם לזכור בעל פה את שירי
+ האהבה שעליהם לשיר בתקופת החיזור.
יש צפורי שיר, כמו זמיר הסוף למשל, שזוכרים רפרטואר של 50 שירים
שונים, באורכים שונים וברמות מורכבות שונות. 50 שירים שווים בערך
לחמישה תקליטים. כדי לאחסן כמות כזאת של מידע דרושים כמובן הרבה
תאי זכרון. לגבי צפור שמשקלו פחות מ-20 גרם זוהי תוספת משקל רצינית
שעלולה להכביד עליו מאוד את מעופו. והנה הטבע מצא פתרון לבעיה.
הזכר זקוק לרפרטואר השירים רק בתקופת החיזור. עובדה, מיד אחרי
נשואיו הוא שוכח את כל הלחנים פרט לשיר אחד, שיר אפור ומונוטוני,
המכריז באזני שכניו שהוא נשוי כדת וכדין, וכי החל מרגע זה יש לו בראש
רק צפור אחת.
ואם זה כך, אם כל מה שדרוש לו בתור זכר נשוי הוא שיר אחד קצר, למה
לו לשאת על כתפיו מוח גדול של זכר רווק? ואמנם, בסוף הקיץ מצטמק
מוחו של צפור השיר וחוזר לממדיו המקוריים, עד לאביב הבא ולסידרת
שירים חדשה.
;| אם היינו משמשים כיועצי נישואין לבנות זוגם של צפורי השיר, היינו
יכולים לנחם אותן בעובדה שהמעבר החריף הזה מחיזור נלהב לאפרוריות,
הוא תופעה שכיחה גם אצל הזכר האנושי, למרות שהיא לא מלווה אצלו
בהצטמקות עונתית של המוח.
אבל, בזה מסתיים הדמיון בין אנשים לצפורים. שכן אצל צפורי השיר רק
הזכר מזמר ואילו הנקבה מאזינה בשקט ובוחרת את בן זוגה על פי עושר
שיריו ומורכבותם. ומאחר שהיא עצמה אינה שרה, אין לה סיבה לפתח מוח
גדול.
ובכן, מה שמענין בצפורי השיר הוא לא העובדה המצערת שהזכר
האנושי מתנהג במקרים רבים כמו צפור שיר, אלא היכולת המדהימה
והמפתיעה של צפורים אלה לחדש את תאי מוחם. עד כה היה ידוע על
יכולת כזאת אצל דגים, ובמקרים מסוימים גם אצל זוחלים. אבל אם גם
צפורים מסוגלים לכך, משמע שכושר ההתחדשות של תאי המוח לא אבד
במעבר האבולוציוני מזוחלים לצפורים. ומאחר שהיונקים נושאים מטען גנטי
לא מבוטל שירשו מהצפורים, ייתכן שהגנים האחראים להתחדשות התאים
במוחם של צפורי השיר מצויים במצב רדום גם בחומר התורשתי שלנו. ואם
הם מצויים בנו, ייתכן שנוכל בעתיד, אולי אם נדע לאהוב כמו צפורי שיר,
לעורר אותם מתרדמתם ולגרום להם לייצר תאים חדשים במוחנו במקום
שא תאים שנפגעו או מתו.
| זוהי כמובן ספקולציה מרחיקת לכת, אך היא שווה כל דקה שתושקע
בחקירתה. ואם בסופו של דבר ייצא משהו חיובי ממחקר זה, תהיה לנשים
סיבה טובה להתיחס ביתר סלחנות כלפי בעלים שחדלו להביא פרחים אחרי
החתונה. כי ייתכן שבזכות תכונה נלוזה זאת, שאותה ירשו מאבותיהם
הצפורים, נוכל אולי בעתיד להפוך את התהליך הבלתי הפיך של מות התאים
במוחנו.
-
צבי ינאי
-----
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
2 6צ]
6"
עצמה אדירה
על שולחנך!
3 486/00 - הדור השני* 3 486/60 56 - תחנת עבודה שהיא תחנת כח בעוצמה אדירה על השולחן.
למשפחת המחעבים השולחניים 0 פקודות לשניה. 33 6א/486 5 - עמדת כח מיחשוב אדירה
המהירים בעולם. שרת תקשורת ומסד נתונים- לסביבה מרובת משתמשים.
משפחה זו המיועדת למשתמש - > : סא מציבה את המודל המעולה ביותר (על פיו כולם יתישרו)
בודד, קבוצות עבודה שונות 0% של מחשבי שרת/לקוח.
ואירגונים גדולים. ₪ מערכות אלו זמינות כבר עתה!
* לאחר 00א/486 56 - הזמין בשוק מאז 1989
שנת 1972
אול'י א - עבר הווה + לראשונה הופעל בארץ מתקן
תעשייתי ביחידה להפרדת
מייסדים וממשיכים 0
+ נשיא איל'"'א דאז, פרופ' חיים
חנני, אמר כי אין לנו אפשרות
לייצר מחשבים גדולים, זהו
תחום של תעשיה גדולה הדורש
השקעות עצומות, אך לעומתו
יצוא תוכנה הוא נושא לפיתוח.
+ נשיא איל"א אמר כי אונו מודאג
רות קופרמן - מזכירת אול"א
מתחרות של אינטליגנציה
העשור הראשון מלאכותית למוח האדם, אך הוא
: 2 ; : 9 מודאג מהחדירה לתחום הפרט
וס חצ יוב שיר הטפ ה-35 למל" = סקר מחשבים / הלשבה המרכזות // = = הגובעת מחוכו אונפורמציה
"זכות הראשונים" ולמניחי היטור, שהיו לסטטיסטיקה מרוכזת-מסוכנת.
אנשי חזון ומעוף, לוחמים ודבקים במטרה. > ניכרת מגמה להחדרת לימודי
אי אפשר להזכיר את איל"א, מבלי להעלות (האוכלוסיה הנסקרת אינה כוללת מחשבים מחשב בבתי ספר תיכוניים, כדי
על נס את תרומתם של דב חביון ז"ל, יוזם של מערכת הבטחון, תע"ש ותע"א) שהתלמידים יורגלו להשתמש
הקמת האיגוד, את אהרון גרץ ז"ל, את פרופ' במחשב ולהפיק ממנו תועלת .
פקריס, פרופ' יוסף גיליס ומרדכי קקיון, * הוכנה חוברת חדשה להוראת
ייבדלו לחיים ארוכים, ועוד רבים רבים השגה מ רהל לימודי המחשב עבור מורים
אחרים אשר החזון שלהם היה יישום 13 וו בבתי ספר תיכוניים.
טכנולוגיות המידע בשירות הציבורי בארץ ור 20 * נערך סמינר בינלאומי בנושטא
והחדרת השימוש בענ"א במישור הלאומי. 5% = עיבוד נתונים מרחוק.
ו החלה כאשר הוחלט להעביר 0% 5 + המחשב - כשחקן ברידג' -
מלווחת מתוצרת "פאוארס",. תחת מטר 5 2
פגזים בשלהי מלחמת העצמאות, ממשרדי = 5 חן
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ממשלת / 1
המנדט הבריטי, לידי המינהל הישראלי ל - הברידג' הבינלאומי בישראל.
שהלך וקם בשלהי המנדט הבריטי, ולאחר 5 -. + חברת יבמ הודיעה על הקמת
מכן התקנת מערכת יבמ לכרטיסים מנוקבים - ל מרכז מדעי בארץ. ושראל
בשנת 50פו1, אשר שימשה במשותף את 13 = נבחרה להיות המדינה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואת החשב 0% 2 החמישית בה יוקם מרכז מדעי
הכללי, מערכת זו ומערכת דומה שהותקנה 2 - לאחר שנמצאו בה התנאים
באותה עת בצה"ל. 16 299 המתאימים והמבטיחים פעולה
יי - ל 7 0ו6 מוצלחת של מרכז כזה. דייר
"הראשונים" אלא תפיסה מעמיקה של מהות 0% - .. ה ל" ,
המינהל התקין שהיתה ביסוד פיתוח הכלים. - קונטרול דטה חנכה מרכז
עם הצבת מערכת המתקן הראשון לכרטיסי
* ה : ים.
ניקוב בשנת 1950 נורתה למעשה אבן הפינה החל משנה זו נערך גם סקר מסופים לשירותי מחשב.
** מחשבים, מזעירים עד רבי עוצמה, כבל טלפוני חיבר את ביה"ס
למרכז למיכון משרדי, שהתפתח תחילה
: כשהשכירות החודשית המתאימה של
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולאחר מכ יכוניו
2 / | צווד זה הסתכמה ב-8 מיליון דולר. הַתיְכוגם במ הח הק
בשנת 1 כיחידה ית, 6
0% 0 למעלה מרבבה של מסופים, המופעלת למחשב אוניברסיטת בר-אילן.
חישובים ממלכתי לעיצוב ואחזקה של
- שר התחבורה והתקשורת דאז
מערכות מידע מינהליות בתחום הממשלה במישרון על ודי כ-12 אלף עובדום, : 0 .
*
*
המיה השובורד. קשורים במערכת, אף זה במישרין מר שמעון פרס, הציע להקים
בשנת. 1954, הוקם איגוד למיכון משרדי ולמעלה מ-1000 מפעלים ו בישראל מערך ארצי של עיבוד
וקשה היה לחזות שמהתחלה זו יצמח בשנת 8 ה ה נתונים שישרת את כל משרדי
2 האיגוד הישראלי לעיבוד נתונים - ענ"א ה בשנת 1980 בכ-300 הממשלה, העיריות ותעשיה.
איל"א של היום, מוקד לריכוזו של כל הבח | | מיליון דולר. + משרד התקשורת הרחיב את
המקצועי בתחום ענ"א. בהתחלה היו ישיבות
בושר עיבוד הנתונים שלו עם
בלתי סדירות, ללא אמצעים, ללא תקנון, רק
בשנת 1964 התקיימו הבחירות הראשונות משנת 1981 לא הוכנו סקרי מחשבים ה -%
למועצה של איל"א ודובר על תקנון האיגוד. במדינה ע"י הלשכה המרכזות 0 2
לאחר מכן צמחה יוזמה להקמתם של איגודי לסטטיסטיקה ואין מידע מדויק על + וצא קטלוג מטעם אול"א
מספר המחשבים במשק. "מימ"א - מדריך יישומי מחשב
המשתמשים לסוגיהם, כגון משתמשי ציוד
ארצי", ביוזמת כתריאל צימט.
יבמ, סי.די.סי., בורוז, נ.סי.ר. - י.א. מיטווך
ובניו.
*מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 53
ווווו.'''וווווווווווורררווור.
וז
= בישראל שהחל ליישם עובודים
= מינהליים מתקדמים באמצעות
= מחשבים. אף שהמחשב לא יוכל
| לעולם לתפוס את מקומו של
המפקד בשדה, הרי הוא בבחינת
בלי עזר חשוב לניתוח מהלכים
אופרטיביים באמצעות מודלים
של "'"משחקי מלחמה".
> חברת נ.סי.ר. - י.א. מיטווך ובניו
הודיעה על התחלת השיווק של
מחשבים חדשים ממשפחת
סנציורי.
+ נצ"מ שמואל רוט ממשטרת
ישראל עמד על ניצול לרעה של
מחשבים "אין כלים, וחסר הידע
להילחם בתופעה ולבן יש
להקפיד על עירנות מתמדת".
שנת 1975
+ מבקר המדינה על ענ"א (מתוך
דו"ח המבקר):
= עובוד נתונים אוטומטי של
החשבונות באגף החשב הבללי,
= האוצר מגיב להערות מבקר
המדינה:
האחרון של שנת העשור
ן השלישו לענ''א במדינת ישראל,
במחצית תקופת דור אנושי מאז
המחשב כמכשיר מונהלי, העשוי
לספק מידע חשבוני וענווני,
מעודכן ומדויק הפך בתקופה
האחרונה לאמצעי שלא ניתן
לוותר עליו בארגון המבצע
ל ו
>
/
1
ב
ו = וש לשקול בשם ששוקלום.
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
לרבות סדרי הארגון הפנימי
לרכישת מחשבים והפעלתם
והבטחת בקרה, שימש בעבר
נושא לבדיקה מקופה של משרד
מבקר המדינה. בעקבות
הממצאים שהועלו ולנוכח
הודעת החשב הכללי על צעדים
לשיפורים ושינויים, המשיכה
הביקורת את בדיקותיה בנושא.
רישום ממוכן - עפייו החלטת
החשב הכללי, משנת 1968
הונהגה שיטה חשבונאית חדשה
שלפיה ינוהלו החשבונות
במשרדי הממשלה במרוכז ולא
בדרך של ביזור, לשם כך הוזמן
מחשב חדש.
שנת 1976
+ עוזיה גליל קיבל את פרס
התעשיה על ניצול הידע הרב
שנאגר במוסדות המדע בארץ
ויישומו בתעשיה.
בד בבד עם עבודתו בטכניון,
הקים מעבדה תעשייתית שהיתה
ראשית התעשיה האלקטרונית.
הפרס ניתן כאות למאמץץן
טכנולוגי - ניהולי - מסחרי של
"אלביט מחשבים" שהביאה
ליצוא מחשבים ומערכות
מחשבים.
הביקורת הדגישה כבר בעבר
את הצורך במינוי ועדה מנחה
ברמה מקצועית נאותה שתקבע
את מטרותיה של מערכת ענ"א,
על מנת להבטיח ניהול הולם של
מחשב. בשנת 1971 החליט
משרד האוצר על תכנון מערכת
ענ"א מתוקנת ובסוף 1974
התחיל לפעול בכיוון זה.
וצא לאור מילון למונחי עיבוד
נתונים בשיתוף אול'"/א
והאקדמיה ללשון העברית.
בשנת 1975 כתב עמירם שור
"האם משק המחשבים בארץ
מנופח או מצומצם מדי?" נראה
לי, אומר עמירם שור, שברבעון
נקלטו המחשבים האלקטרוניים
במדינה, יש למקד את הדין
ותשומת הלב סביב השאלה
האיכותית ולהינתק מהשאלה
הכמותית.
את כדאיות הפעלתם של
המחשבים מבחינת המשק כולו
.*
*
איש 4 בר
+ דב חביון, יו"ר איל"א, בשיתוף
פעולה בינלאומי במשרד החוץ
החל לארגן סמינרים ישראליים
בדרום אמריקה. שיתוף הפעולה
בין המדינות וכן בין הארצות
המתפתחות והמפותחות בתחום
המחשבים הפך יותר ויותר
למוקד פעילות במישור
הבינלאומי.
שנת 1979
+ הלך לעולמו אהרון גרץ ז"ל -
האיש שעמד במרכז העשייה
בתחום ענ''א.
+ מעבדת מחשבים משוכללת
הופעלה בקרית שמונה.
* נחנכה מערכת מחשב לעזרת
תלמידים טעוני טיפוח בת''א.
+ נפתחה "הוראה מרחוק" של
לימודי מחשבים מירושלים
לרעננה.
+ לשנות, או למכור את המרכז
למיכון משרדו?
+ מחשבי יבמ יצוידו במסכי
טלוויזיה צבעוניים.
+ מחשב ברייל לתלמידים עוורים
לתיכנות מחשבים.
+ מילונית - מערכת ממוחשבת
לניהול משרד מודרני לראשונה
בעברית ובאנגלית.
השקעה בכל אמצעי ייצור אחר
במשק. הדעה הרווחת כאילו
התעשיה בארץ מפגרת בניצול
מחשבים אינה נכונה ויש בה
מידה רבה של הגזמה.
משק המחשבים נמצא בעיצומו
של תהליך חילוף דורות
מחשבים. מאפייניו של דור
המחשבים החדש הם יחידות
חישוב מרכזיות גדולות ורבות
עוצמה, זכרון בפועל, ציוד
היקפי רב-תכולה ומהירות,
המאפשרים גישות ושיטות
חדישות לענ''א שעיקרן עיבודים
סימולטניים, שיתוף זמנים
ותקשורת.
כשם שאיכויותיה ותכונותיה של
כלכלת ישראל שימשו שדה
פורה להתפתחות ענף לשכות
השירות, כך השתלת המחשבים
והטכנולוגיות החדישות וביאו
מימד חהש להתפתחות לשכות
השירות, התפתחות שתהיה
שלב מתקדם יותר בענ"א.
ו ד וד 0-7
שנת 1980
+ דב חביון נבחר פה אחד לכהן
קדנציה נוספת כנשיא האיגוד.
במסגרת ועדות איל"א נדונו
מספר כיוונים להרחבת
הפעולות. דייר גוטרמן עמד
בראש ועדה אשר הגישה תכנית
פעולה כללית:
+ קודום מקצועי של חברים.
+ הפצת תודעת ענ"א בישראל.
+ קידום קבלת החלטות ברמה
לאומית.
+ הרחבת שיתוף פעולה עם
גורמי חו"ל.
+ סטנדרטים מקצועיים לענ"א.
שנת 1983
דב חביון נפטר לאחר מחלה קשה.
כוהן כיו"ר ההנהלה שנים רבות
והיה ממניחי היסוד של איל"א.
דבק בכל משימה שהוטלה עלוו,
איש אידיאל, כל מעשה שעשה,
נעשה במסגרת השאיפה להגשים
אידיאל. יזם מפגשים בינלאומיים
ובזכותו התקבלה ישראל כחברה
ב-1217 - ההתאגדות הבינלאומית
למחשבים.
דב חביון יזם את מילגות איל"א
להשתלמות.
בכונוס איל"א - 1983, לאחר מותו
הפתאומי - קיבל פרס איל"א
למפעל חיים בפיתוח המיחשוב
בישראל, כהערכה על תרומתו
לקידום המיחשוב ולבניית קהיליה
מקצועית מפוארת.
מילגות ע"ש דב חביון ז"ל
מוענקות משנת 1987:
שנת 1987 משה צבירן
ראובן בקלש
שנת 1988 זיו סופרמן
שמואל טישברוביץ'
שנת 1989 גיל דויטש
דוד ברגמן
המרכז הבינתחומי
לניתוח וחיזוי טכנולוגי
ליד אוניברסיטת תל-אביב
רמת-אביב, תל-אביב 978 69
טלפונים: 410984 412882 5450315
סוף-סוף!!!
מחקר על שוק המחשבים בישראל מאז תחילת עידן
המחשבים האישיים.
לראשונה תוכל אתה - מקבל ההחלטות להנות ממחקר
הכולל:
- היקף השימוש כיום בחומרה, תוכנה, תקשורת
ושרותים.
- שעורי השמוש בסקטורים השונים.
- אומדני שוק בסקטורים השונים.
המידע המוצג מתבסס על נתונים מפורטים של ססס,1
חברות קטנות ו2007 חברות גדולות.
בסיס יחודי לתכנון ההצלחה!!
התפתחות שניה היתה כאשר הופעל
המחשב "וויצ'ק" במכון ויצמן למדע, זו
היתה נקודת מפנה מכרעת מבחינת כניסתו
של ענ"א לתודעה הלאומית.
קשה לתאר מפעל חיים מבלי לציין את ארגון
הכינוס הראשון שהיה ברחובות בשנת 1964,
בו דובר על "יישומים במחשבים אלקטרוניים
ופתרון בעיות מתמטיות וסטטיסטיות". גם
בשנת 1966 אורגן הכינוס במכון ויצמן
ברחובות עם כ-200 משתתפים. משנת 1967
ועד היום הכנסים נערכים בבניני האומה
בירושלים, למעט בשנת 1970 בתל-אביב
ובשנת 1976 בחיפה.
העשור השנו
העשור השני החל עם כניסתה של מערכת
הבטחון לתחום השימוש במחשבים,
כשאחריה משרד האוצר, המרכז למיכון
משרדי (מל"מ) וגורמים אחרים. בשנת 1964
הוכפלה כמות הציוד ומכאן ואילך היא גדלה
מדי שנה.
בכינוס העשור, שהתקיים בשנת 1975,
נסקרה ההתפתחות שחלה בארץ בנושא
ענ"א והושם הדגש על "יישומים חבורים"
(טחו! חס) בישראל.
שנת 1975 חתמה תקופה ופתחה תקופה
סוערת חדשנית ומקורית. התפתחות הענף
לא היתה סוגה בשושנים והיתה רצופה
במשברים שמקורם בקשיי המקצוע ובקשיי
הקליטה בארץ, אך למרות זאת הפכה קבוצה
מצומצמת של "משוגעים" לדבר לקהיליה
מקצועית של רבבות וכל זאת עם התחלה של
7 מחשבים והוצאות כלליות (בשנת 1975)
של כ-800 מיליון לירות, כשכלל הייצור של
ישראל מתקרב לכ-סו מיליון דולר בשנה.
מהתחלה של 200 אנשי מקצוע לכ-ססס,סו
אנשי מקצוע ומ-200 משתתפים בכינוס
הראשון לכ-6,000 משתתפים בכינוס חצי
היובל.
בשנת 1976 הוחלט על מיזוג גופי ענ"א
בישראל, שהביא בסופו של דבר את מרבית
הגורמים העוסקים בשטח זה להיות תחת
קורת גג אחת של האיגוד הישראלי לעיבוד
אינפורמציה. | אחד הקווים | החיוביים
המאפיינים את איל"א הוא היותו איגוד
אינטגרלי, המאגד בתוכו כמעט את כל
העוסקים בענ"א: אנשי טכנולוגיה ומדע
ואנשי מינהל. אינטגרציה זו מקיפה הן
בודדים והן מוסדות ומבחינה זו היא בין
היחידות בעולם. נוסף לכך יצרה
האינטגרציה חוסן ארגוני, גרמה להעלאת
הרמה המקצועית, בכך שאיפשרה הפריה
הדדית והכשרה מקצועית ברמה גבוהה.
לסיכום ניתן לציין בסיפוק שחצי יובל מהווה
סמן ימני לאיל"א כארגון גדול וחזק.
התוצאה היא שישראל נמצאת על מפת
המחשבים העולמית במקום מכובד, ואכן זו
סיבה להתגאות ולהתפאר, אך יחד עם זאת,
יש להיות ערים תמיד למכשולים העומדים
בדרך.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 55
מקבלי פרסו אול"א
שנת 1967 פרופ' פנחס יואלי
שנת 1968 פרופי רבינוביץ' פנחס
שנת 1969 פרופ' צפורה אלתרמן
שנת 1970 מרדבי ברגר
שנת 1971
1. סמ"ר מנחם שלגי 2. אינג' נ.י. לוי
שנת 1972 פיליפ חייט
שנת 1973
31 מטב"ל אב"א/אב"א מחשב
2 סרן אמנון ברטור וסמ"ר ר.
פישלר
שנת 1974
1. יהושע פרל
2. גונן, קנטרוביץ ושגיא מהטכניון
3. שלמה יצחקו
שנת 1975
1. יונה מייזלס | 2 אשריובל
שנת 1976
וישומים במינהל - צוות פיתוח של
מרכז ע"נ אפסניים בצה'"ל בראשות
רס"ן עמנואל כהן
במדעי המחשב - ד"ר מוכאל רודה
ושמעון אבן
וישומים מדעיים וטכנולוגיים - ד"ר
גדעון הלוי
שנת 1977
יישומים במינהל - צוות פרוייקט פיתוח
מערכת הרכש של תע"א בראשותו
של שמואל פוגל.
מדעי המחשב - פרל יהושע, אלון איתי
וחיים אבני
שנת 1978
יושומים במינהל - ד'"ר יעקב זהבי ודוד
פיולר
ויושומים מדעיים וטכנולוגיים - יואל
ארדוטו
שנת 1979
יישומים במינהל - 1ו. עלי אשל
2. צוות פרוייקט השכר, מרכז מיכון
ב"א בצה"ל
וושומים מדעיים וטכנולוגיום - גד
כרמל וסגן דני אלחרץ
מבט לעתיד
מה היקף ענ"א היום בישראל ומה יהיה
היקפו בעשור הבא?
ענף ענ"א כבש לו מקום מכובד במשק, גם אם
הביטוי הכמותי מפגר אחר החשיבות
האיכותית של הענף; הוא חודר ומשתלט על
מערכת העצבים של המדינה, הוא קונה
66 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
שנת 1980
יישומים במינהל מדעי המחשב - צוות
ממר"מ וממב"<
1. דייר אמנון ברק ועמוס שפיר
2 ד''ר ניב אחיטוב
שנת 1981
יישומים במינהל - עובדי מענ"א, צה"ל
יישומים מדעיים - ד"ר מיכאל רודה,
דר גופמן
מדעי המחשב - פרופ' יעקב שוויקה,
דיר ברטלי
שנת 1982
יישומים במינהל - דייר עמנואל גופמן,
דר שילוח, ד''ר צבי וויס
יושומים מדעיים - עמוס זיו
שנת 1983
וושומים במינהל - צה"ל
וישומים במינהל - צוות פיתוח בחברת
החשמל
יישומים מדעיים - יצחק ענברי
שנת 1984
יישומים במינהל - צוות פיתוח יחידת
מחשב בצה"ל
מדעי המחשב - ד"ר יואב רז
וישומים מדעיים - שבתאי גרצ'ק
שנת 1985
וושומים במינהל - גד פנקט
וושומים מדעיים - ערן גאבר ויורם כהן
שנת 1986
יישומים במינהל - ד"ר יצחק שגיא, בן
ארי, אהרוני וגולדברג
מדעי המחשב - ד"ר יונה לביא וערן
קסלר
שנת 1987
יישומים במינהל - סא"ל מיכאל
רוטשילד
יישומים במינהל - סגן מוריס
גולדשמידט
וושומים מדעיים - ד''ר אהוד קרנין
מדעי המחשב - פרופ' ועקב כצנלסון
ואבי שטרומינגר
מערכות מידע בחינוך - אנה ספרד
ודוד זונגר
מערכות מידע בתעשיה - פרופ' חובב
טלפז והורוביץ
לעצמו שליטה על מערכת המידע שלה.
המשקל הסגולי של הענף והעוסקים בו
ימשיך לעלות כיוון ששליטתו על המידע
תעמיק ותתרחב, אולם דוקא המשקל הסגולי
העולה והפוטנציאל שלו בתחום המידע
מעיד על סכנות מסויימות הצפונות בענף.
עלינו לנקוט בצעדים בעוד מועד כדי ששכר
החברה הנזקקת לענ"א לא יצא בהפסרה,
שכן מצב כזה צופן סכנות לצנעת הפרט.
שנת 1988
יושומים במינהל - דוד רידר
יישומים מדעיים - ד'"ר אורי שני, דייר
יצחק שגיא, אלן ווקר ויעקב
יוקלסון
מדעי המחשב - אפרים ניסן
מערכות מידע ברפואה - ד"ר אוול
ברטפלר
מערכות מומחיות - צוות פיתוח
מערכות מידע ח''א, חב' אינטליג'נט
אלקטרוניקס וקונטהל.
שנת 1989
יישומים במינהל - חב' אל-און מערכות
תוכנה בע"מ
וושומים מדעיים - 181 - אונטליג'נט
אלקטרוניקס
מדעי המחשב - אמנון שבו
בלי פיתוח מערכות ממוחשבות -
ראובן גולדשטיין
תיקשוב - יקי ברוש
הכרזות פרסים ומלגות של
אול"א
+ משנת 1967 הוחל במתן פרסים
לעבודות מצטיונות וכן פרס
איל"א למאמר מצטיין בעלון
"מעשה חושב" לזכרו של דוד
לוין ז"ל, מבכירי עובדי חברת
נ.סי.ר. שנפל בקרבות רמת
הגולן.
+ בשנת 1978 הכריזה הנהלת
איל"א על פרסי אול"א במדעו
המחשב, בענ"א במינהל
וביישומים מדעיים וטכנולוגיים.
יו"ר הנהלות ונשיאי איל"א
מראשיתה ועד היום:
נשיאים יו"ר ההנהלה
בר הלל יהושע גרץ אהרון ז'"ל
זיל חביון דב ז''ל
גיליס ווסף קיקיון מרדכי
חנני חיים אלון יחיאל
אברבנאל שלום רביב יוסף
חביון דב ז"ל | עטר אלו
רבוב יוסף חנני מיכה
צימט כתריאל
בן-בוכב עזרא
איל"א חייבת לעודדר את הרחבת התשתית
של ענ"א בתעשיה, ברשתות תקשורת
לאומית וביצוא תוכנה; על איל"א להיות
המנוף והמניע לארגון הרחב ביותר של
הכשרת כ"א מקצועי הדרוש למשק.
בעת סקירת ההישגים נעלה את זכרם של כל
החברים באיל"א, שנתנו את מרצם לפיתוח
הענף ואשר אינם איתנו עוד.
שודדי המחשבים
ממשיכים ל"היכנס"
למאגרי מידע, למרות
אמצעי הגנה, לשדוד
מידע סודי ואסור, לגנוב
כספים, סחורות, תוכנות
ולסלק כל עקבות. למחוק
קבצי נתונים, לחבל
בנתונים מסחריים של
חברות עסקיות, בנקים,
משרדי ממשלה, צבא וגם
לרמות מתחרים או לרגל
אחריהם ולדעת עליהם
כמעט כל דבר. הנזקים
בכספים וסחורות מגיעים
לשיאים חדשים וקשים
לאומדן, עשרות מיליונים
ואפילו כמיליארד 5.
התופעה מתפשטת כמו
סרטן בכל רחבי תבל וגם
כאן, אצלנו בישראל.
מירון צור, כתב "קול
ישראל" למדע
וטכנולוגיה סוקר בכתבה
הבאה כמה מסיפורי שוד
המחשבים וכיצד
מתמודדים עם הבעיה
המחריפה והולכת.
*"מעשה חושב" אוקטובר 0 חשוון תשנ"א | 57
ליד == 7 7-7 שש ווה
צ'ארלס מקווי היה סוכן סובייטי בארצות
הברית, מבוקש מאד ע"י שלטונות המכס
האמריקני בשל "הצלחותיו" הגדולות. משך
שנות ה-70 וה-80 הבריח מקווי לברית
המועצות מחשבים וציוד טכנולוגי מתוחכם
ביותר, האסור ליצוא למדינות קומוניסטיות.
תחת כיטוי חוקי ומושלם של ארבע חברות
יצוא אמריקניות בקליפורניה "ייצא" מקווי
כמויות אדירות של טכנולוגיה אמריקנית.
הוא קנה עבור הסובייטים ככל שהעלה
ברשתו, לפי דרישתם. את ציוד המחשבים,
חומרה ותוכנה, קנה במפוזר באמצעות
קבלני משנה, ערך בו שינויים טכניים והסתיר
את מקור הציוד. אחר כך נארזו המחשבים,
מפורקים לחלקים, ונשלחו נפרדים ליעדים
שונים באירופה, עפ"י לוח זמנים שטשטש
עקבות | של המקור והיעד המלקבל.
הסובייטים, שילמו לו היטב ובמהירות
מירבית.
במכס האמריקני החל להצטבר מידע
שמקורו בביקורות שגרתיות וידיעה מסוכן
סמוי של 618 שמחשבים חומרה/ותוכנה
בהיקף נרחב זורמים לבריה"מ ללא הפסק,
למרות איסור החוק האמריקני.
אז הוטל מעקב צמוד אחרי כל יצוא מחשבים
למדינות זרות. כך הגיע המכס לצ'ארלס
מקווי ופירסם מודעות ענק עם הכותרת
"ספדאגא" וצילום שלו, שהופצו בכל
תחנות המכס והמשטרה.
רב טוראי דני פורג', ממשטרת קנדה עצר
להפסקת קפה במוטל קטן בכפר טסלון
במחוז יוקון, בזוית העין הבחין לפתע בפנים
שראה קודם לכן בכרזת "מבוקשים". האיש
שישב מולו בפינה נינוח היה ענק, שקל 150
ק"ג, בן 53, ולא חשד שנפל במלכודת.
השוטר פורג' עצר אותו ומקווי הוסגר
לארצות הברית כדי לעמוד לדין.
בראשית | 1982 קנה | מקוי מחשב
שהסובייטים רצו לנצל בתכניות החלל
שלהם. הוא פירק אותו וארז אותו מוסווה
מחדש בארגז גדול ששקל כ-: טונה. במטוס
פרטי הוטס הארגז למכסיקו, שם פורק
והועלה למטוס אחר תוך החלפת מסמכים
כוזבים ליעד חדש, חברה קטנה באמסטרדם.
המכס האמריקני כבר "ישב" על זנבו של
מקווי. המטוס נחת בחניית ביניים ביוסטון
טקסס. סוכני המכס מיהרו והוציאו ממנו את
הארגז, אחריו עקבו מהרגע הראשון
להטסתו למכסיקו. במקומו הוטען ארגז
דומה בדיוק בגודלו ובמשקל זהה.
המטוס המריא לאמסטרדם באיחור קל
ומשם הועבר המטען למטוס "סוויסאיר",
עפ"י הנתיב שקבע מקווי, שהמריא לציריך
ומשם לוינה. בשלב האחרון הוטען הארגז
הכבד על מטוס "אירופלוט", שטס למוסקבה
בו ביום.
בשנחת מטוס "אירופלוט" בנמל התעופה
"שרמטיבו 2" במוסקבה, הופנה למסלול
צדדי למשך כ-אי שעה. קציני הקג"ב פרקו
את הארגז היקר במהירות ועזבו את הנמל
מבלי לעבור את המכס.
במכון לחקר החלל במוסקבה, המוסד העליון
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
לפיתוח והכוונת תכניות החלל של בריה"מ,
המתינו המומחים בכליון עיניים להגעת
המטען החשוב. "כולם הסתובבו בהרגשת
חג", - סיפר מדען חלל רוסי - "הצלחנו
להשיג אותו!"
הארגז הענק נפתח במהירות.
החיוכים קפאו על פניהם של הנוכחים. לנגד
עיניהם הלטושות היה רק חול, הרבה חול,
בפינת הארגז מצאו פתק קטן מהמכס
האמריקני: "מי שחושב שאפשר לרמות
ולשדוד מחשב אסור מארצות הברית - מגיע
לו לקבל את השי ששלחנו לו!"
כאשר נעצר מקווי בקנדה בקיץ 1983 חיפשו
אחריו האמריקנים גם בשל גניבת תוכניות
מחשב הענק של חברת "סאקספי", בכיסו של
מקווי נתגלה דרכון מזוייף וכך עירנות
השוטר הקנדי סיכלה מזימה סובייטית לגנוב
מארצות הברית לא רק את המחשב, אלא גם
את התוכנות הסודיות והיקרות שלו.
אבל שודדי המחשבים ברחבי העולם
ממשיכים להצליח בגדול וההתמודדות עמם
הופכת למשימה מודיעינית קשה יותר ויותר
במדינות רבות.
שלוש החברות הגרמניות פירקו את ציוד
המחשבים וארזו אותו מחדש, צירפו לו
מסמכי יצוא מזוייפים של חברת "אלמאש",
קיצור השם "מכונות גרמניות", בהנהלתו של
האנס יורגן קניג, אחד משותפיו הסמויים של
ברוקסוקאוזן. בסוף 1979 רבו שני השותפים
העיקריים להברחות מלוטה וברוקסהאוזן
גרם ל-81" להתחיל לחקור כיצד זורם ציוד
מחשבים רב לבריה"מ במסווה של "מערכות
לבקרה אלקטרונית".
הפעם גם לא נזהרו השניים והעמיסו ישירות
על אניה סובייטית בנמל סאן-פדרו
בקליפורניה. הציוד נתפס ואז נערכה פשיטה
על משרדי החברות בלוס אנג'לס. ברוקהאוזן
נמלט בספטמבר 1980 לאירופה ומאז נעלמו
עקבותיו, כתב אישום בן 60 סעיפים הוגש
לבית המשפט, אך ה"סוסים נמלטו מן
האורווה!"
הונאה וריגול של סוכני מדינה אחת אצל
אחרת אופייניים לשני הסיפורים לעיל, באשר
המטרה היא השגת חומרה, תוכנה
וטכנולוגיה גבוהה בתחום המחשבים -
ספינת הדגל במלחמת המידע בין מדינות.
הסיבות והמטרות ברורות לעין כל - סגירת
פער טכנולוגי ומדעי בתחום המתפתח
במהירות עצומה. כך נהגו הרומנים כפי
שמספר יון פאצ'יפה, ראש הביון הרומני
שערק לארצות הברית!
"לא הוצאנו כסף על מחקר" - אמר מאנסקו,
ראש ממשלת רומניה. "לא שילמנו בעד זכיון
או רשיון, איננו צריכים לשלם כל תמלוגים,
ומחיר העבודה שלנו הוא רק חלק קטן ממה
שהעבודה במערב עולה. איש מאתנו לא
יופתע לראות כמה חברות מערביות בצרות
תוך זמן קצר, במיוחד חברת "טקסס
אינסטרומנט" בארה"ב. "גניבה מאויבנו
המושבע איננה רק זולה יותר אלא היא גם
חובתנו הלאומית הפרולטרית, מכיוון שעלינו
להביס את הקאפיטליזם בנשק שלו" - אמר
ניקולאי צ'אשסקו, נשיא רומניה, כאשר סייר
במעבדה הסודית של שבבים אלקטרוניים
שנגנבו מארצות הברית.
ללמדכם ששודדי מחשבים הם לא פחות
ממנהיגי מדינות.
לבריה"מ ורומניה יש חלק נכבד בשוד
וגניבות מחשבים, העובדות עד היום מעידות
על כך היטב! אולם הסיבות לפשיעות מחשב
ושוד המידע והתוכנה הפכו למכה עולמית
בעשור שנות ה-80. המניעים רבים ומגוונים,
לפעמים עתירי דמיון פרוע והמצאות
גאוניות בפשטותן.
ראול פולק מסווג אותם ל-6 קבוצות
עיקריות: ו) האיש החלש: 2) העובד
המתוסכל; 5) עובד החי מעל ליכולתו; 4)
איש חלש המופעל ע"י אחרים; 5) "רובין
הוד" השודד מידע ממוחשב מענקי כלכלה
ותעשיה ושומר את השלל לעצמו; 6) אנשים
בעלי מוטיבציה אידיאולוגית פוליטית או
סוציאלית.
כאשר נותח אופיים של פושעים באמצעות
המחשב, שנשפטו בארה"ב, הגיעו החוקרים
לאפיון הבא: אדם מאד אינטליגנטי, בעל
יוזמה, אמיץ, לרוב צעיר יחסית, בעל גישה
לקלט/פלט של המחשב, מוכשר מאד ברמה
הטכנית ובעל מוטיבציה לביצוע הפשע.
שלמה יובל מנה פעם בכנס מקצועי את
המרכיבים להסתברות של פשיעת מחשב
והסיכונים לכך. "האדם" - הוא אמר - "יש בו
ערעור ערכי של מוסר אישי עומד מול פיתוי
עצום שקשה לו מאד להתייצב נגדו. 5
מקדמים יוצרים לדעתו את הסתברות הפשע
הממוחשב: מקדם חוסר יושר, מקדם
הזדמנות (פיתוי בשל היעדר סדרי מניעה
וניטרול), מקדם המניע.
מצעד השודדים
מומחים שניסו ב-1984 לדרג את פשעי
המחשב לפי שכיחותם, הציב בראש
הרשימה "העתקת תוכנה וגניבתה". במקום
השני
2) הזנת נתונים בלתי חוקית;
3 שינוי רשומות מגנטיות ומחיקתן;
64 חבלה בזדון;
5) גניבת מידע;
66) שימוש בלתי חוקי במחשב;
7) העברת כספים בלתי חוקית - שוד אלגנטי
בלחיצת כפתורים.
8 שוד בנקומטים.
-
אך נראה כי גניבת מידע הגיעה לראש
המצעד של שוד המחשבים.
אלה באים לביטוי קיצוני דווקא אצל אנשים
מבפנים, מועסקים של חברה גדולה כמו
למשל 1א18 בניו יורק. "מעילה באמון" היו
במקרה זה מילים רכות מדי לבטא את
המעשה. המילים "בגידה מחפירה" תהוונה
הגדרה קולעת.
3 בוגדי יבמ
חודש לפני הופעת הבכורה של המחשב
האישי של יבמ, קיבל דוויד ורטמן, סגן נשיא
"טקמאר" באוהיו את ספר העזר שלו..
ארבעה שבועות אחרי יציאתו לשוק יצאה
החברה לשוק עם 25 התקנים מותאמים
להפליא למחשב החדש - כך סיפר "יק
מקללאן ב-1981 ("אנשים ומחשבים", 17).
יבמ התרשמה מהזדריזות של "טאקמר"
ונשיאה מרטין אלפרט גרף עשרות מליוני
דולרים מהצלחתו להקדים את מתחריו
המקנאים.
ויליאם ארדמן, היה מבחירי יבמ, הוא שימש
במשרה הגבוהה של מנהל קו ייצור מערכות
משרד בקבוצת השיווק של החברה ליבשת
אמריקה והמזרח הרחוק! הוא ביקש
מאלפרט מידע מוקדם על מוצריה החדשים
של "טְקמַָאר", לפני שיופיעו בהודעה
לעתונות...
בסדרת שיחות טלפוניות יזומות אל נשיא
החברה מסר לו על תקני רשתות תקשורת
וכן רכש מוצרים היקפיים. גם הואיל לחוות
דעה על המוצרים ועיצובם. אלפרט היה
מרוצה מתשומת הלב החמה של יבמ.
בשיחה ה-12 גילה ארדמן את כוונותיו "אנו
קבוצת אנשי יבמ בכירים. הרוצים לעזוב את
החברה ולהקים חברה עצמאית לתוספות
למחשב אישי. תכננו כבר 40 מוצרים חדשים
ומחפשים הון השקעות". "בוא וניפגש אצלך"
- זרק ארדמן את הכדור לסגן נשיא
"טקמאר" דיוויד ורטמן. "המוצרים אינם של
יבמ" - ניסה ארדמן לשכנע "ואין לחברה
זכויות עליהם, כי פיתחנו אותם בשעות
הפנאי!"
ורטמן הסתייג מהפיתוי ודיווח מיד לנשיא,
מרטין אלפרט. הלה הבין היטב שהוא נכנס
לשדה מוקשים. למרות חששותיו הזמין את
ארדמן לפגישה, אך יומיים לפני-כן ביקש
לבטל אותה. ארדמן הנדהם לחץ: "חברות
אחרות מתענינות ועומדות על המקח. אתם
נראים מתאימים!" נפנף בחנופה גלויה.
באותו יום, התקשר ארדמן שוב והפעם חשף
מידע סודי. הצעה ללקוחות יבמ להיפטר
ממסופי 3270 הגדולים, לקבל את ה-6ץ
בתוספת ציוד היקפי, שיאפשר להם לעבוד
עם מחשב 3270. "השוק שווה מליונים" -
אמר. אלפרט היה בדילמה קשה. אם יסרב
להצעת ארדמן יפסיד שוק אדיר. אם יענה
לה הוא צפוי לתביעה משפטית של יבמ, או
תרגיל שיעשה לו ארדמן במכירת ידע
לחברה אחרת. ואולי ההצעה לא חוקית?
"לקנות או לא לקנות?" - התלבט אלפרט עם
רעייתו לילה שלם. ההכרעה היתה קשה
ביותר. אלפרט חש שחובתו המוסרית, מעבר
לתחרות העסקית, מאלצת אותו לצעד בלתי
שגרתי, נכון בעיני החוק וחלק מלקוחותיו
ומתחריו, אך חמור בעיני מתחרים אחרים
שהיו נוהגים אחרת. בבוקר המחרת התקשר
מרטין אלפרט למרכז יבמ בארמונק בניו
יורק: "כדאי שתבחנו אם זה גרוע כל כך
ותחליטו אתם!" אמר. יבמ פעלה במהירות
הבזק. תוך שעות ספורות התייצבו שניים
מקציני הבטחון של החברה במשרדו של
אלפרט בקליבלנד. הם הפכו אותו לסוכן
חשאי של החברה במטרה לגלות את
הבוגדים... כבשמכשיר הקלטה מחובר לטלפון
שלו יזם אלפרט קשר אל ארדמן וביקש
להיפגש עמו כדי לדון בהצעתו. האחרון כבר
הסיר את כל הכפפות. גילה את מוצרי
ההמשך של יבמ למחשב האישי. "התוכנית
של יבמ לשנתיים הבאות בידינו ואנו הקבוצה
מציעים משוכללות מהן להתחרות באלה של
יבמ, לפני שהחברה תפיץ את שלה!" בפגישה
שהוקלטה ע"י אלפרט - בסטמפורד לא
השתתפו עוד שניים מבכירי יבמ. אלה באו
לקליבלנד רק אחרי שאלפרט דרש להיפגש
עמם.
באוגוסט 1982 נפגשו ארדמן ואלפרט בביתו
של ארדמן בסטמפורד. "יש לנו חברה בשם
'ברידג' טכנולוג'י' בניו"יורק ואנו רוצים
בטקמאר כשותפה". אמר ארדמן וחשף
פרטים סודיים של מוצרי יבמ.
אלפרט דרש לפגוש את שני השותפים
האחרים, המהנדסים, לואיס אגברכט, ראש
צוות 2ו איש שתכנן את המחשב האישי;
והשני פיטר סטיורנס, מומחה תוכנה
מיורקטאון ניוזיורק. אגב, קב"ט יבמ שיער
כבר קודם לכן שאלה הם השותפים לבגידה.
מעמדם הבכיר של השלושה ויכולתם להגיע
לכל סודות יבמ הם שאיפשרו להם למעול
בגדול בחברה בה צמחו. "למה אתם עושים
את זה?" - שאל אלפרט. "יבמ חברה עצומה,
אבל רצינו לעשות דברים בכוחות עצמנו"
השיבו.
ארדמן, הרוח החיה, כבר תיכנן והציג כיצד
יועבר המידע. הוא ביקש להשיג הסכם בין
"ברידג'" ל "טאקמר',
בז3ו בספטמבר 1982 נקראו השלושה
במפתיע לנשיא יבמ. "אתם מפוטרים". ללא
גינוני טקס. בו ביום נפתח משפטם. תוך כך
נתגלה כי השלושה בגדו זה בזה והסגירו עור
מעשה מעילה. אחרי שנשברו, קבע בית
המשפט בפס"ד "איסור לגלות, לישם או
להשתמש בסודות מסחריים של יבמ ומידע
שלה, החזר משכורות בעבר מיום הבגידה,
איסור תעסוקה במחשבים, קנס כספי כבד,
ואפילו איסור פרסום הפרשה".
אילו הצליחו השלושה, מבכירי חברת יבמ
במזימתם הזדונית, היתה החברה סופגת
מכה, או נכון יותר מהלומה, כבדה, בה היו
יורדים לטמיון לא רק מאות מליונים דולרים
של השקעה ורווחים אלא ערעור מוניטין
ויוקרה למשך זמן רב.
סקר שנערך בגרמניה ב-1984, מצא כי 90%
מפשעי המחשב בוצעו ע"י עובדי החברה
"מבפנים" בשל זעם ותסכול או נסיון להשגת
רווחים מהירים על חשבון החברה. ברוב
המכריע של המקרים עשו זאת תוכניתנים
ומפעילי מחשב, עובדי בנקים ואף בעלי
תפקידים בכירים מאד שהגיעו לקצה סולם
הקריירה שלהם וחיפשו דרך להתעשר אחת
ולתמיד; או לנקום בחברה בלב לבה ולהנחית
עליה מכה קשה למוניטין ולעסקים.
שופט התעבורה בת"א עיין היטב בגליון
ההרשעות של עבריין התנועה בשל עבירה
חמורה - אי עצירה באור אדום. לפני שהטיל
את העונש התרשם שלפניו עבריין חדש ללא
הרשעות קשות. השופט לא ידע שגליון
התדפיס שלפניו מזוייף. לנאשם היו עבירות
חמורות, מהן אחת נגמרה בשלילת רשיון
לכמה שנים בשל תאונת דרכים בה היה
אשם.
מפעיל המחשב, איש משטרה העובר
במשמרות היה חבר של העבריין ואף קיבל
תשלום נאה, הוא סרק את המחשב והשמיט
מתוכו את העבירות החמורות... וכך קיבל
הנאשם עונש קל.
ומה תגידו על שוד הבנק בנאפולי? בשעות
הבוקר של קיץ ו198 התחוללה התפוצצות
אדירה בבנק האיטלקי שבמרכז העיר. בתוך
תמרות העשן, ההרס ובהלת הפינוי, לא
הבחין איש באדם שנכנס היישר לחדר
המחשב.
ביד מקצועית ומיומנת היטב שיגר שדרים
מוצפנים ל-וו בנקים באיטליה, שוויץ,
גרמניה ואנגליה, הוא נתן פקודות תשלום של
וו מליון לירות שטרלינג ל-11ו איש, מליון
אחר לכל אחד!
לא חלפו דקות ספורות מהעברת ה"שדר"
ודוו איש התיצבו בכל הבנקים לקבל את
הכסף.
3 בנקים באיטליה חשדו והלקוחות נתבקשו
להמתין. בבנק אחד נתפס אזרח שרצה "רק"
% מליון לירות שטרלינג מהסכום. אבל אזרח
בריטי בא לבנק בציריך, קיבל 750 אלף ליש"ט
בהמחאה בנקאית. משם המריא מיד למונטה
קרלו, וביקש בבנק המקומי להעביר את
הכסף לבנק בקראקס ונצואלה. גם שם משך
מישהו את הכסף מיד עם הגיעו!
בחקירת אינטרפול התברר כי כנופית ה-ו1
פעלה היטב עם איש מבפנים, ניצלה את
הפרשי השעות בין סגירת הבנקים באיטליה,
מונטה קרלו והפרשי שעות בין אירופה
לאמריקה. שוד מבריק לכל הדעות. מבין
האשמים נתפסו רק אחדים. 7 מליון ליש"ט
חסרים בבנק של נאפולי.
"מוכרים" את מס הכנסה...
דליפת המידע האחרונה במס הכנסה
ובמחשב המשטרה הדליקה אור אדום! סרטן
שוד המחשבים התפשט וחדר אל לב ליבה
של המערכת הממשלתית והמשטרתית.
משרדי חקירות, קציני משטרה לשעבר,
וקציני צה"ל שפרשו מחפשים דרכים
לרווחים. ומה שווה יותר ממידע מדוייק
מהמחשב של מס הכנסה, משטרה או צה"ל?
פקידים בכירים + 13 חוקרים פרטיים במס
הכנסה מכרו מידע חסוי על נישומים
לחוקרים פרטיים. 2 מהם נתפסו "על חם"
כשהיו בדרכם להעביר מידע לחוקר פרטי.
הכל בתמורה לשוחד. נתונים עסקיים, רכוש,
חובות, חסכונות ונכסים וכן נתוני חקירות
מס הכנסה. עבירה פלילית. השיא היה
העברה בפקסימיליה של פקודה למשרדי
חקירות שצפוייה פשיטה של המשטרה.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 59
התברר כי רעייתו של אחד החוקרים היא
קצינת משטרה וכך דלפה הידיעה. הקצינה
פוטרה מיד. מיטב הבחורים המצוינים -
חוקרי משטרה לשעבר, נעצרו היועמדו
כנראה לדין.
מידע מוקדם על מתחרים, שותפים, עובד
שסרח, או לקוח פוטנציאלי הוא יותר ויותר
הגורם המכריע בעסקים.
הכל הושג במשרדי חקירות פרטיים
שהתמחו בשליפת מידע ממאגרים חסויים
של צה"ל, בנקים, מס הכנסה, משרד הפנים
ועוד מקורות רבים.
כך למשל הגיע חוקר פרטי אל דוד בונדי,
ראש סניף ת"א של חברת "דל אנד
בריידסטריט", והציע לו מידע אדיר באיכות
וכמות הישר ממס הכנסה. המחיר - סססו
שקל לתיק.
כשנודע הדבר לעתון "ידיעות אחרונות"
ונדרשה תגובת ראשי אגף המיסים באוצר,
יורם גבאי, משה גביש ומרדכי ברקת, הם
דחו על הסף כל אפשרות של "זרימת" מידע!
רק אחרי ששיגר בונדי דו"ח חסוי על חברת
"דובק" החלה חקירה בדליפות המידע ממס
ההכנסה. למדליפי המידע במס הכנסה נודע
שמתנהלת חקירה נגדם והם נכנסו ללחץ.
"דממת אלחוט" הוכרזה לזמן מה ואחר כך
הועלו מחירי התיקים, כשחודשה הדליפה
ממחשב מס הכנסה.
וכך באיחור של יותר משנה מאז הושג
המידע לראשונה, נפתחה חקירה במס
הכנסה והגילויים היו חמורים ביותר.
במשרדי מס הכנסה לא הצליחו לאמוד את
גודל הנזק, דבר אחד ברור, אמון האזרח
בסודיות המערכת נופץ לרסיסים, חשדנות
ואי נכונות לשתף פעולה אחרי הגילוי הזה
לא יוסיפו לאמינות מס הכנסה.
כל השיטות להגנה והצפנה על גישה לנתוני
מחשב מס הכנסה אינן עמידות, כאשר לכמה
מבעלי תפקידים מרכזיים, כמו מחלקת
חקירות, גישה חופשית מוחלטת לכל תיק
בכל הארץ. ובכן, באמצעות חוקרים פרטיים
ופקידי מס משוחדים, הצליחו המענינים
להשיג מידע מדוייק על הצהרות-הון, נכסים
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
ולעתים רחוקות יותר גם הכנסות של אנשים
שהיו מסוכסכים עמם, שותפים לשעבר, או
סתם מתחרים מסוכנים.
"אי אפשר לסגור הרמטית את המערכת",
טען נציב המס משה גביש. "ישנם במס
הכנסה 3500 עובדים וסביר שיקרו ארועים
כאלה," אמר יאיר רבינוביץ - נציב המס
לשעבר.
שם המשחק כסף, והרבה!
"מה יכול להיות פיתוי גדול יותר לפקיד
ממשלתי המשתכר בממוצע כ-2,0007 שקל או
לחוקר משטרה/שב"כ כאשר במחי יד של
שליפת מידע חסוי מהמחשב הוא מקבל
0 שלקל או 5 לתיק?" כתב אחד העתונים
שסיקר את הפרשה.
תהיה זו היתממות לחשוב שעם מעצרם של
פקידים אלה וחוקרים פרטיים נעצרת דליפת
המידע, השיטות תשתכללנה ותהיינה זהירות
יותר. התשובה - הטלת חסימות, צופנים,
ביקורת מידור והטלת עונשים חמורים על
שודדי המחשב.
דוגמה אחרת לשוד מחשב בארץ היא משרד
השיכון. כמה חברות כלכליות זכו במכרזים
ממשלתיים בעזרת חוקרים פרטיים שנעצרו
בפרשת מס הכנסה.
חוקרים חדרו למחשב מרכזי של משרד
השיכון, שלפו נתונים על חברות מתחרות
ותמורת כסף רב ושוחד לפקידים העבירו את
סודות המידע לחברות שהזמינו אותו.
"זו אחת הבעיות הכאובות ביותר במדינה -
הדלפת מידע סודי ממחשבים שאמורים
לשמור על סודיות וחסינות מוחלטים. צריך
להגיע לצרכנים היוזמים את השגת המידע
הבלתי חוקית ולאלה היושבים ליד המחשב
ומדליפים מירע תמורת שוחד!" כך אמר
רביפקד חיים פנחס, ראש מפלג בילוש
במשטרה.
בראשית שנות ה-80 התפוצצה שערוריה
גדולה כאשר נתגלה שכנופיה מאורגנת היטב
הוציאה במרמה מליוני שקלים ממס ערך
מוסף. השיטה היתה פשוטה להפליא.
הקבוצה רשמה 30 חברות פיקטיביות, שגרה
דיווחי עיסקות שלא היו ודרשה החזרי מס.
אחד מעובדי המס טיפל בהוראות הזיכוי,
בדרך הרשמית והמקובלת ברישום, עד מתן
הוראת זיכוי מהמחשב הישר לחשבונות
הבנקים של החברות הפיקטיביות. התרמית
התגלתה בביקורת שגרתית, כי ההחזרים עלו
על הסביר.
אזמה עושים?
"מי שחושב שיש לו מערכת מחשב בטוחה
לחלוטין - טומן את ראשו בחול!" אומר
פיטר ניומן, איש בטחון מחשבים בארצות
הברית.
"עקב אכילס של אבטחת מחשב היא
תקשורת פנים וחוץ של המחשב" טוען משה
שפר, "תמיד תימצא דרך עקיפה בשל שימוש
נרחב באמצעי אבטחה קנויים. הפתרון -
שימוש בפיתוח מקומי מותאם לחברה או
למוסד באורח ייחודי רק לו.
מעבר לסדרי בטחון פיזיים בסביבת המחשב
נקודת המוקד (כמו בקרה צמודה 24 שעות
ביממה סביב המחשב) היא ביקורת
המשתמשים/מפעילים ופעולות המחשב.
רישום מדוייק באמצעות תוכנה, מי מפעיל
ומי מתכנת. כך שניתן יהיה בכל מקרה של
דליפת נתונים לאתר במהירות מי עשוי/עלול
להשתמש בהם לרעה.
בדיקת מהימנות עובדים. מעקב ממודר היטב
אחרי עובדים המגלים סימני זעם נגד
החברה, או שינוי פתאומי בהתנהגותם או
ברמת חייהם.
התקנה והצבת אמצעי בטחון ברורים
וקביעת מידור בחומר הנאגר במחשב, למי
הסמכויות לאשר שליפה/הכנסה או שינוי
במאגר הנתונים או במידע מסווג.
כך למשל ניסה חיל האויר האמריקני בסוף
שנות ה-707 להפריד בין מחשבים שהכילו
מאגר סודי וסודי ביותר לבין חומר פחות
מסווג, כדי למנוע דליפת מידע. מערכת
מולטיקס (טוו!ט!א) נועדה לאפשר עבודה
לאנשי מחשב עפ"י חטיבת זמן (שוחוו אטסוט),
אך הוכחה כי טעויות תוכניתנים גרמו
לשיבושים ומערכת הפעלה (פחווגזטקט
וחטוֶץֶצ) שניסתה להריץ במקביל תוכניות של
משתמשים שונים הוכחה כבלתי יעילה
להגנת חומר סודי.
וכאן הועלה רעיון מקורי - כדי לבדוק את
בטיחות המערכת הוזמן צוות פריצה של
חברת מחקר, כדי לפרוץ למערכת ולהצביע
על ליקוייה, במטרה לפתוח את כל הפרצות
האפשריות.
בתרגיל הושקעו 100 שעות עבודה בהשקעה
של 81500 ואז גילה הצוות 7 נקודות פריצה
אפשריות למחשב בתחומים שונים. כל
פירצה כזאת היתה מספיקה למשתמש
כלשהו לחדור בקלות לחומר מסווג של
משתמש אחר!
מבלי להיכנס לפירוט שיטת הפריצה
והתוצאה ניתן לומר, שיש לחפש וכנראה אף
הומצאו שיטות הגנה יעילות יותר על מירע
ותוכנה. אבל לקח אחד ניתן להפיק! כדאי
לבצע מעת לעת סימולציה פנימית בתוך
חברה/מוסד כדי לבחון את נקודות התורפה
שלה במחשבים ולמנוע מפורצים
זרים/זדוניים לחדור אליהם. אז יהיה כבר
מאוחר מדי.
אם אנו יוצאים מנקודת הנחה כי מוקד
ההגנה החשוב ביותר הוא המירע והתוכנה
של המחשב, המשמעות היישומית היא
פיתוח והתקנה של אמצעי זיהוי/בקרת
המשתמשים 24 שעות ביממה. אלה חייבים
להיות מוחלטים או קרובים לכך בהקטנה
וצמצום של אפשרויות זיהוי שגוי.
כמה דוגמאות:
א. טביעת אצבעות - מאפשרת סריקת תוי
אצבע ע"י מערכת ממוחשבת, ביקורת
וזיהוי מוחלט של האדם. השיטה אמינה
מאד ומאפשרת רישום של זמן, מיקום
ושליטה באיתור המשתמשים. חסרונה -
יקרה מדי. נהוגה במחשבים גדולים מאד,
בעלי מידע סודי מאד.
ב. קול אדם: מערכת זיהוי דיבור המותקנת
בתוך המחשב ומטרתה לזהות בוודאות
כמעט מוחלטת מי המשתמש. גם היא
יקרה מאד להתקנה ושימוש.
ג. רשתית העין כקוד כניסה למחשב.
המערכת ממפה את כלי הדם ברשתית
העין ובתוך שניות משווה ומזהה את
המשתמש עפ"י זכרון המחשב. מתאימה
לזיהוי אנשים במתקני בטחון ומורשים
להתקשר לתוכנות ומאגרי מידע סודיים.
גם זו מערכת יקרה מאד.
ד. צופן סודי - אלה קיימים בוריאציות רבות
מאד וברוב המקרים מפוצחים בידי גאוני
מחשב או נוכלים חכמים.
פיתוח צופן מתמטי מורכב וחדשני נעשה ע"י
פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן במכון
הטכנולוגי של מסצ'וסטס (ד11א) יחד עם
הפרופסורים רייווסט ואידלמן.
הם פיתחו טכניקה קריפטוגרפית המבוססת
על מכפלות של מספרים ראשוניים גדולים
מאד, כאשר אדם יכול לתת מפתח הצפנה
לכל אחד ולקבל מסרים שרק הוא יוכל
לפענח אותם.
המשתמשים שומרים לעצמם את סוד מספרי
הפענוח ואת המספרים הראשוניים עליהם
מבוססת ההצפנה כולה. הם מגלים רק את
המספרים הדרושים לשיגור הודעות. מי
שמעוניין בהתקשרויות צריך לחפש את
המספרים הללו המופיעים בספר המינויים,
ולהשתמש בהם להצפנת מידע. הקולט נוטל
את המידע המוצפן ומפענחו רק באמצעות
מפתחותיו שלו. שום מקבל אינו יכול לשבור
את הצופן, שכן אין לו כל דרך מעשית לקבוע
את מספרי המפתח.
אולם עד היום אין איש אבטחת מחשבים
הטוען כי ניתן להשיג אבטחה בסבירות
גבוהה מאד למערכות מידע ותוכנות
המחשבים. עם זאת אומרים כמה מומחים כי
נקיטת שורת אמצעים פזיים, נהליים,
בחומרה ובתוכנה עשויים להוריד את רמת
הסיכון לפריצה בלתי מורשית למחשבים, או
לזהות עקבות של משתמשים ולאתרם.
גד פניני אומר כי יש לעשות הערכת סיכונים
וזיהוי נקודות תורפה במחשבים. מה חשיבות
המירע לארגון ומה הנזק שעלול להיגרם.
בפני מי עומדים סיכונים? מה הם אמצעי
ההגנה המתחייבים מול מחיר התקנתם.
מידור ומעקב צמוד אחרי משתמשים, לרוב
מורשים, במחשב באמצעות בקרות, קודים
פנימיים בתוכנה ע"י דרישת הזדהות מעת
לעת המותקנת בתוך התוכנה וידועה רק למי
שצריך לדעת את סודותיה, כמו למשל סדרת
שאלות אקראיות כמו סיכום שתי הספרות
של גיל המשתמש, שם בתו/בנו, כלומר אָט.]
כניסה, שעה ושעת יציאה.
אפשרות של הוספת רכיב אלקטרוני
בחומרה, שבלעדיו לא ניתן כלל "להיכנס"
למאגר ולתוכנה. ביקורת רמת אמינות
המשתמש מעת לעת, כמו למשל בדיקת
פוליגרף, ואגירת מידע על רמתו האישית.
אהוד אבנר קבע מספר גורמים בהם צריכה
חברה להיעזר כדי לקבוע אמצעי בטחון
בניתוח לוגי ומעשי של ניתוח סיכונים מול
תכנית אבטחה. הגדרה מדוייקת של חבילות
תוכנה יעודיות לשליטה בכל הגישות של
המשתמשים הלגיטימיים וחסימת גישות של
זרים. מה מותר למשתמש ומה אסור לו. כלי
בקרה ממוחשבים לניתוח תופעות חריגות
בהתנהגות המשתמשים, נוכחותם במתקן.
כמו כן ביצוע גיבויים אוטומטיים לקבצי
נתונים ואחסונם במקום אחר.
דורון כהן אומר (בגלובס 19/9/90) בין
היתר, במאמץ לשמור על הגולם יש לגבש
תיכנות לשעת חירום במקרה של פריצה
אפשרית למחשב ומצטט ממאמרו של פרופ'
הרלד רייס מ-1967. "אסור להאציל פיקוח
על המחשב לדרגים נמוכים. ראשי הארגון
חייבים להיות מעורבים יום יום בבקרה,
פיקוח ושליטה על הנעשה במחשב.
לסיכום אפשר לומר כי לא נמצאו עד היום
אמצעי הגנה בטוחים והרמטיים על מידע
ותוכנה של מחשבים מכל הסוגים.
עם זאת, ניתוח נכון של רמת סיכונים ונזקים
אפשריים ומי עלול להשתמש לרעה, או לא
כחוק במאגרי מידע, יביא להגדרה והשגה
של אמצעי הגנה פיזיים; בקרת כניסה
ואבטחה של גישה לנתונים - עשוים
להפחית את הנזקים במידה רבה.
על אלה יש להוסיף כמובן אמצעי מידור
וביקורת מהימנות משתמשים מעת לעת.
שינוי החוק ועימו גם פרסום מירבי של
עונשים ושמות משתמשים לרעה, יתרמו
לאבטחה.
אך יש לזכור כי תמיד יימצאו פורצי גדר
נוכלים, שודרי מחשבים, מפצחי צפנים, ככל
שהמערכות תהיינה מתוחכמות ומסובכות
יותר.
הנה כמה הצעות פתרון לדוגמה:
+ שינוי החוק והחמרה נגד עברייני מחשב
בדיני עונשין. גניבת מידע/תוכנה
מוגדרות עדיין בחוק כעבירות אזרחיות
אבל הארועים האחרונים מוכיחים שאלה
בעצם עבירות פליליות, ומהן חמורות
ביותר.
+ החמרת עונשים נגד מנהלי מאגרי מידע
על דלופות מידע מהם.
+ הקמת "בנק" מרכזי, מודיעין ארצי
ממוחשב של עברייני מחשב, ממנו ניתן
לשאוב ידע ושיטות הגנה אפשריות.
פסקי דין שניתנו נגד עבריינים והעונשים
שקיבלו.
+ הכנת רשימת "מוגבלי מחשב" והפצתה
בארץ ובעולם כגורם מרתיע נגד
עבריינים נוספים ופרסומה הפומבי מעת
לעת, כמו למשל העתון 6ח(ז6 ז6וטקוח 0
6 68 6ותגז) ,218651], היוצא אחת
לחודש בוושונגטון.
+ פרסום פומבי של רשימה של פורצי
מחשב ועבריינים והכרזה ע'"י חברות
המחשבים, התאחדות התעשיינים, בנקים
וחברות תוכנה כאסורים בתעסוקה
ועסקים בתחום המחשבים!
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 61
2 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
ב-1950 פירסם המתמטיקאי הבריטי אלן
טיורינג מאמר, שבו הגדיר ניסוי מחשבתי
שנועד לקבוע אם מכונה מסוגלת לחשוב:
מכונה| מקבלת שאלות ועונה עליהן
באמצעות מסוף. אדם חבוי מתקשר לסביבה
באותו אופן. בוחן צריך לברר, על-ידי הצגת
שאלות, איזה מסוף מופעל על-ידי המכונה
ואיזה על-ידי האדם. אם הוא נכשל באופן
שיטתי (כלומר, במחצית המקרים לפחות),
יהיה עליו לקבוע שהמכונה חושבת.
המבחן הביהיויוריסטי של טיורינג הוגדר
לפני עידן המחשב, אך שימש מקור השראה
לחלוצי הטכנולוגיה של בינה מלאכותית. הם
ביקשו לפתח תוכניות מחשב, שיצליחו
לתרגם משפה לשפה, לשחק שח, לקבוע
דיאגנוזה, או לתמרן בחפצים ובכלים, לפחות
כמו אנשים. חלק מהיוזמות הצליחו. אחרות
טרם השיגו פריצת דרך. מקרה מפורסם,
שאירע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס,
כאילו הגשים את חזונו של טיורינג: סטודנט
שביקש לקבל הקצבה נוספת של שעות
מחשב מהפרופסור שלו, התקשר בטעות
לתוכנית המחשב "אלייזה", שנועדה לחקות
דו-שיח עם פסיכולוג. הסטודנט לא הבחין
בטעות, אך התייאש מנסיונו לקבל את
מבוקשו מן הפרופסור, לאחר דו-שיח עקר
וממושך, שתועד על-ידי המחשב.
התוצאות המרשימות של חלוצי הבינה
המלאכותית לא היו מרשימות די הצורך.
המחשב לא הצטיין בתרגום משפה לשפה,
למשל מרוסית לאנגלית. הוא הצליח יפה רק
במשימת תרגום של שפות מחשב. גם הישגיו
בדיאגנוזה רפואית לא היו טובים, אף כי
הושקעו מאמצים גדולים בכיוון זה. לעומת
זאת, הלכה והשתפרה יכולת המחשב לשחק
שח, וגם כושרו לבצע מניפולציה של חפצים
השתכלל. האם היתה בעיה עקרונית שמנעה
התקדמות, או שמא היו דרושים מחשבים
משוכללים יותר ותוכניתנים יותר יצירתיים?
הספקות הוליכו להסתכלות מחודשת
בשאלות יסוד בדבר מהות החשיבה, מבנה
הלשון ובדבר ארגונו של מאגר הידע העומד
לרשותנו בחיי היום"יום. השאלה הגדולה
היתה, האם המוח הוא מין מחשב, שיש לו
נוירונים במקום שבבי סיליקון והאם ניתן
לשחזר אותו בעזרת מחשב מהסוג המוכר?
אם המוח הוא מחשב, מהי התוכנה
המפעילה אותו? האם היא אותה נפש,
העושה את הגוף הפיזי ליצור אנושי?
בפילוסופיה הקלאסית הנפש היא סיבת
התנועה העצמית. היא אינה יכולה להתקיים
אלא בגוף, אף כי אינה פועל יוצא שלו.
באופן דומה, התוכנה היא סיבה לפעילות
הגלויה של המחשב. היא אינה יכולה
להתקיים אלא במחשב ובכל זאת אינה פועל
יוצא שלו, אלא פרי מחשבתו של התוכניתן.
האנלוגיה בין שני התאורים הובילה
להשערה, שאפשר לממש מודעות, חשיבה,
תבונה במערכות ביולוגיות שונות, כשם
שאפשר לכתוב תוכנה לעיבוד תמלילים על
מחשבים מסוגים שונים. על-פי השערה זו
הנפש (במובן של שתוח) אינה מוכתבת
על-ידי הגוף, כשם שתוכנית עיבוד תמלילים
אינה מוכתבת עליידי המחשב שבו היא
פועלת.
ניסוי החדר הסוני
ב-1980 פרסם ג'ון סירל מאמר שהפך על-פיו
את הניסוי המחשבתי של טיורינג וגם שלל
את האנלוגיה בין מוח למחשב, בין נפש
לתוכנה. במרכז המאמר עומד גם כן ניסוי
מחשבתי - ניסוי החדר הסיני. בחדר סגור,
שיש בו רק חריץ לדואר נכנס ולדואר יוצא,
יושב אדם דובר אנגלית, שאינו יודע סינית.
האיש מצוייד בספר גדול, שכל עמוד שלו
מחולק לשני טורים כתובים סינית. הטור
הראשון כולל את כל השאלות האפשריות
בשפה הסינית והטור השני מכיל תשובות
הגיוניות לשאלות. מחוץ לחדר עומדים
דוברי סינית ומשלשלים פנימה פתק עם
שאלה. האיש בחדר מוצא בספר את השורה
המתאימה, מעתיק על פתק אחר את
התשובה, ומשלשל אותו החוצה. האנשים
בחוץ קוראים את הכתוב ומוצאים שזוהי
תשובה הגיונית בסינית על השאלה. הם
מסיקים שהאיש בפנים יודע סינית.
זוהי מסקנה מוטעית, אומר סירל. האיש יודע
רק אנגלית. הוא העתיק את התשובות
המתאימות לשאלות בלי להבין את תוכנן.
הכושר היחיד הדרוש לו למילוי תפקידו
בחדר הסיני הוא היכולת לבצע מניפולציה
של סמלים סיניים - זיהוי והעתקה. זהו כושר
סינטאקטי, הדומה לכושרו של מחשב לבצע
מניפולציות של מחרוזות, אפסים ויחידות.
האיש נעדר כושר סמנטי בסינית - הכושר
להבין במה מדובר.
סירל משתמש בניסוי החדר הסיני כראיה
שמחשב אינו מסוגל לחשוב ולעולם לא יהיה
מסוגל לחשוב. הוא יכול להיראות חושב,
כמו שנראתה התוכנית "אלייזה" לסטודנט,
וכפי שהסינים שמחוץ לחדר הסיני מאמינים
שהאיש בפנים יודע סינית. ברם, אי אפשר
לחשוב בלי סמנטיקה. מחשבה אינה
מניפולציה פורמלית של סימנים, אלא פעולה
משמעותית, בעלת תוכן.
בין מחשבה למעשה, קיים יחס של סיבה
ומסובב. יהודי חרד שומר שבת משום שזו
מצווה. ידיעת המצווה, שהיא מחשבה, היא
הסיבה, ושמירת השבת, שהיא מעשה, היא
התוצאה. לא כן לגבי האיש בחדר הסיני.
התשובות שהוא נותן אינן נגרמות על-ידי
השאלות. רק אצל דוברי סינית, שאלה
נקלטת במחשבה וגורמת למחשבה אחרת,
המתבטאת כתשובה.
טענות-נגד
בעיתון שבו התפרסם מאמרו של סירל
התפרסמו גם 26 מאמרי תגובה, שהעלו
טענות שונות נגד מסקנותיו לגבי החדר
הסיני. אחת הטענות העיקריות היא הטענה
המערכתית: האיש הדובר אנגלית בחדר
הסיני אומנם אינו יודע סינית, אבל המערכת
כולה - האיש, ספר השאלות והתשובות,
החדר עם תיבות הדואר - יודעת סינית.
ההוכחה לכך היא, יכולתה של המערכת
לענות תשובות סבירות לשאלות סיניות.
סירל דוחה מכל וכל את הטענה המערכתית.
ראשית, האיש יכול, להלכה, ללמוד בעל-פה
את ספר השאלות והתשובות. אם יעשה
זאת, לא יהיה חדר ולא ספר, אלא הוא בלבד.
הוא יכול אז לענות תשובות סיניות בכתב על
שאלות סיניות בכתב, אבל עדיין אינו יודע
סינית. שנית, האיש אינו יכול להיות בטוח
שמדובר בשפה הסינית. יתכן למשל, שאלה
הם סמלים מוסכמים על-ידי סוכני בורסה:
הטור הראשון בספר מציג מצבים אפשריים
של שוק המניות, והטור השני כולל הוראות
קניה ומכירה. יתכן גם, שהטור הראשון מציג
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 63
סמלים של מחלות, והטור השני סמלים של
תרופות לאותן מחלות. כל הפירושים הללו
אינם משנים דבר לגבי האיש בחדר הסיני.
מצבו דומה לזה של מחשב שאינו יכול לדעת
אם הפעולות שהוא מבצע מהוות עיבוד
תמליל, הנהלת חשבונות, או הוצאת רשיונות
נהיגה. זהו אחד ההבדלים החשובים בין
סמנטיקה, כלומר, בין דברים בעלי תוכן, לבין
סינטאקס פורמלי, חסר תוכן, שאפשר לתת
לו פירושים שרירותיים.
טענה אחרת נגד סירל גורסת, שאם מציידים
מחשב באבזרים המאפשרים לו לקלוט
נתונים לגבי הסביבה ולפעול עליה פעולות
שונות, כלומר, אם הופכים אותו לרובוט,
הוא מקבל תוכן סמאנטי. מעשיו כרובוט
נגרמים על-ידי התוכנה, כשם שמעשיו של
אדם נגרמים על-ידי מחשבותיו. גם טענה זו
אינה נראית לסירל, משום שהחיבור הסיבתי
בין המניפולציות הפורמליות של התוכנה
לבין הפעולות התכליתיות של הרובוט נעשה
על-ידי המתכנן האנושי. תוכנית המחשב
כשלעצמה אינה סיבת הפעולה של הרובוט,
כשם שהמנוע, או גלגל ההגה, אינם סיבת
נסיעתה של מכונית למקום מסויים.
ניסוי החדר החשוך
פטרישיה ופול צ'רצילאנד פירסמו בינואר
השנה מאמר החולק על הפירוש של סירל
לניסוי החדר הסיני ועל מסקנותיו. גם הם
מסתמכים על ניסוי מחשבתי, הבנוי על-פי
המתכונת של סירל, אך נועד להפריך כביכול
את התורה האלקטרו-מגנטית של מקסוול.
עליפי תורה זו, שנוסחה בסוף המאה
שעברה, אור, חום, חשמל ומגנטיות הם
גילויים | של אותו כוח -- הכוח
האלקטרו-מגנטי. ההבדל ביניהם הוא רק
בתדירות, כלומר בקצב התנודות. תורה זו
מקובלת כיום כנדבך יסוד של הפיסיקה
הקלסית, אך בימי מקסוול היא עוררה
תמיהה: איזה דבר משותף יכול להיות
לצבעים, המעוררים תחושה סובייקטיבית,
ולכוחות אלקטרו-מגנטיים, שהם מושגים
מופשטים? הפער בין צבעים וכוחות מזכיר
לזוג צ'רצ'ילאנד את הפער שמציב סירל בין
סינטאקס וסמנטיקה.
בניסוי של צ'רצ'לאנד עומד אדם בחדר חשוך
ומנענע מוט מגנטי. על-פי תורת מקסוול,
יוצרת תנועת המגנט כוח אלקטרו-מגנטי,
אשר צריך להיקלט בתחושתנו כאור. אבל
החדר בניסוי נשאר חשוך. מכאן, שתורת
מקסוול שקרית בעליל. כשם שהחדר הסיני
אינו מואר באור הסמנטיקה על-ידי פעולותיו
של האיש היושב בו, כך החדר החשוך אינו
מואר באור הנראה לעין, עלזידי נענועי
המגנט.
כיום אנו יודעים, שנענועי המגנט ביד אדם
איטיים. | לכן הגלים האלקטרו-מגנטיים,
הנגרמים עליידם, אינם נמצאים בתחום
הנראה. כתוצאה מכך החדר חשוך. החושך
בניסוי הוא תוצאה של מגבלה טכנית - אי
יבולתו של האדם לנענע את המגנט בתדירות
גבוהה די הצורך. בני הזוג צ'רצ'לאנד
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
מאמינים שזהו גם הקושי בחדר הסיני - קושי
טכני ולא בעיה עקרונית.
כדי להמחיש | את ההבדל, משוים
הצ'רצ'לאנדים את היכולת של מחשב טורי,
המתקשה לזהות דפוסים ולהתמצא במאגר
אינפורמציה גדול, ליכולת של מחשב
מקבילי. המחשב המקבילי יכול לחקות דגם
פשוט של רשת נוירונים שאפשר ללמד אותה
לזהות דפוסים, באופן המזכיר את היכולת
האנושית. הצ'רצ'לאנדים מאמינים, שכמות
הופכת לאיכות. מחשבים מקביליים הם לא
רק יותר מהירים ויותר חזקים ממחשבים
טוריים, אלא מסוגלים לעשות דברים חדשים,
שלא היו אפשריים קודם. הצ'רצ'לאנדים
אינם יודעים אם אפשר יהיה להגיע אי פעם
למחשב שיהיה מסוגל לחשוב. אבל לדעתם
זוהי בעיה אמפירית, שתוכרע עלידי
הניסיון. אי-אפשר לקבוע מראש שהניסיון
לא יצליח. צריך לחכות ולראות.
האצטדיון הסיני
סירל מתפלמס עם הצ'רצ'לאנדים מעל דפי
אותו עיתון, שבו פירסמו את מאמרם. כדי
לבחון האם מחשב מקבילי משנה את
התמונה, מציע סירל ניסוי מחשבתי חדש -
האצטדיון הסיני. האצטדיון מלא כולו
בדוברי אנגלית המצויידים בספרי טבלאות
בסינית. בקצה האצטדיון נמצאת תיבת דואר
לשאלות ולתשובות. כמו בניסוי של החדר
הסיני, עומדים דוברי סינית מחוץ לאצטדיון
ומשלשלים לתיבה שאלה בסינית, למשל,
"מהו הצבע החביב עליכם?"האיש הקרוב
באצטדיון לוקח אותה, מעיין בטבלאות
ובהוראות, ומעביר פתקים למספר אנשים
אחרים באצטדיון. כל אחד מהם מתנהג
באופן דומה ומעביר פתקים לאנשים אחרים.
לבסוף מתנקזים הפתקים השונים לפתק אחד,
המוכנס לתיבה כתשובה: "רובנו מעדיפים
כחול, אך כמה מאיתנו אוהבים ירוק".
סירל אומר, שאין כל הבדל בין האצטדיון
הסיני והחדר הסיני, מלבד בכמות האנשים.
אף אחד מהם אינו יודע סינית. הם מבצעים
רק מניפולציות פורמליות של סמלים סיניים
ומייצרים תשובה, שאינה אומרת להם דבר
ונראית לדוברי סינית כהגיונית. סירל מוסיף
וטוען, שכל דבר שעושה מחשב מקבילי,
אפשר לעשות גם במחשב טורי, אם כי יותר
לאט. למעשה מתכנתים כיום מחשבים
מקביליים בעזרת סימולציה על מחשבים
טוריים, שהם הרבה יותר נפוצים.
הצ'רצ'לאנדים דוחים את טיעוניו של סירל
לגבי האצטדיון הסיני. הם דבקים בגישה
המערכתית, הגורסת שהאצטדיון כולו יודע
סינית, | אף-עליפי שכל אדם מתפקד
באצטדיון יודע רק אנגלית. גם במוחו של
סיני מתפקדים נוירונים רבים, שאינם יודעים
סינית, אלא רק את שפת הנוירונים, אבל
המוח בכללו יודע סינית. יתכן מאוד
שהנוירונים מבצעים רק פעולות פורמליות,
ואילו ההבנה הסמנטית שוכנת במערכת
השלמה.
אבני בניין ומערכות
ניסוי החדר הסיני של סירל מדגים היטב את
ההבדל שבין מניפולציה פורמלית של
סמלים לבין שימוש משמעותי בהם. קשה
לקבל את גירסותיהם של מבקריו, הטוענים
שהחדר יודע סינית, ללא הנמקות נוספות.
עוד נשוב לעניין זה בהמשך. שאלה קשה
אחרת היא, האם מה שאינו ידוע לחדר הסיני
גם אינו ידוע לאצטדיון הסיני? בנקודה זו יש
לכאורה טעם בביקורת של הצ'רצ'לאנדים,
הטוענים שגם במוח אין הנוירונים הבודדים
יודעים סינית, אך המוח כולו יודע סינית.
דוגמה להבדל דומה אפשר למצוא בתא החי,
בריסנית למשל. לריסנית יש התכונות
הבסיסיות של חיים: התרבות, תנועה עצמית,
חילוף חומרים, מוות. למעשה, היא מורכבת
ממערך שרשראות של חומצות גרעין,
הכוללות את המידע הגנטי שלה, וממאגר
חלבונים, הנוצרים עליפי המידע הגנטי
והמשמש בסיס לכל תפקודי הריסנית. אף
אחת מאבני הבניין בפני עצמה אינה בעלת
סגולת החיים. כל מחרוזת חומצות גרעין, כל
חלבון של הריסנית, הוא חומר דומם. רק
המערכת המשולבת של אבני הבניין, חיה.
באיזו נקודה הופך השילוב של אבני הבניין
מדומם לחי? נגיף הוא צורת ביניים, הנמצאת
מעל אבני הבניין הבודדרות ומתחת למבנה
השלם של הריסנית. לנגיף יש חלק מסגולות
החיים, אך לא כשהוא לעצמו, אלא כשהוא
חודר לתא חי, כדוגמת הריסנית, ומפעיל
אותו כדי להתרבות. המידע הגנטי, הכלול
בנגיף, מצומצם מזה שבתא החי, בכל זאת
הנגיף חי ובתנאים מסויימים הוא יכול גם
למות. בשנים האחרונות נמצאו הוכחות
לקיום | יצורים תת-נגיפיים, | המכונים
"פראיונים", שיש להם, לכל היותר, מידע
גנטי זעיר. נראה, שגם הם "חיים", אף שאיננו
יודעים כיצד. קשה, ואולי אי אפשר להגדיר
את הרמה המדויקת שממנה ואילך
מתחילים החיים. מה שברור הוא, שקיימת
רמת ארגון גבוהה של אבני בניין דוממות,
שיש לה סגולת החיים.
אפשר להביא דוגמאות אחרות, המפגינות
עיקרון דומה. לאטום של ברזל אין אף אחת
מהסגולות שאנו מייחסים לברזל. הוא אינו
מוצק, אינו מתכתי ואין לו הצבע האופייני
לברזל. גם מאה, או אלף אטומים של ברזל,
עדיין אינם ברזל. בטבע אי אפשר למצוא
כמות כזאת של אטומים ברצף מבודד, אך
ניתן לייצר אותם במעבדה, בעזרת "כלוב"
מגנטי. רק כאשר מגדילים את מספר
האטומים בכלוב במידה מספקת הם
מתחילים לקבל את תכונות הברזל המוכרות,
לפחות מבעד למיקרוסקופ.
פורמליזם וסיבתיות
אחת הטענות המרכזיות שמנסה סירל
להעלות, באמצעות ניסוי החדר הסיני, נוגעת
להבדל בין פורמליזם לסיבתיות. הקשר בין
מה שעושה האיש בחדר הסני לבין
התשובות שהוא משגר החוצה, הוא פורמלי
בלבד. אין זה קשר סיבתי, משום שהאיש
אינו מבין סינית ואין לו מושג מה תוכנן של
התשובות שהוא משגר. רק אצל דוברי סינית
יש קשר סיבתי בין שאלה לתשובה. האיש
בחדר הסיני עוסק רק במניפולציה צורנית
של סמלים, כפי שמדגיש סירל שוב ושוב.
גם בנושא זה אפשר להתבונן בדוגמאות
מהקשרים אחרים. אחת מהן נוגעת לקוד
הגנטי. הפילוסוף והמתמטיקאי דאגלאס
הופשטטר פירסם מאמר בשאלה, האם
הקשר בין שרשראות חומצות הגרעין בדנ"א
לבין החלבונים, שהתא מייצר בעזרתן, הוא
סיבתי או פורמלי? המנגנון, היוצר את
הקשר, מבוסס על פעולת הריבוזומים בתא.
הופשטטר הראה שאפשר לתכנן ריבוזומים
חדשים, שיתפקדו כמו הריבוזומים הרגילים
בתא, אך יתרגמו את הצופן הגנטי בדנ"א
באופן שונה. תא אשר יהיה מצו"ד
בריבוזומים החדשים, ייצר מערך חלבונים
שונה מתא רגיל, וקרוב לוודאי שימות. בכל
זאת מלמדת הדוגמה של הופשטטר,
שהריבוזומים הם מנגנון פורמלי, העוסק
במניפולציה של סמלים, בלי קשר לתוכנם
הסיבתי, כמו האדם בחדר הסיני. למרות
זאת, מערך החלבונים הנוצר בתא הוא
תכליתי ומאפשר לתא לתפקד בעולם של
סיבות ותולדות.
המפתח לתיפקוד התכליתי של התא הוא
הדנ"א, שתפקידו בתא דומה לתפקיר ספר
השאלות והתשובות בחדר הסיני. הדנ"א
שהלך והשתכלל במהלך האבולוציה, אחראי
לכך שאוסף החלבונים בתא אינו מקרי, אלא
מאפשר לתא להתקיים ולהתרבות. באופן
דומה, הידע הלשוני בחדר הסיני אינו מגולם
באדם אלא בספר השאלות והתשובות.
תפקידו של האדם ביחס לספר הוא
צורני-פורמלי, כמו תפקיד הריבוזום בתא.
סיכום
העלינו שני טיעונים נגד דיונו של סירל בעניין
החדר הסיני והאצטדיון הסיני. אשר לחדר
הסיני, האיש הפועל בו אינו יודע סינית, אבל
ספר השאלות והתשובות שבידיו כולל ידע
מקיף בסינית. האיש מוציא את הידע שבספר
מן הכוח אל הפועל בעזרת מניפולציות
פורמליות, ללא ידיעת השפה הסנית.
מבחינה זו אפשר לומר שהחדר יודע סינית,
למרות ההבחנות החשובות של סירל,
המבקש לשלול אפשרות כזאת.
אשר לאצטדיון הסיני, הוא אינו זהה עם
החדר הסיני, המשמש לו כאבן בנין.
אף"על-פי שהאיש בחדר הסיני מסוגל לבצע,
צעד אחר צעד, כל מה שמבצעים האנשים
הרבים באצטדיון הסיני במקביל, הרי
האצטדיון יכול לגלם תכונות חדשות. האיש
הבודר, המנסה לחקות את פעולת האצטדיון,
אינו מגלם את התכונות החדשות, משום
שזמן הביצוע שלו איטי וגורם לטשטוש
התכונות. לכן קיימת אפשרות שהאצטדיון
הסיני ידע סינית, גם בשעה שהחדר הסיני
אינו בעל ידיעה כזאת.
אפשר לחבר את שני הטיעונים ולומר שספר
השאלות והתשובות השלם בשפה הסינית
הוא אביזר דימיוני, שהעיון בו היה נמשך
יותר מגיל היקום. על-ידי פיצולו להיררכיה
של ספרי משנה רבים, כמו בניסוי האצטדיון
הסיני, הוא יכול אולי להפוך לאביזר מעשי.
במקרה כזה יהיה האצטריון הסיני כולו בעל
ידיעת השפה הסינית, למרות שכל האנשים
בו יודעים רק אנגלית, ואף-על-פי שכל טבלת
הוראות וסימנים הנמצאת בידי אחד האנשים
באצטדיון כוללת רק מידע סיני מוגבל.
ומה בדבר הנפש? האם אפשר לראות בה
תוכנה של מחשב המוח? סירל שלל זאת
בנימוק שתוכנה פורמלית אינה יכולה להיות
סיבה של פעולות המחשב, בשעה שהנפש
היא סיבת התנועה העצמית. ראינו, שקיימות
טענות חזקות נגד הקביעות של סירל. נראה
אפוא ששאלת הנפש נשארת פתוחה. יחד
עם זאת, האנלוגיה בין מחשב למוח מעוררת
קשיים, שעל חלק מהם הצביע סירל. הסוד,
או היסוד, של מודעות, חשיבה ותבונה נשאר
בחזקת נעלם.
*מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 65
6
הזמנה לחברות אישית באיל"א
הינך מוזמן להיות חבר אישי באיל"א ובכך להגדיל את מעורבותך ופעילותך בקהיליה
המקצועית של אנשי המחשב.
חברות אישית באיל"א מקנה את הזכויות הבאות:
> לבחור ולהיבחר למוסדות איל"א.
* לקבל חומר אינפורמטיבי שוטף על פעילות איל"א, כולל הודעות על ימי עיון,
סמינרים, כנסים וכו".
לקבל את עיתון איל"א - "מעשה חושב" לכתובת האישית.
להיות זכאי למילגות.
ליטול חלק בקבוצות עבודה ובאיגודים מתמחים.
להשתתף בפעילויות איל"א בתעריפים מוזלים.
מלא את הספח המצורף ואנו נשלח אליך טופס הרשמה, כולל מידע מפורט על פעילות
איל"א.
דמי חבר אישיים לאיל"א הם 50 ש"ח לשנה. לחיילים בשירות חובה ולסטודנטים מן
המנין ניתנת הנחה של 50%.
לכבוד האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
כפר המכביה
רמת-גן 52109
נא לשלוח אלי מידע נוסף על חברות אישית באיל"א, ללא התחייבות מצדי.
שם פרטי מו בשומה ב
ה 0-5
בתובת למשל(ח די בוו מוק וד 7
טלפון במקום העבודה 0
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
סביבת עבודה במחשביס אישייס ההופכת מחשב אישי
לעמדת עבודה חכמה
דואר אלקטרוני חיצוני
מחשב פואהגה-זאוגוא
אסופושש6ו:-0 / 5505וס / 5]סאקה | עיבוד
נתוניס,
תיוק דואר חיפוש שרותי | מרכז
מרכזי | אלקטרוני | מסמכיס| משרד מידע
"ק י ש ו רי ת''
טלקס
פקסימיליה
"קישורית"
אצ | שרותים
אחריס
"קישורית'"
מעבד שרותיס
תמליליס| אחרים
"קישורית"
שרותיס
אחריס
מתן כל שרותי מערכת המיחשוב והמשרד המרכזייס יחד עס מעבד תמלילים
במחשב האישי ותוכנות ₪0 אחרות תחת 'קישורית".
"קישורית" מבצעת מעבר אוטומטי בין סביבות העבודה השונות, הפעלת ההתקשרות למחשב
המרכזי, העברת נתונים בשני הכיוונים והפעלת תרגום המסמכים מפורמט מעבד התמללים לפורמט
הארכיב המרכזי (עם עריכה) וחזרה.
"קישורית" תומכת במעבדי תמלילים רבים, מיגוון צורות תקשורת ויכולת
התאמה.
יורמולה
דרך השלוס 2 תל-אביב 67892 טל' 03-5622833 פקס' 03-5621831
ה?וסחה ה/2/2ה /0ת7///ת קֶת/כ/ה
6(
"מעשה חושב" אוקטובר 0 חשוון תשנ"א 67
על פרפרים ועל אלוהים
08
"מעשה חושב" אוקטובר 0 חשוון תשנ"א
נדמה לי שמעט מאוד יצורים בטבע העשירו את אוצר המטפורות האנושי
כמו הפרפרים. עובדה, כשרוצים לסמל את האביב, או את הנעורים או את
האהבה, נעזרים בפרפרים.
אחד הטקסים היפים ביותר בטבע הוא טקס החיזור של פרפרי החורש.
הזכרים מתחרים ביניהם על כמה כתמי אור הזרועים על רצפת החורש,
כתמים שנוצרים מקרני שמש בודדות שמצליחות לחדור מבעד לעלווה
העבותה של העצים. ההתמודדות בין הזכרים דומה לבלט אווירי, שהמנצח
בו זוכה לארח פרפרית צעירה על כתם האור שבשליטתו. ולמה נזכרנו
פתאום בסיפורם של פרפרי החורש? כי לאחרונה חזרו הפרפרים לכותרות
עם סיפור חדש ומפתיע. מתברר שבמפגש הגבולות של פראגוואי, ברזיל
וארגנטינה, הושלמה מלאכת האיסוף של ה-א"ב הפרפרי.
הסיפור התחיל לפני 30 שנה, כאשר הצלם סאנדווה, שעבד באותה תקופה
כמתנדב במוזיאון הלאומי לטבע בוואשינגטון, עלה על תגלית מעניינת. בין
אלפי הפרפרים שהיו ארוזים בתיבות קרטון הוא מצא פרפר שעל כנפיו
התנוססה האות הלועזית =. סקרנותו של סאנדווה התעוררה ובמהלך 15
השנים הבאות סייר בארצות רבות וגילה פרפרים נוספים שנשאו על גבם
אותיות אחרות. כיום מחזיק סאנדווה אוסף פרפרים הנושאים את כל אותיות
ה-א"ב האנגלי, וכן את הספרות ס עד 9. הספרות והאותיות שעל כנפי
הפרפרים נוצרות משבירת האור בעשרות אלפי הקשקשים הזעירים המצפים
את הכנף, באותו האופן שנוצרים המרקמים הצבעוניים המוכרים לנו.
אבל האיך לא מסביר את הלמה. למשל, לשם מה נוצרו האותיות ומהי
תרומתן לכושר ההישרדות של הפרפרים?
אנחנו יודעים שהטבע אוהב את הספרה אפס, או אם תרצו - את האות
הלועזית 0, מהסיבה הפשוטה שהיא דומה בצורתה לעין של חיה. למשל,
חרקים רבים מתקשטים בעינים מלאכותיות כאלה כדי להטעות את טורפיהם
לחשוב שהם יצורים הרבה יותר גדולים ממה שהם באמת. גם הטווסים
משתמשים במבנים של עינים מלאכותיות על זנבם, ויש חוקרים הסבורים
שעינים אלה משמשות את הזכרים בעונת החיזור כדי להפנט את הנקבות.
מתברר שניתן למצוא הסבר אבולוציוני גם לאות הלועזית .1, כי כאשר
הפרפר נח בכנפים ניצבות וצמודות, האות .1 ממשיכה את קו הכנפים ויוצרת
צורה של עלה יבש ומקופל. אבל איזו תועלת יכולה להיות לאותיות , /
וד5? ובכלל, ההסתברות שאלפי קשקשים יסתדרו מעצמם, בתהליך מקרי
לחלוטין, במבנים של אותיות ה"א"ב, היא אפסית כמו הסיכוי שהמחזה
"המלט" ייכתב על ידי אלף קופים שמתקתקים באופן אקראי על מקשים של
מכונת כתיבה.
אהה, אמרנו לכם! יאמרו כל מי שרואים בהופעה מחזורית של אותיות
מסוימות בכתבי הקודש הוכחה מפורשת שהם נכתבו ביד אלוהית. אם
ההסתברות להופעת כל אותיות ה-א"ב היא אפסית, סימן שהופעתן היא
מעשה ההשגחה העליונה!
במקום להתווכח עם טענה זו, הבה נניח שבאמת אין הסבר טבעי לתופעת
ה-א"ב. במקרה כזה מתעוררות שתי שאלות:
הראשונה, למה בחר האל הכל יכול בכנפי פרפרים כדי להציג את ה-א'יב?
והשניה, למה בחר דווקא ב-א"ב האנגלי ולא בעברי, או בערבי, או בקירילי,
או בסיני?
עד שנקבל תשובה מוסמכת לשאלות אלו, נוכל להתנחם בידיעה כי חלום
עתיק יומין של משוררים יכול עתה סוף סוף להתגשם: לכתוב שיר על היופי
באמצעות כנפי פרפרים.
צרי ינאי
>> ( -/ 2
ו 7 =
2 ש (! הכל יודעים שהעם היהודי הוא הֶעַם היחיד שהצליח לשמוּר במשןיססס2.
7 שנות גלות על קשר רגשי, לשוני ודתי עם מולדתו.-ובכל:זאת, זכףון,הסטורי ?,
זה הוא כאין וכאפס לעומת הזכרון של צבי הים הירוקים שמקיימלם זתָ 40 >
מליון שנה את הפסוק "אם אשכחך אסנְשָן תישכח ימיני". =//
אסנשן הוא שמו של אי קטן השוכן בלב האוקיינוס האטלנטי, במרחק של
<< 3200 ק"מ מחופי ברזיל. מדי שנה בשנה יוצאות נקבות הצבים מברזיל למסע
₪ מסוכן ומפרך שנמשך חודשיים לעבר אי קטנטן זה, כדי להטיל ביצים
-- בחולותיו הלבנים. והשאלה כמובן היא למה.
למה לעבור מרחק כזה גדול כאשר ססס7 קילומטרים של חוף חולי פרוס
לפניהם לאורך גבולה הימי של ברזיל? שנית, כיצד הם מצליחים לנווט את
דרכם באלפי קילומטרים של גלים וזרמים ולנחות הישר על אי זעיר שכל
שטחו הוא ספ קמ"ר?
ההסבר המקובל הוא שלפני 40 מליון שנים שכן האי אסנשן סמוך מאוד
לחופי ברזיל. במרוצת הזמן, עם תנועת ההתפשטות של קליפת כדור הארץ,
התרחק האי והלך מברזיל. אבל מאחר שקצב ההתרחקות אינו עולה על שני
סנטימטרים בשנה, לא היתה לצבים בעיה להאריך את ניווטם בכל עונת
רבייה בתוספת מרחק אפסית כזאת.
גם אם נקבל הסבר זה, עדיין נותרת פתוחה השאלה כיצד מנווטות את
דרכן הנקבות הבתולות העורכות לפני כלולותיהן ביקור היכרות ראשון
באזורי הקינון של אסנשן, 30 שנה אחרי שיצאו משם כפעוטות שאך זה
בקעו מביציהן. האם הן שוחות בעקבות אמהותיהן או שהן עושות את דרכן
לשם באורח עצמאי, על פי תכנית ניווט גנטית? המחקרים הראו שהן פועלות
על פי מצפן גנטי המתאפס על פי כיוון התנועה של הגלים.
אז זהו. יש זכרון גנטי ויש זכרון נרכש. הזכרון הגנטי מכיל אך ורק את
הדברים החשובים באמת לקיום ולחיים. לפיכך, מסע הצבים אל עברם,
הנמשך כבר 40 מליון שנה, הוא בעצם מסע אל העתיד, עתיד הטמון בחולות
הלבנים של אסנשן.
הזכרון שלנו, לעומת זאת, הוא זכרון נרכש, הנשמר בליבנו לא בגלל
חשיבותו לקיומנו, אלא בגלל פעולתו על רגשותינו. לפיכך, המסע שלנו
בזכרון הוא פעמים רבות מסע של כעס ואכזבה אל עבר מאובן וסלקטיבי,
מסע שכל תכליתו להספיד את ההחמצות שהחמצנו, ללבות טינות ישנות,
ובעיקר לשפץ את העבר על מנת שנוכל לקבל את עצמנו בהווה ואולי גם כדי
להכין לנו אליבי לעתיד.
משום כך, ייתכן שהסופר איטלו קאלווינו כתב את ספרו המקסים על
הערים הסמויות מעין, לא עבורנו אלא עבור צבי הים הירוקים. שהרי מרקו
פולו, גיבור הספר, מוצא בכל עיר חדשה שהוא מבקר בה מישהו שחי חיים
מסוימים שהיו יכולים להיות חייו שלו. ועל כן, כמוהו כצבי הים, הוא לא
נוסע לשם כדי לשוב ולחיות את עברו, אלא כדי לשוב ולמצוא בה את
צבי ינאי
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 69
נקמת הפנדה
5
+ ה
8 5
2 () ב
פיי
7 ברה) .==
לאחרונה יצא בעברית ספרו המצויין של סטיבן ג'. גולד: בוהן הפנדה. זה
נותן לי הזדמנות טובה לשוחח על חיה חביבה זאת ועל קשר הנקמה שנקשר
נגדה על ידי זן מסוים של צמח הבמבוק.
נתחיל בכך, שהפנדה מצוי בסכנת הכחדה, וכיום חיים בסין כאלף פנדות
בסך הכל. יש לכך כמה סיבות. ראשית, הפנדה הוא בעצם אוכל בשר שאימץ
לעצמו חיים של אוכל עשב. הוא ניזון באופן בלעדי כמעט ממזון צמחי, אבל
מצליח לעכל רק 17% ממזונו, לעומת 80% אצל אוכלי עשב. הסיבה היא
שמעיו ארוכים רק פי שישה מאורך גופו, לעומת כבשה למשל שאורך מעיה
גדול פי עשרים וחמישה מאורך גופה. כתוצאה מכך המזון שוהה מעט מדי
זמן במעיו של הפנדה, והוא נאלץ לאכול בין עשרה לעשרים קילוגרם במבוק
ביום כדי להפיק את האנרגיה הדרושה לו.
סיבה אחרת להתמעטות הפנדות נעוצה בוולדנות הנמוכה של הנקבות.
דובת פנדה ממליטה גור אחד או שניים בשנתיים, לעומת ארבעה בשנה אצל
דובים אחרים. גרוע מזה, היא לא עושה שום מאמץ להשאיר את הגור השני
בחיים, כיוון שהוא מקשה על חיפושיה אחרי כמויות המזון הגדולות שהיא
נזקקת להן. למרות חסרונות אלו הצליחו הפנדות לשרוד מליוני שנים, כיוון
שהמזון היה מצוי להם בשפע. מרבית שטחה של סין היה מכוסה ביערות
במבוק. בנסיבות כאלה, הופעתה של אצבע שישית, המאפשרת לפנדה
לתלוש במהירות את העלים מקני הבמבוק, זכתה לברכתה של הברירה
הטבעית ואיפשרה לדובי הפנדות להגדיל בהתמדה את אוכלוסייתם. זה היה
טוב לפנדות, אבל רע מאוד לבמבוק, שהוא מזונם העיקרי ובעצם הבלעדי.
האינטרס של הבמבוק הוא כמובן לצמצם את אוכלוסיית הפנדות. השאלה
היא איך עושים זאת. הבמבוק אינו חיה ואין לו ניבים או טפרים להילחם נגד
הפנדות. כיוון שכך, התפתחו אצלו שני מנגנונים מענינים: זיכרון ארוך טווח
הפועל באמצעות שעון ביולוגי, ואיסטרטגיה מתוחכמת של התרבות.
שנה אחר שנה מתרבה הבמבוק התרבות לא מינית, באמצעות חוטרים
שמספקים לדורות של דובי פנדה מזון בשפע, ומאפשרים להם להתרבות
ללא הפרעה. אבל שעון ביולוגי המתקתק בתאים של הבמבוק מונה בסבלנות
את הימים ואת השנים. ואז, יום בהיר - או גשום - אחד, אחרי 120 שנים של
התרבות לא מינית, מוציא הבמבוק פריחה, עובר הפריה מינית, מגדל זרעים
ומת. נדרשת תקופה של סו שנים עד שהזרעים מתפתחים לצמח בוגר היכול
לשמש מזון לפנדות. ועד שזה קורה, מרבית אוכלוסיית הפנדות גוועת ברעב,
ולבמבוק ניתנת אורכת זמן להתאושש ולמלא מחדש את שורותיו. כך נקם
הבמבוק במשך מליוני שנים את נקמתו באויבו הגדול ביותר ופיקח בדרך זו
על קצב התרבותם של הפנדות.
אבל, בסופו של דבר, מלחמת הבמבוק בפנדות הסתיימה בתבוסתם של
שני הצדדים מידי האדם. הרחבת שטחי החקלאות צמצמה את יערות
הבמבוק לשמורות זעירות והכחידה כמעט כליל את אוכלוסיית הפנדות. מי
שרוצה, יכול להפיק לקח ממאבק היסטורי זה. לבמבוק נדרשו מליוני שנים
כדי לפתח זיכרון של 120 שנה, אך תוך פחות מעשרת אלפים שנה הפך
השעון המופלא שלהם לחסר תועלת. מסקנה: גם נקמה לא חיה לנצח.
צבי ינאל
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
אינטליגנציה אנושית ואינטליגנציה מלאכותית*
אברהם לורברבוים ואליהו ששון
"והחכמה מאון תומצא..."
אינטליגנציה או מישכל
המושג אינטליגנציה מלאכותית ([11/₪08
6סח6טו!!6וה1) נגזר מן המושג אינטליגנציה
ולכן, עלינו להבהיר תחילה מה היא
אינטליגנציה.
המונח העברי המתרגם בצורה מדויקת את
המושג הלועזי הוא "מישכל". מאז שהחלו
מחקרים רציניים בפסיכולוגיה בתחום זה,
דהיינו מסוף המאה הי"ט או תחילת המאה
העשרים, ניתנו הגדרות רבות ושונות למושג.
מן התאוריות העיקריות שהתפתחו בתחום
זה יש להזכיר בעיקר את התיאוריות הבאות:
ספירמן
ספירמן (חגחזג6ק5 .0) טען שקיים גורם
מישכל כללי 6 (ז0ז96" |9ז6ח06)) המשותף
לכל התנהגות שיסודה במישכל. אולם
קיימים גם גורמים מיוחדים - סגוליים רבים -
5 (5ז46)0/ 6ו]וס6ק5) כגון כשרים מילוליים,
מתמטיים, מוסיקליים וכיו"ב. לדעתו כשרים
כאלה הם רבים, ועד כה לא כולם מוכרים. יש
בין הכשרים המיוחדים כאלה שהם בעלי
זיקה חזקה לגורם הכללי, כגון הכושר
המילולי, ואחרים שזיקתם לגורם הכללי
מצומצמת יותר, כגון הכושר המוסיקלי.
הגורמים
סגוביים
הגורם הבנני
וורנון
ברט (וזט8 .6) ובעיקר וורנון (חסחזט/ .7)
פיתחו את דעתו של ספירמן לכלל מבנה לוגי
שלם. לדעת וורנון הכושר הכללי 6 הוא
סיכום סופי של שלושה סוגי גורמים הנבנים
הירארכית זה על גבי זה:
ו. גורמים קבוצתיים עיקריים (קטסזפ זסןג!א
0% ).
2. גורמים קבוצתיים משניים (קטסזק זסחו!א
).
3. גורמים מיוחדים סגוליים 5.
מבנה מידרגי של המישכל לפי וורנון
תורת הגורמים של ספירמן
* (קיצור של פרק מתוך עבודה)
)8(
)1(
)2(
₪
תרסטון
לעומת גישות אלה טען תרסטון. (.1
שחטוצזטנוד) כי לא קיים כלל גורם כללי של
מישכל. במקום זאת הוא הבחין בין מספר
כשרים שכליים עיקריים וראשוניים זטשמחץ
65 |184ח16א, והם:
כושר מילולי.
כושר מספרי.
כושר זכרון.
שיקול דעת אינדוקטיבי.
שיקול דעת דדוקטיבי.
שטף לשון והבעה.
תפיסת המרחב והצורות.
4 5 0 5 ₪ ₪ 2
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 71
גורמים
חַגּוְרִיים
בשרים
האוטונייט
תורת הגורמים של תרסטון
אם הגורם ,8 הוא אוצר-המלים, הריהו מבוסס על שלושה כשרים ראשוניים (ג+): הבנה
מילולית (, :), שטף לשון (,א?), זכירה (.").
גילפורד היחס בין התחומים השווים ניתן, לדעת
לאחר תרסטון קמו רבים אחרים שערערו לא | גילפורד, להבהיר בצורה הברורה ביותר
רק על קיומו של גורם המישכל הכללי - 6, | בצורת תיבה, אשר התחומים הנ"ל מהווים
אלא על כל המבנה שהוצע ע"י ספירמן | את מימדיה. כדי לתאר את התיבה בכל
וההולכים בעקבותיו. מבין התאוריות | מימדיה עלינו לפרט את ההתפצלות
הנודעות יש להזכיר את גוטמן (חגחוווס ..1) | בתחומים השוניס.
מן האוניברסיטה העברית ואת בלום .8 | בתחום הפעילות מבחין גילפורד בחמישה
וחטט!3) והטקסונומוניה שלו. אולם לעניננו. | סוגים:
הגישה המפותחת והמענינת ביותר היא | ון. הכרה (חטוזותעט)).
גישתו של גילפורד (שזט!ווו .1). המישכל 2. זכרון (צזטוחשוח).
לרעת גילפורד הוא תוצאה של יחסי גומלין | 3. חשיבה מסתעפת רב-כיוונית הכוללת גם
ופעולות גומלין של פעילות. (6וזוצו861), מקוריות בפתרון בעיות, שטף מחשבה
תוצרים (וטטשסזק) ותכנים (וחט6זחסט). את ועוד (פחואחוו!ז ומשפזשו0).
תבנים
ססזאנטיים
התנהגותיים
הערכה
חטיבה
חד-ביוונית
לצ. רב-ביוונית
שא
0 זבירה
9
יחידות מחבקות יחסים מערכות שינויים השתמעויות
תוצרים
מבנה המישכל לפי גולפורד
4. חשיבה מתלכדת חד-כיוונית הכוללת גם
אינדוקציה, דדוקציה, כושר מספרי
וכיו"ב (פַתואחותז זחטעזטחסט).
5. הערכה הכוללת גם שפיטה, בדיקת
נכונות וכיו"ב (חסוזגט!4צט).
בתחום התוצרים מבחין גילפורד בששה
סוגים:
ו. יחידות (זוחט).
2. מחלקות או קבוצות (צט%%ג01).
3. יחסים (פחסוזג!טז).
4. מערכות (גוחטזגצ9).
5. שינויים (פתסוזג4וחזס)>חגזז).
6. השתמעויות (>תסוזגטו!קוחו).
בתחום התכנים מבחין גילפורד בארבעה
סוגים:
ו. צורתיים (וגזטטו!).
סמליים (טו[סטחוצצ).
סמנטיים מילוליים (6וזחו;וחשף).
התנהגותיים - המראים לעתים על מישכל
חברתי (!גזטגצו:חשטו).
5 ₪ ₪
אנו מקבלים אם כך בסה"כ תיבה ובה 20ו
תאים כאשר כל כושר המצוי באדם מיוצג
ע"י אחד מן התאים המתקבלים כאן, או
לעתים משותף למספר תאים סמוכים.
מטרת הדברים היא לתת תפיסה מעודכנת
לתפיסת המישכל או האינטליגנציה, לצורך
בחינת המושג "אינטליגנציה מלאכותית" או
"מישכל מלאכותי". ניתן להצביע בהתאם
להגדרות השונות ולתיאוריות השונות על
תחומים בהם אנו יכולים להצביע כבר עתה
על יכולתו, ואולי אף עליונותו של המחשב
על האדם, מול תחומים אחרים בהם ברורה
אוזלת ידו של המחשב. אולם התמונה לא
תהיה נכונה ומלאה אם לא נבדוק שני
מושגים נוספים הדורשים הבחנה ואולי אף
הגדרה. המושגים הם למידה וחשיבה. זאת
בעיקר משום השאלות שתתעוררנה אח"כ
בדבר יכולתו של המחשב ללמוד, ואולי גם
לחשוב.
למידה
כאשר אנו מדברים על למידה בהקשר זה
בוודאי לא נעסוק בשלבים הנמוכים שלה,
כמו כן לא נעסוק בגורמים המסייעים
ללמידת האדם כגון הנעה - מוטיבציה. או
חיזוקים ללמידה. אין צורך בשלב זה לבדוק
למידה שיש בה זכרון או שכחה. כל אלה
משמעותם תהיה שונה לחלוטין כאשר
נעסוק במחשב, אם בכלל תהיה להם
משמעות. גם את ההגדרה המקובלת
ללמידה: "כל שינוי בהתנהגות שחל בעקבות
השפעה סביבתית כלשהי" נצטרך לשנות
ולהתאימה לעניננו. נוכל לומר שהמחשב
"למד" משהו חדש אם נשאל אותו שאלה,
ותשובתו לאחר הלמידה תהיה שונה מאשר
תשובתו לפני הלמידה. ספק רב יתעורר אם
ניתן לדבר בלמידת מחשב על העברה
בלמידה (עחוחזגט! 01 זשוחגזו) ועוד פחות
מכך אם נוכל לדבר על למידה שיש בה
פיתוח וחיזוק של כשרים מן המישכל.
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 73
חשיבה
האם המחשב "חושב"? ומהי בעצם
מחשבה? על שאלה זו ניתנו בעיקר שלוש
תשובות.
א. החשיבה הינה מכלול רעיונות שהאדם
מודע להם. בתפיסה זו הדגש הוא על
מודעות האדם למחשבותיו, אם כי ברור
שמודעות זו היא אינטרוספקטיבית בלבד,
ואינה ניתנת לצפיה או לבחינה של אדם מן
החוץ. דוגמה בולטת לסוג זה של חשיבה
היא, כאשר מבקשים מאדם שינקוב בשמו
של מושג הפוך ומנוגד לזה שניתן לו, או
משימה דומה לזו. האדם בונה לעצמו את
המערך הפנימי, ועונה בהצלחה גדולה יותר
או פחות למשימה שהוטלה בפניו.
חשיבה זו עיקרה יצירת מושגים מתוך
המוצגים, דהיינו, תהליך הפשטה, תוך יצירת
קבוצות מתוך המוצגים ההופכים למושגים,
וגם אלו בתהליך יצירת קבוצות והכללה
עולים בסולם ההפשטה.
אף שמדובר כאן בתהליכים
אינטרוספקטיביים הצליח ברונר (זטתגח8 .1)
לעמוד על התהליכים המופעלים ע"י
הסטודנטים שלו באוניברסיטת הארווארד.
התהליכים שברונר עמד עליהם הם בעיקר:
ו. למידה על סמך תפיסה והקבצה (סו
קטסזט).
2. תהליכי אסוציאציה ישירה ואסוציאציה
מתארת.
3. חיפוש פעיל וברירה מתוך החומר הידוע
בזכרון.
4. שיקול דעת, שלעתים הוא זמני ומקוטע
ולעתים רצוף ומסודר.
5 לעתים, כאשר יש צורך בכך, יש גם
התמקדות שיש בה תהליך דומה
פעולת המהמר.
ב. החשיבה היא תהליך של פתרון בעיות.
גישה זו רואה למעשה את החשיבה כמכשיר
הסתגלות של האדם לסביבתו, ובניסוחו
המפורסם של ג'ון דיואי: פתרונות אנושיים
לבעיות אנושיות.
כיצד אדם פותר בעיות? בעיה לגבי האד
היא סוג מיוחד של פעילות גומלין בין האדם
לסביבתו, כאשר האדם מונע לפתרונה ע"י
לחץ פנימי. או צורך נפשי לקבלת גמול.
הגמול יכול להיות חלק מסיפוק הצורך הפיזי
- רעב, צמא וכו', דרך סיפוק סקרנות ועד
להתענינות מופשטת, או הצורך ברכישת
מעמד בחברה וכיו"ב.
אלו תהליכים מפעיל האדם לפתירת בעיות?
ו. שימוש במערכים קבועים לפתרון בעיות
שרכש לו בדרך של לימוד, קבלת הוראות,
חיקוי או פיתוח עצמי.
2 תהליכים של יצירת מושגים, בדיקת
הקשרים ביניהם, נסיון ליצור קשרים חדשים
וצירופים חדשים בין מוצגים קיימים או
מוכרים (כמו למשל הדוגמה המפורסמת על
הקוף, המוט והבננה).
3. ארגונם של מבנים הכרתיים. מתברר
שהאנשים משתמשים במבנים אלו לרוב
בצורה שיטתית, ולעתים בצורה אקראית
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
בפתרון הבעיות העומדות בפניהם. התברר
כי ניתן לאמן אדם בפתרון בעיות, ובשימוש
בהליכים שונים לשם כך, בעיקר ע"י שימוש
מאורגן במבנים הכרתיים.
ג. החשיבה היא תהליך של יצירת סמלים.
אדם יכול להציג את המציאות בנפשו פנימה
בעזרת מוצגים ומושגים ליצירת סמלים,
ואח"כ להשתמש בהם לפתרון בעיות. גישה
זו מעמידה במרכז את הלמידה על
התהליכים המאפינים אותה ואת שיקול
הדעת הבונה אותה כתהליך של החשיבה.
עיקרה הוא שהחשיבה בנויה על תהליכים
פורמליים של הנחות, ניתוחים, אינדוקציה,
דדוקציה, הוכחות וכו'.
יש להתיחס לשלוש תפיסות אלו, ככל
הנראה, כהיבטים שונים לאותם הליכים, אם
כי יהיו אז הליכים מסוימים החופפים זה לזה.
נוסף לכך, בהליכי החשיבה הנ"ל אין עדיין
תשובה לחשיבה היוצרת, המצויה 6%
אנשים רבים, ובוודאי לא לחשיבה היוצרת
בה ניחנו אנשים בעלי כשרים מעולים
בחלקם יוצאי דופן לסביבתם, בין אם כושר
שיבה זה הוא כללי ובין אם ומר מיש
חשובים במיוחד או מצומצמים במיוחד
5
אינטליגנציה מלאכותית
כל כתב עת המכבד את עצמו ואפילו עתונים
יומיים, רואים לעצמם חובה להקדיש מקום
ל"אינטליגנציה | מלאכותית", | אי שם
בתת-מודע שלנו קיימות כנראה שאיפות
כמוסות למשהו שישחררנו מעולה של
העבודה, וזאת יחד עם פחדים, סמויים גם
הם, מפני מי שקם עלינו, מתחרה בנו ואולי
אף יכול לנו.
קיים ספק רב בכל הנוגע להגדרה של המושג
"אינטליגנציה מלאכותית", ולהבנה מה נכלל
תחת כותרת זו,. לשימוש ללא הבחנה
במושגים דומים ושונים - אינטליגנציה, בינה,
חשיבה, למידה וכו'.
הגדרות לא מעטות נכשלות משום הבלבול
בין המושגים השונים והתחומים השונים,
ומהתפלגויות של ניסוחים מסורבלים ולא
ברורים. בכתב עת מקצועי העוסק במחשבים
אנו | מוצאים | תחת הכותרת "בינה
מלאכותית" את | ההגדרה: "הבינה
המלאכותית מוגדרת כתחום למחקר ופיתוח
מכשירים אינטליגנטיים כדי להרחיב את
השימוש בהבנת האינטליגנציה האנושית"
לא קטן מבין כותבי המאמרים מודעים
לבעיות ולקשיים הקיימים. כך אנדריול
במאמרו "ההבטחה | של אינטליגנציה
מלאכותית". חלק ניכר מההתלבטויות נובע
מחוסר | רקע | מתאים | בכל הנוגע
לאינטליגנציה האנושית ובקשיים שהיא
מעוררת. כך למשל אנו מוצאים שהמאמר
הנושא את הכותרת "בינה מלאכותית אינה
רק משחק משעשע" פותח במשפט: "איש
עוד לא הצליח להסביר כיצד עולים רעיונות
חדשים במוחו של אדם, או שאין הוא לומד
מנסיונו. לפיכך, נדמה שעצם הרעיון של בינה
מלאכותית הוא יומרני". ספק אם הטענה
הזאת נכונה מיסודה: אולם מבלי להיכנס
לפולמוס בענין זה, ברור מה הן הציפיות של
הכותב מן האינטליגנציה האנושית - העלאת
רעיונות חדשים ולמידה. אם אמנם אלו הם
הקווים | המאפינים | את האינטליגנציה
האנושית, חוששני שיש כאן עירוב תחומים
מסויים הכרוך שוב בעירוב מושגים שונים
שלא ברצונו של הכותב מונחת ביסודם של
הדברים תיאוריה ברורה, המגדירה מהי
החשיבה האנושית (לאו דווקא המישכל או
האינטליגנציה). יתר על כן, דווקא אם אנו
מקבלים את טענותיו של הכותב, הרי
שההבחנה בין האינטליגנציה האנושית לבין
זו של המחשב אינה עקרונית אלא כמותית.
הבחנה כמותית זו קיימת ואף נמדדת גם
בהבדלים בין אדם למשנהו. ומבחינה זאת
היתה צריכה להיות תשובת כותב המאמר
הרבה יותר חיובית לשאלה העקרונית.
חוששני שאין בהגדרות אלו כל תועלת
שתקדם את הנושא או את הדיון בו. כדי
לקדם את הדברים נראה שמתחייב נסיון
לערוך סדר בהגדרות ובתפיסות השונות
נראה שנסיון חשוב בכיוון זה נעשה בדבריו
של אהוד שפירא. בראיון שנתן לניצה כוכבי
(אשר התפרסם ב"רשת מחשבים" מס' 37
מיום 22.12.85 תחת הכותרת "האם הגולם
יקום על יוצרו? בינה מלאכותית - מציאות
או חלום") אומר שפירא: "מטרת המחקר
בתחום הבינה המלאכותית היא להבין כיצד
פועלות מערכות אינטליגנטיות בכלל כדי
להקיש מהן וליצרן בצורה מלאכותית".
המשך דבריו של שפירא יכול לקדם גם את
עשיית הסדר בתפיסות הרווחות בתחום זה.
לדבריו ניתן לתקוף את הבעיה משני כיוונים
או משתי גישות עיקריות:
א. גישה אחת - 6טוחטוזכ) הגוחטז], הרואה
את האדם כנקודת המוצא. אם כי בשיטה זו
בודקים את הדרך בה בני האדם פועלים, אין
זה מחייב בהכרח שהמערכות אותן יפתחו
תהיינה דומות למערכות הבינה של האדם.
ב. הגישה השניה - שטוחטוזכ) זטוטקו 60,
"יוצאת מהמצב הקיים במערכות המחשב
הנוכחיות, ומנסה ללמוד מהן כיצד להעשיר
את תכונות המחשב לכיוון האינטליגנציה".
גושה א'- האדם במרכז
אחת הגישות הברורות ביותר בכיוון זה אנו
מוצאים במאמר "אינטליגנציה מלאכותית 85
- ממחקר לתעשיה" (פורסם ללא שם המחבר
בחוברת "האלקטרוניקה בישראל" מס' 92,
ספטמבר 1985). המחבר מביא בתחילת
המאמר את | ההגדרה | המילנית:
"אינטליגנציה מלאכותית הינה נסיון לבניה
של מכניזמים המבצעים משימות הדורשות
כיום אינטליגנציה אנושית". מחבר המאמר
מסיים ומסכם את העיסוק בהגדרה: "בצורה
הפשטנית ביותר ניתן לומר שהאינטליגנציה
המלאכותית הינה יכולת המכונה לחשוב
בצורה דומה לאופן חשיבה אנושי". הגדרות
אלו משותפות גם לגדולי החוקרים, כמו
רימונד קורצוויל, מגדולי החוקרים בארה"ב
בתחום האינטליגנציה המלאכותית, בדבריו
על "בינה מלאכותית בשדה הקרב העתידי"
(פורסם בחוברת "טכנולוגיות", מס' 25,
נובמבר 1985).
סוזן ג'י. סכאן (חאטטף .5.1) בספרה "החוויה
של אינטליגנציה מלאכותית - מבוא", קוראת
לפרק הראשון בספרה: "אינטליגנציה
מלאכותית - טכניקת מיחשוב המסייעת
לאנשים לפתור בעיות מסובכות". כותרות
אלו מדברות בעד עצמן ומגלות למעשה את
גישתה של הכותבת. הכותבת תולה את
דבריה בשורה של אילנות גדולים, ומביאה
שורה של הגדרות לאינטליגנציה מלאכותית,
שנכתבו ע"י גדולי המומחים בתחום זה. נביא
כאן מקצתן:
מ. מינסקי (צָאצחוו1א .1א) מ-.11.1א הגדיר
'אינטליגנציה מלאכותית היא המדע ליצור
מכונות העושות פעולות, שאם היו נעשות
ע"י בני האדם היו דורשות אינטליגנציה
אנושית".
פ. ווינסטון (חטוצחוא .11.?) מנהל המעבדה
לאינטליגנציה מלאכותית ב- 1.11א מגדיר:
"היעד של תחום האינטליגנציה המלאכותית
יכול להיות מוגדר כמאמץ לעשות את
המחשבים שימושיים יותר ולהבין את
העקרונות המאפשרים אינטליגנציה".
נ. נילסון (חסצווא .א). ראש המחלקה למדעי
המחשב באוניברסיטת סטנפורד אומר, כי
מעבר ליכולת המחקרית לבדוק את החשיבה
והחישה האופייניים לאינטליגנציה
מלאכותית... "לתאוריה של האינטליגנציה
המלאכותית לגמרי לא חשוב מי מבצע את
החשיבה או את החישה - האדם או
המחשב, אין זה אלא פרט שולי".
ב. בוכנן (חגח4ח6ט₪ .0 8) וא. פייגנבאום
(הטהסחטקוטץ .5.4), שניהם בעלי תפקידים
מרכזיים | בתחום המיחשוב והחשיבה
באוניברסיטת סטנפורר כותבים:
"אינטליגנציה מלאכותית הינה מחקר החוקר
סמלים, חשיבה לא אלגוריתמית, והייצוג
הסמלי של ידע השימוש במיכון אינטליגנטי".
לאחר הגדרות אלו מסכמת גם מחברת הספר
את ההגדרה האופרטיבית שלה לצורך
הספר: "...אינטליגנציה מלאכותית היא
מערכת מתפתחת של טכניקת. מיחשוב
לפתרון בעיות שמפותחות כך שתחקינה את
החשיבה האנושית או קבלת החלטות
שתיצורנה את אותן תוצאות..."
מהקיברנטיקה עד
האונטליגנציה
המלאכותית
הגדרות אלו מובילות אותנו לשני כיוונים,
הכיוון האחד מחזיר אותנו אל הקיברנטיקה.
כפי שמתברר כאן, הגבול בינה לבין
האינטליגנציה המלאכותית הולך ומיטשטש.
גם בקיברנטיקה אנו מוצאים אותם חילוקי
דעות. ג.ת. גילבו מסיים את ספרו
"הקיברנטיקה מהי?" במילים: "כשאומרים
לנו שמכונות אלו, הקטנות והגדולות,
עומדות | להביא לתגליות סנסציוניות
בפיסיולוגיה, או בפסיכולוגיה של החיה
והאדם, אין להתייחס עוד לכך בסובלנות.
ולבסוף, כשמבטיחים לו שבאמצעות
הרובוטים יוכל האדם סוף סוף להתחיל
להכיר את עצמו, איננו צריכים להיפגע,
שהרי 'הצחוק הוא הסגולה של האדםי, כפי
שאמר רבלה - 'רובוטים אינם צוחקים'."
דברים אלו נכתבו ע"י גילבו ב-1954. הם
תורגמו ב-1959 ע"י יהושע בר-הלל, שמגדיר
במבוא שלו לספר זה "התיאור שנותן מר
גילבו הוא מאוזן". אולם יהושע בר-הלל
עצמו בספרו "אוטומטים - סיכויים וסייגים"
מספר שנים לאחר מכן (הספר פורסם
ב-1964, וככל הנראה נכתב זמן מה לפני-כן),
מקדיש בספרו פרק נרחב ל"אינטליגנציה
מלאכותית: הישגים ואשליות". הוא כותב
שם בין השאר: "מדוע, איפוא, לא נשאף
לתכנונם של מחשבים, שיוכיחו תיאוריות
גאומטריות, ישחקו שח, יתרגמו מרוסית
לאנגלית, יסקרו ספריה שלמה המאוחסנת
על סרטים מגנטיים... ומה ימנע מהם, בסופו
של דבר, מלחבר בעצמם מאמרים מדעיים,
שירים ולחנים. כל הפעולות הינן מניפולציות
בסמלים, אולי פה ושם בתוספת קטנה של
פעולות אחרות - כגון הזזת כלי השחמט על
הלוח - שלא כדאי אפילו לדבר עליהן".
כאן בר-הלל הרבה יותר אופטימי בראיית
הסיכויים מאשר בראיית המגבלות. ראייה זו
של האדם מול המכונה אנו מוצאים כבר
אצל ראשוני הקיברנטיקה. למשל אצל
נורברט וינר, שהוא לכל הדעות אחד מגדולי
"נביאי" הקיברנטיקה, אנו מוצאים בין השאר
(הדברים לקוחים מספרו הנקרא בתרגומו
לעברית "אנשים ומוחות-מכונה הקיברנטיקה
והחברה". תרגום לא כל כך מוצלח לשם
המקורי של הספר באנגלית - ]0 טצט חגוחט!]
צשחוטס הגוחטון - שימוש אנושי ביצורים
אנושיים. השם שניתן לספר במהדורה
הגרמנית אפילו מחריף את הדברים חטצח16א
שחות86ו;הזהספתשוח שחט - אדם ומכונת אדם):
"הנה כי כן, מערכת-העצבים והמכונה
האוטומטית הן ביסודו של דבר, דומות, בכך
שהן מיתקנים המקבלים החלטות על בסיס
ההחלטות שקיבלו בעבר... הן במכונה והן
בעצב מצוי מכשיר מיוחד לקבלת החלטות
לעתיד התלויות בהחלטות מן העבר..."
אמנם צעד גדול נעשה מבחינה מכנית מאז
זמנו, כאשר וינר מעלה אותם עדיין כרעיונות
שלדעתו ניתן לפתחם במסגרת הידע של
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א - 75
זמנו. כך למשל הוא מעלה רעיון ליצור ריאה
מלאכותית, שתפעל כמכשיר הנשמה לחזק
נשימת אדם חולה או חלש, או שתשחק
שחמט. אמנם היום אנו יכולים לחייך חיוך
סלחני על דבריו של וינר לאור ההתקדמות
וההתפתחות הטכנולוגית מאז ועד עתה,
אולם כדי לסיים היבט זה של הקיברנטיקה אי
אפשר לא להביא מדבריו החוזרים שוב על
הקושי וההקבלה בין האדם והמכונה
והאזהרה הנשמעת מדבריו: הנה דיברתי על
מכונות, אך לא רק על מכונות שמוחן מוח
פליז וגידיהן גידי ברזל. כשאטומים אנושיים
מלוכדים בארגון שבו הם משמשים לא
ביצורי אנוש אחראיים, בעלי זכויות וחובות,
אלא רק כברגים ומנופים - אין נפקא-מינא
אם החומר הגולמי שלהם הוא בשר ודם. מה
שמנוצל כיסוד במכונה, הוא למעשה יסוד
במכונה (ההדגשה במקור). בין שאנו
מפקידים את הכרעותינו בידי מכונות של
מתכת, בין שאנו מפקידים אותן בידי מכונות
של בשר ודם - משרדים ומעבדות ענק
וצבאות וחברות עסקים - מובטח לנו שלא
נקבל את התשובות הנכונות אלא אם כן נציג
את השאלות הנכונות... השעה מאוחרת
והבחירה בין טוב ורע מידפקת על דלתנו
(מתוך הסיום לפרק - "על כמה מכונות
תקשורת ועל עתידן", בספרו של נ. וינר). לא
פלא לכן, כי אחד הפרקים הבולטים בספרו
של ונר מוקדש| לשתי המהפכות
התעשייתיות: האחת המוכרת, והשניה היא
זו שאנו עומדים בפתחה ואולד אף בעיצומה,
ואשר נושאה הוא נושא עבודה זו, על
הסכנות החריפות המשתמעות ממנה לאדם,
לא פחות ואף יותר מאשר מן המהפכה
התעשייתית הראשונה.
המישכל האנושי
והאינטליגנציה
המלאכותית
דברים אחרונים אלו מעבירים אותנו אל
הביוון האחר הנדרש מן הגישה המעמידה
את האדם כנקודת המוצא לאינטליגנציה
מלאכותית, בכיוון המנסה לעמוד יותר מכל
על ההיבטים המעשיים הנגזרים מתפיסה זו.
אין הכוונה כאן להשלכות המעשיות של
מהפכה תעשייתית שניה, עליה עמד נורברט
וינר, והחשש להשתלטות המחשב על חי
האדם. מהפכה תעשייתית זו - גם אנשים
הנמצאים בתחום המעשה נותנים כיום דעתם
עליה, כמו למשל צבי ינאי במאמריו, או מ.
ידזני בעבודותיו. אולם כאן עלינו לחזור
לאותה נקודת מוצא הנקראת "מבחן טורינג".
טורינג (עָהחטד .ג) העלה בדבריו את
ההגדרה הפשוטה מאוד לאינטליגנציה
מלאכותית, לפיה נכון יהיה לדבר על
אינטליגנציה מלאכותית אם האדם היושב
מול המחשב, שואל שאלות ומקבל תשובות,
לא ידע להבחין אם המשיב היושב בצד השני
הוא אדם או מחשב. דבר זה, שנראה תאורטי
6 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
מאוד בזמן שטורינג העלה אותו. הופך
להיות מעשי יותר ויותר. לא זו בלבד שניתן
היום לשחק שח מול המחשב וקשה להבחין
אם השחקן היושב ממול הוא שחקן שחמט
מעולה או מחשב, אלא גם בתחומים רבים
אחרים בהם נעסוק, בעיקר בפרק הדן
ב"מערכות מומחיות", נביא דוגמאות בהן
המחשב מתחרה באדם לא רק במאגרי הידע,
אלא גם בתחומים אותם לא שיערו אבותינו,
כמו יצירות ספרות, סיפורים ושירה, אמנות,
ציור ומוסיקה ועוד ועוד. בסעיף זה נבדוק
יותר את הצד התאורטי הכללי בו יש השלכה
למבחן טורינג.
האשמה הראשונה והמקובלת ביותר היא
להאשים את המחשב "בטפשות" מרובה. על
המחשב להיות "חכם" כדי שייאמר עליו
שהוא נוהג כאדם. פרופ' מ. בן-בסט במאמרו
"פיתוח בינה מלאכותית" (במוסף "מעריב"
מיום 21.1.86) מבחין בין שני סוגים עיקריים
בתכניות מחשב המקובלות כיום. באחת
המתכנת מזהה מראש את כל המצבים
שהמחשב עלול להיתקל בהם, ומדריך את
המחשב לגבי אופן פעולתו במצבים השונים.
ובסוג השני המתכנת מצייד את המחשב
במנגנון המייצר את כל האפשרויות שניתן
להיתקל בהן, ובוחר את הרצויה ביותר
"התכונה המאפיינת את שתי התכניות היא
שהמחשב אינו 'מבין' בעצם במה הוא
עוסק... אם נבקש להסביר את הפתרון שאליו
הגיע, אל לנו לצפות שנקבל הסבר...
במערכות המבוססות על בינה מלאכותית
אנו מנסים להקנות למחשב הבנה מסוימת
של הבעיה שאיתה הוא מתמודד, לצייד
אותו בידע ברמה מופשטת יותר... כלים אלו
מסייעים למחשב ליצור כללי הסקה בשביל
מצב נתון, גם אם המצב הספציפי לא אוחסן
בו מראש". אף שבן-בסט טוען שהיכולת של
בני אדם לפתור בעיות היא תכונה נוספת, גם
דבריו אינם אלא הגדרת החשיבה כפתרון
בעיות, כיכולת להתמודד עם בעיה חדשה,
ולהסתגל למציאות חדשה שהועמדה בפני
האדם ו/או המחשב, ומבחינה זו צריך
מעמדם להיות דומה.
תפיסה דומה אנו מוצאים גם אצל ר.
שנק, במאמרו "האתגר שבאינטליגנציה
מלאכותית". לאחר הצהרתו שהוא אישית
אמנם מאמין שאפשר שמכונות יחשבו, הוא
קובע: "אני סבור שחיוני לגרום לכך שמכונות
יחקו בני אדם". בהמשך המאמר הוא טוען:
מה שעבדנו עליו בזמן האחרון הוא לנסות
וליצור מכונה, שתיתן פתרון חדש לבעיה,
שתהיה מסוגלת להסביר מדוע עשתה מה
שעשתה, וכן שתהיה מסוגלת להבחין שדבר
מה לא בסדר, שמשהו לא מתקבל על הדעת.
אנו חייבים להגיע לכן, שלמחשבים יהיה
שכל. אין פירושו של דבר שלמכונה צריך
להיות רקע של נסיון חיים, אבל עליה להיות
מסוגלת להבין מתוך נסיונה וללמוד. אצל
שנק מכונה חושבת היא זו המסוגלת להבין,
להבחין, ללמוד, וגם כאן אנו חוזרים
לתיאוריות שכבר נזכרו לעיל.
ובכן, ישנה כאן הציפיה שהמכונה תחשוב,
ומשמעות הדברים היא למעשה שתדע
לפתור בעיות חדשות ותדע ללמוד. אם כי
עדיין ספק רב הוא לגבי המודעות לפעולות
אלו, כלומר, האם המחשב המשחק שח,
ומשחק היטב, נניח שאף יודע ללמוד צעדים
טובים יותר וכו', אך האם המחשב מודע לכך
שהוא רוצה לתת ליריבו מט? ספק רב!
וכאשר המחשב מציע פתרון לבעיה, תרופה
לחולה, האם מודע הוא למצבם של החולים
ודואג לבריאותם? ובוודאי תתעורר השאלה
כבאשר המשורר כותב סיפור או מחבר שיר
אהבה: האם המחשב אוהב? הספק רב עוד
יותר, אולם לזה נצטרך עוד לחזור בהמשך.
מה מאפיין את חשיבת האדם בהשוואה
לחשיבת המכונה. אין בכוונתנו כאן לחזור
לעסוק בהגדרת המישכל או החשיבה
האנושית, אלא לנסות ולראות מה הציפיות
בתחום זה מן המכונה, כדי שנוכל לומר עליה
שהיא מתנהגת כאדם.
כוונת הדברים לבדוק את החשיבה לתוכנה
ולמהותה. מרבית המאמרים העוסקים
בנושא האינטליגנציה המלאכותית אינם
מקדישים מקום רב לנושא זה, ואולי אין זו
בעיה בעיניהם. מתוך החומר שעסקנו בו,
האחד שניסה לאפיין במקצת את החשיבה
האנושית הוא א. קפלן בספרו על
האינטליגנציה המלאכותית, כפי שהדברים
מובאים להלן
הגורמים קובעים את רמת האונטליגנציה
של האדם
א. היכולת לרכוש מידע - אדם רואה, שומע
וכו'.
ב. היכולת לאגור מידע - המידע שאנו
רוכשים במשך שנים משמש לנו כחומר
גלם ליצירת מידע חדש.
ג. היכולת לעבד מידע - ככל שהאדם
מסוגל ליצור מידע חדש מהר יותר, רמת
האינטליגנציה שלו גבוהה יותר.
ד. היכולת ללמוד - ככל שכושר הלמידה
גבוה יותר, כן גבוהה היכולת לעבד מידע
לירע.
ה. גורם היעילות - דרגת יעילות גבוהה
בקליטת מידע, אגירתו, עיבודו ולמידתו,
מעלה את רמת האינטליגנציה של האדם
ו גורם הטווח - ככל שהמידע הנרכש הוא
רביגוני ומכסה שטחי התענינות רבים
יותר, כן תעלה רמת האינטליגנציה.
האנושי ושל מוח המחשב
מוח האדם
ו. עיבוד מידע בטור ובמקביל
. זכרון בלתי מוגבל
לא ניתן למחוק פרטים מן הזכרון
לא ניתן לשנות מיקום בזכרון
פעולה מופשטת ואנליטית בניתוח בעיות
₪ 5 ₪ ₪
השוני הקיים בין סגנונות העבודה של המוח
מוח המחשב
ו. עיבוד מידע בטור בלבד
2. זכרון מוגבל
3. אפשר למחוק פרטים מן הזכרון
4. ניתן לשנות מיקום בזכרון
5. פעולה אנליטית בניתוח בעיות
אולם נראה שספק רב אם טבלה משווה זו יש
בה כדי לתרום לקידום האינטליגנציה
המלאכותית. יתר על כן, מסופקני אם יש כאן
פרט אחד שאין חולקים עליו. מתוך תחום זה
של פעילות מוח האדם מול המחשב נראה,
שחשיבות מיוחדת יש להקדיש לפרק
החשיבה. מקובל על מפתחי המחשבים,
שכיוון החשיבה המקובל הוא החשיבה
הטורית, המאפיינת את החשיבה הלוגית,
היא החשיבה המשותפת לאדם ולמחשב,
היא גם למעשה הקשורה למבנה המחשב
לפי פון נוימן ולתהליכי האלגוריתמים
המאפיינים את התיכנות המקובל. יתכן
שבתחום זה אף ניתן להצביע על עליונותו
של המחשב במידה מסויימת.
אולם חשיבתו של האדם אינה חד-כיוונית
בלבד. אחד המאפיינים את חשיבת האדם
היא החשיבה ההיוריסטית. מרבית העוסקים
באינטליגנציה המלאכותית נותנים דעתם
לסוג זה של חשיבה. מהי חשיבה היוריסטית.
הקוף והבננות
מקורו של מונח זה ככל הנראה בסיפור
המפורסם על ארכימדס באמבטיה, המגלה
את החוק המפורסם שלו, וקורא את הקריאה
המפורסמת "מצאתי"! בלעז גאטזוש14 (כמובן
בשפתו של ארכימדס - ביוונית) ומכאן לדרך
חשיבה שיש בה מן התגלית, שאין בה
חשיבה הבודקת בצורה שיטתית את כל
האפשרויות, לא בדרך הקווית ולא בדרך
ה"עץ". יש הרואים בחשיבה זו חשיבה
יוצרת, ויש הרואים בה אחד התהליכים
המקובלים בהליכי החשיבה האנושית -
בתאורית החשיבה - נסיון ליצור קשרים
וצירופים בין מוצגים ומושגים קיימים או
מוכרים. יש הסבורים שחשיבה זו אופיינית
לאדם בלבד, ויש הסבורים שהיא מצויה אף
אצל בעלי חיים מפותחים, הקרובים לאדם,
עד כי המחלקה למדעי | המחשב
באוניברסיטת זשו-א= בחרה בציור המפורסם
של הקוף העומד בפני הבעיה של השגת
הבננות הרחוקות מהישג ידו בצורה הרגילה,
והוא נזקק לשורת אמצעים: עליה על גבי
הארגז + שימוש במוט, דבר המביא אותו
למטרתו. אולם, האם חשיבה זו מצויה גם
במחשב? מרבית העוסקים באינטליגנציה
המלאכותית מטילים ספק אם במבנה
המחשב כיום ובדרכי התיכנות ושפות
התיכנות המקובלות אמנם ניתן להגיע
לחשיבה מעין זו.
ספק דומה מתעורר גם לגבי פעילות נוספת
המאפיינת את מוח האדם, הפעילות
האסוציאטיבית. מוכרות וידועות יותר
פעולות אסוציאטיביות בזכרון פעולת המוח
האנושי. ככל הנראה אין הליכים אלה קיימים
בזכרון המחשב, לא במבנה המקובל כיום
בזכרון המחשב. אולם קיימת גם קיימת
חשיבה אסוציאטיבית, זו המוכרת לנו מן
הספרויות של המזרח הרהוק וכן מתרבויות
המזרח התיכון בעת העתיקה. כיום אנו
מוצאים, בעיקר אצל יוצרי אמנות, ציירים,
מוסיקאים ומשוררים רבים הטוענים שזוהי
החשיבה היוצרת האמיתית. האם חשיבה זו
מצויה במחשב או במכונה? ככל הנראה גם
כאן התשובה שלילית.
אולם האדם אינו מוח בלבד. יש בו גם לב,
מצפון וכו', ומן הראוי היה בשלב זה לעבור
ולנסות לראות,. האם יש במחשב פעולות
אחרות המאפיינות את אישיותו של האדם,
האם בהן מותר האדם מן המכונה נשמר, או
שגם שם מתחרה המחשב באדם. כדי לא
לענות תשובות שליליות פשטניות למדי כבר
כאן, נרחה את הדיון בכך לסעיף העוסק
במערכות מומחיות, שם תתעורר בעיה זו
בחריפות מרובה יותר.
האדם והמכונה - זה
לעומת זה
לפני שנסיים היבט זה של האינטליגנציה
המלאכותית. עלינו לתת דעתנו לשאלה, עד
כמה מפתחי האינטליגנציה המלאכותית
אמנם מצפים שהמכונה תהווה חיקוי מוחלט
של האדם. גם שאלה זו נדונה ע"י מספר
כותבים. כך למשל אנו מוצאים שעוסק בה
צבי ינאי במאמרו "פיגמליון והבינה
המלאכותית", וכן מ. ידזני בחוברת "עקרונות
ויישומים של אינטליגנציה מלאכותית"
(באנגלית) ועוד. בכל המקורות האלו אנו
רואים את ההשוואה למעוף הציפור כאשר
האדם מנסה לעוף - בניסיונותיו הראשונים
אין הוא אלא מנסה לחקות את הציפור. לאט
לאט ניסיונות אלו הולכים ומתרחקים מן
המקור ונעשים עצמאיים יותר. אמנם, יש
כמה תחומים שהמטוס דומה לציפור, אולם
כלי טייס הולכים ומתרחקים מן הדמיון הזה.
הכוונה היא לא רק למסוקים השונים
בצורתם החיצונית, אלא עוד יותר בשוני
בצורה ובתפיסה העקרונית: ממטוס הסילון
המעבר הוא אל הטיל וכן הלאה. האם נכון
יהיה כיום לומר שהאדם למד לעוף? -
בוודאי. האם מעופו של האדם המשתמש
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א | 77
בכלי תעופה כלשהו דומה במשהו למעוף
הציפור? - אם לא תינתן כאן תשובה שלילית
לחלוטין, הרי שבוודאי נצביע על ספק רב.
האם ניתן לערוך הקבלה מעין זו גם לגבי
אינטליגנציה מלאכותית? מרבית הכותבים
עורכים השוואה זו ללא סייג. חוששני שיש
בכל אופן להטיל סייגים כלשהם על השוואה
זו. כבר עמדו גדולים וטובים לפנינו על כי
מרבית הטכנולוגיה המתפתחת הינה פיתוח
שבסיסו הוא גופו של האדם. האדם משתמש
תחילה בזרועו כדי להכות את אויבו, אח"כ
הוא לומד להשתמש באבן ובמקל כדי
להגביר, לחזק, להאריך את זרועו בשעה
שהוא מנסה להכות באויבו - ומכאן
להתפתחות הנשק ועד לכל הנשק
המודרניים. האם הרובה או התותח דומים
לזרועו של אדם? למרות זאת המכנה
המשותף לכל הכלים האלו ולאחרים הוא
שהאדם - הוא העומד במרכז והוא המפעיל
אותם. ספק רב אם דברים אלו נכונים לגבי
האינטליגנציה המלאכותית הבאה למעשה
לתפוש את מקומו של האדם, להחליף אותו
ולפי דעות מסוימות אף להתחרות בו ולגבור
עליו.
למרות דברים אלו, מרבית העוסקים
באינטליגנציה מלאכותית, שלא כמו אלו
העוסקים בקיברנטיקה, מאפינת אותם
אופטימיות מרובה בכל הנוגע להתפתחות
האינטליגנציה המלאכותית. מרבית הכותבים
עומדים על התרומה שהאינטליגנציה
המלאכותית יכולה לתרום להבנת האדם,
כמו שהתפתחות התעופה השפיעה על הבנה
רבה ומפותחת יותר של פעולות הציפור.
שנק טוען במאמרו כי איננו מבינים
אינטליגנציה אנושית. למעשה כל הנושא של
אינטליגנציה מלאכותית הוא מאמץ להבין
אינטליגנציה אנושית... ולכן "חיוני שמכונות
יחקו בני אדם, ולכן עלינו להבין מה עושים
בני אדם".
במאמר אחר - "החיפוש אחר הבנת
החשיבה", (כפי שהשם מעיד על כך),
מחבריו, שנק והנטר, מרחיקים לכת הרבה
יותר בכיוון זה. הם טוענים: "בנסותינו לכתוב
תכנית המסוגלת לקרוא למדנו רבות אודות
תהליך הקריאה, ואולי ניתן להשתמש בחלק
מלימוד | זה לשיפור טכניקת לימוד
הקריאה...", וכך הלאה. אבל בעיקר:
"האינטליגנציה המלאכותית צריכה בסופו
של דבר לספק הבנה כיצד ללמוד ולזכור טוב
יותר, ואפילו כיצד להרחיב את היצירתיות.
אינטליגנציה מלאכותית היא חלק מהנסיון
הכולל להבין חשיבה. אנו מאמינים שהיא
תורמת תרומה חשובה למאמצים אלה, והיא
מטרת| המדע שלנו... | אנו מתעניינים
באינטליגנציה ולא במלאכותי... התוצאות
האמיתיות תהיינה סוג חדש של הבנתנו את
עצמנו - הבנה שהיא לבטח רבת ערך הרבה
יותר מאשר כל תכנית".
האם יש בדברים אלו כדי לפגוע באדם,
להפחית מערכו, או להיפך? לדעתו של ז'.
וייצנבאום (אביה הרוחני של תכנית
ה"אליזה" בה נעסוק בהרחבה בהמשך):
"ברגע שבו תפותח מכונה שתחשוב כמו
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
אדם - יפחתו ההערכה והכבוד שאנו
רוחשים ליצור האנושי". האמנם כך? האם
פחתה ההערכה לציפור לאחר שהמטוסים
המריאו? האם הצטמצמה ההערכה לכושר
הריצה של האדם ופחתו תחרויות הספורט
לאחר שהומצאו כלי רכב? ספק רב אם הצדק
בדבריו של וייצנבאום. יתכן מאוד שההיפך
הגמור הוא הנכון. בוודאי ובוודאי שיש באן
יתר הבנה, אין ספק שההערכה לא תצומצם,
יתכן שאף תגדל. יתכן אמנם שלכמה
מאמינים תתעוררנה כאן בעיות תאולוגיות,
אבל גם דבר זה אינו הכרחי.
גישה ב' - המחשב במרכז
עד עתה עסקנו בגישות שהמכנה המשותף
להן הוא היותן 64זח6וז0 חגוחט1!, רואות את
האדם כנקודת מוצא. אולם כדי להעמיד את
הבעיה בנקודת התפנית שלה, ברצוננו
להתיחס למחקר החלל שאינו היום בבחינת
ספרות בדיונית בלבד כפי שהיה לפני דור או
שניים, אלא הפך להיות מציאות קיימת.
מערבת מומחית
שפה טבעית
תבנה ישומית
שפה ברמה גבוהה (בייסיק ובו")
כוונתנו היא לא לאוטומציה ולמיחשוב
שכבר הוכנסו למערכות המפליגות הרחק אל
מעבר לתחום המשיכה של כדור הארץ, אלא
לבעיה שההינתקות מכדור הארץ שחררה
אותנו לא רק מראיית כדור הארץ כמרכז
היקום, אלא מראייתו של האדם כיצור
האינטליגנטי היחידי. שאלה, שאמנם עדיי
תאורטית, היא יצירת קשר עם יצורים
אינטליגנטיים אחרים המתקיימים ע"פ גרמים
אחרים בחלל.
הבעיות הניצבות בפני חוקרי החלל העושים
כבר היום מאמצים ליצור קשרים עם יצורים
אחרים מן החלל, דומות למדי לבעיות
העומדות. השאלה היא מה יהיה טיבה או
מהותה של האינטליגנציה עמה נצטרך
להיפגש ולהתמודד במפגש מעין זה,
לבשיתקיים.
לדבריו | של מינסקי, מגדולי חוקרי
האינטליגנציה המלאכותית "תקשורת כזאת
אפשרית מאחר ואופן החשיבה של יצורים
אינטליגנטיים מן החלל דומה לאופן החשיבה
אינטניגנציה
הח
שפת מבונה
חמרת מחשב
רמות שונות של תוכנת מחשבים ושפות תיכנות
התרשים מדגיש את חשיבותה של הגדרת שפת התיכנות כבסיט ליושומים בתחום 1.
7777-ב
שלנו". למסקנה זו מגיע מינסקי מאחר שכל
יצור חושב אשר צריך לפתור בעיות ביקום
ניצב בפני אותן המגבלות של מרחב, זמן
וחומר. כתוצאה מכך יצטרך כל יצור
אינטליגנטי לפת אמצעים סימבוליים לצורך
הצגת עובדות, מעשים ויעדים וזכירתם, וכך
הלאה וכך הלאה... (מובא ע"פ המאמר
"אינטליגנציה מלאכותית 85 - ממחקר
לתעשיה" שפורסם בחוברת "האלקטרוניקה
בישראל 92", ספטמבר 1985).
אולם אם אין גישתו של מינסקי מציבה את
כדור הארץ כמרכז היקום, היא בוודאי
מציבה את האדם כמרכז היקום, כפאר
היצירה, שבמידה ויימצא משהו נוסף - לכל
היותר ידמה ליצירה מפוארת זו, ששמה
האדם. זו חזרה לתפישה "ותחסרהו מעט
מאלוהים | וכבוד | והדר (ואולי | גם
אינטליגנציה) תעטרהו. תמשילהו במעשי
ידיך, כל שתה תחת רגליו" (תהלים ח', 6-7).
האם הדברים אמנם חייבים להיות כך?
תמהתני אם טרם השתחררנו מתחושת
בלעדיות זו ומן האפשרות להכיר בקיומו של
השונה מאתנו. הכרה זו היא צעד ראשון
בכיוון להערכת השונה מאתנו, למידתו,
הבנתו ובעקבות זאת גם אולי שוב, להבנת
עצמנו בצורה נכונה יותר, מדויקת יותר
ונבונה יותר.
דברים אלו הובאו כאן גם כדי להעביר אותנו
אל הגישה השניה, שהיא זשטקחסס
66וז), היוצאת מן המצב הקיים במערכות
המחשב הנוכחיות, מנסה ללמוד מהן כיצר
ניתן לשפר ולהעשיר את תכונות המחשב
ולעשותן יותר אינטליגנטיות. דבריו של אהוד
שפירא שהוזכרו לעיל מעמידים אותנו בפני
אפשרויות | שונות| לחלוטין | לראיית
האינטליגנציה המלאכותית. כלום לא הבנו
את האינטליגנציה האנושית, בסופו של דבר,
לפי הרכב הפעולות האנושיות המוכרות לנו,
מן הפעולות הפשוטות ביותר ברמה הנמוכה
של אינטליגנציה ועד לפעולות המורכבות
והמסובכות ביותר ברמה הגבוהה? האם אין
אנו מודדים את האינטליגנציה של האדם
בכל סוגי מבחני האינטליגנציה לפי גילויים
חיצוניים של אינטליגנציה זו? האם אין אנו
צריכים ליישם את הדברים הנ"ל גם בדברנו
על אינטליגנציה מלאכותית, ולדון אותה לפי
גילוייה, לדרג אותם לפי סולם מתאים וכו'?
וזאת מבלי להגדיר כלל האם המחשב ממלא
כאן את מקומו של האדם. האם הוא פועל
בדיוק כמו האדם, והאם ניתן להבחין בין
פעילות המחשב לבין פעילות האדם.
במאמר "אינטליגנציה מלאכותית| על
מחשבים אישיים" מציעים ברודווין ושותפיו
למאמר תפיסה שונה של אינטליגנציה
מלאכותית.
הם מציעים לדרג את הפעולות הנעשות
במחשב, מן המעגלים החשמליים, חומרת
המחשב, שפת מכונה, שפת-סף, שפת
תיכנות ברמה גבוהה, תוכנה יישומית וכן
הלאה (כפי שהשרטוט המצורף כאן מנסה
להמחיש). | כאן הועמדו "המערכות
המומחיות" כאחד המוצרים הספיים
האופייניים לאינטליגנציה מלאכותית, אחד
שילוב מערכות ליישומי אינטליגנציה מלאכותית
מערכות 41 בעתיד ישלבו ארכיטקטורה חדשנית של חומרה, תוכנה,
הרצה בעיבוד מקבילי ופרי מחקרים בנושאי אינטליגנציה.
המוצרים הנפוצים בשנים האחרונות. אולם
אין הכרח להעמיד בראש דווקא מערכת זו,
ניתן להעמיד מערכות אחרות, שהן תוצרים
סופיים אופייניים לאינטליגנציה מלאכותית,
וכן אמורים הדברים אף בכל אחד מן
השלבים האחרים. אין גישה זו מוציאה
לחלוטין את האדם ואת האינטליגנציה
האנושית מתוך התמונה של אינטליגנציה
מלאכותית, ובוודאי תהיה האינטליגנציה
האנושית לפחות ברקע, אם לא ביצירת
ההדרגתיות בסולם הפעולות האינטליגנטיות,
אבל אין האדם במרכז. שותפים, ואולי אף
שותפים שווים, הם שלושה גורמים: החומרה
הבונה את המכשירים והמחשבים, התוכנה,
או במילים אחרות הכלים (התכניות)
המפעילים את החומרה, וחקר האינטליגנציה
בכללותה, המאפשרים לנו לפתח ולהבין את
התהליכים ואת ההתפתחויות, ואולי אף
לכוון ולדרבן את ההתפתחויות הרצויות.
מתקבלת ע"י כך תמונה שונה לחלוטין של
אינטליגנציה מלאכותית: לא עוד מבחן
טורינג, | אלא בחינת ההיישומים| של
האינטליגנציה המלאכותית | המתבטאת
בכלים הנוצרים בסופו של דבר.
גישה זו מביאה בעקבותיה גם הגדרות של
האינטליגנציה המלאכותית, השונות מאלו
שראינו לעיל, כך למשל יוצר אנדריול
במאמרו "ההבטחה| של אינטליגנציה
מלאכותית": "...אחרים רואים אינטליגנציה
מלאכותית כמעבדים בשפה טבעית,
המסוגלים להבין צורה חופשית של שפה...
ואצל אחרים האינטליגנציה המלאכותית
מעוררת את הדימוי של כלי נשק חכמים
ורובטים אינטליגנטיים וכו'..." כאן יש מעבר
ברור להגדרת האינטליגנציה המלאכותית
ע"פ תוצריה הסופיים - המכשירים או
המכונות, שבהן רואים לה ביטוי מעשי.
מה הן מעלותיה של גישה זו? המעלה
הראשונה היא לתפישה מעשית וברורה יותר
להגדרתה או מהותה של אינטליגנציה
מלאכותית. מה שקרה לתפיסה האחרת,
שסבבה סביב מבחן טורינג, הוא שהגדרת
האינטליגנציה נמצאה כל הזמן בנסיגה. בכל
פעם שהמחשב הצליח לבצע פעולה כלשהי,
שקודם נחשבה לאינטליגנטית, מפסיקה
פעולה זו לשמש קנה מידה לאינטליגנציה
האנושית. כלומר, האינטליגנציה האנושית
לפי זה היא כל מה שהאדם עושה בכח מוחו
ומחשבתו, והמכונה עדיין אינה יכולה
לעשות. אין מזה כל תועלת, לא
לאינטליגנציה האנושית ולא למלאכותית.
לכן האתגר האמיתי המוצב בפני אנשי
האינטליגנציה המלאכותית אינו יצירת
מחשב אינטליגנטי כמו האדם, אלא פיתוח
מחשב אינטליגנטי כמו מחשב. בצורה זו נוכל
גם להעריך ולמדוד באופן אובייקטיבי את
ההתקדמות והתוצאות שהושגו. ההתקדמות
הגדולה בתעופה ובחקר החלל, יצירת מטוס
סילון | על-קולי, | שילוח טילים וכיו"ב,
"מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א 79
משמעותם למעשה נטישה של המאמצים
לבנות מטוס שיחקה את מעוף הציפור.
וברורה משמעותם של הדברים לגבי
האינטליגנציה המלאכותית, והשתחררותה
מן ההיצמדות היתרה והנסיון המוגזם
לחיקוי האינטליגנציה האנושית.
מה הן מגרעותיה של גישה זו? המגרעת
העיקרית היא שלמעשה גישה זו מעבירה
במידה לא קטנה את הדגש מן המחקר
התיאורטי אל היישום המעשי. במילים
אחרות, מן המחקר האקדמי אל החברות
המייצרות | מערכות וכלים, | המוגדרים
כתוצרים של האינטליגנציה המלאכותית.
עומד על סכנות אלה שנק במאמרו "האתגר
שבאינטליגנציה המלאכותית". הוא רואה את
הסכנות האופיניות בנקודת המבט של
החברות המסחריות המסתכלות לטווח קצר
של שנה-שנתיים, ומצפות להפקת רווחים
קרובה. וזאת בניגוד לנדרש כעת בתחום זה,
של השקעות לטווח רחוק של חמש ואולי
עשר שנים, עד שהדבר ישתלם באמת. יתר
על כן, החברות המסחריות מעדיפות
להשאיר בד"כ את ההשקעות הגדולות
לטווח רחוק לממשלה, לצבא, למוסדות
האקדמיים וכיו"ב, והן מעדיפות להגיע אל
המוכן לניצול טכנולוגיה מפותחת ומוכנה
לשימוש מעשי. ועוד, החברות המסחריות
הגדולות | "דוחפות" למכירת-יתר | של
מוצריהן, גם אם הם סובלים עדיין מבעיות
קשות ועמוקות ואינם עונים על הציפיות
שמפרסמיהם של המוצרים ומשווקיהם
מעוררים בלב הקונים.
היטיב לבטא את הדברים האלו נ. וינר בספרו
"אנשים ומוחות מכונה". בסיום הפרק העוסק
ב"שתי מהפכות תעשיתיות" הוא כותב:
"...אם כה ואם כה אפשר לשער כי שלב
הביניים של הנהגת האמצעים האוטומטיים
ישרה מבוכה קשה, בייחוד אם החידושים
יוטלו עלינו בחטף... היטב למדנו מן הניסיון
היאך מתייחסים התעשינים לפוטנציאל
תעשייתי חדש... כן יודעים אנו עד מה
מעצוריהם של תעשיינים כשמגיעה שעתם
להפיק מענף חרושת את כל הרווחים
האפשריים... בנסיבות אלו תוצף התעשיה
בכלים האוטומטיים החדשים עד כמה שיש
בהם כדי להבטיח למשקיעים רווחים לאלתר,
ומבלי שים לב לנזק הצפוי לטווח ארוך..." אך
גם הוא מסיים את דבריו בגישה הרבה יותר
אופטימית: "רבים הכירו בסכנות הצפויות
בטכנולוגיה החדשה והודו באחריות
המוטלת על מינהל העסקים: הם הבינו
שמחובתם להבטיח כי האמצעים החדשים
ינוצלו לטובת האדם, להגדלת זמנו הפנוי,
להעשרת חייו הרוחניים, ולאו דווקא להפקת
רווחי תועפות ולפולחן המכונה, בחינת עגל
זהב חדש. עוד רבות הסבנות האורבות לנו,
אך זרע הטוב נבט ועשה שורש..."
מה הם אותם מוצרים סופיום שאנו יכולים
לראות בהם מוצרי אינטליגנציה מלאכותית,
במיוחד אלו המשווקים כיום? במאמר
"האינטליגנציה המלאכותית 85 - ממחקר
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1990 חשוון תשנ"א
--
שוק האינטליגנציה המלאכותית
תבניות
ותצוגה
שב הידע
חשיבה
והגיון
יסודות האינטליגנציה המלאכותית
חיפווט
היוריסטי
אינטביגנציה
מניאבותית
שפות וכנים
לתעשיה" אנו קוראים: "מוצרים אלו
המהווים מכונות אינטליגנציה מלאכותית
ראשונית, ניתנים לחלוקה למספר תחומים
עיקריים: | מערכות מומחיות | (חשקא₪
פוטז5), מערכות לטיפול בשפה טבעית
(פוחטזפ+5 טטהטפח] |גזטזגא) זיהוי דיבור,
ראייה מלאכותית, זיהוי עצמים, רובוטיקה
ומחשבי-על (טוטקוחט 6 זטקט%). הגישה של
כותבי המאמר מתבטאת כבר בכותרת
המאמר, ובסמוך לכך מצורף תרשים המראה
את חלוקת שוק האינטליגנציה המלאכותית
בין התחומים השונים באחוזים לשנת 1985.
ולסיום, מה רבות האפשרויות אם אנו
מאמצים את גישתו של ו. רוזנבליט מ- 1 1.]א
שציין ש"האדם והמחשב מסוגלים לבצע
יוחד דברים שאף אחד מהם לא מסוגל לבצע
לבדו".
הבעת תודה
תודה לד"ר אורי חנני, שיזם, העיר והאיר.
שדה ניסויים ראשון של אספו יופעל, לראשונה, ע"י חברת
בזק בראשית 1991 בניסוי הראשון ישתתפו מרכזות
ספרתיות בת"א (שתי מרכזות), חיפה, פתח-תקוה,
הרצליה, חדרה ולוד.
בכנס איל"א חושפת בזק לראשונה תצוגה של אספ!-
קישור של מכשירי טלפון, מתאמי מסופים ותחנות עבודה
המקושרים באמצעות מתג אספו, ומספר אפליקציות של
הרשת.
דעות סברתית
לעידותים מעוולבים
שילוב של רשתות ושירותים שונים ברשת ספרתית אחת תוך
שימוש בציוד תמסורתי ומיתוגי אחיד. מאפשרת מתן שירותים
רבים ומגוונים באיכות גבוהה.
₪ העברת שירותי קול, נתונים וחוזי ע"י שימוש בקו אחד
ואפשרות לשימוש במסוף אחד.
₪ קישורעולמי בעידן המידע (=46 אסודגושהס=או)
₪ העברה מהירה של קבצים, פקסימילה ספרתית,
פוטו-וידיוטקס, טלמטריה, טלפון-חוזי.
₪ שימוש בערוצי 64 קס"ש למיתוג מנות ולדיבור.
₪ קישורדו-כיווני מלא לרשתות הקיימות של דיבור ונתונים.
₪ שירותים נוספים באמצעות ערוץ איתות ( ו=אאג 3 ס-):
זיהוי מנוי קורא, עקוב אחרי, העברת שיחה אוטומטית, שיחת
ועידה, שיחה ממתינה, חי"פ, איתות מקצה לקצה ועוד.
דעות תקעוורת
מטרופוליטונית
להעברת נחונים
מאפשרת יצירת קישור בקצב גבוה בין רשתות מקומיות באתרים
מרוחקים אלו מאלו תוך ביצועים של רשת מקומית אחת.
הצרכנים האפשריים של אג/₪:
₪ רשתות תקשורת מקומיות (אג !) - העברת הנתונים נעשית
במנות בצורה אסינכרונית, ללא צורך בהקמת ערוץ תקשורת.
₪ מרכזות פרטיות ומסופי נתונים בקצב גבוה - הנתונים
מועברים בצורה סינכרונית.
ה-אגא כרשת ציבורית
מופעלת ע"י בזק ומיועדת לשרת לקוחות רבים. מאפשרת
יצירת קישור ממותג בין כל הצרכנים, המקושרים לרשת, תוך
שמירה על פרטיות וסודיות.
מאפשרת יצירת קישור בין מספר רשתות מקומיות של גורם פרטי.
= א ₪ :וו ל1::ווו %'/ציצווג ההשו = ו ו 1
קלי| הרעי ב"נניינ' האוזוה" 1'רו ויד
4 |!ווו4
אגף השיווק
5+ דובר חברת בזי
סו וו הו .1 הו סושש
ו דרו ו חךו ו ₪ | ו ₪ מש 8 .0 600
| | : = 700
| | | רד ) ד
זד"..
(50) 56-1116979
(0ע) /90699
וו
שו 65 וסוט וס
ו |20120 086 שואאסאם סטצ6ו 016086 מואהו ₪
2 ,שש ₪ ווה 1+ אוו וא 10 ₪61
6ור)ב)]א פיי
